2025-12-27 הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות המרמה 28# - הגשת הבקשה למתן הוראות מיום 24.11.2025 ללא תצהיר‎

 2025-12-27 אות גשושית 113

הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות המרמה 28# - הגשת הבקשה למתן הוראות מיום 24.11.2025 ללא תצהיר‎

תמצית מנהלים

עו"ד רחל בן-ארי דבקה בהפרת הוראת תקנות הירושה, התשנ"ח-1998: היא מגישה בקשות למתן הוראות כ"מנהלת העיזבון", ללא מינוי כדין וללא תצהיר. שכן, קיים ההבדל המהותי בחומרת העבירה בין שקר של עורך דין בתצהיר לבין שקר של עורך דין

בכתב טענות. שקר בתצהיר מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר. לעומת זאת, שקר בכתב טענות שאינו נתמך בתצהיר עלול לגרור סנקציות משמעתיות ופרוצדורליות

בלבד. בהיעדר רישום של "מנהל עיזבון" בתיק בית המשפט, בקשותיה של עו"ד רחל בן-ארי כ"מנהלת עיזבון" כביכול, נרשמות כבקשות מטעם התובע ("המבקש"), או הנתבע ("המשיב 2"), לסירוגין. השופטת הילה גורביץ, שמונתה למשרה שיפוטית במהלך כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירת שופטים, היא השותפה הבכירה בפרקטיקה זו -- ניהול הליך משפטי למראית עין, הליך דמי, הליך פייק. פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי נחזית כשילוב של פרשת אפי נוה עם פרשת השופטת ורדה אלשייך.

בדפדפן:  https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-27-28-24112025.html

עו"ד בן-ארי שלום רב,

פנייה זו מוגשת לך כהודעה כי הגשת הבקשה למתן הוראות מיום 23.11.2025, 80#, לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כבקשה מטעם "מנהלי העיזבון", וללא תצהיר, נרשמה כאות המרמה 28# ברשימת אותות המרמה שדבקו בך לכאורה. את מוזמנת להשיב עד ליום 2.1.2026 -- להסביר ו/או להפריך את העובדות והמסקנות באשר לאות המרמה 28#.

הודעה זו בדבר אות המרמה 28# שדבק בך לכאורה מועתקת לראשי האוניברסיטאות ומוסדות אחרים בהם את מכהנת כיועצת משפטית לפי פרסומי משרדך, כנספח מקדים לבקשה פורמלית להשעייתך מכל מינוי מסוג זה.

מקורה של דוקטרינת אותות המרמה היא במשפט האנגלי. הדוקטרינה אומרת כי במקרי מרמה מורכבים, הצטברות אותות מרמה, שהחשוד במרמה אינו מסביר ואינו מפריך באופן מתקבל על הדעת, יכולה להיחשב הוכחה נסיבתית של המרמה, ואף מעבירה את נטל ההוכחה והשכנוע לנתבע. ראי, פסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), "כאשר מתגלים מספר אותות מרמה… ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות".

כמי שמכיר אותך מילדותך, קשה לי להבין איך התפתחת למה שאת היום. ניסיתי להסביר לעצמי את המצב כתופעה שהחלה רק לאחרונה. שכן, את פרסמת שרק לאחרונה פיתח משרדך פעילות בתחום בתי המשפט לענייני משפחה ששחיתותם היא מן המפורסמות. אולם קשה לי להאמין שאדם משנה באופן מהותי את אופיו קרוב לגיל 70. כמו כן, השופטות והשופט, המעורבים בפרשה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, מונו למשרותיהם השיפוטיות במהלך כהונתך כחברה בוועדה לבחירת שופטים: השופטת הילה גורביץ - בשנת 2012, השופטת רויטל באום - בשנת 2009 (לרשמת), ובשנת 2012 (לשופטת שלום), השופט טל פפרני - בשנת 2013. כלומר, כבר לפני יותר מעשר שנים קידמת את מינוייהם של שופטים מפוקפקים במחוז חיפה, והם השותפים עתה למעשייך. 

לכן, הפירוש הסביר יותר הוא שבמהלך השנים פיתחת אישיות מקצועית כפולה: מצד אחד, ירשת מאביך את המוניטין ואת משרת היועץ המשפטי לטכניון, והרחבת אותה לייעוץ למוסדות אוניברסיטאיים נוספים. מצד שני, פיתחת כישורים דומים לאלה של אפי נוה.

תמונה | בקשה למתן הוראות מיום 23.11.2025, הוגשה על ידי עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון כ"מנהלי עיזבון", ללא מינוי כדין כמנהלי עיזבון, וללא תצהיר, תוך הפרה של החובה החקוקה בתקנות הירושה.

תקנה 40(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, מורה במפורש, כי בקשה למתן הוראות של מנהל עיזבון תוגש בלוויית תצהיר מאמת. את, לעומת זאת, מפרה הוראה זו בדווקנות: עד היום לא הגשת אף תצהיר אחד בתיק בית המשפט. השופטת הילה גורביץ תומכת בהפרות אלה ומאפשרת את המשכן.  

באירוע קודם הגשת את הבקשה למתן הוראות מיום 23.7.2025, 72#, ללא תצהיר. בתגובה, הגשתי דרישה לסילוק הבקשה מיד. השופטת הילה גורביץ החליטה להיעתר לבקשתך, גם ללא תצהיר, ולחייב אותי 1,500 ש"ח "הוצאות לטובת אוצר המדינה" בגין "חוסר האימון בעורכי הדין"... בהמשך, הרישום של בקשה 72# נעלם מרשימת הבקשות...

מצד אחד, הסיבה לדווקנותך בהימנעות מהגשת תצהירים ברורה: בתצהיר כלולה ההצהרה כי את מנהלת העיזבון, בשעה שאת והשופטת יודעות שאין הדבר כך. אין לך מינוי כדין כמנהלת העיזבון. את מתחזה למנהלת העיזבון. אין רישום מתאים של צו למינוי מנהלת עיזבון במשרדי האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה [האפ"כ], מחוז חיפה והצפון, ולא נרשם עד היום גורם שהוא "מנהל העיזבון" בתיק בית המשפט ת"ע 11650-06-24. לפיכך, הגשות שלך כ"מנהלת העיזבון" נרשמות באופן קבוע כהגשות מטעם התובע ("המבקש") או מטעם הנתבע ("המשיב 2"), לסירוגין.

כך לא מתנהל תיק אמיתי של בית משפט אמיתי. כך מתנהל הליך למראית עין - הליך דמי,הליך פייק.

תמונה | צו למינוי מנהל עיזבון, טופס 10, תקנה 37(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. 

תמונה | "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024, שעו"ד רחל בן-ארי מציגה בכחש כ"צו למינוי מנהלי עיזבון".         

אכן, כאשר מדובר בעורך דין קיים ההבדל המהותי בחומרת העבירה בין שקר בתצהיר לבין שקרבכתב טענות. הבדל זה נובע בעיקר מהאופי המחייב של תצהיר, הנחשב לעדות בשבועה. שקר בתצהיר מהווה עבירה פלילית של שבועת שקר או עדות שקר, שדינה מאסר. לעומת זאת, שקר בכתב טענות שאינו נתמך בתצהיר, אף שהוא מהווה הפרה חמורה של חובת עורך הדין לבית המשפט ועלול לגרור סנקציות משמעתיות ופרוצדורליות, אינו נחשב כשלעצמו לעבירת שבועת שקר פלילית.  

מצד שני, הדווקנות שלך ושל השופטת הילה גורביץ בהימנעות מהגשת תצהירים בתיק דנן אינה מובנת. גם אם תתנהל חקירה פלילית ויוגש כתב אישום, לא נראה לי שעניין התצהירים הוא זה שיכריע את הכף. לטעמי, מה שיכריע את הכף הוא הדבקות שלך בהמשך המרמה, גם כשאת  מקבלת הודעה בכל צעד מצעדיך בפרשה זו אודות אותות המרמה במעשיך. 

לדעתי, את בדרך ליצירת תקדים חדש בשחיתות בתי המשפט: פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי נחזית כשילוב של פרשת אפי נוה עם פרשת השופטת ורדה אלשייך. 

תשובתך מתבקשת עד ליום 2.1.2026.

בברכה,

יוסף צרניק, PhD, LLB

        

2025-12-25 מינוי מנהל עיזבון, מינוי אפוטרופוסית לדין, ו"פרקטיקות בלתי פורמליות" בבתי המשפט כתופעה של שחיתות מוסדית

 2025-12-25 אות גשושית 112

מינוי מנהל עיזבון, מינוי אפוטרופוסית לדין, ו"פרקטיקות בלתי פורמליות" בבתי המשפט כתופעה של שחיתות מוסדית

ניסיון נוסף לברר מהן הפרקטיקות הנוהגות היום בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל. המונח "שחיתות מוסדית", בפרק כפי שעסק בו Larry Lessig אינו בהכרח תופעה עבריינית. המונח מתאר מצב בו מוסד או ארגון איבדו את הקשר לתכליתם המקורית, ולכן, אינם ממלאים עוד את תפקידם המקורי בחברה.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-25.html

בזמן האחרון לא היו ל @יוני כהן תלונות עליי, והוא לא מאיים עליי בזריקה מהקבוצה... כנראה השתפרתי. אבל בעיקר לא היה לי רגע זמן (וסליחה עם אנשים שלא סיימתי מה שהבטחתי, אסיים אבל אני קצת תקוע עכשיו)...

חלקכם זוכרים שאני ממליץ להקפיד על עניינים טכניים, פרוצדורליים. אלה ההגנות של הצד החלש במשחק.

והפרה של חוקי המשחק ("פרקטיקות בלתי פורמליות") יוצרת אינספור אפשרויות לזמבר לכם את הצורה.

הדגשתי בזמן האחרון בעיקר את עניין המינוי התקין והתקף. אפשר לכלול בזה גם את הניתוב לשופט - שהוא המינוי שלו כבעל סמכות בתיק הספציפי. יש יותר מידי דוגמאות של שופטים שנכנסים ללא סמכות ופועלים בתיקים. במקרים רבים - הם עושים את זה בשת"פ עם הקבוע, עוזרים לו לסדר משהו ויוצאים (לדוגמה- החלטה שיש צורך באפוט' לדין).

בדומה - מינוי אפוטרופוס, מינוי מנהל עיזבון, וכו'.

ופה אני מגיע לנקודה שלי: מיום שתבעו אותי במשפחה חיפה (5.6.2024) אמרתי שאלה "הליכי משפט למראית עין" - כלומר בלוף, פייק. 

אנשים רבים לא מבינים למה הכוונה, בדיוק מה שזה נשמע. זו תופעה נפוצה בבתי המשפט, כולל בפרט משפחה. אבל בישראל, עורכי הדין והשופטים מתכחשים להיתכנות דבר כזה. במקומות אחרים בעולם יש חוקים ברורים שקובעים שזו עבירה פלילית, ומתוך כך ברור שזה קיים.

לדוגמה, אני מביא תמיד את חוק העונשין של טקסס , כי שם העבירה מוגדרת בקיצור ופשוט: " סימולציה של הליך חוקי " - יסודות העבירה הם הפקת מסמכים הנראים ככתבי בית דין, אך הם חסרי כל תוקף, והמצאתם, מסירתם או פרסומם לאחרים, מתוך כוונה שאותם אחרים יקבלו את סמכותם של המסמכים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה, ויפעלו בהתאם.

לדוגמה, אם כתב המינוי של אפוט לדין הוא חסר תוקף, כי שיבשו אותו במכוון, הוא "כתב בית דין למראית עין". אבל השופט ממציא אותו לצדדים מתוך כוונה שהם יראו בו כתב בית דין תקף ובר אכיפה, ויקבלו את סמכותו של המסמך ואת סמכותה של האפוט לדין חסרת הסמכות. 

האפוט' לדין, לעומת זאת, יודעת שהיא ללא מינוי כדין, ולכן היא מפרשת את זה שאינה חבה בעמידה בהוראות החוק באשר לאפוט לדין, ומותר לה לעשות מה שהיא רוצה...

בקיצור, נדפקתם משני הצדדים: א. אתם מצייתים לנושא תפקיד למראית עין, ללא מינוי תקף, חסר סמכות, ב. נושא התפקיד למראית עין נוטל לעצמו חירות לעשות מה שבא לו.

ופה ביקשתי לשמוע את חוות דעתה של @תמר - מנהלת עיזבון: יוני מקדם אותך ללא הפסקה, תני לנו קדימון בבקשה, במה את יכולה לעזור לנו בצרות הנוראיות של החור השחור שהוא בתי משפט לענייני משפחה. יש פה לדוגמה טוען רבני שמעלה סוגיות ודעות באופן קבוע, ויבוא על הברכה.

הבעיה שלי היא עכשיו עם  מנהלת עיזבון  למראית עין . לא סתם אחת, היא גם קשורה לעניינים של ​@חיים אלדד​. היא "מקורבת לביניש", כיהנה 2 קדנציות בוועדה לבחירת שופטים, יועמשית לטכניון, לוועד ראשי האוניברסיטאות, וכו' וכו'... ואני מכיר אותה מאז הייתה בת 10. היא עומדת היום בראש משרד של 35 עורכי דין, שמה הוא רחל בן-ארי . היא מפרסמת את המשרד " 90 שנים של מצוינות משפטית "... כי כבר סבה היה עו"ד חיפאי ידוע וח"כ בכנסות 5-1. גם אביה היה עו"ד מוכר, בין השאר שירת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית של ההסתדרות (זהו תפקיד שדורש אמון מצד מצביעי סיעות מנוגדות ויושרה באופן כללי. לכן זהו תפקיד שאומר רבות על האדם).

הדור השלישי הוא משהו אחר...

לטענתי יש לי ראיות זהב ש כתב המינוי של עו"ד רחל בן ארי מזויף , לטענתי, הזיוף הוא שת"פ של עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ (שזכתה במינוי למשרה משפטית כשעו"ד בן-ארי כיהנה בוועדה) ולכן עו"ד רחל בן-ארי היא לטענתי " מנהלת עיזבון למראית עין ".

איך זה מתבטא הלכה למעשה?

מצד אחד, אני הזהרתי את הבנק שהמסמך הוא זיוף של כתב בית דין. הבנק בחר שלא להאמין לי, ועו"ד רחל בן-ארי השתלטה על חשבון בנק של 2,000,000 ש"ח.

מצד שני, עו"ד רחל בן-ארי יודעת שהיא איננה מנהלת עיזבון אמיתית לפי חוקי מדינת ישראל. לכן, היא מרשה לעצמה לסרב למסור לי פרטה ודוחות כספיים המחויבים בחוק.

וקרוב לוודאי שהיא והשופטת מבצעות את המרמה לכאורה כדי לגנוב ולגזול כספים.

זו דוגמה קלסית למה שכתבתי בהקדמה: אם יש לך אפוט לדין ללא מינוי כדין, אתה נדפק פעמיים: 

א) אתה מציית לאדם חסר סמכות, 

ב) האדם חסר הסמכות רואה עצמו חופשי מהוראות הדין לבעל התפקיד כדין.

@ישראל לוריא

את/ה

לדוגמה, אם כתב מינוי של אפוט' לדין הוא חסר תוקף,

ואיך אפשר לזהות אם יש תוקף או אין?

מה רציתי לשמוע מ @תמר - מנהלת עיזבון ? כמו כל דבר שקשור לבתי המשפט לענייני משפחה, "החור השחור", קשה למצוא מידע, כי אין פרסום... לכן רציתי רק מידע כללי או התרשמות כללית, אינני מבקש ייעוץ משפטי או חוות דעת על מצב ספציפי.

1. האם לדעתה התופעה של בעלי תפקידים למראית עין, כגון אפוט' לדין או כונס נכסים, או מנהל עיזבון למראית עין קיימת בישראל?

2. התופעות האלה הולכות כמובן יד ביד עם "פרקטיקות בלתי פורמליות". לכן, רציתי לשאול מה רמת ההקפדה על הדרישות הפורמליות:

(א) האם נפוצים מצבים של כתב מינוי שאינו לפי טופס "צו למינוי מנהל עיזבון " שבתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח- 1998? האם תמר מכירה מקרים של מינוי שלא לפי טופס הצו?

(ב) האם נפוצים מצבים של מנהלי עיזבון שמסרבים למסור ליורשים פרטה ודוחות כספיים?

(ג) מאפיין שלדעתי הוא קלאסי להגדרת בעל תפקיד למראית עין: עו"ד רחל בן-ארי מסרבת להגיש בקשות למתן הוראות עם תצהיר, כפי הוראתה המפורשת של תקנה  40(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.  אני מגיב בדרישה לסילוק על הסף. השופטת פוסקת שהבקשה התקבלה, ומחייבת אותי 1,500 ש"ח "הוצאות לטובת אוצר המדינה". ההנמקה - "חוסר אמון בעורכי הדין"...🤓 [היא מתחכמת. מדובר בראש ובראשונה בחוסר אמון בשופטים!] השאלה לתמר: האם שמעה אי פעם על מקרה דומה?

(ד) בדומה, מנהלת העיזבון למראית עין לכאורה, עו"ד רחל בן-ארי, נוטה לשכוח לחתום כ"מנהלת העיזבון" בניגוד להוראתה המפורשת של תקנה 39(א) לתקנות הירושה. אני הגשתי בקשה למתן החלטה לאכוף את ההוראה. השופטת סירבה! האם תמר שמעה אי פעם על מקרה דומה?

(ה) בנט המשפט לא יצרו גורם או צד בשם "מנהלי עיזבון". לפיכך, כשעו"ד רחל בן ארי מגישה בקשה, רושמים אותה לסירוגין כבקשה של התובע או של הנתבע. האם תמר מכירה פרקטיקה כזאת בבתי המשפט? האם היא נפוצה?

(ו) האם היו מקרים שמנהלי עיזבון עמדו לדין פלילי ב-20 השנים האחרונות? לדוגמה, מפי השמועה שמעתי כי השופט טל פפרני (משפחה חיפה, מינוי של עו"ד רחל בן-ארי, מעורב גם במקרה שלי) הואשם לפני כשנתיים על ידי עורך דין במעשים אסורים בעיזבון של 37,000,000 ש"ח. טל פפרני לא נחקר, עורך הדין (הישר) הושתק באמצעות מנגנון האכיפה של הלשכה.

@ישראל לוריא

את/ה

לדוגמה, אם כתב מינוי של אפוט' לדין הוא חסר תוקף,

ואיך אפשר לזהות אם יש תוקף או אין?

שאלה יפה. כאן אנחנו נכנסים לסוגיית הבטלות, בטלות מוחלטת ובטלות יחסית. השופטים בישראל נוטים בעשרות השנים האחרונות לכיוון בטלות יחסית... לטעמי -- חלק מהכשרת "פרקטיקות בלתי פורמליות" - דהיינו שחיתות. אולם אם ניקח דוגמה: אם המינוי נעשה על ידי אדם חסר כל סמכות, המינוי בטל בטלות מוחלטת. יחד עם זאת, חלק ברור של הבעיה במצב (פרקטיקות בלתי פורמליות, מינויים מפוקפקים) הוא בצורך בפסיקה בעניין תוקף המינוי. ועניין זה יעלה לראשונה באותה ערכאה באותו מותב.

במילים אחרות: מערכת המשפט בישראל היא מערכת מופלאה ואולי יחידה בעולם: 

(א) הנהיגה מדיניות של אי ענישה [impunity] כלפי שופטים  

כלומר, גם אם נתפסתה במעשה מרמה, דינך לא יהיה לפי הלכת הקאדי מלוד (1966) של הנשיא שמעון אגרנט, אלא יעלימו ויחליקו את הפרשה. מדיניות של אי-ענישה כלפי נושאי משרה (לאו דווקא שופטים) מוכרת ברחבי העולם כמדיניות מושחתת ומשחיתה. יתר על כן, מדיניות זו מסכלת את זכויות האדם. לפיכך, נקבעו סעיפים מיוחדים באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (1966) להגנה על נפגעי מעשיהם של נושאי משרה. מנהלי עיזבון הם כמובן נושאי משרה.

(ב) לא הקימה מערכת יעילה להתמודד עם עבריינות בבתי המשפט 

אם אני טוען שהשופטת הילה גורביץ עוסקת במרמה בצוותא חדא עם עו"ד רחל בן-ארי, וכתב המינוי של מנהלת העיזבון חסר תוקף, זיוף -- התרופה הקיימת בדין היום היא הגשת תובענה נפרדת, באותה ערכאה, כלומר אותו בית משפט - דהיינו משפחה חיפה. ומכיוון שקיים הכלל, "משפחה אחת - שופט אחד", התובענה בעניין טענה לזיוף המינוי על ידי השופטת ועורכת הדין בצוותא חדא- תנותב קרוב לוודאי לשופטת הילה גורביץ עצמה.

שיטה יחידה ומיוחדת, אין כמותה בעולם!

באשר למדיניות אי הענישה [impunity] כלפי שופטים בישראל:

(א) אני סבור שזהו נושא שבו חייבים לחנך את הציבור. רבים סבורים שיש פה "חסינות".

(ב) קץ למדיניות אי-הענישה כלפי שופטים חייב להיות חלק מכל רפורמה אמתית במערכת המשפט.

    השופט מישאל חשין

    --

קריאת חובה להשכלה בנושא:

רוני אלוני סדובניק "תיבת הפנדורה של מישאל חשין" ידיעות (2006).

"על אלו מקרים חמורים מזיוף פרוטוקולים הוא מדבר - קבלת שוחד, גניבה, הטיית משפט למקורבים? הציבור כבר לא יידע"

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3257885,00.html

כל רפורמה של ממש בבתי המשפט חייבת לכלול סוף למדיניות אי-הענישה כלפי שופטים -- מדיניות מושחתת ומשחיתה.

@ישראל לוריא

לצערי זה לא עוזר לי להבין כיצד לזהות על מנת לעצור מהלך של מישהו שמגיע עם "סמכות בלתי חוקית".

@~ישראל לוריא משכנתאות והתנהלות פיננסית אוסיף: כשכתבתי אודות מינוי שנעשה על ידי אדם חסר סמכות, לא התכוונתי לעניין תאורטי. לדוגמה, מתוך המקרים פה בקבוצה, יש מספר דוגמאות של מינויים שמתבצעים לשיעורין. העניין מתחיל יום בהיר אחד, כשהשופט הקבוע אינו מגיע, ובמקומו מופיע שופט אחר, ללא ניתוב וללא סמכות. הוא מעיף מבט בתיק ומוציא החלטה: ראוי למנות בתיק זה אפוט' לדין. בהמשך, הסיוע המשפטי מוציא הודעה: אנו שמחים להודיע שעו"ד אפוט לדין מונתה כאפוט לדין בתיק ססס.

הידע שלי בדיני משמורת ילדים וכו' הוא אפסי. לפיכך יצרתי פה שו"ת עם נבוAI. יש לקבל תשובות AI בכבדהו וחשדהו, אבל בין מערכות AI שבדקתי, נבוAI מוגבלת ביכולותיה, אך טובה במה שהיא יודעת לעשות.

מכל מקום, אני חוזר וממליץ לאנשים לבדוק את סדרי הדין בכל עניין של מינויים. סדרי הדין הם ההגנה של הצד החלש. וחברי הקבוצה לא הגיעו הנה עקב היותם הצד החזק

שימו לב בתיאור הליך מינוי אפוט' לדין של נבוAI - השלב האחרון הוא צו למינוי האפוט' לדין . 

אודה אם חברים בקבוצה שנתקלו באפוט' לדין יציינו כאן בתגובות אם יש או אין צו כנ"ל בתיק.

יש לציין שצו שנתינתו היא חובה חקוקה בעניינים שונים (צו עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול, צו מאסר (פקודת מאסר), צו מעצר, צו מינוי מנהל עיזבון, וכו'), הוא עניין מהותי, והחלטה, פסק דין או פסיקתה אינם יכולים להיות בד"כ תחליף לצו.

מלכתחילה סדרי דין אלה, הנחזים ככפל עבודה, נועדו כאמצעי אותנטיקציה ובטיחות. זילות סדרי הדין ואי הנפקת הצווים המחויבים בחיקוק היא תופעה של "פרקטיקות בלתי פורמליות" - דהיינו שחיתות.

רומן זדורוב הורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל בשנת 2010? 

רומן זדורוב ישב במאסר עולם החל מאותו יום? 

בתיק בית המשפט בנצרת אין הכרעת דין עשויה כדין ואין צו מאסר/פקודת מאסר כנדרש בחיקוק לאחר פסק דין שגזר דינו של אדם למאסר.

2025-12-23 גניזת הערר

 2025-12-23, אות גשושית 111

גניזת הערר 

בדפדפן: https://www.blogger.com/blog/post/preview/2730438587195730371/6344483629743207061 

Subject:	גניזת תיק ערר 1873/25 - פל"א ‫‪223561-2016 ‬‬
Date:	2025-12-23 21:44
From:	joseph zernik <joseph.zernik@hra-ngo.org>
To:	justice.gov.il>

לכב'

עו"ד נחמה זוסמן

מחלקת עררים, פרקליטות המדינה
בדוא"ל: appeals-dep@justice.gov.il

הנידון: גניזת תיק ערר 1873/25 - פל"א ‫‪223561-2016

עו"ד זוסמן שלום רב,

ראשית, אני מתנצל על השיהוי בתשובתי זו, שכן אני מכלה את שעותיי בניסיונות הגנה מפני מעשי מרמה לכאורה בכספי עיזבון אמי ז"ל, רבקה שמי צרניק, ההולכים ומושלמים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. התלונה שבנידון, פל"א 223561-2916,  עוסקת בשלב מוקדם של אותה פרשה. וסירובה של פרקליטות המדינה לטפל בתלונה כדין, הביאנו עד הלום.

שנית, אני שב ומאשר, על מנת שלא תצא תקלה תחת ידיכם, שבפנייתי מיום 21/10/25 ביקשתי שהערר שנפתח בלשכתכם לא יטופל.

יחד עם זאת, לא קיבלתי עד היום מענה על בקשותיי באותו עניין -- לקבל העתק של המסמכים בתיק ערר 1873/25, ובפרט העתק של חוות דעת שהוספה לתיק הערר שבנידון ביום 19.8.2025, או בסמוך לו. לפי מה שנמסר לי, מסמך זה, אותו לא ראיתי מעודי, הוא שהיה הבסיס לערר, ובלעדיו לא היה ניתן לפתוח את תיק הערר. לא למותר לציין כי הפרקטיקה המתועדת בערר  1873/25 נחזית כחריגה.

לבסוף, בסיפא להודעתך ציינת "ככל שכך יהא, תיק הערר שנפתח בלשכתנו ייגנז". סוגיית "הגניזה" בפרקליטות המדינה היא נושא שאני מתעניין בו במיוחד. אודה אם תוכלי להסביר את מקורה של הפרקטיקה והבסיס החוקי להפעלתה. שכן, למיטב  הבנתי, התלונה הפלילית בעניין השופטת אספרנצה אלון, פל"א ‫‪223561-2016 ‬, "נגנזה" כבר בשנת 2016 או 2017, ולפיכך, כל נושא הערר היה שלא במקומו (אף שעו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) נחזתה כמשדלת אותי להגיש ערר במכתבה מיום 30.3.2025). 

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB  

    Human Rights Alert NGO

On 2025-10-21 13:58,  wrote:

א.נ.

 

מאשרים קבלת פנייתך מיום 20/10/25 והמכתב שצורף, ופנייתך לעיל מהיום, 21/10/25.

 

על מנת שלא תצא תקלה תחת ידינו, אנא אשר במייל חוזר, שבפנייתך מיום 21/10/25 הנך מבקש שהערר שנפתח בלשכתנו לא יטופל. ככל שכך יהא, תיק הערר שנפתח בלשכתנו ייגנז.

 

נחמה זוסמן, עו"ד

מחלקת עררים  

 

From: joseph zernik <joseph.zernik@hra-ngo.org>
Sent: Tuesday, October 21, 2025 6:07 AM
To:
Subject: תיק ערר 1873/25 - פל"א ,‫‪223561-2016

 

21 באוקטובר, 2025

לכב'

עו"ד נחמה זוסמן

מחלקת עררים, פרקליטות המדינה
בדוא"ל: appeals-dep@justice.gov.il

הנידון: תיק ערר 1873/25 - פל"א ‫‪223561-2016

עו"ד זוסמן שלום רב,

בפנייתי אתמול 20.10.2025 ביקשתי:

1. לקבל העתק של חוות דעת שהוספה לתיק הערר שבנידון ביום 19.8.2025 ללא שיהוי, וכן

2. לוודא: האם התלונה עדיין רשומה במערכת תנופ"ה, או שהועברה על ידי שי ניצן (או אחר) למערכת שונה?

עתה, לאחר שהיה בידי לשקול את העניין כולו בשנית אני מבקש בנוסף:

3. לסגור את תיק הערר לאלתר, שכן כעת ברור שהערר הוא חסר תכלית מיסודו.

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB  

    Human Rights Alert NGO

2025-12-23 הודעה למכללת תל-חי ולאקדמית גורדון

 2025-12-23, אות גשושית 110

הודעה למכללת תל-חי ולאקדמית גורדון

ראשי שתי המכללות הנ"ל הם התוספת האחרונה לרשימת המכותבים בעניין עו"ד רחל בן-ארי:

פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ור"ה

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, 

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, 

פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, 

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, 

פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,

פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,

מר עידו מזורסקי, מנהל בית הספר הריאלי,

מר זוהר גינוסר, הסמנכ״ל לפדגוגיה,

מר איתי אלוש, הסמנכ"ל למנהל והכספים,

פרופ' אליעזר שלו, נשיא המכללה האקדמית תל-חי,

פרופ’ אילנה לבנברג, נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש א. ד. גורדון,

‫עו"ד‬‫ ארנה‬ ‫לין‬, מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות אדם.

. 

פרופ' אילנה לבנברג, נשיאת המכללה האקדמית גורדון לחינוך

.
פרופ' אליעזר שלו, נשיא המכללה האקדמית תל-חי

לכב'

פרופ’ אילנה לבנברג, נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש א. ד. גורדון,

פרופ' אליעזר שלו, נשיא המכללה האקדמית תל-חי,

שלום רב,

הוספתי את שניכם לרשימת המכותבים בעניין פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי. שכן, עו"ד בן-ארי מפרסמת שהיא משמשת כיועצת משפטית שלכם.

עו"ד בן-ארי היא דמות מרכזית בפרשה המתגלגלת כעת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. כזכור בתי משפט אלה הוכרזו כבר בשנת 2016 ע"י פרופ' דפנה הקר, כמוסדות שאינם בתי משפט כלל, "הנזקים מפחידים ואיומים" [חן מענית, "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע לשם" גלובס (2016)]. יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ ועו"ד שמחה רוטמן הכריז עליהם לאחרונה - "החור השחור של מערכת המשפט".

את רחל בן-ארי אני מכיר עוד מילדותה. לכן, היה לי קשה להאמין שהיא תכניס את עצמה לעניינים מהסוג הנ"ל. ההודעות שלי נשלחות כנספחים מקדימים לבקשה פורמלית להשעייתה מכל תפקיד וכל מעמד במוסדות חינוכיים.

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB  

    Human Rights Alert NGO

2025-12-22 פריצת דרך?

 2025-12-22

 פריצת דרך?

פרופ' א ופרופ' ב שלום רב,

דומני שהשבוע התחוללה פריצת דרך כפולה:

1. אורי מילשטיין הזמין אותי לנהל איתו "שיחות עומק" בנושא מערכת המשפט

youtube.com

ד"ר יוסף צרניק: ניתוח עומק על פוסט-אמת וגניזה במערכת המשפט של ישראל מאהרון ברק עד גלי בהרב-מיארה

youtube.com

ד"ר יוסף צרניק: ניתוח עומק על פוסט-אמת וגניזה במערכת המשפט של ישראל מאהרון 

ד"ר יוסף צרניק: ניתוח עומק על פוסט-אמת וגניזה 

שיחת עומק עם יוסף צרניק, ד"ר לביולוגיה מולקולרית ומשפטן, על קריסתה של מערכ

אחד הנושאים על הפרק הוא "הגניזה". בעבר למדתי במשפט פלילי על קיום שני מצבים אפשריים מבחינה קיומית לתלונה פלילית: או שהיא בחקירה, או שהיא נסגרה. היום מסתבר שקיים גם מצב קיומי שלישי -- התלונה ב"גניזה". אולם עצם קיומו של מצב קיומי זה נשמר בסודיות. הגניזה היא מצב גמיש מאד ושימושי מאד - תלונה בגניזה היא פתוחה וסגורה בו בזמן, או אינה פתוחה ואינה סגורה בו בזמן. בעוד שסמכות ההחלטה בעניין חקירה או סגירה (לדוגמה בתלונות פליליות נגד שופטים), מוגבלת לנושאי משרה מסוימים (בדוגמה הנ"ל - היועמשית), הרי ההחלטה על גניזה אינה החלטה מהותית, אלא החלטה מינהלית גרידא, ולכן ההגבלות הנ"ל אינן חלות עליה... החלטות אחרות בעניין תלונה פלילית, חייבות בהודעה למלין ו/או לנפגעי העבירה. לא כן החלטה על גניזה. בשנים האחרונות בג"ץ עסק בסוגיית הגניזה במספר מקרים, אבל החלטותיו בעניין חסרות עקביות. יחד עם זאת ניתן לומר שבג"ץ מנסה להכשיר את השרץ.

הקשר עם אורי מלשטיין עשוי לסייע לי לפרסם מאמרים שרציתי לפרסם בעברית, אך הסיכוי שיתקבלו היה נמוך מאד. יש לציין שלאחרונה גיליתי סדרה שלמה של מאמרים באנגלית שהתרסמו בחו"ל, אודות כשל בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. זהו מצב אנומלי - אי אפשר למצוא את הספרות הזו בעברית בישראל. המחברים הם מלומדים ישראלים. אבל בישראל גם לא יתייחסו למאמרים האלה בד"כ.

2. ההליך בחיפה מתקרב לנקודת פיצוץ

ברור לי כבר מזמן שההליך המשפטי שנכפה עלי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא מרמה מתחילתו ועד סופו. הכוונה הייתה ברורה לי מהיום הראשון, שכן כתב הטענות הראשון היה משובש בצורה יסודית שנועדה להפוך אותו לחסר תקנה וחסר משמעות כבסיס להליך משפטי. כתב טענות זה הוגש על פי עו"ד רחל בן-ארי כ"יזמה משותפת" של שני עורכי דין ידועים, הזוקפים לזכותם יחדיו כ-90 שנים של ניסיון בעריכת הדין. האחת עומדת בראש משרד של כ-35 עורכי דין, יש לה מחלקה לענייני צוואות עיזבונות וכשרות משפטית, והיא מפרסמת את משרדה - "90 שנים של מצוינות משפטית". השני עומד בראש משרד בן 70 שנה המתפרסם - "רב מוניטין". הם סירבו לתקן את כתב הטענות הראשון, גם לאחר בקשות חוזרות שלי.

לכן, מיד בתחילת ההליכים הגשתי הודעה לבית המשפט לצדדים ובאי כוחם, כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". בישראל אין עבירה מוגדרת ששמה "ניהול הליכי משפט למראית עין", מעשים אלה יכולים ליפול בגדר זיוף, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט וכו'. אולם הגדרת העבירה נותנת מסגרת חשובה לדיון, לכן, הגדרתי את המונח "ניהול הליכי משפט למראית עין" כפי הגדרתו בחוקי מדינות שונות בארה"ב, הדוגמה שבחרתי הייתה Texas Penal Code § 32.48: Simulating Legal Process. עיקרה של העבירה הוא יצירת מסמכים הנחזים ככתבי בית דין, בשעה שהם מסמכים חסרי כל תוקף, ומסירתם, הצגתם, או פרסומם לאחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה, מתוך כוונה שאותם אחרים יקבלו את סמכותם של אותם מסמכים חסרי כל תוקף ויפעלו על פיהם.

לטענתי, עבריינות מסוג זה, כהליך שלם, או כחלקים של הליכים, היא תופעה נפוצה בבתי המשפט, בפרט לאחר הכנסת מערכת נט המשפט לשירות. יחד עם זאת, הרושם שלי הוא שהקהילה המשפטית בישראל מדחיקה את המציאות ומתכחשת לקיומה של התופעה.

בהיבט זה, ההליך בחיפה מתקרב לשלב בו הוא עשוי ליצור תקדים בו לא יהיה מנוס אלא להודות בקיום המצב הנ"ל.

יתר על כן, מעשים אלה נעשים על ידי קבוצת שופטים ועורכי דין, כמו גם אנשי מזכירות באופן מתוכנן ומאורגן. כל הפעולות מתבצעות תחת חזות של בית משפט של מדינת ישראל. מספר האירועים (כל מסמך המופק יש לראות כאירוע) העברייניים לכאורה גבוה, ויש פה דגם פעולה חוזר, שמטרתו היא זדון, המתבצע תוך שימוש לרעה בסמכות השיפוטית ובתשתית הארגונית של בית המשפט. כיוון שאני זיהיתי את המצב כבר ביום הראשון, ואני מתנהל בהתאם, השופטת גוזרת עלי עונשים שונים, חלקם עיצומים ממוניים שנועדו להרתיע (עד עתה כ-30,00 ש"ח חיובים בהוצאות לטובת אוצר המדינה, שבית המשפט לא מצליח להעביר למרכז הגבייה...), ואחרים הם צעדים שנועדו להשתיק אותי ולמנוע ממני גישה לבית המשפט.

מבחינה קרימינולוגית, כל המאפיינים שמניתי בפסקה לעיל, נחשבים למאפיינים של פשיעה מאורגנת. אכן, זו הייתה חוות הדעת שלי בוועדת חוקה חוק ומשפט: בבתי המשפט לענייני משפחה, אנו מוצאים סממנים של פשיעה מאורגנת. חוות דעת זו הייתה מבוססת בעיקר על פרשת ג'ואל בן סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (2016).

הכרזות כמו של שמחה רוטמן: "החור השחור של מערכת המשפט", או של דפנה הקר ושות' "ג'ונגל טוטלי...   ירידת הפורמליזם ועליית הברדק", מגיעות במהירות לכותרות. אולם מבחינה מקצועית הם בחרו במונחים בלתי מקצועיים, בכך הם מסייעים בהסתרת המצב האמתי וחומרתו.

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB  

    Human Rights Alert NGO