2017-09-19 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן עוסק בהונאת מחשבים ילדותית

פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן עוסק בהונאת מחשבים ילדותית

בקשה נוספת לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות (שאינן קיימות) על החלטות השופט היימן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, הוגשה הבוקר בבית המשפט המחוזי ת"א. הבקשה נדחתה מיד. סדרת הבקשות לעיון בחתימות האלקטרוניות בתיק זה, וההחלטות שבעקבותיהן, יצרו תיעוד ייחודי של הונאת מחשבים ילדותית של השופטים בבתי המשפט בישראל בקשר להתקנת מערכת נט-המשפט לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט.

על פי החוק, וכן על פי השופטים - החלטות ופסקי דין שאינם חתומים הם מסמכים חסרי תוקף, שאינם בני-אכיפה - "טיוטות" בלבד. בתקשורת הם נקראים "פברוקים".  יחד עם זאת, השופטים מנפיקים "טיוטות" מסוג זה באופן קבוע וגורמים לאכיפתן מאז המעבר לכתבים אלקטרוניים במערכת נט-המשפט: הן בתיקים העוסקים בסכומי עתק בפירוקים, תספורות ופשיטות רגל תאגידיות, הן בעניינים הנוגעים למאסרים ומעצרים - חירות האדם, והן בענייני משפחה. התופעה מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים כהנפקת כתבי בית דין למראית עין וניהול הליכי משפט למראית עין, ונחשבת לעבריינות חמורה של שופטים ואחרים.

הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל מחו נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ולקיחת ילדים מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי שירותי הרווחה תחת חסות בתי המשפט.  הבלוגרים מוחזקים במעצר כבר 7 חדשים בתנאים שיש לראות בהם התעללות. פרשה חשובה זאת אינה זוכה לכיסוי תקשורתי, לאחר מסע הכפשות מטעם המשטרה והפרקליטות ביומיים הראשונים לאחר תחילת המעצר. 

פרשת הבלוגרים עצמה יצרה תיעוד חסר תקדים לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק:

• צווי חיפוש מפוברקים - ללא תיקים כלל וללא כל רישום מזכירותי - השגרה בבית המשפט השלום ת"א;
• החזקת מוטי לייבל בבור שחור - מתקן כליאה בלתי חוקי  - "בית מעצר יפתח" במרתפי סלמה - בתנאים שיש לראות בהם עינויים לצורך סחיטת הודאה;
• שלוש גרסאות של כתב האישום - הגרסה הראשונה - מפוברקת - נמסרה לנאשמים במעצר והייתה לכאורה הבסיס לשני דיוני "הקראת כתב אישום" לפני השופט בני שגיא, הגרסה השנייה - האמתית, נרשמה בתיק הפלילי, והגרסה השלישית - מפוברקת גם היא -  נרשמה בתיק המעצרים;
• החזקת לורי שם-טוב בבידוד מעל לחודש, לאחר שדיווחה לתקשורת על התעללות חמורה באסירה אחרת;
• מניעת גישת הנאשמים לחומר הראיות נגדם, 5 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ו-7 חודשים לאחר תחילת המעצר - בדיון האחרון התברר שלורי לא ראתה עד אותו יום עמוד אחד מחומר הראיות, ועל מוטי וצבי מטפטפים את חומר הראיות בקצב איטי, על פי החלטות שרירותיות של שב"ס. 

לאחר סדרת בקשות עיון  קודמות, השופט אברהם היימן נעתר לבסוף והתיר את העיון ב"פרוטוקול" הדיון מיום 15 לאוגוסט בתיק המעצרים.  ואז התגלה מה שהיה ברור מהתחלה - הפרוטוקול בלתי חתום - כלומר "טיוטה", או "פברוק" חסר כל תוקף.  
השופט אברהם היימן גם ממשיך בשגרה לסמן את הפרוטוקולים של דיונים הנערכים בדלתיים פתוחות  בחותם-מים כוזב - "בדלתיים סגורות", והתיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט, ככל הנראה ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. בו בזמן, הפרקליטות התנגדה לבקשות עיון קודמות, בטענה המוזרה והשקרית, שהתיק "פתוח לעיון הציבור".  התוצאה הכללית היא יצירת הרושם הכוזב של איסור פרסום גורף, ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. 
גם כתב האישום שנרשם בתיק המעצרים מפוברק, אבל אין זה הפברוק שפורסם קודם לכן בתקשורת, אלא פברוק מתוחכם יותר, שהוכן ככל הנראה במיוחד על ידי באי כוח הפרקליטות - עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי.  

בתי המשפט ממשיכים בסירוב מוחלט לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר - חלק מהתנהלות כללית הנחזית כנקמנות של השופטים בפעילים שמחו נגד שחיתות בתי המשפט. התוצאה היא שהנאשמים אינם יכולים להשתתף ביעילות ובכשירות בהליכי המשפט, או לקבל החלטות המבוססות על ידיעה ישירה של החומר. 

התופעה של שיבוש בצוותא של הליכים וכתבי בית דין על ידי שופטים ואנשי פרקליטות המדינה תועדה שוב ושוב בשנים האחרונות בבתי המשפט  - מהשלום ועד לעליון.  תופעות אלה מוכרות ברחבי העולם כבר מאות שנים כ"ניהול הליכים למראית עין" - התנהלות חוץ שיפוטית שאין חלה עליה כל חסינות, ויש לראות בה מרמה והפרת אמונים.

השופט הדגול לואיס ברנדייס כתב: "אין דבר מחטא יותר מאור השמש". התרופה היעילה ביותר לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק היא הפיקוח הציבורי. ולאור השימוש בכתבים אלקטרוניים, יש צורך ברור בפיקוח ציבורי על ידי מומחים למחשוב, להצפנה, ולמערכות מידע.   
הניסיון של הפרקליטות והשופטים לנהל את פרשת הבלוגרים במחשכים, תוך שיבושים בוטים של הכתבים וההליכים,  יחשב ללא ספק הפרה חמורה של זכויות האדם וכן של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.  בשלב זה יש לראות בלורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר אסירים פוליטיים.  

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2017/09/2017-09-19.html

  

תמונות 1. ההתעללות במוטי לייבל ולורי שם-טוב - פעילי המחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה - נמשכת, ומייצרת בעצמה תיעוד ייחודי של שחיתות בתי המשפט והפרות חמורות של זכויות האדם. השופט אברהם היימן מחזיק בתיק המעצרים, שם נוצר תיעוד יוצא דופן של שיבוש כתבי בית דין ושיבוש הליכי משפט.  היימן מפרסם כתבי פרוטוקול מפוברקים, ומסרב להציג את החתימה עליהם.

____ 

תמונה 2.  באי-כוח הפרקליטות עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי: פברוק כתב-האישום נחזה כמבצע משותף של הפרקליטות והשופטים.
______

תמונה 3. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – התיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט שלא כדין (תמונת מסך מיום 30 לאוגוסט, 2017).

____

תמונה 4. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – "החלטה בפתקית" תמוהה של השופט אברהם היימן: "למען הסר ספק, העיון מוגבל אך ורק לפרוטוקול הנ"ל, משמע איני מתיר עיון בכל מסמך אחר מהתיק".  התקנות ברורות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". ובית המשפט העליון הכריז על זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." אז היימן מפברק חוק חדש? בקשה לעיון שהוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017 מבקשת צו איסור פרסום עשוי כדין.

____ 

 

תמונות 5. כתב האישום גרסה א' - 152 עמודים, פברוק, שהתפרסם בתקשורת ונמסר לנאשמים במעצר, ושימש לכאורה בסיס לשני דיונים שנרשמו על ידי השופט בני שגיא בתיק הפלילי כ"הקראת כתב-האישום".

תמונות 6. כתב האישום גרסה ב' - 164 עמודים, כתב האישום האמתי (אותנטי),  שנרשם בתיק הפלילי.  כתב אישום זה נמסר בסופו של דבר לנאשמים באולם הדיונים על ידי אדם מן הציבור! וגם לאחר מכן ניסה השופט בני שגיא לטעון שאינו שונה מגרסה א' המפוברקת. בסופו של דבר, ערך השופט בני שגיא דיון שלישי של "הקראת כתב האישום" על סמך המסמך האמתי.

_____

 

תמונות 7. כתב האישום גרסה ג' - 151 עמודים, פברוק שונה מגרסה א', מתוחכם יותר, שנרשם בתיק המעצרים, ועליו אישור אוטומטי מפוברק "מתאים למקור" (החידוש האחרון של הנהלת בתי המשפט).

______

תמונה 8. כתב-האישום האמתי (אותנטי) - גרסה ב':  "הסכמת ממלא מקום היועמ"ש להגשת כתב-אישום".  כתב האישום כולל הפעלה של סעיפים דרקוניים של חוק העונשין, שהשימוש בהם דורש על פי החוק אישור היועמ"ש.  כאן - על ידי פרקליט המדינה שי ניצן כממלא מקומו.  הפברוקים בגרסה א' וגרסה ב' השמיטו חלק מהותי זה של כתב האישום, ועל ידי כך העלימו את מעורבותם הישירה של מנדבלבליט וניצן בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים.

_____ 

תמונות. 9  חתימות באי-כוח הפרקליטות, עורכי הדין מירב גבע ואלירן גלילי: למעלה - על כתב-האישום גרסה ב' - כתב-האישום האמתי (אותנטי); למטה - על כתב-האישום גרסה ג' - הפברוק שנרשם בתיק המעצרים.  ההבדל בחתימות מראה ששני המסמכים נוצרו בנפרד, ושכתב-האישום המפוברק - גרסה ג' - נוצר קרוב לוודאי (אלא אם כן החתימות מזוייפות) בידי עורכי הדין מירב גבע ואלירן גלילי עצמם. מדוע היה צורך לעו"ד גבע וגלילי לייצר את הפברוק של כתב-האישום גרסה ג' בתיק המעצרים?

______

 תמונה 10. פרוטוקול מפוברק של הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שנשלח על ידי בית המשפט לאחר סדרת בקשות לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין".  הפרוטוקול אינו חתום - ולכן חסר כל תוקף, והוא נושא חותם-מים כוזב "בדלתיים סגורות" (הדיון נערך בדלתיים פתוחות).  הסימון השגרתי "בדלתיים סגורות" של הפרוטוקולים של דיונים שנערכים בדלתיים פתוחות נועד כככל נראה למנוע כיסוי תקשורתי של פרשה חמורה זאת.  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שפרוטוקול בלתי חתום הוא מסמך חסר כל תוקף.  החלטת הנציב גם מבהירה ומוסיפה שאסור להדפיס פרוטוקול בלתי חתום, אסור לאשר אותו, ואסור להמציא או למסור אותו לבעלי דין או לאחרים. מקרה זה מדגים הדפסה, אישור והמצאה כוזבת של פרוטוקול מפוברק.  דיון משפטי ללא פרוטוקול הוא "דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול" - כלומר דיון משפטי בדוי.

____ 

.

תמונה 11. דוגמת חתימה לכאורה על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט א’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, "הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 1/01/2000  עד 01/01/2999”.
מסמך זה אינו חתימה אלקטרונית על פי הגדרות מקובלות של חתימה אלקטרונית בכלל, ובפרט על פי חוק החתימה האלקטרונית 2001 בישראל.  ISRAEL COURTS AUTHORITY אינה רשות הקיימת על פי חוק במדינת ישראל, ובוודאי שאינה גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית 2001.  הדוגמה כאן גם מראה שחתימה לכאורה זאת אינה מזהה כלל את החותם בשמו ותפקידו, וכן אינה מציינת את מועד החתימה.

_____

.

תמונה 12. דוגמה של חתימה בלתי תקינה/חסרה על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט ב’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: ההודעה אומרת, "חתימת המסמך אינה תקינה", ואין בנמצא פרטים נוספים לגבי החתימה האלקטרונית החסרה.

_____

תל-אביב, 19 לספטמבר - בקשה אחרונה בסדרת בקשות לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על "פרוטוקול" דיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, הוגשה הבוקר בבית המשפט המחוזי ת"א, ונדחתה מיד על ידי השופט אברהם היימן.  הבקשה הוגשה בתיק המעצרים מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17).

הבקשות וההחלטות שבעקבותיהן יצרו תיעוד ייחודי של סילוף כתבים אלקטרוניים בבית המשפט  ("פברוקים" על פי התקשורת, "טיוטות" על פי השופטים).  

מצב זה מבוסס על שיבוש מכוון ושיטתי של כל אמצעי האימות (אותנטיקציה) במערכות האלקטרוניות הקשורות לכתבים השיפוטיים בבתי המשפט המחוזיים והשלום, המתנהלים במערכת נט-המשפט. שיבושים אלה כוללים:  "המצאה" כביכול ממספרי פקס חסויים, ללא מכתב מלווה מטעם המזכירות, החלטות שאינן נושאות כל סימן של חתימה בת -תוקף, התקנת מנגנון אישור כוזב "העתק מתאים למקור", ויישום חתימות אלקטרוניות נפרדות (detached electronic signatures) המוחבאות מהציבור, ולמעשה אינן חתימות אלקטרוניות כלל.

קשה להסביר את הכשל השיטתי באימות מסמכים במערכת נט-המשפט כטעות אנוש:

• אותנטיקציה היא מושג יסוד בהלכה היהודית כבר 2000 שנה  - בעיקר בענייני גיטין - המשנה הראשונה במסכת גיטין היא בעניין אותנטיקציה...
• אותנטיקציה היא מושג יסוד בניהול בתי משפט בעולם המערבי מאז ימי הביניים המאוחרים...
• אותנטיקציה היא גם עניין חוקתי - האותנטיקציה של החלטות ופסקי דין של בתי המשפט בארה"ב מוגדרת כבר בחוקה משנת 1787...
• אותנטיקציה של כתבי בתי המשפט תוקנה על ידי המנדט הבריטי בפלסטינה-א"י כבר בתקנות בתי המשפט- משרד רישום משנת 1936...
• כשל באותנטיקציה היה העניין המרכזי בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך בשנת 2011...
• אותנטיקציה היא עניין מרכזי באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, כדוגמת אמנת האפוסטיל, וגם עניין שבו עוסקים בשגרה ארגונים בינלאומיים כגון OECD...

אבל כל חכמי המשפט בישראל שכחו כביכול את כל ההיסטוריה הארוכה הזאת בערך בשנת 2000, עם התחלת פיתוחה של מערכת נט-המשפט תחת שרביטם של אהרן ברק ובן טיפוחיו בועז אוקון...  וגם לאחר פרשת ורדה אלשייך, שחשפה חלקים נכבדים מכשל זה, לא תוקנו הכשלים.  את לשכת עורכי הדין יש לראות כשותפה מרכזית למצב זה בבתי המשפט.

I. סקירה של בקשות עיון קודמות בכתבים המפוברקים בתיק הנ"ל:

2017-09-18 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן מסתיר את הפברוקים

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-18.html

II. "החלטה בפתקית" בלתי חתומה של השופט אברהם היימן על בקשת העיון בחתימה אלקטרונית  לגבי פרוטוקול מפוברק מיום 15 לאוגוסט, 2017

III. בקשת העיון בחתימה אלקטרונית  לגבי פרוטוקול מפוברק מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה הבוקר

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות: 

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט המחוזי תל-אביב, תיק מספר 14280-04-17

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’

ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:

(1) נתוני חתימה אלקטרונית לגבי פרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) בקשה זאת מוגשת בכפוף לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) ופסק-דין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), בנוגע לגישת הציבור לכתבי בית דין.

ב) בית המשפט מתבקש לכלול כחלק בלתי נפרד מבקשה זאת:

(1) את הבקשה המתוקנת (מס’ 43)לעיון בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין, שהוגשה ביום 10 לספטמבר, 2017,

(2) וכן את הבקשה (מס’ 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017.

ג) ביום 11 לספטמבר, 2017, קיבלתי פקס ממקור בלתי מזוהה (תמונה 1). יש לציין שברחבי העולם הנאור, תמסורת פקס ממספר בלתי מזוהה בענייני חוק ועסקים נחשבת פסולה, מחוסר אותנטיקציה, על פי "החוק האחיד לטרנסאצקיות אלקטרוניות" (UETA – Uniform Electronic Transaction Act).

תמונה 1. פקס שהתקבל ביום 11 לספטמבר, 2017, ממקור אנונימי: “התקבל פקס למספר 077-3179186 מאת ".

____

תמסורת פקס זאת, שהגיעה ככל הנראה מבית המשפט המחוזי ת"א, כללה:

(1) "החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, בשם השופט אברהם היימן – שעליה אין כל סימן לאותנטיקציה.

(2) העתק חלקו של "פרוטוקול" דיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שעליו אין כל סימן לאותנטיקציה.

ניתן לשער שמשלוח ה"פרוטוקול" ו"ההחלטה בפתקית" היו אמורים להיות "המצאה" על ידי בית המשפט המחוזי ת"א, אך היא הגיעה ללא כל מכתב מלווה מטעם המזכירות (כשל נוסף באותנטיקציה).

ד) ב"החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, כתב השופט אברהם היימן: “אני נעתר לבקשת המבקש ומתיר לו לעיין בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בלבד", (תמונה 2).

תמונה 2. “ החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן מיום 10 לספטמבר, 2017.

_____

ה) יחד עם "החלטה בפתקית" זאת, קיבלתי בפקס, ממקור בלתי מזוהה, ללא מכתב מלווה (אותנטיקציה) גם העתק של חלקו של מסמך, שהוא לכאורה פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017. ניתן לשער שבכך התכוון בית המשפט לממש לכאורה את העיון המבוקש.

ו) דא עקא, המסמך שצורף אינו חתום כלל. אין עליו אפילו "חתימה גרפית" של השופט אברהם היימן (תמונה 3), בעוד שהבקשה הייתה לעיון בפרוטוקול דיון עשוי כדין.

תמונה 3. פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בתיק זה, כפי שהתקבל בפקס בלתי מזוהה ללא מכתב מלווה. הפרוטוקול אינו נושא אפילו את "החתימה הגרפית" חסרת התוקף של השופט אברהם היימן.
_____

ז) כפי שהובהר כבר בבקשה לעיון המתוקנת מיום 10 לספטמבר, 2017, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) בעניין "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה:

(1) ש"החתימה הגרפית" המופיעה על תדפיסים של החלטות ופסקי דין מנט-המשפט היא תמונה המודבקת על ידי הקלדנית, והיא חסרת כל תוקף.

(2) שהדבקת "החתימה הגרפית" היא שלב הכרחי בהפקת כתבי החלטה בנט-המשפט, טרם יישום החתימה האלקטרונית על ידי בעל הסמכות השיפוטית.

(3) שבמערכת נט-המשפט, רק החלטות ופסקי-דין שנחתמו בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) על ידי בעל הסמכות השיפוטית הם כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.

(4) שאין ניתן להבחין בתדפיסים מנט-המשפט בין "טיוטה" חסרת כל תוקף, לבין כתב שיפוטי חתום, תקף, ובר-אכיפה.

ח) לפיכך, הגשתי ביום 18 לספטמבר, 2017, בקשה לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על כתב הפרוטוקול הנ"ל (בקשה מס’ 55). על בקשה זאת הנפיק השופט אבהרהם היימן "החלטה בפתקית" מאותו יום (תמונה 4), גם היא חסרת כל אותנטיקציה, האומרת: “ככל שלמבקש טענות באשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך כזה, שאינו בקשה לעיון בתיק".

תמונה 4. החלטה בפתקית מיום 18 לספטמבר, 2017 של השופט אברהם היימן על בקשה מס’ 55 – לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, בתיק זה.
_____

ט) לטענת מבקש העיון, “החלטה בפתקית" זאת של השופט אברהם היימן עומדת בסתירה לתקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003) ובסתירה לפסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 בתיק משה הלוי נ מדינת ישראל (בש"פ 5234/14). בפסק דין זה אומר שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל:

(1) פסקה 5: “לגופם של דברים מוסיפה המשיבה [המדינה -יצ] … כי ממילא כל הקבצים שבמחלוקת אשר מקורם במערכת נט-המשפט … הדרך היחידה לקבלם היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...” [קו תחתון הוסף-יצ].

(2) פסקה 12: “‫החלק הארי של הקבצים שבמחלוקת מקורו באתר הרשות השופטת "נט-המשפט"… אדם שאינו בעל דין בהליך, כגון המבקש [הלוי - יצ], אינו מורשה לעיין בתיקים, אלא אם בית המשפט אישר זאת לפי בקשה. עניין זה מוסדר בתקנות 2-4 לתקנות העיון…"

(3) פסקה 13: ‘לא למותר לציין כי תקנות העיון מגדירות בסעיף 1 את המונח "עיון" - “לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב...”’ [קו תחתון הוסף-יצ].

המבקש פעל בדיוק על פי הנאמר בפסק-דין זה: בבואו לקנות גישה לקובץ אלקטרוני מנט-המשפט בתיק זה, שהוא נתוני החתימה האלקטרונית (ככל שהיא קיימת) לגבי כתב הפרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2015, פעל בדרך היחידה המותרת בחקיקה לקבלם, והגיש בקשת עיון על פי סעיף 4 לתקנות העיון.

י) יתרה מזאת, לטענת המבקש, “ההחלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן מיום 18 לספטמבר, 2017, הופכת את זכות העיון, שהוכרזה על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי…" לחוכא ואטלולא. שכן, על פי "החלטה בפתקית" זאת, אין מבקש העיון רשאי לעיין במסמך כולו, כולל חתימתו, אלא רק בחלקו, ללא נתוני החתימה האלקטרונית - החלק הקובע אם יש למסמך זה תוקף כלשהו ככתב בית דין.

י”א) ועוד לטענת המבקש, המצאת מסמך (בין אם על ידי בית משפט ובין אם על ידי כל אדם), מתוך כוונה שמקבלו של המסמך יראה בו כתב בית דין עשוי כדין, תקף ובר-אכיפה ויקבל את סמכותו, תוך כשל לכלול בתמסורת או בגוף המסמך כל סימן לאותנטיקציה, ובהמשך, סירוב לאפשר למקבל אותו המסמך לעיין בחתימת אותו מסמך על ידי הסמכות השיפוטית, תחשב ללא כל ספק בעיני משקיפים בין-לאומיים הונאה מהסוג הנקרא "הונאת משחק הצדפות" (Shell Game Fraud). [¹] יתרה מכך, התנהלותו של השופט אברהם היימן בעניין זה מעלה חשש חמור לגבי כשירותו ויושרתו של בית המשפט המחוזי ת"א כולו.

י"ב) כיוון שתיק זה והפרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, עניינם מעצרם תחת תנאים קיצוניים של אנשים שיש לראות בהם אסירים פוליטיים, כל האמור לעיל גם ייחשב ללא כל ספק הפרה חמורה של זכויות האדם והאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.

י”ג) לפיכך, מן הראוי שהשופט אברהם היימן ייעתר לבקשה לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית לגבי הפרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, ככל שהיא קיימת בכלל. באם אין חתימה זאת בנמצא, ולפיכך אין ביכולתו להיעתר לבקשה זאת, יתכבד השופט היימן ויודיע על כך במפורש בהחלטתו.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתבים (“המצע האקדמי” פורט בבקשה מיום 03 לספטמבר, 2017 על פי הוראת השופט אברהם היימן). מחקריו בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיבר בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. דו"ח שהגיש לשנת 2018 טוען: “אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל". [²] דו"ח זה מתמקד בהנפקת כתבי בית דין למראית עין בבתי המשפט בישראל.

המבקש מכיר את הנאשמים לורי שם-טוב ומוטי לייבל כפעילי מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים, לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד בטענות על שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (טענות, שאח”כ נמצאו להן סימוכין בעיון בתיקים המתאימים). הנאשמים שם-טוב ולייבל היו דמויות מפתח בשחרורה של בן-סימון.

המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של הנאשמים שם-טוב לייבל ושל גב’ בן-סימון. [³]

למבקש עניין אקדמי בתיק זה, בקשר לנסיבות יוצאות הדופן לגבי זכויות האדם, לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות, ובקשר לאי תקינות מערכת נט-המשפט.

תאריך: 19 לספטמבר, 2017, חתימת המבקש:

                                                                        דר' יוסף צרניק – מבקש העיון

                                                                        בעצמו, בלתי מיוצג

1גופים בינלאומיים שישראל חברה בהם, כגון OEDC, הקימו ועדות, ופרסמו הנחיות נרחבות בעניין אותנטיקציה בתמסורות אלקטרוניות, ראו לדוגמה:

OECD Recommendation on Electronic Authentication and Guidance for Electronic authentication

http://www.oecd.org/sti/ieconomy/oecdrecommendationonelectronicauthenticationandguidanceforelectronicauthentication.htm

2 "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" - דו"ח הוגש לאו"ם

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html

"Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel" - Human Rights Alert (NGO) submission to the UN HRC

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29-incompetence-andor.html

3 2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Video-The-remedy-for-Isr-by-Joseph-Zernik-Children-170317-666.html

2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Israel-anti-judicial-corr-by-Joseph-Zernik-Israel_Judicial-Corruption_Punishing-Protesters-160814-5.html

2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/US-DHS-assists-in-suppress-by-Joseph-Zernik-Department-Of-Homeland-Security_Israel_Judicial-Corruption_Protester-Surveillance-And-Arrests-160620-71.html

IV. בקשת העיון בחתימה אלקטרונית  לגבי פרוטוקול מפוברק מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה אתמול

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות: 

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט המחוזי תל-אביב, תיק מספר 14280-04-17

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’

ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:

(1) נתוני חתימה אלקטרונית על פרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) בקשה זאת מוגשת בכפוף לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) ופסק-דין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), בנוגע לגישת הציבור לכתבי בית דין.

ב) בית המשפט מתבקש לכלול את הבקשה המתוקנת, שהוגשה ביום 10 לספטמבר, 2017, לעיון בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין, כחלק בלתי נפרד מבקשה זאת.

ג) ב"החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, כתב השופט אברהם היימן: “אני נעתר לבקשת המבקש ומתיר לו לעיין בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בלבד." (תמונה 1).

תמונה 1. “ החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן מיום 10 לספטמבר, 2017.

_____

ד) יחד עם "החלטה בפתקית" זאת, קיבלתי בפקס, ממקור בלתי מזוהה, ללא מכתב מלווה (אותנטיקציה) גם העתק חלקי של מסמך שהוא לכאורה פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017. ניתן לשער שבכך התכוון בית המשפט לממש לכאורה את העיון המבוקש.

ה) דא עקא, המסמך שצורף אינו חתום כלל. אין עליו אפילו "חתימה גרפית" של השופט אברהם היימן (תמונה 2), בעוד שהבקשה הייתה לעיון בפרוטוקול דיון עשוי כדין.

תמונה 2. פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בתיק זה, כפי שהתקבל בפקס בלתי מזוהה ללא מכתב מלווה. הפרוטוקול אינו נושא אפילו את "החתימה הגרפית" חסרת התוקף של השופט אברהם היימן.

_____

ו) כפי שהובהר כבר בבקשה לעיון המתוקנת מיום 10 לספטמבר, 2017, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) בעניין "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה:

(1) ש"החתימה הגרפית" המופיעה על תדפיסים של החלטות ופסקי דין מנט-המשפט היא תמונה המודבקת על ידי הקלדנית, והיא חסרת כל תוקף.

(2) שהדבקת "החתימה הגרפית" היא שלב הכרחי בהפקת כתבי החלטה בנט-המשפט, טרם יישום החתימה האלקטרונית על ידי בעל הסמכות השיפוטית.

(3) שבמערכת נט-המשפט, רק החלטות ופסקי-דין שנחתמו בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) על ידי בעל הסמכות השיפוטית הם כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.

(4) שאין ניתן להבחין בתדפיסים מנט-המשפט בין "טיוטה" חסרת כל תוקף, לבין כתב שיפוטי חתום, תקף, ובר-אכיפה.

ז) לאור כל האמור לעיל, נחזה המסמך שנשלח אלי בפקס כ"טיוטה" בלבד, ולא פרוטוקול עשוי כדין, שהוא נושא הבקשה לעיון. יחד עם זאת, למען הסר ספק, יש צורך לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית על מסמך זה, על מנת להבחין בוודאות מה טיבו: “טיוטה” או כתב בית דין.

ח) בדיקת נתוני החתימות האלקטרוניות של החלטות ופסקי-דין בנט-המשפט, העלו עד היום רק שני סוגי חתימות:

(1) חתימה בלתי אמינה שגרתית (תמונה 3)

אדם בר-דעת שיבחן נתוני חתימה אלקטרונית לכאורה מסוג זה, ימצא ללא צל של ספק שאינה חתימה אלקטרונית כלל, ובוודאי שאינה חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).

תמונה 3. דוגמת חתימה לכאורה על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט א’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, "הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”.

_____

(2) חתימה בלתי תקינה/חסרה (תמונה 4)

במקרים יוצאי דופן מסוג זה, כתב החלטה או פסק דין לכאורה, שהומצא אלקטרונית בנט-המשפט, אינו חתום כלל.

תמונה 4. דוגמה של חתימה בלתי תקינה/חסרה על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט ב’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: ההודעה אומרת, "חתימת המסמך אינה תקינה", ואין בנמצא פרטים נוספים לגבי החתימה האלקטרונית החסרה.

_____

ט) מבחינה טכנית, ניתן לבצע את העיון המבוקש כאן באחת משתי דרכים פשוטות:

(1) להורות למזכירות להתיר לי לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית במסוף מתאים במזכירות, ולהפיק תצלומי מסך של הנתונים.

(2) להורות למזכירות להפעיל את "יישום ההמצאה" בנט-המשפט לגבי המסמך המבוקש, יחד עם החתימה האלקטרונית התואמת, לכתובת הדוא"ל <123456xyz@gmail.com >.

י) מן הראוי שבית המשפט ייעתר לבקשה זאת, שכן הנפקת "טיוטות" חסרות תוקף בעניין מעצרים, תחזה ללא כל ספק כהפרה חמורה של זכויותיהם של הנאשמים.

י”א) בנוסף יש לציין, שאוסף העובדות המצוינות בבקשה זאת גם מצביע על הצורך בפעולות מתקנות מקיפות לגבי התנהלות מזכירות בית המשפט המחוזי תל-אביב ומערכת נט-המשפט (בדומה לממצאים שהתגלו והתפרסמו בפרשה זאת לגבי ניהול הליכי צווי חיפוש בבית המשפט השלום תל-אביב ללא תיקים וללא רישום מזכירותי כלל במשך שנים).

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

כנ"ל (בקשה מהבוקר).

תאריך: 17 לספטמבר, 2017, חתימת המבקש:

                                                                        דר' יוסף צרניק – מבקש העיון

                                                                        בעצמו, בלתי מיוצג

1 "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" - דו"ח הוגש לאו"ם

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html

"Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel" - Human Rights Alert (NGO) submission to the UN HRC

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29-incompetence-andor.html

2 2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Video-The-remedy-for-Isr-by-Joseph-Zernik-Children-170317-666.html

2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Israel-anti-judicial-corr-by-Joseph-Zernik-Israel_Judicial-Corruption_Punishing-Protesters-160814-5.html

2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/US-DHS-assists-in-suppress-by-Joseph-Zernik-Department-Of-Homeland-Security_Israel_Judicial-Corruption_Protester-Surveillance-And-Arrests-160620-71.html

קישורים נוספים

[1] 2017-09-19 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 57) לעיון בנתוני חתימה אלקטרונית על פרוטוקול דיון מיום 15 לאוגוסט 2017, עשוי כדין

https://www.scribd.com/document/359338261/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5WXpKT0NxZGwtSFE/view?usp=sharing 

[2] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 53) לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין

https://www.scribd.com/document/359222448/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5ZXQtMUVDNU13Vzg/view?usp=sharing 

[3] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 54) לעיון בכתב-אישום עשוי כדין

https://www.scribd.com/document/359222532/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5ZURjVmlvNl9iVVU/view?usp=sharing 

[4] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על פרוטוקול והחלטות מדיון ביום 15 לאוגוסט, 2017

https://www.scribd.com/document/359222338/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5Q1RCd1l3Y3NyY1U/view?usp=sharing 

2017-09-18 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן מסתיר את הפברוקים

פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן מסתיר את הפברוקים

שלוש בקשות עיון חדשות הוגשו הבוקר לשופט אברהם היימן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים. הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל מחו נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ולקיחת ילדים מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי שירותי הרווחה תחת חסות בתי המשפט. 

פרשת האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר יצרה תיעוד חסר תקדים לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק:

• צווי חיפוש מפוברקים - ללא תיקים כלל וללא כל רישום מזכירותי - השגרה בבית המשפט השלום ת"א;
• החזקת מוטי לייבל בבור שחור - מתקן כליאה בלתי חוקי  - "בית מעצר יפתח" במרתפי סלמה - בתנאים שיש לראות בהם עינויים לצורך סחיטת הודאה;
• שלוש גרסאות של כתב האישום - הגרסה הראשונה - מפוברקת - נמסרה לנאשמים במעצר והייתה לכאורה הבסיס לשני דיוני "הקראת כתב אישום" לפני השופט בני שגיא, הגרסה השנייה - האמתית, נרשמה בתיק הפלילי, והגרסה השלישית - מפוברקת גם היא -  נרשמה בתיק המעצרים;
• החזקת לורי שם-טוב בבידוד מעל לחודש, לאחר שדיווחה לתקשורת על התעללות חמורה באסירה אחרת;
• מניעת גישת הנאשמים לחומר הראיות נגדם, 5 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ו-7 חודשים לאחר תחילת המעצר - בדיון האחרון התברר שלורי לא ראתה עד אותו יום עמוד אחד מחומר הראיות, ועל מוטי וצבי מטפטפים את חומר הראיות בקצב איטי, על פי החלטות שרירותיות של שב"ס. 

לאחר סדרת בקשות עיון  קודמות, השופט אברהם היימן נעתר לבסוף והתיר את העיון ב"פרוטוקול" הדיון מיום 15 לאוגוסט בתיק המעצרים.  ואז התגלה מה שהיה ברור מהתחלה - הפרוטוקול עדיין בלתי חתום - כלומר "טיוטה", או "פברוק" חסר כל תוקף.  גם כתב האישום שנרשם בתיק המעצרים מפוברק, אבל אין זה הפברוק שפורסם בתקשורת, אלא פברוק מתוחכם יותר, שהוכן ככל הנראה במיוחד על ידי הפרקליטות - עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי.  
ובינתיים, השופט אברהם היימן ממשיך בשגרה לסמן את הפרוטוקולים של דיונים הנערכים בדלתיים פתוחות  בחותם-מים כוזב - "בדלתיים סגורות", והתיק כולו חסום לגישת הציבור, ככל הנראה ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. בו בזמן, הפרקליטות התנגדה לבקשות עיון קודמות, בטענה המוזרה והשקרית, שהתיק "פתוח לעיון הציבור".  
התוצאה הכללית היא יצירת הרושם הכוזב של איסור פרסום גורף, ללא צו איסור פרסום עשוי כדין.  ובהתאם - התקשורת אינה מסקרת כלל את הפרשה. זאת - לאחר מסע הכפשה תקשורתי מתוזמר ביומיים שלאחר תחילת המעצר, שעל פי הסנגורים ניזון מהדלפות הפרקליטות והמשטרה.

בתי המשפט ממשיכים בסירוב מוחלט לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר - חלק מהתנהלות כללית הנחזית כנקמנות של השופטים בפעילים שמחו נגד שחיתות בתי המשפט. התוצאה הסופית היא שהנאשמים אינם יכולים להשתתף ביעילות ובכשירות בהליכי המשפט, או לקבל החלטות המבוססות על ידיעה ישירה של החומר. 

התופעה של שיבוש בצוותא של הליכים וכתבי בית דין על ידי שופטים ואנשי פרקליטות המדינה תועדה שוב ושוב בשנים האחרונות בבתי המשפט  - מהשלום ועד לעליון.  תופעות אלה מוכרות ברחבי העולם כבר מאות שנים כ"ניהול הליכים למראית עין" - התנהלות חוץ שיפוטית שאין חלה עליה כל חסינות, ויש לראות בה מרמה והפרת אמונים.

התרופה היעילה ביותר לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק היא הפיקוח הציבורי. השופט הדגול לואיס ברנדייס כתב: "אין דבר מחטא יותר מאור השמש".  הניסיון של הפרקליטות והשופטים לנהל את פרשת הבלוגרים במחשכים, תוך שיבושים בוטים של הכתבים וההליכים,  יחשב ללא ספק הפרה חמורה של זכויות האדם וכן של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.  
בשלב זה יש לראות בלורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר אסירים פוליטיים.  

קראו את הפוסט השלם:   http://inproperinla.blogspot.com/2017/09/2017-09-18.html

  

תמונות 1. ההתעללות בפעילי מחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה נמשכת, ומייצרת תיעוד ייחודי של הפרות חמורות של זכויות האדם.

____ 

תמונה 2.  באי-כוח הפרקליטות עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי: פברוק כתב-האישום נחזה כמבצע משותף של הפרקליטות והשופטים.
______

תמונה 3. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – התיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט שלא כדין (תמונת מסך מיום 30 לאוגוסט, 2017).

____

תמונה 4. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – "החלטה בפתקית" תמוהה של השופט אברהם היימן: "למען הסר ספק, העיון מוגבל אך ורק לפרוטוקול הנ"ל, משמע איני מתיר עיון בכל מסמך אחר מהתיק".  התקנות ברורות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". ובית המשפט העליון הכריז על זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." אז היימן מפברק חוק חדש? בקשה לעיון שהוגשה היום מבקשת צו איסור פרסום עשוי כדין.

____ 

 

תמונות 5. כתב האישום גרסה א' - 152 עמודים, פברוק שהתפרסם בתקשורת ונמסר לנאשמים במעצר, ושימש לכאורה בסיס לשני דיונים שנרשמו  על ידי השופט בני שגיא בתיק הפלילי כ"הקראת כתב-האישום".

תמונות 6. כתב האישום גרסה ב' - 164 עמודים, כתב האישום האמתי (אותנטי) שנרשם בתיק הפלילי.  כתב אישום זה נמסר בסופו של דבר לנאשמים באולם הדיונים על ידי אדם מן הציבור! וגם לאחר מכן ניסה השופט בני שגיא לטעון שאינו שונה מגרסה א' המפוברקת. בסופו של דבר, ערך השופט בני שגיא דיון שלישי של "הקראת כתב האישום" על סמך המסמך האמתי.

_____

 

תמונות 7. כתב האישום גרסה ג' - 151 עמודים, פברוק שונה מגרסה א', מתוחכם יותר, שנרשם בתיק המעצרים, ועליו אישור אוטומטי מפוברק "מתאים למקור" (החידוש האחרון של הנהלת בתי המשפט).

______

תמונה 8. כתב-האישום האמתי (אותנטי) - גרסה ב':  "הסכמת ממלא מקום היועמ"ש להגשת כתב-אישום".  כתב האישום כולל הפעלה של סעיפים דרקוניים של חוק העונשין, שהשימוש בהם דורש על פי החוק אישור היועמ"ש.  כאן - על ידי פרקליט המדינה שי ניצן כממלא מקומו.  הפברוקים בגרסה א' וגרסה ב' השמיטו חלק מהותי זה של כתב האישום, ועל ידי כך העלימו את מעורבותם הישירה של מנדבלבליט וניצן בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים.

_____ 

תמונות. 9  חתימות באי-כוח הפרקליטות, עורכי הדין מירב גבע ואלירן גלילי: למעלה - על כתב-האישום גרסה ב' - כתב-האישום האמתי (אותנטי); למטה - על כתב-האישום גרסה ג' - הפברוק שנרשם בתיק המעצרים.  ההבדל בחתימות מראה ששני המסמכים נוצרו בנפרד, ושכתב-האישום המפוברק - גרסה ג' - נוצר קרוב לוודאי (אלא אם כן החתימות מזוייפות) בידי עורכי הדין מירב גבע ואלירן גלילי עצמם. מדוע היה צורך לעו"ד גבע וגלילי לייצר את הפברוק של כתב-האישום גרסה ג' בתיק המעצרים?

______

 תמונה 10. פרוטוקול מפוברק של הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שנשלח על ידי בית המשפט לאחר סדרת בקשות לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין".  הפרוטוקול אינו חתום - ולכן חסר כל תוקף, והוא נושא חותם-מים כוזב "בדלתיים סגורות" (הדיון נערך בדלתיים פתוחות).  הסימון השגרתי "בדלתיים סגורות" של הפרוטוקולים של דיונים שנערכים בדלתיים פתוחות נועד כככל נראה למנוע כיסוי תקשורתי של פרשה חמורה זאת.  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שפרוטוקול בלתי חתום חסר כל תוקף. ההחלטה גם מבהירה ומוסיפה שאסור להדפיס אותו, אסור לאשר אותו, ואסור להמציא או למסור אותו לבעלי דין או לאחרים. מקרה זה מדגים הדפסה, אישור והמצאה כוזבת של כתב בית דין מפוברק.

____ 

תל-אביב, 18 לספטמבר - שלוש בקשות לעיון הוגשו היום בתיק המעצרים מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א. הבקשות מנסות להביר בפירוט את פברוק הכתבים וההליכים בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים.

א) בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין [1]

הבקשה הוגשה בעקבות "החלטה בפתקית" תמוהה (תמונה 4) של השופט אברהם היימן מיום 10 לספטמבר, 2017, על בקשה קודמת לעיון בתיק זה: "למען הסר ספק, העיון מוגבל אך ורק לפרוטוקול הנ"ל, משמע איני מתיר עיון בכל מסמך אחר מהתיק".  

תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), לעומת זאת ברורות:

 כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. 

יתרה מזאת, בית המשפט העליון הכריז על זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." מכיוון שהשופט היימן לא המציא כל צו איסור פרסום, לא ברור כלל מהו הבסיס החוקי ל"החלטה בפתקית" התמוהה.

ב) בקשה לעיון בכתב-אישום עשוי כדין שנרשם בתיק המעצרים [2]

הממצאים מראים שבתיק המעצרים נרשם כתב-אישום מפוברק - הגרסה השלישית שהתגלתה עד כה של כתב האישום (תמונות 5-7). כתב האישום הוא מסמך יסוד, הן בתיק הפלילי, והן בתיק המעצרים.  פברוק כתב האישום הביא כבר קודם לכן לשיבוש "הקראת כתב האישום" על ידי השופט בני שגיא בתיק הפלילי.

פברוק כתב-האישום בתיק המעצרים נחזה כיצירה נפרדת, שבאי-כוח הפרקליטות - עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי היו מעורבים בה אישית. שכן - בניגוד לפברוק שהתפרסם בתקשורת, ונמסר לנאשמים במעצר (גרסה א' - תמונה 5), הפברוק שנרשם בתיק המעצרים (גרסה ג' - תמונה 7) חתום על ידי עו"ד גבע וגלילי, אך בחתימות שונות בבירור מהחתימות בכתב-האישום האמתי (אותנטי) שנרשם בתיק הפלילי (תמונות 9).

לא ברור מה היה המניע לפברוק כתב האישום- גרסה ג', למרות שפברוקים דומים שכיחים היום בתיקים בבתי המשפט.  אולם במקרה זה, אחד ההבדלים הבולטים בין הגרסאות המפוברקות לבין כתב האישום האמתי הוא בהשמטת אישור היועמ"ש להגשת כתב האישום (תמונה 8) מהגרסאות המפוברקות.  לכן, ייתכן שאחד המניעים לפברוק כתב האישום היה להסתיר את המעורבות הישירה של היועמ"ש אביחי מנדבליט ופרקליט המדינה שי ניצן בהגשת כתב-האישום יוצא הדופן והחמור בפרשה זאת.

ג) בקשה לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על פרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017  [3] 

מלכתחילה היה ברור שהשופט אברהם היימן פברק את פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2015. סדרת בקשות לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין" מאותו יום, הציגה את הראיות הברורות לכך, וגם ציינה שהבקשות מהוות גם הודעה. לפיכך, אם הייתה כאן "טעות אנוש", הובעה הצפייה, שהשופט היימן יתקן שיבוש זה.

אולם לאחר סדרת בקשות לעיון והחלטות מתחמקות, השופט אברהם היימן נעתר לבסוף והתיר את העיון ב"פרוטוקול" הדיון מיום 15 לאוגוסט בתיק המעצרים.  ואז התגלה מה שהיה ברור מהתחלה - הפרוטוקול עדיין בלתי חתום - כלומר "טיוטה", או "פברוק" חסר כל תוקף (תמונה 10).

החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שפרוטוקול בלתי חתום חסר כל תוקף. החלטת הנציב מוסיפה וקובעת,  שאין להדפיס פרוטוקול בלתי חתום, אין לאשר אותו, ואין  להמציא או למסור אותו לבעלי דין או לאחרים. בתיק זה מדגים השופט אברהם היימן ששופט בית המשפט המחוזי ת"א (בו פברקה השופטת ורדה אלשייך את הפרוטוקולים), ממשיך באותן שיטות יותר מ-5 שנים לאחר החלטת הנציב בעניין.

ברור שהשופטים ממשיכים לפברק פרוטוקולים, החלטות, ופסקי דין בבתי המשפט השלום, בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון, תוך התעלמות מוחלטת מהחלטת הנציב והשחיתות החמורה שהתגלתה בפרשת ורדה אלשייך. זאת - כיוון שפרשת ורדה אלשייך הייתה למעשה קו פרשת המים - היא סימנה בבירור שמערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל מתירה לשופטים לעסוק במרמה והפרת אמונים על כס המשפט על ידי שיבוש כתבי בית דין והליכי משפט, ללא חשש שיעמדו לדין.

לעומת זאת, ברחבי העולם הנאור, התנהלות מסוג זה מוכרת היטב כבר מאות שנים כמרכיב מרכזי בניהול הליכים בדויים/למראית עין.  התנהלות מסוג זה נחשבת "התנהלות חוץ שיפוטית" שאין חלה עליה כל חסינות, והיא עבריינות חמורה.

השילוב של פברוק כתבים והליכים , והסתרתם מהציבור - טיפוסי לבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים

השילוב המודגם שוב בתיק זה - שיבוש הכתבים וההליכים, יחד עם הפעלת חסיון מפוברק, על מנת למנוע את גישת הציבור וכיסוי תקשורתי - טיפוסי לבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים.

בדיוק מסיבה זאת, נחשבת זכות העיון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי...", כיוון ששקיפות הכתבים וההליכים היא הדרך המוכרת כבר מאות שנים כבדוקה והיעילה ביותר למנוע את שחיתות בתי המשפט. ללא שקיפות של בתי המשפט, אין דבר קל יותר מפברוק ומרמה על ידי השופטים. או בניסוח הידוע של השופט הדגול לואיס ברנדייס - " אין דבר מחטא יותר מאור השמש".

דו"ח שהוגש ביוני שנה זאת לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם מביא שלל דוגמאות של מרמה על ידי השופטים בישראל בשנים האחרונות. המתועבת מכולן היא מתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בנצרת.  שם ניהלו השופט יצחק כהן ואסתר הלמן והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא כתב מינוי, ללא יומן שופט) הליכים בדויים והנפיקו כתבים מפוברקים במשפט רצח!

חובתו של הציבור לפקח על השופטים והפרקליטות 24/7.  שום מנגנון בקרה אחר, כולל נציב ביקורת הפרקליטות ונציב תלונות הציבור על השופטים לא ישנו דבר לגבי שחיתות בתי המשפט בישראל! 

הדו"ח שהוגש לאו"ם ביוני שנה זאת מסכם: "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל".

קישורים

[1] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 53) לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין

https://www.scribd.com/document/359222448/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5ZXQtMUVDNU13Vzg/view?usp=sharing 

2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 54) לעיון בכתב-אישום עשוי כדין

https://www.scribd.com/document/359222532/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5ZURjVmlvNl9iVVU/view?usp=sharing 

[3] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על פרוטוקול והחלטות מדיון ביום 15 לאוגוסט, 2017

https://www.scribd.com/document/359222338/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5Q1RCd1l3Y3NyY1U/view?usp=sharing 

2017-09-12 חשש לחוסר ישרה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע הוגשה לוועדה

חשש לחוסר ישרה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע הוגשה לוועדה

בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית.  הבקשה מתייחסת למידע טכני מפורט לגבי מערכות המידע של הוועדה בקשר לדוחות מבקר המדינה על הוועדה. הוועדה סיפקה בעבר תשובה שקרית ומטעה על בקשה ראשונה על פי חוק חופש המידע, ולא אישרה עד היום את קבלתן של שלש בקשות נוספות.  המצב, בו וועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד היום שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, עוסקת בעקביות בזילות חוק חופש המידע הוא בלתי נתפס. הבקשות שהוגשו לאחרונה כולן נובעות מחשש לחוסר ישרה במחשוב הוועדה. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית נחזית כמרמה ושחיתות, ולמולה אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון. העתק הבקשה נשלח לראש השב"כ נדב ארגמן, שכן השב"כ מופקד על פי החוק על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/09/2017-09-12.html

תמונה. שופט בית המשפט העליון חנן מלצר מכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. שופטי בית המשפט העליון שכיהנו בעשור האחרון כיושבי ראש הוועדה נחזים כבלתי כשירים, או גרוע מכך.

  

תמונה. עו"ד אורלי אדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ולזר דודוביץ -  החשודים המרכזיים בהונאה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.

____

תל-אביב, 12 לספטמבר - בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית. [1] הבקשה מתייחסת למידע טכני מפורט לגבי מערכות המידע של הוועדה בקשר לדוחות מבקר המדינה על הוועדה. הבקשה עוסקת בארבעה תחומים מרכזיים:

א) אבטחת מידע 

ב) תת-מערכת לניהול הבחירות במשרד הפנים 

ג) הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות

ד) פנקס בוחרים ממוחשב לתהליך בדיקת זכות ההצבעה 

בתחומים אלה ואחרים, נמצאו ליקויים חמורים בדוחות מבקר המדינה.

לדוגמה, כבר דו"ח מבקר המדינה 55ב’-ג’ - ועדת הבחירות המרכזית - היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת ה-19 (2013) מצא ש"יומן האירועים של מערכת "דמוקרטיה" לא כלל את רוב הפעולות המקוונות שנעשו במערכת, ואף לא את נסיונות הכניסה הכושלים".  ודו"ח מבקר המדינה  66ג’ - ועדת הבחירות המרכזית - היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת ה-20 (2015) מצא:

בביקורת קודמת עלה כי יומן האירועים של מערכת "דמוקרטיה" לא כלל את רוב הפעולות המקוונות שנעשו במערכת, ואף לא את נסיונות הכניסה הכושלים.  כמו כן, הוועדה לא קבעה אחראי לבדיקת יומן האירועים.  ביקורת המעקב העלתה כי ליקויים אלה טרם תוקנו במלואם.

בנוסף,  דו"ח מבקר המדינה  66ג’ (ועדת הבחירות המרכזית - היבטים מנהליים בהיערכות לבחירות לכנסת ה-20 (2015)) מצא שעד ספטמבר 2015 לא חודשה פעולתה של הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. הוועדה הוקמה בסוף דצמבר 2013, והייתה אמורה להגיש המלצות בתוך 6 חדשים...

הועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות הוקמה תחת משרד הפנים, אך אמורה לפעול בשיתוף פעולה עם וועדת הבחירות המרכזית.  לפיכך, הוגשה במקביל גם בקשה על פי חוק חופש המידע למשרד הפנים. [2]

התנהלות ועדת הבחירות המרכזית לגבי הבקשות על פי חוק חופש המידע מעוררת חששות חמורים בפני עצמה:

• במשך שנים, טענה הוועדה שהיא פטורה מחוק חופש המידע.  בעקבות כך, העבירה הכנסת תיקון מיוחד לחוק, שהחיל אותו על הוועדה לקראת שנת 2016.  
• על הבקשה הראשונה שהוגשה בעקבות החלת החוק, השיבה הוועדה בתשובה שקרית ומטעה. הוועדה כתבה שהשב"כ אישר ובדק את מערכות המידע שלה.  אולם בתשובה על פנייה לשב"כ, השב"כ הכחיש את תשובת הוועדה מכל וכל.

על שלוש בקשות נוספות, שהוגשו לוועדה בחודשיים האחרונים, לא התקבלו עד היום אישורי קבלה ומספרי בקשות:

• ביום 15 לאוגוסט 2017 - הוגשה בקשה שנייה, הנוגעת למינוי כדין של מר לזר דודוביץ (שהוועדה הציגה כאיש מפתח בכל הקשור למערכות המידע), וכל מסמך המראה מעורבות של השופטים שהם יושבי ראש הוועדה בקשר למחשוב הוועדה.
• ביום 29 לאוגוסט 2017 הוגשה בקשה שלישית, לגבי עמידת המערכות בתקנים המחייבים לגבי אבטחת מערכות מידע.
• ביום 03 לספטמבר 2017 הוגשה בקשה רביעית, לגבי מפרטים טכניים מאושרים על ידי מנכ"לית הוועדה.  פרוטוקול ועדת המכרזים, שצורף לבקשה זאת מציין את מה שהיה ברור - שצריכים להיות מפרטים מאושרים על ידי עובד מדינה לפני חתימת חוזים.  אבל בתשובה לבקשת חוה"מ הראשונה הוועדה לא סיפקה אף מסמך אמתי.  

המצב, בו ועדה, שהיא קריטית למהות המשטר בישראל, ובראשה עומדים שופטי בית המשפט העליון, עוסקת בזילות חוק חופש המידע, הוא בלתי נתפס.

התנהלות ועדת הבחירות המרכזית בכללה נחזית כמרמה ושחיתות, ולמולה - אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון. [3-4]

הבקשות שהוגשו היום לוועדת הבחירות המרכזית ולמשרד הפנים, נשלחו במקביל לראש השב"כ נדב ארגמן, שכן על פי חוק השב"כ (2002), השב"כ מופקד על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

להלן העתק המכתב היום לראש השב"כ נדב ארגמן

12 לספטמבר, 2017

‫ראש השב"כ‬ נדב ארגמן‬
משרד ראש ‫הממשלה‬‬
בניין ג’, קריית בן ‫גוריון‬
91950 ‫ירושלים
בדוא"ל:

הנידון: מחשוב ועדת הבחירות המרכזית – בקשות חופש המידע נוספות, שהוגשו היום לוועדת הבחירות המרכזית ולמשרד הפנים

מר ארגמן הנכבד,
רוב תודות על תשובת השב"כ על פנייה קודמת בעניין חוסר ישרה ו/או הונאה בתשובת ועדת הבחירות המרכזית לגבי בבקשה על פי חוק חופש המידע בעניין מערכות המידע של הוועדה.
מצורפות בזאת:
א. בקשה נוספת על פי חוק חופש המידע, שהוגשה היום לוועדת הבחירות המרכזית, לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית – מסמכים הקשורים לממצאים והמלצות בדוחות מבקר המדינה, וכן
ב. בקשה על פי חוק חופש המידע, שהוגשה היום למשרד הפנים, לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית
סה"כ, ארבע (4) בקשות על פי חוק חופש המידע, המבקשות מידע טכני ומנהלי מפורט לגבי מחשוב ועדת הבחירות ואחריותם של עובדי מדינה שונים לגבי התנהלות ועדת הבחירות בנושא זה, תלויות ועומדות עתה לפני הוועדה. ככל שאקבל תשובות מהוועדה על בקשות אלה, אעביר אותן למשרדך.
הן דוחות מבקר המדינה בעניין מחשוב הוועדה (המצוטטים בהרחבה בבקשה המצורפת), והן התנהלות הוועדה לגבי הבקשות על פי חופש המידע, מעוררים חשש למרמה והפרת אמונים במחשוב ועדת הבחירות – עניין חיוני/קריטי למהות המשטר הדמוקרטי.
הדמויות המרכזיות החשודות בעניין זה הן:
א) עו"ד אורלי עדס – מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, וכן
ב) מר לזר דודוביץ – תשובה קודמת של הוועדה הציגה אותו כאיש מפתח לגבי מחשוב ועדת הבחירות.  בקשה קודמת, שעדיין לא נענתה, מבקשת פרטים נוספים על תפקידו ומינויו כדין.
חוק השב”כ (2002), סעיף 7 (א), אומר:

השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות...

אודה על תשומת לבך לעניין חשוב זה.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO

העתקים: מומחים למחשוב, משפטנים, פעילים, תפוצה רחבה

__________________________________________
קישורים

[1] 2017-09-12 ועדת הבחירות המרכזית: בקשה (מס’ ) על פי חוק חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ודוחות מבקר המדינה

https://www.scribd.com/document/358652894/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5Wk1MTmR6b1Atak0/view?usp=sharing 

[2] 2017-09-12 משרד הפנים: בקשה (מס’ )על פי חוק חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ודוחות מבקר המדינה

https://www.scribd.com/document/358652792/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5UUlWRzJDcmlfSlU/view?usp=sharing 

[3] שופט בית המשפט העליון חנן מלצר מתבקש למלא את חובותיו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית

השופט חנן מלצר, המכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, התבקש לוודא שהוועדה מקיימת את חוק חופש המידע, ומספקת תשובות נאותות ובמועדן. הבקשות שהוגשו לאחרונה כולן נוגעות לישרת מחשוב הוועדה. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית נחזית כמרמה ושחיתות, ולמולה אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-07.html

[4] מרמה ושחיתות במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון

הכנסת מודעת כבר שנים לשחיתות בוועדת הבחירות המרכזית. החשודים המרכזיים בעניין מרמה במחשוב הוועדה הם המנכ"לית עו"ד אורלי עדס ומר לזר דודוביץ. הכנסת מראה אזלת יד מפתיעה בנושא. ישרת הוועדה מופקדת בידי שופטי בית המשפט העליון, המכהנים כיושבי הראש של הוועדה - אך התנהלותם, כולל הנשיאה החדשה אסתר חיות, מעוררת חששות כבדים. גופי הבטחון, בפרט בטחון הסייבר, מתרחבים במהירות, וכולם כפופים ישירות לראש הממשלה. אולם אף אחד מהגופי הביטחון אינו נושא היום באחריות לשמירה על מערכות מחשוב קריטיות ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". המצב בכללותו נחזה כחלק מקריסת שיטת המשטר באומה ללא חוקה.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-06.html

2017-09-08 הפנים של המחאה בישראל: עורך הדין איתן ארז ו"יושרה לישראל"

הפנים של המחאה בישראל: עורך הדין איתן ארז ו"יושרה לישראל"
לדעתי, מעורבותו של עורך הדין איתן ארז בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, לבדה, פוסלת את עורך הדין איתן ארז לחלוטין ולצמיתות מכל פעילות ציבורית בעניין השחיתות השלטונית, ובוודאי מכל התהדרות בשם כמו "ישרה לישראל". 

קראו אם הפוסט השלם:   http://inproperinla.blogspot.com/2017/09/2017-09-08.html

 

תמונות. עורך הדין איתן ארז, "יושרה לישראל".
____
כידוע, יש לי הערכה רבה לשוקי משעול, ואין צורך להרחיב על זאת. יחד עם זאת, אני מוצא לנכון לכתוב בפומבי את דעתי בעניין ההתחברות שלו לעורך הדין איתן ארז ו"יושרה לישראל"...
* עורך הדין איתן ארז: אינני מכיר את ההיסטוריה של עורך הדין איתן ארז לעומקה, אבל מהמעט שקראתי, נראה לי שהיה מקורב לשופטת ורדה אלשייך, וגם לא בדיוק סבל או ספג הפסדים כבדים מהקרבה הזאת...
* השופטת ורדה אלשייך: לדעתי, פרשת השופטת ורדה אלשייך מסמלת את תמצית כל מה שמסואב במערכת המשפט בישראל. מקומה של השופטת ורדה אלשייך בכלא. התנהלות מהסוג שלה מוכרת ברחבי העולם הנאור כ"התנהלות חוץ שיפוטית", שאין חלה עליה כל חסינות שיפוטית - הונאה על כס המשפט. במלים אחרות - מרמה והפרת אמונים. לדעתי, רובו המוחלט של הציבור לא הבין עד היום את הפרשה לעומקה. וציבור המשפטנים, בשיתוף פעולה עם התקשורת, בלבלו את הציבור, כך שאינו מבין את עומק השחיתות שנחשפה בפרשה זאת, לא רק של ורדה אלשייך, לא רק של תיקי הפירוקים, התספורות, והכינוסים התאגידיים, לא רק של בית המשפט המחוזי ת"א, אלא של המערכת כולה כולל שרי המשפטים ונשיאי בית המשפט העליון (שחיתות לשכת עורכי הדין היא מהמפורסמות ואין צורך להרחיב על כך).
* עורך הדין איתן ארז ופרשת "הפרוטוקולים המפוברקים": כידוע, הקהילה המשפטית בישראל חלוקה בדעותיה בעניין פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". יש רבים שרואים בשופטת ורדה אלשייך שופטת דגולה... בעיצומה של פרשת ורדה אלשייך, כתבו עורכי דין מכתב תמיכה בורדה אלשייך. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג (בעצמו חלק מרכזי בטיוח הפרשה) מצא לנכון להתייחס למכתב זה בהחלטתו "הסודית, אישית" בפרשה (88/12/מחוזי ת"א). בין השאר כתב: [1]

81. פנינו לגב' קוסטינר, מזכירת כב' השופטת... עו"ד [שבשמו נקבה- א.ג.] שוחח עימי על תיקים ובין היתר שוחח עימי על המכתב. לא דיברתי מיוזמתי על המכתב!"

82. בשים לב שאין ביכולתי לאמת את הדברים שלדברי עו"ד נווה מסרו לו עורכי הדין, ובשים לב להכחשת כב' השופטת ודברי מזכירתה, אין ביכולתי לקבוע אם כב' השופטת אכן הייתה מעורבת בעניין המכתב.

רואה אני גם מקום לציין, כי בהתנהלותה של מזכירת כב' השופטת אשר למכתב, מצויים לכאורה היבטים שראוי כי יתבררו, ותשומת מנהל בתי המשפט להערתי זו.

כתבה בעניין פרשת ורדה אלשייך מציינת:  [2]

 ...מכתב התמיכה בשופטת אלשיך בפרשת הפרוטוקול המזויף שעליו חתומים מספר עורכי דין, ביניהם גם עוה"ד איתן ארז.

לדעתי, מעורבותו של עורך הדין איתן ארז בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, לבדה, פוסלת את עורך הדין איתן ארז לחלוטין ולצמיתות מכל פעילות ציבורית בעניין השחיתות השלטונית, ובוודאי מכל התהדרות בשם כמו "ישרה לישראל".
במחשבה שנייה - הדרך אולי פתוחה בפניו לעשות "חזרה בתשובה" בנוסח עורך הדין אלדד יניב, או בנוסח עורך הדין דוד לוי... נפלאו ממני דרכי המלחמה בשחיתות הציבורית בישראל ופתלתולי עורכי הדין...
קישורים
[1] החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת ורדה אלשייך (88/12/מחוזי ת"א) , תלונת לשכת עורכי הדין, בצירוף "הפרוטוקולים המפברקים"
https://drive.google.com/open…
[2] הנציב גולדברג: השופטת ורדה אלשיך שוב שיפצה פרוטוקול בניגוד לחוק | מחלקה ראשונה
http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=4322898

2017-09-12 פרשת השופטים הנוקמים והאסירים הפוליטיים לורי, מוטי וצבי: חוות דעת של עורך הדין איתן ארז - "יושרה לישראל" 
=========
הבלוגרים כאיום קיומי על מדינת ישראל! "טרור סייבר"!
"אם עורכי דין ושופטים ועובדים סוציאליים ייכנעו למין טרור סייבר כזה, עובדי מדינה ייכנעו למין טרור סייבר כזה, אז זה הסוף של המדינה, אנחנו לא נוכל, אי אפשר יהיה לתפקד פה בשום מערכת"
המקור: טרור רשתי | כנופיית הבלוגרים - אולפן שישי
https://www.youtube.com/watch?v=gXn98g6EIsc

2017-09-07 ועדת הבחירות המרכזית התעוררה? ומה עם קיום חוק חופש המידע?

ועדת הבחירות המרכזית התעוררה? ומה עם קיום חוק חופש המידע?

תגובה מפוקפקת התקבלה היום סוף סוף מוועדת הבחירות המרכזית. פנייה אתמול לשופט בית המשפט העלין חנן מלצר, המכהן עתה כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ביקשה שיוודא שהוועדה מקיימת את חוק חופש המידע, ומספקת תשובות נאותות ובמועדן. הבקשות שהוגשו לאחרונה כולן נוגעות לישרת מחשוב הוועדה. התנהלות ועדת הבחירות המרכזית נחזית כמרמה ושחיתות. ולמולה - אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון. התכתובת הועתקה לראש השב"כ נדב ארגמן, שכן, על פי חוק השב"כ (2002), השב"כ מופקד על שמירות "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

קראו את הפוסט השלם:http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-07_7.html

תמונה. שופט בית המשפט העליון חנן מלצר מכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. שופטי בית המשפט העליון שכיהנו בעשור האחרון כיושבי ראש הוועדה נחזים כבלתי כשירים, או גרוע מכך.

  

תמונה. עו"ד אורלי אדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ולזר דודוביץ -  החשודים המרכזיים בהונאה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.

____

תל-אביב, 07 לספטמבר - ועדת הבחירות המרכזית ענתה סוף סוף, אולם בתשובה סתמית ובלתי מחייבת.  התשובה הגיעה בעקבות פנייה, אתמול, לשופט בית המשפט העליון חנן מלצר, בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. השופט מלצר התבקש לוודא, שהוועדה מקיימת את חוק חופש המידע, ומספקת תשובות נאותות ובמועדן. 

• ביום 14 לדצמבר 2016 הוגשה הבקשה הראשונה לגבי פיתוחן, בדיקתן, אישורן, הפעלתן ואבטחתן של מערכות המידע של הוועדה.  תשובת הוועדה בכללה נחזית כמרמה. בפרט, הוועדה ענתה שהשב"כ בדק ואישר את המערכות, אבל השב"כ הכחיש תשובה זאת מכל וכל.
• ביום 15 לאוגוסט 2017 - הוגשה בקשה שנייה, הנוגעת למינוי כדין של מר לזר דודוביץ (שהוועדה הציגה כאיש מפתח בכל הקשור למערכות המידע), וכל מסמך המראה מעורבות של השופטים שהם יושבי ראש הוועדה בקשר למחשוב הוועדה.
• ביום 29 לאוגוסט 2017 הוגשה בקשה שלישית, לגבי עמידת המערכות בתקנים המחייבים לגבי אבטחת מערכות מידע.
• ביום 03 לספטמבר 2017 הוגשה בקשה רביעית, לגבי מפרטים טכניים (אפיונים) מאושרים על ידי מנכ"לית הוועדה.  פרוטוקול ועדת המכרזים, שצורף לבקשה זאת מציין את מה שהיה ברור - חייבים להיות אפיוני מערכת מאושרים על ידי עובד מדינה לפני חתימת חוזים.  אבל בתשובה לבקשת חוה"מ הראשונה הוועדה לא סיפקה אף מסמך אמתי.  

למרות פניות חוזרות, הוועדה מסרבת עד היום לאשר את קבלת שלוש הבקשות האחרונות ולספק מספרי בקשות כראוי. המצב, בו ועדה, שהיא קריטית למהות המשטר בישראל, ובראשה עומדים שופטי בית המשפט העליון, עוסקת בזילות חוק חופש המידע, הוא בלתי נתפס!
התנהלות ועדת הבחירות המרכזית בכללה נחזית כמרמה ושחיתות, ולמולה - אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון. [1]

להלן תגובתי על תשובת הוועדה היום, תשובת הוועדה, והפנייה לשופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית מאתמול

תגובתי על תשובת הוועדה היום

-------- Original Message --------

Subject:	Re: מכתב ליו"ר הוועדה השופט חנן מלצר
Date:	2017-09-07 5:34 pm
From:	joseph.zernik@
To:	ועדת בחירות

07 לספטמבר, 2017

חנן מלצר, יו"ר

ועדת הבחירות המרכזית

השופט חנן מלצר הנכבד,

חן חן על תשובת הוועדה על פנייתי אליך, שהעתקה להלן.  הודעת הדוא"ל שלהלן נשלחה על ידי אלמוני, ללא ציון שמו ותפקידו.  אודה על תשובה ראויה על פנייתי, חתומה עלי ידי בעל סמכות מתאימה בוועדה, ששמו ותפקידו מופיעים על פני התשובה, כדין.

עוד אציין, שפנייתי אליך אינה נוגעת ל"פניותי מהימים האחרונים", אלא לשלוש (3) בקשות חופש המידע, שהראשונה בהן התקבלה במשרדיכם ביום 15 לאוגוסט, 2017.

הריני חוזר ומבקש אישור על קבלת שלוש בקשות חופש המידע האחרונות, והנפקת מספרי בקשות כראוי.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

Human Rights Alert - NGO

תשובת הוועדה על הפנייה לשופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מאתמול

On 2017-09-07 3:00 pm, ועדת בחירות wrote:

מר צ'רניק שלום רב,

הריני לאשר קבלת פנייך למזכירות הוועדה, והיא תטופל בהתאם.

יצויין כי פניותך מהימים האחרונים התקבלו אצלנו בתקופת החופשה המרוכזת, שבה משרדי הוועדה היו סגורים.

בברכה,

מזכירות ועדת הבחירות

העתק: כב' השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

הפנייה לשופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית מאתמול

6 לספטמבר, 2017

‫שופט בית המשפט העליון חנן מלצר

בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית

בפקס: 02-6759648

הנידון: קיום חוק חופש המידע על ידי ועדת הבחירות המרכזית

אבקש את תשובתך בתוך 45 יום, על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), 1958.

לכבוד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר,

הריני מבקש בזאת שתמלא את תפקידך כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ותוודא שהוועדה מקיימת את חוק חופש המידע.

במשך שנים, טענה הוועדה שהחוק אינו חל עליה. בעקבות תיקון לחוק, הוחל החוק על הוועדה לקראת סוף שנת 2016.

ביום 14 לדצמבר, 2016 הגשתי בקשה על פי חופש המידע - בנוגע לישרת מערכות המידע של הוועדה – ושילמתי אגרה כדין. את תשובת הוועדה (1/1214/16) (המספר נחזה כמפוברק) מיום12 לינואר, 2017, יש לראות כמרמה והפרת אמונים בצוותא של מנכ"לית הוועדה עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי עו"ד דין לבנה, והממונה על חופש המידע עו"ד אלעד נווה.

ביום 15 לאוגוסט, 2017, ביום 29 לאוגוסט, 2017, וביום 03 לספטמבר, 2017, הגשתי בקשות נוספות על פי חופש המידע - כולן בנוגע למחשוב ועדת הבחירות המרכזית - ושילמתי עבורן אגרות כדין. אולם למרות פניות חוזרות, עד היום לא קיבלתי אישור על קבלת הבקשות ומספרי בקשות כראוי.

לפיכך, הריני מבקש בזאת, שתמלא את תפקידך כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית ותוודא שהוועדה מקיימת את חוק חופש המידע - מתן מענה נאות ובמועדו על בקשותי הנ”ל.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

Human Rights Alert - NGO

תל-אביב

העתקים: ראש השב"כ נדב ארגמן, תפוצה רחבה

קישורים

[1] מרמה ושחיתות במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - אזלת יד של הכנסת, והתנהלות מעוררת חשש של שופטי בית המשפט העליון

הכנסת מודעת כבר שנים לשחיתות בוועדת הבחירות המרכזית. החשודים המרכזיים בעניין מרמה במחשוב הוועדה הם המנכ"לית עו"ד אורלי עדס ומר לזר דודוביץ. הכנסת מראה אזלת יד מפתיעה בנושא. ישרת הוועדה מופקדת בידי שופטי בית המשפט העליון, המכהנים כיושבי הראש של הוועדה - אך התנהלותם, כולל הנשיאה החדשה אסתר חיות, מעוררת חששות כבדים. גופי הבטחון, בפרט בטחון הסייבר, מתרחבים במהירות, וכולם כפופים ישירות לראש הממשלה. אולם אף אחד מהגופי הביטחון אינו נושא היום באחריות לשמירה על מערכות מחשוב קריטיות ל"סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". המצב בכללותו נחזה כחלק מקריסת שיטת המשטר באומה ללא חוקה.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-06.html