Mu'eid Sharab, 31, married and father of one daughter, M.S. student in Al-Najah U, working on a thesis related to Political Islam and contemporary communication media, is detained with no trial since November 2012. His detention has been extended three times, six months each. Today he is on his hunder strike for the 57th day. Mu'eid was arrested several times, 3 of them administrative arrests, for a total of 7 years. His first arrest was in 1999, when he was just 17.
Following request by his attorney, who informed us that Mu'eid is in serious health condition, we filed a request for an independent physicial visit by Physicians for Human Rights. On May 20, Mu'eid appeared for a hearing in his case, accompanied by a physician employed by the prison authorities, given his health condition. The hearing was scheduled for the previous day, but was postponed due to Mu'eid health condition, which did not permit his movement. On that day the physician reported that Mu'eid could hardly stand, could not open his right eye, and suffered from cardiac arythmia.
A few days later, Mu'eid indicated that condition of his eye was deteriorating, and that physicians told him that he must stop his hunger strike in order to undergo eye surgery. Mu'eid does not trust these physicians. On June 17, during his attorney's visit, he indicated that he could hardly see in his right eye, that his heart beat is low. In addition, he indicated that he had colonoscopy, where it was found that he suffered from intestinal bleeding. The attorney reports that during that visit Mu'eid vomitted blood. Mu'eid still believes that the prison physicians are trying to break his hunger strike.
The case of Mu'eid demonstrates the lack of trust between the detainees and the prison physicians, which stems in part from the conditions under which they are detained in the hospital: chained, isolated, with restricted visits by attorneys, denied visits by families, and with no reasonable responses on their neeeds, like drinking water and transport to the shower.
Denial of access to independent physicians is in violation of the World Medical Association Guidelines, which are founded in the Malta Declaration (1991), and contrary to the Israeil Medical Association recommendations, which emphasize the importance of examination of hugner-striking detainees by an independent and neutral physican, who is not identified with the prison authorities.
On June 11, 2014, we filed a petition against the Prison Authority, and asksed for access for an independent physician on our behalf. In a hearing on the same date, our petition was denied by the court.
=LINK+
FULL REPORT ON Mu'eid Sharab's condition in the Physicians for Human Rights site:http://bit.ly/1lXQqtp
מואייד שראב, 31, נשוי ואב לילדה, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת אנג'אח ומכין את עבודת התיזה שלו בנושא האסלאם הפוליטי והתקשורת העכשווית, עצור במעצר מנהלי מנובמבר 2012. מעצרו הוארך שלוש פעמים, שישה חודשים כל פעם. כיום, הוא שובת רעב מזה 57 ימים. מואייד נעצר מספר פעמים, 3 מהם מעצרים מנהלים, לתקופה כוללת של 7 שנים. לראשונה נעצר בשנת 1999, כשהיה בן 17.
לאחר שפנה אלינו עורך דינו וסיפר לנו שמואייד נמצא במצב בריאותי קשה מאד, הגשנו בקשה לביקור רופא עצמאי מטעם רופאים לזכויות אדם. ב-20 במאי הופיע שראב לדיון שהתנהל בעניינו בליווי רופא מטעם שב"ס, בגלל מצבו הבריאותי. דיון זה היה אמור להתקיים יום לפני, אך שב"ס הודיע לבית המשפט שמואייד במצב בריאותי שאינו מאפשר הנעתו. באותו יום הוא דיווח שמתקשה מאוד לעמוד וכי אינו יכול לפתוח את עינו הימנית, וסובל מבעיות בקצב הלב.
ימים ספורים לאחר מכן, ציין מואייד כי מצב העין שלו הולך ומתדרדר, וכי הרופאים אומרים לו שהוא צריך להפסיק את שביתת הרעב על מנת לעבור ניתוח בעין. מואייד אמר לעו"ד כי הוא חושש שהרופאים מנסים לגרום לו להפסיק את שביתת הרעב, ואינו נותן בהם אמון. בביקור עו"ד ב-17 ביוני ציין כי הוא בקושי רואה בעינו הימנית, דופק לבו נמוך. עוד ציין כי עבר קולונוסקופיה בה נתגלה שיש לו דימום במעיים. העו"ד מדווח כי במהלך הביקור הוא הקיא דם. מואייד עדיין חושב שהרופאים מנסים לשבור את השביתה שלו.
המקרה של מואייד ממחיש היטב את חוסר האימון השורר בין העצורים לרופאים, אשר נובע בין היתר מהתנאים בהם נמצאים העצורים בבית חולים: כבולים, מבודדים, מוגבלים בביקורים מצד עורכי הדין, מנועים מביקורי משפחה, ואינם מקבלים מענה הולם לצרכיהם, כמו קבלת מים לשתייה והובלה למקלחת.
מניעת כניסת רופאים עצמאיים הינה בניגוד להנחיות ההסתדרות הרפואית העולמית השאובות מהצהרת מלטה משנת 1991, ובניגוד להמלצת ההסתדרות הרפואית בישראל אשר מדגישות את חשיבות בדיקת אסירים שובתי רעב ע"י רופא עצמאי ונטרלי שאינו מזוהה עם רשויות הכליאה.
ביום 11.06.14 הגשנו עתירה נגד שב"ס וביקשנו כניסה של רופא עצמאי מטעמנו. בדיון שהתקבל באותו יום נדחו טענותינו ע"י בית המשפט.
לדיווח המלא על מצבו של מואייד שראב, באתר רופאים לזכויות אדם >http://bit.ly/1lXQqtp
No comments:
Post a Comment