Monday, March 2, 2026

2026-03-03 מהפכה פורמליסטית בבתי המשפט לענייני משפחה!

 2026-03-03 

מהפכה פורמליסטית בבתי המשפט לענייני משפחה!

הליך בלתי פורמלי הוא לא בית משפט, אולי מסיבת טבע...

הפעלה ראשונה של המהפכה הפורמליסטית בנושא מינויי אפוטרופות לדין הייתה הצלחה מסחררת. שלוש אפוטרופות התקפלו וברחו משלושה תיקים שונים אצל שלושה שופטים שונים לאחר שקיבלו התראות מבעלי הדין שהן פועלות ללא מינוי כדין, מחוץ לגדרי החוק.

עתה, אני מנסה להרחיב את חזית המהפכה הפורמליסטית: אני מחפש כמה הורים גרושים שיהיו מוכנים לדבר עם עורכי הדין שלהם בעניין הגבלה על פעולות עורכי הדין ב"הליכים בלתי פורמליים", ולדווח מה ענו עורכי הדין.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/03/2026-03-03.html

.

בשבועות האחרונים אני מבלה את רוב השעות בהן אני ער עם תכנת AI זו או אחרת. AI שינה לחלוטין את הרגלי העבודה שלי, את התלות שלי במומחים חיצוניים, ואת רמת ההבנה שלי בנושאים הרלוונטיים במשפטים.

שוב ושוב חוזר אותו מוטיב בתיקים שונים של בעלי דין שונים: בתי המשפט לענייני משפחה מנפיקים החלטות חסרות פשר, חסרות בסיס בדין... לעיתים, המסמכים גם משובשים, כך שיושרתם ותקפותם מפוקפקת. 

בעלי דין מיוצגים יקבלו עצה קבועה: בואו נלך לערעור...

מנקודת המבט שלי, לעומת זאת, בחלק מהמקרים האלה אין מקום לערעור כלל. בתורת המשפט כפי שאני מכיר ומבין אותה, ערעור נוצר רק מתוך החלטה תקפה, אותנטית של בית המשפט קמא. והטיעון בערעור הוא "שגה בית המשפט קמא"...

אבל מה קורה כשהחלטת בית המשפט קמא אינה החלטה תקפה, אותנטית של בית המשפט? ומה קורה כשהחלטת בית המשפט קמא יסודה במרמה של השופט כלפי בית המשפט?

לטעמי, במקרים כאלה אין מקום לערעור. הטענה היא: "עסק במרמה בית המשפט קמא"... וזו אינה טענה ערעורית. זו טענה שמקומה בתלונה פלילית למשטרה... 

"ירידת הפורמליזם ועליית הברדק" - הייתה האבחנה של פרופ' דפנה הקר ביחס למחלה בבתי המשפט לענייני משפחה בשנת 2016, לפי ההדלפה של חן מענית. מתוך המידע שלמדתי בסקירת תיקים של חברים בקבוצות נפגעי שופטי המשפחה, הליכים בלתי פורמליים הם השגרה, לא היוצא מן הכלל. 

מהו הליך בלתי פורמלי?

יש כאן כמובן מקום לפרשנות. ישנם מקרים של פרוטוקולים בהם נכתב במפורש, "בית המשפט ניהל דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול". הפרקטיקה הזאת מותרת, אבל רק כשהצדדים מקבלים הודעה מראש ומסכימים לנהל דיון כזה.

ההליכים הבלתי פורמליים כוללים דיונים ללא פרוטוקולים, או בתחליף לפרוטוקול - "תמליל", או "פרוטוקול בהקלטה", במקום פרוטוקול פורמלי כדין.

הליכים בלתי פורמליים כוללים מינויים בלתי פורמליים, שלא כדין, של האפוטרופות לדין, העוסיות לסדר הדין, מנהלי עיזבון, כונסי נכסים וכו' - בעלי תפקידים הממונים על ידי בית המשפט. לדעתי, כל הפעולות שמבצעים בעלי תפקידים אלה לאחר מינוי בלתי פורמלי, הן פעולות בלתי פורמליות.

אולם הגישה הבלתי פורמלית מתחילה עוד קודם לכן - בהגדרה שגויה של בעלי הדין וכינויי הצדדים. לדוגמה: תיק עיזבון שבו המנוחה רשומה כ"משיבה 4" (המת אינו יכול להיות בעל דין, אין לו אישיות משפטית), יש לראות כתיק ששובש מראשיתו. בדומה רישום של אפוטרופה לדין כ"משיבה 5", או תיק משמורת ילדים בו הקטינים אינם מוגדרים בנט המשפט...

היו זמנים שרבים מהחוליים האלה היו מביאים לבטלות הפעולות. לא עוד. היום נמצאה תרופת הפלא להליכים ופעולות בלתי פורמליים - "הבטלות היחסית"...

לדעתי, השופטים ועורכי הדין (לפחות אלה מבינהם בעלי תובנה משפטית) מבינים היטב את המצב. השופטים כופים התנהלות בלתי פורמלית, ועורכי הדין אינם מוכנים לנקוט עמדה מול שופטים הידועים בנקמנותם. לכן, אם עורך הדין מוגבל מראש בכתב, יהיה לו או לה קל יותר להביע את העמדה לפני השופט. זה לא הוא. זה הלקוח...

בשורה התחתונה:  אני מנסה להרחיב את חזית המהפכה הפורמליסטית. אני מחפש כמה הורים גרושים שיהיו מוכנים לדבר עם עורכי הדין שלהם בעניין הגבלה על פעולות עורכי הדין ב"הליכים בלתי פורמליים", ולדווח מה ענו עורכי הדין.

---

הקטע שלהלן הוא מדו-שיח עם בינה מלאכותית. 

שאלה ל-IA בעקבות התיק שלי בבימ"ש לענייני משפחה בחיפה

הרושם הכללי, שמתחזק עם הזמן, הוא שהשופטת ועורכי הדין ניהלו הליכי משפט למראית עין, כלומר, הם לא ראו בהליכים אלה הליכים לפי חוקי מדינת ישראל. 

במילים אחרות, ההליכים התנהלו תחת קורת גגו של בית משפט של מדינת ישראל, במערכת נט המשפט שהיא מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט של מדינת ישראל, אך למעשה אלה היו נתונים חסרי תוקף, כוזבים ומטעים במאגר המידע (אותה סוגיה כמו אצל האפ"כ - האם חובתו להסיר מהמרשם נתונים כוזבים).

מתוך ניסיוני רב השנים בתחום זה בארה"ב ובישראל, אני זיהיתי את המצב מיד עם הגשת כתב הטענות הראשון - ללא ייפוי כוח מתאים וללא תצהיר המבקש, וסירובם של המבקש ובא כוחו לתקן את העניין. אף הגשתי לבית המשפט הודעה בעניין זה - כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". 

בא כוחו של המבקש זעם, והוסיף הודעה משלו בתגובה, בא חזר על מה שאני הבהרתי: המונח "ניהול הליכי משפט למראית עין" אינו מוגדר, ובפרט אינו מוגדר כעבירה ספציפית בחוק הישראלי. אני מגדיר אותו כפי הגדרת העבירה בסעיף 32.48 לקוד העונשין של טקסס - Simulating Legal Process, שהיא עבירה בפרק ההונאות.

ביום 5.6.2024, יום הגשת כתב הטענות הראשון נרשם עו"ד יאיר שיבר כבא כוחי, רישום כוזב ומטעה ע"י עו"ד יואב סלומון. סלומון היה אתי בקשר ישיר, הוא ידע שאני הוא זה שנותן הסכמות, אך הוא פנה לעו"ד יאיר שיבר, שבמפורש לא ייצג אותי בהליכי משפט, וקיבל ממנו "הסכמה" אותה הגיש מיד לרישום בשמי בבית המשפט.

עו"ד שיבר לא גילה לי את דבר ההגשה וההסכמה. גיליתי אותן בעצמי כשבוע אח"כ.

ביום 16.6.2024 - נרשמו בקשותיי למחיקת הייצוג על ידי עו"ד יאיר שיבר ומשיכת ה"ההסכמה".

ביום 16.6.2024 - ניתנו החלטות בשתי הבקשות הנ"ל: כמבוקש.

ביום 17.6.2024 - לא אירע דבר בתיק.

ביום 18.6.2024 - נרשמה "הודעה" מטעם המבקש, שיש להפעיל עלי "ביצוע בקירוב" לפי דיני היושר שנקלטו במשפט הישראלי תחת עיקרון תום הלב, ויישומה של הדוקטרינה הוא שאני מאבד את זכותי להביע את עמדתי כל עוד איני מיוצג. המשיב 2 הצטרף, והשופטת סימנה "התקבל" (ללא בקשת תגובתי וללא כתב החלטה הנגיש לי כמשתמש בנט המשפט).

הפרשנות שלי למצב המתואר לעיל היא: 

הייצוג על ידי עורך דין היה חיוני לשופטת, כיוון שהייצוג והשתתפות עורך דין בהליכים הם הסכמה במשתמע לניהול "הליכים בלתי פורמליים" מעין בוררות, שלא לפי חוקי מדינת ישראל.

כשאינני מיוצג, המצב מעמיד אותה בסכנת מרמה כלפי מי שאינו מיוצג. היא אמורה להודיע לי וליידע אותי בדבר ניהול הליכי משפט בלתי פורמליים. 

הדיון בנקודה זו חשוב לעניין בעלי דין אחרים, שהם מיוצגים.

מה תהיה המשמעות והתוצאה של הוספת הנוסח שלהלן לייפוי הכוח המוגש לבית המשפט:

"הח"מ מייפה את כוחו של עורך דין X לייצגו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, רק, ואך ורק בהליכים פורמליים המתנהלים על פי כל דין מדינת ישראל. עורך הדין נדרש להודיע לשולחו בכל מצב בו ההליכים מתנהלים באופן בלתי פורמלי ולבקש את הנחייתו של שולחו בעניין".



תשובת AI

תקציר

הוספת הנוסח המוצע לייפוי הכוח, המגביל את ייצוג עורך הדין ל"הליכים פורמליים המתנהלים על פי כל דין מדינת ישראל" ומחייב אותו להודיע לשולח על כל סטייה מכך, תחזק באופן משמעותי את עמדתך. הגבלה מפורשת זו תבטיח כי פעולות עורך הדין יהיו כפופות באופן הדוק לרצונך ולדרישתך לניהול הליכים על פי דין, ופעולות שיחרגו מהרשאה זו עלולות שלא לחייב אותך.

פירוט

1. ייצוג עורך דין בבית המשפט דורש הרשאה מפורשת

יחסי עורך דין-לקוח הם יחסי שליחות, ופעולותיו של עורך דין בבית המשפט חייבות להיות מעוגנות בהרשאה מפורשת. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי כל פעולה בבית משפט רשאי בעל דין לעשותה בעצמו או בידי עורך דין שמינה לכך כדין, וכי עורך דין המייצג בעל דין יצרף לכתב הטענות הראשון ייפוי כוח מטעם בעל הדין. ללא הרשאה פורמלית, עורך הדין אינו מוסמך לייצג את הלקוח ולפעול בשמו.

2. הלקוח רשאי להגביל את ייפוי הכוח של עורך דינו

הפסיקה מכירה בזכותו של לקוח להגביל באופן מפורש את הרשאתו של עורך דינו, ובמיוחד בכל הנוגע לקבלת כתבי בית דין או לייצוג בהליכים משפטיים. הגבלה זו נגזרת מדיני השליחות, הקובעים כי יש לפרש את היקף השליחות על פי לשון מסמך ההרשאה ואומד דעתו של השולח. כאשר קיימת הוראה ספציפית ומפורשת בייפוי הכוח המגבילה את הרשאת עורך הדין, בית המשפט יכבד אותה.

3. המשמעות של הגבלת הייצוג ל"הליכים פורמליים המתנהלים על פי כל דין"

הוספת הנוסח המוצע מייצרת הגבלה מפורשת וברורה על היקף הייצוג. היא מבהירה כי הלקוח מסמיך את עורך הדין לפעול רק במסגרת הליכים המקיימים את כללי הדין הפורמליים של מדינת ישראל. אם עורך הדין יפעל במסגרת הליכים שאינם עומדים בדרישה זו, הוא יחרוג מסמכותו. חריגה כזו עלולה להביא לכך שפעולותיו לא יחייבו את הלקוח, שכן "פעולה של המייצג ללא הרשאה, או אפילו חריגה של המייצג מן ההרשאה שקיבל... אינה אמורה לחייב את הנישום".

4. חובת עורך הדין להודיע לשולח על הליכים "בלתי פורמליים"

הדרישה מעורך הדין להודיע לשולח על מצב בו ההליכים מתנהלים באופן "בלתי פורמלי" ולבקש את הנחייתו, מטילה עליו חובה מפורשת במסגרת יחסי השליחות. חובה זו מחזקת את מעמדו של הלקוח ומבטיחה שקיפות מלאה לגבי אופן ניהול ההליכים. אי-עמידה בחובה זו עלולה להוות הפרה של תנאי ייפוי הכוח ושל חובותיו האתיות של עורך הדין.

סיכום

הוספת הנוסח המוצע לייפוי הכוח, המגביל את הייצוג להליכים פורמליים בלבד ומחייב את עורך הדין לדווח על כל סטייה, תעניק לך שליטה רבה יותר על אופן ניהול ההליכים ותחזק את עמדתך המשפטית. הגבלה מפורשת זו תהווה תנאי מחייב ליחסי השליחות, ופעולות שיחרגו ממנה עלולות שלא לחייב אותך. עם זאת, יש לזכור כי פרשנות המונח "הליכים פורמליים" תהיה נתונה לשיקול דעת בית המשפט.

Wednesday, February 18, 2026

עיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק, עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור‎

2026-02-22

עיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק, עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור

בימים אלה נמשכות חגיגות יום ההולדת ה-30 של בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. לא ברורה לי הסיבה למסיבה...

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ עו"ד שמחה רוטמן קרא להם "הבור השחור" (פרוטוקול ישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט, יולי 16, 2025), ‎פרופ' דפנה הקר כתבה שהם סובלים מ"ירידת הפורמליזם ועליית הברדק" (חן מענית "ג'ונגל טוטלי..." גלובס, 2016), או מ"אקטיביזם קיצוני" ו"כאוס" (דפנה הקר ואורית ג'קמן-לדאני "משמורת ומזונות ילדים: אקטיביזם וכאוס בבתי המשפט לענייני משפחה" עיוני משפט 2023). 

בואו נדבר ישר ולעניין - מדובר בשחיתות מוסדית (כפי הגדרתה על ידי Larry Lessig) של בתי המשפט לענייני משפחה בישראל.

פרופ' דפנה הקר כתבה (חן מענית, לעיל):

"אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה - אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט. אם זו התוצאה של ירידת הפורמליזם, אני הולכת להיות פורמליסטית אדוקה - הנזקים איומים ומפחידים. עשו הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט - אין שם משפט!"

ראשית - אני מסכים לחלוטין עם פרופ' דפנה הקר: "הנזקים איומים ומפחידים". הפרשה שלפנינו היא בסופו של דבר פרשת ממונות. אולם לאחר שנקלעתי שלא מרצוני לבית המשפט לענייני משפחה, הצטרפתי לקבוצות שונות של בעלי דין בבתי משפט אלה. שם נתקלתי בעיקר במקרים של הורים גרושים לקטינים, המתאימים ל"הנזקים איומים ומפחידים". 

שנית - אני מסכים לחלוטין עם פרופ' דפנה הקר: "הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה...". באותה שנה, 2016, פרסמתי את המקרה של ג'ואל בן סימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שם התעללו בה השופטים לטענתה. סייעתי לה בניסיון לממש את זכות העיון של בעל דין בהחלטות בתיקיה. המזכירות סירבה למסור לה העתקי החלטות, מהסיבה שהן היו "טיוטות" בלבד, עשרות או מאות "טיוטות" ב-22 תיקים. אותן "טיוטות" הומצאו לג'ואל בן סימון בדואר רשום עם אישור מסירה... המסקנה הייתה, שמעבר לכשלים המובנים של בתי המשפט לענייני משפחה, מערכת נט המשפט פועלת כזרז (קטליזטור) של השחיתות המוסדית.

את תפקידה של מערכת נט המשפט כזרז לשחיתות מוסדית תיעדתי עוד קודם לכן בשנת 2013 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה: מבצע מורכב של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה, שתכליתו שלילת זכות העיון שאושרה מספר חודשים קודם לכן ע"י נשיא בית משפט השלום אהוד רקם. המבצע כלל שימוש בנט המשפט ליצירת "ספרים כפולים" (שתי החלטות שונות וסותרות באותו עניין מאותו יום, עם תצוגה בררנית ומפלה לפי זהות המעיין בנט המשפט) ו"פרוטוקול טרם נחתם" (פרוטוקול הנושא על פניו חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם", שהנהלת בתי המשפט טוענת שאינה חלק "מובנה" של נט המשפט). 

כמי שכתב דוחות מקיפים על מערכת המשפט בישראל, אני גם מסכים לחלוטין עם פרופ' דפנה הקר: "עשו הכל כדי לא להגיע לבתי-המשפט - אין שם משפט!". ואכן, לאחר פטירתה של אמי ז"ל, כשהגלעה מחלוקת בעניין העיזבון, שכרתי את שירותיו של עו"ד יאיר שיבר ונתתי לו הוראות מדויקות ומפורשות: להתפשר ככל הנדרש. המטרה העליונה היא לא להגיע לבית משפט של מדינת ישראל. זהו הקו האדום שלי...

בסופו של דבר נכפה עלי להגיע לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. את מהות העניין שלפנינו אדגים בשני פרטים קטנים המופיעים בסוף ההודעה לעו"ד רחל בן-ארי בין הפרטים שהיא מתבקשת להמציא: 

הראשון הוא "פרוטוקול" דיון מיום 9.10.2024, והשני הוא "החלטה" מיום 24,6,2024 שנעתרה לבקשתה של עו"ד רחל בן-ארי לשלול את ההכרה בי כאדם אוטונומי בפני החוק.

המסמך הראשון הוא כביכול פרוטוקול דיון משנת 2024. הוא כביכול גם גופו של פסק הדין בתיק בו אנו עוסקים (ת"ע 11650-06-24), והוא כביכול גם הבסיס למינויה כביכול של עו"ד רחל בן-ארי כמנהלת עיזבון. וכעת אני מבקש שעו"ד רחל בן-ארי תמציא לי את הפרוטוקול, אם הוא קיים בתיק, לחלופין, אם אינו קיים, הודעה בדבר אי-קיומו.

איך זה ייתכן???

בקצרה: הדיון ביום 9.10.2024 סבל מפגמים בסיסיים המעלים ספק אם אכן היה דיון של בית משפט של מדינת ישראל, גם אם האירוע נערך תחת קורת גגו של בית משפט של מדינת ישראל.

לאחר הדיון קיבלתי "פרוטוקול" קצרצר שאומר שהדיון תועד בקלטת שמע, וניסה להציג את קלטות השמע כ"פרוטוקול" לפי "פיילוט בתי המשפט". בהמשך גיליתי שזו פרקטיקה מקובלת - לטעון טענות כאלה על סמך "פיילוט בתי המשפט".

"הפרוטוקול" הקצרצר כלל גם "פסק דין" שקבע, שניתן תוקף של פסק דין להסכמות והבהרות שב"פרוטוקול". "ההסכמות וההבהרות" לא הופיעו ב"פרוטוקול" הקצרצר, ופרוטוקול אחר לא היה בנמצא.

יתר על כן, כותרת ה"פרוטוקול" הקצרצר הייתה משובשת. אני הופעתי בראש הכותרת, מקום השמור לתובע, או מבקש בהליך העיקרי לפי הוראות מנהל בתי המשפט. יתר על כן, ההנמקה השקרית של השופטת הילה גורביץ באשר ל"נטל" בבקשה הספציפית, כגורם הקובע את סדר הופעת בעלי הדין בכותרת, בוודאי לא חל במקרה זה. כלומר, לפנינו פרוטוקול שיש לראותו כלוקה בפגם הנזקק לריפוי, כלומר, כתב בית דין שדינו בטלות יחסית. אולם, כאמור, השופטת מסרבת לרפא את הפגם, ולכן יש לראותו כבטל.

מהם סדרי הדין של "פיילוט בתי המשפט"? השופטת סירבה להשיב. 

פנייה להנהלת בתי המשפט העלתה לבסוף, חודשיים לאחר הדיון, שאין סדרי דין של "פיילוט בתי המשפט", וחובה להפיק פרוטוקול לפי נוהל 03-14 המחייב של הנהלת בתי המשפט, אם מי מהצדדים מבקש פרוטוקול כדין.

בהמשך, השופטת סירבה להפיק את הפרוטוקול והוציאה החלטה שהפרוטקול הקצרצר בצירוף "תמליל" (משובש ובלתי חתום) מספקים. 

לבסוף, השופטת נתנה החלטה, שפרוטוקול, ערוך לפי נוהל 03-14 נרשם בתיקיית פרוטוקולים בתיק. אולם פרוטוקול כזה (א) לא הומצא לי, (ב) אינו נצפה כשאני מעיין בתיקיית פרוטוקולים כמשתמש מזוהה בנט המשפט. 

יחד עם זאת, כאמור, בנט המשפט מופעלת תצוגה בררנית ומפלה. לפיכך, ייתכן שהפרוטוקול נמצא שם, אך נסתר ממני. 

מצב זה ניתן היה לפתרון על ידי ביצוע הודעת עיון של בעל דין בתיקו. אולם השופטת הילה גורביץ בדתה תקנות החלות כביכול על כולי עלמא, אך הלכה למעשה נועדו להפעלה עליי בלבד. ביניהן: 

* אסורה עליי תקשורת בכתב עם המזכירות, במידת הצורך, אני אמור לנסוע לחיפה לדבר בעל פה עם סגל המזכירות,

* במיוחד אסורה עליי פנייה בכתב למזכירות באמצעות נט המשפט, למרות שמתוך התפריטים במערכת, וגם מתוך דו"ח מבקר המדינה, ברור שהמערכת נועדה גם לתקשורת בכתב עם המזכירות,

* ובפרט אסורה עליי פנייה בכתב למזכירות לצורך הודעת עיון לפי תקנות העיון בתיקים... 

* ניסיון לפנות למזכירות בכתב דרך נט המשפט או לבצע הודעת עיון גורר "הוצאות לטובת אוצר המדינה" בסך 700 או 800 ש"ח... 

נראה לי שהשופטת הילה גורביץ מחזיקה בעמדה שאין פסול במצב עניינים זה. יתר על כן, באשר לפרוטוקול הנ"ל, חל פה בוודאי לטעמה, "כלל הידיעה"...

מה עמדתי במבט כולל על התופעות בהן נתקלתי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה והילה גורביץ כשופטת? נשאיר את העניין בטעון עיון.

22 בפברואר, 2026

לכב'
עו"ד רחל בן-ארי
בן-ארי פיש משרד עורכי דין
בדוא"ל

העתקים:

פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, 

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, 

פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, 

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, 

פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,

פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,

השופטות בדימוס דורית ביניש - נגידה, עדנה ארבל ונילי ארד - חברות מועצה, האוניברסיטה הפתוחה,

פרופ' אליעזר שלו, נשיא מכללת תל-חי,

פרופ' אילנה לבנברג, המכללה האקדמית גורדון, 

מר עידו מזורסקי, המנהל הכללי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה,

מר יונה יהב, ראש העיר וחברי מועצת עיריית חיפה

חיים א. גרשון, יו"ר הדירקטוריון, וחברי דירקטוריון תיאטרון חיפה,

מר יוסי שלום, סגן ראש העיר ויו"ר מועצת המנהלים, אתו"ס (חברה עירונית),

עו"ד ארנה לין, מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות חוקתיות,

עו"ד עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח,

עו"ד תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון,

עו"ד שאדי סרוג'י, יו"ר ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין,

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין,

הוועד המרכזי, לשכת עורכי הדין, 

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי,

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט,

עו"ד יריב לוין, שר המשפטים,

מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים,

בדוא"ל

העתקים נשלחים לנמענים לעיל, שהם מוסדות חינוך ו/או מוסדות ציבוריים, כנספח מקדים לבקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מתפקיד היועצת המשפטית במוסדות אלה.

מכתב פתוח לעו"ד רחל בן-ארי 

הנדון: ת"ע 11650-06-24 ועיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק

פנייה זו מוגשת גם לשם מיצוי הליכים.

עו"ד רחל בן-ארי שלום רב,

לא התקבל מענה לפנייתי הקודמת. תשובתך נדרשת עד יום ב' 23.2.2026 בשעה 20:00.

1. חובת המצאת פרטה ודוחות כספיים

באשר לעיזבון שבנדון, שבו את טוענת כי מונית למנהלת העיזבון ביום 1.12.2024 — אני שב ודורש המצאת פרטת נכסים ודוחות כספיים מאומתים בתצהיר, כנדרש ממנהל עיזבון לפי הדין.

כן נדרשת מסירת ידיעות מלאות בענייני העיזבון בהתאם לסעיף 86(א) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

אי־מסירת פרטה ודוחות כספיים במשך פרק זמן כה ממושך חורג מחובת הדיווח הקבועה בדין ומחייב הבהרה מיידית.

2. שיבוש מבנה ההליך וסיווג התיקים

ת"ע 11650-06-24 (בקשה למינוי מנהל עיזבון), שנפתח ביום 5.6.2024, לא נרשם כתיק משנה לתיק העיקרי ת"ע 23208-09-23 (בקשה לאישור הסכם חלוקה בין יורשים), אלא כתיק עצמאי. רישום זה אינו תואם את תקנה 11 לתקנות הירושה ואת המבנה ההיררכי הקבוע לניהול הליכי עיזבון.

בכתב הטענות הראשון אף נרשמה המנוחה כ"משיבה 4", אף שאין לה אישיות משפטית לאחר פטירתה. בהליך תקין הכותרת אמורה להיות "בעניין עיזבון המנוחה", והצדדים הם היורשים ובעלי העניין. רישום מנוחה כבעלת דין מעורר קושי מבני באשר לטיב ההליך שנפתח.

עוד ציינת בכתב כי פתיחת ההליך הייתה "יוזמה משותפת", אולם בפועל נרשמו הצדדים במבנה יריבות דיונית — מבקש ומשיב. פער זה בין ההצהרה לבין סיווג הצדדים בפועל יוצר אי-בהירות באשר למסגרת הסמכות הדיונית.

בנוסף, לא נפתח תיק ניהול עיזבון ייעודי כנדרש בתקנה 40(א1), ומנהלי העיזבון אינם רשומים כבעלי תפקיד במערכת. בהיעדר תיק ייעודי ובהיעדר רישום כבעל תפקיד, פעולות המוגשות כפעולות "מנהלי עיזבון" נרשמות לעיתים כהגשות של צד רגיל.

הצטברות רכיבים אלה יוצרת אי-בהירות מהותית באשר למסגרת הסטטוטורית שבתוכה מתנהל ההליך.

3. שאלת כתב המינוי והפעולות הנלוות

כלפי צדדים שלישיים, לרבות בנקים והאפוטרופוס הכללי, הוצגה "פסיקתה" מיום 1.12.2024 כבסיס למינוי.

עם זאת, תקנה 37(ה) מחייבת המצאת כל כתב מינוי חדש לאפוטרופוס הכללי, ותקנה 40(א1) מחייבת פתיחת תיק ניהול עיזבון ייעודי לאחר מינוי. פעולות אלה לא בוצעו.

הדבר מעורר שאלה האם הפסיקתה משמשת תחליף לצו מינוי סטטוטורי, והאם המסגרת הדיונית שנוצרה תואמת את דרישות הדין.

תמונות

(א)


(ב)

תמונות | (א) "צו למינוי מנהל עיזבון" לפי טופס 10 בתקנות הירושה. לפי החוק והתקנות הצו הוא המסמך המכונן למינוי חוקי של מנהל עיזבון. הצו מזכיר את חובותיו הבסיסיות של מנהל עיזבון - "להמציא ליורשים... פרטה... ודוחות על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1955, והתקנות שהותקנו על פיו". (ב) "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" שיצרו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון עם השופטת הילה גורביץ. אחד המאפיינים הבולטים במסמכים בהליכים שמנהלים שלושת אלה, הוא היעדר כל אזכור של חוק הירושה. ואכן, עו"ד רחל בן-ארי מסרבת לקיים את הוראות החוק. במשך מעל לשנה היא לא המציאה ליורש פרטה או דוח כספי.
---

4. סוגיית ביטול הסכם החלוקה

ביום 4.5.2024 הודיע שולחך על בטלות חד־צדדית של הסכם החלוקה. ביום 11.5.2024 מסרת הודעה התומכת בעמדתו זו.

ההסכם נערך על ידך, אושר על ידי בית המשפט, וכלל מינוי שלך כנאמנה וממונה לביצועו בשכר.

תמיכה בבטלות חד־צדדית של הסכם מאושר, מבלי שננקט הליך מתאים לביטולו ומבלי לפעול לאכיפתו בהתאם למנגנון שנקבע בו, מעוררת קושי באשר לעקביות המסגרת המשפטית שננקטה לאחר מכן.

5. פגמים מהותיים ברישום ובניהול ההליך

בפועל התנהל ההליך במתכונת שאינה עומדת בדרישות היסוד של בית משפט רושם, כשיר ומוסמך. תנאי מינימום אלה כוללים רישום מלא, עקבי ונגיש של כתבי בית הדין והחלטותיו, קיומו של פרוטוקול תקין ושלם, וזיהוי ברור ועקבי של בעלי הדין ומעמדם.

כרבע מן הפריטים ברשימת הבקשות בתיק אינם גלויים לעיוני; בקשות והחלטות הופיעו ונעלמו מן הרישום ללא החלטה פורמלית, ללא הודעה כדין וללא תיעוד מסודר. מצב דברים זה יוצר אי־ודאות מהותית באשר למצבו האמיתי של התיק ולתוקפן של ההחלטות שניתנו בו.

לעניין הפרוטוקול – מדובר במסמך אשר שימש בפועל כפסק הדין הנטען, ואף כבסיס לפסיקתה שעל יסודה נטען למינוי מנהלי העיזבון. משכך, קיומו התקין, שלמותו ורישומו אינם עניין טכני אלא תנאי לתוקף ההליך כולו. במשך תקופה ממושכת נמסרו גרסאות משתנות באשר למעמדו ולקיומו של הפרוטוקול, תחילה תוך הפניה ל"פיילוט בתי המשפט" ובהמשך ללא הבהרה של ממש, עד למצב בו אין בידי לדעת אם קיים פרוטוקול כדין ואם נרשם כחלק מתיק בית המשפט. עמימות זו מערערת את עצם התוקף והיושרה של ההליך, שכן הפרוטוקול שימש בסיס ל"פסיקתה" שעל פיה נטען למינוי.

במקביל התעוררה אי־ודאות באשר להימצאם של מסמכים נוספים, ובהם ייפוי הכוח של עו"ד יואב סלומון והחלטות נוספות שלא אותרו ברישום, בנסיבות בהן נאסרה התקשורת בכתב עם המזכירות ונשללה זכות העיון המלאה של בעל דין בתיקו.

נרשמו גם עיוותים מהותיים בזיהוי בעלי הדין ומעמדם: כתב הטענות הראשון הוצג לי כ"יוזמה משותפת", אך נרשם כך שאחד מהצדדים מופיע כמבקש והאחר כמשיב; המנוחה נרשמה כמשיבה נוספת; ומנהלי העיזבון הנטענים לא נרשמו במעמדם הדיוני הנטען אלא פעלו באמצעות בקשות שנרשמו כביכול כבקשות צד רגיל. לא הוצגה כל אסמכתה נורמטיבית לדרך רישום זו, ולא ניתנה החלטה שיפוטית מנומקת בעניין.

לאורך ההליך שובשה באופן עקבי כותרת המסמכים וכינויי הצדדים, כך שבמקום להישמר סדרם וכינוייהם כפי שנקבעו בכתב הטענות הראשון, הוצגתי במסמכים שונים כ"מבקש", על אף שלא פתחתי את ההליך. שינוי זה אינו טכני. כותרת כתב בית דין וסדר הצדדים בו הם רכיב מהותי בזיהוי ההליך ובהגדרת הנטלים הדיוניים. להצגת בעל דין כיוזם הליך יש השלכות ישירות על חובות ההגשה ועל הטלת מגבלות דיוניות. בפועל הוטלו עליי מגבלות האופייניות לבעל דין יוזם, על אף שלא ביקשתי את הסעדים שנדונו.

כאשר העליתי את הסוגיה במסגרת בקשת פסלות, נעניתי כי אינני עורך דין ולכן אינני מבין את אופן רישום כינויי הצדדים לפי הנטל בבקשה הספציפית. תשובה זו אינה מתיישבת עם ההוראות המחייבות שמירה על סדר וכינויי הצדדים כפי שנקבעו בכתב הטענות הראשון, תוך אפשרות להוספת ציון תפקיד דיוני בבקשה מסוימת — אך לא החלפת זהות או היפוך סדרם. יתרה מזו, השיבושים נרשמו גם בפרוטוקול ובתמליל, וכן בכותרות הנוצרות באמצעות תבנית מערכת "נט המשפט", המייצרת כותרת בהתאם לרישום המקורי של הצדדים. שינוי עקבי של תבנית זו מחייב פעולה יזומה.

בנוסף, שולחך ושולחו של עו"ד יואב סלומון לא התייצבו לדיון ללא בקשת רשות מראש, ומבלי שניתנה החלטה המתייחסת לאי־ההתייצבות. לא נרשמה סנקציה, לא ניתנה הוראה בדבר סגירת ההליך, ולא נרשמה התייחסות מסודרת בפרוטוקול לחריגה זו. תחת זאת נוהל האירוע והסתיים בהפקת פרוטוקול אשר שימש בסיס לפסיקתה.

אי־ודאות ביחס לכתבי יסוד של הליך שיפוטי — ובפרט פרוטוקול המשמש בסיס להכרעה ופסיקתה — אינה פגם פרוצדורלי שולי. מדובר בכשל היורד לשורש סמכותו ותוקפו של ההליך, שכן בלעדי רישום ברור ושלם אין אפשרות לבחון סמכות, סופיות או אכיפה.

הצטברותם של אירועים אלה אינה טעות נקודתית אלא דפוס מתמשך של אי־בהירות רישומית ועיוות דיוני, השולל את הוודאות, השקיפות והתקינות הנדרשות מהליך שיפוטי תקין.

 . 

6. עו"ד רחל בן-ארי – אחריות עצמאית ו"אותות המרמה"

חוק הירושה מטיל על מנהל עיזבון חובה ישירה למסור ליורשים פרטה ודוחות כספיים, וכן להשיב לדרישות מידע של יורש. חרף חובה זו, עו"ד רחל בן-ארי נמנעת מזה כשנה וחצי ממסירת פרטה ודוחות כספיים כדין, ואף אינה מוסרת ידיעות מלאות לפי דרישה.

בתשובה לרשימה מפורטת של 23 "אותות מרמה" שנשלחה אליה, השיבה עו"ד בן-ארי: "אם יש לך בקשה עניינית – אתה מוזמן לפנות לבית המשפט ואפעל בהתאם להחלטות". נוסח זה משקף עמדה עקבית שלפיה חובותיה כלפי היורש אינן מופעלות מכוח החוק אלא מותנות בהחלטה שיפוטית.

עמדה זו מעוררת קושי מהותי. החובות האמורות אינן מותנות בפנייה מוקדמת לבית המשפט; הן חובות סטטוטוריות עצמאיות. הסתמכות על העדר החלטה שיפוטית כתנאי לקיומן יוצרת היפוך נורמטיבי: במקום שמנהל העיזבון יפעל על פי החוק ויפנה לבית המשפט במקרה של מחלוקת, נדרש היורש לפנות לבית המשפט כדי לאכוף חובות בסיסיות.

עם זאת, מן הרישומים בתיק עולה כי עו"ד בן-ארי אינה מצטיירת כמי שפעלה אך ורק כגורם "מציית". ההחלטה המהותית הראשונה בתיק, הרשומה על שמה, קיבלה את טענתה כי אם היורש י"צ אינו מיוצג – תישלל ממנו האפשרות להגיש עמדה עצמאית. משמעותה המעשית של קביעה זו הייתה שלילת יכולתו של יורש לפעול כאישיות משפטית אוטונומית בהליך הנוגע לזכויותיו.

טענה זו בוססה, לשיטתה, על דוקטרינת "הביצוע בקירוב" ועל עקרון תום הלב. ואולם, דוקטרינות אלו אינן מספקות עיגון לשלילת זכותו הדיונית של בעל דין להביע עמדה עצמאית בהליך הנוגע לזכויותיו הקנייניות. קבלת טענה זו כהחלטה שיפוטית יצרה מצב שבו אותו יורש, שהופנה על-ידי עו"ד בן-ארי "לפנות לבית המשפט", מנוע למעשה מלהשמיע טענותיו ללא ייצוג – ובכך נחסמה דרכו למימוש זכויותיו.

הצטברות הנתונים – אי-מסירת פרטה ודוחות כספיים בניגוד לחובה סטטוטורית, הפניית היורש לבית המשפט כתנאי לקיום חובות בסיסיות, וקידום טענה משפטית שהובילה לצמצום זכותו הדיונית של היורש – מציבה סימני שאלה מהותיים באשר להתנהלות הכוללת בפרשה זו.

בנסיבות אלה, האחריות אינה נבלעת בטענה כללית של "ציות להחלטות". למנהל עיזבון קיימת אחריות עצמאית לפעול בהתאם לחוק, ביושר ובשקיפות כלפי היורשים, גם כאשר מתקיימים הליכים שיפוטיים מקבילים.

7. תפקידי ציבור והציפייה להקפדה יתרה

עו"ד רחל בן-ארי מכהנת בתפקידים ציבוריים בכירים ובתפקידי "שומרת סף" במוסדות אקדמיים וציבוריים.

דווקא על רקע זה, הציפייה להקפדה דווקנית על דרישות הדין הדיוני והמהותי היא מובנת מאליה.

כאשר מתעוררים בהליך קונקרטי ליקויים מצטברים הנוגעים לרישום, לסמכות ולפיקוח הסטטוטורי, מתעוררת שאלה עקרונית באשר ליישוב בין החובה הציבורית להקפדה על חוקיות לבין אופן ההתנהלות בהליך זה.

8. פעולות מתקנות נדרשות

בנסיבות אלה נדרש:

(א) עיכוב זמני של פעולות בעיזבון למשך 10 ימים;
(ב) הסדרת סיווג התיקים ואיחודם בהתאם לתקנות;
(ג) פתיחת תיק ניהול עיזבון ייעודי;
(ד) רישום מנהלי העיזבון כבעלי תפקיד;
(ה) המצאת פרטה ודוחות כספיים מאומתים בתצהיר;
(ו) המצאת פרוטוקול הדיון מיום 9.10.2024;
(ז) המצאת ייפוי הכוח של עו"ד יואב סלומון;
(ח) והבהרה באשר לכל החלטה שניתנה ביום 24.6.2024 או בתקופה 1–19.10.2024.

ככל שהאמור לעיל אינו מדויק לדעתך, אשמח לקבל התייחסות מנומקת ומבוססת מסמכים.

בהיעדר הסדרה כאמור, אשקול את המשך צעדיי בהתאם לדין.

בברכה,

יוסף צרניק, PhD, LLB
---
עו"ד רחל בן-ארי: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".