2026-03-18
מה הקשר בין עבירות מין לבין שחיתות בבתי המשפט? "הגניזה" בפרקליטות
תלונות פליליות שהפרקליטות אינה רוצה לחקור מוצאות את דרכן ל"גניזה", החשודה כמאגר מידע בלתי חוקי בפרקליטות. פרקליט המדינה שי ניצן היה מעורב בהרחבת ה"גניזה".
בסופו של יום, הכל קשור להכל. לדוגמה, האופן בו נמנעת הפרקליטות מחקירת רבים מתיקי עבירות המין הוא באמצעות ה"גניזה", בדיוק כמו תלונות פליליות נגד שופטים.
אז מה יש לנו כאן?
לדעתי אפשר לראות את המצב כתופעה ישראלית מובהקת, והיא קשורה להשחתת הפרקליטות:
1. בשלב הראשון, "הגניזה" הוקמה כמנגנון צדדי בהיקף מצומצם, שנועד לסיכול מערכת החוק והמשפט. אולם הכוונה המקורית הייתה ליישם מנגנון סיכול זה אך ורק במקרים של תלונות נגד השב"כ, בפרט תלונות על עינויים.
2. בהמשך, אני סבור שחקירה מוסמכת תגלה שבפרט תחת כהונתו של פרקליט המדינה שי ניצן, השימוש ב"גניזה" התרחב. תחילה הוא התרחב כמנגנון לסיכול מערכת החוק והמשפט באשר לתלונות פליליות נגד אנ"ש (אנשי שלומנו), כגון שופטים ובכירי מערכת החוק והמשפט עצמם.
3. אח"כ חלה התרחבות נוספת בשימוש ב"גניזה", לדוגמה, לסיכול מערכת החוק והמשפט בתיקים בהם יש חשדות לעבירות מין.
4. בשנים האחרונות בג"ץ נדרש לעניין מספר פעמים. אולם בג"ץ פסק בעניין באופן הפכפך. כלומר - בג"ץ יכול לראות תלונה שהועברה לגניזה כפתוחה או סגורה או לא פתוחה או לא סגורה לפי הנוחות המזדמנת במקרה המסוים.
5. נראה שבג"ץ נוטה להשאיר את המצב כך. כלומר, מתן הכשר לקיום "הגניזה" כמין מקום בו נשמרות יחד כל מיני תלונות במעמד שונה. אולם כל עוד הוגדרה העילה להעברת התלונה ל"גניזה" (לדוגמה - מחוסר ראיות), הפרקטיקה הזו לגיטימית בעיני בג"ץ.
6. עבדכם הנאמן סבור שהפרקטיקה אינה לגיטימית, כי מיסודה היא נועדה לסכל את מערכת החוק והמשפט. אין שום ההגיון בניהול מאגר מידע של תלונות במעמד שונה, שהדבר היחיד המשותף להן הוא חוסר הרצון להחיל עליהן את החוק.
7. הנקודה בה ה"גניזה" מסייעת לסיכול מערכת החוק והמשפט היא בסוגיית הסמכות להעברה ל"גניזה". לדוגמה, אם נבדוק תלונות פליליות נגד שופטים, הסמכות להחליט על "לחקור" או "לסגור" מוקנית בחוק ליועמ"ש/ית ולו/ה בלבד. אולם הסמכות להעביר תלונה פלילית נגד שופט לגניזה יכולה להיות גם של מזכירה כלשהי. שכן, הפרקליטות מסווגת החלטות לחקור או לסגור כהחלטות "מהותיות" שחייבות להתבצע לפי הוראות החוק, בפרט מבחינת הסמכות. לעומת זאת, החלטה להעביר ל"גניזה" אינה החלטה "מהותית" אלא החלטה מינהלית/משרדית, בדומה להחלטה האם התלונה תישמר בתיק כחול או תיק ורוד... אין נדרשת לשם כך סמכות מוגדרת בחוק.
בפרט, קרוב לוודאי שבדיקה תגלה ב"גניזה" היבטים של ניהול מאגר מידע בלתי חוקי.
מלחמתו של עמית איסמן בילדי ישראל המתלוננים על עבירות מין במשפחה, הגיעה לשיא חדש. האיש עושה כל שביכולתו לסגור תלונות של ילדים על גילוי עריות, להשתיקם, לאלץ אותם בכח ובאיומים להיפגש עם בן המשפחה הפוגע ומסתיר מהציבור את האמת על היקף הפגיעות המיניות בילדים בישראל.
פרקליט המדינה עשה טובה ופרסם לא מזמן נתון לשנת 2019 לפיו 87% מהתלונות על עבירות מין- נסגרו.
אבל זהו נתון כוזב הפוגע אנושות באמון הציבור בפרקליטות- כי הנתון כולל מתלוננות/ים מבוגרות מעל גיל 18 יחד בסלט מטבוחה עם מתלוננים קטינים בגיל הרך.
הסלט הזה נועד להסתיר מהציבור את הנתון המזעזע והאמיתי:
רוב כמעט מוחלט של תלונות ילדים מגיל שנה ועד גיל 14 נסגרות בפרקליטות.
אבל עמית איסמן לא מסתפק בהפקרת ילדי ישראל לפדופיליה, הוא הלך צעד נוסף קדימה- וקידם מהפכה של ממש נגד אימהות שמקיימות את חובת הדיווח- והורה להגיש כתבי אישום פליליים נגד אימהות שקיימו את חובתן החוקית לדווח.
בשבת פרצה המלחמה- משרד המשפטים הודיע שמערכת המשפט מושבתת ותעבוד בחירום/ הפרקליטים בבית, אבל ביום הראשון למלחמה שולחת הפרקליטות מכתב יידוע לחשוד לאמא של ילד שאיסמן אפשר להעמיד אותה לדין פלילי.
ביום הראשון בתוך מלחמה! זה מה שחשוב לאיסמן- להרתיע את ציבור הנשים בישראל מלגשת למשטרה ולדווח על חשד שילד נפגע מינית.
איסמן מאפשר לחקירות משטרה בתלונות ילדים -להגרר על פני שנים ובכנסת הוצג לו ערב המלחמה תיק של ילדות בגיל 11 שנגשו והתלוננו בעצמן במשטרה שסבא ובנו אונסים אותן והתיק תקוע בפרקליטות צפון 14 שנים!!!!! לא מזיז לו בכלל.
איסמן- תפרסם כבר את הנתונים על סגירת תלונות ילדים על פדופיליה וגילוי עריות!!!!! די להסתרה!!!
No comments:
Post a Comment