2024-07-03 בסביבות גיל 70, רגל אחת בקבר, ולא מפסיקים...

ילדים בסדר גמור | חנה יבלונקה

זהו סיפורם של דור ילידי המדינה, הישראלים הראשונים.

המעורבים כולם ילידי הארץ, העשור הראשון לאחר קום המדינה. כולם גדלו בתוך כמה קמ"ר בחיפה, כולם זכו לילדות פריווילגית במונחי אותה תקופה. כולם זכו לחינוך יוקרתי, במונחי אותה תקופה. כולם בעלי השכלה גבוהה..

From: JZ <>

Date: Thu, Jun 27, 2024 at 6:56 PM
‪Subject: ת"ע 11650-06-24, צרניק נ' צרניק: בקשה מאורי, מעו"ד רחל בן ארי ומעו"ד יואב סלומון לצעדים בוני אמון - לקראת הגשת תגובתי על הבקשה למינוי מנהלי עיזבון‬
To: uri zernik <>, Rachel Ben-Ari <r>, yoav salomon <>

שלום רב לאורי, רחל, יואב,

לאחרונה איתרתי בזריזות עורכת דין ותיקה בתחום דיני משפחה, והיא מייעצת לי כעת. היועצת גם מכירה חלק מבאי הכוח בעניין שלפנינו. זאת, לאחר שהפסקתי את הייצוג ע"י עו"ד יאיר שיבר, שהחל בתרומתו המעולה לקידום הסדר בין הזוכים מחוץ לבית המשפט (שקיבל אח"כ מעמד של פסק דין), והסתיים באירועים שאת פשרם איני יודע.

בפגישה בה סקרנו, היועצת ואני, את העניינים העומדים ותלויים לפנינו כעת, ואת מהלך העניינים עד עתה, ההמלצה המרכזית שלה הייתה לנסות להתנהל בצורה יותר חברית עם הזוכים ובאי כוחם, לבנות אמון, ולנסות לגבש עמדה יותר שיתופית בבקשה למינוי מנהלי עיזבון.

אין ספק שהיועצת הייתה יעילה מאד בדיון במצב, והיא השפיעה באופן יסודי וחיובי על עמדתי.

מצד שני קיימות העובדות ביחס להליכים בבית המשפט לענייני משפחה בעבר, וביחס למצב הנוכחי. 

אורי נמנע עד כה מלענות בעצמו, עד כה. אני מקווה שהפעם הוא כן יענה בעצמו. אינני חושב שאורי נזקק לשכפ"צ, כפי שהוא עצמו כינה בעבר הסתתרות מאחורי עורך דין.

לכן, אני פונה בעיקר לאורי, אבל גם לעורכי הדין, בבקשה לנקוט בצעדים בוני אמון: בין אם הסכמה להעברה אלי של סמכותו בעבר של עו"ד שיבר לאשר תשלומים מכספי העיזבון, בין אם מסירת דו"ח כספי של העיזבון, ובין אם כל הצעה אחרת שתיצור איזון כלשהו בין הזוכים/היורשים בביצוע החלוקה וסיומה בהקדם האפשרי.

המטרה היא להגיש תגובה לבקשה למינוי מנהלי עיזבון, כשהיא בהסכמת כל הזוכים/היורשים.

אודה אם גם אורי ישיב בעצמו.

בברכה,

יוסף צרניק

1. "אנחנו בני 70 בערך, עם רגל אחת בקבר. הגיע הזמן לשנות כיוון... " פגישה עם אורי ב-3.2.2023 בקדרון 2, חיפה

בשבת, 3.2.2023, כחודש וחצי לאחר פטירתה של אמנו ז"ל, עוד בטרם החלו ההליכים בבית המשפט או מחוצה לו בעניין הירושה, נסעתי לחיפה כדי להראות לאורי את "המגירה הסודית" ותוכנה (שם הוסתרו תכשיטי הזהב), ואת הפורטפוליו של יצירות אמנות על נייר, שאחסנתי מעל הארון בחדר הילדים לפני מעל ל-50 שנה. דברי ערך, שהבנתי שאורי ודרור אינם יודעים על קיומם.

זאת הייתה גם פגישה נדירה ושיחה נדירה של שנינו פנים אל פנים, בפרטיות.  אורי שאל אותי מה דעתי בעניין המצב שלפנינו והסדרת הירושה. אני פתחתי בהזכרת אירועים לא ראויים מ-12 השנים האחרונות, הקשורים לאפוטרופסות על אמנו, לעורכי דין חיפאיים (בראש ובראשונה עו"ד עמוס צדיקה), ולבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. אורי ביקש את סליחתי על מעשיו, ולא בפעם הראשונה. אבל כרגיל, אני בספק בקשר לכוונתו בבקשות סליחה אלה, כשאינן מלוות במעשים מתאימים.

הזכרתי לאורי גם את התצהיר שהגישו הוא ודרור לרשם הירושות ב-2016 לאחר פטירתו של אבי, ללא ידיעתי, ללא הסכמתי, בעזרת עו"ד עופר בן ארי הזכור ממספר פעולות לא ראויות קודמות, בו רשמו שמצב כשרותי המשפטית "לא ידוע". הוא השיב: "היינו מודאגים מאד". בשלב זה, ראיתי בדבריו בדיחה צינית.

בתשובה לשאלה שלו כיצד אני רואה את פתרון המצב שלפנינו, אמרתי לו, שאני חושש שהעניין יסתיים במרמה כלשהי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. 

הוספתי ששלושתנו בסביבות גיל 70, עם רגל אחת בקבר, ונראה לי שהגיע הזמן לשנות כיוון. 

לרגע היה לי נדמה שאורי הסכים אתי בכנות.

2. הבקשה למינוי מנהלי עיזבון - הצורך באיזון מינימלי בין הזוכים בסמכויות בביצוע הסכם החלוקה

ללא הבדל כיצד אני בוחן את הדברים ומנסה להפנים את עצתה של היועצת, קיימות העובדות שלפנינו: במצב שנוצר לאחר שהפסקתי את הייצוג ע"י עו"ד יאיר שיבר, ולפי הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כפי שהיא, נוצר חוסר איזון בולט בין הצדדים, מצב שאינו רצוי בניהול עזבונות.

(א) סיכום מצב העניינים - אני מתקשה לקבל את התמונה שמציירת עו"ד רחל בן ארי

ב-11.5.2024 עו"ד בן ארי מסכמת את המצב כך:

"מבקשת להבהיר- למרות שדרור ואני סברנו שאין טעם ואין הגיון לא ניהולי ולא כלכלי לשמאות נוספת על כל הפריטים הרבים, הלכנו עם זה לאור ההסכם. ואמנם יואב פנה ולא ניתנה כל הצעה מזה כמה שבועות. ובינתיים, ההסכם הופר הפרה גסה עי העדר שיתוף הפעולה וביצוע הנדרש לצורך העברת החזר ההוצאות לדרור והפעימה הראשונה של שכר הטרחה ליואב ולי. משכך דרור הודיע כי אינו רואה עצמו מחוייב יותר על פי אותו הסכם ובקש לנהל מומ" [קווים תחתונים הוספו - י"צ].

אני מתקשה בעיקר עם המילים שהדגשתי בקו תחתון: "שמאות נוספת" על מה??? לא בוצעה כל שמאות לפי ההסכם עד היום... "יואב פנה ולא ניתנה כל הצעה"??? כי הפנייה שובשה ו"השמאים ברחו" כפי שתיאר עו"ד סלומון את המצב... "משכך דרור הודיע" - הסיבות להכרזות יוצאות הדופן של דרור מוכרות לכולנו ואין צורך לחזור עליהן. דרור לא קשר את הכרזותיו אלה להתנהלותו הבלתי סבירה של עו"ד יאיר שיבר בחודשיים האחרונים.

באשר למצב ביחס לעו"ד יאיר שיבר: אני פעלתי לתקן את המצב: הפסקתי את הייצוג ע"י עו"ד שיבר. 

כמו כן, הסרתי חלקית חיסיון עו"ד לקוח, כדי להראות שאני פעלתי בעקביות ובעקשנות, ובתאום ושיתוף פעולה עם עו"ד בן ארי, בניסיון להניע את עו"ד שיבר לקיים את חובותיו.

עמדת היועצת: לא להתרגש. התנסחות בצורה כזאת היא חלק מהתנהלות שגרתית של עורכי דין.

(ב) איזון במינוי מנהל עיזבון - אני מתקשה לקבל את עמדתו של עו"ד יואב סלומון בעניין "ביצוע בקירוב" במצב שלפנינו

כשאני קורא את הספרות המשפטית בעניין מינוי מנהל עיזבון, ההתוויות ברורות: על המנהל להיות ניטרלי, יחסו לצדדים שוויוני, אין למנות מנהל המייצג רק חלק מהיורשים/זוכים במצב של מחלוקת, וכו'.

על פניו, המינוי המוצע בבקשה למינוי מנהלי עיזבון נחזה כסותר את ההתוויות הבסיסיות הנ"ל, אולם אני מנסה למצוא דרך להגיב לבקשה במתן הסכמה. לכן, יש צורך בקביעת איזון כלשהו בסמכויות הביצוע.

בעת עריכת הסכם החלוקה עו"ד שיבר לא היה מוכן להיות מעורב בביצוע, שרובו ככולו מתנהל בחיפה. לכן נוצר חוסר איזון בין הצדדים. באי כוחם של אורי ודרור קיבלו את כל סמכויות הביצוע, כל חובות הביצוע, וכל התגמול עבור הביצוע.

בכדי לאזן מצב זה, דרשתי שעו"ד שיבר, בתפקידו כבא כוחי, יקבל סמכות שווה בהסכם החלוקה, לפחות באישור הוצאת כספים מהעיזבון. וכך היה.

סמכות זאת הגיעה לסיומה עם הפסקת ייצוגי ע"י עו"ד שיבר. נותרה הבעיה הפתוחה: כיצד לבצע את הסכם החלוקה בעניין אישור הוצאת כספים בהיעדרו של עו"ד שיבר?

עו"ד סלומון מציג לאחרונה את הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כפתרון הבעיה הנ"ל באמצעות "ביצוע בקירוב".

כיוון שכך, השתמשתי באותו טיעון משפטי עצמו, ופניתי לעו"ד בן ארי וסלומון, בבקשה לתקן את הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, ולהחזיר את סמכות האישור של עו"ד שיבר אלי. שכן, אני מקור הסמכות הזאת. זהו "הביצוע בקירוב" הקרוב ביותר להסכם המקורי, וזהו גם הביצוע בקירוב המתאים והראוי ביותר לאור התכלית של סמכות האישור שהייתה בידי עו"ד שיבר. התכלית הייתה יצירת איזון כלשהו בסמכויות הזוכים/היורשים במהלך ביצוע חלוקת העיזבון. 

יתר על כן, כפי שמדגימה התכתובת ביני לבין עו"ד שיבר שחשפתי, אני פועל בעקביות ובנחישות לזירוז החלוקה. 

זאת הייתה גם עמדתי בעבר: מלכתחילה פעלתי ליצור הליך גישור, או כל הליך מחוץ לבית המשפט במטרה לסיים את חלוקת העיזבון בצורה מהירה, ללא מחלוקות. 

ובהמשך, לדוגמה, כשדרור נמנע מלבצע את חובתו לפי הסכם החלוקה, ולא הכין רשימת מיטלטלין במשך חודשים רבים, אני הכנתי את הרשימה במקומו, למרות שאין לי ידיעה אישית אודות נכסי העיזבון במיטלטלין.

פניתי מספר פעמים לעו"ד סלומון בעניין זה. וכו, ביקשתי שאורי יהיה מעורב בהחלטה זו.

תשובתו האחרונה של עו"ד סלומון ב-23.6.2024 הייתה:

"שלום רב, אני מתנגד לכל שינוי שהוא בהסכם. כך המלצתי לאורי והוא קיבל את המלצתי." [קו תחתון הוסף - י"צ]

אני מתקשה לקבל את הטיעון הנ"ל של עו"ד סלומון "בערכו הנקוב" [at face value]. הרי עו"ד סלומון עצמו מציג את הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כ"ביצוע בקירוב". אם כך, מובן מאליו שהבקשה למינוי מנהלי עיזבון היא שינוי בהסכם. 

יתר על כן, מינוי מנהלי עיזבון הוא שינוי מהותי, יסודי, הוא משנה את הסכם החלוקה כולו, מעבר לשאלת פתרון סמכותו של עו"ד שיבר באישור תשלומי העיזבון.

אני לעומת זאת, נמנע מהצעת כל שינוי נוסף על השינוי המינימלי, הנדרש על פי "ביצוע בקירוב" לביצוע ההסכם ככתבו וכלשונו. והשינוי שאני מציע הוא ספציפי לעניין הבעייה שנוצרה עקב הפסקת הייצוג ע"י עו"ד שיבר.

יתר על כן, המצב שיווצר לפי הצעת עו"ד סלומון נוגד את ההתוויות הבסיסיות בעניין מינוי מנהל עיזבון. הוא יוצר למעשה אפליה בין הזוכים/היורשים. 

מצב זה מודגם כבר עתה בסירובם של עו"ד בן ארי וסלומון למסור לי דו"ח כספי של העיזבון, כפי שהוסכם בפברואר שנה זו, ומה שעו"ד בן ארי תיארה אז כחובתם המובנת מאליה של עורכי הדין שמבצעים את החלוקה לפי ההסכם.

עמדת היועצת: להתרכז בסיום מהיר של חלוקת העיזבון וחסל. 

אולם מנסיוני, הקמת מצב לא תקין מלכתחילה, עלולה להסתיים בהארכת התהליך במקום קיצורו. בפרט - מצב כזה עלול בסבירות גבוהה לגרום לפניות חוזרות לבית המשפט. חלקן מחויבות בחוק במצב של מינוי מנהל עיזבון. אבל עדיף שאם וכאשר יהיה צורך בכך, הפניות לבית המשפט תהיינה בקשות בהסכמה, כמו הבקשה לאישור הסכם החלוקה.

3. הבקשה למינוי מנהלי עיזבון שהגיש עו"ד סלומון, והתנהלות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה

המצב שלפנינו עתה, מגיע על רקע ניסיון העבר ביחס לפעולות בהן היו מעורבים אורי ודרור בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, המצב בבתי המשפט לענייני משפחה בכלל, וחששות ספציפיים שלי ביחס לבקשה למינוי מנהלי עיזבון שהגיש עו"ד סלומון.

(א) ניסיון העבר ביחס לפעולות בהן היו מעורבים אורי ודרור בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה

אינני מעוניין לפרט את כל הפרשות.

האירועים החמורים ביותר התנהלו בשנת 2013, בהליך שיזמו דרור ואבי ז"ל למינוי דרור כאפוטרופוס נוסף לאמי. אירועים אלה התנהלות בהובלת עו"ד עמוס צדיקה בשיתוף פעולה עם השופטת אספרנצה אלון. יש לראות בהם פעולות עברייניות של קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, ופעולות עברייניות ספציפיות, המוכרות היטב בחוק ובפסיקה מחוץ לישראל: ניהול הליכים למראית עין [simulated court process], והונאה של בית המשפט [Fraud Upon the Court]. 

דרור נזכר פתאום לאחרונה בהליך משנת 2013, והעלה טרוניה כפולה: (1) על כך שאני נמנעתי מלהשתתף בדיון בהליך הנ"ל -- כאילו אני הטרחתי אותם בבתי המשפט! (2) שאני חייב לעיזבון אבי ז"ל 2,000 ש"ח, שהשופטת אספרנצה אלון פסקה לפי בקשת עו"ד עמוס צדיקה ל"הוצאות לדוגמה", באותו הליך, שלא אני יזמתי, בו לא הגשתי התנגדות, ובו לא הופעתי לדיון.

בתגובה לטרוניות שדרור העלה לאחרונה, העברתי לצדדים ובאי כוחם את המסמכים המתעדים מה התרחש בבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2013 בהליך האמור. בפרט: הדיון האמור לעיל, שהיה דיון למראית עין, אינו מופיע ביומן בית המשפט בתיק המתאים, ופרוטוקול הדיון, שהיה פרוטוקול למראית עין, אינו מופיע בין הפרוטוקולים בתיק המתאים. 

אני לא הופעתי לדיון, כיוון שידעתי עוד בטרם הדיון, שעו"ד עמוס צדיקה והשופטת אספרנצה אלון מתנהלים במרמה, מנהלים דיון למראית עין, מנפיקים וממציאים לי כתבי בית דין למראית עין, חסרי תוקף, בטלים מיסודם, שאינם ניתנים לביטול - void, not voidable.

כאמור, אורי ביקש סליחה מספר פעמים על חלקו בעניינים אלה. דרור, לעומת זאת, דבק בהכחשה.

(ב) הרקע הבעייתי - התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה בישראל

יש לציין שהאירועים הנ"ל היו אולי קיצוניים, אולם בתי המשפט לענייני משפחה בישראל ידועים בהתנהלות בלתי סבירה. אסתפק בחוות דעתה של פרופסורית ידועה בתחום - פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב:

"יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע לשם". פרופ' הקר ממשיכה בניסיון לנתח את המצב בהתאמה למצב בחברות הנחשבות פרימיטיביות, לפי התיאוריות של מקס ובר בתורת המשפט  - האם אלה בתי משפט שבטיים? האם אלה בתי משפט כריזמטיים?  היא גם מציינת את הקשיים בהוראת דיני משפחה - כיוון שבתי המשפט אינם פוסקים לפי העובדות שלפניהם, אינם פוסקים לפי החוק, ואינם פוסקים לפי ההלכה המחייבת.

  https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449 

אינני עורך דין, אבל אני מתמצא היטב בנושאים הקשורים לבעיות במערכת המשפט בישראל ומחוצה לה:

יוסף צרניק, PhD, הוא מנהל המחקר ב- Human Rights Alert NGO. הוא גם המחבר הראשי של הגשות ה-NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם בהליכי הבדיקה התקופתית של ארה"ב (2010, 2015) ושל ישראל (2012, 2018). ההגשות התמקדו בהתנהלות רשויות החוק והמשפט, ובפרט בהשפעה השלילית של מערכות ניהול התיקים בבתי המשפט על ישרת בתי המשפט. כל 4 ההגשות הנ"ל עברו את בדיקת הצוות המקצועי של המועצה, נכללו ואוזכרו בדו"חות הסופיים של המועצה.

ההגשה משנת 2010 סוכמה ע"י הצוות המקצועי של האו"ם, בדו"ח הסופי על ארה"ב: "… שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה". זהו קרוב לוודאי דו"ח זכויות האדם הראשון אי פעם, שהיה מבוסס על ניתוח מערכות מידע – של בתי המשפט ובתי הכלא בקליפורניה.

ההגשה משנת 2012 על ישראל סוכמה ע"י הצוות המקצועי בדו"ח הסופי: "...חוסר ישרה במערכות המידע של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".

ההגשה משנת 2018 על ישראל סוכמה ע"י הצוות המקצועי בדו"ח הסופי על ישראל: "… התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל. ההגשה מאשרת, כי כתוצאה מהתקנת מערכות ניהול תיקים, יש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב".

בשנת 2018 - ד"ר צרניק הוזמן לנהל סמינריון בנושא נט המשפט ומערכת המשפט בישראל, בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי האיחוד האירופי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה.

בשנת 2018 - בעקבות הדו"ח הנ"ל של מועצת זכויות האדם של האו"ם, ד"ר צרניק שלח הודעה לכב' הנשיאה א' חיות, ובעקבותיה הוסרה ביולי 2018 הערת השוליים "עותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח", שהופיעה עד אז על כל החלטות בית המשפט העליון. ד"ר צרניק אף זכה למכתב תודה מלשכתה של הנשיאה חיות. הערת השוליים הנ"ל הותקנה בשנת 2002 תחת כהונתם של כב' הנשיא א' ברק וכב' רשם בית המשפט העליון ב' אוקון, והיא החליפה את הערת השוליים שהייתה שם עוד מימי המנדט: "העתק מתאים למקור. מזכיר ראשי [שמריהו כהן]".

בינואר 2019 - (לפני בחירות סבב א' בסדרה הנוכחית) ד"ר צרניק הוזמן להשתתף במפגש מצומצם, סגור, בהנחיית פרופ' יובל שני, דיקן בי"ס למשפטים באונ' העברית לשעבר, בהשתתפות כב' השו' חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, נציג בכיר של מבקר המדינה, ראש המחלקה המשפטית וראש המחלקה הטכנולוגית בשב"כ בדימוס (היום שניהם ב-INSS) בנושא "איומים על טוהר הבחירות בישראל". ד"ר צרניק הוזמן להשתתף, לאחר פרסומים ביקורתיים שלו החל מ-2017 אודות מערכת המידע של ועדת הבחירות המרכזית – "דמוקרטיה".

בשנת 2020 - ד"ר צרניק התבקש ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב, מיוזמתה, לתרום דו"ח תקופתי קצר על מערכת המשפט בישראל.

באוגוסט 2020 - כחלק מניהול ענייניה המשפטיים של העמותה, ד"ר צרניק זכה בערעור על החלטת מותב שלושת השופטים המחוזיים בת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נ’ נתניהו, שמנעו את גישת הציבור להחלטותיהם בנט המשפט. פסק דינו כב' השו' ע' גרוסקופף ברע"א 4421/20 ד"ר יוסף צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (‫‪20.8.2020‬‬) הוכתר במאמר של עו"ד אביגדור פלדמן - "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו". אביגדור פלדמן "ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים" הארץ (27.8.2020).

בדצמבר 2022 - עת"מ 15789-09-22 ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ’ שר הבריאות הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש, שד"ר צרניק ניהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, הגיע לכותרות החדשות, כשמשרד הבריאות מסר לבית המשפט, על דעת מנכ"ל משרד הבריאות, כי הוא לא מוצא את ההסכם שנחתם עם חברת פייזר, ואינו מצליח לברר אם הוא בכלל נחתם.

במרץ 2023 – ניתן פסק הדין של השו’ ו’ פלאוט בבית המשפט המחוזי מרכז, ברע"א 17690-12-22 ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ’ מדינת ישראל, אפי נוה, בר כץ, והנהלת בתי המשפט. בספטמבר 2022, התפרסם: משה גורלי "אפי נוה הורשע במה שהיה אפשר" כלכליסט (21.09.2022)... דא עקא – אפי נוה לא הורשע כלל. אמנם הנהלת בתי המשפט הפיצה "הכרעת דין" והיא התפרסמה בתקשורת, אולם עיון בתיק נט המשפט הראה שנשיאת בתי משפט השלום מרכז, השו’ ע’ רון, לא רשמה את הכרעת הדין בתיק. במקום הכרעת הדין, הופיעה בתיק "הודעה קופצת" – "מסמך אינו זמין כעת". ד"ר צרניק הגיש בקשת עיון לשו’ ע’ רון, ותיעד שגם לאחר שהודיע לה שהמסמך חסר בתיק בית המשפט, היא סירבה לתקן את המצב. בערעור לבית המשפט המחוזי, השו’ ו’ פלאוט נתנה להנהלת בתי המשפט 45 ימים לתקן את המצב. הנהלת בתי המשפט יצרה פתרון לא מקורי: ע’ רון נפטרה בינתיים, לתיק מ"י נ’ נוה העלו הכרעת דין "סרוקה".

(ג) חששות שלי ביחס לבקשה למינוי מנהלי עיזבון שהגיש עו"ד סלומון

על רקע זה, הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, שהגיש עו"ד יואב סלומון, העומד בראש משרד ותיק ומוביל בחיפה, ובהסכמה עם עו"ד רחל בן ארי, העומדת בראש משרד ותיק ומוביל אחר בחיפה, והתנהלות ההליך עד עתה עוררו קושיות פרוצדורליות:

(1) הבקשה הוגשה ללא תצהיר - פגם היורד לשורש תקינותה ותקפותה של הבקשה.

(2) הבקשה נחזית בעיני כדלה ו/או נעדרת טיעונים עובדתיים ומשפטיים מתאימים.

(3) יש מקום לראות בבקשה זו כתב טענות נעדר עילת תביעה.

(4) חלף ייפוי כוח אחד, פשוט ולעניין מטעם אורי, עו"ד סלומון צירף בנספח מיוחד 4 ייפויי כוח, אולם ספק אם הם רלוונטיים ותקפים לבקשה שלפנינו.

(5) בהמשך, עו"ד סלומון נחזה כמנסה להוסיף טיעונים עובדתיים ומשפטיים לכתב הטענות המרכזי ב"תגובה" לבקשות שלי: הודעה על הפסקת ייצוג ע"י עו"ד שיבר ומשיכת ההסכמה שניתנה ללא הסכמה. הוספה כזאת, בפרט - מבלי לציין אותה במפורש כתוספת לכתב הטענות המרכזי, נחשבת פסולה בד"כ. בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל הכל זורם...

(6) כל הנ"ל אינם מעשי ידיו של מתמחה, או עורך דין זוטר. אלה פעולות וכתבים שהוכנו ע"י עורך דין ותיק, מנוסה, העומד בראש משרד מוביל בחיפה. לכן, התנהלותו מעוררת חשש להעדר תום לב בעריכת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון ובהגשתה לבית המשפט בחיפה.

עמדת היועצת: זה מה שיש. ככה מתנהלים בתי משפט לענייני משפחה בישראל.

בברכה,

יוסף צרניק

2024-06-28 כבוד השופטת אספרנצה אלון: אשת רזי סדר הדין? או מפברקת מתוך יהרה, חסרת תקנה?

א"פ 25607-03-13 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש: מהלכי משפט למראית עין ע"י השו' אספרנצה אלון ועו"ד עמוס  צדיקה בתיק האפוטרופסות של אמי רבקה שמי צרניק ז"ל

https://inproperinla.blogspot.com/2024/06/2024-06-28-25607-03-13.html

 

תמונות | השופטת אספרנצה אלון;  עו"ד עמוס צדיקה

המטרה שלי מלכתחילה הייתה לסיים את פרשת העיזבון ללא עירוב בתי המשפט. זאת - בפרט לאור הניסיון שלי במשך למעלה מעשור - הערבוב של אחיי היקרים עם בית המשפט לענייני משפחה גורם לאפקט סינרגיסטי.

תחילה נראה היה שהעניינים מתנהלים מעבר לציפיות: באוגוסט 2023 חתמנו הסכם לחלוקת העיזבון.

אולם בהתקף זעם בתחילת מאי 2024, אחי דרור הכריז שכל שמאות מיטלטלין חיצונית, עצמאית, לפי הסכם החלוקה פוגעת בו אישית, ושהסכם חלוקת העיזבון בטל. ואז העלה פתאום בתכתובת טרוניות בנות עשר שנים בעניין א"פ 25607-03-13: 

1. בהליך שבנידון אני טרטרתי אותם בבתי המשפט ובסוף לא הגעתי לדיון (לא אני יזמתי את ההליך, או את הדיונים... דרור ואבי יזמו את הפעולות)...

2. שאני חייב 2,000 ש"ח לעזבונו של אבי ז"ל (שנסגר בשנת 2016), לפי פסיקת השו' אספרנצה אלון, לבקשת עו"ד צדיקה ל"הוצאות לדוגמה" נגדי... (דרור מסרב להאמין עד היום שהשו' אספרצה אלון עם עו"ד עמוס צדיקה ניהלו הליכים למראית עין)....

במהלך העשור הקודם תפסתי את אבי ואחיי היקרים עוסקים שוב ושוב במעשים "לא ראויים". היה ברור שביצוע המעשים חשוב להם מאד. מה הייתה מטרתם הובהר לחלוטין רק בעקבות פטירתה של אמי ז"ל.

במשך שנים הם הסתירו שלא כדין את צוואתה של אמי משנת 1999, שהייתה צוואה משותפת והדדית. הם גם לא גילו את דבר קיומה גם לאחר פטירתו של אבי בשנת 2016. ובמהלך אותן שנים, הם עסקו בהתמדה בסיכול צוואתה של אמי ז"ל.

בכל הפרשה הנמשכת עוד מעט שנתיים, אחיי היקרים מסרבים להפנים שני עניינים:

1. הפרת חובת מסירת צוואה לרשם היא עבירה שדינה מאסר 3 חודשים או קנס לפי סעיף 75 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965; הסתרת צוואה בכוונה להונות היא עבירה שדינה 5 שנות מאסר לפי סעיף 395 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; הרשעה בהסתרת צוואה שוללת את זכות היורש לרשת לפי סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

2. "המנוח שהותיר אחריו צוואה, הוא למעשה בעל-הדין האמתי" (השו’ ש’ שוחט בפסק דין מחוזי ת"א שלא פורסם) - הסתרת צוואת אמי וסדרת הפעולות שבוצעו לסיכולה של הצוואה הן בראש ובראשונה הונאה על אמי ז"ל. 

הפרשה שלהלן, בא"פ 25607-03-13 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש. בקשה למינוי דרור צרניק אפוטרופוס נוסף לרבקה צרניק, התרחשה לאחר פרשות קודמות:

 

1. א"פ 1829-06-10 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש: בקשה למינוי רוברט צרניק אפוטרופוס - הוגשה ע"י רוברט צרניק בלתי מיוצג

באפריל 2010 חזרתי לישראל. אמי ז"ל הייתה כבר שנים בלתי כשירה עקב אלצהיימר. 

שהיתי בבית דודי אלי, בבית בת דודי עמית, בביתו של דרור, חלקתי חדר עם אורי בבית ההארכה של האוניברסיטה העברית...

בו בזמן, אבי, אורי ודרור הגישו בסתר בקשה למינוי אפוטרופוס לאמי ז"ל, מבלי שגילו את דבר הגשת הבקשה לדודי אלי ולי (קרובים מדרגה ראשונה).

בהמשך, בעקבות פנייה של העו"סית לסדר הדין, נודע לי דבר הגשת הבקשה, והלכתי לעיין בתיק. אז גיליתי שהם הגישו תצהירים שקריים ומטעים: שדודי אלי נתן את הסכמתו לבקשה, ושאין הם יודעים היכן אני.

מה הייתה מטרת התעלול הנ"ל? אינני יודע בדיוק. אולם בתסקיר העו"סית, היא מצטטת את אבי, שבתשובה לשאלתה, מדוע רק אז הגישו את הבקשה למינוי אפוטרופוס, ענה כי אז עלה הצורך לבצע פעולות נדל"ן.

אבי כעס שביצעתי את העיון בתיק. לפי השקפתו, לא הייתי אמור לבצע עיון בתיק, רק לשאול אותו מה הוגש בתיק...

 

2. ניסיון לשדל אותי להיכנס לעסקת קש - עסקת נדל"ן שהיא הסכם מתנה למימוש ירושתה של אימי ז"ל - ע"י עו"ד עופר בן ארי 

גם כאן דרור היה מעורב בצורה אינטימית בפעולות. אולם כפי שכתבתי למעלה, אינני יכול לומר היום אם הוא מבין או לא מבין מה אבי ועו"ד עופר בן ארי ניסו לבצע. מבחינתי זה היה ניסיון לבצע הונאה. אולם הניסיון לא צלח, כיוון שסירבתי לחתום על הסכם המתנה.

דרור היה זה שהסיע אותי למשרדו המוזר של עו"ד עופר בן ארי. הוא ידע בפרטים במה היה מדובר. אולם שהגענו למשרד, הוא בחר להישאר במכונית ברחוב. 

כשיצאתי מהמשרד הוא שאל אותי: "נו, חתמת?". עניתי לו שלא חתמתי ולא הייתה לי כל כוונה לחתום. ואז הוא השיב בהערה מוזרה: "אז נצטרך לעשות משהו אחר".

מדוע היה צורך כלשהו לבצע פעולות נדלן???

 

3. בקשה לאישור הסכמי מתנה - ע"י עו"ד עופר בן ארי

בהליך זה עו"ד עופר בן ארי ייצג את אבי. בשלב כלשהו נזקקתי להתייעץ עם ב"כ היועמ"ש, ופגשתי את עורכת הדין במשרדה. רק אז התגלה לה עצם קיום התיק. הם לא המציאו דבר למשרד היועמ"ש תקופה ארוכה.

 

4. א"פ 25607-03-13 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש: בקשה למינוי דרור אפוטרופוס נוסף לאמי ז"ל - ע"י עו"ד עמוס צדיקה

 

עיקר השיבוש בפרשה זאת החל בפתיחת תיק חדש לאחר תחילת ההליכים. הבקשה הוגשה ונרשמה תחילה בתיק קיים, שנפתח בשנת 2010 (א”פ 1829-06-10 צרניק נ' משרד העבודה והרווחה). אולם במרץ 2013, לאחרת תחילת ההליכים, כב' השו' אספרנצה אלון הורתה לעו"ד צדיקה להגיש את הבקשה (כתב הטענות הראשון בהליך) לרישום בשנית. הבקשה הוגשה כשבראשה מספר התיק א”פ 1829-06-10, ומעליו הוסף בכתב יד מספר התיק החדש שנפתח אז.  

בהמשך, השו' אספרנצה אלן ערבבה בכוונת מכוון את המסמכים בשני תיקים, ויצירת מצב של הליכים חסרי תוקף, למראית עין. במקביל, השופטת אספרנצה אלון אסרה על המזכירות לאפשר לי לעיין בתיק א”פ 1829-06-10, וכך יכלה להסתיר ממני מסמכים.

כל הפעלולים הנ"ל - כשהיא רשמה אותי כבעל דין בתיקים.

באת כוח היועמ"ש התנגדה לפעלולים, ונתנה מיזמתה תגובת ביניים, שיש לאחד את התיקים בחזרה. השו' אספרנצה אלון התעלמה מחוות הדעת.

לא למותר לציין, שמערכת נט המשפט שמאפשרת את השיבושים שלהלן, היא מערכת בלתי תקינה לניהול תיקים בבתי המשפט. יחד עם זאת, יש לציין את כישרונה של השופטת אספרנצה אלון בשימוש לרעה במערכת.

 

זמן רב אח"כ (שנתיים שלוש?) התפרסם שהשופטת אספרנצה אלון מועמדת לקידום לבית המשפט המחוזי. אנשים שהיו קורבנות שלה וידעו שיש לי חומר מפליל עליה, ביקשו ממני להגיש נגדה תלונה פלילית. וכך עשיתי: הגשתי תלונה פלילית במשטרה, מחלקת הונאות, ופנייה ליועמ"ש בדרישה שיאשר למשטרה לבצע את החקירה הפלילית. כרגיל במצבים אלה, היועמ"ש לא השיב על פנייתי מעולם, ולא התנהלה כל חקירה. 

הסירוב לאכוף את החוק על השופטים הוא תקלה חמורה במערכת החוק והמשפט בישראל. מעולם לא הייתה, ולא יכולה להיות לשופטים חסינות בעניין הונאה על בית המשפט. התנהלות כמו זאת של השופטת אספרנצה אלון בתיקים שלהלן נחשבת ל"התנהלות חוץ שיפוטית", ולכן אין עליה כל חסינות.

לפני מספר שנים פגשתי את המשנה לפרקליט המדינה בכנס כלשהו. השיחה התגלגלה לנושא התנהלות השופטים. הוא טען שיש לנו מערכת משפט מהטובות בעולם, ולראייה - מעולם לא הורשע שופט בישראל בעבירות שחיתות: שוחד, מרמה והפרת אמונים...

 

-----

1. בהמשך, השופטת אספרנצה אלון סגרה את תיק 1829-06-10 (הבקשה משנת 2010 למינוי רוברט צרניק אפוטרופוס לרבקה שמי צרניק) ופתחה את תיק 25607-03-13, והחליטה שאסור לי לעיין בתיק הראשון (למרות שרשמה אותי כצד בו, בניגוד לרצוני). 

2. ב"כ היועמ"ש הגישה חוו"ד שהמהלך הנ"ל אינו ראוי, ושעל השופטת א' אלון לאחד את שני התיקים... השופטת א' אלון התעלמה מחוו"ד זאת.

3. לאחר מכן, השופטת אספרנצה אלון הנפיקה ביום 17.3.2013 שתי (2) החלטות שונות וסותרות בתיק 25607-03-13, הזמנה לדיון כביכול, למראית עין. המהלך כולו נחזה על ידיי כבר אז כניסיון לגרור אותי לבית המשפט על מנת לבצע בי פעולת נקמה כלשהי.

שתי ההחלטות שלהלן הומצאו לי ע"י עו"ד צדיקה (ולא על ידי בית המשפט): (א) ראשונה, ו-(ב) שנייה.

כשעו"ד צדיקה המציא לי את החלטה (ב), הוא כתב לי שהחלטה (א) הייתה טעות, והחלטה (ב) היא ההחלטה המתוקנת והתקפה.

       

        תמונה| החלטה (א) מיום 17.3.2013: תגובה תוך 60 יום, ולא נקבע מועד לדיון.

     

      תמונה| החלטה (ב) מיום 17.3.2013: תגובה תוך 45 יום, ומועד הדיון נקבע ל-4.4.2013.

4. החלטה (ב) גם סותרת את עצמה מניה וביה -- שכן הדיון נקבע למועד שהוא 18 יום לאחר יום ההחלטה - קודם למועד הסופי להגשת התגובה, שנקבע תוך 45 יום.

5. אז עוד לא הייתה לי גישה ישירה של בעל דין לנט המשפט. בניסיון לברר מי היא ההחלטה התקפה, פניתי למזכיר הראשי ישראל חן אישית, במשרדו, בבקשה בכתב לאשר אחת מההחלטות, אם בכלל. המזכיר הראשי סירב לאשר "העתק מתאים למקור" אף אחד מהכתבים בתיקים  1829-06-10 ו- 25607-03-13.

6. פקידת מזכירות שלחה לי מכתב (שאינו כתב בית דין) שאומר שהחלטה (א) היא התקפה.

7. כבוד השופטת אספרנצה אלון סירבה להבהיר בתשובה על הודעה בכתב - איזו משתי ההחלטות תקפה.

8. היום מופיעה בנט המשפט בא"פ 25607-03-13 רק החלטה (א) הנ"ל.

9. הדיון והפרוטוקול

תמונות| עמודים 1 ו-3 מתוך פרוטוקול למראית עין של דין למראית עין מיום 4.4.2013.

מי שרוצה להתרשם מהיופי שבאמנות ההונאה של עו"ד עמוס צדיקה וכבוד השופטת אספרנצה אלון, ראו - עמ' 4:

עו"ד עמוס צדיקה: "מבוקש לחייב את ד"ר צרניק בהוצאות...." 

כבוד השופטת אספרנצה אלון דוחה את בקשתו בחן רב: 

"צר לי... התרשמתי ממשפחה מורכבת אך מאוחדת... זכות הגישה לערכאות...".

ועוד על אמנות ההונאה של עו"ד עמוס צדיקה: שימו לב איך הוא ניקה הכל אחריו. שמו של דרור אינו מופיע כלל במסמך (למי שזה עדיין לא ברור, זהו כתב בית דין למראית עין, כלומר, אין זה כתב בית דין כלל וכלל), לא בתור צד בכותרת, ולא בין הנוכחים. והרי דרור כתב לנו בכעס במאי השנה, שאני טרטרתי גם אותו לדיון הזה (כאילו אני יזמתי והפקתי את המחזה)...
אבל להשתתפותו של דרור במחזה ההונאה יש בכל זאת זכר, "לא פורמלי", במשתמע: בשורה האחרונה בעמ' 2, נרשם מפי כבוד השופטת אספרנצה אלון:

"התנהל דיון לא פורמלי, במסגרתו שמע ביהמ"ש את האב ואת הבן".

לסיכום פרשת הדיון והפרוטוקול המוברק: 

(א) הדיון נערך לבסוף ביום 4.4.2013, על פי החלטה (ב) הנ"ל, כפי שטען עו"ד צדיקה, ובניגוד למה שנאמר במכתב מהמזכירות ובניגוד להחלטה בפתקית מיום 17.3.2013, המופיעה היום בתיק נט המשפט. לא הייתי נוכח בדיון. מאחר שהיה ברור לי מה כבוד השופטת אספרנצה אלון עושה בשת"פ עם עו"ד עמוס צדיקה. לא הייתה לי כל כוונה להגיע לדיון. 

(ב) הדיון, שעניינו היה כביכול בקשה בתיק 25607-03-13, נרשם ביומן בית המשפט בתיק 1829-06-10 (שכבר נסגר כביכול).

(ג) לאחר הדיון הנפיקה כבוד השופטת אספרנצה אלון פרוטוקול והחלטה -- כולל התראה יוצאת דופן לא לגלות  פרטים אודות הדיון למי שאינם צד בתיק, וכן ההחלטה יוצאת הדופן, שאוסרת עלי לעיין בתיק 1829-06-10. ממה היא התביישה? למה לא לספר על הפברוקים?

(ד) פרוטוקול זה הומצא לי ע"י בית המשפט.

(ה) על הפרוטוקול מופיע חותם מים "טרם נחתם". וכן אישור "העתק מתאים למקור" בחתימת אדם בלתי ידוע.

(ו) החלטת הנציב שנה קודם לכן (31.5.2012) בעניין הפרוטוקולים של כבוד השופטת ורדה אלשיך (החלטה שהייתה נקודת ציון חשובה בפרשת ו' אלשיך) קובעת שפרוטוקול או החלטה שנושאים חותם מים כמו בפרוטוקול הנ"ל הם "טיוטה" חסרת כל תוקף, אסור לאשר אותם "העתק מתאים למקור", אסור להמציאם ואסור למוסרם לצדדים (מצ"ב). החלטת הנציב גם מורה להנהלת בתי המשפט להדריך את השופטים ואת עובדי בתי המשפט בכדי שמעשים אסורים כאלה לא יישנו... אין לי ספק שבשנת 2013 שהשו' א' אלון ידעה או הייתה אמורה לדעת את מהות החלטת הנציב בפרשת כבוד השופטת ורדה אלשיך ("המפברקת") שנה קודם לכן...

[החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת כבוד השופטת ורדה אלשיך (31.5.2012).

https://human-rights-alert.blogspot.com/2024/09/8812-3152012.html ] 

(ז) הפרוטוקול גם משובש בתוכנו: לדוגמה -

- נרשם שבני אסא היה נוכח (כשהיה בארה"ב). דרור שהיה נוכח בדיון, לא נרשם כנוכח.

- על הפרוטוקול נרשם מס' התיק 1829-06-10, אף שעניינו בקשה בתיק 25607-03-13.

- בניגוד למה שנכתב בפרוטוקול, הקפדתי שלא להגיש "בקשות" בתיקים. הגשתי רק "הודעות" בדבר התקלות השונות, וכן "הודעות עיון" של בעל דין (שבתי המשפט מתייחסים אליהן כ"בקשות עיון" בניגוד לחיקוק המפורש)...

(ח) הפרוטוקול עצמו מגדיר את הדיון כדיון "בלתי פורמלי".

בקיצור: השו' א' אלון ניהלה דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול, כלומר דיון שאינו דיון תקף של בית המשפט כלל. אולם בית המשפט המציא לי את הפרוטוקול המטעה כפרוטוקול תקף כביכול של דיון של בית המשפט, והחלטות תקפות כביכול על פי דין.

10. הדיון כביכול, שנערך ביום  4.4.2013, בבקשות כביכול בתיק 25607-03-13  גם אינו מופיע ביומן הדיונים בתיק זה.

תמונה| הדיון המפוברק, למראית עין, מיום 4.4.2013, אינו מופיע היום ביומן "מועדי דיון" בתיק א"פ 25607-03-13.

11. הפרוטוקול כביכול מיום 4.4.2013 בבקשה בתיק 25607-03-13 גם אינו מופיע היום ברשימת פרוטוקולים בתיק 25607-03-13. 

תמונה| הדיון המפוברק, למראית עין, מיום 4.4.2013, אינו מופיע היום ברשימת "פרוטוקולים לדיון" בתיק א"פ 25607-03-13.

12. לאחר שהגשתי הודעה נוספת לשו' א' אלון בדבר שלל התקלות, היא נתנה ביום 6.5.2013 החלטה נוספת, באומרת: "אדם שאינו מיוצג מתקשה לייצג את עצמו ולהיות בקיא ברזי סדר הדין".

כמו כן סירבה לתקן את השיבושים בפרוטוקול "טיוטה" מיום 4.4.2013.

(א) ההחלטה בפתקית מיום 6.5.2013 -היא החלטה בתיק 1829-06-10 על פי כותרתה.

תמונה| החלטה בפתקית מפוברקת מיום 6.5.2013, בעניין "רזי סדרי הדין". לכבוד השופטת אספרנצה אלון יש נפש של משוררת. כבוד השופטת אספרנצה אלון היא כישרון מבוזבז בבית המשפט.

(ב) ההחלטה בפתקית מיום 6.5.2013 - רשומה היום ברשימת "החלטות בתיק" בתיק 25607-03-13. 

 

 

2024-06-27 שלושה אחים פריווילגים... הרפתקאות היורשים למשפחת צרניק בשמאות מיטלטלין - או איך הגענו לבית המשפט

הרפתקאות היורשים למשפחת צרניק בשמאות מיטלטלין - או איך הגענו לבית המשפט

15.12.2022 - אימי ז"ל, רבקה שמי צרניק, נפטרה.

בהמשך התגלה לי לראשונה, מה שהוסתר ממני במשך שנים: אימי ואבי חתמו בשנת 1999 על צוואה משותפת והדדית. עניין זה הוסתר מרשם הירושות בעת שאבי ערך צוואה נוספת, סותרת בשנת 2012, וכן לאחר פטירתו של אבי (מעשה פלילי).

מכל מקום, לאחר פטירתה של אמי, אלה שבידם הופקדה הצוואה למשמורת, ושהסתירו את קיומה לאחר פטירתו של אבי, מסרו את הצוואה מ-1999 לרשם הירושות. לפיכך, עלה הצורך לבצע את הצוואה ולחלק את העיזבון בין שלושת בניה, היורשים.

לי היה חשוב מאד לסיים את התהליך בהסכמה, ללא הזדקקות לבתי המשפט. זאת, מסיבה כפולה:

א) לבתי המשפט לענייני משפחה בישראל יצא שם רע. פרופ' דפנה הקר, שמלמדת דיני משפחה בבי"ס למשפטים באוניב' תל אביב, התפרסמה בדעתה על בתי המשפט לענייני משפחה: "יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכל לא להגיע לשם". היא המשיכה בדיון תיאורטי, בניסיון להבין, האם אלה בתי משפט בכלל. שכן, לדעתה, השופטים פוסקים בניגוד לעובדות, בניגוד לחוק ובניגוד להלכה המחייבת...

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449

ב) גם למשפחת צרניק היו מספר אפיזודות לא מכובדות בבתי המשפט לענייני משפחה מאז 2010... ראו למשל את פרשת השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בשנת 2013:

https://inproperinla.blogspot.com/2024/06/2024-06-28-25607-03-13.html

3.2.2023 - באותה שבת נסעתי לחיפה, כדי להראות לאורי ששהה בדירה היכן הוחבאו תכשיטי זהב והיכן נשמרו יצירות אמנות על נייר, כיוון שידעתי שקרוב לוודאי שאורי ודרור לא ימצאו אותם. זאת הייתה פגישה נדירה ושיחה בינינו. השיחה התגלגלה כרגיל לענייני ההונאות בעשור שחלף. אורי שוב ביקש סליחה, למרות שאף פעם לא ידעתי מה לעשות עם בקשות סליחה כאלה, שנשמע מהשפה ולחוץ, בפרט לאור התנהגותו בהמשך.

אורי שאל אותי איך לדעתי הפרשה תסתיים. אני עניתי - שנראה לי שהפרשה תסתיים במרמה כלשהי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה... הוספתי - אנחנו בערך בני 70, עם רגל אחת בקבר... לא הגיע הזמן לשנות כיוון? לרגע היה נדמה לי שהיינו בהסכמה..

בהמשך, ניסיתי לשכנע את שני אחיי - אורי ודרור לנסות להסדיר את העניינים באמצעות גישור. התחלנו גישור, ואז התברר שדרור לא היה מוכן להופיע בגישור בעצמו, כמו אחי אורי וכמוני. עו"ד רחל בן ארי הופיע כבאת כוחו.  אורי העיר ש"דרור נזקק לשכפ"צ". אני תהיתי מדוע דרור נזקק לשכפ"צ מלכתחילה.

הגישור לא צלח, ובהמשך, שלושת האחים שכרו עורכי דין. עורכי הדין נכנסו בעובי הקורה.

בא כוחי (לשעבר) - עו"ד יאיר שיבר

בא כוחו של אחי אורי צרניק - עו"ד יואב סלומון

בא כוחו של אחי דרור צרניק  - עו"ד רחל בן ארי (בר רב האי)

מאותו רגע, היו מעורבים שלושה עורכי דין מהשורה הראשונה... האם יביאו לפתרון המחלוקת, או שמא רק יסבכו את העניינים?

ימים יגידו...

28.8.2023 - חתמנו על הסכם חלוקת העיזבון. הסכמה. הצלחה!

13.12.2023 - ההסכם אושר כפסק דין של בית המשפט, לאחר שהוגש בהסכמה ע"י באת כוחו של דרור, עו"ד רחל בן ארי. הסכמה נוספת, הצלחה נוספת.

עתה היה עלינו לבצע את ההסכם. לפי סדר הדברים, תחילה, על דרור היה להחזיר לדירה בקדרון 2 דברי ערך שהוציא ממנה ללא הסכמה וללא סמכות. על דרור היה גם להכין רשימה של דברי הערך, שכן הוא זה שהייתה לו ידיעה אישית. ואז היה עלינו להסכים על שמאי, לקבל שמאות, לחלק את דברי הערך, לפנות את הדירה, להעמיד את הדירה למכירה, וחסל.

אבל הדברים לא נועדו להיות כל כך פשוטים.

24.12.2023 - פחות משבועיים לאחר שההסכם זכה לאישור כפסק דין של בית המשפט, דרור הודיע שהוא לא מוכן לקיים את ההסכם. תחילה חשבתי שאני לא מבין אותו... עברו עוד 8 חודשים עד שהבנתי שבאמת לא הבנתי אותו...

חלפו חודשים, דבר לא התקדם. דרור לא החזיר את מה שהיה עליו להחזיר לדירה בקדרון 2. דרור לא הכין רשימת מיטלטלין שהיה עליו להכין. ומשום מה נכשלו המאמצים למנות שמאי מיטלטלין בהסכמה.

אולם ההסכם קבע, שאם לא תהיה הסכמה של היורשים בעניין השמאי, באי כוחם, עורכי הדין, יחליטו במקום היורשים.

וכך היה, עורכי הדין החליטו שהשמאי יהיה "חזקיהו & א.ש.ט. הערכות".

8.4.2024 - עו"ד יואב סלומון, בא כוחו של אורי שלח פנייה לשמאי "חזקיהו & א.ש.ט. הערכות" בשם העיזבון. לפנייה צורף קובץ אקסל שאני הכנתי עוד בדצמבר 2023, במטרה לזרז את החלוקה, ולאחר שדרור לא הכין רשימת מיטלטלין כפי שהיה עליו להכין לפי הסכם החלוקה.

.

לאחר שהשמאי לא השיב כלל על הפניה במשך שבועיים - שלושה, ביקשתי מעו"ד סלומון לעיין בפנייה שלו לשמאי. להפתעתי גיליתי שדרור שינה ו/או שיבש את קובץ האקסל. בעמודה שבה השמאי היה אמור לרשום את הערכותיו, דרור רשם את הערכותיו שלו בדולרים... 

2.5.2024 - הודעתי לצדדים על ההתפתחות המוזרה. בתגובה, עו"ד סלומון מסר שזאת "טעות". 

 

2.5.2024 - בתגובה להודעה שלי על שיבוש הפנייה לשמאי, דרור נתפס לפרץ של זעם קדוש, מתוכו השתמע שדרור שיבש את הקובץ בפנייה לשמאי ואת הליך השמאות בכוונת מכוון. 

הטיעונים של דרור הפכו לביזאריים, כשהשתמע מהם, שדרור ראה בכל הליך שמאות פגיעה אישית בו...

השמאות היחידה שדרור היה מוכן לקבל - הייתה שני דפים בכתב יד מקושקש, על נייר בית העסק "בן-עמי אנדרס מכירות פומביות", שהכין חבר של דרור, שאת שמו לא גילה, במועד לא ידוע.  

4.5.2024 לא זו אף זו (כמאמר עורכי הדין) - בפרץ הזעם דרור הכריז שהסכם החלוקה בטל, ויש לערוך מו"מ מחדש על הסכם חדש.

11.5.2024  - באת כוחו של דרור, עו"ד רחל בן ארי (המועמדת עכשיו למינוי כמנהלת העיזבון), שלחה הודעה מוזרה, שתמכה בעמדתו של דרור, לאחר שהיא עצמה טרחה והשיגה להסכם תוקף של פסק דין. עו"ד סלומון ועו"ד שיבר החזיקו בעמדה שההסכם תקף. 

23.5.2024  עו"ד יואב סלומון (בא כוחו של אורי) שלח לעו"ד יאיר שיבר (בא כוחי) ולעו"ד בן ארי הודעה, שביצוע ההסכם "תקוע", והפתרון לדעתו הוא מינוי מנהל עיזבון. עו"ד סלומון הודיע, שבכוונתו להכין טיוטת בקשה למינוי מנהל עיזבון, אותה ישלח לצדדים. כוונתו של עו"ד סלומון הייתה קרוב לוודאי להגיש בקשה בהסכמה לבית המשפט, כדי למנוע הליכים לעומתיים בין האחים. ואני משער ששלושת עורכי הדין תמכו ברעיון באופן עקרוני, וציפו לקבל את הטיוטה להערותיהם.

אין לי שמץ מושג אם מי מבין עורכי הדין העלה את הרעיון של הגשת בקשה משובשת למינוי מנהל עיזבון. רעיון כזה נשמע בלתי סביר בעליל.

.

.

.

בתקופה זאת חל שינוי מוזר ובלתי מובן בהתנהלותו של בא כוחי, עו"ד יאיר שיבר. עורך דין שהוא מקצוען, יעיל, ושנחזה על ידי כחריף במיוחד וישר ללא דופי, פתאום ניתק מגע ממני ומבאי כוחם של שני אחיי. באי כוחם של אחיי ואני נזקקנו לו, כיוון שהוא לא חתם על אישור תשלומים מכספי העיזבון שנדרשו לתשלום. עו"ד בן ארי חזרה והזהירה את עו"ד שיבר ואותי שהוא מפר את הסכם החלוקה. אני שלחתי לו כל יומיים שלושה תזכורת מנומסת אך ברורה, שעליו לחתום על התשלומים, ושהוא מעמיד אותי במצב של הפרת הסכם החלוקה. 

בנוסף, אני נזקקתי לעו"ד שיבר לצורך דיון בשאלת הבקשה למינוי מנהל עיזבון, לאחר שהוא הודיע לי שעו"ד יואב סלומון עתיד להכין בקשה להגשה. אולם כאמור, פתאום עו"ד שיבר ניתק מגע, ולא הייתה כל אפשרות לתקשר עם עו"ד שיבר.

2.6.2023  - עו"ד יואב סלומון שלח טיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון לעו"ד שיבר ולעו"ד בן ארי לקראת הגשתה לרישום בבית המשפט, לצורך קבלת עמדתם. עו"ד יואב סלומון קיווה להגיש את הבקשה בהסכמת שלושת הזוכים/היורשים.

עו"ד בן ארי מסרה מיד לעו"ד סלומון את הסכמת היורש דרור צרניק לבקשה. 

עו"ד שיבר לא מסר לעו"ד סלומון את הסכמתי, ועו"ד יואב סלומון חזר ופנה אליו בימים הבאים.

עו"ד שיבר מסר לי שיש בידיו טיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון ועמדתי נדרשת. אני ביקשתי לקבל את המסמך לקריאה. 

אני משער שהעניין היה הבדל גדול בהערכת המצב בין עו"ד שיבר ועו"ד סלומון. עו"ד שיבר הכיר אותי הרבה יותר טוב מעו"ד סלומון. עו"ד שיבר ידע, שאם אקרא את הבקשה אזהה מיד את הפגמים החמורים שבה, ואסרב לחתום.

5.6.2024 - לאחר שעו"ד סלומון פנה בדוא"ל לעו"ד שיבר בימים 2,3,4.6.2024, אך לא קיבל כל תגובה, עו"ד סלומון הגיש את הבקשה בבית המשפט, מבלי שקיבל מעו"ד שיבר את הסכמתי (או עמדתי), והודיע על כך לעו"ד שיבר. 

רק מאוחר הרבה יותר עלתה בדעתי השאלה בדבר הפרטים הטכניים יוצאי הדופן של הרישום והטיפול בבקשה בבית המשפט באותו היום.

6.6.2024, בשעה 16:00-16:05 יום חמישי אחה"צ, סוף שבוע העבודה. ואז, במפתיע, קיבלתי שיחת טלפון נדירה ובלתי צפויה מעו"ד שיבר (במשך שבועות נראה היה שאני מסונן מהמשרד. לא יכולתי להשיג אפילו את המזכירה. אולם כשצלצלתי מטלפון שונה, שאינו המספר שלי, קיבלתי את המזכירה מיד...). עו"ד שיבר שאל אותי לגבי עמדתי ביחס לבקשה למינוי מנהל עיזבון. עניתי שאיני יכול לתת עמדה, כיוון שעדיין לא ראיתי את הבקשה. בשיחה זו התייחסתי לבקשה למינוי מנהל עיזבון כטיוטה (לא ידעתי שכבר הוגשה) ביחיד (לא ידעתי שמדובר בשני מנהלים). כמו כן, הנחתי שמדובר במנהל חיצוני. עו"ד שיבר לא תיקן אותי.

6.6.2024 בשעה 16:06 (לפי הרישומים בתמונות שלהלן) בדקה שלאחר שסיימנו את שיחת הטלפון, בוצעו 3 תמסורות דוא"ל: 

(א) אני ביקשתי מעו"ד שיבר לשלוח לי את הטיוטה. 

(ב) עו"ד שיבר שלח לי הודעה ללא מלל, וצרף אליה את קובץ הטיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון. 

(ג) עו"ד שיבר שלח לעו"ד סלומון הודעה: "אנחנו מסכימים". 

עו"ד סלומון הגיש את ההודעה אודות הסכמתי כביכול לבית המשפט עוד באותו ערב. אבל היא נרשמה רק ב-9.6.2024.

13.6.2024  שבוע אח"כ, יום חמישי אחה"צ, סוף שבוע העבודה. במהלך עיון שגרתי בנט המשפט, גיליתי את "ההסכמה" בשמי כביכול שנרשמה ע"י עו"ד יואב סלומון. נסעתי למשרדו של עו"ד שיבר (כי ידעתי שלא אצליח להשיג אותו בטלפון, והוא לא יענה לדוא"ל). הגעתי למשרד אחרי השעה 16:00 וחיכיתי כשעה עד שעו"ד שיבר התפנה. בפגישה במשרדו עו"ד שיבר לא היה יכול להסביר את האירועים של השבועות האחרונים. אבל הוא התעקש: (א) הוא פעל לטובתי (אני משער שהוא חשב שאין לי סיכוי להצליח בהתנגדות לעו"ד סלומון בבית המשפט, והבקשה תתקבל ללא הבדל כמה היא משובשת), (ב) עו"ד סלומון הוא אדם ישר והגון.

ההערות של עו"ד שיבר על כך שעו"ד סלומון הוא אדם ישר והגון, ללא כל הקשר ברור לשיחה המתנהלת, הפכו למעין רוטינה במקביל להתפרקות הייצוג. תחילה חשבתי שאלו הערות ציניות, שמטרתן הייתה להימנע מלהביע את דעתו של עו"ד שיבר על עו"ד ר' בן ארי. בהמשך הבנתי שלא הבנתי נכון...  עו"ד שיבר מצא לנכון להפוך למליץ יושר של עו"ד סלומון. אף הערתי לעו"ד שיבר, שההערות החוזרות בדבר ישרתו של עו"ד סלומון חסרות פשר. 

בתשובה, עו"ד שיבר שאל מה דעתי על ישרתו של עו"ד סלומון. עניתי שהעניין לא ברור לי דיו. בכל המצבים הבעייתיים, התנהלותו של עו"ד סלומון הייתה קשורה לעו"ד בן ארי באופן שלא היה ניתן לייחס באופן ברור את מקור הבעייה לאחר משניהם:

1. באוגוסט 2023, לקראת החתימה על הסכם החלוקה, ערכנו מו"מ על תיקונים אחרונים. הייתה טעות, שנחזתה בעייני תחילה כטעות סופר. בפסקה כלשהי הופיעה פתאום ללא כל הקשר ברור וללא הגדרה משפטית/חוזית "נאמנות ספי". דרשתי שהאזכור הזה יימחק. עו"ד סלומון ובן ארי הסכימו ללא התנגדות כלל. בהמשך קיבלתי מה שתואר כנוסח מתוקן. התיקונים לא היו מסומנים בבירור ב"עקוב אחרי שינויים". אולם כשבדקתי, מצאתי ש"נאמנות ספי" לא נמחקה, אלא הועברה לפסקה אחרת. נראה לי שהשיבוש התרחש במשרדה של עו"ד בן ארי.עו"ד סלומון היה רק השליח.

2. בתחילת 2024, כשדרור סירב לקיים את הסכם החלוקה, עו"ד ר' בן ארי נמנעה מתקשורת בין הצדדים. במקומה, עו"ד סלומון העביר את עמדתה. בניסוח לקוני, ללא כל נימוקי הצדקה. עו"ד סלומון הסביר שהוא פועל כמעין מגשר, ולכן אין לו סמכות לגלות בתקשורת יותר ממה שעו"ד בן ארי הורתה לו למסור. אני השבתי לעו"ד סלומון, שמעולם לא מונה למעין מגשר, וההתנהלות שלו מספקת לעו"ד בן ארי "מרחב הכחשה". לכן, התנהלות זו אינה מקובלת עלי, ואני מבקש שיפסיק אותה. עו"ד סלומון כעס מאד על פנייתי, אך אכן חדל מאותו הרגל.

3. באפריל 2024, כשדרור שיבש את טבלת האקסל בפנייה לשמאי, הפנייה התבצעה ע"י עו"ד סלומון, שמסר שזו הייתה "טעות". "טעות", או רשלנות, הבעייה נוצרה בצד של דרור ווע"ד בן ארי. עו"ד סלומון, שוב, היה רק השליח.

14.6,2024  היה לי ברור שהייצוג ע"י עו"ד שיבר, וכן כל הליך חלוקת העיזבון הגיעו למשבר. מעתה והלאה אנחנו בנסיבות חדשות. שקלתי היטב את צעדיי, והגעתי למסקנה שאין ברירה. ביום שישי, למחרת, הגשתי בנט המשפט בקשה למשיכת ה"הסכמה" שניתנה ללא הסכמתי, ללא ידיעתי, ותוך חריגה מהסכם הייצוג בין עו"ד שיבר לביני.

16.6.2024  ביום ראשון השכם בבוקר, הגשתי הודעה על הפסקת הייצוג ע"י עו"ד שיבר. 

16.6.2024  השופטת ה' גורביץ עובדיה נתנה 3 החלטות: (א) מאשרת את משיכת ההסכמה. (ב) מאשרת את הפסקת הייצוג. (ג) מורה לעו"ד סלומון להמציא את הבקשה למינוי מנהל עיזבון למשיבים, עם הוראה למתן תגובה בתוך 30 יום.

בהמשך, נפגשתי עם עורכי דין בתחום דיני משפחה במטרה למצוא בא כוח חדש ולקבל ייעוץ. במקרה אחד, לאחר שהרציתי את העובדות במהלך העניינים בחודשיים האחרונים. העצה הראשונה שקיבלתי הייתה לשלוח התרעה לעו"ד יאיר שיבר, שלפני התפתחות העניינים בהמשך, הוא עלול להיות חב בנזיקין עקב התנהלותו בייצוגי.

כאמור, אינני ממחבבי בתי המשפט. ואין לי נוהג לאיים על אנשים בתביעות משפטיות כשאין לי כוונה לבצע זאת.

התנהלותו של עו"ד יאיר שיבר בחודשיים שלפני הפסקת הייצוג נותרה חסרת פשר. התנהלותו של עו"ד שיבר באותם ימים נחזתה כהתנהלות ילדותית, לחלוטין לא מתאימה להערכתי אותו כאיש מקצוע. הצעד האחרון, שגרם למשבר, היה ה"הסכמה" ללא הסכמתי, מאחורי גבי. פה כבר הגענו להתנהלות בעייתית ממש.

חסר לי מידע להסביר מה קרה שם. אני מניח שהתנהלותו של עו"ד שיבר הייתה קשורה ליחסים בינו לבין עו"ד יואב סלומון. עוד אני מנחש, שנוצר מצב בלתי אפשרי מבחינת עו"ד יאיר שיבר, והוא רצה להשתחרר מייצוגי. ייתכן שאף תמה מדוע לא פיטרתי אותו מוקדם יותר, ובכך הייתי חוסך ממנו את פרשת "ההסכמה" ב-6.6.2024.