עורכת הדין רחל בן ארי איבדה את הכובע? או שמא השופטת הילה גורביץ עובדיה מעולם לא נתנה לה את הכובע? פרק א
יום החתימה: 17.1.2025
בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה | ת"ע 11650-06-24 |
בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה |
בעניין: | אורי צרניק ע"י ב"כ יואב סלומון, עו"ד אבניאל, סלומון ושות’ | המבקש |
- נ’ - | ||
1. | יוסף צרניק בעצמו | |
2. | דרור צרניק ע"י ב"כ רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד בן-ארי פיש – עורכי דין | |
3. | ב"כ היועץ המשפטי לממשלה חיפה | |
4. | רבקה צרניק (המנוחה) | המשיבים |
בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, למתן החלטות:
1. ...
2. החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות בתפקידם הרלוונטי בכל תקשורת עם
המשיב 1
תמצית
המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה למתן החלטות:
1. ...,
2. החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות בתפקידם הרלוונטי בכל תקשורת
עם המשיב 1.
ואלה טיעוני הבקשה
בקשה להחלטה ..
1. ..
בקשה להחלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות בתפקידם הרלוונטי בכל
תקשורת עם המשיב 1של המשיב 2 והמבקש בהתאמה, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הם צדדים להסכם החלוקה
בעצמם, כפרטים ו/או כעורכי דין ו/או כנאמנים [נאמנים -- לפי סעיף 13 להסכם החלוקה, בו נקבעו
סדרים לחלוקת העיזבון ע"י "נאמנים שנקבעו בסעיף 25"… "יערכו הנאמנים התמחרות..." . סעיף 25
להסכם קובע את חובותיהם הספציפיות של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי במימוש ויישום
הסכם החלוקה ואת שכר טרחתם] ו/או כממונים [ממונים -- "לטפל במימוש ההסכם", לפי פסקה 3
לבקשה למינוי מנהלי עיזבון מיום 5.6.2024, כתב הטענות הראשון בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק,
וסעיף 25.2 להסכם החלוקה]. לאחרונה מתהדרים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון גם בכובע
חדש - מנהלי עיזבון.
מכובעיהם, ובין הכובעים השונים קיימים גם ניגודי עניינים מהותיים.
בתפקידם הרלוונטי לאותה תקשורת.לפי הדרך המקובלת ובתום לב, הזדהות מסוג זה נעשית בשורת
הפתיחה ו/או בתיבת החתימה.
9. כעורכי דין הפועלים מול צד שאינו מיוצג, רחל בן ארי ויואב סלומון חייבים בחובות נוספות, אף
שבישראל חובות אלה אינן מוגדרות היטב, פרט לחובת אי הטעיה. חובה זו גם נגזרת מתוך חובת
האמונים של עורך הדין כלפי המקצוע וכבודו וחובת האמונים של עורך הדין לבית המשפט ולצדק .
האיסור על עורך דין לטעון טענה עובדתית או משפטית ביודעו כי אינה נכונה הוא איסור מפורש בכלל
34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986:
"איסור הטעיה
34. (א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה
נכונה.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה
בעובדה בהליך פלילי".
10. עו"ד ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה של עורכי דין, מוצאת את איסור ההטעיה מעוגן גם
בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי־הדין - "לעזור לבית־המשפט לעשות משפט״, ובסעיף 61(3) לחוק לשכת
עורכי־הדין – עבירת משמעת היא "כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין". ראו -לימור זר-גוטמן "חובת עורך־הדין לא להטעות את בית־המשפט" עיוני משפט כד(2) (דצמבר 2000),
462-413.
11. לא למותר לציין שהטעיה, מלבד היותה עבירה על כללי האתיקה של עורכי הדין, היא גם
עבירה פלילית. סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע:
"העושה מעשה בכוונה לרמות אדם, או להיטיב את עצמו או את זולתו, או כדי להביא את האדם לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה, והוא יודע שהמעשה או ההימנעות מהמעשה
עלולים להזיק לאדם או לאחר, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים".12. יסודות עבירת ההטעיה הם כדלהלן:
מעשה: הנאשם עשה מעשה או נקט בהתנהגות מסוימת.
כוונה: הנאשם התכוון לרמות אדם אחר או להטעות אותו.
ידיעה: הנאשם ידע שהמעשה או ההימנעות מהמעשה עלולים להזיק לאדם אחר.
נזק: נגרם נזק לאדם אחר כתוצאה מההטעיה.
13.יש לראות את עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כמי שעוסקים כבר חודשים רבים בהטעיה רבת
רבדים, כמפורט בבקשת המשיב 1 מיום 13.1.2025, 54#.14. לטענת המשיב 1, הזדהות ברורה בתקשורת משפטית, בפרט במצב כגון זה השורר עתה בעניין שלפנינו
לנוכח ריבוי הכובעים, מתחייבת גם מתוך כללי האתיקה של עורכי הדין, כפי שכתב המשיב 1 לעו"ד
רחל בן ארי בהודעה מיום 12.2.2025:
"כפי שהסברתי לעו"ד יואב סלומון, אני מבקש שכשאתם פונים אלי באחד מכובעיכם המרובים,
תחתמו תוך ציון התפקיד בו אתם פונים אלי.
נראה לי שזאת חובתכם. אמנם היא לא מעוגנת בכלל מסוים אחד, אולם היא מתחייבת מתוך מספר
כללים, כגון זיהוי הלקוח, הימנעות מניגודי עניינים, וסודיות. לכן, סירוב לציין את תפקידכם
הספציפי בתקשורת ספציפית במצב הנתון, ובפרט כשאתם פועלים מול צד בלתי מיוצג, עלול להיחשב
להתנהלות שלא בתום לב ולא בדרך המקובלת ו/או הטעיה ו/או תרמית וכו'".
לנוכח ריבוי הכובעים, מתחייבת גם מתוך תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018,
"ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך
שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך". וכן,
מתוך תקנה 3(ב), "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי
תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית", ומתוך תקנה 4, "לא יעשה בעל דין או בא כוחו
שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו".
16. לטענת המשיב 1, בשורה התחתונה, אי הוודאות באשר לכובעיהם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב
סלומון בתקשורתם עמו מקשה על התקשורת ומעכבת את סיום הפרשה שלפנינו. ולהפך – בהירות
בהזדהותם של עורכי הדין בתפקידיהם הרלוונטיים תקדם את העניין עצמו.
מהזדהות בכובעם הרלוונטי לתקשורת הספציפית.
בכובעם הרלוונטי בכל תקשורת עם המשיב 1, בשורת הפתיחה ו/או בתיבת החתימה.
סיכום
הרלוונטי בכל תקשורת עם המשיב 1 בשורת הפתיחה ו/או בתיבת החתימה.
17 בפברואר, 2025 | ד"ר יוסף צרניק – המשיב 1 |
No comments:
Post a Comment