Wednesday, April 22, 2015

2015-04-22 Requests for Due Process in requests to inspect criminal court files, filed with the Israeli Supreme Court // ברנס, זדורוב, אולמרט – בקשות להליך הוגן בבקשות לעיון בתיקים הוגשו לבית המשפט העליון



Requests for Due Process in requests to inspect criminal court files, filed with the Israeli Supreme Court

 ברנס, זדורוב, אולמרט – בקשות להליך הוגן בבקשות לעיון בתיקים הוגשו לבית המשפט העליון

[עברית להלן]
Conditions have been established in the State of Israel over the past decade, where the public is often denied access to records showing what a person was indicted on, what a person was convicted of, what a person's sentence is, and whether a person is held in prison pursuant to a duly made arrest warrant. Such conditions are typical of tribunals of a military dictatorship, but not of courts of a civil society. The Requests for Due Process, now pending before the Supreme Court, are precedential and are likely to create unique documentation relative to public access to court records, restricted as it is in Israel today.
        
  Inline image 3Inline image 1Inline image 2
Figures: The Requests to Inspect, now pending before the Israeli Supreme Court, pertain to landmark criminal cases – Amos Baranes – whose murder conviction was reversed, Roman Zadorov – whose murder conviction is widely believed to be the outcome of false evidence and framing by police, false prosecution, and false conviction, and the corruption conviction of former Prime Minister Ehud Olmert - where duly made verdict, sentence and arrest warrant records are yet to be discovered.
_____
OccupyTLV, April 22 – Joseph Zernik, PhD, of Human Rights Alert (NGO), has filed Requests for Due Process, relative to his Requests to Inspect Court Files of the Israeli Supreme Court. [1]
Over the past decade, public access to court records, a fundamental civil right, has been drastically restricted in Israel. The public's right to inspect court record is well-established for centuries as the fundamental measure in the safeguard of integrity of the courts and the legal profession. The restrictions on public access to court records took place as part of a general revolution in administration of the Israeli courts, including implementation of the Electronic Signature Act, the implementation of new IT systems in the courts, the promulgation of new regulations in the courts (pertaining to inspection of court files and the office of the clerk), and the 2009 Judgment in the petition Association of Civil Rights in Israel v Minister of Justice (HCJ 5917/97). According to the new regulations, a person who wishes to inspect a court file, must file a Request to Inspect, which is decided by the same court.
The Requests for Due Process originated in Requests to Inspect, which were filed in the Supreme Court on March 23, 2015, pertaining to landmark criminal court files. [2] In criminal cases, under conditions which have been established over the past decade, the public is denied access to records which ascertain what a person was indicted on, what a person was convicted of, what a person's verdict is, and whether a person is held in prison based on lawfully made arrest warrant. Such conditions are typical of tribunals of a military dictatorship, but of courts of a civil society.
No final decision has been rendered yet on the Requests to Inspect. However, it has already been established that responses by the parties (presumably – objections) and interim decisions of the Supreme Court have not been duly served on the Requester. Moreover, while the Supreme Court's public access system permits public access to decisions, it does not permit access to the responses. Therefore, the Requester is denied access to responses by the parties on his Requests to Inspect, the right to reply on such responses, or even the right to know their content. The current Requests for Due Process claim that such conditions stand contrary to the fundamentals of due process in deciding the Requests to Inspect themselves.
The current Requests to Inspect were filed as part of a survey of the right to inspect court records in various courts in the State of Israel. It is likely to be the most comprehensive survey of this kind conducted over the past decade, if not the only one of its kind. The results show that conduct of the Supreme Court, relative to Requests to Inspect is not unique, but typical of other courts as well. Moreover, in the lower courts, the Requester's access was often denied even to the decisions on his Requests to Inspect. [3] In some cases, denial of a party's access to the party's own file was also documented – conduct that would be deemed serious violation of Human Rights. There is no doubt that conduct of the courts, relative to public access to court records, would be deemed an indicator of fundamental lack of integrity of the Israeli courts.
Over the past decade, corruption of government has reached unprecedented level in Israel. OECD has recently established a committee to investigate government corruption in the State of Israel and compliance with OECD conventions to combat corruption. [4] With it, it should be noted that the denial of access to court records is particularly noticeable in cases pertaining to government corruption.
Corruption of the courts and the legal profession is central to the failure of efforts to combat government corruption in Israel. Conditions, documented through the requests to inspect and other studies, are indicative of systemic corruption of the Israeli courts over the past decade:
The UN Human Rights Council Periodic Report on Human Rights in the State of Israel (2010) states “Lack of integrity in the electronic record systems of the Supreme Court, the district courts and the detainees courts in Israel”.
A paper, titled “New fraudulent IT systems in the Israeli courts – unannounced regime change?”, was accepted for presentation and publication in the European Conference on Electronic Government (ECEG2015), subject to international anonymous peer-review.
The requests for Due Process in Requests to Inspect in the Supreme Court, are likely to be precedential. Therefore, conduct of the Supreme Court relative to the current Requests for Due Process in Request to Inspect, as well as the Requests to Inspect themselves, will create unique documentation, relative public access to court records, restricted as it is in the Israeli courts today.
___

ברנס, זדורוב, אולמרט – בקשות להליך הוגן בבקשות לעיון בתיקים הוגשו לבית המשפט העליון

בתנאים שהושתתו במדינת ישראל בעשור האחרון, אין הציבור יכול לדעת אל נכון במה הואשם אדם, במה הורשע, מה גזר דינו, והאם אדם מוחזק בבית הסוהר על פי צו מאסר עשוי כדין. תנאים אלה תואמים טריבונלים של דיקטטורה צבאית, אך לא בתי משפט של חברה אזרחית מתוקנת. הבקשות שעומדות ותלויות עתה לפני בית המשפט העליון הן ככל הנראה תקדימיות, ועתידות ליצור תיעוד ייחודי לגבי גישת הציבור לכתבי בתי המשפט, והגבלתה במדינת ישראל היום.
 
Inline image 2Inline image 1   Inline image 3 
תמונות: הבקשות לעיון, התלויות ועומדות לפני בית המשפט העליון, נוגעות לתיקים פליליים בעלי חשיבות היסטורית: עמוס ברנס, רומן זדורוב, ואהוד אולמרט..
________
מאהל המחאה ת"א, 22 לאפריל – דר' יוסף צרניק, לזכויות האדם (NGO), הגיש בקשות להליך הוגן בבדיקת בקשותיו לעיין בתיקי בית המשפט העליון. [1]
במהלך העשור האחרון, גישת הציבור לכתבי בתי המשפט – זכות אזרחית בסיסית - הוגבלה בצורה קיצונית במדינת ישראל. זכות זאת ידועה כבר מאות שנים כאמצעי הבסיסי לשמירת יושרתם של בתי המשפט ועורכי הדין. ההגבלה של זכות הציבור לעיון בתיקים התרחשה כחלק ממהפך בהנהלת בתי המשפט, שכלל את יישומו של חוק החתימה האלקטרונית, פיתוחן והטמעתן של מערכות מידע חדשות בבתי המשפט (ביניהן – נט המשפט), תקנות חדשות בבתי המשפט (מזכירות ועיון בתיקים) ופסק דין משנת 2009, בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג”ץ 5917/97), שנמשכה 12 שנים. על פי התקנות החדשות, אדם הרוצה לממש את זכות העיון בתיקים חייב להגיש בקשה לעיון, עליה מחליט אותו בית משפט המחזיק את התיק.
מקורן של הבקשות להליך הוגן, שהוגשו עתה בבית המשפט העליון, הוא בארבע בקשות לעיון בתיקים פליליים, שהוגשו בבית המשפט העליון ביום 23 למרץ, 2015. [2] בקשות אלה נוגעות לארבעה מקרים בעלי חשיבות היסטורית: עמוס ברנס, רומן זדורוב, ואהוד אולמרט. בתיקים פליליים, זכות העיון בתיקים היא בעלת חשיבות מיוחדת. בתנאים שנוצרו במדינת ישראל בעשור האחרון, אין הציבור יכול לדעת אל נכון בתיקים רבים במה נאשם אדם, במה הורשע, מה גזר דינו, והאם אדם מוחזק בבית הסוהר על פי צו מאסר עשוי כדין. תנאים מעין אלה תואמים טריבונלים של דיקטטורה צבאית, אך לא בתי משפט של חברה אזרחית מתוקנת.
החלטה סופית לגבי העיון בתיקים אלה לא ניתנה עדיין על ידי בית המשפט העליון. אולם כבר עתה התברר שתגובות הצדדים (ככל הנראה התנגדויות) וכן החלטות ביניים של בית המשפט העליון בעניין הבקשות לעיון בתיקים לא הומצאו למבקש כלל. יתרה מזאת, מערכת גישת הציבור לכתבי בית המשפט העליון מאפשרת גישה להחלטות, אך מונעת את הגישה לכתבים שהוגשו על ידי הצדדים. לפיכך, נוצר מצב בו המבקש לעיין בתיקים מנוע מגישה לתשובותיהם של הצדדים בתיקים לבקשותיו לעיון, ואינו יכול להגיב על תשובות אלה, או אפילו לדעת את תכנן. הבקשות להליך הוגן טוענות שמצב זה נוגד את יסודות ההליך ההוגן לגבי הבקשות לעיון עצמן.
הבקשות לעיון בתיקים הוגשו במסגרת סקר, שהוא ככל הנראה הנרחב ביותר שנערך בעשור האחרון, או אולי אפילו היחידי, לגבי מימוש זכות העיון בתיקים תחת התנאים החדשים בבתי המשפט במדינת ישראל. הסקר מראה שהתנהלותו של בית המשפט העליון בעניין זה אינה חריגה. נהפוך הוא, במקרים רבים בבתי משפט אחרים, נמנעה מהמבקש לעיין בתיקים אפילו הגישה להחלטות בתי המשפט לגבי הבקשות לעיון עצמן. [3] במקרים אחדים תועדה גם מניעת גישת בעל דין לכתבים בתיקו הוא – התנהלות שתיחשב לעבירה חמורה על זכויות האדם. אין ספק שמצב זה בכללותו ייחשב בעיני כל משקיף חיצוני כהתנהלות המצביעה על חוסר ישרה בסיסי בבתי המשפט.
במהלך העשור האחרון הגיעה שחיתות רשויות השלטון בישראל לרמה חסרת תקדים. לאחרונה, הקים OECD ועדה לבדיקת מצב השחיתות במדינת ישראל וקיומן של אמנות למלחמה בשחיתות על ידי רשויות השלטון בישראל. [4] ראוי לציון,שמניעת הגישה לעיון בולטת במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון.
שחיתות בתי המשפט ועורכי הדין היא גורם מרכזי בכשלון המאבק בשחיתות רשויות השלטון במדינת ישראל. והמצב המתועד בבקשות לעיון ובמחקרים אחרים מצביע על השחתה שיטתית של בתי המשפט בישראל במהלך העשור האחרון:
הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על זכויות האדם בישראל (2010) אומר: “חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
מאמר שכותרתו "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל – שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?” התקבל לפרסום ולהצגה בכנס האירופי למערכות מידע ממשלתיות (ECEG2015) בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית בינלאומית.
קרוב לוודאי שהבקשות להליך הוגן בבקשות לעיון בתיקים, התלויות ועומדות עתה לפני בית המשפט העליון, הן תקדימיות. לפיכך, התנהלות בית המשפט העליון בעניין ארבע הבקשות להליך הוגן וזכות העיון בארבעת התיקים הפליליים אליהן מתייחסות בקשות אלה, ייצרו תיעוד חסר תקדים לגבי גישת הציבור לתיקים, במסגרת ההגבלות הקיצוניות הנהוגות בבתי המשפט במדינת ישראל היום.
____

קישורים
[1] 2015-04-21 Amos Baranes v State of Israel (3032/99 Request for New Trial) Request for Due Process in requests to inspect court file //
ברנס נ מדינת ישראל (3032/99 – בקשה למשפט חוזר) בקשה להליך הוגן בבקשות לעיון בכתבים
2015-04-21 Roman Zadorov v State of Israel (7939/10) in the Supreme Court – Request for Due Process in requests to Inspect //
זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) בבית המשפט העליון – בקשה להליך הוגן בבקשות לעיון
2015-04-21 Olmet v State of Israel (4478/14) (Req App) in the Supreme Court – Request to for Due Process in requests to inspect //
אולמרט נ מדינת ישראל (4478/14) (בש"פ) בבית המשפט העליון – בקשה להליך הוגן בבקשות לעיון
2015-04-21 Olmet v State of Israel (5270/14) (App) in the Supreme Court – Request for Due Process in requests to inspect //
אולמרט נ מדינת ישראל (5270/14) (ע"פ) בבית המשפט העליון – בקשה להליך הוגן בבקשות לעיון
[2] 2015-03-23 Amos Baranes v State of Israel (3032/99) in the Supreme Court – Request to Inspect //
ברנס נ מדינת ישראל (3032/99) בבית המשפט העליון - בקשה לעיון בתיק
2015-03-23 Roman Zadorov v State of Israel (7939/10) in the Supreme Court – Request to Inspect //
זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) בבית המשפט העליון – בקשה לעיון
2015-03-23 Olmet v State of Israel (4478/14) (Req App) in the Supreme Court – Request to Inspect //
אולמרט נ מדינת ישראל (4478/14) (בש"פ) בבית המשפט העליון – בקשה לעיון
2015-03-23 Olmet v State of Israel (5270/14) (App) in the Supreme Court – Request to Inspect //
אולמרט נ מדינת ישראל (5270/14) (ע"פ) בבית המשפט העליון – בקשה לעיון
[3] 2015-04-15 State of Israel v David Levy (42814-10-14) - Dr Zernik's Repeat Request for Due Process, in re: February 28, 2014 Request to Inspect //
מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) – בקשתו החוזרת של דר' יוסף צרניק להליך הוגן בנידון בקשה לעיון מיום 28 לפברואר, 2015

2015-03-24 State of Israel v Zerni (10291-01-12) in the Tel-Aviv District Court: Request for Due Process in re: Request to Inspect Judgments //

מדינת ישראל נ צרני (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א: בקשה להליך הוגן בנידון – בקשה לעיון בפסקי הדין
[4] 2015-02-01 OECD examines performance of government in Israel - the justice system and media - in bribing and corruption affairs - compliance with the Convention on Combating Bribery [Hebrew only]
 

2015-04-22 "I shouldn't need to watch my tail" - Tel-Aviv judge conducts simulated court hearing, then hides the records... // השופטת אגסי "לא צריכה לשמור על הזנב שלי" - ניהלה דיון למראית עין, ומחביאה את הפרוטוקול שלא כדין

2015-04-22 "I shouldn't need to watch my tail" - Tel-Aviv judge conducts simulated court hearing, then hides the records...
==============================
In cases related to whistle-blowers of government corruption, the Tel-Aviv courts are repeatedly shown to be a center for abuse of whistle-blowers and protection of corruption. Here- in a case of Israel Electric Company whistle-blower, a judge conducted simulated court hearing. When caught in the act, she exploded, said she did not need to watch her tail, and kicked everybody out. Later she created records, which are no unlawfully hidden from public access...


לא צריכה לשמור על הזנב שלה - השופטת אורנית אגסי  מחביאה שלא כדין את הפרוטוקול של הדיון למראית עין

בעניין הקשור לשחיתות בחברת החשמל, השופטת אגסי ניהלה דיון למראית עין.  כשנתפסה בשעת מעשה, תפסה עצבים וסילקה את הציבור והתובע מהאולם.  בדיעבד יצרה פרוטוקול, אותו היא מחביאה שלא כדין מעין הציבור. יש לראות בהתנהלותה של השופטת אגסי שיבוש חמור של ההליכים, הכתבים, והרישומים.  עבירות מסוג זה אופייניות לפשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן - שופטים, אנשי מזכירות ועורכי דין.

​​תמונה: השופטת אורנית אגסי
______
בדיון בתיק מורן גנוסר נ נתיבי הגז לישראל, הקשור לפרשת החשיתות בחברת החשמל, סלקה השופטת את הנוכחים באולם, כולל בעל הדין מורן גנוסר, לאחר שהודתה בדיעבד, בהתפרצות של כעס בלתי מובן, שהיא מנהלת "דיון בלתי פורמלי" ללא פרוטוקול, והכריזה שאינה צריכה "לשמור על הזנב שלה"...
להלן תכתובת נוספת בעניין, ואשמח אם אלה שהיו נוכחים, ובפרט בעל הדין מורן גנוסר יבהירו אם דייקתי בפרטים. בפרט - בנוגע לתחילת הדיון, והשאלה האם הייתה כל תזכורת, או הסכמה של בעלי הדין לניהול דיון "בלתי פורמלי", ללא פרוטוקול.  אולם בשום מקום בחוק לא מצאתי רשות לשופטים לנהל "דיון בלתי פורמלי". 

1) מועדי דיונים בתיק מציינים שהתקיים דיון ונוצר פרוטוקול


2) החלטות בתיק מחביא את הפרוטוקול של אותו יום מעין הציבור שלא כדין

1) יוסף צרניק כתב:
אני כתבתי שאגסי ניהלה דיון למראית עין.
נדמה לי ששלחת אתמול הודעה שאומרת ש"יש להם גיבוי בחוק"?
מאיפה מצאת את זה?  ושווה לנהל את הדיון הזה בפייס...

2) אחר כתב:
לא כתבתי גיבוי בחוק, אלא בדין שהם, השופטים, פתחו לעצמם.
נשלח מה-HTC שלי

3) יוסף צרניק כתב:
לא ברור לי למה אתה מתכוון. 
אתה מדבר על פסיקות בעניין, לדוגמה של בית המשפט העליון?
או על מצב שהם חושבים שמותר להם, וזהו.

4) אחר כתב:

הם פתחו להם סוג של נורמה, שמתבססת על הסמכות שיש להם על פי תקנות סידרי הדין לעשות פשרה, שעל פיה הם יכולים לסגור עיניינים "בלשכה" עם עורכי הדין בלבד.
נשלח מה-HTC שלי

5) יוסף צרניק כתב:

אשמח אם תפרט, כי זהו עניין מרכזי.  אני לא מכיר את תקנות סדר הדין שאתה מדבר עליהן.  אבל אני בספק גדול שיש תקנות שתואמות את המצב המדובר.
אני אומר שאגסי עסקה בפירוש בהונאה ושיבוש הליכים.  וזה בכלל לא היה בלשכה. אנחנו מדברים פה על משהו שהתחיל כדיון פתוח לציבור באולם, על פי יומן בית המשפט.
בעל הדין, מורן גנוסר, בודאי שלא ידע שזה הולך להיות משהו אחר.  לא נראה לי שבאי הכוח ידעו דבר על כך גם כן (אלא אם תקשרה איתם בסתר - עניין פסול לעצמו).  ובודאי שהיא לא אמרה לנוכחים ולפרוטוקול בתחילת הדיון (מה שהיא הייתה אמורה לעשות, אם היא הייתה רוצה לנהל דיון שרשום ביומן כדיון כשחלקו או כולו מחוץ לפרוטוקול) - "עכשיו אנחנו יוצאים מחוץ לפרוטוקול".  (NOW WE ARE GOING OFF THE RECORD)
וההתנהלות שלה לאחר שנתפסה, הייתה מוזרה מאד.  היא נכנסה לעצבים ממש ללא כל סיבה, דיברה שטויות ממש (אני נתתי רק את עיקר הדברים) - הציעה בין השאר "תגישו נגדי תלונה לנציב קבילות הציבור.  לא מעניין אותי, עוד כמה שבועות אני כבר לא כאן". 
כל זה התחיל מזה שמישהו הקליד.  הוא לא אמר מילה.  היא אמרה לו להפסיק להקליד, והוא סגר מיד את המחשב בלי להגיד מילה.  אבל לאחר שהיא גמרה להסביר למה כביכול אסור לו להקליד (כי זה דיון מחוץ לפרוטוקול וכו), אני אמרתי "מה הבסיס בחוק להתנהלות שלך?"  לא פחות ולא יותר (5-6 מלים) ואז היא נכנסה לקריזה.  אחרי דקה נראה היה שהיא נרגעה.  אף אחד לא הוציא מילה. ואז היא פתאום התפרצה שוב עם הזנב וכו, בלי כל סיבה וזרקה את הציבור ומורן (שלא היה קשור לעניין בכלל) החוצה.
רק לאחר שהיא התעצבנה על זה שהקליד (כי לא רצתה שיהיה כל תיעוד של הדיון - שהיה דיון למראית עין) היא גילתה לכל הנוכחים שזהו "דיון בלתי פורמלי", ושהקלדנית שישבה לידה כל הזמן, בכלל לא מקלידה כלום. לפני כן לא היה מושג לאף אחד שזה לא דיון אמתי לפרוטוקול.
אם יש לך מראה מקום בתקנות שמתאים למצב כזה, או פסקי דין שמסבירים מצב כזה, אשמח לדעת... 
אבל אני מכיר מצבים כאלה כסוג מקובל של הונאות של שופטים - ניהול הליכים למראית עין. 
בארה"ב זה פועל קצת אחרת, אבל הסוף דומה - מכניסים בסתר במחשב הערה למחשב שזה היה דיון "OFF THE RECORD" - שזה מקביל לדיון ללא פרוטוקול והחלטות שאינן על פי החוק.
6) אחר כתב
אני מפנה אותך לסעיפים 68-79 לחוק בתי המשפט שם תוכל ללמוד מתי שופט רשאי לנהל דיון בדלתיים סגורות אך גם מתי הוא רשאי להרחיק אנשים מהדיון. בהמשך תוכל ללמוד (מסעיף 79 רבתי) על המקור עליו מסתמכים השופטים כאשר הם מנהלים דיונים לא פורמליים.
כמובן ששום דבר לא מצדיק את התנהגותה של אגסי ויש להתלונן נגדה לפחות אצל נציב קבילות השופטים ולפרסם את המקרה ככל שניתן.
7) יוסף צרניק כתב:
אי לא רואה דבר ששייך לעניין בצורה כלשהי בסעיפים שאתה הסתמכת עליהם... אשמח אם תציין בפירוש את המקום בו אתה מוצא עניין כלשהו התואם את ההתנהלות של השופטת אורנית אגסי - ניהול דיון "בלתי פורמלי" ללא פרוטוקול ללא כל הודעה מראש.
המקום היחידי הכולל עניין שהיה יכול להיות קשור הוא להלן:
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 1 .
==============================


68א.   ניהול פרוטוקול [תיקון התשס"ח (מס' 7)]
(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, אולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" - לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

________
ההדגשה שלי. אבל אין פה כל הרשאה לניהול "דיון בלתי פורמלי", ובמקרה זה לא הייתה כל הסכמה.  יתרה מזאת, העניין נעשה בלא ידיעת הנוכחים.
אבל מה שמוזר הוא, שאתה והשופטת אורנית אגסי נראים בהסכמה בעניין: היא עצמה הציעה לנוכחים: "תגישו תלונה לנציב קבילות הציבור על השופטים...."
אבל זהו חלק בלתי נפרד משחיתות מערכת המשפט.  ההתנהלות שלה הייתה בגדר עבירה פלילית חמורה - שיבוש הליכי משפט.  הדרך הנכונה לטפל בעניין הייתה צריכה להיות דרך חקירה פלילית. לא דרך הנציב!
לא היה פה דיון של בית דין על פי חוקי מדינת ישראל כלל, רק דיון למראית עין.
על פי זכרוני, העניין החל בפתיחת הדיון.  ההתנהלות שלה הייתה מוזרה. היא נכנסה לאולם.  התחילה לפשפש בתיקים, ובסוף מצאה את התיק.  אבל אז, היא לא הכריזה את שם התיק, רק אמרה משהו כמו "הנה זה".  אח"כ, היא לא הציגה את הצדדים, ולא פנתה אליהם שיציגו את עצמם לפרוטוקול.  כלומר, היא לא פתחה דיון כלל.  היא ניהלה דיון למראית עין.
יתרה מכך, לאחר מעשה, היא יצרה כתבים משובשים בתיק, והחביאה אותם מעין הציבור, בתיק שאינו חסוי, רשום כ"פתוח לציבור".
השאלות שנותרות פתוחות כמובן:
* למה היא עשתה את זה?
* מה כתבה ב"פרוטוקול" שהיא מחביאה מעין הציבור?
התשובה בד"כ היא החלטה שאינה תואמת את החוק, ולכן השופטים עורכים את הדיון כדיון למראית עין, ומחביאים את כתב הפרוטוקול...

Monday, April 20, 2015

2015-04-21 Hello world!


Recent
4/21 @ 2:16 : Tel Aviv, IL
4/21 @ 12:06 : Santa Cruz, California, US
4/20 @ 9:27 : Athens, GR
4/20 @ 8:44 : Israel, IL
4/20 @ 8:07 : Mountain View, California, US
4/20 @ 1:43 : United Kingdom, GB
4/20 @ 1:08 : Durban, ZA
4/20 @ 12:38 : Central District, HK
4/20 @ 12:36 : Doimukh, IN
4/20 @ 12:36 : Tel Aviv, IL
4/20 @ 10:50 : Dallas, Texas, US

2015-04-20 What is the Tel-Aviv Labor Court unlawfully hiding in the case of Israel Electric Company whistle-blower Moran Genossar? // מה מחביא בית הדין האזורי לעבודה ת"א שלא כדין בתיק מורן גנוסר – חושף השחיתויות בחברת החשמל?


What is the Tel-Aviv Labor Court unlawfully hiding in the case of Israel Electric Company whistle-blower Moran Genossar?

OccupyTLV, April 20 - Joseph Zernik, PhD, of Human Rights Alert (NGO) has filed today a Request to Inspect in the Tel-Aviv Labor Court file of Moran Genossar v Israel Electric Company. In Israel, public access to court records, a fundamental civil right, has been drastically restricted over the past decade, and public access requires the filing of a Request to Inspect, to be decided by the same judge, who holds the court file... In recent days, the court file which shows plenty of evidence of fraud on the court, has been entirely blocked to in the electronic public access system of the Court, with no lawful sealing. In a notorious corruption scandal dragging on for years, Siemens (Germany) paid $ 20 millions in bribes to senior IEC officers. Israeli law enforcement are not ready, willing, able to duly investigate the case. Whistle-blower Moran Genossar was fired by IEC, and sued in the Tel-Aviv Labor Court, hoping to find protection.... Forged decision record, denial of public and party access to records, pretender as “Chief Clerk” with no lawful appointment, appearance of unauthorized counsel from a prominent law firm for IEC... Perversion of court records and obstruction of justice - typical conduct of organized white-collar crime - are today commonplace in the Israeli courts. Even when caught, they have never been addressed as a serious criminal offense. As shown in the case of Tax Authority whistle-blower Rafi Rotem and Judge Varda Samet (today IEC board member...) and the case of Genossar v Israel Gas Lines Co and Judge Ornit Agassi, the Tel-Aviv Labor Court is a critical junction in the abuse of whistle-blowers and protection of corruption. The case also again demonstrates the fundamental fraud in design, implementation, and operation of Net-HaMishpat – IT system of the Israeli courts. Over the past decade, the Israeli courts have experienced unprecedented systematic corruption.

מה מחביא בית הדין האזורי לעבודה ת"א שלא כדין בתיק מורן גנוסר – חושף השחיתויות בחברת החשמל?


דר'  יוסף צרניק, לזכויות האדם (NGO), הגיש היום בקשה לעיון בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל בבית הדין האזורי לעבודה ת"א. בימים האחרונים נחסם לחלוטין התיק, שבו ראיות למכביר להונאה בבית המשפט, במערכת גישת הציבור בנט המשפט ללא חסיון כדין. פרשת השחיתות בחברת החשמל נגררת כבר שנים. סימנס (גרמניה) שילמה 20 מיליון דולר שוחד לבכירים בחברת החשמל, אך רשויות החוק והמשפט בישראל אינן יכולות, רוצות, או מוכנות לחקור את העניין כראוי...  חושף השחיתויות מורן גנוסר פוטר מעבודתו בחברת החשמל ומנסה להגן על זכויותיו בבית הדין האזורי לעבודה ת"א בתיק בו דנה השופטת אריאלה גילצר-כץ. הראיות בתיק זה מצביעות על הונאה בבית המשפט: זיוף כתב החלטה יוצא דופן, המטיל על גנוסר הוצאות ניכרות, מניעת גישת הציבור ובעל דין לכתבים שלא כדין, "מזכירה ראשית" מתחזה ללא מינוי כדין, הופעת עורכי דין ממשרד הרצוג פוקס נאמן בשם חברת החשמל ללא ייפוי כוח כדין, תצהירים חסרים בכתבים המוגשים על ידי חברת החשמל...  שיבוש הכתבים וההליכים - תופעות טיפוסיות של פשע מאורגן של צווארון לבן - הן עניין שיגרתי בבתי המשפט בישראל היום.  כפי שהודגם במקרה של רפי רותם – חושף השחיתויות ברשות המסים – והשופטת ורדה סאמט (היום חברת דירקטוריון חברת החשמל), בית הדין האזורי לעבודה ת"א הוא צומת קריטי בהתנכלות לחושפי שחיתויות ובהגנה על השחיתות. התיק הנוכחי גם מדגים שוב את ההונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה והפעלתה של נט המשפט – מערכת המידע של בתי המשפט בישראל.
____


 Inline image 1 Inline image 2 Inline image 3

תמונות: חברת החשמל לישראל; שופטת בית הדין האזורי לעבודה ת"א אריאלה גילצר-כץ; עורכי דין ממשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן (בו שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן הוא שותף בכיר) מופיעים בשם חברת החשמל בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל לפני השופטת גילצר-כץ.
_____

מאהל המחאה ת"א, 20 לאפריל – דר' יוסף צרניק, לזכויות האדם (NGO) הגיש היום בקשה לעיון בבית הדין האזורי לעבודה ת"א בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל בישראל. [i] הבקשה הוגשה לאחר שהתיק, בו ראיות למכביר להונאה בבית המשפט על ידי שופטים, עורכי דין, ואנשי מזכירות, נחסם לחלוטין לגישת הציבור במערכת נט המשפט, שלא כדין.

Inline image 6
תמונה: מניעת גישת הציבור לתיק בנט המשפט.  ביום 18 לאפריל, 2015, ועד היום אין כל מידע נגיש לציבור בתיק זה. המערכת מראה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". יש לראות בהודעה זאת הונאה בפני עצמה, שכן אינה אומרת שהתיק חסוי על פי דין, ועל פי גנוסר לא הוגשה כל בקשת חיסיון בתיק זה. חיסיון בתיק זה יעורר חשדות נוספים לשחיתות בבית הדין האזורי לעבודה.

_____

בימים האחרונים, מערכת גישת הציבור בנט המשפט מראה בתיק זה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". יש לראות בהודעה ראיה נוספת להונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה, ותפעולה של מערכת נט המשפט, שכן ההודעה אינה אומרת שהתיק חסוי על פי דין. ועל פי גנוסר לא הוגשה כל בקשת חיסיון בתיק זה, וחיסיון גורף בדיעבד, על תיק שהיה פתוח לציבור עד לאחרונה, יעורר חשדות חמורים נוספים לשחיתות בבית הדין האזורי לעבודה.

יחד עם הבקשה לעיון בתיק, הוגשה היום גם בקשה להליך הוגן לגבי הבקשה לעיון בתיק. [ii]  בית המשפט התבקש לשמור על יסודות ההליך ההוגן לגבי הבקשה לעיון בתיק – המצאה כדין של תגובות הצדדים למבקש, המצאה של החלטת בית המשפט למבקש, ורישום הכתבים כדין. הצורך להגיש את הבקשה להליך הוגן נוצר לאחר שבקשות קודמות לעיון בתיקים בבתי משפט שונים, כולל בתי משפט השלום, בתי משפט מחוזיים, ובית המשפט העליון, הראו שהשופטים משבשים בשגרה את יסודות ההליך ההוגן במטרה למנוע את העיון בתיקים. שיבושים אלה כוללים אי המצאת תגובות הצדדים למבקש העיון, ורישומן של התגובות במערכות האלקטרוניות בצורה סתמית, בלתי ברורה, ובלתי נגישה למבקש.  בדומה, החלטות בתי המשפט בעניין בקשות לעיון לא הוגשו למבקש, ולעיתים גם הן נרשמו בצורה שנמנעה גישת המבקש והציבור אליהן.  שיבוש ההליכים לגבי בקשות לעיון ייחשב גם הוא לראייה לשחיתות בתי המשפט בישראל.
Inline image 4

תמונה: "שוב, מלווים את מורן גנוסר לבית הדין לעבודה" רפי רותם – חושף השחיתויות ברשות המסים - ופעילי מחאה יצאו בקריאה לציבור להופיע בבית הדין האזורי לעבודה ביום ב', 20 לאפריל, 9:00 בבוקר, לדיון בתיק מורן גנוסר נ חברת נתיבי הגז, לפני השופטת אורנית אגסי. האירועים בבית הדין היום תיעדו ניהול דיון למראית עין - התנהלות שיש לראות בה שיבוש הליכי משפט והונאה - עבירות פליליות חמורות.
_____
פרשת השחיתות בחברת החשמל

פרשת השחיתות בחברת החשמל נמשכת כבר שנים. סימנס (גרמניה) שילמה 20 מיליון דולר שוחד לבכירים בחברת החשמל, אך רשויות החוק והמשפט בישראל רוצות, מוכנות, או יכולות לחקור את העניין כראוי... השופט בדימוס דן כהן הורשע בפרשה זאת ונידון למאסר.  בבית הסוהר זוכה האסיר כהן, עבריין נמלט לשעבר, לתנאים מקלים מפליגים ויוצאי דופן על פי בקשת גורמים, ששירות בתי הסוהר מסרב לגלות את זהותם...  ובכירים שקיבלו ככל הנראה שוחד, ממשיכים לכהן בחברת החשמל עד היום. [iii]

לעומת זאת, חושף השחיתויות מורן גנוסר פוטר מעבודתו בחברת החשמל. עתה הוא מנסה להגן על זכויותיו בבית הדין האזורי לעבודה ת"א בתיק בו דנה השופטת אריאלה גילצר-כץ.

מניעת גישת הציבור ובעל הדין לכתבים בנט המשפט בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל

גם לפני החסימה הכללית של גישת הציבור לתיק זה, חסם בית הדין האזורי לעבודה ת"א את הגישה לתיק זה שלא כדין.  בחודשים נובמבר-דצמבר 2014,  מנעה מזכירות בית הדין האזורי לעבודה ת"א את גישתו של בעל דין -  מורן גנוסר - לכתבים בתיק התביעה שלו עצמו. “מזכירה ראשית, אולי המר הייתה מעורבת בעניין אישית באחד המקרים. [iv] סגל המזכירות העלה טענות שווא, שאין ניתן לאפשר לגנוסר גישה למסוף בבית הדין, שהדפסת הכתבים מטילה עומס על הפקידים,  שבעל דין מיוצג רשאי לעיין בכתבים בתיק רק דרך בא כוחו...  יש לראות במניעת גישתו של בעל דין לכתבים הפרה חמורה של זכויות האדם.  התנהלות זאת גם נוגדת את החוק בישראל. התנהלות מסוג זה היא גם סימן מובהק לשחיתות בבתי המשפט.

רשימת "החלטות בתיק" הראתה הרישומים ביום 20 לנובמבר, 2014, החלטה אחת בלבד.  במערכת המזכירות היו רשומות באותו יום 17 החלטות. 


Inline image 5
תמונה: בתיק גנוסר נ חברת החשמל בבית הדין האזורי לעבודה ת"א, הייתה רשומה ביום ה-20 לנובמבר, 2014, במערכת גישת הציבור בנט המשפט רק החלטה אחת(1).  על פי המזכירות היו רשומות באותו היום במערכת גישת המזכירות 17 החלטות. גישת בעל הדין לרשימת ההחלטות בתיק נמנעה. ניהול ספרים כפולים במערכת נט המשפט הוא עניין שבשגרה, ותיעוד נוסף להונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה ותפעולה של המערכת.
____

מצב זה, בו בית המשפט מנהל ספרים כפולים לגבי רשימת ההחלטות בתיק, מסתיר את החלטותיו שלא כדין מהציבור, ועוסק בהסתרה שרירותית וגחמנית של הכתבים שלא כדין הודגם גם בתיקים רבים אחרים, בפרט תיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון. [v,vi] מצב זה גם הוא מספק ראיות לגבי ההונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה, ותפעולה של מערכת נט המשפט.

זיוף כתב החלטה של השופטת גילצר-כץ, המטילה על גנוסר הוצאות בסך 4,000 ש"ח

ביום 29 לספטמבר, 2014, הנפיקה השופטת אריאלה גילצר-כץ לבקשת משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (בו שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן הוא שותף בכיר), המייצג את חברת החשמל, החלטה יוצאת דופן, המטילה על התובע גנוסר הוצאות בסך 4,000 ש"ח, בעקבות הגשת בקשה לגילוי מסמכים על ידי חברת החשמל. [vii]

הן בישראל והן באומות אחרות, אכיפה של החלטה מסוג זה ככתב בית דין בר-תוקף מחייבת על פי דין את אימות כתב ההחלטה על ידי אישור - "העתק מתאים למקור" - על ידי המזכיר הראשי (או רשם בית המשפט).  הראיות מוכיחות שאישור זה זויף בהחלטה מיום 29 לספטמבר, 2014.

הופעת מתחזה כמזכירה ראשית, וזיוף חתימות "מזכיר ראשי" על ידי אחרים – סממנים מובהקים של בית דין שאינו כשיר

בדף הבית של בית הדין האזורי לעבודה (מקור מידע בלתי מוסמך ובלתי אמין) וכן בבית הדין לעבודה עצמו, מופיעה אורלי המר כ"מזכירה ראשית". אולם האישור על כתב ההחלטה מיום 29 לספטמבר, 2014, מראה חותמת "מזכיר ראשי" ללא שם המזכיר, וחתימה בלתי קריאה לחלוטין. 

Inline image 9Inline image 8


תמונות: אישור "מזכיר ראשי" על החלטה מיום 29 לספטמבר, 2014 מאת השופטת גילצר-כץ.  אישור זה נדרש בדין לאכיפת ההחלטה הבלתי רגילה, המטילה תשלום של 4,000 ש"ח על התובע בקשר לבקשה לגילוי מסמכים על ידי חברת החשמל. בקשה בכפוך לחוק חופש המידע על הנהלת בתי המשפט העלתה שהחותמת והחתימה על האישור היא של הגב' גלית מגליד, שאינה "מזכיר ראשי" כלל, ושהגב' אורלי המר מופיעה  כ"מזכירה ראשית" ללא כתב מינוי כדין.  יש לראות באימות זה על כתב ההחלטה זיוף כתב בית דין – עבירה פלילית חמורה, אך עניין שבשגרה בבתי המשפט בישראל היום.
_______

תשובת הנהלת בתי המשפט על בקשה על פי חוק חופש המידע העלתה שהחותמת והחתימה על אימות זה, של "מזכיר ראשי" כביכול, היא של הגב' גלית מגליד, שאינה "מזכיר ראשי" כלל ועיקר.
יתרה מזאת,  תשובת הנהלת בתי המשפט העלתה שהגב' אולי המר מתחזה ל"מזכירה ראשית" ללא כתב מינוי כדין.

יחד עם זאת, הנהלת בתי המשפט לא ענתה על הבקשה למידע: מי אישר את החזקת החותמת - "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי" - והשימוש בה על ידי הגב' גלית מגליד? [viii]

יש לראות באימות "מזכיר ראשי" כביכול, המופיע על כתב החלטה זה זיוף כתב בית דין – עבירה פלילית חמורה. אולם זיופים מסוג זה הם עניין שבשגרה בבתי המשפט בישראל היום.

המזכיר הראשי בבית המשפט אחראי לישרת הכתבים, הן בישראל והן באומות אחרות. ובעניין זה גם מחוייבת מדינת ישראל כחברה באמנת האג- האפוסטיל (1961).  לשון תקנות בתי המשפט הישנות מזמן המנדט הבריטי (1936), היו ברורות בעניין זה. הן הורו במפורש, שהמזכיר הראשי אחראי על "השמירה המעולה של פנקסים ומסמכים של בתי המשפט". הוראות מפורשות אלה הושמטו מההתקנות החדשות - תקנות בתי המשפט – מזכירות (2004), שהוחלו תחת כהונתם של מאיר שטרית ויוסף לפיד כשרי משפטים. יש לראות תקנות אלה כחלק מצעדים שיטתיים להשחתת בתי המשפט בישראל בעשור האחרון.

חמור מכך, הופעתה של מתחזה כ"מזכירה ראשית" בבית הדין האזורי לעבודה ת"א, גם היא אינה תופעה ייחודית.  סדרת בקשות על הנהלת בתי המשפט על פי חופש המידע העלתה מצב דומה בכל בית משפט שנבדק בשנים האחרונות.  ככל הנראה זהו המצב בכל בתי המשפט בישראל היום, בעקבות הנהגת תקנות המזכירות החדשות והטמעת מערכת נט המשפט.

אין ספק שבית דין, בו מופיעה מתחזה כ"מזכירה ראשית",  ייחשב כבית דין בלתי כשיר.

הופעה של עורכי דין ממשרד הרצוג פוקס נאמן בשם חברת החשמל ללא ייפויי כוח כדין

בתיק זה הופיעו עורכי דין שונים ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן בשם חברת החשמל.
במערכת נט המשפט נרשם עורך הדין  יוסף אשכנזי (שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן – בו שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן הוא שותף בכיר) כבא כוח חברת החשמל. משרד עורכי הדין עצמו אינו רשום כבא כוח, וכן לא הוגשה רשימת אלה המוסמכים להופיע בתיק זה מטעם משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, כנדרש בסדר הדין האזרחי. על פי סגל מזכירות בית הדין לעבודה לא הוגש ייפוי הכוח המתאים בתיק זה כלל. גישת הציבור וגישת התובע לייפויי  הכוח בתיק נמנעה.

לפיכך, יש לראות את עורכי הדין ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן כמי שהופיעו בתיק זה ללא סמכות כדין. 

Inline image 10
תמונה: מערכת נט המשפט מראה שבא כוח חברת החשמל בתיק התביעה הוא עו"ד יוסף אשכנזי (שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן). משרד עורכי הדין עצמו, בו שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן הוא שותף בכיר, אינו רשום כבא כוח (כנדרש בסדר הדין האזרחי), ועל פי סגל מזכירות בית הדין לעבודה לא הוגשו ייפויי הכוח המתאימים בתיק זה. גישת התובע לייפויי  הכוח בתיק נמנעת, ועורכי דין אחרים מאותו משרד הופיעו בתיק זה והגישו כתבים ללא סמכות כדין כלל.

_____

הופעת עורכי דין שאינם באי כוח כדין בבתי המשפט, היא שיטת הונאה מוכרת וידועה.
רישום באי כוח ללא הגשת ייפויי כוח, והגשת כתבים על ידי מי שאינם באי כוח גם מדגימים שוב את ההונאה הבסיסית בהטמעת ובהפעלת מערכת נט המשפט.

הגשת כתבים פסולים בשם חברת החשמל, ואי דחייתם על ידי השופטת גילצר-כץ.


עיון בכתבים הראה שהשופטת גילצר-כץ דחתה בקשה שהוגשה בשם התובע גנוסר, כיוון שהוגשה ללא תצהיר חתום על ידי בעל הדין.

לעומת זאת, כתבי בקשות ותגובות שהוגשו בשם חברת החשמל ללא תצהירים מתאימים מטעם חברת החשמל לא נדחו על ידי השופטת גילצר-כץ.

בית הדין האזורי לעבודה – מוקד פשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן - שופטים, אנשי מזכירות ועורכי דין

 
תמונות: השופטת ורדה סאמט - שבשה הליכים בתיק רפי רותם נ רשות המסים. השופטת אורנית אגסי - שבשה הליכים בתיק מורן גנוסר נ נתיבי הגז. בית הדין האזורי לעבודה ת"א הוא צומת מרכזית בהתנכלות לחושפי שחיתויות ובהגנה על המושחתים – מוקד פשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן, שופטים, אנשי מזכירות ועורכי דין.
_____


המקרה של חושף השחיתויות גנוסר בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל בבית הדין לעבודה ת"א אינו חריג, נהפוך הוא.

תיק מורן גנוסור נ נתיבי הגז גם הוא מספק ראיות לשיבושים חמורים.  בתוך חודשים ספורים לאחר שמצא עבודה חילופית, פוטר גנוסר גם מחברת נתיבי הגז הטבעי, גם היא חברה ממשלתית, בנסיבות המצביעות על קשר לפרשת השחיתות בחברת החשמל.  בתיק מורן גנוסר נ נתיבי הגז הודגם היום ניהול דיון למראית עין על ידי השופטת אורנית אגסי – התנהלות שיש לראותה כהונאה על בית המשפט, שיבוש הליכים ושיבוש הכתבים – התנהלות פלילית חמורה. [ix]

בתיק התביעה של חושף השחיתויות ברשות המסים - רפי רותם נגד רשות המסים - שנדון בזמנו על ידי השופטת ורדה סאמט, נמצאו ראיות להונאה גם כן. [x,xi] יש לציין שהשופטת ורדה סאמט פרשה לגימלאות בינתיים והצטרפה לדירקטוריון חברת החשמל...

לפיכך, יש לראות בבית הדין האזורי לעבודה ת"א צומת מרכזית להתנכלות לחושפי שחיתויות ולהגנה על המושחתים. התנהלות זאת היא טיפוסית לפשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן – שופטים, אנשי מזכירות ועורכי דין.

שחיתות השופטים ועורכי הדין – גורם מרכזי בכשלון המאבק בשחיתות בישראל

ברור שבא כוחו של גנוסר לעולם לא יודה בשיבושים בתיק זה בפני מרשו, ולא יעלה כל טענה מסוג זה בבית המשפט.  החלטות של "ועדת האתיקה" של לשכת עורכי הדין ובתי המשפט בישראל מראות שעצם העלאת טענות מסוג זה עלולה להביא להשעייתו של עורך דין או שלילת רשיונו. [xii]
נסיון העבר גם מבהיר, שרשויות אכיפת החוק (בראש ובראשונה היועץ המשפטי לממשלה, החייב על פי החוק לאשר כל חקירה פלילית נגד בתי המשפט) ימנעו כל חקירה של השיבושים החמורים שהוצגו כאן בתיק גנוסר נ חברת החשמל ובתיקים אחרים, ולא ינקטו כל צעדים נגד המעורבים בדבר.

השינויים בבתי המשפט בעשור האחרון, שכללו את יישום הונאתי של חוק החתימה האלקטרונית, תקנות חדשות בבתי המשפט - מזכירות ועיון בתיקים - והטמעת מערכת נט המשפט מיסדו למעשה בצורה שיטתית את שחיתות השופטים ועורכי הדין בבתי המשפט בישראל.

בד בבד עם התקנת מערכת נט המשפט, שהייתה יכולה להעצים את גישת הציבור לכתבים ושקיפות ההליכים השיפוטיים, פעלו בתי המשפט, משרד המשפטים, ולשכת עורכי הדין להגביל בצורה קיצונית את גישת הציבור לכתבים. הגבלה זאת מוצתה בתקנות החדשות לגבי עיון בתיקים (2003) שהותקנו על ידי שר המשפטים מאיר שטרית.  תקנות אלה קבלו גם את חותם בית המשפט העליון בפסק דין משנת 2009, של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש בתום עתירה של תריסר שנים – האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים. נסיון של מאות שנים מראה, שאין דרך לשמור על ישרת השופטים ועורכי הדין ללא שקיפות ההליך השיפוטי – גישת הציבור לכתבים ולאולם הדיונים.
דוחות בינלאומיים של ועדות האו"ם "לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות" מציעים שהתקנת מערכות מידע ממוחשבות יעצימו את גישת הציבור, את שקיפות ההליך השיפוטי, ואת ישרת בתי המשפט.  כל אלה יכולים להתקיים כמובן, אולם רק במידה שמערכות המידע המותקנות בבתי המשפט הן מערכות תקינות ותקפות.

אותם דוחות של ועדות האו"ם גם מצביעות על כך שחושפי שחיתויות הם בין הנפגעים המרכזיים משחיתות בתי המשפט. 

דו"ח הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2013) אומר: "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".

מאמר שהתקבל לפרסום, בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית בינלאומית, בכנס האירופי על מערכות מידע ממשלתיות (2015), אומר: "מערכות מידע הונאתייות חדשות בבתי המשפט בישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?"

חוקים נוספים להגנה על חושפי שחיתויות בישראל מועדים להיות עקרים כל עוד בתי המשפט עצמם מושחתים.  יש לראות בשחיתות השופטים ועורכי הדין גורם מרכזי לכשלון המאבק בשחיתות במדינת ישראל.
____

דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
מאהל המחאה ת"א
___
קישורים

i 2015-04-20 Whistle-blower Moran Genosar v Electric Company (1326-04-14) in the Tel-Aviv Regional Labor Court – Dr Zernik's Request to Inspect court file //


חושף השחיתויות מורן גנוסר נ חברת החשמל (1326-04-14) – בקשת דר' צרניק לעיון בתיק

ii 2015-04-20 Whistle-blower Moran Genosar v Electric Company (1326-04-14) in the Tel-Aviv Regional Labor Court – Dr Zernik's Request for Due Process in re: Request to Inspect court file //


חושף השחיתויות מורן גנוסר נ חברת החשמל (1326-04-14) – בקשת דר' צרניק להליך הוגן בנידון בקשה לעיון בתיק

iii 0000-00-00 Whistle-blower Moran Genosar and corruption of Israel Electric Company - Index of records and links


חושף השחיתויות מורן גנוסר ושחיתות בחברת החשמל -רשימת כתבים וקישורים

iv 2014-11-20 Moran Genosar v Israel Electric Company (1326-04-14) in the Tel-Aviv Regional Labor Court: - Party's Notice of Inspection of Court File

מורן גנוסר נ חברת החשמל (1326-04-14) בבית הדין האזורי לעבודה - הודעת בעל דין על עיון בתיק

v 2015-04-15 In a criminal prosecution pertaining to government agencies, Judge Ruth Lorch is unlawfully hiding the records.//
בהליכים פליליים הנוגעים לרשות האכיפה ולרשות המסים השופטת רות לורך מחביאה את הכתבים שלא כדין

vi 2015-04-14 Holyland II: Senseless decisions by Judge Rosen on requests to inspect missing former PM Olmet's and Zaken's corruption judgments. //

הולילנד 2: החלטות בלתי מתקבלות על הדעת של השופט דוד רוזן לגבי עיון בפסקי הדין החסרים של אולמרט וזקן

vii 2014-09-29 Moran Genosar v Electric Company (1326-04-14) in the Tel-Aviv Regional Labor Court - September 29, 2014 Judge Gilzer-Katz Decision, imposing NIS 4,000 attorneys' fees on the Plaintiff, relative to Plaintiff's Motion for Discovery, as received by Plaintiff from Defendant IEC counsel - the law-firm of Herzog, Fux, Neema.

מורן גנוסר נ חברת החשמל (1326-04-14) בבית הדין האזורי לעבודה - החלטת השופטת גליצר-כץ, הפוסקת 4,000 ש"ח, הוצאות על התובע לגבי בקשתו לגילוי מסמכים, כפי שהתקבלה ע"י התובע מב"כ הנתבעת חברת החשמל - משרד עורכי דין הרצוג פוקס נאמן.

viii 2014-12-03 Freedom of Information request   No 103/2014 on Administration of Courts: Appointment Record of "Chief Clerk" Orly Hammer, identity of lawful holders of court stamps

בקשה בכפוף לחוק חופש המידע (פ- 103/2014) על הנהלת בתי המשפט: כתב מינויה של "מזכירה ראשית אורלי המר, זהותם של המחזיקים כדין בחותמות בית הדין האזורי לעבודה

2014-12-29 Freedom of Information response (פ- 103/2014) on Administration of Courts: Appointment Record of "Chief Clerk" Orly Hammer, identity of lawful holders of court stamps //

תשובה בכפוף לחוק חופש המידע (פ- 103/2014) על הנהלת בתי המשפט: כתב מינויה של "מזכירה ראשית אורלי המר, זהותם של המחזיקים כדין בחותמות בית הדין האזורי לעבודה

ix 2015-04-20 “I don't need to watch my tail” - Judge Agassi, before ordering the public and Plaintiff out of the court //

“אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי" – השופטת אורנית אגסי לפני שסילקה את הציבור והתובע מאולם הדיונים
x 2007-02-10 The Rafi Rotem file: The witnesses, who never took the stand_ Globes (full English translation)
תיק רפי רותם - העדים שלא העידו_גלובס
xi 2014-10-28 Rotem v Ministry of Treasury in the Tel-Aviv Regional Labor Court - Inspection of court file records
רותם נ משרד האוצר בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - עיון בתיק

xii2015-03-02 Shtenger v Israel Bar Association Tel-Aviv Ethics Committee (32382-06-13) in the Jerusalem District Court - Judgment

שטנגר נ' ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד-מחוז תל אביב (32382-06-13) בבית המשפט המחוזי בירושלים – פסק דין