האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר: דרישה להליך ראוי הוגשה לשופט אברהם היימן
דרישה להליך ראוי הוגשה היום לשופט אברהם היימן בבית המשפט המחוזי ת"א. הדרישה הוגשה בקשר לבקשת עיון בהולה בתיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17). בקשת העיון עצמה מתייחסת לפרוטוקול עשוי כדין של הדיון מיום 15 לאוגוסט, והחלטה שהיא לכאורה הבסיס החוקי להמשך המעצרים. בדיקה מראה שהשופט היימן פיברק את הפרוטוקול וההחלטה ולורי שם-טוב, מוטי לייבל וצבי זר, פעילים פוליטיים מוחזקים עתה במעצר שרירותי, שלא כחוק.
השופט אברהם היימן המשיך בדיון מיום 15 לאוגוסט בהתנהלות חסרת פשר: הדיון החל בדלתיים סגורות (השגרה החדשה בטיפול במתנגדי המשטר), ונפתח לציבור רק לאחר בקשה של הסנגוריה, היימן איפשר את המשך מניעת ראיות מהנאשמים, גם ללא תעודת חיסיון, והמשיך את המעצר, למרות שאין כאן כל מסוכנות ואין כל חשש לשיבוש חקירה... הפרוטוקול סומן "בדלתיים סגורות" למרות שהתנהל בדלתיים פתוחות - כנראה להרתיע את התקשורת מלדווח על ההתעללות המתמשכת בעצירים, פעילים פוליטיים, שמחו על שחיתות השופטים...
אבל מעבר לכל זאת, השופט אברהם היימן הנפיק שני כתבי "פרוטוקול" - שניהם בלתי חתומים, שניהם "מפוברקים", ושניהם חסרי כל תוקף...
שב"ס בראשות הנגידה עפרה קלינגר ממשיך לקבל אנשים למאסר/מעצר ללא כל אסמכתה חוקית. ולכן יש לראות בנגידה עפרה קלינגר מפקדת גולאג ולא אשת חוק!בשלב זה יש לראות את החזקתם של לורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר כמאסר שרירותי של אסירים פוליטיים. התנהלות מערכת המשפט ואכיפת החוק בעניין הפעילים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר תיחשב ללא ספק הפרה חמורה של זכויות האדם וכן של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/08/blog-post_24.html
תמונות. ההתעללות במתנגדי הדיקטטורה השיפוטית נמשכת, ומייצרת תיעוד ייחודי של הפרות חמורות של זכויות האדם.
____
תמונה. נציבת שב"ס עפרה קלינגר: אשת חוק, או מפקדת גולאג?
______
תל-אביב, 24 לאוגוסט - דרישה להליך ראוי הוגשה הבוקר לשופט אברהם היימן בתיק המעצרים מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17). הדרישה מתייחסת לבקשה בהולה לעיון בפרוטוקול והחלטה עשויים כדין מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהם לכאורה הבסיס החוקי להמשך מעצרם של לורי ומוטי. המסמכים שנמצאו עד היום - שתי גרסאות, שתיהן כתבי בית דין "מפוברקים", חסרי כל תוקף.
להלן הבקשה שהוגשה הבוקר
תמונות. אישורי הרישום של הדרישה להליך ראוי, שהוגשה הבוקר לשופט אברהם היימן בתיק המעצרים.
_____
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה בהולה לעיון בתיק בית משפט – דרישה להליך ראוי
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית המשפט המחוזי תל-אביב, תיק מספר 14280-04-17
ב) הצדדים בתיק:
מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’
ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
(1) פרוטוקול דיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) ביום 17 לאוגוסט, 2017 הוגשה הבקשה שבנידון, אך לא נרשמה. ביום 21 לאוגוסט, 2017, הוגשה בשנית במזכירות בית המשפט, ונרשמה בתיק כבקשה מס’ 35.
הבקשה מציגה ראיות ומעלה חששות חמורים לגבי ישרת התנהלותו של השופט אברהם היימן – ניהול דיון "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול" – כלומר דיון בית משפט למראית עין/בדוי/מפוברק - ביום 15 לאוגוסט, 2017, והנפקת כתב פרוטוקול והחלטות למראית עין/בדוי/מפוברק בסופו של דיון זה בעניין המשך מעצרם של הפעילים הפוליטיים.
הבקשה גם מעלה חששות חמורים לגבי התנהלות שירות בתי הסוהר, שקיבל את הפעילים הפוליטיים להמשך מעצר ללא כל אסמכתה חוקית, בניגוד לחוק.
בקיצור: הבקשה מעלה חשש חמור של מאסר שרירותי, בלתי חוקי, של פעילים פוליטיים, שמחו נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה, והיום יש לראות בהם אסירים פוליטיים.
ב) אמש הגיעה לידי "החלטה בפתקית" שהנפיק השופט אברהם היימן ביום 21 לאוגוסט, 2017, על גבי הבקשה שבנידון (תמונה). החלטה זאת אומרת: “לתגובת פמת"א", ותו לאו.
תמונה. “החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן: “לתגובת פמת"א”.
_________
ג) "החלטה בפתקית" זאת מעצימה את החששות לגבי חוסר ישרה בהתנהלות בית המשפט בעניין האסירים הפוליטיים הנ"ל: ההחלטה לא הומצאה למבקש ואינה נגישה לו, ההחלטה אינה מבקשת את תגובת הסנגוריה על הבקשה (כלומר מתנהלת במעמד צד אחד בלבד), וחמור מכך, ההחלטה אינה מגבילה בזמן את מועד תגובת פמת"א בבקשה בהולה זאת.
ד) מדינת ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, שעניינה הגנה על אנשים כגון האסירים הפוליטיים שבנידון. בין השאר מחייבת אמנה זאת קיום הזכות להליך ראוי. יחד עם זאת, החשש הברור הוא, שהשופטים במדינת ישראל אינם רואים עצמם מחויבים לקיום הזכות להליך ראוי, המגבילה את שרירותם וגחמנותם. לדוגמה: בפס"ד בתיק עמוס ברנס נ מדינת ישראל (3032/99), מסבירה השופטת דליה דורנר, שהזכות להליך ראוי "עלתה כיתה" (לא פירשה - אבל ייתכן שהתכוונה מגן-חובה לכיתה א’), אבל רק בהליכים פליליים…
ה) לאור כל האמור לעיל, מתבקש השופט אברהם היימן לקיים את יסודות ההליך הראוי בבקשה הבהולה לעיון, שבנידון: להגביל לזמן קצר את מועד תגובת פמת"א, להורות גם על תגובת הסנגורים, ולהמציא כראוי למבקש העיון את החלטותיו ותגובות הצדדים בבקשה זאת.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקריו בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיבר בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. דו"ח שהגיש לשנת 2018 טוען: “אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל". [1] דו"ח זה מתמקד בהנפקת כתבי בית דין למראית עין בבתי המשפט בישראל.
המבקש מכיר את הנאשמים לורי שם-טוב ומוטי לייבל כפעילי מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים, לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד במחאה נגד שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. הנאשמים שם-טוב ולייבל היו דמויות מפתח בשחרורה של בן-סימון.
המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של הנאשמים שם-טוב לייבל ושל גב’ בן-סימון. [2]
למבקש עניין אקדמי בתיק זה, בקשר לנסיבות יוצאות הדופן לגבי זכויות האדם, לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות, ובקשר לאי תקינות מערכת נט-המשפט.
תאריך: 24 לאוגוסט, 2017, חתימת המבקש:
דר' יוסף צרניק
________________
מעצר בלתי חוקי של האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר: בקשה בהולה הוגשה לשופט אברהם היימן ולנציבת שב"ס עפרה קלינגר
מעצר בלתי חוקי של האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר: בקשה בהולה הוגשה לשופט אברהם היימן ולנציבת שב"ס עפרה קלינגר
בקשת עיון בהולה הוגשה שוב בתיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17). הבקשה מתייחסת לפרוטוקול עשוי כדין של הדיון מיום 15 לאוגוסט. לורי שם-טוב, מוטי לייבל וצבי זר, פעילים פוליטיים מוחזקים עתה במעצר שרירותי, שלא כחוק. בעת הגשת הבקשה היום, ביצע מנהל המדור במזכירות עיון נוסף בתיק, ושוב הודגם שאין בו כל החלטה חתומה של השופט אברהם היימן מיום 15 לאוגוסט בעניין המשך מעצרם של השלושה. כפי שהודגם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, השופטים בישראל מחשיבים כל החלטה בלתי חתומה ל"טיוטה". וכפי שהודגם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, השופטים בישראל המציאו שיטה משפטית חדישה: מותר לשופטים בישראל לעסוק בהונאה בהנפקת "טיוטות" ללא מתן דין וחשבון על התנהלות פלילית חמורה זאת. השופט אברהם היימן המשיך בדיון מיום 15 לאוגוסט בהתנהלות חסרת פשר: הדיון החל בדלתיים סגורות (השגרה החדשה בטיפול במתנגדי המשטר), ונפתח לציבור רק לאחר בקשה של הסנגוריה, היימן איפשר את המשך מניעת ראיות מהנאשמים, גם ללא תעודת חיסיון, והמשיך את המעצר, למרות שאין כאן כל מסוכנות ואין כל חשש לשיבוש חקירה... הפרוטוקול סומן "בדלתיים סגורות" למרות שהתנהל בדלתיים פתוחות - כנראה להרתיע את התקשורת מלדווח על ההתעללות המתמשכת בעצירים, פעילים פוליטיים, שמחו על שחיתות השופטים... אבל מעבר לכל זאת, השופט אברהם היימן הנפיק שני כתבי "פרוטוקול" - שניהם בלתי חתומים, שניהם "מפוברקים", ושניהם חסרי כל תוקף...
העתק הבקשה הבהולה לעיון הוגש היום גם לנציבת שב"ס עפרה קלינגר, עם בקשה לתשובה לגבי אסמכתה חוקית להמשך החזקתם של הפעילים הפוליטיים במעצר, לחלופין - לשחרורם המידי. הפנייה לקלינגר גם מציינת שמקרה זה הוא רק האחרון בסדרה של מקרים, בהם תועדו מעצרים/מאסרים שרירותיים על ידי שב"ס, ללא כל אסמכתה חוקית בת-תוקף.התנהלות מערכת המשפט ואכיפת החוק בעניין הפעילים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר תיחשב ללא ספק הפרה חמורה של זכויות האדם וכן של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/08/blog-post.html
תל אביב, 21 לאוגוסט - בקשה בהולה לעיון הוגשה הבוקר בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17).
השופט אברהם היימן הנפיק שני פרוטוקולים מפוברקים מבית מדרשה של השופטת ורדה אלשייך
הבקשה מתייחסת לפרוטוקול והחלטות עשויים כדין מהדיון ביום 15 לאוגוסט, בנידון המשך מעצרם של הפעילים הפוליטיים לורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר . בקשה קודמת, שהוגשה בפקס ביום 17 לאוגוסט, לא נרשמה משום מה... הבקשה היום הוגשה ידנית, והתקבלו אישורים על רישומה (בקשה מס' 35).
תמונות. אישורים על הגשת הבקשה הבהולה היום, ורישומה כבקשה מס' 35 בתיק מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17).
____
ביומיים שלאחר הדיון מיום 15 לאוגוסט, הופיעו שני פרוטוקולים של דיון זה, שניהם חסרי כל תוקף - מפוברקים בעליל. שני הפרוטוקולים אינם חתומים, והשני גם כולל את החידוש האחרון בנט-המשפט - אישורי "העתק מתאים למקור" אוטומטיים, חסרי כל תוקף. מעבר להפרות החמורות המתמשכות של זכויות האדם בהתעללות מערכת המשפט ואכיפת החוק בפעילים הפוליטיים לורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר, התנהלותו של השופט אברהם היימן מראה שוב: פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך הייתה רק קצה הקרחון. ומערכת נט-המשפט היא מכשיר ההונאות - מבית היוצר של אהרן ברק, בועז אוקון, והנהלת בתי המשפט (העתק הבקשה לשופט אברהם היימן, במלואה, להלן).
נציבת שירות בתי הסוהר עפרה קלינגר התבקשה להסביר מה האסמכתה החוקית להמשך החזקתם של הפעילים הפוליטיים
במקביל, הוגשה בקשה לנציבת שירות בתי הסוהר, עפרה קלינגר, להבהיר מהי, אם בכלל, האסמכתה החוקית להמשך החזקת במעצר של הפעילים הפוליטיים לורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר. לחלופין, ככל שאין בידי שב"ס כל אסמכתה חוקית להמשך המעצר, התבקשה הנציבה לשחררם מיד.
אין זאת הפעם הראשונה שהתנהלות מסוג זה של שב"ס מתועדת. המקרה האחרון שתועד בפירוט רב, היה של חושף השחיתות ברשות המסים שוקי משעול, שהתקבל למאסר על ידי שב"ס על סמך כתב בית דין מפוברק של שופט בית המשפט העליון אורי שוהם.
אולם המקרה החמור ביותר, ללא כל צל של ספק, הוא מאסר העולם של רומן זדורוב ללא כל אסמכתה חוקית בת-תוקף. (העתק הפנייה לנציבת שב"ס עפרה קלינגר, במלואה, להלן).
שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק היא קדקוד השחיתות השלטונית בישראל
דו"ח שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם, לבדיקה הארבע שנתית של זכויות האדם בישראל, מציג את מערכת המשפט ואכיפת החוק כגורם המרכזי בשחיתות השלטונית והפרת זכויות האדם בישראל. כותרת הדו"ח: "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפלייה באכיפת החוק בישראל". הדו"ח הסופי של האו"ם צפוי בינואר 2018.
