Saturday, December 15, 2018

2018-12-15 שחיתות מערכת החוק והמשפט - שופטים רמאים בלתי נלאים - הסקירה השבועית בכיכר גורן פ"ת

שחיתות מערכת החוק והמשפט  - שופטים רמאים בלתי נלאים - הסקירה השבועית בכיכר גורן פ"ת
שחיתות מערכת החוק והמשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית.  כבר אפלטון הבין את זה.
גם השבוע היה עמוס באירועים, ובכיכר הערב אוכל לסקר אולי בקושי אירוע אחד או שניים. כאן רשימה יותר מקיפה. השופטים שלנו הם רמאים חתרנים בלתי נלאים:  
א) לורי שם טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים (מרמה והפרת אמונים).
ב) עסקת "תודה ולא תורשע"  - השופט אביטל חן והפרקליטות בנכלולי פברוקים מתקדמים והנחת סלב מדהימה לשרה נתניהו בתיק המעונות. 
ג)  מפברקות: השופטות אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן ושות' בבית הדין האזורי לעבודה  ת"א - פיברקו ועסקו במרמה  בתיק גנוסר נ נתיבי הגז 
ד) הנהלת בתי המשפט ממשיכה לרגל עלינו, ומשרד המשפטים אינו אוכף את החוק על השופטים העבריינים.  
ה) במשפט רות דוד ורונאל פישר - השופט העילוי משה סובל יוצק את היסודות לאחת מהנחות הסלב החצופות שראינו בשנים האחרונות. 
ו)  "רקפת הגנבת" ומשפט הבנקאים... השופטים מתכופפים לפני רקפת
ז) בפרשת הרצח בכפר דומא מנהלים משפט מפוברק בדלתיים סגורות, שכוונתו כנראה לחפות על מעורבות שב"כניק מסוג "שמפניה".
ח) השופטת עינת רון בשלום ראשון - בשלבים אחרונים של פיברוק משפטו של ראש FBI הישראלי, אוכל השוחד מנשה ארביב.
ט) פברוק שגרתי בירושלים - ראשת בתי הדין לעררים י-ם מיכל צוק־שפיר שינתה פסק דין של דיין בית הדין לעררים מנחם פשיטיצקי.


א) הבלוגרית לורי שם-טוב והשופטת המופתעת רונית פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים(מרמה והפרת אמונים)
הבלוגרית לורי שם-טוב, העצורה לפני משפט כבר כמעט שנתיים, ביקשה להצטרף לעתירת בג"ץ של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי נגד שרת המשפטים ו"בית הדין המשמעתי לשופטים". לורי שם-טוב ביקשה להעלות בעתירה את "זעקת קורבנותיה" של רונית פוזננסקי. לורי שם-טוב ביקשה להבהיר לבית המשפט, שפרשת המסרונים היתה רק קצה הקרחון של התנהלותה של השופטת פוזננסקי בצוותא חדא עם משטרת ישראל.  בין השאר, לורי שם-טוב מתעדת בבקשה דוגמה מסמרת שיער: השופטת רונית פוזננסקי חתמה על צו פיקטיבי, כי המשטרה רצתה לדעת אם פלטפורמת Wordpress מעבירה צווים שהיא מקבלת למנהלי האתרים. השופטים  פוגלמן סולברג וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי שם-טוב להצטרף לעתירה בהחלטה של משפט אחד: "לא מצאנו עילה לבקשה והיא נדחית."
פרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי חמורה לא פחות מפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך.  בפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך הציבור ישן בשמירה. אסור לתת לזאת לקרות בפרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי.
קראו את הפוסט השלם:  https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-15.html

   





ב) השופט אביטל חן ופרשת המעונות - השופטים מסנדקים את המושחתים, ולכן השופטים הם קדקוד הבעיה!
---
גנבנו? נלך פגישת גישור, נחזיר חלק מהגניבה, ולא נורשע... שיטת משפט מעניינת במיוחד הופכת את שוד המדינה על ידי המושחתים לעסק משתלם... "שוויון בפני החוק"...
לכל התמימים שדרשו "הגשת כתבי אישום" וחשבו שבזה נסגר העניין... מעבר לפברוקים והטיוח של מנדלבליט, השופטים הם הבעיה!
אביטל חן, נשיא בית המשפט השלום ירושלים:
^ בפרשת המעונות הוצא פרוטוקול שאין פרוטוקול...
^ נתפס כבר קודם לכן במרמה - בקשר לפרשת "התיקים הנעלמים" של השופטת תמר נמרודי.
ובפרשת ג'ואל בן-סימון נחשפה פשיעה מאורגנת של שופטים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים - חלק מבית המשפט השלום...
על מי הם חושבים שהם יכולים לעבוד עם הרמאויות האלה?
---
השופט בפרשת המעונות בישיבה סגורה: בניגוד לטענת הפרקליטות - התיק אינו חמור
בדיון שבו נכחו פרקליטי נתניהו וסיידוף, הפציר השופט אביטל חן בצדדים לפנות לגישור. השופט המגשר הציע כי השניים יודו בחלק מהאישומים אך לא יורשעו, וכי נתניהו תחזיר חלק מהסכום שקיבלה לפי כתב האישום במרמה
---
https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6744751
השופט בתיק המעונות, נשיא בית משפט השלום בירושלים אביטל חן, אמר בישיבה סגורה שקיים עם סנגוריהם של שרה נתניהו ועזרא סיידוף — הנאשמים במרמה במעון ראש הממשלה — כי "לא מדובר בתיק חמור", בניגוד לטענת הפרקליטות. לפי שני מקורות שנכחו בישיבה, שהתקיימה בחודש שעבר בלשכתו של הנשיא, במהלך הדיון אמר התובע מטעם הפרקליטות, ארז פדן, כי מדובר בתיק חמור. הנשיא השיב כי ישנם תיקים חמורים מזה והפציר בצדדים להגיע לפשרה. בסיום הישיבה הסכימו הצדדים לפנות לגישור בפני סגן נשיא בית משפט השלום, השופט מרדכי כדורי.
השבוע התקיימה ישיבת הגישור הראשונה בפני כדורי, שלאחרונה קודם לבית המשפט המחוזי, במעמד עורכי הדין של הצדדים וללא נוכחות הנאשמים. אחרי ששני הצדדים — עורכי הדין מטעם הפרקליטות, עו"ד יוסי כהן מטעם נתניהו ועו"ד יהושע רזניק מטעם סיידוף — שטחו את טענותיהם, הציע כדורי פשרה, כפי שדווח לראשונה בערוץ עשר. לפי ההצעה, נתניהו תחזיר חלק מסכום עלות הארוחות שלפי כתב האישום קיבלה במרמה והיא וסיידוף יודו בחלק מהעבירות, אך לא יורשעו בהן. בסיום הישיבה סוכם כי המדינה והנאשמים יודיעו בישיבת הגישור, שנקבעה ל–25 בדצמבר, אם הם מוכנים להצעת הפשרה. אם הגישור ייכשל, יוחזר התיק לדיון בפני הנשיא אביטל חן.
הצעת הפשרה דומה למתווה שגיבשו במאי האחרון סנגוריה של נתניהו עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט, עוד בטרם הוגש כתב האישום. תחילה סוכם כי נתניהו תחזיר לקופת המדינה 50 אלף שקל ללא העמדה לדין פלילי. בהמשך טען מנדלבליט כי הסכום אינו מספק והוחלט שפרקליט מחוז ירושלים, דני ויטמן, ישמש כבורר שיקבע את הסכום שתידרש נתניהו להחזיר, ומאוחר יותר ידונו בתנאי ההסדר שיביא לסיום התיק. אחרי חודשים ארוכים שבהם ניסה לסיים את התיק ללא משפט, ביוני האחרון החליט היועמ"ש להגיש את כתב האישום ולא להמתין לבירור המחלוקות. עד כה הציבה הפרקליטות שני תנאים להסדר: הודאה בעובדות המיוחסות לנתניהו והחזר כספים שלפי כתב האישום קיבלה במרמה.
נתניהו נאשמת בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של 359 אלף שקל — העלות המצטברת של ארוחות ממסעדות, בהן ארוחות שף, שהוזמנו למעון על פני שנתיים וחצי, בניגוד לנהלים. לפי הנוהל שקבע ב–2009 משרד רה"מ, כשבמעון לא מועסקת מבשלת ניתן להזמין לראש הממשלה, לבני ביתו ולאורחיו מזון מוכן כמעט ללא הגבלה. התקרה חלה רק על עלות הארוחה לאדם, 200 שקלים, ועל מספר המשתתפים, עד 20.
נתניהו וסיידוף טוענים כי ניתן היה להזמין ארוחות למעון בתקופה שלא היתה בו מבשלת רשמית. אמנם היתה מי שבישלה לעתים, אבל זה לא היה תפקידה הרשמי. בנוסף, השניים טוענים כי הנוהל המגביל את הזמנת הארוחות חסר תוקף כי לא קיבל את אישור ועדת הכספים, כפי שמחייב חוק יסוד הממשלה. נתניהו טוענת כי אב הבית במעון, מני נפתלי, הוא זה שביצע את ההזמנות מהמסעדות ואף אכל את האוכל שהוזמן מהן. אולם, לפי כתב האישום נתניהו הזמינה ארוחות במרמה בין ספטמבר 2010 למארס 2013 — נפתלי עבד במעון רק בחלק מהתקופה, בין פברואר 2011 לאוגוסט 2012. סיידוף טוען כי הוא חתם על אישור ההזמנות, אך לא היה החותם האחרון, וכי ההזמנות קיבלו את אישור החשבים במשרד ראש הממשלה. עם זאת, לפי העדויות בתיק, נתניהו וסיידוף הורו לעובדי המעון לא לחשוף את קיומה של המבשלת כדי לרמות את קופת המדינה.
עוד נודע ל"הארץ" כי אחרי שלוש שנים שבהן היה מושעה בשל החקירה שנפתחה נגדו בפרשה, סיידוף פרש משירות המדינה בספטמבר האחרון, עם הגיעו לגיל 67.
עורך הדין שייצג את נתניהו בחודשים האחרונים, עו"ד ירון קוסטליץ — שייצג בעבר גם את ניר חפץ — פרש מייצוגה. קוסטליץ החליף את יעקב וינרוט המנוח ואת עמית חדד, שהחליטו לפרוש מייצוגה בעקבות מחלוקת על אופן ניהול התיק. וינרוט וחדד סברו שיש להגיע להסדר גם במחיר של הודאה ואחריות פלילית, ואילו עו"ד יוסי כהן דחף לניהול משפט הכולל שמיעת עדים.
מהפרקליטות נמסר: "אנו מנועים מלהגיב על הליך הגישור הפלילי, אך אנו מזהירים מפני ידיעות חלקיות ומגמתיות סביב הליך הגישור".





ג)  מפברקות: השופטות אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן ושות' בבית הדין האזורי לעבודה  ת"א - עסקו במרמה בתיק גנוסר נ נתיבי הגז 


2018-12-11 מפברקות: השופטות אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן ושות' בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - גנוסר נ נתיבי הגז
---
השופטת אורנית אגסי נתפסה על חם מפברקת דיון. שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.” לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים.
שופטים ללא מינוי, דיונים הרשומים כ"לא התקיים", ופרוטוקולים מפוברקים שאינם כתבי בית דין כלל... מבחינת משפטנים ישראלים יש כאן אולי חשש ל"בטלות יחסית", "פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים, שלא ירדו לשורש העניין", "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"... נציב תלונות הציבור על השופטים אומר שבית דין אינו רשאי לעסוק ב"פישור" ו"גישור" (אבל מנקודת השקפתם של השופטים, החלטותיו הן בגדר "המלצה" בלבד). "משפטנים בכירים" הסבירו (אבל רק ב"פרטי") - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידת הערכים ועליית הברדק", "אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים"...
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - אין כאן בית משפט בכלל. מחזה תעתועים בקרקס הפשפשים...
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-11.html
צפו - קרקס הפשפשים: https://www.youtube.com/watch?v=8T1Wp-BgMGc&t=316s


ד) הנהלת בתי המשפט מרגלת אחריכם, משרד המשפטים לא אוכף את החוק
גלעד צוויק | 12/12/2018
תחקיר ‘מידה’ חשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת מידע רגיש על אזרחים בניגוד לחוק, אך הרשות שאמונה על הגנת הפרטיות נמנעת מלפעול בעניין


MIDA.ORG.IL
הנהלת בתי המשפט מרגלת אחריכם, משרד המשפטים לא אוכף את החוק
תחקיר 'מידה' חשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת מידע רגיש על אזרחים בניגוד לחוק, אך הרשות שאמונה על הגנת הפרטיות נמנעת מלפעול בעניין




ה) במשפט רות דוד ורונאל פישר - השופט העילוי משה סובל יוצק את היסודות לאחת מהנחות הסלב החצופות שראינו. 



רונאל פישר, לורי שם-טוב ומה שביניהם
---
כאן: במשפט רונאל פישר-רות דוד, השופט משה סובל מאפשר לרונאל פישר לתקוף את התביעה על אופן ניהול הראיות האלקטרוניות, שהוא משהו בין כשל לבין מרמה.
בפרשת השופטים הנוקמים, בית המשפט העליון דחה ערעור של לורי על אופן הטיפול בראיות אלקטרוניות, למרות שגם שם הוא התנהלות התביעה היא משהו בין רשלנות לבין מרמה.
ברקע: סיפור הראיות האלקטרוניות, האימות שלהן (אותנטיקציה) הוא נושא חשוב מאי פעם.


NEWS1.CO.IL
משפט פישר: הגרסה הכבושה של התביעה
למרות שכתב האישום בפרשת פישר הוגש לפני 3.5 שנים, המדינה ממשיכה לגלות ראיות תוך כדי המשפט. השופט סובל יצטרך להכריע האם לאפשר לה להגיש אותן



ו) 'רקפת הגנבת' מופיעה ביום א' בבית המשפט! אממה - זה לא יהיה בדיוק משפט פומבי
---
השופטים הליצנים התכופפו הפעם רק חלקית לטובת הבנקאים. איפה השופטת אפרת בוסני - השפוטה של הבנקאים? למה לא גייסו אותה? 
לרקפת יסדרו כניסה ויציאה דרך לשכת השופטת... וחוץ מזה:
"השופטת קיבלה את הסכמת הצדדים, שלפיה מלבד שבעת הנאשמים - לדיון יורשו להיכנס רק עיתונאים, בן משפחה אחד לכל נאשם ומלווה אחד לרוסק-עמינח. לפי ההחלטה, מנכ"לית הבנק תעיד כפי שתוכנן ביום ראשון בשעה 12:00 והפרוטוקולים של עדותה יהיו גלויים לציבור."
Revital Hovel رفيطال حوبل
הופתעתי לגלות שהייתי העיתונאית היחידה שהגיעה היום לסקר את הדיון החשוב בערעור שהגישה רקפת רוסק עמינח לאפשר לה להעיד בדלתיים סגורות. בסוף דיון שנמשך כמעט שעתיים סוכם כי המנכ"לית תעיד ביום ראשון כמתוכנן, בפני הנאשמים, בני משפחתם ועיתונאים.
https://www.haaretz.co.il/news/law/1.6745315




ז) בפרשת הרצח בכפר דומא מנהלים משפט מפוברק בדלתיים סגורות, שכוונתו כנראה לחפות על מעורבות שב"כניק מסוג "שמפניה".

2018-12-13 הרצח בכפר דומא: כמה אנשים היו מעורבים במעשה ההצתה?
---
כאן: עדות של ראש צוות החקירה המשטרתית היום במשפט הרצח: "העד סיפר שניגש לסייע בבית והבחין בשתי דמויות עומדות מעל זוג ההורים שנשרפו, ומיד נמלט ופחד."
ברקע: רק רגע, רק רגע! הרי סחטתם מבן אוליאל "הודאה" שהוא עשה הכל "בעצמו לבדו"! אז איך עמדו שתי דמויות מעל ההורים השרופים?
על פי עדויות היו מעורבים במעשה לפחות שלושה אנשים. 
על פי פרסומים בחו"ל - אחד מהם היה איש שב"כ סמוי - "שמפניה", שעבד על המפעילים שלו. היה מעורב בקשירת הקשר, היה נוכח בזירת הפשע, אבל "לא השליך את חומרי התבערה".
^ ולכן בוגי יעלון פלט כבר זמן קצר לאחר המעשה שיודעים מי המבצעים, אבל אי אפשר לעצור אותם "כדי לא לחשוף שיטות פעולה"...
^ ולכן הצורך בעינויים לסחיטת "הודאה",
^ ולכן הצורך בדלתיים סגורות,
^ ולכן הצורך בניהול משפט מפוברק...


YNET.CO.IL
הצמיג, הגפרורים והשחזור: העדות הדרמטית של חוקר הפיגוע בדומא
ראש צוות החקירה בפרשת רצח בני המשפחה הפלסטינית סיפר על הזירה שבה נמצאו טביעות נעל וצמיג, על העד שהתכתב בפייסבוק בעת הפיגוע - ועל השחזור שביצע החשוד המרכזי. "היו פרטים ...


ח) השופטת עינת רון בשלום ראשון - בשלבים אחרונים של פיברוק משפטו של ראש FBI הישראלי, אוכל השוחד מנשה ארביב



 2018-12-10 הנחות סלב -- השופטת עינת רון, ראש FBI הישראלי מנשה ארביב, והשוחד מפינטו
---
כאן: מריחות אחרונות בפרשת פינטו-ברכה-ארביב על ידי שופטת השלום עינת רון. 
ברקע: עינת רון הפכה למומחית לפברוקים ומריחות. היא זאת שאחראית לצווי איסור הפרסום החריגים על פרשת הצוללות, והיא זאת שפברקה את משפטו של השופט עבריין המין יצחק כהן מנצרת...
את המריחה בפרשת פינטו התחיל השופט עודד מודריק (עכשיו יועץ לצוות ההגנה של נתניהו). הסכם טיעון מוזר וענישה קלילה לפינטו - העיקר לא לנהל משפט שיחשוף את עומק השחיתות במשטרה...
ואח"כ ניסיון להציג את אפריים ברכה כקדוש מעונה...
ועכשיו- צפו לענישה מצחיקה לאוכל השוחד מנשה ארביב.
אבל שרת המשפטים של ארה"ב טרחה לשלוח מכתבים מפלילים, שאומרים שהאזנות סתר בארה"ב, מספר שנים לפני שהפרשה התפוצצה בארץ, הראו שפינטו משחד את ראשי המשטרה בישראל. הם האזינו לפינטו, כי הוא גם שיחד חבר קונגרס בארה"ב. בחור רב פעלים...
האינטרס העליון של הכנופיה הוא להסתיר את עומק השחיתות!
---
נדחה גזר דינו של ארביב
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-408777-00.html


ט) פברוק שגרתי בירושלים - ראשת בתי הדין לעררים י-ם מיכל צוק־שפיר שינתה פסק דין של דיין בית הדין לעררים מנחם פשיטיצקי.



2018-12-10 השופטים המושחתים: פינת הפיברוק היומי
---
כאן: ראשת בתי הדין לעררים י-ם מיכל צוק־שפיר שינתה פסק דין של דיין בית הדין לעררים מנחם פשיטיצקי.
ברקע: א) פשוט לא להאמין. כאילו השופטים לא מבינים בכלל איך אמור בית משפט להתנהל. כבר מאז ימי הביניים המאוחרים - ניהול תקין של כתבים ישרים ואמינים הוא הבסיס לניהול בית משפט כשיר וישר. אבל אצלנו, מאז אהרן ברק, הכל "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"...
ב) ואיך התבצע הפברוק? כניסה בלתי מוסמכת של מיכל צוק־שפיר לקובץ בלתי חתום של פסק הדין של מנחם פשיטיצקי.  
כי אצלנו יצרו מערכות מחשבים בבתי המשפט, שנועדו מראש לפיברוקים...
---
''ראשת בית הדין לעררים שינתה ללא רשות תוכנו של פסק דין''


ROTTER.NET
ראשת בית הדין לעררים שינתה ללא רשות תוכנו של פסק דין - חדשות רוטר
''ראשת בית הדין לעררים שינתה ללא רשות תוכנו של פסק דין'' - חדשות רוטר










  


























Posted by at No comments:

Friday, December 14, 2018

2018-12-15 הבלוגרית לורי שם-טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים (מרמה והפרת אמונים)

 הבלוגרית לורי שם-טוב והשופטת המופתעת רונית פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים(מרמה והפרת אמונים)
הבלוגרית לורי שם-טוב, העצורה לפני משפט כבר כמעט שנתיים, ביקשה להצטרף לעתירת בג"ץ של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי נגד שרת המשפטים ו"בית הדין המשמעתי לשופטים". לורי שם-טוב ביקשה להעלות בעתירה את "זעקת קורבנותיה" של רונית פוזננסקי. לורי שם-טוב ביקשה להבהיר לבית המשפט, שפרשת המסרונים היתה רק קצה הקרחון של התנהלותה של השופטת פוזננסקי בצוותא חדא עם משטרת ישראל.  בין השאר, לורי שם-טוב מתעדת בבקשה דוגמה מסמרת שיער: השופטת רונית פוזננסקי חתמה על צו פיקטיבי, כי המשטרה רצתה לדעת אם פלטפורמת Wordpress מעבירה צווים שהיא מקבלת למנהלי האתרים. השופטים  פוגלמן סולברג וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי שם-טוב להצטרף לעתירה בהחלטה של משפט אחד: "לא מצאנו עילה לבקשה והיא נדחית." 
פרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי חמורה לא פחות מפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך.  בפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך הציבור נרדם בשמירה. אסור לתת לזאת לקרות בפרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי.
קראו את הפוסט השלם:  https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-15.html
  
   

תל-אביב, 15 לדצמבר - בעקבות פרשת המסרונים, יצאה שרת המשפטים איילת שקד באמירות חמורות. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ערך בדיקת בזק, והחליט שאין להעמיד את פוזננסקי לדין פלילי, אלא רק לדין משמעתי. [1]
ההפקה בפרשת השופטת המופתעת פוזננסקי
בהמשך, השופטת המופתעת פוזננסקי הודתה והודחה על ידי בית הדין המשמעתי הסודי של השופטים. [2,3]
אולם בעקבות עתירה לבג"ץ [פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים 6301/18], פיטוריה הושעו. [4] יתרה מזאת, קמו מליצי יושר לשופטת המופתעת, המנסים להציג אותה כאילו היא בעצם הקרבן בפרשה כולה... [5]
בקיצור, אוסף הכרזות והליכים נבובים, שבסופם אין כל ענישה מידתית על עבריינות חמורה על כס המשפט.
השיטה - הנחות סלב
תופעה זאת תוארה בעבר כ"הנחות סלב"  - תהליך הכולל אמירות או אפילו החלטות ראשוניות חמורות, ומסתיים בענישה קלילה, אם בכלל. [6] דוגמאות בולטות של הנחות סלב מן הזמן האחרון הן - הנחת סלב לשרה נתניהו אצל השופט אביטל חן, הנחת סלב לבועז הרפז על ידי שי ניצן והשופטת הקשוחה עינת רון, הנחת סלב לראש FBI הישראלי מנשה ארביב - גם היא על ידי השופטת הקשוחה עינת רון, וקודם לכן - הנחת סלב לשופט עבריין המין יצחק כהן מנצרת - גם היא על ידי השופטת הקשוחה עינת רון.
  
הנחת סלב מדהימה ניתנה לאחרונה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן לעו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, שהיה שותף של לורי שם-טוב בפרשת "הטרור הרשתי". עו"ד ברק לייזר נעצר יחד עם לורי שם-טוב, אך שוחרר למעצר בית תוך מספר ימים, ואחרי כשבועיים חזר לתפקידו כאילו לא היה כלום... עכשיו שי ניצן סגר לו סופית את התיק הפלילי... זהו אותו פרקליט המדינה שי ניצן, שחתם כממלא מקום היועמ"ש על כתב האישום הדרקוני נגד לורי שם-טוב באותה פרשה. זהו גם אותו פרקליט המדינה שי ניצן, שציין במסיבת הפרישה של אורי שוהם את מעצרה חסר התקדים של לורי שם-טוב כאחד ההישגים הבולטים של השופט אורי שוהם בקריירה השיפוטית שלו...
סנדקאות לבכירים מושחתים, ורדיפת פעילי מחאה וחושפי שחיתויות
הנחות הסלב לבכירים מושחתים, במשולב עם רדיפת פעילי מחאה וחושפי שחיתויות, הן הגרסה הישראלית של "שוויון בפני החוק". לחליפין - סימן היכר מובהק של מערכת משפט בלתי כשירה ו/או מושחתת. 
נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין - רב אומן בטייחות
טיוח העבריינות של השופטת המופתעת רונית פוזננסיקי התחיל בהחלטה תמוהה של הנציב אליעזר ריבלין, לאחר "בדיקה" זריזה במיוחד, שאין מקום להגשת כתב אישום פלילי נגד רונית פוזננסקי. החלטתו של אליעזר ריבלין בפרשה זאת היא גם אקורד סיום הולם לכהונתו של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. כהונתו התאפיינה בהשחתה רחבה של משרד הנציב: אוסף עורכי דין, חסרי כל סמכות (כגון - ממונה על מנהל ותכנון, או ממונה על בתי הדין הדתיים - בעניינים הנוגעים לבית המשפט המחוזי ת"א) - מנפיקים על התלונות מסמכי "החלטה" מפוברקים, האומרים במשפט הפתיחה - "הנציב הסמיכני...". אולם לא נמצא במשרד המשפטים כל תיעוד של "הסמיכני" מסוג זה, וקרוב לוודאי ש"הסמיכני" כזה אינו מותר, ו/או אסור על פי החיקוק.
ריבלין גם טייח במשך שנים אוסף תלונות של לורי שם-טוב בעניין הפברוקים השיטתיים בבית המשפט השלום ת"א. ולפני פרישתו, סירב לקבל תלונה על מרמה והפרת אמונים של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד באותה פרשה (ראה להלן).
פרשת המופתעת פוזננסקי והטיוח של אליעזר ריבלין הם המשך ישיר לפרשת המפברקת ורדה אלשייך והטיוח של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג


  

כבר בשלב זה ברור שלפנינו פרק ההמשך לפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך. שם נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג טייח את הפרשה בלהטטנות קרקסית, וחילץ את השופטת המפברקת ורדה אלשייך ללא כתב אישום פלילי כנדרש. ההבדל הוא, שלאור הערנות הציבורית הגוברת, במקרה של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי היה צורך בהפקה הרבה יותר מושקעת, הכוללת פיטורים, עתירה לבג"ץ, וצו על תנאי המשעה את הפיטורים, ועדיין לא הגענו לסוף המחזה...
פרשת המפברקת אלשייך ופרשת המופתעת פוזננסקי משקפות את המצב הכללי: השופטים יצרו לעצמם חבריינות - חסינות בדויה לעבריינות על כס המשפט, ובכך השחיתו את מערכת המשפט ללא תקנה.
לורי שם-טוב הציגה ראיות ברורות לפברוקים (מרמה והפרת אמונים) של השופטת פוזננסקי


לאחרונה, התנהלה עלילה צדדית חשובה בתיק העתירה לבג"ץ של המופתעת פוזננסקי. הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב הגישה בקשה [העתקה - כאן] להצטרף כצד לעתירתה של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי. הבקשה מתעדת, שהמסרונים של המופתעת רונית פוזננסקי היו רק קצה הקרחון בהתנהלות עבריינית של פוזננסקי בצוותא חדא עם משטרת תל-אביב. פוזננסקי עסקה במשך שנים, באופן שיטתי ועקבי בפברוקים  - שיבוש כתבי בית דין, שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים. בין הדוגמאות שמעלה לורי שם-טוב בבקשה להתנהלותה של השופטת פוזננסקי, הדוגמה השנייה (סעיף 29 ואילך) מסמרת שיער: השופטת פוזננסקי חתמה על צו פיקטיבי כי המשטרה רצתה לדעת אם פלטפורמת Wordpress מעבירה צווים שהיא מקבלת למנהלי האתרים.
להלן תמונות של דפים 1-5 מתוך בקשתה של לורי שם-טוב. העתק של הבקשה המלאה, בת 16 עמודים כאן, וגם בקישורים [7]. סקירה מפורטת יותר של הבקשה של לורי שם-טוב גם מובאת להלן.



ההליכים נגד לורי שם-טוב, ובמיוחד הכתבים המוגשים על ידיה כבלתי מיוצגת יוצרים תיעוד ייחודי של פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים
לורי שם-טוב הגישה את הבקשה כבלתי מיוצגת. לורי שם-טוב כתבה את הבקשה במעצרה בכלא נווה תרצה, בתנאים מחפירים. לורי השתתפה בחדשים האחרונים בסדרת הליכים כבלתי מיוצגת, כולל טיעון כבלתי מיוצגת בהליכים בבית המשפט העליון.  זאת - כיוון שהסניגוריה הציבורית מתקשה במינוי סניגור, [8] לאחר שהשופט בני שגיא מנהל בתיק הפלילי משפט שדה, על פי נוהל אותו כינה הוא עצמו - "שברו את הכלים". הסניגור הציבורי שפרש, יונתן רבינוביץ', טען שנוהל "שברו את הכלים" הוא הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי.
ההגשות של לורי שם-טוב כבלתי מיוצגת, המופקות ומוגשות בדרך לא דרך, מציגות תיעוד היסטורי חשוב של דמותה של לורי שם-טוב, של ההליכים המתנהלים נגדה, ושל טבעה של מערכת המשפט של מדינת ישראל היום. אין ספק, שההליכים נגד לורי שם-טוב מציינים אבן דרך חשובה נוספת בשחיתות מערכת החוק והמשפט לאחר ההליכים על רומן זדורוב בנצרת, ההליכים נגד רפי רותם ונגד שוקי משעול בבתי המשפט בתל-אביב, וההליכים על ג'ואל בן-סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
בפועל, לורי שם-טוב בלתי מיוצגת כבר חודשים, ולכן ראינו סדרת כתבים והופעות בהליכים שונים: הן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק הפלילי (בני שגיא - כוכב עולה בדור הצעיר), ובין אם בתיק המעצרים (אברהם הייימן - זה שנתן כבר לפני שנים לקלדנית לנהל דיונים ולחתום על החלטות בשמו, כשהיה מאחר להגיע לבית המשפט), בבית המשפט המחוזי מרכז (עררי עצירה), או בבית המשפט העליון (הארכות מעצרים של 90 או 150 יום, ערעורים שונים, כולל בענייני גישה לראיות, ובפרט ראיות אלקטרוניות). למרות התנאים הבלתי אפשריים בהם היא פועלת, לורי מפגינה באופן קבוע אינטליגנציה גבוהה במיוחד, לוגיקה מפותחת, הבנה משפטית מעמיקה, לשון מקצועית, ושימוש באסמכתות מהפסיקה הישראלית ומן החקיקה והפסיקה הפדרלית בארה"ב בעניינים טכניים מורכבים, לדוגמה - בעניין גילוי הראיות האלקטרוניות שהובאו מארה"ב.
בעניין ראיות אלקטרוניות גם אי אפשר להתעלם מההבדל הקיצוני בין גישתם של בני שגיא ובית המשפט העליון ביחס ללורי שם-טוב, לבין גישת השופט משה סובל בעניינם של רונאל פישר ורות דוד. סובל מניח את היסודות להנחת סלב מהחמורות שראינו בתולדות מדינת ישראל... והתיק הפלילי נגד רות דוד גם הוא רק קצה הקרחון של הפרשה החמורה של התנהלותה של רות דוד כפרקליטת מחוז תל-אביב...
פוגלמן, סולברג וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי שם-טוב על הסף
השופטים פוגלמן, סולברג, וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי להצטרף כצד בעתירתה של השופטת המופתעת פוזננסקי בהחלטה בת משפט אחד, ללא כל הנמקה של ממש: "לא מצאנו עילה לבקשה והיא נדחית." [9] 
לורי שם-טוב היתה גורם מרכזי בתיעוד וחשיפה של שיטה מאורגנת וממוסדת של פברוקים שיטתיים בבית המשפט השלום בהליכי צווי חיפוש ותפיסה - כל השופטים בצוותא חדא עם משטרת ישראל 
לורי שם-טוב מוחזקת כבר כמעט שנתיים במעצר לפני משפט - "יותר מסוכנת מדומרני, יותר מפחידה מקסטיאל". [10] לורי שם-טוב ידועה בעיקר במאבקה בשחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בלקיחת ילדים מהוריהם. אולם לורי שם-טוב גם תיעדה במשך שנים את "הכשל המערכתי" בבית המשפט השלום תל-אביב: שופטי בית המשפט השלום תל-אביב עסקו כולם במשך שנים בשיבוש כתבי בית דין והליכי משפט בהליכי צווי חיפוש, תפיסה, והאזנות סתר.
נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין נאלץ בסופו של דבר להודות ב"כשל מערכתי זה", בעל כורחו, לאחר סדרת תלונות של לורי שם-טוב על שופטי שלום ת"א שונים. רק תשובתו האמתית והאמיצה של השופט עלאא מסארווה הביאה לפיצוץ הפרשה, ה"בדיקות" החוזרות של הנציב לא העלו דבר... [11]
הפברוקים של השופטים בבתי המשפט הם סימן היכר מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים
לפני פרישתו, הנציב אליעזר ריבלין גם סירב לקבל לבדיקה תלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד. התלונה טענה שהשופטים אמיר ומלמד עסקו במרמה והפרת אמונים בתשובותיהם על תלונותיה של לורי שם-טוב בעניין פיברוק הליכי חיפוש ותפיסה...
ניתן לומר בבירור, שפרשת לורי שם-טוב הדגימה היטב את העקרון אותו קבע פרופ' מוטה קרמניצר בקשר לפרשת רומן זדורוב:
התנהלות התביעה מפחידה... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועמ"ש... אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגינה בעיקר על עצמה.

כרך עב כרס, המתעד את הפברוקים במערכת החוק והמשפט בישראל, הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2018. הכרך כלל מסמכים מפוברקים שונים ביחס ללורי שם-טוב, וכן גם ביחס לרפי רותם, לשוקי משעול, לברק כהן, לרומן זדורוב, לג'ואל בן סימון, לעו"ד רפאל ארגז, ואחרים... מצד שני, הוצגו מסמכים מפוברקים בצורה הפוכה ביחס לאהוד אולמרט, פינטו, מנשה ארביב, השופט יצחק כהן, וסלבריטאים אחרים...
דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 מסכם את המצב כך:
... התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. ... מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.



 

על רקע זה, המסר אותו מנסה למכור נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ההיא מתיק 1270) - שהשופטים הם אלה שמגינים על זכויות האדם בישראל - מגוחך במיוחד. לא נותר אלא לצטט את ח"כ עו"ד סמוטריץ': "היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לך!".
התקשורת
פרט ליחידי סגולה [8, 10, 12] התקשורת מאפילה על ההתנהלות החמורה של השופטים בפרשת לורי שם-טוב.

ירון לונדון, לעומת זאת, ייזכר כזה שהוביל את מסע ההכפשה וה"פייק ניוז" של הפרקליטות מיד לאחר מעצרה של לורי שם-טוב בפברואר 2017 על רקע אקדחים שלופים...

----
נדחתה בקשת לורי שם טוב לטרפד את עתירת השופטת המופתעת פוזננסקי
טרם הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בעתירתה של השופטת המודחת רונית פוזננסקי נגד החלטת בית הדין המשמעתי להדיח אותה לצמיתות, הגישה לורי שם טוב בקשה להצטרף לדיון, כדי לזעוק את זעקת קורבנותיה.  שם טוב טענה שהמשחק מכור בקומבינה עם שרת המשפטים, ויש לזמן את נפגעי השופטת להשמיע קולם.  בקשתה נדחתה ע"י השופטים פוגלמן, סולברג וברק ארז בנימוק "לא מצאנו עילה להצטרפות".  
לורי שם טוב, עיתונאית העצורה מזה שנתיים ומתמודדת מול כתב אישום ובו 120 אישומים של העלבת עובדים סוציאליים וזילות שופטים ביקשה להצטרף לעתירה כי במהלך החקירה הסמויה מי שחתמה על רוב הצווים לבקשת המשטרה הייתה השופטת פוזננסקי.  לדברי שם טוב היא מבקשת "להשמיע את רחשי הציבור, וקולם של קורבנותיה של השופטת לשעבר, העותרת, לצרף ולהציג ראיות כי השופטת לא הייתה מוערכת, ולא מעדה פעם אחת, אלא באופן שיטתי שימשה סניף של המשטרה, חתמה על צווים כלאחר יד, בלי לבדוק דבר וחצי דבר, ואף הוסיפה מדמיונה הפורה דברים שהשוטרים לא טענו".  שם טוב טענה כי "לא בכדי עותרת זו נתפסה במעידה, ויש לדחות את עתירתה על הסף".  
לדברי שם טוב, "כפי שפוזננסקי צירפה את שרת המשפטים לעתירתה, מבלי ששרת המשפטים שימשה צד או יריב כלפיה, ואין לשרת המשפטים כל מעמד בעתירה, כך מנגד, כדי לאזן את התמונה יש מקום לצרף את נציגת הציבור, נציגה אותנטית כמו המבקשת שהיא קורבן של הלהט של פוזננסקי להרשיע, ולשמש פיונית בידיהם של השוטרים והפרקליטות.  על פניו נראה שהצירוף המאולץ של שרת המשפטים נעשה ב"קומבינה" מתוזמרת מראש, שכן לציבור נראה שתגובת שרת המשפטים לטובתה הייתה ידועה מראש לפוזננסקי.  אילו הייתה פוזננסקי חוששת ששרת המכתבים תכתוב דברים נגדה, לא הייתה מצרפת אותה".  
בעתירתה שם טוב מסבירה כי "כשופטת בפלילים, ודאי יודעת השופטת העותרת כי נאשמים רבים מתמודדים עם פסיקות רעות,  לא הגיוניות, חסרות כל בסיס או סתם פסיקות דרקוניות ששופטים נותנים במהלך ההוכחות, ואין כל דרך לערעור עליהם בערעור בינים, כי ערעור בינים לא קיים.  נאשמים מסוימים ניסו לעקוף את חוסר האפשרות לערער בערעור ביניים ע"י עתירה נגד בית המשפט הפלילי עצמו, אולם כולם נדחים, כי מדובר במעקף שקוף.  מדוע אם כן סבורה השופטת, שמה שלא זמין לנאשמים שבפניה, מגיע לה רק מכוח מישרתה?  הרי מעל בית הדין המשמעתי לשופטים לא קיימת ערכאת ערעור, כך ששקוף כי העתירה נועדה לייצר מסלול ערעורי עקיף חדש, פרי המצאתם של סנגוריה של העותרת.  מה היה קורה אם נאשם מן הישוב היה פונה לבית המשפט בעתירה על החלטת בינים שאסור לו להגיש עליה ערעור?  בית המשפט היה זורק אותו מכל המדרגות, דוחה על הסף את העתירה, ונוזף בו למען יראו וייראו.  כיצד אם כן השופטת תשמש דוגמא לציבור, ולהגברת אימון הציבור בשופטים, כאשר היא עצמה עושה את מה שאסור לעשות?"  
שם טוב כתבה כי יש לה " ידע אישי על האופן בו השופטת הפכה עצמה חותמת גומי של המשטרה, בלא פחות מ 17 אירועים, בהם חתמה לשופטים על כל מה שרצו", וכן ש"ידוע לכל כי השופטת הורתה לעצור אזרחית שגנבה פחית קולה ו 10 שקלים למשך יומיים.  מידע זה לא מצוי בפני בית המשפט הנכבד והעדרו מאפשר בידי הסנגורים לטעון טענות לא מבוססות שהשופטת הייתה "בעד חשודים" ו"ליברלית". 
לדברי שם טוב, עצם העובדה שהשופטת הצטיידה בהמלצות מחבריה בפרקליטות, ובראש הממליצות הפרקליטה רונית עמיאל, מלמדת שהשופטת הייתה "מוערכת" רק בפני הפרקליטות, כי "גם לאחר שמונתה כשופטת חשה עצמה, והתנהגה כמו פרקליטה ולא כמו שופטת, ולכן בפרקליטות העריכו אותה, וציידו אותה במכתב הערכה". 
שם טוב הפנתה ל 6 מקרים "הזויים" בהם ניכר שהשופטת פוזננסקי שימשה חותמת גומי, וחתמה על כל מה שביקשו ממנה.  בדוגמא הראשונה סיפרה שם טוב כי אחד השוטרים, מוטי דוד ביקש מפוזננסקי לחתום על צו לקבלת נתוני תקשורת מחברת טריפל C, וכתב שמערכת גלובס קיבלה במייל אדום הודעה שאיתן ארז תבע את שם טוב.  החוקר סימן שלל חשדות מכל הבא ליד וכיד הדמיון הטובה:  "הפרעה לשירות ציבורי, שיבוש מהלכי משפט, העלבת עובד ציבור, התחזות במטרה לאדם אחר כדי להונות, העברת מידע כוזב במחשב".  נימוקי השופטת היו "לצורכי חקירה וחדירה לחומר מחשב".   לדברי שם טוב לא מתקבל על הדעת ששוטר יגיד לשופטת שהתקבלה הודעה "במייל אדום" בלי להציג את המייל, ולא ייתכן שהשופטת לא תבקש לקרוא את המייל.  במייל אין שום דבר מפליל.  לדברי שם טוב, "כל שוטר להמציא סיפור על מייל אדום, כחול או ירוק, לגשת לשופט ולקבל כל צו שהוא רוצה על נתוני התקשורת של כל אדם, וזה מסוכן.  סדין אדום לדמוקרטיה".  שם טוב מסכמת:  "השופטת פוזננסקי  לא התנהגה כשופט סביר.  היא נידבה עצמה לצרכי החקירה, והייתה מוכנה לחתום על כל צו שביקשו ממנה לחתום. אפס שאלות.  אפס בדיקה.  אפס עבודה שיפוטית".
במקרה אחר פנה חוקר בשם אלי לוריא לפוזננסקי וביקשה ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים לחברה שבקליפורניה.  החוקרת כתב בבקשה שהשוטרים בהקימו אתר פיקטיבי, וביקש מהשופטת להוציא צו לחברה המארחת כדי לבדוק אם האמריקאים מגיבים לצווים מישראל, או מצפצים עליהם.   נאמר לשופטת במפורש שהאתר הוא פיקטיבי, כך שאין לגביו חשוד ואין חשד סביר, והשופטת לא היססה לחתום שהונח בפניה חומר המעיד על חשדות סבירים, עבירות רציניות וחשודים שאת זהותם צריך לחשוף.  שם טוב טוענת כי זה "מקרה קלסי של שופטת שמשתתפת בתעלולי חקירה של השוטרים, כאילו מקבלת משכורת מאלשייך".   
במקרה אחר שוב פנה השוטר מוטי דוד אל פוזננסקי וביקש צו לנתוני תקשורת מחברת בזק/הוט לספק נתוני לקוחות, מבלי שטרח אפילו להכין מכתב עם הסברים.  השוטר פשוט המציא רשימה של חשדות מכל הבא ליד, סחיטה, איומים, פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה, והשופטת חתמה בנימוק הקצר והקולע שאין לו שום קשר לטענות:  "עבירות מחשב".  
במקרה נוסף אותו מוטי דוד פנה לפוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים למשרד השיכון על מנת לקבל תיק אישי, פרטי תשלומים, מספרי חשבונות בנק וכו'.  בנוסח הסטנדרטי של הבקשה כתב מוטי דוד שהוא מנהל חקירה על הטרדה והתנכלות מינית באמצעות צילום משפיל, ושיש לו יסוד סביר להניח שבידי משרד השיכון נמצאים המסמכים הדרושים לחקירה זו.  
השופטת פוזננסקי אפילו לא טרחה לנמק את הסיבות לחתימה על הצו.  לדגברי שם טוב "כל אדם מן הישוב יכול לראות שאין קשר בין הצהרתו של החוקר מוטי דוד שהוא חוקר התנכלות מינית ופרסום משפיל, לבין צו למשרד השיכון למסור תיק האישי, תשלומים ששולמו ומספרי חשבונות בנקים של חשודים.  "מדוע השופטת בכלל ציוותה להמציא חשבונות בנקים ולא ציוותה להמציא את הפרסום המיני המשפיל?" שואלת שם טוב.  "נראה במובהק שהשופטת בכלל לא קראה את נימוקי הבקשה, (פרסום משפיל), אחרת סביר להניח שהיתה שואלת עצמה איזה יסוד סביר יכול להיות לשוטר שפרסום מיני משפיל מוחזק ע"י משרד השיכון?  מדוע שבמשרד השיכון יוחזקו פרסומים מינים משפילים, ולמה החוקר לא מבקש את הפרסומים המיניים המשפילים, ובמקום זה הוא רוצה לקבל תיק אישי וחשבונות בנקים?  
"נניח שבאמת מישהו פרסם פרסום מיני משפיל, האם זה מצדיק שהמשטרה תחטט לו בחשבונות הבנק, ובתיקיו האישיים במשרדי ממשלה?  הרי כל שוטר יכול לבוא לכל שופט להגיד שראה פרסום מבזה בפייסבוק ולבקש צו המורה לעכל משרד נממשלה להמציא תיקים אישיים וחשבונות בנק.  אם כך, בשביל מה בכלל קיימים חוקים שמכוונים שוטרים להציג תשתית לכאורית של חשד סביר, ומכוונים שופטים לנמק מדוע הם חותמים על צווים שכאלה?, אומרת שם טוב.     
בתאריך 28/9/2016 פנה החוקר מוטי דוד שוב לפוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו המופנה לבנקים שונים ותאגידים פיננסים בטענה שהוא "חוקר הלבנת הון".  החוקר מוטי דוד לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו לחקירת הלבנת הון, איזה הון הלבינה לורי שם טוב, איזה הון בכלל יש לה, ואיפה ואיך היא מסתירה את הלבנת ההון.  "למותר לציין שהח"מ לורי שם טוב אישה השקועה בחובות, והיום היא אפילו בפשיטת רגל.  לא היה שום בסיס לחשד שהח"מ לורי שם טוב מלבינה הון.  השוטרים לא הציגו בדל של ראיה לחשד להלבנת הון, ובכל זאת השופטת הניפה את החותמת, וחתמה.   "זוהי סכנה לציבור שחוקרים ממציאים חשדות כל כך אבסורדים, ובגלל שהשופטת היא יוצאת פרקליטות, איננה מהססת לחתום מכל הבא ליד". 
הדוגמא האחרונה שהביאה שם טוב בפני שופטי העליעיון היא בקשה של החוקר אלי לוריא לפוזננסקי לאשר חדירה למחשב לאחר ששופטת ביארושלים סירבה לאשר זאת.  מסתבר שביוני 2016 ביימה פרקליטות תךל אביב מעצר שווא ללורי שם טוב של סיוע לחטיפת קטין ממעון לנשיחם מוכות בבית שמש  באמצעות משטרת ירושלים על מנת לתופש את מחשביה.  לאחר שהשופטת אפרת אייכנשטיין בירושלים סירבה לאשר למשטרה שם לחדור למחשבים של שם טוב, פרט לטענות של חטיפת קטין, באו אל השופטת פוזננסקי, התלוננו על השופטת אייכנשטיין, ופוזננסקי חתמה בשניות על כל מה שהשופטת הירושלמית סירבה לחתום.   "פוזננסקי שימשה שופטת למקצה שיפורים.  חילקה את חותמת שופט לכל דיכפין". 
כאמור, ביום הדיון בבית המשפט העליון דחו השופטים את בקשת לורי שם טוב להצטרף לדיון "ולהסיר את מסכת הצביעות".  באי כוחה של פוזננסקי הציעו לבית המשפט "עסקה" של השעייה לשנתיים "כדי להימנע מהכרעה בעתירה".  אלא שעתירתה של פוזננסקי היא נקיטה בהליך שלא קיים.  "מצער מאוד ששופטי העליון לא מאםפשרים לאף אחד מקורבנותיה של פוזננסקי לטעון בעליון.  כנראה שהפרופוגנדה שהשופטת הייתה מוערכת מצליחה לה מאוד", אומרת שם טוב.  
---
קישורים
[1] פרשת המסרונים: הנציב ממליץ להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי
נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, ממליץ להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי-כץ לדין משמעתי וסבר כי אין מקום להעמידה לדין פלילי. זאת בעקבות פרשת המסרונים שבה נקשר שמה של האחרונה, שבמסגרתה נחשפו התכתבויות שלה עם חוקר מטעם רשות ניירות ערך בנוגע להארכות מעצר של חשודים בתיק 4000 (פרשת בזק).
[2] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ הודתה והורשעה בדין משמעתי
השופטת הודתה בדיון בפני בית הדין המשמעתי בראשות השופט בדימוס גרוניס, על התכתבויות לא ראויות בינה לבין נציג התביעה בתיק 4000. היא הורשעה בהתנהגות באופן שאינו הולם שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה. גזר הדין יינתן במועד אחר
[3] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ תודח מכס השיפוט
בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס: "אנו רואים חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים" ● ההחלטה היא בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד
[4] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] – עתירת פוזננסקי

https://www.scribd.com/document/395734840/
בג"ץ השהה את פיטוריה של השופטת פוזננסקי-כץ
שופטת בימ"ש השלום בתל אביב הגישה עתירה נגד החלטת בית הדין המשמעתי להשעות אותה לצמיתות מכס השיפוט ■ בעתירה היא טוענת שלמרות טענות בית הדין, לשון החוק מאפשרת פרשנות שתביא להשעייתה הזמנית ■ בית המשפט העליון הוציא היום צו ביניים להשהיית פיטוריה
https://www.themarker.com/law/1.6435725
[5] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי הוקרבה
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6295142
[6]  'הנחות הסלב' של מערכת אכיפת החוק
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-124817-00.html
[7] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] - בקשת לורי שם-טוב להצטרף כצד לעתירה

[8] נקמת המדינה ב"טרור הבלוגרים" עולה ביוקר | ​זיו קריסטל
הסנגוריה הציבורית מבקשת להתפטר מהייצוג של לורי שם טוב, והשופט בני שגיא מציע שהמדינה תשכור לה עורכי דין פרטיים בעלות של מיליוני שקלים * הפרקליטות שמתנגדת מקשיחה עמדות ודורשת 12 שנות מאסר ל"עבריינית המקלדת" שיחד עם קהל תומכים מהחלשים בחברה העזה לפגוע באליטות של שירות המדינה – שופטים, עובדים סוציאלים ופקידות סעד
http://posta.co.il/article/22661-%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8
[9] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] - החלטת פוגלמן, סולברג, וברק-ארז הדוחה על אתר את בקשתה של לורי שם-טוב להצטרף כצד לעתירה

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\010\063\m10&fileName=18063010.M10&type=2
[10] הפרקליטות: לורי שם טוב יותר מפחידה מדומרני, יותר מסוכנת מקסטיאל | שרון שפורר
https://www.ha-makom.co.il/post/shpurer/lori-shem-tov
[11]  תגית: תלונה נגד השופט עלאא מסארווה. פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים
https://court.home.blog/tag/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/
[12] הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1 | גיל רונן
לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/370769
Posted by at No comments:

Wednesday, December 12, 2018

2018-12-12 למה בחו"ל? הצעה לפוסטר או הרצאה הוגשה לפרופ' אלי ביהם: חתימות אלקטרוניות, חירות האדם, וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן

למה בחו"ל?  הצעה לפוסטר או הרצאה הוגשה לפרופ' אלי ביהם: חתימות אלקטרוניות, חירות האדם וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן 
פרופ' אלי ביהם, ראש המרכז לחקר אבטחת סייבר בטכניון, פרסם היום קריאה להצעות לפוסטר או הרצאה ביום "קריפטו" בטכניון בסוף החודש.  בתשובה, שלחתי לפרופ' ביהם הצעה לפוסטר או הרצאה: "חתימות אלקטרוניות, חירות האדם, וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן".  ההצעה מציינת את הרקורד הארוך שלי בתחום, כולל הרצאות בחודשים האחרונים בכנס אירופי למחשוב ממשלתי בספרד, קולוקוויום של פרופסורים למשפטים בגרמניה, וכנס לאבטחת מידע בינואר הקרוב בלונדון.  הפניה לפרופ' ביהם גם מעלה תקוה, שהטיפול בהצעה יתנהל על פי הליכים אקדמיים.  העתק נשלח לנשיא הטכניון שאישר את קבלתו.  נותר לצפות לתשובתו של פרופ' ביהם עצמו.  
כבר הדו"ח לאו"ם לשנת 2018 מתעד את המצב בישראל, בו פרופסרים בכירים בתחום המשפטים והמחשבים בישראל נחזים כמי ששותפים להסתרת המצב החמור בבתי המשפט בישראל.
פרופ' זאב שטרנהל הזכיר לאחרונה את "בגידת האינטלקטואלים" כגורם מרכזי להתדרדרות החברה באירופה לפני מאה שנה...
קראו  את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-12.html

תמונה.  טקס חנוכת המרכז לאבטחת סייבר בטכניון במימון משרד ראש הממשלה בשנת 2016: פרופ' אלי ביהם - ראש המרכז, אביתר מתניה - ראש רשות הסייבר במשרד ראש הממשלה, ופרופ' פרץ לביא - נשיא הטכניון.
תמונה.  ספרו של הצרפתי גו'ליאן בנדה - "בגידת האינטלקטואלים" - הטיח במשכילים את האשמה להתדרדרות החברה באירופה לפני מאה שנה.
---
תל-אביב, 12 לדצמבר  - לאחר שהתקבלה קריאה של פרופ' אלי ביהם להצעות לפוסטרים או להרצאה ביום "קריפטו" בטכניון בסוף חודש זה, נשלחה לפרופ' אלי ביהם הצעה: "חתימות אלקטרוניות, חירות האדם וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן"  (הקריאה התפרסמה באנגלית, ולכן ההצעה נשלחה באנגלית ג"כ - שתיהן מועתקות להלן).
ההצעה מציינת שהפוסטר או ההרצאה יתמקדו במצב העניינים ביחס ליישום חתימות אלקטרוניות במערכת נט-המשפט (מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט המחוזיים והשלום), חוק החתימה האלקטרונית (2001), וההשלכות של מצב עניינים זה לגבי חירות האדם וזכויות האדם בישראל.
ההצעה מצינת את הרקורד העשיר שלי בהצגת נושאים דומים בפורומים אקדמיים:
* אוקטובר 2018 - הרצאה בספרד בכנס האירופי למחשוב ממשלתי.
* נובמבר 2018 - הזמנה להרצאה ודיון מעמיק בנושא דומה בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מאירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה.
* ינואר 2019 - הרצאה שנקבעה בכנס אקדמי בלונדון בנושא אבטחת מידע.
ההצעה מציינת שארבעה דוחות בנושא התקבלו על ידי הצוות המקצועי של האו"ם: בשנים 2010 ו-2015 ביחס לארה"ב, ובשנים 2013 ו-2018 ביחס לישראל.
כרך עב כרס בן מאות עמודים בנושא הוגש לבדיקה התקופתית של זכויות האדם ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018.  הממצאים סוכמו על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם כך:
ההצעה מציינת שעבודות בנושא צוטטו בספר לימוד על "למידה ממוכנת" בנושא "כריית נתונים", תוך ציון השימוש בשיטות אלה למטרות מחקר בזכויות האדם על ידי כריית נתונים ממסמכים ממשלתיים, המאפשרת זיהוי הונאות במערכת החוק והמשפט - לדוגמה - בתי המשפט ובתי הסוהר...
ההצעה מציינת שהפרסומים בתחום זכו להערכה מידי מומחים מישראל ומחוצה לה, ביניהם פרופ' עוזי אורנן, עו"ד אביגדור פלדמן, ופרופ' אמנון שעשוע.
ההצעה הועתקה גם לפרופ' פרץ לביא - נשיא הטכניון, וסגן הנשיא למחקר - פרופ' וויין קפלן, מתוך תקוה שההצעה תיבחן על פי הליכים אקדמיים.
נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אישר את קבלת ההצעה, אך עד עתה לא התקבלה תגובה מפרופ' אל ביהם עצמו.

קריאה של פרופ' אלי ביהם לפוסטרים או הצעה להרצאה, וההצעה שנשלחה בתגובה

-------- Original Message --------
Subject:Re: CRYPTODAY 2018 - proposed poster or talk: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study
Date:2018-12-12 5:31 pm
From:joseph.zernik@
To:biham@
Cc: 

Prof Eli Biham, Technion
By email: 
RE: CRYPTODAY 2018 - proposed poster or talk: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study
Dear Prof Biham,
Via the Center for Cyber Law & Policy, Haifa University, I have received today your call for posters and proposals for the open slot for a talk in the December 31, 2018 Cryptoday at the Technion (copied below).
I write to propose a talk or a poster on the subject: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study.  Such a talk or a poster would narrowly focus on the current state of implementation of e-signatures in Net-HaMishpat (case management system of the district and magistrate courts in Israel) vis-à-vis the E-signature Act (2001), and implications of such state of affairs relative to liberty and human rights. 
I have a long track record of publishing and speaking on such subjects in academic forums:
  • In January 2019 I am scheduled to speak on similar subjects in the 12th International Conference on Global, Security, Safety & Sustainability in London.
  • In November 2018, I was invited to Goettingen University Law School for a colloquium of European law professors,  on Cyber and Law, sponsored by the EU.  The colloquium held an in depth discussion of the HRA-NGO submission to the UN Human Rights Council Universal Periodic Review of Israel (2018), which focused on e-government and the cyber establishment in Israel.  Our voluminous submission was summed up in the 2018 report of the UN High Commissioner for Human Rights on Israel as follows:
24. HRA-NGO highlighted the serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems. It affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best.
  • In October 2018 I spoke on similar subjects in the European Conference on Digital Government in Santiago de Compostela, Spain.
My work was also cited in a textbook on “Machine Learning”:
Data mining of government records - particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) - enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.
My work in this field has won appreciation by experts in Israel and abroad:
  • Attorney Avigdor Feldman - “In my opinion you are doing very important work… thank you for your thorough and persistent work”.
  • Prof Uzzi Ornan - “All power to you! I hope that you see your tremendous efforts reach fruition!”
  • Prof Amnon Shashua, Mobileye Co-founder - “… very important work”.
  • International experts, as part of anonymous peer-review - “… challenges current thinking in the field”.
Four (4) submissions, of which I was the primary author, addressing similar subjects, and submitted under Human Rights Alert - NGO, were incorporated into UN Human Rights Council Periodic Reports  - regarding the US (2010, 2015), and regarding and Israel (2013, 2018).
I would be glad to provide additional information upon request. I hope and expect that decision in this matter would follow academic process.
I look forward to your expedient response.
Truly,
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert -NGO (AR 580654598)
CC: 
Attorney Avigdor Feldman, Tel-Aviv
Prof Danny Dolev, Hebrew University
Prof Uzzi Ornan, Technion
Attorney Michael Sfard, Tel-Aviv
Prof Amnon Shashua, Hebrew University
Attorney Dan Yakir, Association for Civil Rights in Israel
Technion President Prof Peretz Lavi 
Technion VP for Research Prof Wayne Kaplan ,
Haifa University law school Center for Cyber Law & Policy:
Prof Niva Elkin-Koren
Prof Gad Barzilai
Prof Emanuel Gross
Prof Tak Zarsky
Prof Eli Salzberg
Prof Orna Rabinovitch-Einy
Prof Amnon Reichman
On 2018-12-12 2:00 pm, cyber@univ.haifa.ac.il wrote:
שלום לידידי המרכז,

אנא ראו למטה קול קורא שעשוי לעניין חלקכם/ן.

בברכה,
יוני

The Center for Cyber Law & Policy
Cyber.haifa.ac.il
University of Haifa
199 Aba Khoushy Ave. Mount Carmel
Haifa, Israel 3498838

CCLP logo
---------- Forwarded message ---------
From: Eli Biham 
Date: Wed, 12 Dec 2018 at 11:32
Subject: CRYPTODAY 2018 - posters + free slot
To:


Shalom,

On December 31st we will hold the next CRYPTODAY event at the Technion.

1. I would like to ask you to encourage your students to participate in
the poster session of CRYPTODAY 2018. The poster session is a great
opportunity for the students to present their work before the academic
community and the industry, and receive useful comments, find
cooperation oportunities, and attract the audience with new
results.

Any work in cryptology, cyber, security, privacy or related areas is
highly welcome.

Details of registering to the poster session will be published (when
ready) in the event's website

http://cryptoday.org/

We  will print the posters free of charge, and the student will be able
to take them afterwards. For further details on the posters it is also
possible to contact
cyber@technion.ac.il.


2. At this oportunity, I am seeking another talk for a free slot we
still have. If you have (or know of somebody else's) attractive talk
please let me know.


Thanks in advance for your help,

Eli

Posted by at No comments:
Subscribe to: Posts (Atom)