2017-09-19 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן עוסק בהונאת מחשבים ילדותית

פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן עוסק בהונאת מחשבים ילדותית

בקשה נוספת לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות (שאינן קיימות) על החלטות השופט היימן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, הוגשה הבוקר בבית המשפט המחוזי ת"א. הבקשה נדחתה מיד. סדרת הבקשות לעיון בחתימות האלקטרוניות בתיק זה, וההחלטות שבעקבותיהן, יצרו תיעוד ייחודי של הונאת מחשבים ילדותית של השופטים בבתי המשפט בישראל בקשר להתקנת מערכת נט-המשפט לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט.

על פי החוק, וכן על פי השופטים - החלטות ופסקי דין שאינם חתומים הם מסמכים חסרי תוקף, שאינם בני-אכיפה - "טיוטות" בלבד. בתקשורת הם נקראים "פברוקים".  יחד עם זאת, השופטים מנפיקים "טיוטות" מסוג זה באופן קבוע וגורמים לאכיפתן מאז המעבר לכתבים אלקטרוניים במערכת נט-המשפט: הן בתיקים העוסקים בסכומי עתק בפירוקים, תספורות ופשיטות רגל תאגידיות, הן בעניינים הנוגעים למאסרים ומעצרים - חירות האדם, והן בענייני משפחה. התופעה מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים כהנפקת כתבי בית דין למראית עין וניהול הליכי משפט למראית עין, ונחשבת לעבריינות חמורה של שופטים ואחרים.

הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל מחו נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ולקיחת ילדים מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי שירותי הרווחה תחת חסות בתי המשפט.  הבלוגרים מוחזקים במעצר כבר 7 חדשים בתנאים שיש לראות בהם התעללות. פרשה חשובה זאת אינה זוכה לכיסוי תקשורתי, לאחר מסע הכפשות מטעם המשטרה והפרקליטות ביומיים הראשונים לאחר תחילת המעצר. 

פרשת הבלוגרים עצמה יצרה תיעוד חסר תקדים לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק:

• צווי חיפוש מפוברקים - ללא תיקים כלל וללא כל רישום מזכירותי - השגרה בבית המשפט השלום ת"א;
• החזקת מוטי לייבל בבור שחור - מתקן כליאה בלתי חוקי  - "בית מעצר יפתח" במרתפי סלמה - בתנאים שיש לראות בהם עינויים לצורך סחיטת הודאה;
• שלוש גרסאות של כתב האישום - הגרסה הראשונה - מפוברקת - נמסרה לנאשמים במעצר והייתה לכאורה הבסיס לשני דיוני "הקראת כתב אישום" לפני השופט בני שגיא, הגרסה השנייה - האמתית, נרשמה בתיק הפלילי, והגרסה השלישית - מפוברקת גם היא -  נרשמה בתיק המעצרים;
• החזקת לורי שם-טוב בבידוד מעל לחודש, לאחר שדיווחה לתקשורת על התעללות חמורה באסירה אחרת;
• מניעת גישת הנאשמים לחומר הראיות נגדם, 5 חודשים לאחר הגשת כתב האישום, ו-7 חודשים לאחר תחילת המעצר - בדיון האחרון התברר שלורי לא ראתה עד אותו יום עמוד אחד מחומר הראיות, ועל מוטי וצבי מטפטפים את חומר הראיות בקצב איטי, על פי החלטות שרירותיות של שב"ס. 

לאחר סדרת בקשות עיון  קודמות, השופט אברהם היימן נעתר לבסוף והתיר את העיון ב"פרוטוקול" הדיון מיום 15 לאוגוסט בתיק המעצרים.  ואז התגלה מה שהיה ברור מהתחלה - הפרוטוקול בלתי חתום - כלומר "טיוטה", או "פברוק" חסר כל תוקף.  
השופט אברהם היימן גם ממשיך בשגרה לסמן את הפרוטוקולים של דיונים הנערכים בדלתיים פתוחות  בחותם-מים כוזב - "בדלתיים סגורות", והתיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט, ככל הנראה ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. בו בזמן, הפרקליטות התנגדה לבקשות עיון קודמות, בטענה המוזרה והשקרית, שהתיק "פתוח לעיון הציבור".  התוצאה הכללית היא יצירת הרושם הכוזב של איסור פרסום גורף, ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. 
גם כתב האישום שנרשם בתיק המעצרים מפוברק, אבל אין זה הפברוק שפורסם קודם לכן בתקשורת, אלא פברוק מתוחכם יותר, שהוכן ככל הנראה במיוחד על ידי באי כוח הפרקליטות - עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי.  

בתי המשפט ממשיכים בסירוב מוחלט לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר - חלק מהתנהלות כללית הנחזית כנקמנות של השופטים בפעילים שמחו נגד שחיתות בתי המשפט. התוצאה היא שהנאשמים אינם יכולים להשתתף ביעילות ובכשירות בהליכי המשפט, או לקבל החלטות המבוססות על ידיעה ישירה של החומר. 

התופעה של שיבוש בצוותא של הליכים וכתבי בית דין על ידי שופטים ואנשי פרקליטות המדינה תועדה שוב ושוב בשנים האחרונות בבתי המשפט  - מהשלום ועד לעליון.  תופעות אלה מוכרות ברחבי העולם כבר מאות שנים כ"ניהול הליכים למראית עין" - התנהלות חוץ שיפוטית שאין חלה עליה כל חסינות, ויש לראות בה מרמה והפרת אמונים.

השופט הדגול לואיס ברנדייס כתב: "אין דבר מחטא יותר מאור השמש". התרופה היעילה ביותר לשחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק היא הפיקוח הציבורי. ולאור השימוש בכתבים אלקטרוניים, יש צורך ברור בפיקוח ציבורי על ידי מומחים למחשוב, להצפנה, ולמערכות מידע.   
הניסיון של הפרקליטות והשופטים לנהל את פרשת הבלוגרים במחשכים, תוך שיבושים בוטים של הכתבים וההליכים,  יחשב ללא ספק הפרה חמורה של זכויות האדם וכן של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.  בשלב זה יש לראות בלורי שם-טוב, מוטי לייבל, וצבי זר אסירים פוליטיים.  

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2017/09/2017-09-19.html

  

תמונות 1. ההתעללות במוטי לייבל ולורי שם-טוב - פעילי המחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה - נמשכת, ומייצרת בעצמה תיעוד ייחודי של שחיתות בתי המשפט והפרות חמורות של זכויות האדם. השופט אברהם היימן מחזיק בתיק המעצרים, שם נוצר תיעוד יוצא דופן של שיבוש כתבי בית דין ושיבוש הליכי משפט.  היימן מפרסם כתבי פרוטוקול מפוברקים, ומסרב להציג את החתימה עליהם.

____ 

תמונה 2.  באי-כוח הפרקליטות עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי: פברוק כתב-האישום נחזה כמבצע משותף של הפרקליטות והשופטים.
______

תמונה 3. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – התיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט שלא כדין (תמונת מסך מיום 30 לאוגוסט, 2017).

____

תמונה 4. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) – "החלטה בפתקית" תמוהה של השופט אברהם היימן: "למען הסר ספק, העיון מוגבל אך ורק לפרוטוקול הנ"ל, משמע איני מתיר עיון בכל מסמך אחר מהתיק".  התקנות ברורות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". ובית המשפט העליון הכריז על זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." אז היימן מפברק חוק חדש? בקשה לעיון שהוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017 מבקשת צו איסור פרסום עשוי כדין.

____ 

 

תמונות 5. כתב האישום גרסה א' - 152 עמודים, פברוק, שהתפרסם בתקשורת ונמסר לנאשמים במעצר, ושימש לכאורה בסיס לשני דיונים שנרשמו על ידי השופט בני שגיא בתיק הפלילי כ"הקראת כתב-האישום".

תמונות 6. כתב האישום גרסה ב' - 164 עמודים, כתב האישום האמתי (אותנטי),  שנרשם בתיק הפלילי.  כתב אישום זה נמסר בסופו של דבר לנאשמים באולם הדיונים על ידי אדם מן הציבור! וגם לאחר מכן ניסה השופט בני שגיא לטעון שאינו שונה מגרסה א' המפוברקת. בסופו של דבר, ערך השופט בני שגיא דיון שלישי של "הקראת כתב האישום" על סמך המסמך האמתי.

_____

 

תמונות 7. כתב האישום גרסה ג' - 151 עמודים, פברוק שונה מגרסה א', מתוחכם יותר, שנרשם בתיק המעצרים, ועליו אישור אוטומטי מפוברק "מתאים למקור" (החידוש האחרון של הנהלת בתי המשפט).

______

תמונה 8. כתב-האישום האמתי (אותנטי) - גרסה ב':  "הסכמת ממלא מקום היועמ"ש להגשת כתב-אישום".  כתב האישום כולל הפעלה של סעיפים דרקוניים של חוק העונשין, שהשימוש בהם דורש על פי החוק אישור היועמ"ש.  כאן - על ידי פרקליט המדינה שי ניצן כממלא מקומו.  הפברוקים בגרסה א' וגרסה ב' השמיטו חלק מהותי זה של כתב האישום, ועל ידי כך העלימו את מעורבותם הישירה של מנדבלבליט וניצן בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים.

_____ 

תמונות. 9  חתימות באי-כוח הפרקליטות, עורכי הדין מירב גבע ואלירן גלילי: למעלה - על כתב-האישום גרסה ב' - כתב-האישום האמתי (אותנטי); למטה - על כתב-האישום גרסה ג' - הפברוק שנרשם בתיק המעצרים.  ההבדל בחתימות מראה ששני המסמכים נוצרו בנפרד, ושכתב-האישום המפוברק - גרסה ג' - נוצר קרוב לוודאי (אלא אם כן החתימות מזוייפות) בידי עורכי הדין מירב גבע ואלירן גלילי עצמם. מדוע היה צורך לעו"ד גבע וגלילי לייצר את הפברוק של כתב-האישום גרסה ג' בתיק המעצרים?

______

 תמונה 10. פרוטוקול מפוברק של הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שנשלח על ידי בית המשפט לאחר סדרת בקשות לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין".  הפרוטוקול אינו חתום - ולכן חסר כל תוקף, והוא נושא חותם-מים כוזב "בדלתיים סגורות" (הדיון נערך בדלתיים פתוחות).  הסימון השגרתי "בדלתיים סגורות" של הפרוטוקולים של דיונים שנערכים בדלתיים פתוחות נועד כככל נראה למנוע כיסוי תקשורתי של פרשה חמורה זאת.  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שפרוטוקול בלתי חתום הוא מסמך חסר כל תוקף.  החלטת הנציב גם מבהירה ומוסיפה שאסור להדפיס פרוטוקול בלתי חתום, אסור לאשר אותו, ואסור להמציא או למסור אותו לבעלי דין או לאחרים. מקרה זה מדגים הדפסה, אישור והמצאה כוזבת של פרוטוקול מפוברק.  דיון משפטי ללא פרוטוקול הוא "דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול" - כלומר דיון משפטי בדוי.

____ 

.

תמונה 11. דוגמת חתימה לכאורה על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט א’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, "הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 1/01/2000  עד 01/01/2999”.
מסמך זה אינו חתימה אלקטרונית על פי הגדרות מקובלות של חתימה אלקטרונית בכלל, ובפרט על פי חוק החתימה האלקטרונית 2001 בישראל.  ISRAEL COURTS AUTHORITY אינה רשות הקיימת על פי חוק במדינת ישראל, ובוודאי שאינה גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית 2001.  הדוגמה כאן גם מראה שחתימה לכאורה זאת אינה מזהה כלל את החותם בשמו ותפקידו, וכן אינה מציינת את מועד החתימה.

_____

.

תמונה 12. דוגמה של חתימה בלתי תקינה/חסרה על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט ב’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: ההודעה אומרת, "חתימת המסמך אינה תקינה", ואין בנמצא פרטים נוספים לגבי החתימה האלקטרונית החסרה.

_____

תל-אביב, 19 לספטמבר - בקשה אחרונה בסדרת בקשות לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על "פרוטוקול" דיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, הוגשה הבוקר בבית המשפט המחוזי ת"א, ונדחתה מיד על ידי השופט אברהם היימן.  הבקשה הוגשה בתיק המעצרים מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17).

הבקשות וההחלטות שבעקבותיהן יצרו תיעוד ייחודי של סילוף כתבים אלקטרוניים בבית המשפט  ("פברוקים" על פי התקשורת, "טיוטות" על פי השופטים).  

מצב זה מבוסס על שיבוש מכוון ושיטתי של כל אמצעי האימות (אותנטיקציה) במערכות האלקטרוניות הקשורות לכתבים השיפוטיים בבתי המשפט המחוזיים והשלום, המתנהלים במערכת נט-המשפט. שיבושים אלה כוללים:  "המצאה" כביכול ממספרי פקס חסויים, ללא מכתב מלווה מטעם המזכירות, החלטות שאינן נושאות כל סימן של חתימה בת -תוקף, התקנת מנגנון אישור כוזב "העתק מתאים למקור", ויישום חתימות אלקטרוניות נפרדות (detached electronic signatures) המוחבאות מהציבור, ולמעשה אינן חתימות אלקטרוניות כלל.

קשה להסביר את הכשל השיטתי באימות מסמכים במערכת נט-המשפט כטעות אנוש:

• אותנטיקציה היא מושג יסוד בהלכה היהודית כבר 2000 שנה  - בעיקר בענייני גיטין - המשנה הראשונה במסכת גיטין היא בעניין אותנטיקציה...
• אותנטיקציה היא מושג יסוד בניהול בתי משפט בעולם המערבי מאז ימי הביניים המאוחרים...
• אותנטיקציה היא גם עניין חוקתי - האותנטיקציה של החלטות ופסקי דין של בתי המשפט בארה"ב מוגדרת כבר בחוקה משנת 1787...
• אותנטיקציה של כתבי בתי המשפט תוקנה על ידי המנדט הבריטי בפלסטינה-א"י כבר בתקנות בתי המשפט- משרד רישום משנת 1936...
• כשל באותנטיקציה היה העניין המרכזי בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך בשנת 2011...
• אותנטיקציה היא עניין מרכזי באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, כדוגמת אמנת האפוסטיל, וגם עניין שבו עוסקים בשגרה ארגונים בינלאומיים כגון OECD...

אבל כל חכמי המשפט בישראל שכחו כביכול את כל ההיסטוריה הארוכה הזאת בערך בשנת 2000, עם התחלת פיתוחה של מערכת נט-המשפט תחת שרביטם של אהרן ברק ובן טיפוחיו בועז אוקון...  וגם לאחר פרשת ורדה אלשייך, שחשפה חלקים נכבדים מכשל זה, לא תוקנו הכשלים.  את לשכת עורכי הדין יש לראות כשותפה מרכזית למצב זה בבתי המשפט.

I. סקירה של בקשות עיון קודמות בכתבים המפוברקים בתיק הנ"ל:

2017-09-18 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן מסתיר את הפברוקים

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/09/2017-09-18.html

II. "החלטה בפתקית" בלתי חתומה של השופט אברהם היימן על בקשת העיון בחתימה אלקטרונית  לגבי פרוטוקול מפוברק מיום 15 לאוגוסט, 2017

III. בקשת העיון בחתימה אלקטרונית  לגבי פרוטוקול מפוברק מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה הבוקר

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות: 

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט המחוזי תל-אביב, תיק מספר 14280-04-17

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’

ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:

(1) נתוני חתימה אלקטרונית לגבי פרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) בקשה זאת מוגשת בכפוף לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) ופסק-דין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), בנוגע לגישת הציבור לכתבי בית דין.

ב) בית המשפט מתבקש לכלול כחלק בלתי נפרד מבקשה זאת:

(1) את הבקשה המתוקנת (מס’ 43)לעיון בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין, שהוגשה ביום 10 לספטמבר, 2017,

(2) וכן את הבקשה (מס’ 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017.

ג) ביום 11 לספטמבר, 2017, קיבלתי פקס ממקור בלתי מזוהה (תמונה 1). יש לציין שברחבי העולם הנאור, תמסורת פקס ממספר בלתי מזוהה בענייני חוק ועסקים נחשבת פסולה, מחוסר אותנטיקציה, על פי "החוק האחיד לטרנסאצקיות אלקטרוניות" (UETA – Uniform Electronic Transaction Act).

תמונה 1. פקס שהתקבל ביום 11 לספטמבר, 2017, ממקור אנונימי: “התקבל פקס למספר 077-3179186 מאת ".

____

תמסורת פקס זאת, שהגיעה ככל הנראה מבית המשפט המחוזי ת"א, כללה:

(1) "החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, בשם השופט אברהם היימן – שעליה אין כל סימן לאותנטיקציה.

(2) העתק חלקו של "פרוטוקול" דיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שעליו אין כל סימן לאותנטיקציה.

ניתן לשער שמשלוח ה"פרוטוקול" ו"ההחלטה בפתקית" היו אמורים להיות "המצאה" על ידי בית המשפט המחוזי ת"א, אך היא הגיעה ללא כל מכתב מלווה מטעם המזכירות (כשל נוסף באותנטיקציה).

ד) ב"החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, כתב השופט אברהם היימן: “אני נעתר לבקשת המבקש ומתיר לו לעיין בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בלבד", (תמונה 2).

תמונה 2. “ החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן מיום 10 לספטמבר, 2017.

_____

ה) יחד עם "החלטה בפתקית" זאת, קיבלתי בפקס, ממקור בלתי מזוהה, ללא מכתב מלווה (אותנטיקציה) גם העתק של חלקו של מסמך, שהוא לכאורה פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017. ניתן לשער שבכך התכוון בית המשפט לממש לכאורה את העיון המבוקש.

ו) דא עקא, המסמך שצורף אינו חתום כלל. אין עליו אפילו "חתימה גרפית" של השופט אברהם היימן (תמונה 3), בעוד שהבקשה הייתה לעיון בפרוטוקול דיון עשוי כדין.

תמונה 3. פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בתיק זה, כפי שהתקבל בפקס בלתי מזוהה ללא מכתב מלווה. הפרוטוקול אינו נושא אפילו את "החתימה הגרפית" חסרת התוקף של השופט אברהם היימן.
_____

ז) כפי שהובהר כבר בבקשה לעיון המתוקנת מיום 10 לספטמבר, 2017, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) בעניין "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה:

(1) ש"החתימה הגרפית" המופיעה על תדפיסים של החלטות ופסקי דין מנט-המשפט היא תמונה המודבקת על ידי הקלדנית, והיא חסרת כל תוקף.

(2) שהדבקת "החתימה הגרפית" היא שלב הכרחי בהפקת כתבי החלטה בנט-המשפט, טרם יישום החתימה האלקטרונית על ידי בעל הסמכות השיפוטית.

(3) שבמערכת נט-המשפט, רק החלטות ופסקי-דין שנחתמו בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) על ידי בעל הסמכות השיפוטית הם כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.

(4) שאין ניתן להבחין בתדפיסים מנט-המשפט בין "טיוטה" חסרת כל תוקף, לבין כתב שיפוטי חתום, תקף, ובר-אכיפה.

ח) לפיכך, הגשתי ביום 18 לספטמבר, 2017, בקשה לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על כתב הפרוטוקול הנ"ל (בקשה מס’ 55). על בקשה זאת הנפיק השופט אבהרהם היימן "החלטה בפתקית" מאותו יום (תמונה 4), גם היא חסרת כל אותנטיקציה, האומרת: “ככל שלמבקש טענות באשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך כזה, שאינו בקשה לעיון בתיק".

תמונה 4. החלטה בפתקית מיום 18 לספטמבר, 2017 של השופט אברהם היימן על בקשה מס’ 55 – לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, בתיק זה.
_____

ט) לטענת מבקש העיון, “החלטה בפתקית" זאת של השופט אברהם היימן עומדת בסתירה לתקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003) ובסתירה לפסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 בתיק משה הלוי נ מדינת ישראל (בש"פ 5234/14). בפסק דין זה אומר שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל:

(1) פסקה 5: “לגופם של דברים מוסיפה המשיבה [המדינה -יצ] … כי ממילא כל הקבצים שבמחלוקת אשר מקורם במערכת נט-המשפט … הדרך היחידה לקבלם היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...” [קו תחתון הוסף-יצ].

(2) פסקה 12: “‫החלק הארי של הקבצים שבמחלוקת מקורו באתר הרשות השופטת "נט-המשפט"… אדם שאינו בעל דין בהליך, כגון המבקש [הלוי - יצ], אינו מורשה לעיין בתיקים, אלא אם בית המשפט אישר זאת לפי בקשה. עניין זה מוסדר בתקנות 2-4 לתקנות העיון…"

(3) פסקה 13: ‘לא למותר לציין כי תקנות העיון מגדירות בסעיף 1 את המונח "עיון" - “לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב...”’ [קו תחתון הוסף-יצ].

המבקש פעל בדיוק על פי הנאמר בפסק-דין זה: בבואו לקנות גישה לקובץ אלקטרוני מנט-המשפט בתיק זה, שהוא נתוני החתימה האלקטרונית (ככל שהיא קיימת) לגבי כתב הפרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2015, פעל בדרך היחידה המותרת בחקיקה לקבלם, והגיש בקשת עיון על פי סעיף 4 לתקנות העיון.

י) יתרה מזאת, לטענת המבקש, “ההחלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן מיום 18 לספטמבר, 2017, הופכת את זכות העיון, שהוכרזה על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי…" לחוכא ואטלולא. שכן, על פי "החלטה בפתקית" זאת, אין מבקש העיון רשאי לעיין במסמך כולו, כולל חתימתו, אלא רק בחלקו, ללא נתוני החתימה האלקטרונית - החלק הקובע אם יש למסמך זה תוקף כלשהו ככתב בית דין.

י”א) ועוד לטענת המבקש, המצאת מסמך (בין אם על ידי בית משפט ובין אם על ידי כל אדם), מתוך כוונה שמקבלו של המסמך יראה בו כתב בית דין עשוי כדין, תקף ובר-אכיפה ויקבל את סמכותו, תוך כשל לכלול בתמסורת או בגוף המסמך כל סימן לאותנטיקציה, ובהמשך, סירוב לאפשר למקבל אותו המסמך לעיין בחתימת אותו מסמך על ידי הסמכות השיפוטית, תחשב ללא כל ספק בעיני משקיפים בין-לאומיים הונאה מהסוג הנקרא "הונאת משחק הצדפות" (Shell Game Fraud). [¹] יתרה מכך, התנהלותו של השופט אברהם היימן בעניין זה מעלה חשש חמור לגבי כשירותו ויושרתו של בית המשפט המחוזי ת"א כולו.

י"ב) כיוון שתיק זה והפרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, עניינם מעצרם תחת תנאים קיצוניים של אנשים שיש לראות בהם אסירים פוליטיים, כל האמור לעיל גם ייחשב ללא כל ספק הפרה חמורה של זכויות האדם והאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.

י”ג) לפיכך, מן הראוי שהשופט אברהם היימן ייעתר לבקשה לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית לגבי הפרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, ככל שהיא קיימת בכלל. באם אין חתימה זאת בנמצא, ולפיכך אין ביכולתו להיעתר לבקשה זאת, יתכבד השופט היימן ויודיע על כך במפורש בהחלטתו.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתבים (“המצע האקדמי” פורט בבקשה מיום 03 לספטמבר, 2017 על פי הוראת השופט אברהם היימן). מחקריו בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיבר בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. דו"ח שהגיש לשנת 2018 טוען: “אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל". [²] דו"ח זה מתמקד בהנפקת כתבי בית דין למראית עין בבתי המשפט בישראל.

המבקש מכיר את הנאשמים לורי שם-טוב ומוטי לייבל כפעילי מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים, לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד בטענות על שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (טענות, שאח”כ נמצאו להן סימוכין בעיון בתיקים המתאימים). הנאשמים שם-טוב ולייבל היו דמויות מפתח בשחרורה של בן-סימון.

המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של הנאשמים שם-טוב לייבל ושל גב’ בן-סימון. [³]

למבקש עניין אקדמי בתיק זה, בקשר לנסיבות יוצאות הדופן לגבי זכויות האדם, לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות, ובקשר לאי תקינות מערכת נט-המשפט.

תאריך: 19 לספטמבר, 2017, חתימת המבקש:

                                                                        דר' יוסף צרניק – מבקש העיון

                                                                        בעצמו, בלתי מיוצג

1גופים בינלאומיים שישראל חברה בהם, כגון OEDC, הקימו ועדות, ופרסמו הנחיות נרחבות בעניין אותנטיקציה בתמסורות אלקטרוניות, ראו לדוגמה:

OECD Recommendation on Electronic Authentication and Guidance for Electronic authentication

http://www.oecd.org/sti/ieconomy/oecdrecommendationonelectronicauthenticationandguidanceforelectronicauthentication.htm

2 "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" - דו"ח הוגש לאו"ם

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html

"Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel" - Human Rights Alert (NGO) submission to the UN HRC

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29-incompetence-andor.html

3 2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Video-The-remedy-for-Isr-by-Joseph-Zernik-Children-170317-666.html

2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Israel-anti-judicial-corr-by-Joseph-Zernik-Israel_Judicial-Corruption_Punishing-Protesters-160814-5.html

2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/US-DHS-assists-in-suppress-by-Joseph-Zernik-Department-Of-Homeland-Security_Israel_Judicial-Corruption_Protester-Surveillance-And-Arrests-160620-71.html

IV. בקשת העיון בחתימה אלקטרונית  לגבי פרוטוקול מפוברק מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה אתמול

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות: 

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט המחוזי תל-אביב, תיק מספר 14280-04-17

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’

ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:

(1) נתוני חתימה אלקטרונית על פרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) בקשה זאת מוגשת בכפוף לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) ופסק-דין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), בנוגע לגישת הציבור לכתבי בית דין.

ב) בית המשפט מתבקש לכלול את הבקשה המתוקנת, שהוגשה ביום 10 לספטמבר, 2017, לעיון בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין, כחלק בלתי נפרד מבקשה זאת.

ג) ב"החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, כתב השופט אברהם היימן: “אני נעתר לבקשת המבקש ומתיר לו לעיין בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בלבד." (תמונה 1).

תמונה 1. “ החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן מיום 10 לספטמבר, 2017.

_____

ד) יחד עם "החלטה בפתקית" זאת, קיבלתי בפקס, ממקור בלתי מזוהה, ללא מכתב מלווה (אותנטיקציה) גם העתק חלקי של מסמך שהוא לכאורה פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017. ניתן לשער שבכך התכוון בית המשפט לממש לכאורה את העיון המבוקש.

ה) דא עקא, המסמך שצורף אינו חתום כלל. אין עליו אפילו "חתימה גרפית" של השופט אברהם היימן (תמונה 2), בעוד שהבקשה הייתה לעיון בפרוטוקול דיון עשוי כדין.

תמונה 2. פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בתיק זה, כפי שהתקבל בפקס בלתי מזוהה ללא מכתב מלווה. הפרוטוקול אינו נושא אפילו את "החתימה הגרפית" חסרת התוקף של השופט אברהם היימן.

_____

ו) כפי שהובהר כבר בבקשה לעיון המתוקנת מיום 10 לספטמבר, 2017, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) בעניין "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה:

(1) ש"החתימה הגרפית" המופיעה על תדפיסים של החלטות ופסקי דין מנט-המשפט היא תמונה המודבקת על ידי הקלדנית, והיא חסרת כל תוקף.

(2) שהדבקת "החתימה הגרפית" היא שלב הכרחי בהפקת כתבי החלטה בנט-המשפט, טרם יישום החתימה האלקטרונית על ידי בעל הסמכות השיפוטית.

(3) שבמערכת נט-המשפט, רק החלטות ופסקי-דין שנחתמו בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) על ידי בעל הסמכות השיפוטית הם כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.

(4) שאין ניתן להבחין בתדפיסים מנט-המשפט בין "טיוטה" חסרת כל תוקף, לבין כתב שיפוטי חתום, תקף, ובר-אכיפה.

ז) לאור כל האמור לעיל, נחזה המסמך שנשלח אלי בפקס כ"טיוטה" בלבד, ולא פרוטוקול עשוי כדין, שהוא נושא הבקשה לעיון. יחד עם זאת, למען הסר ספק, יש צורך לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית על מסמך זה, על מנת להבחין בוודאות מה טיבו: “טיוטה” או כתב בית דין.

ח) בדיקת נתוני החתימות האלקטרוניות של החלטות ופסקי-דין בנט-המשפט, העלו עד היום רק שני סוגי חתימות:

(1) חתימה בלתי אמינה שגרתית (תמונה 3)

אדם בר-דעת שיבחן נתוני חתימה אלקטרונית לכאורה מסוג זה, ימצא ללא צל של ספק שאינה חתימה אלקטרונית כלל, ובוודאי שאינה חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).

תמונה 3. דוגמת חתימה לכאורה על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט א’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, "הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”.

_____

(2) חתימה בלתי תקינה/חסרה (תמונה 4)

במקרים יוצאי דופן מסוג זה, כתב החלטה או פסק דין לכאורה, שהומצא אלקטרונית בנט-המשפט, אינו חתום כלל.

תמונה 4. דוגמה של חתימה בלתי תקינה/חסרה על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט ב’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: ההודעה אומרת, "חתימת המסמך אינה תקינה", ואין בנמצא פרטים נוספים לגבי החתימה האלקטרונית החסרה.

_____

ט) מבחינה טכנית, ניתן לבצע את העיון המבוקש כאן באחת משתי דרכים פשוטות:

(1) להורות למזכירות להתיר לי לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית במסוף מתאים במזכירות, ולהפיק תצלומי מסך של הנתונים.

(2) להורות למזכירות להפעיל את "יישום ההמצאה" בנט-המשפט לגבי המסמך המבוקש, יחד עם החתימה האלקטרונית התואמת, לכתובת הדוא"ל <123456xyz@gmail.com >.

י) מן הראוי שבית המשפט ייעתר לבקשה זאת, שכן הנפקת "טיוטות" חסרות תוקף בעניין מעצרים, תחזה ללא כל ספק כהפרה חמורה של זכויותיהם של הנאשמים.

י”א) בנוסף יש לציין, שאוסף העובדות המצוינות בבקשה זאת גם מצביע על הצורך בפעולות מתקנות מקיפות לגבי התנהלות מזכירות בית המשפט המחוזי תל-אביב ומערכת נט-המשפט (בדומה לממצאים שהתגלו והתפרסמו בפרשה זאת לגבי ניהול הליכי צווי חיפוש בבית המשפט השלום תל-אביב ללא תיקים וללא רישום מזכירותי כלל במשך שנים).

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

כנ"ל (בקשה מהבוקר).

תאריך: 17 לספטמבר, 2017, חתימת המבקש:

                                                                        דר' יוסף צרניק – מבקש העיון

                                                                        בעצמו, בלתי מיוצג

1 "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" - דו"ח הוגש לאו"ם

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html

"Incompetence and/or corruption of the courts and the legal profession, and discrimination by law enforcement in Israel" - Human Rights Alert (NGO) submission to the UN HRC

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29-incompetence-andor.html

2 2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Video-The-remedy-for-Isr-by-Joseph-Zernik-Children-170317-666.html

2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Israel-anti-judicial-corr-by-Joseph-Zernik-Israel_Judicial-Corruption_Punishing-Protesters-160814-5.html

2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/US-DHS-assists-in-suppress-by-Joseph-Zernik-Department-Of-Homeland-Security_Israel_Judicial-Corruption_Protester-Surveillance-And-Arrests-160620-71.html

קישורים נוספים

[1] 2017-09-19 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 57) לעיון בנתוני חתימה אלקטרונית על פרוטוקול דיון מיום 15 לאוגוסט 2017, עשוי כדין

https://www.scribd.com/document/359338261/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5WXpKT0NxZGwtSFE/view?usp=sharing 

[2] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 53) לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין

https://www.scribd.com/document/359222448/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5ZXQtMUVDNU13Vzg/view?usp=sharing 

[3] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 54) לעיון בכתב-אישום עשוי כדין

https://www.scribd.com/document/359222532/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5ZURjVmlvNl9iVVU/view?usp=sharing 

[4] 2017-09-18 מ"י נ שם-טוב ואח'  (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א  - בקשה (מס’ 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על פרוטוקול והחלטות מדיון ביום 15 לאוגוסט, 2017

https://www.scribd.com/document/359222338/ 

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5Q1RCd1l3Y3NyY1U/view?usp=sharing