Sunday, March 6, 2016

2016-04-06 Corruption of the Israeli courts: Aharon Barak, Boaz Okon, Tommi Lapid // השחתת בתי המשפט בישראל: אהרן ברק, בעז אוקון, טומי לפיד

Corruption of the Israeli courts over the previous decade: Aharon Barak, Boaz Okon, Tommy Lapid //

השחתת בתי המשפט בישראל בעשור הקודם: אהרן ברק, בעז אוקון, טומי לפיד

[עברית להלן]

Changes in IT systems of the Supreme Court and the District and Magistrate Courts (Net-HaMishpat) were at the heart of corruption of the courts.
  
Figures: Aharon Barak, Boaz Okon, and Tommy Lapid – key figures in corruption of the Israeli courts over the past decade.
______
Dear Attorney Feldman,
I wanted to add, relative to your recent Facebook post, which spoke of an enormously wealthy judge, who headed the administration of courts, and who conceived Net-HaMishpat – IT system of the courts (you probably referred to Moshe Gal, who served as Director of Administration of Courts 2006-2012).
In my opinion, the key figures behind Net-HaMishpat and massive corruption of the courts over the past decade, partly represented by Net-HaMishpat system, are Aharon Barak, Tommy Lapid, and Boaz Okon.
My recent publication, regarding Bank HaPoalim v State Receiver (Judge Varda AlSheikh's “Reconstructed Protocol” affair) in the Tel-Aviv District Court, shows that there is no way to perceive the records in this court file in Net-HaMishpat even today, but false records. [1] That is 5 years after the affair erupted, and 4 years after the rendering of the Judiciary Ombudsman's decision on this matter. Moreover, Magistrate Einat Ravid continues the fabrication of court record in Net-HaMishpat in order to cover it up...
The general feature of Net-HaMishpat, which I tried to emphasize in that publication, was the systematic removal of any trait of authenticity and validity of court records in Net-HaMishpat.
Such is also the central theme in the historic significance of the Ombudsman of the Judiciary's decision in the “reconstructed protocol” affair: [2] The Ombudman describes in great detail the manner in which decisions and protocol records are handled in Net-HaMishpat, and reaches the conclusion that the judges fabricate their decision and protocol records on a routine records, since the system was developed and is operated in a manner that prevents parties, counsel, and the public from distinguishing between an authentic and a fabricated court record.
Such conduct could not be possible under the Regulations of the Court -Registration Office (1936). Those Regulations, which were promulgated under the British Mandate in Palestine period prescribed in great detail the manner in which court records should be handled by the Office of the Clerk. The 1936 Regulations reflected the checks and balances between the judicial and clerial arms of the courts, which had been developed over centuries in order to safeguard integrity of the courts. Obviously, the Regulations, under the same fundamental principles, could be adapted for a valid and honest IT system.
Instead, concomitantly with the initiation of developmetn of Net-HaMishpat project, the Mandate period Regulations were abolished, and new Regulations of the Court – Office of the Clerk (2004) were promulgated. The 2004 Regulations say close to nothing regaring the handling of court records. The 2004 Regulations were promulgated under the tenure of Supreme Court Presiding Justice Aharon Barak and Justice Minister Tommy Lapid.
Perhaps the most absurd and corrupting Regulation is Reguation 5:
Mechanical systems
5. Any of the provision of instant regulations shall be upheld in any mechanical system of the courts and in electronic measures, with the necessary changes, if so ordered by the Director of the Courts.
Such regulation stands contrary to:
a. The principle of Separation of Powers, since it provides a free hand for the judiciary to promulgate the Regulations of the Courts, and
b. The principle of Publicity of the Law, since it failed to require the publication of changes, and the Administration of Court refused to answer on Freedom of Information requests: What were the “necessary changes” in the Regulations, ordered by the Director of the Courts?
Such regulation of course singles out the central position of the Director of the Courts in corruption of the courts over the past decade. However, in my opinion Moshe Gal was not the key figure in this matter. First, one should see all Directors of the Courts as mere administrators of the wishes of the Presiding Justice, in this case – first and foremost Aharon Barak. Second, the series of Directors of the Courts in the relevant period is:
Judge Dan Arbel  1998- 2004
Judge Boaz Okon 2005-2006
Judge Moshe Gal 2006-2012
Judge Michael Spitzer 2012-present
According to the list above, Dan Arbel was Director of the Courts at the time that of abolishment of the Mandate period Regulations of the Courts and the promulgation of the new 2004 Regulations. However, according to the State Ombudsman's Report 60b (2010), pertaining to computerization of the courts, Boaz Okon was the key figure in launching the project.
Regarding Boaz Okon, Wikipedia (often close to its subjects) says:
Was considered the protege' of Presiding Justice Aharon Barak. With the retirement of Presiding Justice Barak in 2006, Okon retired from his position as Director of the Courts as well...”
Boaz Okon also served as Magistrate of the Supreme Court under Presiding Justice Aharon Barak in the years 2000-2002. In 2002, under the tenure of Okon as Magistrate of the Supreme Court and following the sudden death of Chief Clerk Shmaryahu Cohen, massive corruption of IT systems of the Supreme Court took place.
The figure above shows the material changes that were implemented in the template of all decision and judgment records of the Supreme Court around March 2002, following the sudden death of Chief Clerk Shamryahu Cohen, under the tenure of {residing Justice Aharon Barak and Magistrate of the Supreme Court Boaz Okon.
Both Presiding Justice Asher Grunis and the Adminsitration of Courts (Freedom of Information) refused to answer: What was the legal foundation for such changes? And under whose authority they were implemented?
Experts see such changes as undermining the integrity and validity of all decisions of the Supreme Court after March 2002.
_____Additionally, one of the key findings in IT system of the Supreme Court from the relevant period, is the multitude of falsified/forged court records, tied to Boaz Okon.
For example: In Judith Franco-Sidi et al v Authority pursuant to the Handicapped by Nazi Persecution Act (9073/01) (in the figure above), false records were discovered in IT system of the Supreme Court. Chief Clerk Shmaryahu Cohen purportedly certified records 5 years after his death, and Boaz Okon purportedly signed decisions 5 years after he leaving the Court. In order to prove decisively the forgery in the Judith Franco-Sidi court file, I asked to inspect the records in the paper court file (original records) of the Supreme Court. Such right is guaranteed by Israeli law to “every person”.
My request was duly entered. But later it was “rejected from filing” in violation of Due Process and integrity of the Supreme Court. There is no documentation under whose authority the request was “rejected from filing” and there is no due documentation of it.
Additionally, I was verbally informed that I would not be permitted to file any additional papers in the court file. The reason: The court file was shredded.
Shredding of a court file from that year in the Supreme Court is unusual. Moreover, there are regulations, which prescribe that any court that intends to shred court files must publish a notice in the State Register (Reshumot) and maintain protocols of the shredding.
However, both Presiding Justice of the Supreme Court Miriam Naor and the Administration of Courts (Freedom of Information) refuse to answer on requests for:
*  The reference for the notice of shredding, and 
*  Copy of the shredding protocol.

In short:
In my opinion, Net-HaMishpat is the brain-child of Aharon Barak, and Boaz Okon was his right-hand man in this matter, as in the corruption of IT systems of the Supreme Court in 2002.
The concept is not original either. I have demonstrated similar fraud in IT systems in the US starting in the mid-1980s. However, the fraud in IT systems of the Israeli courts is surprisingly simple and crude. In my opinion, it was made possible only due to the cover provided by the Hebrew language and the Hebrew script.
Joseph Zernik, PhD
OccupyTLV
LINKS: Below

השחתת בתי המשפט בישראל בעשור הקודם: אהרן ברק, בעז אוקון, טומי לפיד

שינויים במערכות המידע של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים והשלום (נט-המשפט) היו במוקד השחתת בתי המשפט.
  
תמונות:  אהרן ברק, בעז אוקון, טומי לפיד - דמויות מפתח בהשחתת בתי המשפט בעשור הקודם.


עו"ד פלדמן הנכבד,
רציתי להוסיף בקשר לפוסט שלך בפייסבוק, שדיבר על שופט עשיר כקורח, שעמד בראש הנהלת בתי המשפט ושהגה את מערכת נט המשפט (כנראה התכוונת למשה גל - מנהל בתי המשפט 2006-2012).
לדעתי, הדמויות המרכזיות מאחורי נט-המשפט וההשחתה המסיבית של בתי המשפט בעשור הקודם, שבחלקה מיוצגת במערכת נט-המשפט, הם אהרן ברק, טומי לפיד, ובועז אוקון.
הפרסום שלי לאחרונה, לגבי תיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך) בבית המשפט המחוזי ת”א, מראה שאין דרך לראות את הכתבים בתיק זה בנט-המשפט גם היום, 5 שנים לאחר התפוצצות הפרשה, ו-4 שנים לאחר פרסום החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשה זאת, אלא ככתבים שקריים. [1]
 יתרה מזאת, הרשמת עינת רביד ממשיכה בפברוקים באמצעות נט-המשפט כדי לכסות עניין זה.
המאפיין הכללי של נט-המשפט, שניסיתי להדגיש בפרסום זה, הוא ההסרה השיטתית של כל סממן של אמיתות (אותנטיות) ותוקף מכתבי בתי המשפט במערכת נט-המשפט. 
זהו גם מרכיב מרכזי בחשיבות ההיסטורית של החלטת הנציב בפרשת  "הפרוטוקול המשופץ": [2] הנציב מתאר בפירוט את דרך הטיפול בכתבי החלטות ופרוטוקולים במערכת נט-המשפט, ומגיע למסקנה שהשופטים מפברקים באופן שגרתי את הכתבים, כיוון שהמערכת פותחה ומופעלת באופן שבו אין לבעלי דין, באי כוחם, והציבור הרחב כל דרך להבחין בין כתב בית דין אמתי (אותנטי) לבין כתב בית דין שקרי - מפוברק.
דבר זה לא היה אפשרי תחת תקנות בתי המשפט - משרד רישום (1936) מתקופת המנדט הבריטי.  תקנות אלה מורות בפרטי פרטים מהי דרך הטיפול הנכונה בכתבים במזכירות בית המשפט. תקנות אלה משקפות את הבלמים והאיזונים שהתפתחו במשך מאות שנים בין הזרוע השיפוטית לבין הזרוע המזכירותית של בתי המשפט במטרה לשמור על יושרת בתי המשפט.  כמובן, שאפשר היה להתאים את התקנות, בהתאם לעקרונות יסוד אלה, ליישומן במערכת ממוחשבת תקינה וישרה. 
במקום זאת, עם השקת פרויקט פיתוח נט-המשפט, בוטלו התקנות המנדטוריות, ובמקומן הותקנו תקנות בתי המשפט- מזכירות (2004), שלמעשה אינן אומרות כמעט דבר על הטיפול בכתבים.  תקנות אלה הותקנו תחת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, ונחתמו על ידי שר המשפטים טומי לפיד.
אולי התקנה האבסורדית והמשחיתה ביותר היא תקנה 5:
מערכת ממוכנת
5. כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים  אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט.
תקנה זאת:
א. עומדת בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות, שכן היא נותנת יד חופשית לרשות השופטת לתקן את תקנות בתי המשפט.
ב. עומדת בניגוד לעקרון פומביות החוק, שכן אינה מחייבת את מנהל בתי המשפט לפרסם את "השינויים המחויבים", והנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשות על פי חופש המידע: מהם "השינויים המחויבים" בתקנות, שעליהם הורה מנהל בתי המשפט?
תקנה זאת, מצביעה כמובן על מעמדו המרכזי של מנהל בתי המשפט בהשחתת בתי המשפט בעשור האחרון.  אולם לדעתי, משה גל לא היה הדמות המרכזית בעניין.  ראשית, יש לראות את כל מנהלי בתי המשפט כעושי דברם של נשיאי בית המשפט העליון, במקרה זה, בראש ובראשונה - אהרן ברק.
שנית, סדרת המנהלים בתקופה המתאימה היא:
השופט דן ארבל  1998- 2004
השופט בעז אוקון  2005-2006
השופט משה גל  2006-2012
השופט מיכאל שפיצר  2012-מכהן
על פי רשימה זאת, דן ארבל היה מנהל בתי המשפט בעת שבוטלו התקנות המנדטוריות ותוקנו תקנות המזכירות החדשות בשנת 2004.  אולם על פי דו"ח מבקר המדינה 60ב (2010) על מחשוב בתי המשפט, בעז אוקון היה דמות המפתח בהשקת פרויקט נט המשפט. [3] על בעז אוקון אומרת ויקיפדיה: (מקור הקרוב לנושאיו בד"כ):
נחשב לבן טיפוחיו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. עם פרישתו לגמלאות של הנשיא ברק בשנת 2006 פרש גם אוקון מכהונתו כמנהל בתי המשפט..."
בועז אוקון, גם כיהן כרשם בית המשפט העליון תחת הנשיא אהרן ברק, בשנים 2000-2002. ובשנת 2002, תחת כהונתו של אוקון כרשם בית המשפט העליון, ולאחר מותו הפתאומי של המזכיר שמריהו כהן, חלה השחתה מסיבית של מערכות המידע של בית המשפט העליון. 
התמונה מראה את השינוי המהותי שחל בתבנית כל ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון בסביבות מרץ 2002, עם מותו הפתאומי של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל, ותחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון ובעז אוקון כרשם בית המשפט העליון. הן נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והן הנהלת בתי המשפט (חופש המידע) סירבו להסביר מהו הבסיס החוקי לשינוי זה, ותחת סמכותו של מי התבצע.  מומחים רואים בשינויים אלה ערעור תוקפן וישרתן של כל החלטות בית המשפט העליון של מדינת ישראל לאחר מרץ 2002.
_____
בנוסף, אחד הממצאים הבולטים במערכת המידע של בית המשפט העליון מתקופה זאת, הוא ריבוי הכתבים השקריים/המזויפים הקשורים לבעז אוקון.
לדוגמה: בתיק יהודית פרנקו-סידי ואח' נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (ע"א 9073/01) (בתמונה לעיל), נמצאו כתבים שקריים במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון.   המזכיר הראשי שמריהו כהן אישר כביכול החלטות 5 שנים לאחר מותו, והרשם בועז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שפרש מבית המשפט העליון.  על מנת להוכיח בפועל את הזיוף בתיק יהודית פרנקו-סידי, ביקשתי לעיין בכתבי החלטות הנייר (כתבי מקור) של בית המשפט העליון בתיק זה. זכות זאת מוקנית בחוק ל"כל אדם"...
הבקשה שלי נרשמה, אולם אח"כ "נדחתה מרישום" בצורה הנוגדת הליך ראוי או ישרה בבית המשפט העליון (סירבו לומר מי החליט על זה, ואין כל תיעוד לכך).  בע"פ נאמר לי שלא ירשו לי להגיש עוד בקשות בתיק זה, כיון ש"נגרס".  גריסת תיק מתקופה זאת בבית המשפט העליון היא יוצאת דופן.  יתרה מכך, על פי התקנות יש לפרסם ברשומות על הכוונה לגרוס תיקים, ויש לרשום פרוטוקול גריסה.  נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והנהלת בתי המשפט (חופש המידע) מסרבים לענות על בקשות חוזרות לקבל את מראה המקום ברשומות של ההודעה על גריסת תיק פרנקו-סידי, או לקבל העתק של פרוטוקול הגריסה...
בקיצור: לדעתי נט-המשפט היא פרי הגותו של אהרן ברק, ובעז אוקון היה יד ימינו בעניין זה, כמו בהשחתת מערכות המידע של בית המשפט העליון בשנת 2002.  
הרעיון אינו מקורי.  הונאות דומות הראיתי במערכות מידע בארה"ב, שפותחו והופעלו החל באמצע שנות ה-80.  אולם ההונאות במחשוב בתי המשפט בישראל מפתיעות בפשטותן ובגסותן.  לדעתי, התנהלות זאת מתאפשרת רק עקב המסווה שהשפה העברית והכתיב העברי מקנים למערכת המשפט של מדינת ישראל.
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה ת"א
קישורים
[1] 2016-02-29 Magistrate Einat Ravid's sequel to Judge Varda AlSheikh “reconstructed protocol” affair...//
השופטת ורדה אלשייך שפצה פרוטוקול בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים – הרשמת עינת רביד ממשיכה ומפברקת בתיק...
[2] 2012-05-31 Israeli Ombudsman of the Judiciary Decision - "Confidential"- in Judge Varda AlSheikh "Reconstructed Protocol" scandal //
החלטת ניצב תלונות השופטים - "סודי" - בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של כתבי בית דין על ידי השופטת ורדה אלשייך

[3] 2010-00-00 State of Israel - Ombudsman's Report 60b, Ministry of Justice Computerization (2010) p 693 Et Seq //
דו"ח מבקר המדינה 60ב על מחשוב בתי המשפט (2010)


Posted by at No comments:

Saturday, March 5, 2016

2016-03-05 ZADOROV affair: What is "ethical" conduct by an attorney before corrupt judges? // דיני נפשות ותיק זדורוב: מהי התנהלות "אתית" של עורך דין לפני שופטים מושחתים

2016-03-05 ZADOROV affair: What is "ethical" conduct by an attorney before corrupt judges? //

דיני נפשות ותיק זדורוב: מהי התנהלות "אתית" של עורך דין לפני שופטים מושחתים?
[עברית להלן]
Prof Uzzi Ornan referred to me a person, who was interested in creating an archive of court records in the Roman Zadorov affair. My initial responses were not clear enough. They I tried to explain again: There is no way to create such archive, because there are no authentic court records in the Zadorov affair. It is clear that Attorney Avigdor Feldman, who acted pro bono as Zadorov's counsel at the end of the appeal process in the Supreme Court, was fully aware of the fact that there were no valid, lawful “Verdict” and “Sentencing” records of the Nazareth District Court in the Zadorov court file, in which the appeal, lasting 5 years, purportedly originated. However, even Attorney Avigdor Feldman did not dare stand up in the Supreme Court and publicly state: The criminal prosecution of Roman Zadorov for the murder of Tair Rada is a despicable fraud by the Israeli justice system – first and foremost – the judges!

Historic introduction regarding authentication of court records (for the eager reader)
Anybody, who studied or read some in the field of law, computers, information managements, librarianship, etc, is likely to understand the basic concepts of authentication of records, verification and validation of systems. Surely, it is required of anybody who wishes to engage in collecting court records and making them accessible to the public.
Already in the Talmud, the matter was addressed over 2000 years ago, in the very first article in the first chapter of the Tractate of Divorces (a field where keeping authentic, valid and honest records was of pertinent significance).
Tractate of Divorces, Chapter A
Mishnah: He would delivers a divorce certificate from over the sea must state who drafted it and who signed it...


The figure above shows a divorce certificate, 1166 CE, from the Cairo Genizah. The divorcing couple is anonymous, but the two witnesses, who signed on it are recognized historic figures of the contemporary Cairo Jewish community.

 
Already in the late middle ages, authentication was addressed in Europe. Prior to that time, the vast majority of the population was illiterate, and the issue was of no significance. The painting by Albrecht Duerer shows Sir Nicholas Bacon, Lord Keeper of the Seal of Queen Elizabeth I, with the Great Seal in his hand. On the right – a decree of Queen Elizabeth with the seal imprint on it. Already then, the signature of the Queen was insufficient to make a decree authentic, valid and enforceable. It had to be imprinted and authenticated by the Lord Keeper of the Seal, and the Royal was prohibited from keeping the Seal. In France, there were periods were two, three, or four seals were required for authentication of a royal document.
Likewise, in order the safeguard integrity of the courts against judicial corruption, already in the late middle ages, Seals of the Courts were established. The Clerk of the Court was the keeper of the Seal of the Court and he had to sign and imprint the Seal in addition to the Judge's signature in order to make a judicial record authentic, valid and enforceable. Judges were prohibited from keeping the Seal of the Court. The same system is common worldwide even today.
The US Constitution also addressed the need to establish ways to authenticate court records, and Congress enacted that court records be authenticated by the Seal of the Court and signature of the Clerk of the Court. (28 U.S. Code § 1738)

During the Ottoman period in Palestine, the authorities established land registration system and population registration system, etc. I am not familiar with those systems, but they were reliable and honest enough, that their records are still recognized in the State of Israel today... The first Jewish judge, who was deposed under the British Mandate period, was deposed for forgery of Ottoman land registration records...

The authorities of the British Mandate in Palestine established here courts, following the British tradition. The Regulations of the Courts – Registration Office (1936) provided great details regarding the handling of court records and the safeguard of their authenticity. The Chief Clerk was charged with the authority and duties pertaining to the “excellent custody of the files and books of the Court”.

 Israel also joined the Hague Apostille Convention (1961) in this matter, in order that the authenticity of Israeli public legal records be recognized by other nation members of the Convention.
Senior justice system officers thoroughly corrupted the Israeli courts during the previous decade, concomitantly with computerization of the courts.
    
Presiding Judge of the Supreme Court Aharon Barak, Magistrate of the Supreme Court – later Director of the Courts Boaz Okon, and Justice Minister Tommy Lapid – key figures in corruption of the Israeli courts over the previous decade.
In 2004, all these systems were dramatically undermined. Under Justice Minister Tommy Lapid and Presiding Justice Aharon Barak, the British Mandate Regulations of the Courts – Registration Office (1936) were abolished, and new regulations were promulgated. The new regulations were promulgated concomitantly with the launching an initiative for computerization of the courts, where Boaz Okon was a key figure. The new Regulations of the Courts – Office of the Clerk (2004) failed to say a word regarding the authority and duty for custody and integrity of court records, their handling, and their authentication. In 2005, an inadequate correction was made, relative to certification of court records by the Chief Clerk, but it no upheld by the courts. In none of the courts (including the Supreme Court) there today a lawfully appointed Chief Clerk. In 2013, I filed a criminal complaint in this matter in the Tel-Aviv Police, with a copy to the Attorney General, against Presiding Justice Asher Grunis, and “Chief Clerk” of the Supreme Court Sarah Lifschitz, pertaining to fraud, false appearance as “Chief Clerk”, and forgery of Supreme Court records. Two weeks later Ms Lifschitz “retired” from the Supreme Court. Today, and new impostor is occupying the same office with no lawful appointment - Idit Melul.
   

Net-HaMishpat system is a classic example of “Shell Game Fraud”. Any sign of authenticity or validity and effect was systematically removed from it. That matter is detailed in the Ombudsman of the Judiciary 2012 Decision in the Judge Varda AlSheihk “Reconstructed Protocol” affair. [2] The decision describes in great detail how judges operate the Net-HaMishpat system today, so that parties, counsel, and the public at large would not be able to distinguish between a valid, authentic court record and a false, fabricated, simulated court record. Such circumstances are the essence of Shell Game Fraud.
However, even earlier, the State Ombudsman Report 60b, pertaining to computerization of the courts (2010), [1] provided a unique picture of the fraud in development of Net-HaMishpat. Any reasonable person, who would review the facts in this matter, which involved senior judges and Ministry of Justice officers, as well as senior computer experts in the State of Israel, would reach the conclusion that this is not a case of human error, but fraud. Any reasonable person, which some knowledge of IT systems, who would carefully read the State Ombudsman's report 60b is likely to see in it indictment of senior justice system officers of the State of Israel.

Moreover, two US-based corporations, IBM and EDS were involved in the fraud. Simple search shows that IBM was involved in similar conduct, relative to government IT systems, in various nations worldwide...
You ask: Why implementation of fraudulent IT systems in the courts amounts to a “regime change”? [3]
Because they enable corrupt State officers to place any person for life in prison, for example, Roman Zadorov, with no lawful, valid judgment. Similarly – to loot the property of any person. 

In practice, the Zadorov affair demonstrates how the judges themselves have voided the law of the land. All of that, while legal scholars and the media babble in analysis of blatantly irrational judicial decisions of the courts in the Zadorov's affair, based on blatantly invalid court records, on their faces...


The “Judgment Docket” in Net-HaMishpat in the Roman Zadorov court file in Nazareth fails to show the 2010 “Verdict” and “Sentencing” records. At the same time, the 5 year long appeal in the Supreme Court purpotedly originated in such judgment records...
At the same time, Presiding Judge Avraham Avraham of the Nazareth District Court,
Chief Clerk Oshrat Avichezer, and the Administration of Courts refuse to answer:
a. Who is lawfully charged with the duty and authority to enter judgment records under the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat in the Nazareth District Court?
b. Does the entry of a court record as a “Judgment”, “Verdict”, and/or “Sentencing” under the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat indicate that it is indeed a lawfully made, valid and effectual judgment in the respective court file?
c. Does the failure to register a court records as a “Judgment”, “Verdict”, and/or “Sentencing” under the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat indicate that it is indeed not a lawfully made, valid and effectual judgment in the respective court file?
Needless to say, the matter is addressed in great detail in the British Mandate period Regulations of the Court – Registration Office (1936), but Israeli Regulations of the Courts – Office of the Clerk (2004) are entirely silent on this matter.
A court, where there is no valid and honest entry of judgments, and instead - vague and ambiguous judgment records are maintained, would no doubt be deemed incompetent and/or corrupt court.

   

Figures: State of Israel v Roman Zadorov (502/07) in the Nazareth District Court, records, which were discovered during inspection of the court file in January 2016 in the Office of the Clerk: a. “Verdict”; b. “Sentencing”; c. “Supplementary Judgment”.
_______
No reasonable person could deem the 2010 “Verdict” and “Sentencing records, which were discovered in the Office of the Clerk during inspection in January 2016, valid and effectual court records. Beyond the fact that they records were never entered in the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat, the signature of Judge Haim Galpaz is entirely missing on these records. “Graphic signatures” (lacking any validity and effect, as clearly stated in Ombudsman of the Judiciary decision in the Varda AlSheikh affair) of judges Esther Hellman and Judge Yitzhak Cohen do appear on the records – but in a negative form (a phenomenon, which had never been been previously encountered in any court record in any court.)
The Nazareth District Court unlawfully refuses to permit inspection of the electronic signature data (if such signatures exist at all on these records)...

 


Already several months ago I announced a prize – NIS 10,000 cash – for any person who would discover the authentic 2010 Verdict and Sentencing records in State of Israel v Zadorov (502/07) of the Nazareth District Court. A chance for easy money, but no takers yet...
In response, Attorney Avigdor Feldman, one of the best known and appreciated criminal defense attorneys in Israel, who was defending Roman Zadorov pro bono at that time, published a column in an alternative news site named “The Hottest Spot in Hell”, under the title “The Zadorov affair: Cadavers, stench, and strong formaldehyde odor”. Attorney Feldman explained that he failed in his efforts to secure a copy of the Zadorov judgment records, “or more precisely, the remnants, which the blowing winds did not scatter across the valley of Jezreel”. [which the Nazareth court overlooks – jz]
And yet, even Avigdor Feldman did not dare stand up in front of the justices of the Supreme Court during the appeal and publicly state that, which is self-evident: The criminal prosecution of Roman Zadorov in the murder of Tair Rada is a despicable fraud by the justice system – headed by the judges!
This is the gist of it...
Epilogue
In addition to all the above, the judges are also unlawfully hiding court records in the Zadorov court file. The combination of hiding court records and generating vague and ambiguous court records, so that parties, their counsel, and the public at large would not be able to distinguish between authentic court records and false court records, is a hallmark of corrupt courts. Such conduct was typical of the medieval courts. In our case – medieval-digital courts...

The entire matter is a bit funny. The people of the State of Israel like to be considered the “Start-up Nation”... Here we have some of the founders of the field of cryptolog... Here some of the leading data security corporations were founded... Here we have the Shin Bet and the National Authority for Data Security, who are charged with securing the State's IT systems... Unit 8200 is “The best cyber school in the world” (when its people are not busy hacking to create illegal payments to themselves...) But over the previous decade, the State was stolen through a pretty basic national computer network fraud.
LINKS: Below

 דיני נפשות ותיק זדורוב: מהי התנהלות "אתית" של עורך דין לפני שופטים מושחתים?
פרופ' עוזי אורנן הפנה אלי אדם המעוניין ליצור ארכיון של כתבי בתי המשפט בפרשת רומן זדורוב.  לאחר שתשובותי הראשונות לא היו ברורות דיין, ניסיתי שוב להסביר: אין אפשרות ליצור ארכיון כזה, כיוון שאין כתבים אמתיים (אותנטיים) בתיק זדורוב. ברור שעו"ד אביגדור פלדמן, שהיה סניגורו של זדורוב בסוף הליך הערעור, היה מודע לכך שאין בנמצא כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" תקפים של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק זדורוב, שמהם התנהל בכיכול הערעור במשך 5 שנים בבית המשפט העליון.  אבל אפילו עו"ד אביגדור פלדמן לא העיז לקום לפני שופטי בית המשפט העליון ולומר בפרהסיה: התביעה הפלילית נגד זדורוב היא הונאה מחפירה של מערכת המשפט, ובראשה - השופטים!


הקדמה היסטורית על אימות כתבים משפטיים (למיטיבי לכת)
כל מי שלמד או קרא מעט בתחום המשפטים, המחשבים, או ניהול מערכות מידע וספרנות מבין את המושגים הבסיסיים של אימות מסמכים ומערכות (אותנטיקציה, וריפיקציה, ולידציה).  בוודאי שזה עניין הכרחי לכל מי שמעוניין לעסוק במידע והנגשתו בצורה אמינה.

בתלמוד עסקו בעניין זה כבר לפני 2000 שנה במשנה הראשונה במסכת גיטין. בענייני גיטין היו זהירים במיוחד, מחשש ממזרות: 
מסכת גיטין פרק א
 משנה  המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר ר' אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד וחכ"א אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם רשב"ג אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא ר' יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון ר"מ אומר עכו כארץ ישראל לגיטין המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו:

גט פיטורין משנת אתע"ז לשטרות, שהיא שנת 1166 לספירה, מהגניזה הקהירית, ובו מגרש יוסף הכהן בר' סעדיה הכהן נ"ע את סאדה בת נתן נ"ע, זוג אנונימי לפי שעה, אבל העדים החתומים עליו מוכרים לנו. האחד, מבורך בר' נתן החבר, ידוע מתעודות אחרות. הוא חתום, למשל, יחד עם הרמב"ם על התקנה בעניין הטבילה משנת 1167 שבתשובות הרמב"ם (בלאו, עמ' 444). העד השני, שלמה הלוי בר שמואל, זוהה בקטלוג זוסמן כמעתיק טופס של הלכות הרי"ף, אותו טופס ששרד ממנו באוסף שלנו קונטרס בן שמונה דפים מחוברים מהלכות הרי"ף לכל פרק ראשון של מסכת כתובות. 

 
כבר בימי הביניים המאוחרים נזקקו לענייין באירופה. לפני כן, הם לא ידעו לקרוא ולכתוב, אז לא הייתה לעניין משמעות. התמונה של אלברכט דירר מראה את סיר ניקולס בייקון, הלורד שומר החותם של המלכה אליזבט I, עם החותם בידו. והתמונה השנייה - צו מלכותי מתקופת המלכה אליזבט I הנושא חותם זה.  כבר אז, לא היה די בחתימת המלכה. כדי שמסמך מלכותי יהיה אמיתי ותקף, היה צורך בחתימת המלך ובחותם המלכות וחתימת הלורד שומר החותם. ולמלך אסור היה להחזיק את חותם המלכות...  בצרפת, היו תקופות בהן היו שניים, שלושה, או ארבעה חותמים נחוצים לאימות מסמך מלכותי...
בדומה, כיוון שהשופטים מאז ומעולם היו ידועים בנטייתם לשחיתות וזיופים, הנהיגו בימי הביניים המאוחרים חותם בבתי המשפט, והמזכיר הוא זה שחייב להחתים ולחתום על מסמך שיפוטי, בנוסף לשופט, כדי להפוך מסמך שיפוטי לאמתי ותקף. ולשופט אסור להחזיק בחותם בית המשפט.  שיטת אימות בסיסית זאת נפוצה ברחבי העולם עד היום.
גם החוקה האמריקאית נזקקה להבהרת עניין אימות כתבי בתי המשפט השונים, והקונגרס חוקק בהתאם, שהאימות ייעשה על ידי המזכיר וחותם בית המשפט. (28 U.S. Code § 1738)

השלטון העות'ומני הנהיג בארץ מערכת לרישום קרקעות, לרישום אוכלוסין, וכו. אינני בקיא במערכות  אלה, אבל המסמכים תקינים ואמינים דיים, כיוון שהם בשימוש במדינת ישראל עד היום.... השופט היהודי הראשון שהודח ממשרתו תחת המנדט הבריטי - הודח על זיוף מסמכי טאבו...

המנדט הבריטי התקין  בפלשתינה-א"י בתי משפט על פי המסורת הבריטית. ותקנות בתי המשפט - משרד רישום (1936) עוסקות בפירוט רב בדרך הטיפול בכתבי בתי המשפט על מנת לוודא את אמיתותם.  על המזכיר הראשי ("הפקיד הראשי") הוטלה האחראיות על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים".

ישראל גם חתומה על אמנה בין לאומית - אמנת האג -האפוסטיל (1961) בעניין זה, בכדי לאפשר הכרה במסמכים משפטיים של מדינת ישראל במדינות אחרות החברות באמנה.

משפטנים בכירים השחיתו את יושרת בתי המשפט בישראל בעשור הקודם במהלך מחשוב בתי המשפט
  
 אהרן ברק, בעז אוקון, טומי לפיד - דמויות מפתח בהשחתת בתי המשפט בעשור הקודם.
בשנת 2004 חל מהפך במערכות אלה. תחת טומי לפיד כשר המשפטים ואהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון,  בוטלו התקנות המנדטוריות לגבי התנהלות מזכירויות בתי המשפט, ותוקנו תקנות חדשות. התקנות החדשות תוקנו במקביל להשקת היוזמה למחשוב בתי המשפט, בה היה בעז אוקון דמות מפתח.  בתקנות החדשות - תקנות בתי המשפט -מזכירות (2004), לא נאמר דבר לגבי האחריות למשמורת וישרת הכתבים ואימותם.  בשנת 2005 נערך תיקון לא מספק לגבי אישור הכתבים. אבל גם היום התקנות לא אומרות כמעט דבר על הטיפול בכתבים, והתיקון לגבי האימות על ידי המזכיר הראשי, אינו מקוים.  באף אחד מבתי המשפט (כולל בית המשפט העליון) אין היום "מזכיר ראשי" ממונה כחוק. בשנת 2013 הגשתי תלונה פלילית במשטרת ת"א וליועמ"ש נגד אשר גרוניס ו"המזכירה הראשית" שרה ליפשיץ על הונאה, התחזות, וזיוף כתבי בית המשפט העליון.  שבועיים אח"כ ליפשיץ "פרשה".  היום יש שם מתחזה חדשה - עדית מלול.
   
   

 מערכת נט-המשפט היא דוגמה מובהקת של "הונאת משחק הצדפות".  ממערכת זאת הוסר בשיטתיות כל סממן המעיד אל אמתיתות או תקפות של מסמכים משפטיים.  עניין זה מפורט בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים משנת 2012 בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך. [2] ההחלטה מתארת בפירוט רב כיצד השופטים מפעילים את מערכת נט-המשפט היום, כך שבעלי הדין, באי כוחם, והציבור, לא יוכלו להבחין בין מסמך אמיתי לבין מסמך שקרי.  מצב זה ידוע בתורת ההונאות כ"הונאת משחק הצדפות" (SHELL GAME FRAUD).
אבל עוד קודם לכן, דו"ח מבקר המדינה 60ב' על מחשוב בתי המשפט משנת 2010, [1] סיפק תמונה ייחודית של ההונאה בפיתוח מערכת נט-המשפט. כל בר דעת, שיבדוק את העובדות בעניין, בו מעורבים בכירי השופטים והמשפטנים ואנשי מחשבים בכירים במדינת ישראל, יגיע למסקנה שאין מדובר פה בטעות אנוש, אלא בהונאה. כל בר דעת בעל הבנה בסיסית במערכות מידע, שיקרא את דו"ח מבקר המדינה, יראה בו ככתב אישום נגד דמויות בכירות במערכת המשפט בישראל...


 יתרה מזאת, בהונאה זאת היו מעורבות שתי חברות, שבסיסן בארה"ב: IBM  ו- EDS.   לגבי  IBM, חיפוש פשוט מראה שהחברה הייתה מעורבת בהתנהלות דומה בקשר להתקנת מערכות מידע ממשלתיות באומות שונות ברחבי העולם...

אתה שואל מדוע התקנת מערכות מידע הונאתיות בבתי המaפט היא שינוי שיטת משטר? [3]  
כי אנשי שררה מושחתים יכולים להכניס כל אדם לכלא למאסר עולם, למשל - את רומן זדורוב, ללא כל פסק דין אמיתי ותקף. בדומה - לגזול את רכושו.

בפועל, פרשת רומן זדורוב מדגימה כיצד השופטים עצמם השעו את כל חוקי המדינה.  כל זאת, בשעה שהתקשורת ומשפטנים בכירים מתקשקשים בניתוח ההחלטות הבלתי סבירות בעליל של בתי המשפט בתיק זדורוב מכתבים חסרי תוקף בעליל...

כרטיסיית "פסקי דין" מנט-המשפט בתיק זדורוב בנצרת אינה מראה את "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010.  בה בשעה, "פסקי דין" אלה היו כביכול הבסיס לערעור שנמשך 5 שנים בבית המשפט העליון...  
יחד עם זאת, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, המזכירה הראשית אשרת אביכזר והנהלת בתי המשפט מסרבים לענות:
א. מי מחזיק כדין בסמכות ועל מי מוטלת כדין החובה לרשום את פסקי הדין תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" בבית המשפט המחוזי נצרת?
ב. האם רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שהוא אכן פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
ג. האם אי רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שאינו פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?

בית משפט שאין בו רישום תקין ואמין של פסקי הדין ייחשב ללא כל ספק לבית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת!
  
תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) במחוזי נצרת: א. "הכרעת דין";  ב. "גזר דין"; ג. "פסק דין משלים".
הכתבים שהתגלו בשעת עיון במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016.  אין אדם בר דעת שיוכל לראות בהם כתבי תקינים ותקפים.  על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010 (שאינם מופיעים כלל בכטיסיית "פסקי דין"), חסרה לחלוטין חתימתו הל השופט חיים גלפז.  "חתימות גראפיות" (חסרות תוקף על פי החלטת נציב תלונות השופטים בפרשת אלשייך) של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן מופיעות על כתבים אלה בתשליל (תופעה שלא נצפה עד היום על אף כתב בית דין אחר באף בית משפט אחר). 
כבר לפני חדשים מספר הכרזתי על פרס - 10,000 ש"ח במזומן לכל מי שימצא את הכרעת הדין וגזר הדין האמתיים (אותנטיים) משנת 2010 בתיק מדינת ישראל נ זדורוב (502/07) מבית המשפט המחוזי נצרת.  הזדמנות לכסף קל...

 
עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב, פרסם בתגובה טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין".  עורך דין פלדמן הסביר שאינו יכול למצוא את פסק הדין של  זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "
יחד עם זאת, אפילו אביגדור פלדמן לא העיז לקום לפני בית המשפט העליון ולומר בפרהסיה את הברור מאליו: התביעה הפלילית נגד רומן זדורוב ברצח תאיר זאדה ז"ל היא הונאה מחפירה של מערכת המשפט, ובראשה - השופטים!
זהו העניין על קצה המזלג.

אפילוג
השופטים גם מחביאים את כתבי בתי המשפט בניגוד לחוק.  השילוב של החבאת כתבי בתי המשפט, ויצירת כתבי עמומים ודו משמעיים, כך שבעלי דין, באי כוחם, והציבור לא יכול לדעת מהו כתב אמיתי ומהו כתב שקרי, הם סימני היכר מובהקים של בתי משפט מושחתים.  אלה תופעות של בתי משפט בימי הביניים. אבל במצב שלנו - ימי הביניים הדיגיטליים...

העניין כולו די משעשע. אחינו הישראלים אוהבים לראות את עצמם כחכמים בני חכמים.  כאן יושבים כמה ממניחי היסוד לתורת ההצפנה...  כאן נוסדו כמה מן החברות המובילות בעולם לאבטחת מידע...  השב"כ והרשות הממלכתית לאבטחת מידע (ראם) אחראים לאבטחת מערכות המידע של המדינה... יחידה 8200 היא "ביה"ס הטוב בעולם לסייבר" (כשאנשיה אינם עסוקים בהונאות מחשבים לצורך תשלומים בלתי חוקיים לעצמם...)... אבל גנבו את המדינה בהונאות די בסיסיות ברשת מחשבים לאומית...

קישורים:
[1] 2012-05-31 Israeli Ombudsman of the Judiciary Decision - "Confidential"- in Judge Varda AlSheikh "Reconstructed Protocol" scandal //
החלטת ניצב תלונות השופטים - "סודי" - בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של כתבי בית דין על ידי השופטת ורדה אלשייך
[2] 10-00-00 State of Israel - Ombudsman's Report 60b, Ministry of Justice Computerization (2010) p 693 Et Seq
דו"ח מבקר המדינה 60ב על מחשוב בתי המשפט (2010) 
[3] 2015-01-10 Zernik, J. "Fraudulent New IT Systems of the Israeli Courts - Unannounced Regime Change? " ECEG 2015


Posted by at No comments:
Subscribe to: Posts (Atom)