2018-12-15 הבלוגרית לורי שם-טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים (מרמה והפרת אמונים)

 הבלוגרית לורי שם-טוב והשופטת המופתעת רונית פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים(מרמה והפרת אמונים)

הבלוגרית לורי שם-טוב, העצורה לפני משפט כבר כמעט שנתיים, ביקשה להצטרף לעתירת בג"ץ של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי נגד שרת המשפטים ו"בית הדין המשמעתי לשופטים". לורי שם-טוב ביקשה להעלות בעתירה את "זעקת קורבנותיה" של רונית פוזננסקי. לורי שם-טוב ביקשה להבהיר לבית המשפט, שפרשת המסרונים היתה רק קצה הקרחון של התנהלותה של השופטת פוזננסקי בצוותא חדא עם משטרת ישראל.  בין השאר, לורי שם-טוב מתעדת בבקשה דוגמה מסמרת שיער: השופטת רונית פוזננסקי חתמה על צו פיקטיבי, כי המשטרה רצתה לדעת אם פלטפורמת Wordpress מעבירה צווים שהיא מקבלת למנהלי האתרים. השופטים  פוגלמן סולברג וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי שם-טוב להצטרף לעתירה בהחלטה של משפט אחד: "לא מצאנו עילה לבקשה והיא נדחית." 
פרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי חמורה לא פחות מפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך.  בפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך הציבור נרדם בשמירה. אסור לתת לזאת לקרות בפרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי.

קראו את הפוסט השלם:  https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-15.html

  

   

תל-אביב, 15 לדצמבר - בעקבות פרשת המסרונים, יצאה שרת המשפטים איילת שקד באמירות חמורות. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ערך בדיקת בזק, והחליט שאין להעמיד את פוזננסקי לדין פלילי, אלא רק לדין משמעתי. [1]
ההפקה בפרשת השופטת המופתעת פוזננסקי
בהמשך, השופטת המופתעת פוזננסקי הודתה והודחה על ידי בית הדין המשמעתי הסודי של השופטים. [2,3]
אולם בעקבות עתירה לבג"ץ [פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים 6301/18], פיטוריה הושעו. [4] יתרה מזאת, קמו מליצי יושר לשופטת המופתעת, המנסים להציג אותה כאילו היא בעצם הקרבן בפרשה כולה... [5]
בקיצור, אוסף הכרזות והליכים נבובים, שבסופם אין כל ענישה מידתית על עבריינות חמורה על כס המשפט.
השיטה - הנחות סלב
תופעה זאת תוארה בעבר כ"הנחות סלב"  - תהליך הכולל אמירות או אפילו החלטות ראשוניות חמורות, ומסתיים בענישה קלילה, אם בכלל. [6] דוגמאות בולטות של הנחות סלב מן הזמן האחרון הן - הנחת סלב לשרה נתניהו אצל השופט אביטל חן, הנחת סלב לבועז הרפז על ידי שי ניצן והשופטת הקשוחה עינת רון, הנחת סלב לראש FBI הישראלי מנשה ארביב - גם היא על ידי השופטת הקשוחה עינת רון, וקודם לכן - הנחת סלב לשופט עבריין המין יצחק כהן מנצרת - גם היא על ידי השופטת הקשוחה עינת רון.

  

הנחת סלב מדהימה ניתנה לאחרונה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן לעו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, שהיה שותף של לורי שם-טוב בפרשת "הטרור הרשתי". עו"ד ברק לייזר נעצר יחד עם לורי שם-טוב, אך שוחרר למעצר בית תוך מספר ימים, ואחרי כשבועיים חזר לתפקידו כאילו לא היה כלום... עכשיו שי ניצן סגר לו סופית את התיק הפלילי... זהו אותו פרקליט המדינה שי ניצן, שחתם כממלא מקום היועמ"ש על כתב האישום הדרקוני נגד לורי שם-טוב באותה פרשה. זהו גם אותו פרקליט המדינה שי ניצן, שציין במסיבת הפרישה של אורי שוהם את מעצרה חסר התקדים של לורי שם-טוב כאחד ההישגים הבולטים של השופט אורי שוהם בקריירה השיפוטית שלו...

סנדקאות לבכירים מושחתים, ורדיפת פעילי מחאה וחושפי שחיתויות

הנחות הסלב לבכירים מושחתים, במשולב עם רדיפת פעילי מחאה וחושפי שחיתויות, הן הגרסה הישראלית של "שוויון בפני החוק". לחליפין - סימן היכר מובהק של מערכת משפט בלתי כשירה ו/או מושחתת. 

נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין - רב אומן בטייחות

טיוח העבריינות של השופטת המופתעת רונית פוזננסיקי התחיל בהחלטה תמוהה של הנציב אליעזר ריבלין, לאחר "בדיקה" זריזה במיוחד, שאין מקום להגשת כתב אישום פלילי נגד רונית פוזננסקי. החלטתו של אליעזר ריבלין בפרשה זאת היא גם אקורד סיום הולם לכהונתו של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. כהונתו התאפיינה בהשחתה רחבה של משרד הנציב: אוסף עורכי דין, חסרי כל סמכות (כגון - ממונה על מנהל ותכנון, או ממונה על בתי הדין הדתיים - בעניינים הנוגעים לבית המשפט המחוזי ת"א) - מנפיקים על התלונות מסמכי "החלטה" מפוברקים, האומרים במשפט הפתיחה - "הנציב הסמיכני...". אולם לא נמצא במשרד המשפטים כל תיעוד של "הסמיכני" מסוג זה, וקרוב לוודאי ש"הסמיכני" כזה אינו מותר, ו/או אסור על פי החיקוק.
ריבלין גם טייח במשך שנים אוסף תלונות של לורי שם-טוב בעניין הפברוקים השיטתיים בבית המשפט השלום ת"א. ולפני פרישתו, סירב לקבל תלונה על מרמה והפרת אמונים של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד באותה פרשה (ראה להלן).

פרשת המופתעת פוזננסקי והטיוח של אליעזר ריבלין הם המשך ישיר לפרשת המפברקת ורדה אלשייך והטיוח של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג

  

כבר בשלב זה ברור שלפנינו פרק ההמשך לפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך. שם נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג טייח את הפרשה בלהטטנות קרקסית, וחילץ את השופטת המפברקת ורדה אלשייך ללא כתב אישום פלילי כנדרש. ההבדל הוא, שלאור הערנות הציבורית הגוברת, במקרה של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי היה צורך בהפקה הרבה יותר מושקעת, הכוללת פיטורים, עתירה לבג"ץ, וצו על תנאי המשעה את הפיטורים, ועדיין לא הגענו לסוף המחזה...
פרשת המפברקת אלשייך ופרשת המופתעת פוזננסקי משקפות את המצב הכללי: השופטים יצרו לעצמם חבריינות - חסינות בדויה לעבריינות על כס המשפט, ובכך השחיתו את מערכת המשפט ללא תקנה.
לורי שם-טוב הציגה ראיות ברורות לפברוקים (מרמה והפרת אמונים) של השופטת פוזננסקי

לאחרונה, התנהלה עלילה צדדית חשובה בתיק העתירה לבג"ץ של המופתעת פוזננסקי. הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב הגישה בקשה [העתקה - כאן] להצטרף כצד לעתירתה של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי. הבקשה מתעדת, שהמסרונים של המופתעת רונית פוזננסקי היו רק קצה הקרחון בהתנהלות עבריינית של פוזננסקי בצוותא חדא עם משטרת תל-אביב. פוזננסקי עסקה במשך שנים, באופן שיטתי ועקבי בפברוקים  - שיבוש כתבי בית דין, שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים. בין הדוגמאות שמעלה לורי שם-טוב בבקשה להתנהלותה של השופטת פוזננסקי, הדוגמה השנייה (סעיף 29 ואילך) מסמרת שיער: השופטת פוזננסקי חתמה על צו פיקטיבי כי המשטרה רצתה לדעת אם פלטפורמת Wordpress מעבירה צווים שהיא מקבלת למנהלי האתרים.

להלן תמונות של דפים 1-5 מתוך בקשתה של לורי שם-טוב. העתק של הבקשה המלאה, בת 16 עמודים כאן, וגם בקישורים [7]. סקירה מפורטת יותר של הבקשה של לורי שם-טוב גם מובאת להלן.

ההליכים נגד לורי שם-טוב, ובמיוחד הכתבים המוגשים על ידיה כבלתי מיוצגת יוצרים תיעוד ייחודי של פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים

לורי שם-טוב הגישה את הבקשה כבלתי מיוצגת. לורי שם-טוב כתבה את הבקשה במעצרה בכלא נווה תרצה, בתנאים מחפירים. לורי השתתפה בחדשים האחרונים בסדרת הליכים כבלתי מיוצגת, כולל טיעון כבלתי מיוצגת בהליכים בבית המשפט העליון.  זאת - כיוון שהסניגוריה הציבורית מתקשה במינוי סניגור, [8] לאחר שהשופט בני שגיא מנהל בתיק הפלילי משפט שדה, על פי נוהל אותו כינה הוא עצמו - "שברו את הכלים". הסניגור הציבורי שפרש, יונתן רבינוביץ', טען שנוהל "שברו את הכלים" הוא הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי.
ההגשות של לורי שם-טוב כבלתי מיוצגת, המופקות ומוגשות בדרך לא דרך, מציגות תיעוד היסטורי חשוב של דמותה של לורי שם-טוב, של ההליכים המתנהלים נגדה, ושל טבעה של מערכת המשפט של מדינת ישראל היום. אין ספק, שההליכים נגד לורי שם-טוב מציינים אבן דרך חשובה נוספת בשחיתות מערכת החוק והמשפט לאחר ההליכים על רומן זדורוב בנצרת, ההליכים נגד רפי רותם ונגד שוקי משעול בבתי המשפט בתל-אביב, וההליכים על ג'ואל בן-סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
בפועל, לורי שם-טוב בלתי מיוצגת כבר חודשים, ולכן ראינו סדרת כתבים והופעות בהליכים שונים: הן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק הפלילי (בני שגיא - כוכב עולה בדור הצעיר), ובין אם בתיק המעצרים (אברהם הייימן - זה שנתן כבר לפני שנים לקלדנית לנהל דיונים ולחתום על החלטות בשמו, כשהיה מאחר להגיע לבית המשפט), בבית המשפט המחוזי מרכז (עררי עצירה), או בבית המשפט העליון (הארכות מעצרים של 90 או 150 יום, ערעורים שונים, כולל בענייני גישה לראיות, ובפרט ראיות אלקטרוניות). למרות התנאים הבלתי אפשריים בהם היא פועלת, לורי מפגינה באופן קבוע אינטליגנציה גבוהה במיוחד, לוגיקה מפותחת, הבנה משפטית מעמיקה, לשון מקצועית, ושימוש באסמכתות מהפסיקה הישראלית ומן החקיקה והפסיקה הפדרלית בארה"ב בעניינים טכניים מורכבים, לדוגמה - בעניין גילוי הראיות האלקטרוניות שהובאו מארה"ב.
בעניין ראיות אלקטרוניות גם אי אפשר להתעלם מההבדל הקיצוני בין גישתם של בני שגיא ובית המשפט העליון ביחס ללורי שם-טוב, לבין גישת השופט משה סובל בעניינם של רונאל פישר ורות דוד. סובל מניח את היסודות להנחת סלב מהחמורות שראינו בתולדות מדינת ישראל... והתיק הפלילי נגד רות דוד גם הוא רק קצה הקרחון של הפרשה החמורה של התנהלותה של רות דוד כפרקליטת מחוז תל-אביב...

פוגלמן, סולברג וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי שם-טוב על הסף

השופטים פוגלמן, סולברג, וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי להצטרף כצד בעתירתה של השופטת המופתעת פוזננסקי בהחלטה בת משפט אחד, ללא כל הנמקה של ממש: "לא מצאנו עילה לבקשה והיא נדחית." [9] 

לורי שם-טוב היתה גורם מרכזי בתיעוד וחשיפה של שיטה מאורגנת וממוסדת של פברוקים שיטתיים בבית המשפט השלום בהליכי צווי חיפוש ותפיסה - כל השופטים בצוותא חדא עם משטרת ישראל 
לורי שם-טוב מוחזקת כבר כמעט שנתיים במעצר לפני משפט - "יותר מסוכנת מדומרני, יותר מפחידה מקסטיאל". [10] לורי שם-טוב ידועה בעיקר במאבקה בשחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בלקיחת ילדים מהוריהם. אולם לורי שם-טוב גם תיעדה במשך שנים את "הכשל המערכתי" בבית המשפט השלום תל-אביב: שופטי בית המשפט השלום תל-אביב עסקו כולם במשך שנים בשיבוש כתבי בית דין והליכי משפט בהליכי צווי חיפוש, תפיסה, והאזנות סתר.
נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין נאלץ בסופו של דבר להודות ב"כשל מערכתי זה", בעל כורחו, לאחר סדרת תלונות של לורי שם-טוב על שופטי שלום ת"א שונים. רק תשובתו האמתית והאמיצה של השופט עלאא מסארווה הביאה לפיצוץ הפרשה, ה"בדיקות" החוזרות של הנציב לא העלו דבר... [11]

הפברוקים של השופטים בבתי המשפט הם סימן היכר מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים
לפני פרישתו, הנציב אליעזר ריבלין גם סירב לקבל לבדיקה תלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד. התלונה טענה שהשופטים אמיר ומלמד עסקו במרמה והפרת אמונים בתשובותיהם על תלונותיה של לורי שם-טוב בעניין פיברוק הליכי חיפוש ותפיסה...
ניתן לומר בבירור, שפרשת לורי שם-טוב הדגימה היטב את העקרון אותו קבע פרופ' מוטה קרמניצר בקשר לפרשת רומן זדורוב:

התנהלות התביעה מפחידה... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועמ"ש... אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגינה בעיקר על עצמה.

כרך עב כרס, המתעד את הפברוקים במערכת החוק והמשפט בישראל, הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2018. הכרך כלל מסמכים מפוברקים שונים ביחס ללורי שם-טוב, וכן גם ביחס לרפי רותם, לשוקי משעול, לברק כהן, לרומן זדורוב, לג'ואל בן סימון, לעו"ד רפאל ארגז, ואחרים... מצד שני, הוצגו מסמכים מפוברקים בצורה הפוכה ביחס לאהוד אולמרט, פינטו, מנשה ארביב, השופט יצחק כהן, וסלבריטאים אחרים...
דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 מסכם את המצב כך:

... התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. ... מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

 

על רקע זה, המסר אותו מנסה למכור נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ההיא מתיק 1270) - שהשופטים הם אלה שמגינים על זכויות האדם בישראל - מגוחך במיוחד. לא נותר אלא לצטט את ח"כ עו"ד סמוטריץ': "היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לך!".
התקשורת
פרט ליחידי סגולה [8, 10, 12] התקשורת מאפילה על ההתנהלות החמורה של השופטים בפרשת לורי שם-טוב.

ירון לונדון, לעומת זאת, ייזכר כזה שהוביל את מסע ההכפשה וה"פייק ניוז" של הפרקליטות מיד לאחר מעצרה של לורי שם-טוב בפברואר 2017 על רקע אקדחים שלופים...

----

נדחתה בקשת לורי שם טוב לטרפד את עתירת השופטת המופתעת פוזננסקי
טרם הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בעתירתה של השופטת המודחת רונית פוזננסקי נגד החלטת בית הדין המשמעתי להדיח אותה לצמיתות, הגישה לורי שם טוב בקשה להצטרף לדיון, כדי לזעוק את זעקת קורבנותיה.  שם טוב טענה שהמשחק מכור בקומבינה עם שרת המשפטים, ויש לזמן את נפגעי השופטת להשמיע קולם.  בקשתה נדחתה ע"י השופטים פוגלמן, סולברג וברק ארז בנימוק "לא מצאנו עילה להצטרפות".  
לורי שם טוב, עיתונאית העצורה מזה שנתיים ומתמודדת מול כתב אישום ובו 120 אישומים של העלבת עובדים סוציאליים וזילות שופטים ביקשה להצטרף לעתירה כי במהלך החקירה הסמויה מי שחתמה על רוב הצווים לבקשת המשטרה הייתה השופטת פוזננסקי.  לדברי שם טוב היא מבקשת "להשמיע את רחשי הציבור, וקולם של קורבנותיה של השופטת לשעבר, העותרת, לצרף ולהציג ראיות כי השופטת לא הייתה מוערכת, ולא מעדה פעם אחת, אלא באופן שיטתי שימשה סניף של המשטרה, חתמה על צווים כלאחר יד, בלי לבדוק דבר וחצי דבר, ואף הוסיפה מדמיונה הפורה דברים שהשוטרים לא טענו".  שם טוב טענה כי "לא בכדי עותרת זו נתפסה במעידה, ויש לדחות את עתירתה על הסף".  
לדברי שם טוב, "כפי שפוזננסקי צירפה את שרת המשפטים לעתירתה, מבלי ששרת המשפטים שימשה צד או יריב כלפיה, ואין לשרת המשפטים כל מעמד בעתירה, כך מנגד, כדי לאזן את התמונה יש מקום לצרף את נציגת הציבור, נציגה אותנטית כמו המבקשת שהיא קורבן של הלהט של פוזננסקי להרשיע, ולשמש פיונית בידיהם של השוטרים והפרקליטות.  על פניו נראה שהצירוף המאולץ של שרת המשפטים נעשה ב"קומבינה" מתוזמרת מראש, שכן לציבור נראה שתגובת שרת המשפטים לטובתה הייתה ידועה מראש לפוזננסקי.  אילו הייתה פוזננסקי חוששת ששרת המכתבים תכתוב דברים נגדה, לא הייתה מצרפת אותה".  
בעתירתה שם טוב מסבירה כי "כשופטת בפלילים, ודאי יודעת השופטת העותרת כי נאשמים רבים מתמודדים עם פסיקות רעות,  לא הגיוניות, חסרות כל בסיס או סתם פסיקות דרקוניות ששופטים נותנים במהלך ההוכחות, ואין כל דרך לערעור עליהם בערעור בינים, כי ערעור בינים לא קיים.  נאשמים מסוימים ניסו לעקוף את חוסר האפשרות לערער בערעור ביניים ע"י עתירה נגד בית המשפט הפלילי עצמו, אולם כולם נדחים, כי מדובר במעקף שקוף.  מדוע אם כן סבורה השופטת, שמה שלא זמין לנאשמים שבפניה, מגיע לה רק מכוח מישרתה?  הרי מעל בית הדין המשמעתי לשופטים לא קיימת ערכאת ערעור, כך ששקוף כי העתירה נועדה לייצר מסלול ערעורי עקיף חדש, פרי המצאתם של סנגוריה של העותרת.  מה היה קורה אם נאשם מן הישוב היה פונה לבית המשפט בעתירה על החלטת בינים שאסור לו להגיש עליה ערעור?  בית המשפט היה זורק אותו מכל המדרגות, דוחה על הסף את העתירה, ונוזף בו למען יראו וייראו.  כיצד אם כן השופטת תשמש דוגמא לציבור, ולהגברת אימון הציבור בשופטים, כאשר היא עצמה עושה את מה שאסור לעשות?"  
שם טוב כתבה כי יש לה " ידע אישי על האופן בו השופטת הפכה עצמה חותמת גומי של המשטרה, בלא פחות מ 17 אירועים, בהם חתמה לשופטים על כל מה שרצו", וכן ש"ידוע לכל כי השופטת הורתה לעצור אזרחית שגנבה פחית קולה ו 10 שקלים למשך יומיים.  מידע זה לא מצוי בפני בית המשפט הנכבד והעדרו מאפשר בידי הסנגורים לטעון טענות לא מבוססות שהשופטת הייתה "בעד חשודים" ו"ליברלית". 
לדברי שם טוב, עצם העובדה שהשופטת הצטיידה בהמלצות מחבריה בפרקליטות, ובראש הממליצות הפרקליטה רונית עמיאל, מלמדת שהשופטת הייתה "מוערכת" רק בפני הפרקליטות, כי "גם לאחר שמונתה כשופטת חשה עצמה, והתנהגה כמו פרקליטה ולא כמו שופטת, ולכן בפרקליטות העריכו אותה, וציידו אותה במכתב הערכה". 
שם טוב הפנתה ל 6 מקרים "הזויים" בהם ניכר שהשופטת פוזננסקי שימשה חותמת גומי, וחתמה על כל מה שביקשו ממנה.  בדוגמא הראשונה סיפרה שם טוב כי אחד השוטרים, מוטי דוד ביקש מפוזננסקי לחתום על צו לקבלת נתוני תקשורת מחברת טריפל C, וכתב שמערכת גלובס קיבלה במייל אדום הודעה שאיתן ארז תבע את שם טוב.  החוקר סימן שלל חשדות מכל הבא ליד וכיד הדמיון הטובה:  "הפרעה לשירות ציבורי, שיבוש מהלכי משפט, העלבת עובד ציבור, התחזות במטרה לאדם אחר כדי להונות, העברת מידע כוזב במחשב".  נימוקי השופטת היו "לצורכי חקירה וחדירה לחומר מחשב".   לדברי שם טוב לא מתקבל על הדעת ששוטר יגיד לשופטת שהתקבלה הודעה "במייל אדום" בלי להציג את המייל, ולא ייתכן שהשופטת לא תבקש לקרוא את המייל.  במייל אין שום דבר מפליל.  לדברי שם טוב, "כל שוטר להמציא סיפור על מייל אדום, כחול או ירוק, לגשת לשופט ולקבל כל צו שהוא רוצה על נתוני התקשורת של כל אדם, וזה מסוכן.  סדין אדום לדמוקרטיה".  שם טוב מסכמת:  "השופטת פוזננסקי  לא התנהגה כשופט סביר.  היא נידבה עצמה לצרכי החקירה, והייתה מוכנה לחתום על כל צו שביקשו ממנה לחתום. אפס שאלות.  אפס בדיקה.  אפס עבודה שיפוטית".
במקרה אחר פנה חוקר בשם אלי לוריא לפוזננסקי וביקשה ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים לחברה שבקליפורניה.  החוקרת כתב בבקשה שהשוטרים בהקימו אתר פיקטיבי, וביקש מהשופטת להוציא צו לחברה המארחת כדי לבדוק אם האמריקאים מגיבים לצווים מישראל, או מצפצים עליהם.   נאמר לשופטת במפורש שהאתר הוא פיקטיבי, כך שאין לגביו חשוד ואין חשד סביר, והשופטת לא היססה לחתום שהונח בפניה חומר המעיד על חשדות סבירים, עבירות רציניות וחשודים שאת זהותם צריך לחשוף.  שם טוב טוענת כי זה "מקרה קלסי של שופטת שמשתתפת בתעלולי חקירה של השוטרים, כאילו מקבלת משכורת מאלשייך".   
במקרה אחר שוב פנה השוטר מוטי דוד אל פוזננסקי וביקש צו לנתוני תקשורת מחברת בזק/הוט לספק נתוני לקוחות, מבלי שטרח אפילו להכין מכתב עם הסברים.  השוטר פשוט המציא רשימה של חשדות מכל הבא ליד, סחיטה, איומים, פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה, והשופטת חתמה בנימוק הקצר והקולע שאין לו שום קשר לטענות:  "עבירות מחשב".  
במקרה נוסף אותו מוטי דוד פנה לפוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים למשרד השיכון על מנת לקבל תיק אישי, פרטי תשלומים, מספרי חשבונות בנק וכו'.  בנוסח הסטנדרטי של הבקשה כתב מוטי דוד שהוא מנהל חקירה על הטרדה והתנכלות מינית באמצעות צילום משפיל, ושיש לו יסוד סביר להניח שבידי משרד השיכון נמצאים המסמכים הדרושים לחקירה זו.  
השופטת פוזננסקי אפילו לא טרחה לנמק את הסיבות לחתימה על הצו.  לדגברי שם טוב "כל אדם מן הישוב יכול לראות שאין קשר בין הצהרתו של החוקר מוטי דוד שהוא חוקר התנכלות מינית ופרסום משפיל, לבין צו למשרד השיכון למסור תיק האישי, תשלומים ששולמו ומספרי חשבונות בנקים של חשודים.  "מדוע השופטת בכלל ציוותה להמציא חשבונות בנקים ולא ציוותה להמציא את הפרסום המיני המשפיל?" שואלת שם טוב.  "נראה במובהק שהשופטת בכלל לא קראה את נימוקי הבקשה, (פרסום משפיל), אחרת סביר להניח שהיתה שואלת עצמה איזה יסוד סביר יכול להיות לשוטר שפרסום מיני משפיל מוחזק ע"י משרד השיכון?  מדוע שבמשרד השיכון יוחזקו פרסומים מינים משפילים, ולמה החוקר לא מבקש את הפרסומים המיניים המשפילים, ובמקום זה הוא רוצה לקבל תיק אישי וחשבונות בנקים?  
"נניח שבאמת מישהו פרסם פרסום מיני משפיל, האם זה מצדיק שהמשטרה תחטט לו בחשבונות הבנק, ובתיקיו האישיים במשרדי ממשלה?  הרי כל שוטר יכול לבוא לכל שופט להגיד שראה פרסום מבזה בפייסבוק ולבקש צו המורה לעכל משרד נממשלה להמציא תיקים אישיים וחשבונות בנק.  אם כך, בשביל מה בכלל קיימים חוקים שמכוונים שוטרים להציג תשתית לכאורית של חשד סביר, ומכוונים שופטים לנמק מדוע הם חותמים על צווים שכאלה?, אומרת שם טוב.     
בתאריך 28/9/2016 פנה החוקר מוטי דוד שוב לפוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו המופנה לבנקים שונים ותאגידים פיננסים בטענה שהוא "חוקר הלבנת הון".  החוקר מוטי דוד לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו לחקירת הלבנת הון, איזה הון הלבינה לורי שם טוב, איזה הון בכלל יש לה, ואיפה ואיך היא מסתירה את הלבנת ההון.  "למותר לציין שהח"מ לורי שם טוב אישה השקועה בחובות, והיום היא אפילו בפשיטת רגל.  לא היה שום בסיס לחשד שהח"מ לורי שם טוב מלבינה הון.  השוטרים לא הציגו בדל של ראיה לחשד להלבנת הון, ובכל זאת השופטת הניפה את החותמת, וחתמה.   "זוהי סכנה לציבור שחוקרים ממציאים חשדות כל כך אבסורדים, ובגלל שהשופטת היא יוצאת פרקליטות, איננה מהססת לחתום מכל הבא ליד". 
הדוגמא האחרונה שהביאה שם טוב בפני שופטי העליעיון היא בקשה של החוקר אלי לוריא לפוזננסקי לאשר חדירה למחשב לאחר ששופטת ביארושלים סירבה לאשר זאת.  מסתבר שביוני 2016 ביימה פרקליטות תךל אביב מעצר שווא ללורי שם טוב של סיוע לחטיפת קטין ממעון לנשיחם מוכות בבית שמש  באמצעות משטרת ירושלים על מנת לתופש את מחשביה.  לאחר שהשופטת אפרת אייכנשטיין בירושלים סירבה לאשר למשטרה שם לחדור למחשבים של שם טוב, פרט לטענות של חטיפת קטין, באו אל השופטת פוזננסקי, התלוננו על השופטת אייכנשטיין, ופוזננסקי חתמה בשניות על כל מה שהשופטת הירושלמית סירבה לחתום.   "פוזננסקי שימשה שופטת למקצה שיפורים.  חילקה את חותמת שופט לכל דיכפין". 
כאמור, ביום הדיון בבית המשפט העליון דחו השופטים את בקשת לורי שם טוב להצטרף לדיון "ולהסיר את מסכת הצביעות".  באי כוחה של פוזננסקי הציעו לבית המשפט "עסקה" של השעייה לשנתיים "כדי להימנע מהכרעה בעתירה".  אלא שעתירתה של פוזננסקי היא נקיטה בהליך שלא קיים.  "מצער מאוד ששופטי העליון לא מאםפשרים לאף אחד מקורבנותיה של פוזננסקי לטעון בעליון.  כנראה שהפרופוגנדה שהשופטת הייתה מוערכת מצליחה לה מאוד", אומרת שם טוב.  

---

קישורים

[1] פרשת המסרונים: הנציב ממליץ להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, ממליץ להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי-כץ לדין משמעתי וסבר כי אין מקום להעמידה לדין פלילי. זאת בעקבות פרשת המסרונים שבה נקשר שמה של האחרונה, שבמסגרתה נחשפו התכתבויות שלה עם חוקר מטעם רשות ניירות ערך בנוגע להארכות מעצר של חשודים בתיק 4000 (פרשת בזק).

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5135247,00.html

[2] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ הודתה והורשעה בדין משמעתי

השופטת הודתה בדיון בפני בית הדין המשמעתי בראשות השופט בדימוס גרוניס, על התכתבויות לא ראויות בינה לבין נציג התביעה בתיק 4000. היא הורשעה בהתנהגות באופן שאינו הולם שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה. גזר הדין יינתן במועד אחר

https://news.walla.co.il/item/3150618

[3] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ תודח מכס השיפוט

בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס: "אנו רואים חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים" ● ההחלטה היא בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001246685

[4] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] – עתירת פוזננסקי

https://www.scribd.com/document/395734840/ 

בג"ץ השהה את פיטוריה של השופטת פוזננסקי-כץ
שופטת בימ"ש השלום בתל אביב הגישה עתירה נגד החלטת בית הדין המשמעתי להשעות אותה לצמיתות מכס השיפוט ■ בעתירה היא טוענת שלמרות טענות בית הדין, לשון החוק מאפשרת פרשנות שתביא להשעייתה הזמנית ■ בית המשפט העליון הוציא היום צו ביניים להשהיית פיטוריה
https://www.themarker.com/law/1.6435725
[5] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי הוקרבה
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6295142
[6]  'הנחות הסלב' של מערכת אכיפת החוק
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-124817-00.html
[7] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] - בקשת לורי שם-טוב להצטרף כצד לעתירה

https://www.scribd.com/document/395734772/
https://drive.google.com/open?id=1rCrtlP_YcGsNMHftt-q3eC4jjmAykfAk

[8] נקמת המדינה ב"טרור הבלוגרים" עולה ביוקר | ​זיו קריסטל
הסנגוריה הציבורית מבקשת להתפטר מהייצוג של לורי שם טוב, והשופט בני שגיא מציע שהמדינה תשכור לה עורכי דין פרטיים בעלות של מיליוני שקלים * הפרקליטות שמתנגדת מקשיחה עמדות ודורשת 12 שנות מאסר ל"עבריינית המקלדת" שיחד עם קהל תומכים מהחלשים בחברה העזה לפגוע באליטות של שירות המדינה – שופטים, עובדים סוציאלים ופקידות סעד
http://posta.co.il/article/22661-%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8
[9] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] - החלטת פוגלמן, סולברג, וברק-ארז הדוחה על אתר את בקשתה של לורי שם-טוב להצטרף כצד לעתירה

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\010\063\m10&fileName=18063010.M10&type=2

[10] הפרקליטות: לורי שם טוב יותר מפחידה מדומרני, יותר מסוכנת מקסטיאל | שרון שפורר
https://www.ha-makom.co.il/post/shpurer/lori-shem-tov
[11]  תגית: תלונה נגד השופט עלאא מסארווה. פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים
https://court.home.blog/tag/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/
[12] הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1 | גיל רונן
לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/370769

2018-12-12 למה בחו"ל? הצעה לפוסטר או הרצאה הוגשה לפרופ' אלי ביהם: חתימות אלקטרוניות, חירות האדם, וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן

למה בחו"ל?  הצעה לפוסטר או הרצאה הוגשה לפרופ' אלי ביהם: חתימות אלקטרוניות, חירות האדם וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן 

פרופ' אלי ביהם, ראש המרכז לחקר אבטחת סייבר בטכניון, פרסם היום קריאה להצעות לפוסטר או הרצאה ביום "קריפטו" בטכניון בסוף החודש.  בתשובה, שלחתי לפרופ' ביהם הצעה לפוסטר או הרצאה: "חתימות אלקטרוניות, חירות האדם, וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן".  ההצעה מציינת את הרקורד הארוך שלי בתחום, כולל הרצאות בחודשים האחרונים בכנס אירופי למחשוב ממשלתי בספרד, קולוקוויום של פרופסורים למשפטים בגרמניה, וכנס לאבטחת מידע בינואר הקרוב בלונדון.  הפניה לפרופ' ביהם גם מעלה תקוה, שהטיפול בהצעה יתנהל על פי הליכים אקדמיים.  העתק נשלח לנשיא הטכניון שאישר את קבלתו.  נותר לצפות לתשובתו של פרופ' ביהם עצמו.  

כבר הדו"ח לאו"ם לשנת 2018 מתעד את המצב בישראל, בו פרופסרים בכירים בתחום המשפטים והמחשבים בישראל נחזים כמי ששותפים להסתרת המצב החמור בבתי המשפט בישראל.
פרופ' זאב שטרנהל הזכיר לאחרונה את "בגידת האינטלקטואלים" כגורם מרכזי להתדרדרות החברה באירופה לפני מאה שנה...

קראו  את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-12.html

תמונה.  טקס חנוכת המרכז לאבטחת סייבר בטכניון במימון משרד ראש הממשלה בשנת 2016: פרופ' אלי ביהם - ראש המרכז, אביתר מתניה - ראש רשות הסייבר במשרד ראש הממשלה, ופרופ' פרץ לביא - נשיא הטכניון.

תמונה.  ספרו של הצרפתי גו'ליאן בנדה - "בגידת האינטלקטואלים" - הטיח במשכילים את האשמה להתדרדרות החברה באירופה לפני מאה שנה.

---

תל-אביב, 12 לדצמבר  - לאחר שהתקבלה קריאה של פרופ' אלי ביהם להצעות לפוסטרים או להרצאה ביום "קריפטו" בטכניון בסוף חודש זה, נשלחה לפרופ' אלי ביהם הצעה: "חתימות אלקטרוניות, חירות האדם וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן"  (הקריאה התפרסמה באנגלית, ולכן ההצעה נשלחה באנגלית ג"כ - שתיהן מועתקות להלן).

ההצעה מציינת שהפוסטר או ההרצאה יתמקדו במצב העניינים ביחס ליישום חתימות אלקטרוניות במערכת נט-המשפט (מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט המחוזיים והשלום), חוק החתימה האלקטרונית (2001), וההשלכות של מצב עניינים זה לגבי חירות האדם וזכויות האדם בישראל.

ההצעה מצינת את הרקורד העשיר שלי בהצגת נושאים דומים בפורומים אקדמיים:

* אוקטובר 2018 - הרצאה בספרד בכנס האירופי למחשוב ממשלתי.

* נובמבר 2018 - הזמנה להרצאה ודיון מעמיק בנושא דומה בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מאירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה.

* ינואר 2019 - הרצאה שנקבעה בכנס אקדמי בלונדון בנושא אבטחת מידע.

ההצעה מציינת שארבעה דוחות בנושא התקבלו על ידי הצוות המקצועי של האו"ם: בשנים 2010 ו-2015 ביחס לארה"ב, ובשנים 2013 ו-2018 ביחס לישראל.

כרך עב כרס בן מאות עמודים בנושא הוגש לבדיקה התקופתית של זכויות האדם ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018.  הממצאים סוכמו על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם כך:

ההצעה מציינת שעבודות בנושא צוטטו בספר לימוד על "למידה ממוכנת" בנושא "כריית נתונים", תוך ציון השימוש בשיטות אלה למטרות מחקר בזכויות האדם על ידי כריית נתונים ממסמכים ממשלתיים, המאפשרת זיהוי הונאות במערכת החוק והמשפט - לדוגמה - בתי המשפט ובתי הסוהר...

ההצעה מציינת שהפרסומים בתחום זכו להערכה מידי מומחים מישראל ומחוצה לה, ביניהם פרופ' עוזי אורנן, עו"ד אביגדור פלדמן, ופרופ' אמנון שעשוע.

ההצעה הועתקה גם לפרופ' פרץ לביא - נשיא הטכניון, וסגן הנשיא למחקר - פרופ' וויין קפלן, מתוך תקוה שההצעה תיבחן על פי הליכים אקדמיים.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אישר את קבלת ההצעה, אך עד עתה לא התקבלה תגובה מפרופ' אל ביהם עצמו.

קריאה של פרופ' אלי ביהם לפוסטרים או הצעה להרצאה, וההצעה שנשלחה בתגובה

-------- Original Message --------

Subject:	Re: CRYPTODAY 2018 - proposed poster or talk: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study
Date:	2018-12-12 5:31 pm
From:	joseph.zernik@
To:	biham@
Cc:

Prof Eli Biham, Technion

By email: 

RE: CRYPTODAY 2018 - proposed poster or talk: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study

Dear Prof Biham,

Via the Center for Cyber Law & Policy, Haifa University, I have received today your call for posters and proposals for the open slot for a talk in the December 31, 2018 Cryptoday at the Technion (copied below).

I write to propose a talk or a poster on the subject: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study.  Such a talk or a poster would narrowly focus on the current state of implementation of e-signatures in Net-HaMishpat (case management system of the district and magistrate courts in Israel) vis-à-vis the E-signature Act (2001), and implications of such state of affairs relative to liberty and human rights. 

I have a long track record of publishing and speaking on such subjects in academic forums:

• In January 2019 I am scheduled to speak on similar subjects in the 12th International Conference on Global, Security, Safety & Sustainability in London.
• In November 2018, I was invited to Goettingen University Law School for a colloquium of European law professors,  on Cyber and Law, sponsored by the EU.  The colloquium held an in depth discussion of the HRA-NGO submission to the UN Human Rights Council Universal Periodic Review of Israel (2018), which focused on e-government and the cyber establishment in Israel.  Our voluminous submission was summed up in the 2018 report of the UN High Commissioner for Human Rights on Israel as follows:

24. HRA-NGO highlighted the serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems. It affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best.

• In October 2018 I spoke on similar subjects in the European Conference on Digital Government in Santiago de Compostela, Spain.

My work was also cited in a textbook on “Machine Learning”:

Data mining of government records - particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) - enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.

My work in this field has won appreciation by experts in Israel and abroad:

• Attorney Avigdor Feldman - “In my opinion you are doing very important work… thank you for your thorough and persistent work”.
• Prof Uzzi Ornan - “All power to you! I hope that you see your tremendous efforts reach fruition!”
• Prof Amnon Shashua, Mobileye Co-founder - “… very important work”.
• International experts, as part of anonymous peer-review - “… challenges current thinking in the field”.

Four (4) submissions, of which I was the primary author, addressing similar subjects, and submitted under Human Rights Alert - NGO, were incorporated into UN Human Rights Council Periodic Reports  - regarding the US (2010, 2015), and regarding and Israel (2013, 2018).

I would be glad to provide additional information upon request. I hope and expect that decision in this matter would follow academic process.

I look forward to your expedient response.

Truly,

Joseph Zernik, PhD

Human Rights Alert -NGO (AR 580654598)

CC: 

Attorney Avigdor Feldman, Tel-Aviv

Prof Danny Dolev, Hebrew University

Prof Uzzi Ornan, Technion

Attorney Michael Sfard, Tel-Aviv

Prof Amnon Shashua, Hebrew University

Attorney Dan Yakir, Association for Civil Rights in Israel

Technion President Prof Peretz Lavi 

Technion VP for Research Prof Wayne Kaplan ,

Haifa University law school Center for Cyber Law & Policy:

Prof Niva Elkin-Koren

Prof Gad Barzilai

Prof Emanuel Gross

Prof Tak Zarsky

Prof Eli Salzberg

Prof Orna Rabinovitch-Einy

Prof Amnon Reichman

On 2018-12-12 2:00 pm, cyber@univ.haifa.ac.il wrote:

שלום לידידי המרכז,

אנא ראו למטה קול קורא שעשוי לעניין חלקכם/ן.

בברכה,

יוני

The Center for Cyber Law & Policy

Cyber.haifa.ac.il

University of Haifa

199 Aba Khoushy Ave. Mount Carmel

Haifa, Israel 3498838

---------- Forwarded message ---------
From: Eli Biham 
Date: Wed, 12 Dec 2018 at 11:32
Subject: CRYPTODAY 2018 - posters + free slot
To:

Shalom,

On December 31st we will hold the next CRYPTODAY event at the Technion.

1. I would like to ask you to encourage your students to participate in
the poster session of CRYPTODAY 2018. The poster session is a great
opportunity for the students to present their work before the academic
community and the industry, and receive useful comments, find
cooperation oportunities, and attract the audience with new
results.

Any work in cryptology, cyber, security, privacy or related areas is
highly welcome.

Details of registering to the poster session will be published (when
ready) in the event's website

http://cryptoday.org/

We  will print the posters free of charge, and the student will be able
to take them afterwards. For further details on the posters it is also
possible to contact
cyber@technion.ac.il.


2. At this oportunity, I am seeking another talk for a free slot we
still have. If you have (or know of somebody else's) attractive talk
please let me know.


Thanks in advance for your help,

Eli

2018-12-11 מפברקות: השופטות אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן ושות' בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - גנוסר נ נתיבי הגז

 

Joseph Zernik 

מפברקות: השופטות אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן ושות' בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - גנוסר נ נתיבי הגז

השופטת אורנית אגסי נתפסה על חם מפברקת דיון. שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.”  לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים.

שופטים ללא מינוי, דיונים הרשומים כ"לא התקיים", ופרוטוקולים מפוברקים שאינם כתבי בית דין כלל...  מבחינת משפטנים ישראלים יש כאן אולי חשש ל"בטלות יחסית", "פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים, שלא ירדו לשורש העניין", "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"...  נציב תלונות הציבור על השופטים אומר שבית דין אינו רשאי לעסוק ב"פישור" ו"גישור" (אבל מנקודת השקפתם של השופטים, החלטותיו הן בגדר "המלצה" בלבד).  "משפטנים בכירים" הסבירו (אבל רק ב"פרטי") - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידת הערכים ועליית הברדק", ""אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים"...  
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - אין כאן בית משפט בכלל.  מחזה תעתועים בקרקס הפשפשים... 

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-11.html

צפו - קרקס הפשפשים: https://www.youtube.com/watch?v=8T1Wp-BgMGc&t=316s

  

תמונות.  השופטות "המקצועיות" - אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן.

 

תמונות. נציגות ונציגי ציבור - עליזה מעין, רחל קפר, שולמית עתניאל שמואלי, אבי איילון

---

תל-אביב, 11 לדצמבר - מורן גנוסר פוטר מעבודתו בחברת החשמל, ואח"כ גם מעבודתו בנתיבי הגז. לטענתו - פוטר מחברת החשמל כיוון שחשף שחיתות, והפיטורים מנתיבי הגז גם הם היו קשורים לאירועים דומים. נתיבי הגז טענו שפוטר עקב צמצומים. [1]  
באפריל 2014, מורן גנוסר תבע את נתיבי הגז בבית הדין האזורי לעבודה [גנוסר נ נתיבי הגז 24696-04-14] .  באוגוסט 2018 נדחתה תביעתו בפסק דין החתום על ידי דגית ויסמן - שופטת, שולמית עתניאל שמואלי - נציגת ציבור-עובדים, ואבי איילון - נציג ציבור-מעסיקים.
אולם עיון בכתבים הנגישים לציבור במערכת נט-המשפט מעלה חששות כבדים, שלא התנהל בתיק זה הליך משפטי על פי חוקי מדינת ישראל, או על פי מה שייחשב על ידי משקיפים כהליך משפטי כלל.  

החשש הברור הוא שהתנהל פה "פברוק" (מרמה והפרת אמונים) על ידי סדרת שופטות ואחרים...  פרשת השופטת ורדה אלשייך ו"הפרוטוקולים המפוברקים" הבהירה, שהשופטים נטלו לעצמם פטור מאישום פלילי בהתנהלות מסוג זה - "חבריינות"  - חסינות בדויה לעבריינות.
בקשה לעיון, שהוגשה היום בבית הדין לעבודה ת"א (העתקה להלן), מנסה להבהיר חלק מן השאלות העולות מן העיון בתיק זה: 
* האם היה המותב ויסמן-עתניאל שמואלי-איילון מוסמך לדון בתיק ולתת בו פסק דין?  
על פי הנתונים בנט-המשפט, המתוב שהיה מוסמך לדון בתיק במועד מתן פסק הדין היה בכלל דגית ויסמן - שופטת, עליזה מעין ורחל קפר - נציגות ציבור.  במהלך הדיונים עסקו בתיק זה גם השופטות אורנית אגסי ואריאלה גילצר-כץ.  במהלך הטיפול בתיק ישבו בדין מותבים של אחד, של שניים, ושל שלושה. אפילו המותבים בתיק נחזים כחסרי תוקף ושאינם עומדים בקנה אחד עם החוק והתקנות.
* האם התנהלו בכלל הליכי משפט של בית דין של מדינת ישראל בתיק זה? 
הבקשה לעיון, שהוגשה היום בבית הדין לעבודה ת"א, מתעדת דיון בתיק זה, בו ישבה השופטת אורנית אגסי כמותב של יחיד, ונתפסה על חם מפברקת דיון (עוסקת במרמה והפרת אמונים):

המבקש נכח באחד הדיונים הראשונים בתיק זה, בו ישבה בדין השופטת אורנית אגסי לבדה.  לאחר כ-10 דקות לתוך הדיון, ביקשה השופטת שאלה מאיתנו שרשמו את תוכן הדיון יפסיקו לכתוב, והוסיפה שגם הקלדנית אינה רושמת דבר. אז התברר לי שאני נוכח בדיון שהוא למעשה דיון מפוברק "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול".  שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.”  לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים. מתוך תגובות האנשים מחוץ לאולם הדיונים היה לי ברור שאיש מהם, כולל התובע, לא הבין כלל מה התרחש באולם הדיונים  בקשר לשאלתי והתפרצותה של השופטת, וברור שלא הבינו כלל, שהם משתתפים בדיון מפוברק.  לא ברור אם באי כוח הצדדים ידעו מראש שהם הולכים להשתתף בדיון כזה, והאם נתנו את הסכמתם מראש.

השאלה המתבקשת היא: מדוע נזקקה השופטת אורנית אגסי לפברק את הדיון?  אלו החלטות היה בדעתה לתת במעמד הדיון המפוברק?
* האם התקיימו דיונים אמתיים של בית דין של מדינת ישראל בתיק זה?
רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים בנט המשפט מראה, שרק שני דיונים התקיימו בתיק זה:
(1) ביום 01 לספטמבר, 2014, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.

(2) ביום 20 לאפריל, 2015, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
מערכת גישת הציבור אינה מראה פרוטוקולים של דיונים אלה.  לעומת זאת, מערכת גישת הציבור מראה פרוטוקלים מפוברקים בעליל, של דיונים שביחס אליהם נרשם "לא התקיים":
(1) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון. רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".

(2) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול"  (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן.  רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
* כיצד ניתן להבחין בין דיון אמתי (אותנטי) של בית דין של מדינת ישראל, לבין דיון "מפוברק"?
הבקשה לעיון אומרת בעניין זה:

בחודש שעבר הוזמנתי לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בחסות האיחוד האירופי. נושא המפגש היה "סייבר ומשפט". אני הוזמנתי להציג ולדון בדו"ח שהגשנו למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. הדו"ח כולו עסק ב"פברוקים" במערכת המשפט הישראלית, בקשר להתקנת מערכות מידע בבתי המשפט – בראש ובראשונה נט-המשפט.  בדיון עלתה השאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי של בית משפט לבין דיון מפוברק?  הקונצנזוס היה שדיון אמתי מתאפיין בכך שיושבים בדין הגורמים השיפוטיים הממונים כדין, שהוא רשום ביומן הדיונים, ושיש לו פרוטוקול אמתי, חתום.  על פי מאפיינים אלה, נראה שחלקים גדולים מההליכים בתיק זה היו "מפוברקים"...

"פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים"? או קרקס הפשפשים?
קרוב לוודאי, שכל טענה לגבי תקפותם של ההליכים והכתבים בתיק זה תידחה בערכאות במדינת ישראל. מבחינתם של משפטנים ישראלים יש כאן אולי חשש ל"בטלות יחסית", "פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים, שלא ירדו לשורש העניין", או "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"...
נציב תלונות הציבור על הציבור, לעומת זאת, מצא לאחרונה, שבית דין אינו רשאי לעסוק ב"פישור" ו"גישור", ובוודאי שלו באולם הדיונים... [2] אולם, כידוע, החלטותיו של הנציב הן בגדר "המלצה" בלבד מנקודת השקפתם של השופטים והנהלת בתי המשפט.
"משפטנים בכירים" הסבירו, בתכתובת פרטית - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידת הערכים ועליית הברדק", ""אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים"... אותם "משפטנים בכירים" גם "נתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת" ופירטו ב כיצד מתנהלים ההליכים בבתי הדין לעבודה בפרט, ובתי המשפט בכלל...   [3]
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - ברור שאין כאן התנהלות של בית משפט כשיר כלל, או בית משפט על פי המושגים המקובלים ברחבי העולם הנאור.
חמור מכך, הממצאים בתיק זה אינם ייחודיים לבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב, ממצאים דומים תועדו לרוחב מערכת המשפט בישראל בשנים האחרונות.

כשירות בתי המשפט וזכויות האדם בישראל
לרגל יובל ה-70 של ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, העלה פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה רעיון חדשני - הקמת "נציבות זכויות האדם" במדינת ישראל.  [4]  
אי אפשר לראות בהצעה הזאת דבר מלבד ניסיון להקים רשות ממשלתית לצורך פרופגנדה... רשות פוטיומקין...  פרופ' יובל שני מתעלם הן מתכנה של ההכרזה על זכויות האדם, והן מהמציאות בישראל:
* כמחצית מתריסר הסעיפים הראשונים בהכרזה על זכויות האדם מחייבים פעולה של בתי משפט כשירים וישרים לקיום אותן זכויות האדם.
* קדקוד הכשל והפרות זכויות האדם בישראל, כמו גם קדקוד השחיתות השלטונית, הם בתי המשפט והשופטים עצמם!
כרך עב כרס, בן מאות עמודים, משופע בכתבי בית דין "מפוברקים" הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל.  הדו"ח התקופתי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל סיכם את המצב כך:

סעיפים אחרים בדו"ח התקופתי מדברים על הדילמה הקבועה של ארגוני זכויות אדם בישראל - האם לפנות בכלל לבתי המשפט של ישראל, או להחרים אותם...
* ההליכים המתנהלים עכשיו בהאג, יהיו חייבים לפסוק תחילה לגבי כשירותה וישרתה של מערכת החוק והמשפט בישראל, ואופן טיפולה באירועים אותם חוקרים עכשיו.  המצב לא נראה אופטימי...
על רקע זה, המסר אותו מנסה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ההיא מתיק 1270) למכור לציבור בישראל - שהשופטים הם אלה המגינים על זכויות האדם בישראל - מגוחך לחלוטין.
לא נותר אלא לצטט את ח"כ עו"ד בצלאל סמוטריץ' בעניין זה:

קישורים
[1]  תחקיר "גלובס": למה פוטר מורן גנוסר מחברת החשמל ומנתיבי גז? | משה ליכטמן
גנוסר, שהתריע על יחסי חח"י וסימנס ופוטר, קיבל גם מנתיבי גז מכתב פיטורים בנימוק של צמצום בכ"א, אך החברה פרסמה מודעת דרושים לתפקיד, ופרקליטה אמר כי גנוסר לא יוחזר לעבודה משום ש"השמיץ" את החברה
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001038249
[2] ריבלין: ביה"ד הארצי לעבודה אינו רשאי לפשר בין הצדדים | אליעזר לוין
נציב התלונות על שופטים פוסל את ההסדר הנוהג מזה שנים בבית הדין, בעיקר בסכסוכים הגדולים ובשביתות הכלליות  אומר שהכוונה רצויה - אך החוק אינו מאפשר דיונים שכאלו, במיוחד שלא באולם
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-407771-00.html
[3] "יש ג'ונגל בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם" | חן מענית
חשיפת "גלובס": התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת על מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449
[4] הגיע הזמן להקים נציבות זכויות אדם בישראל | יובל שני
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6727432

בקשה לעיון (מס' 58) שהוגשה היום בתיק גנוסר נ נתיבי הגז בבית הדין האזורי לעבודה ת"א

Human Rights Alert – NGO AR 80654598

PO Box 33407, Tel Aviv, Israel     Fax: 077-3179186      Email

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית הדין האזורי לעבודה – תל-אביב, תיק  24696-04-14‬‬

ב) הצדדים בתיק:

מורן גנוסר נ נתיבי הגז לישראל

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
1) כל מסמך אמתי (אותנטי), המתעד את מינוי הגורמים השיפוטיים שישבו בדין בתיק זה.
2) כל מסמך בקשה, הסכמה, או החלטה, שהוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), ביחס לניהול הליכים במותב של שופט אחד בלבד בתיק זה.
3) רשימת מועדי דיון אמתית, עשויה כדין, והפרוטוקולים המתאימים - אמתיים (אותנטיים), עשויים כדין.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) תיק זה מוגדר במערכת נט-המשפט - "פתוח לציבור" – אינו חסוי.
ב) הנתונים שנמצאו בתיק זה במערכת נט-המשפט אינם ניתנים להסבר באופן העומד בקנה אחד עם התנהלותו של בית משפט כשיר וישר.
ג) המבקש נכח באחד הדיונים הראשונים בתיק זה, בו ישבה בדין השופטת אורנית אגסי לבדה.  לאחר כ-10 דקות לתוך הדיון, ביקשה השופטת שאלה מאיתנו שרשמו את תוכן הדיון יפסיקו לכתוב, והוסיפה שגם הקלדנית אינה רושמת דבר. אז התברר לי שאני נוכח בדיון שהוא למעשה דיון מפוברק "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול".  שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.”  לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים. מתוך תגובות האנשים מחוץ לאולם הדיונים היה לי ברור שאיש מהם, כולל התובע, לא הבין כלל מה התרחש באולם הדיונים  בקשר לשאלתי והתפרצותה של השופטת, וברור שלא הבינו כלל, שהם משתתפים בדיון מפוברק.  לא ברור אם באי כוח הצדדים ידעו מראש שהם הולכים להשתתף בדיון כזה, והאם נתנו את הסכמתם מראש.
ד) בחודש שעבר הוזמנתי לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בחסות האיחוד האירופי. נושא המפגש היה "סייבר ומשפט". אני הוזמנתי להציג ולדון בדו"ח שהגשנו למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. הדו"ח כולו עסק ב"פברוקים" במערכת המשפט הישראלית, בקשר להתקנת מערכות מידע בבתי המשפט – בראש ובראשונה נט-המשפט.  בדיון עלתה השאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי של בית משפט לבין דיון מפוברק?  הקונצנזוס היה שדיון אמתי מתאפיין בכך שיושבים בדין הגורמים השיפוטיים הממונים כדין, שהוא רשום ביומן הדיונים, ושיש לו פרוטוקול אמתי, חתום.  על פי מאפיינים אלה, נראה שחלקים גדולים מההליכים בתיק זה היו "מפוברקים" – ראו להלן.
יתרה מכך,הממצאים בתיק זה מעלים את השאלות:
האם השופטים המקצועיים בבית הדין לעבודה מכירים בכלל בזכותו של התובע להליך ראוי?
האם נציגי הציבור המשתתפים כגורמים שיפוטיים בהליכים בבית הדין לעבודה מכירים בכלל את החיקוק הנוגע להתנהלות בית הדין לעבודה?
והאם נציגי הציבור כשירים בכלל להבין אם הם משתתפים בהליכים המתנהלים כדין וכראוי?
ה) לגבי מינויים וסמכותם של הגורמים השיפוטיים,חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אומר:

הרכב בית דין אזורי (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014
18. (א) בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:
(1) בהליך המנוי בתוספת השלישית; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);
(2) אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור, בעניין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4).
(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין ואין אחריה ולא כלום.

ותקנות בתי הדין לעבודה (1991) אומרות:

בקשה לדן יחיד
42. (א) בקשת בעל דין שתובענה תידון לפני השופט כדן יחיד תהיה בכתב ומנומקת; הבקשה תוגש בעת הגשתהתובענה או כתב ההגנה או במועד אחר, אך לפני שנקבע מותב בית הדין.
(ב) השופט רשאי לדחות את הבקשה על אתר או לצוות שהעתקים ממנה יומצאו לבעלי הדין האחרים; מי שקיבלהעתק בקשה כאמור רשאי להגיש תשובה מנומקת בכתב, תוך שבעה ימים או תוך מועד ארוך יותר שקבע השופט בצו כאמור; השופט רשאי להחליט בבקשה על יסוד טענות שבכתב בלבד.

ו) רשימת הגורמים השיפוטיים (תמונה 1) מראה:

תמונה 1. גורם שיפוטי (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
(1) מיום 27-04-2014 ועד יום 20-04-2015 אורנית אגסי
(2) מיום 20-04-2015 ועד יום 27-02-2017 דגית ויסמן
(3) מיום 27-02-2017 – דגית ויסמן, עליזה מעין, רחל קפלר

לעומת זאת, רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 2) מראה:

תמונה 2. החלטות בתיק (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
(1) מיום 24 למאי, 2016 מופיעה החלטה של השופטת גילצר-כץ לבדה.
(2) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון. כתבים אלה לא נוצרו במערכת נט-המשפט, אינם חתומים ע"י איש, והם מסמכים "סרוקים" (תמונה3).

תמונה 3. “פרוטוקול מתוקן" מיום 20 לפברואר, 2017 – עמוד ראשון (מס 1) ואחרון (מס’ 78)-  נחזה ככתב בית דין מפוברק.
---
(3) מיום 26 לאפריל, 2017, מופיעה החלטה של השופטת דגית ויסמן לבדה.
(4) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול"  (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן. כתב זה לא נוצר במערכת נט-המשפט, אינו חתום ע"י איש, והוא מסמך "סרוק" (תמונה 4).

תמונה 4. “פרוטוקול" מיום 26 ליוני, 2017,2017 – עמוד ראשון (מס 1) ואחרון (מס’ 125)-  נחזה ככתב בית דין "מפוברק”.
---
(5) מיום 28 לאוגוסט, 2018, מופיע "פסק דין" מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון.
ז) רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים (תמונה 5) מראה:

תמונה 5. מועדי דיון (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים בנט המשפט מראה, שרק שני דיונים התקיימו בתיק זה:
(1) ביום 01 לספטמבר, 2014, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
(2) ביום 20 לאפריל, 2015, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
לעומת זאת, רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 2) מראה:
(1) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון (תמונה 3). רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
(2) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול"  (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן (תמונה 4).  רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
ח) רשימת גורמים שיפוטיים, רשימת מועדי דיון, רשימת החלטות בתיק – כולם מסמכי יסוד לגבי ישרת התיק בבית משפט כשיר וישר, המתנהל כבית משפט שבכתובים (COURT OF RECORD).  לפיכך, המצב המתגלה בנתוני נט-המשפט בתיק זה, מערער את אמון הציבור בבית המשפט האזורי לעבודה תל-אביב מיסודו.  ועל כך אמר לאחרונה נשיא המדינה בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות… בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור, אין להם זכות קיום.”
ט) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס אירופי לסייבר ומשפט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה (2018).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

י) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט.  כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.

4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף): 
אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה.  המבקש מכיר את התובע בתיק זה, אך אינו בקשר אתו כבר מספר שנים.  המבקש ביקר בדיון אחד בתיק זה, שנחזה כדיון מפוברק (ראו לעיל).

5. המצאה למשיבים
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם.  מן הראוי שבית המשפט ימציא בקשה זאת גם לנציגי הציבור שהשתתפו בתיק זה – כדי ליידע אותם לגבי מצב הכתבים והרישומים בתיק.
תאריך: 11 לדצמבר, 2018:
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
על"ה – לשקיפות בתי המשפט
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

2018-12-09 מי יותר מושחת ממי? אביבה (והשופט משה) גלעד עם חשבון בנק סודי בשווייץ, והשופטת המפברקת דנה אמיר יוצאת חוצץ נגד הסדר טיעון חסר פשר של רשות המסים והפרקליטות

תגידו לי: מי יותר מושחת ממי? אביבה (והשופט משה) גלעד עם חשבון בנק סודי בשווייץ, והשופטת המפברקת דנה אמיר יוצאת חוצץ נגד הסדר טיעון חסר פשר של רשות המסים והפרקליטות 

הניסיון של הנשיאה אסתר חיות, בעזרת יחצ"ן, להציג את השופטים כמי שמגינים על זכויות האדם במדינת ישראל - מגוחך במיוחד. ח"כ סמוטריץ' הסביר את זה יפה: "היחצן הטוב בעולם לא יעזור לך..." במרכז הפרשה: שופט ואשתו עם חשבון סודי בשווייץ, רשות המסים - "פשע מאורגן בחלונות הגבוהים" - והפרקליטות... איך לא! וגם שופטי שלום ת"א דנה אמיר ושמואל מלמד מופיעים עם צווי חיפוש מפוברקים, נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין, מפברק הליכי תלונה, ולורי שם-טוב בכלא... הביצה קטנה והנפשות הפועלות חוזרות על עצמן שוב ושוב...

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-09.html

   

תמונה. השופט המחוזי משה גלעד "פרש" לאחר שאשתו נתפסה עם חשבון בנק סודי בשווייץ.  מה מקור הכספים לא נודע עד היום.  נותר לנו רק לנחש... ומה עם כתבי אישום נגד השופט ואשתו? במרכז הפרשה - רשות המסים - אלה עליהם אמר מזוז "הקרוב ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים"...
---

הסדר חסר פשר של רשות המסים והפרקליטות עם אביבה (והשופט) משה גלעד - מאיפה הבונוס?

השופטת דנה אמיר יוצאת חוצץ נגד רשות המסים והפרקליטות בסגירת תיקים בהסדרי כופר. המקרה בו מדובר - אביבה גלעד, חברת מועצת העיר עכו לשעבר, ובעלה - השופט המחוזי חיפה לשעבר משה גלעד. אשת השופט (ובעקיפין - השופט עצמו) נחשדה בהעלמת מס בפרשת החשבונות הסודיים בבנק השוויצרי UBS גלעד סירבה לשתף פעולה, אבל זכתה לעונש מקל.הסדר הכופר. והשופט משה גלעד יצא מהפרשה בהתפטרות בלבד... [1] 

ראוי לציין שלגבי אחרים שנתפסו באותה תקופה עם חשבונות סודיים בשוויץ, די ברור מה היה מקור הכספים - רופאים, עורכי דין, בעלי דירות להשכרה. לא כן לגבי אביבה ומשה גלעד - מאיפה היה להם כסף שחור ברמה כזאת?

השופטת דנה אמיר היתה חלק מקשר של כל שופטי בית המשפט השלום תל-אביב שפברקו (עסקו במרמה והפרת אמונים) צווי חיפוש ותפיסה במשך שנים, וגם עסקו במרמה בתשובותיהם לנציב באותו עניין

תמונה. צו מפוברק של שופטת שלום ת"א דנה אמיר.
---

תמונה. צו מפוברק של שופט שלום ת"א שמואל מלמד.

---

תמונה. לורי שם-טוב - היתה במשך שנים במרכז חשיפת פברוק צווי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א. מוחזקת על ידי השופטים הנוקמים במעצר לפני משפט כמעט שנתיים.


---

 

תמונה. תעודת עובד ציבור של מזכירות בית המשפט, המראה את אופן ניהול הרישום של צווי חיפוש - במחברת מפוברקת בכתב יד - של משטרת תל-אביב, אך ללא כל רישום בבית המשפט השלום ת"א... [משה הלוי נ מדינת ישראל (משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט, פרקליטות המדינה  (13113-11-08)]


---

קצת מצחיק. כי השופטת דנה אמיר עצמה היא נוכלת לא קטנה...  

* דנה אמיר עסקה במשך שנים בפברוק (מרמה והפרת אמונים) צווי חיפוש ותפיסה בשלום ת"א בצוותא חדא עם משטרת ת"א. לורי שם-טוב הובילה את החשיפה של השחיתות של דנה אמיר בבית המשפט השלום ת"א [2]

* דנה אמיר (כמו גם השופט שמואל מלמד) עסקה במרמה והפרת אמונים בתשובתה לנציב באותו עניין  - טענה שזאת "טעות". 

* אבל אח"כ, השופט עלאא מסארווה נתן תשובת אמת לנציב על תלונה נגדו באותו עניין. [3]

* ובסופו של יום  - הנציב נאלץ להודות שזהו "כשל מערכתי" בן שנים רבות - כל השופטים בבית המשפט השלום ת"א פברקו צווי חיפוש ותפיסה במשך שנים בצוותא חדא עם משטרת ת"א - פשיעה מאורגנת בבית המשפט...  ניהלו הליכים בדויים - ללא כל רישום מזכירותי, ללא התיעוד הנדרש, ללא פרטים מהותיים בצו עצמו (לדוגמה - אין מספרי תיקים)... [4]  ושוב - לורי שם-טוב היתה זאת שהביאה לחשיפה.. 

נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין עסק במרמה והפרת אמונים - סירב לקבל תלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד - על מרמה והפרת אמונים בתשובותיהם לנציב עצמו על תלונות נגדם בעניין פברוק צווי חיפוש ותפיסה!

תמונה. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין (שפרש לאחרונה) - תחת כהונתו משרד הנציב הפך למרכז פברוקים לדוגמה...
---

* והנציב ריבלין עצמו? ריבלין סירב לקבל ולבדוק תלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד על מרמה והפרת אמונים בתשובותיהם על התלונות של ללורי שם-טוב לנציב עצמו. כלומר גם הנציב אליעזר ריבלין שוב עסק במרמה והפרת אמונים... תחת כהונתו של ריבלין משרד נציב תלונות הציבור על השופטים הפך למרכז פברוקים לדוגמה...
בקיצור: הכנופיה מצופפת שורות - מערכת משפטית שעוסקת בעיקר בהגנה על עצמה (חוות דעתו של פרופ' מוטה קרמניצר).

הביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים - זכות חוקתית מהמעלה הראשונה

הביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים, שלא על פי צו שיפוטי שהוצא על פי הליך ראוי - נחשב כבר מאות שנים ברחבי העולם הנאור לזכות "חוקתית" מהמעלה הראשונה:

* מקורו בפסק דין אנגלי משנת 1604 - ביתו של אדם - מבצרו.

In Semayne's case (1604), Sir Edward Coke famously stated: "The house of every one is to him as his castle and fortress, as well for his defence against injury and violence as for his repose."^[3] Semayne's Case acknowledged that the King did not have unbridled authority to intrude on his subjects' dwellings, but recognized that government agents were permitted to conduct searches and seizures under certain conditions when their purpose was lawful and a warrant had been obtained.

* כונן כחלק ממגילת הזכויות Bill of Rights באנגליה בשנת 1689 בעקבות "המהפכה המפוארת" Glorious Revolution.

*  כונן כחלק ממגילת הזכויות בארה"ב -  כתיקון הרביעי לחוקה של ארה"ב משנת  1789:

The right of the people to be secure in their persons, houses, papers, and effects,[a] against unreasonable searches and seizures, shall not be violated, and no Warrants shall issue, but upon probable cause, supported by Oath or affirmation, and particularly describing the place to be searched, and the persons or things to be seized.

השופטים בישראל עומדים בקדקוד הפרת זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל

על רקע זה, הניסיון של הנשיאה אסתר חיות, בעזרת יחצ"ן, להציג את השופטים כמי שמגינים על זכויות האדם במדינת ישראל - מגוחך במיוחד. ח"כ סמוטריץ' הסביר את זה בצורה יפה... "היחצן הטוב בעולם לא יעזור לך..."

=קישורים=

[1] אשת השופט שתקה, הכסף לא נמצא אך הסדר הכופר נחתם

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3751567,00.html

[2] US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel

https://www.opednews.com/populum/printer_friendly.php?content=a&id=203648

[3]  נציב התלונות קבע: השופט מסארווה הוציא צו חיפוש לקוי

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-391235-00.html

[4] פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

https://netinfo.live/2018/11/23/14200/