2026-04-16
שאלה הלכתית לכבוד הרב אליעזר מלמד שליט"א, ישיבת הר ברכה, בעניין גיטין
האם ייתכן שרב יהודי יכניס לשימוש גיטין אלקטרוניים, שהחתימות עליהם נסתרות?
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/04/2026-04-16.html
| Subject: | שאלה הלכתית לכבוד הרב אליעזר מלמד שליט"א, ישיבת הר ברכה, בעניין גיטין |
|---|---|
| Date: | 2026-04-16 09:44 |
| From: | joseph zernik <joseph.zernik@hra-ngo.org> |
| To: | ask@yeshiva.org.il, office@yhb.org.il |
לכב'
הרב אליעזר מלמד שליט"א
ישיבת הר ברכה,
בדוא"ל: ask@yeshiva.org.il, office@yhb.org.il
הנידון: שאלה הלכתית לרב אליעזר מלמד שליט"א, ישיבת הר ברכה, בעניין גיטין
שלום רב,
אני מבקש מכבוד הרב תשובה לשאלה בעניין גיטין: האם ייתכן שרב יהודי יכניס לשימוש גיטין שהם מסמכים אלקטרוניים, והחתימות עליהם הן חתימות אלקטרוניות נסתרות, שהגרוש והגרושה, כמו גם כל שאר הציבור, אינם יכולים לזהות כלל?
אני עוסק כבר שנים רבות בביקורת בתי המשפט בארה"ב ובישראל, ובפרט - ביקורת מערכות מידע לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט. דוחות שכתבתי בנושא עברו בדיקת מומחים והפכו לחלק מדוחות בינלאומיים על בתי המשפט בארה"ב ובישראל. מאמרים שחיברתי בנושא התפרסמו בכתבי עת אקדמיים.
אין ספק שהטכנולוגיה מציעה יתרונות עצומים, כל הפעולות שהיו כרוכות בניהול ואחסון תיקי הנייר התייתרו. אבל כשמערכת מידע לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט מפותחת ומופעלת ללא ביקורת ופיקוח מתאימים, נוצרות אפשרויות למעשים חמורים. בין המערכות שבדקתי בארה"ב ובישראל, נט המשפט, המערכת הפועלת היום בכל בתי המשפט במדינת ישראל, מראה לדעתי סממנים מסוכנים במיוחד.
מערכת נט המשפט פותחה בעיקרה בשנים 2007-2003. לפי דו"ח מבקר המדינה 60ב (2010), השופט בעז אוקון, מנהל בתי המשפט דאז, היה הדמות המרכזית בניהול הפיתוח. בעז אוקון היה ידוע כתלמיד מובהק של אהרן ברק, ועיקר הפיתוח נעשה במהלך כהונתו של ברק כנשיא בית המשפט העליון.
בשנת 2007 כבר היה מודל של המערכת שפעל כגרסה ניסיונית, כלומר, המאפיינים המרכזיים כבר הוגדרו ויושמו. המאפיין שהוא מענייננו כאן - חתימות אלקטרוניות נסתרות.
עד סוף מאי, 2010, נכנסה מערכת נט המשפט נכנסה לשירות ברוב בתי המשפט המחוזיים והשלום ברחבי הארץ. כמו כן, בשנת 2010 פורסם דו"ח 60ב של מבקר המדינה "הליכים ופעולות למחשוב בתי המשפט".
בשנת 2011 פרצה פרשת השופטת ורדה אלשיך והפרוטוקולים המשופצים, שהייתה לטעמי תוצאה של שימוש השופטת ורדה אלשיך בנט המשפט למטרות זדון (פירוט להלן).
כשאני מנסה להסביר את העניינים הטכניים בקשר לנט המשפט לציבור הרחב, בלשון פשוטה, אני מתקשה לפעמים. לכן, המצאתי את מעשה האגדה שלהלן: מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה, ועניינו בגיטין. במעשה אגדה זה יוצר הרב בעז אוקון מגירונה גיטין שהחתימות עליהם נסתרות.
לאחרונה, דמות מהחוגים הדתיים-לאומיים, המופיעה בקביעות בטלוויזיה, אתגרה אותי ואמרה שאין מניעה ברורה מפיתוח גיטין אלקטרוניים שהחתימות עליהם נסתרות. לפיכך, חיפשתי רב שייתן תשובה בעניין זה. חברים המליצו לי לפנות אליך, כפוסק ההלכה בעל הסמכות בציבור הדתי-לאומי. כמו כן, מצאתי שעסקת בעניינים קשורים ב"פניני הלכה",ב"רביבים" ובסרטוני הקלטות של שיעורים בישיבת הר ברכה:
1. פניני הלכה » ו - מהלכות מדינהז – מעמד בתי המשפט החילוניים,ח – תיקון המשפט,ט – מצוות מינוי שופטים.
2. רביבים(1) האשם העיקרי: בית המשפט,(2) הצורך בתיקון מערכת המשפט,(3) משפט עברי – באחריות לומדי התורה.
3. שיעורים מוקלטים(1) 20.2.2020 משפט ישראל מול משפט ערכאות | הלכות מדינה,(2) 18.6.2020 דרכים להשבת המשפט,(3) 27.4.2023 תיקון מערכת המשפט ע"פ ההלכה.
לסוגיה שאני מעלה לפניך חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בהיבטים שונים:
1. פועלו של אהרן ברק: חקר פעולותיו של אהרן ברק בתחום ניהול בתי המשפט מגלה צדדים של אישיותו וחשיבתו, שאינם עולים בקנה אחד עם משנתו בדבר מהפכה חוקתית וזכויות האדם. בתחילת שנות ה-2000 הוא הוסיף לכל החלטות בית המשפט העליון "תניית פטור": "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". מבחינת מומחים בינלאומיים, תוספת זו הפכה את בית המשפט העליון של מדינת ישראל לבלתי כשיר. הערכת השוליים נותרה על הכתבים עד שנת 2018, אז נעתרה הנשיאה אסתר חיות לבקשתי להסיר את תניית הפטור, ואף קיבלתי מכתב תודה מלשכתה.
2. תיקון מערכת המשפט: הכשלים המובנים במערכת נט המשפט יוצרים תופעות המוכרות כשחיתות בתי המשפט. אולם שני הצדדים הניצים בשיח הציבורי מתעלמים מבעיית השחיתות במערכת המשפט. בדיקה ותיקון של מערכת נט המשפט עשויים להביא לתיקון נרחב ויעיל יותר מפעולות אחרות.
3. שתיקת המשפטנים: הכשלים במערכת נט המשפט הם מונומנטליים. בלתי אפשרי שהשופטים שעובדים עם המערכת יום יום, או עורכי דין, או פרופסורים למחשבים לא שמו לב לכשלים אלה או אחרים. קשה להסביר כיצד כל אלה שומרים על שתיקה במשך 15 שנים.
אני מקווה שתמצא עניין בשאלה, ותמצא זמן לענות לי: האם ייתכן שרב יהודי יכניס לשימוש גיטין שהם מסמכים אלקטרוניים, והחתימות עליהם הן חתימות אלקטרוניות נסתרות, שהגרוש והגרושה, כמו גם כל שאר הציבור, אינם יכולים לזהות כלל?
Human Rights Alert NGO
חתימות על פרוטוקולים, החלטות ופסקי דין של בתי המשפט בנט המשפט
1. כידוע, השופטים עצמם רואים מסמך החלטה או פסק דין שלא נחתם כדין כ"טיוטה" בלבד. רק פסק דין חתום כדין יכול להיות תקף ובר אכיפה. עניין זה גם מובהר במסמך המצורף: החלטה סודית של נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל אביב] ני בפרשת השופטת ורדה אלשיך ("הפרוטוקולים המשופצים"). המסמך המצורף הוא חומר קריאה חובה לכל מי שמתעניין בנט המשפט.
2. יחד עם זאת, השופטים התקינו בנט המשפט חתימות אלקטרוניות נסתרות. אדם שאינו שופט או עובד מזכירות לא יוכל לדעת אם מסמך שהומצא לו על ידי בית המשפט הוא כתב בית דין, החלטה תקפה ובת אכיפה, או "טיוטה" שאינה כתב בית דין כלל. גם עניין קריטי זה מוסבר במפורש במסמך המצורף, פסקה 19 ואילך. בתמונה שלהלן, לדוגמה, החלטה של השופטת ורדה אלשיך, שהנציב והשופטת היו בהסכמה שהיא "טיוטה", למרות שהיא נחזית ככתב בית דין תקף ובר אכיפה לאדם מן השורה.
3. מהות מעשיה של השופטת הייתה חמורה: היא ניהלה דיון בתיק פשיטת רגל. הנושה הגדול היה בנק הפועלים. עו"ד רפאל ארגז ייצג נושה קטנה ועמד על זכויותיה. במהלך הדיון התגלעה מחלוקת בין השופטת ורדה אלשיך לבין עו"ד רפאל ארגז. בתום הדיון הלך עו"ד רפאל ארגז למזכירות וקיבל העתק של פרוטוקול הדיון, מוחתם "העתק מתאים למקור" [להלן - "גרסה א"].
4. כחודש אח"כ, קיבל עו"ד רפאל ארגז זימון להליך משמעתי של לשכת עורכי הדין. הליכים אלה נחשבים "פליליים למחצה", שכן יש בהם סמכויות ענישה, כולל שלילת רישיון עריכת הדין. התלונה הוגשה על ידי הנהלת בתי המשפט בשם השופטת ורדה אלשיך, והיא הייתה מבוססת על פרוטוקול אותו דיון. אולם הפרוטוקול שצורף לתלונה [להלן - "גרסה ב"] היה שונה באופן מהותי מגרסה א. בעשרות מקומות הוספו בגרסה ב דברים מפיו של עו"ד רפאל ארגז כביכול, שהוא מעולם לא אמר. הוספות אלה סיפקו את הראיות לתלונה.
5. יחד עם זאת, איש לא היה יכול להבחין מתוך המסמכים עצמם האם גרסה א או גרסה ב היא הגרסה התקפה. כלומר - נוצר מצב בו היו שתי גרסאות שונות מהותית זו מזו של הפרוטוקול האמור, ועורכי הדין, כולל לשכת עורכי הדין, לא יכלו להבחין מהי הגרסה התקפה. אין צורך להדגיש כי מצב כזה אסור שיקרה בבית משפט.
6. לשכת עורכי הדין החליטה להמרות את הוראת מנהל בתי המשפט, ולא לנהל הליך תלונה נגד עו"ד רפאל ארגז. במקום זאת, הלשכה הגישה תלונה נגד השופטת ורדה אלשיך ודרשה את הדחתה.
פרצה סערה ציבורית ותקשורתית. נטען שזו הייתה פרשת השחיתות השיפוטית החמורה ביותר בתולדות המדינה. אולם יש לזכור שאף שופט לא הורשע בכל שנות המדינה בגין פעולות בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות.
7. החלטת הנציב, המצורפת, מצאה שגרסה א הייתה הגרסה ששיקפה את מהלך העניינים בדיון בבית המשפט, ובגרסה ב הוסיפה השופטת ורדה אלשיך דברים בדויים, אותם שמה בפיו של עו"ד רפאל ארגז במטרה להרשיעו בהליך המשמעתי.
8. החלק המפתיע ביותר בהחלטת הנציב היה בקביעה ששתי הגרסאות - גרסה א וגרסה ב - לא היו כתבי בית דין כלל, אלא "טיוטות" בלתי חתומות.
9. בין אם היו גרסה א וגרסה ב חתומות או לא חתומות, אדם מן השורה, היה רואה במעשיה של השופטת ורדה אלשיך זיוף ומרמה קרוב לוודאי. עבירת זיוף מוגדרת בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977:
"הגדרות
414. בסימן זה –
...
"זיוף" – אחת מאלה:
(1) עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;"
10. בהמשך, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ניהל הליך בבית הדין המשמעתי של השופטים, גם ההחלטות בבית דין זה הן סודיות. אולם פורסם בתקשורת שגרוניס הכריז "אין מה לדבר פה על זיוף". השופטת ורדה אלשיך לא נענשה באופן משמעותי. נרשמה נזיפה בתיק האישי. היא המשיכה בכהונתה כשופטת, ונקלעה שוב בהמשך למעשים דומים... שור שנגח...
11. מדוע בחרו להתקין חתימות אלקטרוניות נסתרות? אין לי הסבר שעולה בקנה אחד עם יושרה ותום לב. הנהלת בתי המשפט טוענת שהדבר נובע מבעיות אבטחת מידע. נראה לי תירוץ מצוץ מהאצבע.
12. הטענה שלי היא שמחמת התקנת חתימות אלקטרוניות נסתרות, המערכת כולה היא גנבת דעת הציבור במדינת ישראל כולו, ובפרט - גנבת דעת הפרטים הבאים שלא בטובתם לבתי משפט אלה. מרמה מסוג זה נקראת לפעמים "מרמת משחק הצדפות", או "Confidence Trick". שכן, המרמה מבוססת על האמון שהאדם, קרבן המרמה, נותן במערכת.
13. העמדה שלי היא שאותנטיקציה נהירה (גלויה ומוכרת, ניתנת לזיהוי ווידוא) של כתבי בית דין היא נורמה ברמה חוקתית: חובה חוקתית של המדינה, וזכותו החוקתית של כל אדם. כבר האבות המייסדים של ארה"ב הבינו עניין זה, וכללו סעיף בעניין זה בחוקה של ארה"ב שנכנסה לתוקף בשנת 1789.
מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה
מעשה ששמעתי לפני שנים רבות מקשיש אחד, ס"ט, מצאצאיהם של מגורשי ספרד...
באה אל הרב זוסמן המטרונית הגרושה, שגרה בקורדובה, וביקשה שיערוך לה קידושין ויעמיד לה חופה עם בחיר לבה.
אמר לה הרב זוסמן - איני יכול לערוך לך קידושין עד שלא אראה את הגט שקיבלת מאישך הראשון.
בעלה הראשון, הגרוש של המטרונית, גר בגירונה, והיא, לאחר שנפרדה מבעלה, חזרה לבית הוריה בקורדובה.
שאל אותה הרב זוסמן - מניין היגיע לידייך?
אמרה לו - בידי שליח.
אמר לה הרב זוסמן - הגט אינו חתום. במקום חתימות הדיינים והעדים מופיעים כאן ציורים שצייר סופר בית הדין. יש הקוראים לציורים אלה "חתימות גרפיות"...
תמונות | השופטת ורדה אלשיך והחלטה של השופטת מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים": נציב תלונות הציבור על השופטים מצא שההחלטה אינה חתומה, והיא חסרת תוקף - "טיוטה" ותו לאו. אולם בעלי הדין, באי כוחם והציבור אינם יכולים לזהות ולהבחין בין החלטה חתומה והחלטה שאינה חתומה לפי שיטת הרב אוקון. רק השופטים יכולים להבחין בין החלטות חתומות לבין החלטות שאינן חתומות, אך הם לעולם לא יגלו...
No comments:
Post a Comment