2026-03-19 השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי עוסקות לכאורה בשיבוש מהלכי משפט בגלוי, למעלה משנה, כצמד עברייניות חסרות מעצורים וחסרות בושה

 2026-03-19 

השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי עוסקות לכאורה בשיבוש מהלכי משפט בגלוי, למעלה משנה, כצמד עברייניות חסרות מעצורים וחסרות בושה

עו"ד רחל בן-ארי -- דמות ציבורית, מי שכיהנה שתי קדנציות בוועדה לבחירת שופטים, כיהנה בתפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין, "מקורבת לביניש" לפי התקשורת, יועמשית הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות -- חברה לכאורה לשופטת הילה גורביץ, שאת מינויה קידמה בן-ארי, בביצוע מרמת עיזבון .

באוגוסט 2023 ערכה עו"ד רחל בן-ארי הסכם חלוקה בין היורשים. היא אף מונתה לבקשתה כממונה על ביצוע ההסכם. אולם היא לא מילאה את תפקידה.

ביוני 2024, חברה עו"ד רחל בן-ארי לעו"ד יואב סלומון בהגשת בקשה למינוים למנהלי העיזבון. עצם הגשת הבקשה נחזתה כהפרה יסודית של הסכם החלוקה. יתר על כן, ההליך נחזה מתחילתו כמרמה המבוססת על שיבוש הליכי משפט - ניהול הליכי משפט למראית עין. נפתח הליך למינוי מנהלי עיזבון, אולם בסופו לא מונו מנהלי עיזבון כדין. למרות זאת, עו"ד רחל בן-ארי מציגה את עצמה מצג שווא ומתחזה למנהלת עיזבון כלפי צדדי ג'. יחד עם זאת, היא מסרבת לקיים את חובות מנהל עיזבון כלפי היורש.

המרמה צפויה להסתייים בחלוקת כספי העיזבון תוך הפרת הסכם החלוקה.

עו"ד רחל בן-ארי היא דמות ציבורית ויועמשית הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות. עו"ד רחל בן-ארי היא גם משתתפת פעילה בשיח הציבורי אודות רפורמה במערכת המשפט. התפקיד המרכזי אותו ממלאת עו"ד רחל בן-ארי בפרשת העיזבון, מציגה את הבעיה האמתית של מערכת המשפט בישראל: התפוררות חברתית ואבדן האמנה החברתית. מצב בו משפטנים - עורכי דין ושופטים - פיתחו לעצמם חוקים משל עצמם, ובכללם היתר להונות, לגנוב, לגזול ולחמוס. 

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/03/2026-03-19.html.

.

העתקים של הודעה זו, והודעת הדוא"ל לעו"ד רחל בן-ארי שלהלן, נשלחו לראשי המוסדות

החינוכיים שלהלן כנספח מקדים לדרישה להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מתפקידה כיועמשית במוסדות

 אלה. כמו כן נשלחו הודעות לנושאי תפקידים במערכת החוק והמשפט.

העתקים:

פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, 

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, 

פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, 

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, 

פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,

פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,

השופטות בדימוס דורית ביניש - נגידה, עדנה ארבל ונילי ארד - חברות מועצה, האוניברסיטה הפתוחה,

פרופ' אליעזר שלו, נשיא מכללת תל-חי,

פרופ' אילנה לבנברג, המכללה האקדמית גורדון, 

מר עידו מזורסקי, המנהל הכללי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה,

מר יונה יהב, ראש העיר וחברי מועצת עיריית חיפה

חיים א. גרשון, יו"ר הדירקטוריון, וחברי דירקטוריון תיאטרון חיפה,

מר יוסי שלום, סגן ראש העיר ויו"ר מועצת המנהלים, אתו"ס (חברה עירונית),

עו"ד ארנה לין, מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות חוקתיות,

עו"ד עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח,

עו"ד תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון,

עו"ד שאדי סרוג'י, יו"ר ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין,

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין,

הוועד המרכזי, לשכת עורכי הדין, 

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי,

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט,

עו"ד יריב לוין, שר המשפטים,

מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים,

פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - כרונולוגיה של מרמה משפטית לכאורה

עו"ד רחל בן-ארי -- דמות ציבורית, מי שכיהנה שתי קדנציות בוועדה לבחירת שופטים, כיהנה בתפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין, "מקורבת לביניש" לפי התקשורת, יועמשית הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות -- חברה לכאורה לשופטת הילה גורביץ, שאת מינויה קידמה בן-ארי, בביצוע מרמת עיזבון .

ביום 15.12.2022 נפטרה רבקה שמי צרניק ז"ל.

ביום 11.1.2023 נכנסה השופטת הילה גורביץ לתיק אפוטרופסות המנוחה א"פ 1829-06-10, למרות שהיה מנותב כדין לשופטת רויטל באום. כניסתה של השופטת הילה גורביץ לתיק זה במועד מוקדם זה, היא חסרת פשר ומידע בעל חשיבות יוצאת דופן לכל הפרשה.

ביום 15.1.2023 נתנה השופטת הילה גורביץ החלטה על בקשת עיון של היורש יוסף צרניק בא"פ 1829-06-10, למרות שהתיק היה מנותב לשופטת רויטל באום. החלטה זו מסתיר בית המשפט עד היום ומסרב להמציא למבקש. הופעתה של השופטת הילה גורביץ בפרשה בתאריך מוקדם זה ולמטרות זדון לכאורה, היא מידע בעל חשיבות יוצאת דופן.

ביום 28.8.2023 נחתם הסכם חלוקה בין היורשים, אותו ערכה עו"ד רחל בן-ארי. בהסכם זה גם מונתה לנאמנה וממונה לביצוע ההסכם. בדיעבד לא הייתה לה כוונה לקיים את ההסכם.

ביום 13.12.2023 אושר הסכם החלוקה עלי ידי השופטת הילה גורביץ, למרות שתיקי המשפחה היו מנותבים לשופטת רויטל באום.

ביום 18.2.2024 לאחר עיכוב של כחודש, עו"ד רחל בן-ארי הסכימה לבסוף לקבוע מועדים בהם יהיו עורכי הדין חייבים למסור ליורשים דוחות כספיים של העיזבון. היורש יוסף צרניק סירב לחתום על ייפוי כוח ללא הסכמה על מועדי מסירת דוחות כספיים. עו,ד רחל בן-ארי כתבה כהסכמה נרגנת:

"ואני מסכימה גם לדיווח כל 6 חודשים. זה טריוויאלי וחבל להמציא בעיות ומחלוקות. עורכי הדין לא זקוקים לכל התנאים אלה. הם גם ככה עושים הרבה מעבר למה שנתבקשו".

לא למותר לציין, כי נכון לסוף מרץ 2026 לא התקבל עדיין דוח כספי, בין אם כממונים מטעם היורשים ובין אם כמנהלי עיזבון למראית עין.

ביום 4.5.2024 הכריז שולחה של בן ארי באופן חד צדדי על בטלות ההסכם בעילות תמוהות. לדוגמה - התנגדות למינוי שמאי לפי הוראות ההסכם. ו"ספי לא מסכן" - כלומר, היורש יוסף צרניק אינו מסכן וכוונתו לגזול מחלקו בעיזבון לפי הסכם החלוקה.

ביום 11.5.2024 שלחה עו"ד רחל בן-ארי הודעת תמיכה בעמדת שולחה, בניגוד לחובותיה כנאמנה לביצוע ההסכם.

ביום 2.6.2024 הגיש עו"ד יואב סלומון בקשה לרישום ייצוג בת"ע 23208-09-23 (תיק הבקשה לאישור הסכם בין יורשים), מתוך כוונה להגיש את הבקשה למינוי מנהל עיזבון לרישום בתיק זה. כך אמנם עשה בבוקרו של יום 5.6.2024. ההגשה נדחתה ממרשם, ורק אז הגיש אותה בתיק חדש. יש לראות באפיזודה זו אחד מאותות המרמה, המצביעים על הכוונה לנהל את ההליך כולו במרמה. בלתי סביר בעליל שעורכי דין ותיקים ומנוסים כמו בן ארי וסלומון לא ידעו שהגשה כזו עומדת בניגוד לתקנות משלל סיבות. צריך גם לזכור שייתכן שהמניע היה הרצון לוודא שהבקשה תגיע לידיה של השופטת הילה גורביץ בשעה שהשופטת רויטל באום הייתה השופטת לפי הכלל "משפחה אחת - שופט אחד". אולם כדי שיהיה היגיון כלשהו בהגשה משובשת כזו - כבקשה נוספת בתיק הבקשה לאישור הסכם החלוקה - צריך להניח שהייתה לעורכי הדין סלומון ובן-ארי סיבה טובה להאמין שהשופטת הילה גורביץ תקבל בזרועות פתוחות הגשה משובשת כזו ולא תמחוק אותה מיד מהמרשם... כפי שראינו בהמשך, השופטת הילה גורביץ אכן קיבלה בזרועות פתוחות הגשה משובשת בת"ע 11650-06-24.

ביום 5.6.2024 הוגשה "בקשה למינוי מנהלי עיזבון" כ"יזמה משותפת" של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון. לפי הנטען, ההגשה הייתה למעשה הפרה יסודית של הסכם החלוקה. יחד עם זאת, ההגשה עצמה נחזתה כמרמה, שכן היא הוגשה כמסמך שלא היה אמור להתקבל לרישום - ללא תצהיר וללא ייפוי  כוח מתאים. בבקשה למינוי מנהלי עיזבון טענו המגישים שכוונתם לקיים את ההסכם. התיק החדש נותב לשופטת הילה גורביץ, אולם נתוני הניתוב יוצאי דופן ותקפותם מפוקפקת. התיק לא נפתח כראוי, שכן, לא קושר כנדרש לתיק אישור הסכם החלוקה. יתר על כן, מאוחר יותר התברר שיש בעיות ביצירת חיובים מתיק זה, ועלו שאלות לגבי אפיון דיגיטלי של התיק.

ביום 5.6.2024 עם פתיחת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, היו המגישים אמורים לשלם אגרה חד פעמית של כ-500 ש"ח לאפ"כ, דמי רישום הבקשה ומעקב. למרות בקשות חוזרות, הן לאפ"כ והן לעו"ד רחל בן-ארי, לא התקבלה כל אסמכתה לרישום אצל האפ"כ.

ביום 6.6.2024 התבצעה מרמה לכאורה נגד היורש יוסף צרניק. עו"ד יאיר שיבר, שהיה בא כוחו של היורש יוסף צרניק, אך לא להליכי משפט, לא גילה ליורש יוסף צרניק כי התבענה נפתחה, אך נתן "הסכמה" בשם יוסף צרניק. עו"ד יואב סלומון הגיש את "ההסכמה" מיד לבית המשפט.   

ביום 16.6.2024 הגיש היורש יוסף צרניק לראשונה 2 בקשות בתיק כבלתי מיוצג: (1) בקשה למחיקת הייצוג על ידי יאיר שיבר, (2) בקשה למשיכת ההסכמה. השופטת הילה גורביץ נעתרה לשתי הבקשות.

ביום 18.6.2024 התבצעה מרמה לכאורה נגד היורש יוסף צרניק. עו"ד יואב סלומון הגיש "תגובה" למחיקת הייצוג על ידי יאיר שיבר: כי יש ליישם את דוקטרינת הביצוע בקירוב בדיני היושר, ולפיכך, תישלל ההכרה באוטונומיה של האישיות המשפטית של היורש יוסף צרניק, כל עוד אינו מיוצג.

תמונה | "תגובה" מאת עו"ד סלומון מיום 18.6.2024, מטעם המבקש מר אורי צרניק.
---

ביום 24.6.2024 הצטרפה עו"ד רחל בן-ארי למרמת "ביצוע בקירוב". היא הגישה "תגובה", בה הודיעה על תמיכתה בעמדת עו"ד יואב סלומון, השופטת הילה גורביץ תייגה את התגובה כ"בקשה". 

תמונה | "תגובה" מאת עו"ד בן-ארי מיום 24.6.2024, מטעם המשיב 2 מר דרור צרניק.
---

ביום 25.6.2024 סימנה השופטת הילה גורביץ את ה"בקשה" מטעם המשיב 2 בדבר "ביצוע בקירוב" - "התקבל". לא התבקשה קודם לכן תגובת הצדדים. לא ניתן הזמן הקבוע לתגובה על בקשות בכתב. לא ניתנה כל הודעה, לא נראתה כל החלטתה כתובה. אולם מאירועים בהמשך, ברור שהשופטת רואה בה "החלטה". עו"ד רחל בן-ארי סירבה להגיב על דרישות למידע אודות ההחלטה ששלח היורש יוסף צרניק.

תמונה | "תגובה" מאת עו"ד בן-ארי מיום 24.6.2024, מטעם המשיב 2 מר דרור צרניק, תויגה "בקשה" וסומנה "התקבל".
---

ביום 25.6.2024 הגיש היורש יוסף צרניק בקשה דחופה להורות לעוה"ד בן-ארי וסלומון להגיש דוחות כספיים של העיזבון לפי חובותיהם כממונים בהסכם. עו"ד רחל בן-ארי השיבה שהם ימסרו דוח כספי רק לאחר שימונו למנהלי העיזבון. השופטת לא החליטה בבקשה. 

ביום 2.7.2024 נתן המשיב 1 הודעה לבית המשפט בדבר החשש שמדובר ב"הליך למראית עין". תיאור האירועים בקשר לשופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בשנת 2013.

ביום 14.7.2024 הגיש היורש יוסף צרניק הצעות פשרה, כולל בקשה להצעת מזומן והסתלקותו מהעיזבון. עו"ד רחל בן-ארי השיבה, כולל לבית המשפט - שישקלו את ההצעה רק לאחר שיתמנו למנהלי העיזבון.

ביום 28.7.2024 השופטת הילה גורביץ מתערבת במהירות כשאני פונה למזכירות. החלטה מוזרה, חסרת היגיון, חסרת מספר. אני הגשתי פנייה דחופה למזכירות לקבלת העתק המצאה 5.6.2024. השופטת: "מאחר מר צרניק אורי מיוצג, על המשיב 1 לפנות ישירות לב"כ המבקש. המזכירות תמציא לצדדים". (החלטה ללא מספר). 

עו"ד סלומון הגיב בתגובה עצבנית:"המבקש ביקש את העתק ההמצאה של המזכירות. בכל הכבוד, המבקש אינו הכתובת לבקשה כזו".

ביום 6.8.2024 הגיש היורש יוסף צרניק הודעת עיון (14#) במספרים החסרים ברשימת הבקשות. ההחלטה הגיעה רק ביום 30.10.2024, "התיק פתוח בפניו לצפייה מרחוק" "לא קיימים כתבים/ רישומים שמיועדים לבעלי דין שאינם ניתנים לצפייה. ככל שהמבקש מלין על עניין מנהלי – עליו לפנות לגורמים האחראים במזכירות. מעבר לכך הבקשה נדחית".

תמונה | החלטה בהודעת עיון 14#, שניתנה כמעט 3 חודשים באיחור. בהמשך הופעל איסור על הגשות למזכירות, ובפרט הודעות עיון.
---

ביום 11.9.2024 נתנה השופטת הילה גורביץ החלטה "מלאה" על בקשה לסילוק על הסף - כפירה במרות. בהחלטה זו החלה את המרמה לכאורה שבכינוי היורש יוסף צרניק כתובע בתובענה.

ביום 9.10.2024 נערך דיון כביכול. הדיון נפתח בהכרזת השופטת הילה גורביץ כי הדיון נועד לדון ביישום הסכם החלוקה. לאחר הדיון טענה השופטת כי הדיון נערך לפי "פיילוט בתי המשפט" וכי קלטות שמע יהיו הפרוטוקול. היורש יוסף צרניק דרש מקור לסדרי הדין "פיילוט בתי המשפט", אך לשופטת לא היה דבר כזה. בסופו של דבר התברר שאין כזה דבר, והשופטת חייבת להפיק פרוטוקול לפי נוהל 03-14 המחייב. השופטת סירבה זמן מה, ולבסוף נתנה החלטה הצהרתית כי הפרוטוקול ערוך כדין כולל נוהל 03-14  נרשם בתיקיית פרוטוקולים, אולם היורש יוסף צרניק אינו יכול לצפות בו. נכון לסוף מרץ 2026, קיומו של הפרוטוקול, שהוא גם פסק דין וגם הבסיס ל"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון", הוא בגדר תעלומה.

במהלך אירוע זה ניהלה השופטת שוב החלטה כביכול על שלילת האוטונומיה של היורש יוסף צרניק, ואח"כ נכתב כ"הסכמה" בפסיקתה.

ביום 4.11.2024 הגישו עו"ד רחל בן-ארי (כבאת כוחו של היורש דרור צרניק) ועו"ד יואב סלומון טענה כי עם מינוים למנהלי העיזבון הם פטורים מחובותיהם בהסכם החלוקה. באותו יום, הגיש היורש דרור צרניק טענה בא"פ 1829-06-10 כי אין ליורש יוסף צרניק צורך לדעת מה היו העברות הנדל"ן/הברחות הנכסים לכאורה כיוון שהוא נכנס להסכם חלוקה בין היורשים. 

ביום 28.11.2024 בקשה בהולה 36# - יוסף צרניק, פרוטוקול ערוך כדין למטרת ערעור.

ביום 1.12.2024 החלטה 36# - השופטת הילה גורביץ: "תמליל עם פרוטוקול לפי הנוהל בתיקיית פרוטוקולים".

ביום 1.12.2024 נתנה השופטת הילה גורביץ החלטה הדוחה בקשת פסלות. ההחלטה הייתה רצופה בשקרים.

ביום 1.12.2024 הונפקה ה"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון", יש לראותה כמעשה מרמה וזיוף משלל סיבות. המסמך המכונן למינוי כחוק הוא ה"צו למיני מנהלי עיזזגון

(א) צו למינוי מנהל עיזבון - טופס 10

.

(ב) פסיקתה -- מיני מנהלי עיזבון.

ביום אחרי מינוי מנהלי עיזבון:

(א) המזכירות מחויבת להמציא את הצו לאפ"כ -- לא התבצע גם לאחר תזכורת מאת היורש יוסף צרניק.

(ב) המזכירות אמורה לסגור את תיק הבקשה למינוי מנהלי עיזבון ולא לרשום בו עוד בקשות- לא התבצע.

(ג) המזכירות אמורה לפתוח תיק ייעודי לניהול עיזבון, כתיק משני ולרשום בו את הבקשה הראשונה של מנהלי העיזבון יחד עם הצו - לא התבצע.

ביום 2.12.2024 החלטה ללא מספר, איומים ואיסור על הודעות עיון.

ביום 18.12.2024 הודעת מזכירות האוסרת על הגשת הודעות עיון בתיק לפי החלטה מיום 2.12.2024. במקביל יש ריבוי מספרים חסרים, הגשות נעלמות, 

ביום 25.12.2024 הצליחו עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון לרשום הערה בלשכת רישום מקרקעין על הדירה בחיפה בדבר מינוי מנהלי עיזבון. זאת, למרות שהבקשה לרישום הערה הייתה אמורה להתקבל רק עם "צו למינוי מנהלי עיזבון.

28.1.2025 עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון חתמו על הפרטה המזויפת. הזיוף תומך בפרשנות שהם עצמם ידעו שהפסיקתה אינה יכולה לשמש כתחליף לצו. למרות הזיוף, יש לציין כי זהו המקום היחיד בו שני עורכי הדין חתמו על תצהיר כי הם "מנהלי עיזבון".

צו חוסם

אירועים חשובים אחרים

חיובים

מרץ 2026 - הודעות עיון שלי נדחות מרישום עקב אי תשלום אגרה,אח"כ עקב צו חוסם, אולם הצו החוסם אינו תקף על הודעת עיון.

כיצד מתנהלת המרמה לכאורה?

עו"ד רחל בן-ארי 

- על שמה נרשמה בקשה ל"ביצוע בקירוב" -מיד בתחילת ההליכים, לפיה נשללה ההכרה באוטונומיה של האישיות המשפטית של היורש.

- מציגה את עצמה כ"מנהלת עיזבון", אך נזהרת שלא לחתום על תצהירים כ"מנהלת עיזבון".  

- מגישה בקשות לתיק בית המשפט בהן היא מציגה את עצמה כ"מנהלת העיזבון".

- בהגשות לצדדי ג' - האפ"כ והבנק הבינלאומי, היא הציגה את ה"פסיקתה" כ"צו למינוי מנהל עיזבון".

- מסרבת לקיים את חובות מנהלי עיזבון - לא הגישה פרטה כדין ולא הגישה דוחות כספיים כדין.

- מסרבת לספק מידע ליורש, בניגוד לחובותיה בחוק הירושה. בפרט - מסרבת לענות על השאלה האם היא פועלת כ"מנהלת עיזבון לפי חוק הירושה".

- גבתה מקופת העיזבון שכר מראש, בניגוד לדרך בה מתוגמל מנהל עיזבון.

- מסרבת לפעול לקישור יחסי התיק העיקרי עם התיק המשני.

- מסרבת לענות על השאלה האם קיבלה אישור מסירה מהאפ"כ והאם שילמה אגרה לאפ"כ

- מסרבת לגלות מסמכים קריטיים - הפרוטוקול, ייפוי הכוח, החלטה על "ביצוע בקירוב".

מזכירות בית המשפט

1. המזכירות אינה מכירה בעו"ד רחל בן-ארי כמנהלת עיזבון, ולכן: 

(א) לא הגדירה "מנהל עיזבון" כבעל תפקיד בתיק בית המשפט.

(ב) לא המציאה הודעה לאפ"כ על מינוי מנהל עיזבון כמחויב בתקנות, 

(ג) לא פתחה תיק ניהול עיזבון כמחויב בתקנות.

2. המזכירות מסייעת לעו"ד רחל בן-ארי בביצוע המרמה לכאורה:

(א) המזכירות מקבלת בקשות שעו"ד רחל בן-ארי מגישה כ"מנהלת עיזבון" ורושמת אותן כבקשות של בעל דין.

(ב) המזכירות ממשיכה לרשום בקשות והחלטות בתיק בקשה למינוי מנהל עיזבון שכבר נסגר.

(ג) המזכירות אינה פועלת לקישור התיקים כך שהסכם החלוקה יחול על התיק המשני.

האפוטרופוס הכללי

(א) מסרב לבדוק טענות מרמה.

(ב) סיפק מידע כאילו הפרטה נרשמה אצלו, אך לא גילה מעצמו שלא נפתח תיק עיזבון כיוון שלא הומצאה ההודעה מהמזכירות.

(ג) אינו עונה על בקשה למידע אודות אישור מסירה, ותשלום אגרה.

(ד) כנראה הבקשה עצמה גם היא לא נרשמה, אבל שלחו פעם או פעמיים כתבים לתיק.

הבנק הבינלאומי

(א) מנהלת סניף נראתה תחילה נלהבת לקבל את הפסיקתה.

(ב) אח"כ הייתה בעיה כנראה, כי במאי 2025 השופטת הוציאה "צו" מפוברק על הבנק.

----

עו"ד רחל בן-ארי היא דמות ציבורית שהתקשורת אוהבת ללטף. "מקורבת לביניש", חברת הועדה לבחירת שופטים במשך 2 קדנציות, יועמשית הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות - עוסקת לכאורה במרמה חסרת מעצורים וחסרת בושה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בצוותא חדא עם שופטת שבן-ארי קידמה את מינויה...

במקביל, עו"ד רחל בן-ארי מתועדת בתקשורת כמובילת מחאה נגד רפורמה במערכת המשפט: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".

השילוב של דבריה לתקשורת ומעשיה בבית המשפט מציג את עו"ד רחל בן-ארי כעוקצת מקצועית. 

ובאשר לשופטת הילה גורביץ, אם נצרף את הגיגיה השיפוטיים ["סדרי הדין הם הכלל – חריגה מסדרי הדין הוא החריג... סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כבודו במקומו..."] ומעשיה בבית המשפט, היא אינה נופלת מעו"ד רחל בן-ארי במאומה.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אינו עומד בדרישות המינימליות ביחס לחובותיה של המדינה לקיים בתי משפט לתושביה לפי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (1966). הדרישה הבסיסית היא "competent court". בתרגום העברי הרשמי הדרישה הפכה ל"בתי משפט מוסמכים". אולם המונח האנגלי המקורי אוצר בחובו גם את המובן של "בית משפט רושם" ו"בית משפט כשיר". בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אינו מקיים אפילו את הדרישה של "בית משפט רושם". הכתבים מופיעים ונעלמים, מוסתרים באופן בררני מהצדדים, נרשמים רישום משובש בכוונת מכוון... 

אני עומד נדהם: מאיפה מצאה השופטת הילה גורביץ שיש לה סמכות לעשות דברים כאלה בבית משפט? ואז אני נזכר - אלה שופטים שגדלו אל תוך נט המשפט. כל מה שהמערכת מאפשרת להם לבצע, מבחינתם הוא חוקי.

    פרופ' דפנה הקר יכולה לקרוא לזה "ירידת הפורמליזם" ו/או "אקטיביזם קיצוני" ן/או "כאוס". ח"כ שמחה רוטמן יכול לקרוא לזה "החור השחור". בשורה התחתונה בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מראים שחיתות מוסדית, ולפעמים גם סממנים של פשיעה מאורגנת.

המצב בבתי המשפט לענייני משפחה הוא מן המפורסמות כבר יותר מ-10 שנים. אולם בתי המשפט המחוזיים והעליון, כמו גם הפרקליטות והיועמשים ממשיכים לספק להם סנדקות ואי-ענישה.

   המצב חמור יותר מסתם הפקרות. רשויות המדינה כופות על האזרחים להשתמש במוסדות, בהם האזרחים נתונים בידיהם של מעוולים, גזלנים ועבריינים, הפועלים תחת קורת גגו של בית משפט של מדינת ישראל.

 Joseph Zernik יוסף צרניק   

מעמדה של עו"ד רחל בן-ארי בביצוע פעולות בעיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל, ומהות ההליכים בהם היא שותפה עם השופטת הילה גורביץ: דרישה לחדול ולהימנע מפעולות הנחזות כשיבוש מהלכי משפט

JZ <>                                                                                           Thu, Mar 19, 2026 at 12:02 PM

To: Rachel Ben-Ari <rachelb@bf-law.co.il>

Cc: yoav <yoav@asc.co.il>, uz, DZ, apac-haifa@justice.gov.il

19 במרץ, 2026

לכב'

עו"ד רחל בן-ארי

בן-ארי פיש, משרד עורכי דין

בדוא"ל

הנידון: מעמדה של עו"ד רחל בן-ארי בפעולות בעיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל ומהות ההליכים 

בהם היא שותפה עם השופטת הילה גורביץ: דרישה לחדול ולהימנע מפעולות הנחזות כשיבוש מהלכי 

משפט

בקשה זו מוגשת גם לשם מיצוי הליכים.

עו"ד רחל בן-ארי שלום רב,

ביום 12.3.2026 פניתי אליך וביקשתי הבהרות באשר לבסיס החוקי לפעולותיך בעיזבון שבנידון. תשובתך 

התבקשה עד ליום 15.3.2026. לא קיבלתי כל מענה.

הריני חוזר ומבקש שתגדירי את  הבסיס החוקי לפעולותיך בעיזבון שבנידון. כמו כן, אני מפרט להלן 

דרישות מינימום  מעורכת דין הפועלת בבית המשפט שלא מתוך כוונת שיבוש. תשובתך נדרשת עד ליום א', 

22.3.2026, בשעה 12:00 בצהרים.

1.  מה את רואה כמעמדך החוקי, כשאת מציגה את עצמך לבנקים, ללשכת רישום מקרקעין או אחרים 

בענייני העיזבון שבנידון, ומבצעת פעולות תוך הסתרתן ממני מעל לשנה?

(א) האם את רואה את עצמך פועלת כ"מנהלת עיזבון" (משותפת) לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965? 

(ב) האם את רואה את עצמך פועלת כמי שמונתה על ידי היורשים לנאמנה לביצוע הסכם החלוקה מיום 

28.8.2023? 

(ג) האם את רואה את עצמך פועלת כבאת כוחו של אחד היורשים בלבד? 

(ד) האם את רואה את עצמך פועלת בענייני העיזבון מכוח מעמד חוקי אחר כלשהו? מהו?

2. ללא הבדל מה את רואה כמעמדך, אני שב ודורש כי תחדלי ותמנעי מפעולות הנחזות כשיבוש מהלכי 

משפט ואי-סדרים חמורים בניהול כספים

(א) את מגישה בקשות בהן את רושמת את עצמך כ"מנהלת עיזבון". בקשות אלה מוגשות לרישום בתיק בו אין 

מוגדרים בעלי תפקידים שמונו על ידי בית המשפט ל"מנהלי עיזבון". התוצאה הסופית היא רישום הכתבים 

תחת שמותיהם של צדדים אחרים, לסירוגין. זהו שיבוש יסודי של הליכי משפט. 

(ב) את נחזית כמי שפועלת בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ (שאת מינויה קידמת בוועדה לבחירת 

שופטים) להסתיר את הכתבים היסודיים בת"ע 11650-06-24. אני דורש שתמציאי כתבים אלה, או תודיעי 

שאינם קיימים ברשותך ואינם נגישים לך: (1) "פרוטוקול" מיום 9.10.2024, ערוך כדין, לפי נוהל 03-14 

המחייב: הפרוטוקול אמור להיות גם גופו של פסק הדין, והבסיס ל"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון". הסתרת 

המסמך, אם הוא קיים, או הסתרת אי-קיומו הופכות לדעתי את ההליכים למעשה מרמה לכאורה, (2) ייפוי כוח 

מעודכן של עו"ד יואב סלומון מטעם שולחו, כנ"ל - הסתרת המסמך, אם הוא קיים, או הסתרת אי-קיומו הופכות 

את ההליכים למעשה מרמה לכאורה, (3) החלטה שנתנה כביכול השופטת הילה גורביץ בעניין בקשת עו"ד 

רחל בן-ארי מיום 24.6.2024 לשלול את מעמדו האוטונומי של היורש יוסף צרניק כאישיות משפטית בפני בית 

המשפט, לפי "ביצוע בקירוב" בדיני היושר, שנטמעו לתוך המשפט הישראלי תחת עיקרון תום הלב... מסמך זה 

הוא לדעתי מרמה לכאורה גם טרם הפך לנעדר.

(ג) את נדרשת למסור פרטה ודוח כספי מלאים, מאומתים בתצהירים, כנדרש בדין.

(ד) את נדרשת להסדיר את יחסי התיקים לפי הוראות תקנה 11 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. ההסבר 

שנתן עו"ד יואב סלומון, בשמך לכאורה, נחזה כמרמה בפני עצמו.

(ה) אני דורש ידיעות מלאות בדבר שמאות הדירה ברח' קדרון 2, וכל פעולה אחרת שנעשתה בעניין מכר 

הדירה.

3. התנהלות מזכירות בית המשפט בקשר לפרשה זו ראויה לחקירה

(א) מזכירת בית משפט מקבלת את הכתבים שאת מגישה מטעם "מנהלת עיזבון", למרות אי-ההתאמה, שכן 

אין בת"ע 11650-06-24 "מנהל עיזבון" שהוגדר כדין.

(ב) מזכירת בית משפט רושמת את הכתבים שאת מגישה מטעם "מנהלת עיזבון", ככתבים שהגשת כבאת כוח 

היורש, שולחך. 

(ג) מזכירת בית משפט גם ניסתה לשכנע אותי שאלה סדרי הדין שלמדה מפי השמועה. כשביקשתי מקור 

בכתב, היא נזכרה, שאסור לי לתקשר בכתב עם המזכירות...

(ד) התנהלות מזכירת בית משפט אינה מפתיעה, שכן יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, מועמד 

למשרת שופט, מסביר (פרפראזה): 'נט המשפט היא מערכת ממוחשבת, ולרישומים במערכת ממוחשבת זו או 

אחרת אין כל נפקות באשר לתוקף ההחלטות השיפוטיות, שתוקפן נגזר אך ורק מתוך חיתומן על ידי השופט'. 

גישה זו מעוותת ברמה שקשה להסביר. היא נוגדת מאות שנים של מסורת בניהול בתי משפט, או תאגידים 

לשם השוואה. גישה זו, שמבטלת את הפסול שבשיבוש הרישומים בתיקי בתי המשפט, מנוגדת לחוק. שכן, 

הרישומים בנט המשפט הם רשומות מוסדיות משפטיות בפני עצמם, ושיבושם עשוי לעלות לגדר עבירות על חוק 

העונשין.

(ה) יחד עם זאת, ברור שהמזכירות פועלת מתוך הכרה שמדובר בהליכי משפט למראית עין: (1) המזכירות לא 

המציאה את ה"פסיקתה" שאת מציגה מצג שווא כ"צו למינוי מנהלי עיזבון" לאפ"כ, ולכן לא נפתח תיק ניהול 

עיזבון אצל האפ"כ, (2) המזכירות לא פתחה תיק ייעודי לניהול עיזבון לאחר המינוי כביכול של מנהלי עיזבון, 

כיוון שלפתיחת תיק כזה נדרש "צו למנוי מנהלי עיזבון", והמזכירות אינה מקבלת את "הפסיקתה" כתחליף. 

4. התנהלות האפוטרופוס הכללי-מחוז חיפה והצפון, והמנהלת, רשמת ירושה עו"ד תמירה אלתר, בקשר 

לפרשה זו ראויה לחקירה

מכיוון שיצרת עם השופטת הילה גורביץ כתבי בית דין עמומים ודו-משמעיים (מצב טיפוסי בהליכי משפט 

למראית עין), המסמכים שהוגשו לאפ"כ, וסוגיית קבלתם לרישום הפכו לבעלי חשיבות. הרושם שלי, נכון להיום 

הוא, שמשרד האפ"כ מחוז חיפה והצפון חייב לדעת שבתיק שלפנינו מתנהלים הליכי ניהול עיזבון למראית עין, 

אבל עו"ד תמירה אלתר תעשה כל מה שאפשר להימנע מלהכיר במצב, בוודאי שתימנע מכל פעולה... גם אם 

התנהגותה נחזית כגובלת באי קיום מניעת פשע, או מרמה והפרת אמונים... שכן, גם לאחר תיקון 18 לחוק 

הירושה, האפ"כ חייב לקיים ישרה בסיסית במרשם שהוא מנהל.

(א) בדצמבר 2024, עו"ד תמירה אלתר הוציאה דוח קצר לאפ"כ, בו תיארה את ההליכים בתיק כהליכים 

סדירים, למרות שלכאורה כתבה מתוך שהייתה לה גישה לתיק.  די לקרוא את הכתבים בשבוע הראשון -- 

16.6.2024 ואילך, כדי לדעת שמשהו חריג לחלוטין מתרחש בתיק זה.

(ב) כמו כן, עו"ד תמירה אלתר טרחה להודיע מראש: "‫באשר‬‫ לטענתך‬ ‫בעניין‬ ‫חובת‬ ‫הדיווח‬ ‫של‬ ‫מנהל‬ ‫העזבון‬ 

‫לאפ"כ‪,‬‬ ‫הרי‬ ‫שאכן‬ ‫לפי‬ ‫סעיף‬ ‫‪)84‬ד)‬ ‫לחוק‪,‬‬ ‫על‬ ‫מנהלי‬ ‫העזבון‬ ‫להגיש‬ ‫למשרדי‬ ‫האפ"כ‬‫את‬ ‫פרטת‬ ‫נכסי‬ ‫העזבון‬‫‪,‬‬ ‫תוך‬ 

‫‪60‬‬ ‫יום‬ ‫מיום‬ ‫המינוי‪,‬‬ ‫וזאת‬ ‫לצרכי‬ ‫תיעוד‬ ‫בלבד‬‫‪.‬‬ ‫האפ"כ‬ ‫לא‬ ‫יפקח‬ ‫על‬ ‫מנהלי‬ ‫העזבון‬"‫‪.‬‬

(ג) את הפרטה שמסרת לאפ"כ שלחו לי ממשרד האפ"כ בשמחה, עם דוא"ל מלווה שהיה משכנע את הפונה 

השגרתי שהפרטה התקבלה לרישום כדין בתיק ניהול עיזבון שנפתח כדין במשרדי האפ"כ. בהמשך, הובהר 

שהאפ"כ לא קיבל המצאה מהמזכירות של "צו למינוי מנהלי עיזבון" לפי הוראות תקנה 37(ה), ולכן לא פתח 

תיק עיזבון. אם כך, איך נרשמה הפרטה?

(ד) כבר לפני מספר חודשים פניתי וביקשתי פרטים קריטיים לעניין הרישום. עד היום לא קיבלתי תשובה: 

‫(‪(1‬‬‫ תיעוד‬ ‫תשלום‬ ‫לאפוטרופוס‬ ‫הכללי‬ ‫לפי‬ ‫תקנה 1(ב)(1)(ד) לתקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), 

התשל"ח-1978. התשלום הוא סכום חד-פעמי עבור רישום בקשה למינוי מנהל עיזבון וסיווגה לצורך מעקב 

ופיקוח על פעולתו‫. מסירת העתק אישור תשלום האגרה, אם יש כזה ברשותך, תגביר את אמינותך. (2) אישור 

מסירה של הפרטה שהונפק לך על ידי האפ"כ. החוק והתקנות מחייבים במפורש את מסירת הפרטה ליורשים 

עם אישור המסירה מהאפ"כ. לא את ולא האפ"כ מסרתם לי אישור מסירה. פרטים אלה מטרידים, כיוון שאם לא 

הייתי יורד לפרטים, הייתי נמצא מוטעה על ידי האפ"כ: עורך דין ממשרד האפ"כ הגיש פעם או פעמיים הודעות 

כב"כ בתיק. למעשה, התיק לא רשום בכלל אצל האפ"כ. באותה מידה, בהעדר אישור מסירה הנדרש בחוק 

ובתקנות, הפרטה ששלחת, לא נרשמה כפרטה שנמסרה לאפ"כ. וזה גם מסביר את סירובה של עו"ד תמירה 

אלתר לעיין בפרטה. מסירת אישור המסירה מהאפ"כ, אם יש כזה ברשותך, תגביר את אמינותך.

בברכה,

יוסף צרניק, PhD, LLB