Saturday, May 4, 2019

2019-05-04 הסקירה השבועית של שחיתות מערכת החוק והמשפט: לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים - סיכום ביניים

הסקירה השבועית של מערכת החוק והמשפט: לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים - סיכום ביניים
השופטים מנסים להפוך את לורי שם-טוב למקרה לדוגמה - למען יראו וייראו. זהו חלק ממסע מתוזמר ללדיכוי הביקורת על שחיתות השופטים ומערכת המשפט, ולדיכוי חופש הביטוי ברשתות. בסופו של דבר, מרוב חכמה, השופטים והפרקליטות נפלו במלכודת שהכינו, עלו על עץ גבוה ונאלצו לרדת ממנו בבושת פנים...
צפו בווידאו בפייסבוק: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218867855548810/?t=0
הערה: השידור החי זכה כבר בזמן השידור ליותר מ-600 צפיות. על פי מה שלמדנו בדיוני המעצר של לורי שם-טוב - הם מודדים את המסוכנות על פי מספר הצפיות, הלייקים והשיתופים. לכן, מדובר פה במסוכנות ברמה גבוהה במיוחד!
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-15.html







השבוע עמד כמובן בסימן שחרורה של לורי שם-טוב - הדיון ההזוי אצל גרוסקופף בעליון ביום רביעי - מחזה בשלוש מערכות. שם התביעה הודיעה בגלוי לראשונה: "המעצר הוא פוליטי, והיא ממשיכה להביע את עמדותיה"... הרי זה מה שאנחנו אמרנו מהיום הראשון - לורי שם-טוב - אסירה פוליטית. הייתה הצעקה הנוקבת על גרוסקופף באמצע הדיון: "אושוויץ עבר לישראל. תשחררו אותה כבר". והייתה המחאה בכניסה לבית המשפט העליון, ועוד...
ואז, ביום חמישי בלילה - המסיבה הפרועה בחניה של כלא נוה תרצה...
בקיצור: השופטים והפרקליטות טיפסו על עץ גבוה, ונאלצו לרדת משם בבושת פנים...

זכרונות אישיים
אני זוכר היטב את יום המעצר. נפגשנו אז בבית המשפט בת"א בקשר לדיון בצו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת מטעם רקפת רוסק עמינוח נגד פורת. אח"כ שמעתי, שביציאה עצרו את מוטי שוטרים סמויים, ובלילה גם את לורי.
למחרת בבוקר הלכתי לדיון הארכת המעצר הראשון. רצו שמועות - שמי שיילך לדיון, ייעצר. אכן, היו שם רק אנשים ספורים, ורוב הנוכחים היו שוטרים במדים באזרחי, ומשמר בתי המשפט. זה לא הפריע לעו"ד שחר שוורץ (אותו לא היכרתי עד אז) להתנהג כאילו הוא בעל הבית בבית המשפט, וגם לתקוף אותי פיזית... בסוף אותו דיון, או הדיון הבא, אצל עלאא מסארווה, הדפיסו פרוטוקול בסוף הדיון. לורי ראתה בעיני הנץ מתא העצורים שעל הפרוטוקול הוטבע חותם מים כוזב "דלתיים סגורות". לורי מיד דרשה ממסארווה להסיר את החותם הזה - סוג של "חיסיון" מפוברק. ויש לציין לזכותו של מסארווה (בניגוד לשופטים כמו בני שגיא ועופר גרוסקופף) שהוא מיד הסיר את ה"חיסיון" המפוברק.
מיד התחלתי לפרסם דוחות מההליכים. פעילי מחאה התנגדו - אמרו לי שלורי פרסמה דברים חמורים נגד שופטים ועובדות סוציאליות (אף פעם לא טרחתי לקרוא את הבלוגים, וזה גם לא עניין אותי). ופעילי מחאה עד לחודשים האחרונים כאילו לא מבינים שהעניין פה הוא לא ההתנהלות של לורי, אלא ההתנהלות של מערכת החוק והמשפט - הפרות חמורות ושיטתיות של זכויות האדם היסודיות של כולנו. דיקטטורה שיפוטית למהדרין!
וכמה פעמים התבקשתי באירועי מחאה, לא להזכיר את לורי ולא לדבר בפומבי על הפרשה?
מההתחלה, במשך שנתיים, העברתי באופן קבוע ושיטתי כתבי בית דין ודיווחים מההליכים לאוסף של "משפטנים בכירים". כמה מהם התפלאו גם כן בהתחלה, מדוע אני תומך באישה הנאשמת ב"טרור רשתי", ו"סחיטה באיומים". אבל שוב, אני עוסק בזכויות האדם, ובהפרות של זכויות היסוד על ידי מערכת החוק והמשפט...
בהמשך, העברתי ל"משפטנים בכירים" העתקים של בקשות שלורי כתבה בעצמה והגישה מהכלא. התחילו לשאול אותי: מי כותב עבורה? הסברתי להם שלורי כותבת בעצמה. ליתר ביטחון ביררתי עם משה, והבהרתי להם, שאין ללורי השכלה מעבר להשכלה תיכונית, ובוודאי שאין לה השכלה משפטית.
ואז המשיכו השאלות: איך היא מצליחה להפיק את הבקשות והעררים מהכלא ולהגיש אותם. הסברתי להם שעיקר העבודה נעשה עם בן הזוג - משה שלם, בטלפון, ומשה, נהג מונית במקצועו, הוא זה שמדפיס, מפרמט, מגיש ועוקב אחרי התיקים...
לאט לאט, במהלך השנתיים, השתנתה התודעה הציבורית. פתאום ברור ומובן לכל, בפרט לאחר המאמר של פרופ' בועז סנג'רו: "הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים".
הפרשה כולה הפכה לכתב אישום חמור נגד מערכת החוק והמשפט בישראל.

היה שבוע מרגש, אז תרשו לי, כיון שאינני פרגית, להוסיף עוד זכרונות קשורים: וזאת גם לא הפעם הראשונה. לפני 9 שנים ישבתי בבית קפה בברלין, רוזה לוקסמבורג פלאץ, וההודעות והברכות התחילו להגיע - ריצ'רד פיין השתחרר לאחר 18 חודשים במעצר מבודד! צריכים להבין - אין פה גאונות יהודית וגם לא חדשנות ישראלית. שיטות ההתעללות שראינו בפרשת לורי שם-טוב הן אותן שיטות בדיוק שמפעילים שופטים במקומות אחרים נגד אלה שמבקרים אותם וחושפים את שחיתותם.
במקרה של ריצ'רד פיין- תובע פדרלי בדימוס, עורך דין מוכשר ומבריק - הוא חשף שכל השופטים בלוס אנג'לס לקחו שוחד - 50,000 דולר לשופט לשנה במשך 10 שנים. (תמיד שואלים אותי - למה אתה אומר שכל השופטים מושחתים? כאילו שזה משהו יוצא דופן...) בהמשך, מושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר חתם חנינות מפוברקות לכל השופטים, והשריף תפס את ריצ'רד פיין והכניס אותו למעצר- ללא צו מעצר אמתי. אח"כ - ניסו לכפות עליו סנגור ציבורי. הוא סירב בתוקף. ניסו למנוע ממנו נייר ועט - אז הוא הכתיב את הבקשות בטלפון לחבר, וכו' וכו'...

אז מה בעצם קרה כאן?
נתחיל מהיסוד: לורי עסקה במחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ולקיחת ילדים מהוריהם. מה שמתרחש בבתי המשפט לענייני משפחה הוא מתועב. שופטים ושופטות מושחתים ומושחתות מאחורי הדלתיים הסגורות...
לאחר המעצר: במשך שנתיים וחודשיים, המערכת כולה מהדהדת את עצמה, ומשכנעת את עצמה שלורי שם-טוב "אויבת המדינה מס' 1", "יותר מסוכנת מדומראני, יותר מפחידה מקסטיאל", חייבת פיקוח אנושי כפול, צמוד 24/7, ובנוסף גם איזוק אלקטרוני. עכשיו - פתאום כל זה אינו נחוץ, ואין מסוכנות?
הסיפור יותר מורכב: השופטים והתביעה מצאו להם מצב מושלם לדעתם: לורי תהיה במעצר, בתנאים קשים. לורי תהיה במעצר, ובגלל כל מיני אי הבנות עם שב"ס, תימנע ממנה הגישה לחומרי הראיות...
בדיון ביום רביעי היא חזרה והזכירה שאפילו את כתב האישום המתוקן, שהוגש כבר מזמן, אין לה בכלא. במקביל, בית המשפט ימנה לה סנגורים ציבוריים משת"פים, שיסננו את הבקשות, כדי לא להיראות "לעומתיים" או "מתעמתים" יותר מידי עם בית המשפט - כי לפי התיאוריה שלהם - סנגור נרפס הוא סנגור מושלם... ובדומה, גם יסננו את הטיעונים...
ובנוסף, ינהלו משפט על פי נוהל "שברו את הכלים" - בו לא מגלים מראש מי יהיו העדים...
וכמו כן, יסמנו בכזב את הדיונים "דלתיים סגורות" - כדי שהתקשורת לא תדווח.
וככה יחסלו אותה מתחת למכ"ם.
זה לא עבד!
בראש ובראשונה, כי לורי לא נכנעה, ולא הסכימה לקבל את הייצוג המשת"פי של הסנגוריה הציבורית. לורי המשיכה להגיש בעקשנות, בעזרת משה, בקשות ועררים.
כפי שלורי עצמה הסבירה בדיון הקודם בעליון - שיעור ההצלחה שלה היה גדול יותר מזה של הסנגוריה... וזה כמובן אומר דרשני - מצב שעצירה בתנאים קשים, ללא השכלה משפטית, מצליחה יותר מהסנגוריה הציבורית. וזה כולל כמובן את ההליכים שהביאו לשחרור השבוע. אם זה היה תלוי בסנגוריה - דבר מכל זה לא היה קורה בכלל.
בהמשך, בני שגיא ואברהם היימן המציאו "הסדר" - לפיו לורי תהיה מיוצגת, אבל תהיה לה "מכסה" של שלוש בקשות בחודש. זהו מצב מצחיק, "קרקס הפשפשים" בהתגלמותו. ה"הסדר" הזה יצר מצב שלורי והסנגוריה טוענים אחד נגד השני כל הזמן. והתביעה טוענת פעם עם לורי נגד הסנגוריה, ופעם עם הסנגוריה נגד לורי. השופט אלכס שטיין בעליון בסוף הסביר להם - זהו דבר שלא נשמע כדוגמתו בבית משפט כשיר...
התפטרות סדרת הסנגורים הציבוריים כתוצאה מכל התנאים האלה, הביאה את ההליך הפלילי לעצירה מוחלטת. פתאום היה ברור ששום דבר לא זז חצי שנה ויותר...
במקביל, למרות ההאפלה התקשורתית, לאט לאט התפתחה תודעה בקרב הקהילה המשפטית בישראל של מה שמתרחש כאן. הפעולות של פרופ' בועז סנג'רו היו קריטיות. סנג'רו כתב: :"לשחרר את לורי שם-טוב מיד! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!". כלומר, סנג'רו הפך עליהם את השולחן -- המשך המעצר של לורי הפך פתאום לכתב אישום נגד השופטים עצמם!
במקביל, היה גם מכתב של עו"ד דן יקיר מאגודה לזכויות האזרח לאסתר חיות. האגודה מחתה על פרשה שקשורה ללורי שם-טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי. זהו עניין שעוד נחזור אליו כנראה במהלך המשפט. האגודה סיכמה את המצב: "פוזננסקי זיהמה את ההליך השיפוטי". כלומר, גם דן יקיר הפך עליהם את השולחן -- ההתעללות בלורי הפכה לכתב אישום נגד השופטים עצמם!
בסופו של דבר, נוצר מצב שהשופטים היו צריכים לרדת מהעץ עליו טיפסו, וזה לא היה קל...
בפרט יש לציין ברחמים את הצמד חמד מתביעה המשטרתית ת"א - מרב גבע ואלירן גלילי. קודם הפילו עליהם את כל העבודה המלוכלכת, ועכשיו - עשו מהם סמרטוט רצפה... בדרך, גם נאלצו לזרוק לפח את כל ההחלטות של היימן, שוהם, ברון, ועוד - אוסף שופטים מכובדים...

אז למי מגיע הקרדיט על השחרור?
בראש ובראשונה ללורי, כמובן.
למשה שלם שניהל את העניינים בכישרון רב.
לפעילים שלא הרפו.
לפרופ' בועז סנג'רו ו-9 האחרים שחתמו אתו על מכתב המחאה בקריאה: "לשחרר את לורי שם-טוב מיד! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!".
האגודה לזכויות האזרח - שכתבה מכתב מחאה לאסתר חיות בעניין לורי שם-טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי - "זיהמה את ההליך השיפוטי" - עניין שעוד נחזור אליו בוודאי במהלך המשפט.
■ שרון שפורר האגדית, וגיל רונן ז"ל...

ואת מי צריך לזכור לדיראון?
■ את השופטים - שפעלו במשך שנתיים בצוותא חדא ככנופיה - מהשלום, דרך מחוזי ת"א, מחוזי מרכז והעליון. זאת לא הייתה גחמה של שופט אחד או שניים.
■ את הסנגוריה הציבורית - כולל עו"ד גיל פרידמן. הרי הם לא הסכימו להגיש בכלל בקשה לשחרור, ולא ערר לעליון. צריך להבין שהתנהלות הסנגוריה הציבורית במקרה של לורי שם-טוב אינה חריג. ראינו את הסנגוריה הציבורית עוסקת בהונאה סדרתית בפרשת רפי רותם, וגם בפרשת רומן זדורוב יש לה חלק נכבד במצב... ולא מדובר בסנגור זה או אחר. מעורבים בהתנהלות הזאת הבכירים בסנגוריה הציבורית, כולל אלקנה לייסט, הסנגור הציבורי המחוזי ת"א (סוף סוף הוא לא "בפועל") והסנגור הארצי יואב ספיר.
■ את התקשורת הזנותית - בפרט ירון לונדון - הפרופגנדיסט הלאומי.

ומה הלאה?
עכשיו, כשיש הסכמה של הרשויות שלורי שם-טוב היא מקרה של רדיפה פוליטית, חייבים להמשיך להיאבק על זכויות היסוד: הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.
■ משפט פומבי - רבים טועים וחושבים שמשפט פומבי מסתכם ב"דלתיים פתוחות". לא כך המצב. משפט פומבי כולל גם את פומביות הכתבים כדין. השופטים, כולל גרוסקופף בעליון, מפעילים לאורך כל הדרך "חיסיון" מפוברק ברמות שונות על התיקים של לורי. מאיפה החוצפה? ההתנהלות הזאת היא סממן יסודי של דיקטטורה! חייבים להמשיך ולמחות על כל הפעלה של חיסיון ברמה כלשהי שאינה על פי דין.
■ הליך ראוי - ההפרות של ההליך הראוי בפרשה רבים וחמורים. החל בהחזקה של מוטי במעצר במתקן כליאה בלתי חוקי- בור שחור במרתפי סלמה, בכדי לסחוט הודאות. בהמשך התביעה והשופט בני שגיא עסקו במרמה חמורה בעניין פיברוק כתב האישום: בתיק נרשם כתב אישום אחד, ולנאשמים במעצר נמסר מסמך אחר. כשתפסנו את בני שגיא על חם, הוא הכריז מעל הדוכן שקר מופתי: זה שמסמך אחד הוא בן 52 עמודים, והאחר בן 64 עמודים - לא אומר שאינו אותו מסמך..
בחודשים האחרונים בני שגיא מנהל את המשפט על פי נוהל "שברו את הכלים" - ללא תכנית משפט, וללא הודעה מראש מי יהיו העדים עד לרגע האחרון. מאיפה החוצפה?
חייבים להמשיך ולמחות על כל הפרה של יסודות ההליך הראוי.

והתמונה בגדול
הפרשה החלה כמחאה חסרת תקדים נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. הפרשה המשיכה במעצר חסר התקדים של לורי. והמשפט יציג שאלות חסרות תקדים בעניין ראיות אלקטרוניות.
אין לי ספק שלורי שם-טוב הפכה לדמות היסטורית בתולדות מערכת המשפט בישראל.

סרטונים נוספים מהשבוע: 
2019-05-02 החגיגה בחניה בנווה תרצה א'
https://www.facebook.com/or.baroch/videos/2589519514410575/?t=23
2019-05-02 החגיגה בחניה בנווה תרצה ב'
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216268381759494/?t=0
2019-05-02 החגיגה ברוטשילד לפני הנסיעה לנווה תרצה 
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216267598939924/?t=0
2019-05-01 הפגנה בכניסה לבית המשפט העליון בזמן ההפסקה בדיונים על השחרור
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216255583759552/?t=501


Thursday, May 2, 2019

2019-05-02 לורי שם-טוב - משוחררת ללא פיקוח; אסירה פוליטית, עכשיו זה רשמי! ו"חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף


לורי שם-טוב - משוחררת ללא פיקוח; אסירה פוליטית, עכשיו זה רשמי! ו"חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף
■ ■ ■
הערב התבשרנו שלורי משוחררת ללא פיקוח.  השלב הבא - לשחרר את רומן זדורוב!
"פרוטוקול" (אין בבית המשפט העליון פרוטוקולים אמתיים עשויים כדין, רק פייק פרוטוקולים) הדיון אתמול אצל גרוסקופף בעליון, מביא דברים בשם אמרם:  'עו"ד מרב גבע [התביעה המשטרתית-יצ] "מעצרה הוא פוליטי והיא ממשיכה להביע את עמדותיה"'... העניין היה ברור כשמש מיום המעצרים וההכרזה בתקשורת המשת"פית על "כנופיית הטרור הרשתי" - מעצרים פוליטיים להשתקת מתנגדי המשטר...
בקשת עיון שהוגשה היום לגרוסקופף בעליון מבקשת העתק כל החלטה שיפוטית שהיא הבסיס ל"חיסיון" המפוברק על תיק הערר של לורי שם-טוב בעליון.  תופעת ה"החיסיון" המפוברק הפכה למכת מדינה, והיא פושה בכל תיק שיש בו עניין ציבורי.  בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, התופעה מלווה אותנו מתיקי מעצר הימים בשלום ת"א אצל עלאא מסארווה, דרך התיקים במחוזי ת"א אצל אברהם היימן ובני שגיא, מחוזי מרכז בעתירות עצירים, ועד לבית המשפט העליון עכשיו אצל גרוסקופף ולפני כן אצל אוסף שופטים אחרים...  העלמת תיקים ומסמכים על ידי השופטים היא סממן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים...
א) לורי שם-טוב משוחררת ללא פיקוח
■ ■ ■
בסופו של דבר, גבר השכל היישר. השופטים הבינו, שהם צריכים לרדת מהעץ... פרופ' בועז סנג'רו כתב: "לשחרר את לורי שם טוב! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!" ועכשיו - לשחרר את רומן זדורוב!
■ ■ ■
"בהינתן השיקולים האמורים, הגעתי למסקנה כי בעת הזו יש מקום לשחרר את העוררת לחלופת מעצר בהתאם לתנאים המפורטים להלן:
א. העוררת תמצא במעצר בית מלא, במשך כל שעות היום והלילה, בבית בו מתגורר בן זוגה, מר משה שלם, בבת ים (להלן: "מקום מעצר הבית"). מובהר בזאת כי אין דרישה לפיקוח על העוררת במקום מעצר הבית.
ב. במקום מעצר הבית לא תהיה כל גישה לרשת האינטרנט, לא באמצעות מחשב ולא באמצעות מכשיר אלקטרוני אחר (ובכלל זה מכשיר נייד). אין מניעה שבמקום מעצר הבית יהיה מחשב נייח שאינו מחובר לרשת האינטרנט.

ההחלטה המלאה:

ב) לורי שם-טוב: אסירה פוליטית - עכשיו זה רשמי
■ ■ ■
לפני שנתיים, מיד לאחר המעצר, התחלתי לפרסם "אסירים פוליטיים -זכאים להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי"... אפילו הפעילים כעסו עלי... טענו שאין דבר כזה בישראל "אסירים פוליטיים"... 

אין ספק שהמעצר של לורי סייע לחינוך מחדש - לפחות של ציבור המחאה...

Image may contain: text

Like
Comment
Comments



Joseph Zernik
עכשיו, כשרשויות המשטר מכריזות בגלוי, שאלה מעצרים פוליטיים -- איך צריך להתייחס לירון לונדון, זה שהכריז על מעצר "כנופיית הטרור הרשתי"??? שדרן הפרופגנדה של המשטר?


Image may contain: 3 people, text

ב) "חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף
■ ■ ■
היום הוגשה בקשת עיון לשופט גרוסקופף בבית המשפט העליון - בכל מסמך החלטה שיפוטית שהוא הבסיס ל"חיסיון" המפוברק על תיק הערר של לורי שם-טוב בעניין שחרורה ממעצר, שנשמע אתמול.  תופעת "החיסיון המפוברק" בולטת באוסף ארוך של תיקים בעלי עניין ציבורי.  בפרשת השופטים הנוקמים, "החיסיון המפוברק" התחיל כבר בדיוני מעצר הימים אצל השופט עלאא מסארווה בבית המשפט השלום ת"א, אח"כ בדיונים בבית המשפט המחוזי אצל היימן ושיגא, בדרך גם בעתירות אסירים בבית המשפט המחוזי מרכז, ואתמול אצל גרוסקופף בעליון...
החסיונות המפוברקים הפכו למכת מדינה.  מערכת נט-המשפט וכך גם מערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מאפשרות לשופטים לבצע פעולות שונות בתיקים, ברישומים, ובכתבים ללא כל בסיס בחוק. ועורכי הדין, הן כפרטים והן כגילדה סטטוטורית - לשכת עורכי הדין - נחזים כמי שמשתפים פעולה עם התנהלות בלתי ראויה זאת של השופטים.
יש לראות במגיפת "החיסיון" המפוברק הפרה חמורה של זכות הציבור לדעת, של פומביות הדיון, של זכות העיון בתיקים, והתנהלות המערערת את ישרת בתי המשפט בישראל.
להלן בקשת העיון שהוגשה היום לבית המשפט העליון
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
 תיק בש"פ 2847/19 בבית המשפט העליון‬‬
ב) הצדדים בתיק:
לורי שם-טובנגדמדינת ישראל
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1) העתק של כל מסמך החלטה שיפוטית, שהיא הבסיס ל"חיסיון" המופעל על תיק זה במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון;
(2) העתק כל בקשה או תגובה של מי מהצדדים, שהוגשו ביחס ל"חיסיון" המופעל על תיק זה במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון.
ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) התיקים הנ"ל, שעניינם מעצרה לפני משפט במשך שנתיים וחודשיים של הבלוגרית לורי שם-טוב, הוא בעל עניין ציבורי מן המעלה הראשונה.
ב) על תיק זה מופעל היום "חסיון" בפועל במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון (דוגמאות בתמונות). 


ג) יש עילה סבירה לחשד שאין זה "חסיון" על פי דין, אלא "חסיון מפוברק", מהסוג אליו התייחסה האגודה לזכויות האזרח כ"חיסיון מנהלי" במכתב מחאה מיום 30 לאוקטובר, 2017, בנושא זה לנשיאת בית המשפט העליון ולרשם בית המשפט העליון.
ד) בתיק זה הגישה העצירה העוררת לורי שם-טוב "בקשה לפתיחת דלתיים ולהסרת חיסיון”. השופט גרוסקופף הנפיק על בקשה זאת החלטה מיום 29 לאפריל, 2019, האומרת: "הבקשה תידון במהלך הדיון הקבוע ליום 1.5.2019.”  ואכן, בפתח הדיון עצמו הודיע השופט גרוסקופף לפרוטוקול, שהדיון ייערך בדלתיים פתוחות.  אולם השופט גרוסקופף לא פסק דבר בעניין "החיסיון" בתיק זה.  מבקש העיון, שהגיע לדיון כצופה, העיר על כך מיד לשופט גרוסקופף. אולם השופט גרוסקופף, הידוע במזגו השיפוטי הנוח, רק השיב, ”אדוני, בבקשה!", ולא פסק דבר בעניין ה"חיסיון".
ה) התופעה של "חסיונות מנהליים" הפכה לנפוצה ביותר, שכן מערכת נט-המשפט וכן גם מערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מאפשרות לשופטים לבצע פעולות שונות בתיקים, ברישומים, ובכתבים ללא כל בסיס בחוק.
ו) עורכי הדין, הן כפרטים - כולל עו"ד גיל פרידמן, בא-כוח הסנגוריה הציבורית בתיק זה, והן כגילדה סטטוטורית - לשכת עורכי הדין, נחזים כמי שמשתפים פעולה עם התנהלות בלתי ראויה זאת של השופטים.
ז) יש לראות בהתנהלות זאת הפרה חמורה של זכות הציבור לדעת, של פומביות הדיון, של זכות העיון בתיקים, והתנהלות המערערת את ישרת בתי המשפט בישראל.

4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר לתיק בית משפט זה. המבקש סיקר את פרשת לורי שם-טוב בתקשורת בחו"ל, מפרסם בנושא באופן קבוע ברשתות החברתיות בישראל, וכלל סקירה של הפרשה בדו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל בשנת 2018.  כמו כן הגיש בקשות עיון בתיקים קשורים, והליך או שניים בבית המשפט העליון [צרניק נ מדינת ישראל, לורי שם-טוב, מוטי לייבל, צבי זר ‫‪7631/17‬‬] .  המבקש גם מופיע לעתים קרובות כצופה בהליכים בבתי המשפט בפרשה זאת. 
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
  • פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
  • עו"ד ענת בן-דור – איחלה "הצלחה במעשי ידיך".
  • עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
  • פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
  • מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]. 
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
בנובמבר 2018, הוזמנתי  לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”.  בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019). 
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": 
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.
הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 02 למאי, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)



Wednesday, May 1, 2019

2019-05-01 יום השואה ספיישל: איך מרמים ניצולי שואה בבית המשפט העליון


Joseph Zernik — with ‎נחמה דר‎ and 74 others.
25 mins
יום השואה ספיישל: איך מרמים ניצולי שואה בבית המשפט העליון 
■ ■ ■
בקפטריה של בית המשפט העליון, בזמן ההפסקה בדיונים של לורי שם-טוב -- הרצאה קצרה, במיוחד ליום השואה...  סיפור על מרמה והונאה ברבדים - כלומר מרמה והונאה על גבי מרמה והונאה על גבי מרמה והונאה... הכל כדי למנוע מניצולי שואה לקבל פיצויים מקרן שהקימו הגרמנים, ומנוהלת על ידי ממשלת ישראל...
כי כפי שאתם יודעים - ניצולי השואה חיים פה כמו מלכים...

הסיפור הוא על קבוצה של ניצולי שואה מבולגריה - יהודית פרנקו-סידי ואח', והערעורים שלהם בבית המשפט העליון, בניסיון לקבל פיצויים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים.
■ הסיפור כולל פברוק בשנת 2007 של החלטות של בועז אוקון (קרוב לוודאי על ידי בועז אוקון עצמו) משנת 2002, כלומר 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון.
■ הסיפור כולל אישורים של החלטות המפוברקות על ידי המזכיר הראשי שמריהו כהן, 5 שנים לאחר מותו (מה שנקרא אצלם "פרוצדורלי ולא מהותי")...
■ הסיפור כולל "דחייה מרישום של בקשות עיון שלי בתיק ("עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי, חוקתי, על חוקי" על פי השופטים הברברנים של בית המשפט העליון עצמו) --- וביצוע "הדחייה מרישום תחת חתימת "סטודנט" (יעני רשם או שופט בית המשפט העליון...)
■ ואח"כ - טענות מפוברקות של רשם בית המשפט העליון, הנוכל גלעד לובינסקי, שהתיקים "בוערו" (אותו תרגיל שבוצע בסיפור של רות דוד ורשות המסים).
■ ולקינוח - סירוב חוזר של בית המשפט העליון להציג את המסמכים הנדרשים בחוק לביעור תיקים על ידי בית משפט: א) מראה מקום לפרסום ברשומות. ב) פרוטוקול ביעור.
ולחוד: מקור בארכיון המדינה לוחש לי שהתיקים בכלל לא בוערו. כי ארכיון המדינה לא מבער תיקים של בית המשפט העליון. התיקים יושבים שם, רק מסתירים אותם, כי יש בהם הראיות הברורות להונאה בפברוק ההחלטות של אוקון. 
אז בסופו של דבר, יש לנו פה בלב העניין א) פברוק של החלטות ופסקי דין, וב) העלמת תיקים של בית המשפט העליון.  שני סוגי המרמה האלה הולכים באופן קבוע יד ביד - בעצם זאת העלמת ראיות לעבריינות... 
אין כאן כל גאונות יהודית, וגם לא חדשנות ישראלית.  זאת בדיוק הסיבה, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי", כי מימוש זכות העיון הכרחי לשמירה על ישרת בתי המשפט.  
הוועדה החביבה עלי בין ועדות האו"ם היא הוועדה "לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות". דוחות הוועדה אומרים שהעלמת תיקים וכתבי בית דין היא סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים או מושחתים... דוחות הוועדה גם אומרים שבאומות בהן בתי המשפט מושחתים, התקשורת בד"כ משתפת פעולה עם השופטים...
■ ■ ■
הוידאו: https://www.facebook.com/or.baroch/videos/2586457138050146/?t=0
הפוסט השלם: ליום השואה: בית המשפט העליון סילף והעלים תיקים של ניצולי שואה
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-23.html
-8:30
67 Views