2019-03-27 קמפיין הגשת תלונות פליליות נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפרשת הצוללות

קמפיין הגשת תלונות פליליות נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפרשת הצוללות
התלונה הוגשה לראשונה ב-21 למרץ, 2019, במש"ל הונאה, מחוז ת"א.  עכשיו היא מוגשת על ידי פעילים בתחנות משטרה ברחבי הארץ.  עיקרה של התלונה: חשדות למרמה, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.  בנוסף, התלונה מעלה חשדות לעבירות על חוקי ארה"ב וחוקי גרמניה, והפרת אמנות ה-OECD.
טופס התלונה להגשה: https://drive.google.com/file/d/1nJoZqZu26IKgB2A8hvKaxUeFKn__-BgN/view?usp=sharing
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/03/2019-03-27.html

א)

ב)
תמונות. א) דף הפתיחה של התלונה, כפי שהוגשה בכתב במש"ל הונאות, מחוז ת"א, ביום 21 למרץ, 2019. ב) אישור בדבר הגשת תלונה. 

Ishay Hadas

March 24 at 4:24 PM

זהו.
התלונה נגד מנדלבליט על שיבוש הליכי משפט בפרשה 3000 יצאה לדרכה.
לב תא - בתחנת סבידור - תחנה חדישה וסימפאטית.
התלונה התקבלה בקלות ובאדיבות.
זו התלונה השנייה כאן בתחנה כבר.
יש כבר מספר תיק מסודר.
התלונות נסרקו ויועברו ליועמ״ש המשטרה להמשך
טיפול.
נעקוב מקרוב וצמוד.

ממש לא כואב!! חובה וזכות אזרחית !!!
להדפיס ולגשת להגיש!!

https://drive.google.com/…/1nJoZqZu26IKgB2A8hvKaxUeFK…/view…

■ ■ ■

תל-אביב, 27 למרץ - תלונה פלילית נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט הוגשה והתקבלה במש"ל הונאות, מחוז ת"א, ביום 21 למרץ, 2019.  התלונה מופצת עכשיו על ידי פעילים, להגשה בתחנות משטרה ברחבי הארץ.

להלן נוסח התלונה:

לכבוד קצין חקירות _______________________ 
דרגה, שם פרטי, שם משפחה
תחנת משטרת ישראל _______________________ 
שם התחנה
מחוז  _______________________ , משטרת ישראל
שם המחוז

I. המתלונן
המתלונן, החתום מטה, _______________________ , ת"ז _______________________ , 
שם פרטי, שם משפחה מס’ ת"ז
(כתובת למשלוח דואר: ______________________) מגיש בזאת תלונה פלילית נגד החשוד אביחי, היועץ המשפטי לממשלה, בגין המעשים שלהלן, שהם חלק מהפרשה הידועה בציבור כפרשת הצוללות וכלי השיט, או פרשת תיק  3000 [להלן - “הפרשה”]. סעיפיה של פרשה זו כוללים גם את אישור מכירת הצוללות המתקדמות למצרים, ועסקי הפלדה של מר נתן מיליקוסבקי עם חברת טיסנקרופ. [1] החשד בבסיס תלונה זו הוא, שמטרתם של מעשים אלה הוא העלמת חלקו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה, ושמעשים אלה עולים לכדי עבירות פליליות כדלהלן. 

II. החשוד
אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
כתובת מגורים: רח’ מייזנר  , פתח-תקוה
כתובת המשרד: רח’ סאלח א-דין 29, ירושלים 

III. מן הראוי להעביר תלונה זאת בדחיפות לחקירה ביחידה ארצית כגון יאח"ה/יאחב"ל,  וככל שהחשד הוא לשיבוש מהלכי משפט – לשקול את בקשת מעצרו של החשוד עד תום ההליכים
1. המתלונן אינו איש חוק ואינו משפטן, והחשדות מבוססים על מעשים, כפי שתוארו בפרסומי תקשורת. יחד עם זאת, לטענת המתלונן, החשדות מבוססים דיים, ויש להעביר תלונה זאת בדחיפות לחקירת הגורמים המוסמכים. 
2. מן הראוי שתלונה זאת תיחקר על ידי יחידה ארצית, כגון יאח"ה/יאחב"ל, מחמת החשדות למעשים חמורים, הפוגעים בבטחון המדינה ובסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מחמת החשדות לעבירות על חוקי ארה"ב וחוקי גרמניה, מחמת החשדות להפרות של אמנות ארגון OECD, ומחמת ההשלכות של חשדות אלה על מזכר ההבנות מחודש אוקטובר, 2017, בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לרכש צוללות מחברת טיסנקרופ הגרמנית. 
3. כמו כן, ככל שהחשדות הם לשיבוש מהלכי משפט (ראו להלן),  יש להעביר תלונה זאת בדחיפות לסמכות המתאימה להחלטה בדבר הצורך להגיש בקשה למעצר החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, עד תום ההליכים.

IV. המעשים
המעשים שלהלן, הם חלק מהפרשה הידועה בציבור כפרשת הצוללות וכלי השיט, או פרשת תיק 3000.  אולם לטענת המתלונן, הפרשה מורכבת משתי פרשות הכרוכות זו בזו:  א) פרשת הצוללות וכלי השיט, ו-ב) פרשת שיבוש החקירה בפרשת הצוללות וכלי השיט על ידי החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, במטרה להעלים את חלקו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה זו. [2]
להלן פירוט שרשרת מעשיו של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, במטרה לשבש את החקירה ומהלכי המשפט בפרשה:
1. ניגודי עניינים וסירוב לפסול את עצמו: למרות טענות חוזרות על ניגודי עניינים חמורים של החשוד, מר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, בעניין חקירות השחיתות הקשורות לראש הממשלה בנימין נתניהו בכלל, ובפרשה בפרט – סירב החשוד לפסול את עצמו ממעורבות ישירה בחקירות ובהחלטות הפרקליטות בפרשה. [3]
2. ניסיון למנוע חקירת משטרה בפרשה: בנובמבר 2016, לאחר שהעיתונאי רביב דרוקר חשף את הפרשה, הכריז החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, מראש, ש"אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות". [4]
3. מניעת חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כחשוד בפרשה: [5,6] לאחרונה אמר פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, ש”ייתכן שההודעה מראש שנתניהו לא חשוד בפרשת הצוללות שיבשה את החקירה”. [7]
4. החשוד השהה את פתיחת "הבדיקה" בפרשה.
5. החשוד השהה את פתיחת חקירת המשטרה בפרשה.
6. החשוד השהה חקירת דמויות מפתח בחקירת הפרשה. [8]
7. החשוד חסם את צה"ל ומשרד הביטחון מחקירת הפרשה.
8. החשוד חסם את משרד מבקר המדינה מחקירת הפרשה. [9]
9. החשוד חסם חקירה של משטרת ישראל בחברת טיסנקרופ. [10]
10. החשוד חסם את משטרת גרמניה מחקירת הפרשה.
11. למרות שקשריו העסקיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם איש העסקים, בן דודו, נתן מיליקובסקי היו ידועים לפרקליטות זמן רב – לא נחקרו.
12. המניות בחברה ו/או חברות הקשורות ישירות לעסקי הפלדה ולחברת טיסנקרופ הגרמנית: גם לאחר גילוי קבלת המניות, החזקת המניות, ומכירתן על ידי מר בנימין נתניהו, וגם לאחר שנתפס בשקרים ובהחלפת גרסאות - לא נחקר באזהרה בעניין זה. [11]
13. ביום 20 למרץ, 2019, התפרסם שראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, אמר בגל"צ שחוקר בתיק 3,000 אמר לו כשסיים לתת עדות במשטרה: "מר ברק, לפי השאלות שלך נדמה שאתה חושב שאנחנו חוקרים כל מה שעולה בדעתנו... אתה טועה, אנחנו חוקרים את מה שמתירים לנו לחקור".  מתוך כך עולה החשד, שהחשוד אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, חסם את חקר כל האמת בפרשה. [12]
14. שר הביטחון לשעבר משה יעלון פנה לרשויות אכיפת החוק בעניין חשדותיו ביחס להתנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה. יעלון אמר בין השאר: "למרות שמדובר בעסקת רכש ביטחונית, אין ולו חשוד אחד מאנשי משרד הביטחון. כל מעגלי השחיתות משיקים לנתניהו ולשכתו, לאנשיו שהעדיפו בצע כסף על פני ביטחון המדינה. עדיין לא מאוחר מדי לחקור את נתניהו באזהרה בפרשה, אם כל כך הרבה ממקורביו, הסמוכים לאזניו, הצמודים לשולחנו. נאמני נאמניו, נחקרו כחשודים וכעת המשטרה ממליצה להגיש נגדם כתבי אישום חמורים, איך יתכן שהוא לא ידע?" [13] לטענתו של יעלון, תלונתו לא נחקרה כראוי, והוא חזר והאשים את החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, בהסתרת האמת בפרשה זו. [14]
15. אישור מכירת צולללות מתקדמות למצרים, מעשה הנחזה כפגיעה חמורה בבטחון המדינה: חשדות שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שאישר את מכירת הצוללות למצרים, תוך עקיפת שר הביטחון, הועלו כבר בשנת 2017. [15] ראש הממשלה בנימין נתניהו הכחיש בעבר שהיה מעורב במתן אישור למכירת הצוללות המתקדמות למצרים. [16] ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון לשעבר עמוס גלעד העיד במשטרה בפרשת זו כבר ביולי 2017. [17] יחד עם זאת, רק לאחרונה נודע שעמוס גלעד העיד במשטרה, שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שאישר את מכירת הצוללות המתקדמות על ידי גרמניה למצרים. [18] אולם אין בסיכום חקירת המשטרה בפרשה כל התייחסות לעסקת הצוללות בין גרמניה למצרים.
16. ניקוי ראש הממשלה בנימין נתניהו מכל חשד: כבר באוקטובר 2017 העביר החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, מכתב רשמי לממשלת גרמניה, האומר ש"החשדות בתיק 3000 אינם נוגעים למקבלי ההחלטות”. ללא מכתב זה, היתה נמנעת החתימה על מזכר ההבנות. [19]  בהמשך, במרץ 2018 התפרסם, שמומחים בהנהגת החשוד, אביחי מנדבליט, היועץ המשפטי לממשלה, עסקו בהגבלת החקירה כך שלא תפגע במזכר ההבנות מחודש אוקטובר, 2017, בין מדינת ישראל לבין גרמניה, ושלא תגרום לביטול הרכש - שצה"ל ומשרד הביטחון התנגדו לו מלכתחילה. [20] מתוך כך עולה החשד, שהחשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, יצר בכזב מראית עין של מעשים ופעולות למען האינטרס הציבורי – בטחון המדינה - בשעה שבפועל עשה ופעל בניגוד גמור לאינטרס הציבורי ולמען האינטרס האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואולי גם אינטרסים אישיים של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, עצמו. [21] לחשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, אין סמכות מתאימה לקבל החלטות בענייני בטחון המדינה, ובעלי הסמכות המתאימה במערכת הביטחון החזיקו בעמדה הפוכה. לפיכך, החשד העולה מתוך המעשים וההפעולות הוא, שבדיוק כשם שעסקאות בפרשת הצוללות וכלי השיט נעשו מאחורי גבם של בעלי הסמכות המתאימה במערכת הביטחון, כך גם ההחלטה לשבש את החקירות בפרשת הצוללות וכלי השיט, מטעמי ביטחון כביכול - נעשתה על ידי החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ללא שיתוף בעלי הסמכות המתאימה במערכת הביטחון.

V. על פי החשד, המעשים הנ"ל עולים לכדי עבירות פליליות על פי חוקי מדינת ישראל
על פי החשדות, המעשים הנ"ל עולים לכדי עבירות פליליות של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, כדלהלן:
1. מרמה והפרת אמונים (חוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 284) 
על הסכנות שבפעולות שיש בהן הפרת אמונים כתב השופט אהרן ברק: "הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".[22] ועוד כתב: "ביסוד העבירה של הפרת אמונים אינה עומדת ההנאה האישית של הנאשם (אם כי לרוב היא מצויה) אלא הפרת האמונים, אשר עשויה להתקיים גם בנאשם הפועל למען מה שנראה לו כאינטרס הציבור... ההוראה העונשית... באה להגן על הציבור... גם מפני עובדי ציבור המוכנים לסטות מהשורה כדי לקדם את משימתם הציבורית".[23]
2. שיבוש מהלכי משפט (חוק העונשין, התשל"ז-1977, סימן א’) 
עבירת שיבוש הליכי משפט נתפסת במערכת המשפט כעבירה חמורה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי, עד כדי כך שהשופט מנחם אלון קבע שזו אחת משתי העילות הבודדות שבגינן ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים. [24]  

VI. על פי החשד, המעשים הנ"ל עולים לכדי עבירות פליליות על פי חוקי ארה"ב וגרמניה, והפרות של אמנות ה-OECD
על פי החשדות, המעשים הנ"ל, והפרשה כולה, עולים לכדי עבירות פליליות של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, על פי:
1. חוקי ארה"ב (פדרלי) -  החוק על פעולות מושחתות באומות אחרות, הידוע בפרט בשתי הוראות מכרזיות: האחת ביחס לשקיפות בהנהלת חשבונות על פי חוק ניירות הערך משנת 1934, והשניה ביחס לשיחוד פקידי ממשלות זרות. [25] 
2. חוקי גרמניה (פדרלי) – חוקים המשמשים, בין השאר, למימוש אמנות ה-OECD (ראו להלן) ברמה הפדרלית וברמת המדינות החברות (Laender).  [26]
על פי החשדות, המעשים הנ"ל, והפרשה כולה, עולים לכדי הפרות של אמנות ארגון ה-OECD – אמנות החבירות בארגון ה-OECD, וכן האמנה למאבק בשיחוד פקידי ממשלה זרים בעסקאות בינלאומיות [27]

VII. המעשים והפעולות המתוארים כאן דומים במהותם לפרשת בר-און חברון
המעשים והפעולות הנ"ל של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, נחזים כשערורייתיים ובלתי נתפסים.  אולם מעשים דומים להפליא, או כוונות דומות להפליא, נחקרו בעבר בפרשת בר-און חברון. בין הדמויות המרכזיות בפרשת בר-און חברון היו היועץ המשפטי לממשלה אז, רוני בראון, וראש הממשלה אז והיום, מר בנימין נתניהו.  בפרשת בר-און חברון המליצה המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה אז, מר בנימין נתניהו ואחרים. [28]

VIII. חשדות לגבי מעורבותו של החשוד בפרשה בתפקידו הקודם כמזכיר הממשלה
החשד הועלה שוב ושוב בעבר, שהתנהלותו של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, בפרשה זאת נובעת גם מאינטרסים אישיים - למטרת העלמת חלקו של החשוד עצמו בפרשה. “תזכורת: עסקת הצוללות-ספינות אמנם סוכמה סופית במהלך כהונת ממשלת נתניהו הנוכחית, אבל המגעים ועבודת המטה התחילו קודם לכן. בממשלת נתניהו הקודמת כיהן מנדלבליט כמזכיר הממשלה.” [32] 

IX. העתקים
העתקים של תלונה זאת, בתרגום לאנגלית, מוגשים במקביל לשגריר ארה"ב בישראל, לשגרירת גרמניה בישראל, ולארגון ה-OECD.

על החתום:

היום __________________   המתלונן: ______________________________________ 
תאריך שם פרטי, שם משפחה

2019-03-22 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט ■ הצוללות: יש לנו "שלטון מאפיוזי" ■ והסנדקים? בג"ץ והיועמ"ש!

2019-03-22 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט ■ הצוללות: יש לנו "שלטון מאפיוזי" ■ והסנדקים? בג"ץ והיועמ"ש!

  

 ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הכריז השבוע, שפרשת הצוללות משקפת "שלטון מאפיוזי”. האם המשטר בישראל אכן מושחת ברמה שאפשר להתייחס אליו כארגון פשע? סקירה של סדרת פרשות, החל מקו 300, דרך בר-און חברון, רות דוד ורשות המסים, רומן זדורוב ורצח תאיר ראדה ז”ל, ורדה אלשייך והפרוטוקולים המפוברקים, וכלה בפרשות אפי נוה – מראה סממנים מובהקים של פשע מאורגן בתוך רשויות השלטון בישראל - “פשע מאורגן מדינתי". יתרה מזאת, פרשות אלה כולן קשורות לבכירים במערכת החוק המשפט ו/או במערכת הביטחון. סדרת פרשות אלה מובילה למסקנה חמורה עוד יותר: מערכת החוק והמשפט בישראל אינה מסוגלת להתמודד עם פרשות שחיתות בצמרת מערכת הביטחון ובצמרת מערכת החוק והמשפט. לכן, כל אחת מהפרשות כוללת שני רבדים, שלכל אחד מהם מאפיינים של פשע מאורגן: הפרשה המקורית, ופרשת שיבוש מהלכי המשפט בפרשה המקורית.
תופעות אלה אינן מפתיעות. פשיעה מאורגנת במערכת החוק והמשפט היא מצב טיפוסי למשטרים מושחתים. מצב כזה מסמן את כשל שיטת המשטר, והוא קשה במיוחד לתיקון.
זהו בדיוק גם המצב היום בפרשת הצוללות על כל סעיפיה. הפרשה המקורית מראה ללא כל ספק סממנים מובהקים של פשע מאורגן על ידי קבוצת מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אולם לפרשה המקורית נוסף בשנתיים האחרונות הרובד השני: פרשה נוספת, שגם היא טיפוסית לפשע מאורגן - שיבוש מהלכי משפט על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט ואחרים בסביבתו.
שיבוש מהלכי המשפט, הן בפרשות החמורות הקודמות שמנינו, והן בפרשת הצוללות, מתנהל בסופו של דבר בציר שבין היועמ"ש לבג"ץ/ בית המשפט העליון. לכן, הסנדקים של "השלטון המאפיוזי"/"הפשע המאורגן המדינתי" הם בג"ץ והיועמ"ש.
הסיבה היחידה לאופטימיות זהירה בפרשת הצוללות היא המחאה הציבורית חסרת התקדים,הנחושה והעקשנית.

צפו בפייסבוק: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218531869829377/?t=0

צפו ביוטיוב: https://youtu.be/ygKidjJ17y0
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/03/2019-03-22.html

■ ■ ■

השבוע החולף עמד ללא ספק בסימן הצוללות. ואחד החידושים המרעננים בפרשה בשבוע החולף היה כשראש הממשלה לשעבר, שר הביטחון לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר, “הגאון האסטרטגי" אהוד ברק, הכריז בעניין פרשת הצוללות: "לחקור מיד!” יש לנו התנהלות "גובלת בבגידה”, ו"שלטון מאפיוזי”. [ⁱ]

אני רוצה להתרכז השבוע בדיון אקדמי אך ורק בנושא צמד המלים האחרון בהכרזה של אהוד ברק - "שלטון מאפיוזי".

האם ההכרזה הזאת היא סתם אמירה חסרת בסיס ושערורייתית? או שמא המשטר בישראל אכן פועל כמאפיה, או כארגון פשע?ואם כן, מיהם החברים בארגון הפשע הזה? ומהו המבנה הארגוני?

הבהרה:

העניינים בהם אנחנו מדברים קשורים לבחירות, אבל הדיון פה הוא בשאלה העקרונית לגבי התנהלות המשטר בישראל. שאלה זאת חורגת בהרבה מעבר לענייני הבחירות שפתח.

I. מהו פשע מאורגן?

למונח פשע מאורגן קיימות הגדרות רבות, כולל הגדרות חוקיות באזורי שפיטה שונים.

1. נתחיל בהגדרה ישראלית, מההיבט אקדמי. הגדרה זאת מופיעה בעבודה של אבי דוידוביץ מי שהיה אז סטודנט לתואר שני בקרימינולוגיה:

"פשע מאורגן הוא תופעת פשיעה המציינת צורה ייחודית של עבריינות מאורגנת ומקצועית, העוסקת בעיקר במתן שירותים בלתי חוקיים, על-פי רוב מונופוליסטיים, במטרה להשיג רווחים חומריים קבועים, תוך כדי הסתייעות בבעלי תפקידים מרשויות השלטון.” [ⁱⁱ]

שימו לב במיוחד לשני אלמנטים בהגדרה הזאת:

א) עוסק בעיקר במתן שירותים בלתי חוקיים, על-פי רוב מונופוליסטיים,

ב) תוך כדי הסתייעות בבעלי תפקידים מרשויות השלטון.

כבר מההגדרה הפשוטה הזאת, עולה שפשע מאורגן כמעט תמיד קשור לשחיתות רשויות המשטר, שבפועל משתפות אתו פעולה בצורה זאת או אחרת.

2. נמשיך בהגדרה אמריקאית, מההיבט החוקי. הגדרה זאת היא ליבתו של החוק הפדרלי של ארה"ב למאבק בפשע המאורגן.החוק מוכר בקיצור כ-RICO, והוא נחקק בשנת 1970 [18 U.S.C. § 1961 et seq]. RICO היה מהפכה באכיפת החוק על פשיעה חמורה בארה"ב. ספרים נכתבו עליו. היום גם אי אפשר לדון בRICO ללא דיון מקיף בפסיקה שפירשה אותו לאורך השנים. לכן, מה שאומר כאן שטחי בהכרח.

א) RICO מדבר על פשע מאורגן כ"ENTERPRISE” - סוג של עסק, או יזמה, או פרויקט. באנטרפרייז הזה משתתפים אנשים. האנשים יכולים להיות מאורגנים במסגרות שונות, בין אם ברורות ומוגדרות היטב, ובין אם רופפותמאד.

ב) האנשים המעורבים באנטרפרייז עוסקים לאורך זמן, פעמים רבות, בפשיעה מסוגים טיפוסיים. החוק בארה"ב מונה35 סוגים של עבירות טיפוסיות ל"פשע מאורגן”, ביניהן: סחר בלתי חוקי בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, רצח, חטיפה,סחר בבני אדם, הימורים בלתי חוקיים, ועוד... חשוב לשים לב שהעבירות הטיפוסיות המנויות בחוק כוללות גם עבירותהקשורות ישירות לרשויות המשטר – כגון שוחד. כמו כן - עבירות הקשורות ישירות לרשויות החוק והמשפט - כגוןשיבוש מהלכי משפט ( כולל שיבוש חקירות, שיבוש הליכי תביעה, וגם שיבוש הליכים ומסמכים בבתי המשפט, איום או הטרדה של עדים, מודיעים, או קרבנות הפשיעה, המשתפים פעולה עם שלטונות החוק והמשפט).

ג)האנטרפרייז פועל לעתים קרובות תחת חזות כוזבת שמסתירה את אופיו האמתי. לדוגמה: בדון קורלאונה – המאפיה האיטלקית פועלת תחת חזות כוזבת של עסקי יצוא ויבוא שמן זית.

II. האם רשויות המשטר יכולות להיחשב לארגוני פשע במקרים מסוימים?

הרעיון, שרשויות המשטר יכולות להפוך בפועל לארגוני פשע, אינו מקובלת במערכת החוק והמשפט בישראל. בהתאם, גם התקשורת נמנעת מלדון במצבים כאלה, והציבור ברובו אינו מכיר את מושגי היסוד בתחום.

לעומת זאת, המצב, בו רשויות המשטר פועלות למעשה כארגוני פשע, מוכר היטב על ידי קרימינולוגים. זהו מצב טיפוסי במשטר מושחת. המונח האקדמי המתאר מצב כזה הוא: “פשע מאורגן מדינתי" ORGANIZED STATE CRIME. כלומר, זהו מצב, בו החזות הכוזבת, שמשמשת מסווה לפשע המאורגן – היא רשות שלטונית.

להבהרת נקודה חשובה זאת, אתן שתי דוגמאות מארה"ב:

1. בשנת 2000, בפרשת RAMPART SCANDAL, ניתנה פסיקה תקדימית בבית המשפט הפדרלי בלוס אנג’לס, שזכתה לתהודה רחבה. בית המשפט הפדרלי פסק, שבאופן עקרוני, מותר לאזרחים, שהם קרבנות של עבריינות של משטרת לוס אנג’לס, לתבוע פיצויים תחת החוק למאבק בפשע המאורגן – RICO. כלומר, אין לפסול על הסף תביעה, הטוענת שמשטרת לוס אנג’לס היא ארגון פשע. [ⁱⁱⁱ] האפשרות לתבוע פיצויים תחת RICO הייתה חשובה לקרבנות, כיוון שבתביעה תחת RICO, הקרבנות רשאים לתבוע פיצויים משולשים לעומת הפיצויים בתביעת נזיקין רגילה. [^iv] אולם בכדי להגיש תביעה כזאת, התובעים חייבים להוכיח שהנתבעים פעלו כארגון פשע, על פי ההגדרה של "פשע מאורגן" ב- RICO.

הפסיקה הזאת הייתה חלק מהאירועים בפרשת RAMPART SCANDAL, שהייתה פרשת שחיתות ענקית במערכת החוק והמשפט של לוס אנג’לס. מומחים רואים בפרשה זו את המקרה החמור ביותר בתולדות ארה"ב של שחיתות מערכת החוק והמשפט. המעוניינים יכולים לצפות בסדרת טלוויזיה תיעודית של הטלוויזיה הציבורית. [^v]

צריך לזכור, שבפרשת RAMPART SCANDAL, החזות הכוזבת, ששימשה את הפשע המאורגן הייתה רשויות החוק והמשפט עצמן: המשטרה, הפרקליטות, והשופטים.

2. בשנת 2011, בפרשה המוכרת בשם "ילדים תמורת מזומנים" [KIDS FOR CASH], הורשעו שופטים ואחרים במדינת פנסילבניה על פי החוק למאבק בפשע המאורגן - RICO. בפרשה זאת, שופטים קיבלו שוחד במיליוני דולרים מבעלי בתי כלא מופרטים לקטינים. בתמורה – השופטים דאגו שבתי הכלא יהיו תמיד מלאים. הקרבנות, כמו בלוס אנג’לס עשור קודם לכן, היו בעיקר בני מיעוטים. למעוניינים במידע נוסף, קיים סרט תיעודי גם על פרשה זאת. [^vi]

גם במקרה זה, החזות הכוזבת, ששימשה מסווה לפשע המאורגן, הייתה מערכת החוק והמשפט עצמה: בתי כלא ושופטים.

אם כך התשובה על השאלה השנייה ברורה: הן בתורת הקרימינולוגיה והן בתורת המשפט קיימת הסכמה רחבה, שרשויות המשטר יכולות במקרים מסוימים להיחשב לארגוני פשע. יתרה מכך, במקרים של שחיתות שלטונית קיצונית, רשויות החוק והמשפט הן שהופכות לארגוני פשע.

III. האם קיים פשע מאורגן ברשויות המשטר בישראל?

במטרה לענות על שאלה זאת, נסקור סדרת פרשות מעשרות השנים האחרונות:

1. פרשת קו 300 (1984) – קבוצת אנשי שב"כ, כולל בכירים, ניסו וכמעט הצליחו לתפור תיק רצח לקצין בכיר ומוערך.מערכת החוק והמשפט נכשלה בטיפולה בפרשה זו: הליכי ועדת החקירה (ועדת זורע) שובשו מתוך כוונת זדון על ידי בעלי עניין. חקירה על ידי צוות בראשות פרקליט המדינה יונה בלטמן שובשה גם היא מתוך כוונת זדון. חמור עוד יותר, היועמ"שיצחק זמיר, שהתעקש על חקירת אמת של הפרשה, פוטר למעשה. לעומת זאת, אנשי השב"כ, שהיו מעורבים בפרשה, זכו לחנינה מפוברקת מהנשיא חיים הרצוג – לפני הגשת כתב אישום ולפני הרשעה – תחת חותם כשרות מבג”ץ.
   ליבה של הפשיעה המאורגנת התרחשה במקרה זה במערכת הביטחון, כלומר החזות הכוזבת של ארגון הפשע במקרה זההייתה זרוע ביטחון של המדינה. טיוח הפרשה נעשה תחת דגל כוזב של בטחון המדינה. [^vii] הפרשה הדגימה את חוסר היכולת של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם פשיעה מאורגנת בצמרת הממסד הביטחוני.
2. פרשת בר-און חברון (1997) - בפרשה זאת נמכר משרד היועמ"ש בעסקה שכללה הבטחה לשיבוש מהלכי משפט בעניינו של אריה דרעי. המכירה השתבשה עקב חשיפה תקשורתית, שהובילה להתפטרותו של היועמ"ש רוני בראון תוך 24-48שעות ממועד מינויו. בתום החקירה, המשטרה המליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את שר המשפטים, צחי הנגבי, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן, ואת ראש תנועת ש"ס אריה דרעי בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
   היועמ"ש אליקים רובינשטיין, שמונה על ידי אותם חשודים עצמם להחליף את היועמ"ש רוני בר-און, החליט על סגירת התיקים, ואיש לא עמד לדין.
3. רשות המסים ופרקליטות מחוז ת”א תחת רות דוד (2002-עד היום) – אין צורך להרחיב בעניין פרשת רות דוד ורשות המסים. עיקרי הדברים ידועים לכל…
   על פרשת השחיתות ברשות המסים אמר בשנת 2013, מי שהיה אז היועמ”ש לשעבר, מני מזוז, שהיא “הדבר הקרוב ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים”. באותו ראיון הוא גם הביע את אכזבתו מהאופן בו טיפלו בתי המשפט בפרשה. [^viii]
   אולם השבוע התבשרנו שנוסף עוד נדבך לשיבוש מהלכי המשפט בפרשה זו: בג”ץ דחה עתירה נגד החלטתה של שרת המשפטים איילת שקד שלא להקים ועדת חקירה בעניין התנהלותה של רות דוד בתפקידה כפרקליטת מחוז ת”א, כולל פרשת השחיתות ברשות המסים: [^ix]

12. בענייננו, כעולה מתגובתם של המשיבים 1-2, החליטה שרת המשפטים לעת הזו שלא להקים ועדת בדיקה או ועדת בדיקה ממשלתית בעניין התנהלותה של המשיבה 3. החלטה זו התקבלה בשים לב לבדיקות הרבות והמקיפות שנערכו על ידי רשויות התביעה במסגרת תיקי החקירה בעניינה של המשיבה 3.

בנסיבות אלו, איננו סבורים כי החלטת שרת המשפטים הניצבת בליבת העתירה מהווה מקרה כה חריג ונדיר המצדיק התערבותו של בית משפט זה.

13. העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.

ומי ישב בראש המותב בבג"ץ? מני מזוז – זה שאמר שפרשת השחיתות ברשות המסים היא הדבר הקרוב ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים, וזה שהביע את אכזבתו מהאופן בו בתי המשפט טיפלו בפרשה.

בסופו של דבר, לאחר כ-15 שנים, ואין ספור הליכים בבתי המשפט בערכאות השונות, אפשר לסכם את דגם הפעולה הכללי בפרשה: מערכת החוק והמשפט כולה הצליחה למנוע חקירת אמת והעמדה לדין של המושחתים. בו בזמן,מערכת החוק והמשפט נקמה בחושפי השחיתויות – בראש ובראשונה בשוקי משעול וברפי רותם.

הפרשה מדגימה את חוסר היכולת של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם פשיעה מאורגנת במערכת החוק והמשפט.

1. פרשת רומן זדורוב ורצח תאיר ראדה ז"ל (2006-עד היום) – בפרשת רצח תאיר ראדה, הראיות היו צריכות להוביל לחשודים שהם בני נוער בבית הספר נופי גולן, ביניהם בני משפחה של אנשי משטרה. נכון להיום רומן זדורוב הורשע וריצה כבר כ-12 שנות מאסר. עיקרי הדברים ידועים לכל – בפרט ביחס להתנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה. הציבורמודע פחות לחלקם של השופטים בשיבוש הליכי משפט בפרשה זו. פרופ’ בועז סנג’רו כתב: "הרשעה ללא ראיות של ממש.” החוקר בדימוס אלכס פלג ז"ל כתב: “אין דבר שקושר את רומן זדורוב לזירת הפשע". חמור מכל מה שכתב פרופ מוטה קרמניצר: “ההתנהלות של הפרקליטות מפחידה… לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת.כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.” [^x]
   אפשר לומר, שקרמניצר בעצם הכריז על הפרקליטות, היועמ"ש, ובית המשפט העליון ארגון פשע. כי קרמניצר אומר,שהמערכת, שפועלת תחת החזות הכוזבת של מערכת חוק ומשפט, עוסקת בשיבוש מהלכי משפט (פשיעה טיפוסית של פשע מאורגן), במטרה להגן על המערכת עצמה.
2. פרשת מסמך הרפז (2010-2018) – הפרשה הסעירה את המדינה, ועיקרה היה ניסיון לשבש את הליך מינוי הרמטכ"ל תוך שימוש במסמך מזויף. הפרשה תוארה כ"ניסיון פוטש". בכירים במערכת הביטחון נחקרו כחשודים בפרשה, כולל הפצ”ר אז – אביחי מנדלבליט. כשהפרשה הגיעה לסיומה לאחר 8 שנים, נסגרו התיקים לכל המעורבים בפרשה, פרט לבועז הרפז,שהורשע בזיוף ונגזר עליו עונש של 220 שעות עבודה לתועלת הציבור… הפרשה מדגימה שוב את חוסר היכולת של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם עבריינות בצמרת מערכת הביטחון.
3. פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך (2011 – 2013) – בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים, שופטת בכירה עסקה בשיבוש כתבי בית דין ושיבשה מהלכי משפט במטרה לנקום בעו"ד, רפאל ארגז, באמצעות אישומים כוזבים. אין דרך לתאר התנהלות זאת פרט למרמה והפרת אמונים על כס המשפט. בסופה של הפרשה השופטת ורדה אלשייך לא הועמדה לדין פלילי על פעולותיה, ולא נענשה בכל צורה משמעותית. גם בפרשה זאת, הציבור אינו מודע להיקף השחיתות. פרשת הפרוטוקולים המפוברקים היא רק קצה הקרחון של התנהלותה של השופטת ורדה אלשייך במשך שנים בתיקי פירוקים, תספורות, כינוסים מהגדולים בתולדות המדינה. הפרשה גם חשפה שפברוקים הם עניין שגרתי בבתי המשפט לאחר המעבר לניהול תיקים אלקטרוניים. פרשת ורדה אלשייך מדגימה שוב את חוסר היכולת של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם עבריינות בצמרת מערכת החוק והמשפט.
4. אפי נוה ולשכת עורכי הדין (2015 – עד היום) - באוסף פרשות אלה הראיות מצביעות בין השאר על השחתת הליכי מינוי השופטים. כלומר – השחתת מערכת המשפט מיסודה. גם בפרשה זאת, שהיא רק בראשיתה, קשה להאמין שמערכת החוק והמשפט תהיה מסוגלת להתמודד עם שחיתות במערכת החוק והמשפט עצמה.

לסיכום – סדרת הפרשות שמניתי מצביעה על התנהלות אופיינית לפשע מאורגן, בפרט בצמרת מערכת החוק והמשפט ובצמרת מערכת הביטחון.

IV. האם יש לראות בפרשת הצוללות “שלטון מאפיוזי”, כלומר "פשע מאורגן מדינתי”?

פרשת הצוללות מורכבת משתי פרשות הכרוכות זו בזו:

א) פרשת הצוללות וכלי השיט – קבוצה של אנשים, רובם ככולם קשורים לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך זו או אחרת, ערכו סדרה ארוכה של מהלכים בענייני רכש הנוגע לליבת ביטחון המדינה, בסכומים ניכרים, וכן הרשאת מכר הצוללות למצרים.ההתנהלות כולה נחזית כאנטרפרייז, תחת חזות כוזבת של ניהול ביטחון המדינה, שבפועל נועד להעשיר את המעורבים בעניין על חשבון משלם המסים וביטחון המדינה. העבירות בהן מדובר – כגון שוחד – הן עבירות טיפוסיות של פשע מאורגן.

ב) פרשת החשדות בדבר שיבוש מהלכי משפט בפרשת הצוללות על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט במטרה להעלים את חלקו שלראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה. [^xi]

עם חלוף הזמן מאז החשיפה הראשונה של פרשת הצוללות, מצטברות ראיות להתנהלות חריגה של היועמ"ש אביחי מנדלבליט,הנחזית כשיבוש שיטתי של החקירות ומהלכי המשפט: (קרדיט לאור-לי ברלב על רוב הרשימה)

1. ניגודי עניינים וסירוב לפסול את עצמו: למרות טענות חוזרות על ניגודי עניינים חמורים של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בענייןחקירות השחיתות הקשורות לראש הממשלה בנימין נתניהו בכלל, ובפרשת הצוללות בפרט – מנדלבליט מסרב לפסול אתעצמו ממעורבות ישירה בחקירות ובהחלטות הפרקליטות בפרשה. [^xii]
2. ניסיון למנוע חקירת משטרה בפרשה: בנובמבר 2016, לאחר שהעיתונאי רביב דרוקר חשף את הפרשה, הכריז היועמ"שאביחי מנדלבליט, מראש, ש"אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות". [^xiii]
3. מניעת חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כחשוד בפרשה: [^xiv,^xv] לאחרונה אמר פרקליט המדינה לשעבר משהלדור, ש”ייתכן שההודעה מראש שנתניהו לא חשוד בפרשת הצוללות שיבשה את החקירה”. [^xvi]
4. היועמ"ש אביחי מנדלבליט השהה את פתיחת "הבדיקה" בפרשה.
5. היועמ"ש אביחי מנדלבליט השהה את פתיחת חקירת המשטרה בפרשה.
6. היועמ"ש אביחי מנדלבליט השהה חקירת דמויות מפתח בחקירת הפרשה. [^xvii]
7. היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסם את צה"ל ומשרד הביטחון מחקירת הפרשה.
8. היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסם את משרד מבקר המדינה מחקירת הפרשה. [^xviii]
9. היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסם חקירה של משטרת ישראל בחברת טיסנקרופ. [^xix]
10. היועמ"ש אביחי מנדלבליט חסם את משטרת גרמניה מחקירת הפרשה.
11. למרות שקשריו העסקיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם איש העסקים, בן דודו, נתן מיליקובסקי היו ידועיםלפרקליטות זמן רב – לא נחקרו.
12. המניות בחברה ו/או חברות הקשורות ישירות לעסקי הפלדה ולחברת טיסנקרופ הגרמנית: גם לאחר גילוי קבלת המניות,החזקת המניות, ומכירתן על ידי מר בנימין נתניהו, וגם לאחר שנתפס בשקרים ובהחלפת גרסאות - לא נחקר באזהרהבעניין זה. [^xx]
13. ביום 20 למרץ, 2019, התפרסם שראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, אמר בגל"צ שחוקר בתיק 3,000 אמרלו כשסיים לתת עדות במשטרה: "מר ברק, לפי השאלות שלך נדמה שאתה חושב שאנחנו חוקרים כל מה שעולהבדעתנו... אתה טועה, אנחנו חוקרים את מה שמתירים לנו לחקור". מתוך כך עולה החשד, שהיועמ"ש אביחי מנדלבליטחסם את חקר כל האמת בפרשה. [^xxi]
14. שר הביטחון לשעבר משה יעלון פנה לרשויות אכיפת החוק בעניין חשדותיו ביחס להתנהלותו של ראש הממשלה בנימיןנתניהו בפרשה. יעלון אמר בין השאר: "למרות שמדובר בעסקת רכש ביטחונית, אין ולו חשוד אחד מאנשי משרד הביטחון.כל מעגלי השחיתות משיקים לנתניהו ולשכתו, לאנשיו שהעדיפו בצע כסף על פני ביטחון המדינה. עדיין לא מאוחר מדילחקור את נתניהו באזהרה בפרשה, אם כל כך הרבה ממקורביו, הסמוכים לאזניו, הצמודים לשולחנו. נאמני נאמניו,נחקרו כחשודים וכעת המשטרה ממליצה להגיש נגדם כתבי אישום חמורים, איך יתכן שהוא לא ידע?" [^xxii] לטענתו שליעלון, תלונתו לא נחקרה כראוי, והוא חזר והאשים את היועמ"ש אביחי מנדלבליט בהסתרת האמת בפרשה זו. [^xxiii]
15. אישור מכירת צוללות מתקדמות למצרים, מעשה הנחזה כפגיעה חמורה בביטחון המדינה: חשדות שראש הממשלה בנימיןנתניהו הוא שאישר את מכירת הצוללות למצרים, תוך עקיפת שר הביטחון, הועלו כבר בשנת 2017. [^xxiv] ראש הממשלהבנימין נתניהו הכחיש בעבר שהיה מעורב במתן אישור למכירת הצוללות המתקדמות למצרים. [^xxv] ראש האגףהמדיני-ביטחוני במשרד הביטחון לשעבר עמוס גלעד העיד במשטרה בפרשת זו כבר ביולי 2017. [^xxvi] יחד עם זאת, רקלאחרונה נודע שעמוס גלעד העיד במשטרה, שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שאישר את מכירת הצוללות המתקדמותעל ידי גרמניה למצרים. [^xxvii] אולם אין בסיכום חקירת המשטרה בפרשה כל התייחסות לעסקת הצוללות בין גרמניהלמצרים.
16. ניקוי ראש הממשלה בנימין נתניהו מכל חשד: כבר באוקטובר 2017 העביר היועמ"ש אביחי מנדלבליט מכתב רשמי לממשלת גרמניה, האומר ש"החשדות בתיק 3000 אינם נוגעים למקבלי ההחלטות”. ללא מכתב זה, הייתה נמנעת החתימה על מזכר ההבנות. [^xxviii] בהמשך, במרץ 2018 התפרסם, שמומחים בהנהגת היועמ"ש אביחי מנדלבליט עסקובהגבלת החקירה כך שלא תפגע במזכר ההבנות מחודש אוקטובר, 2017, בין מדינת ישראל לבין גרמניה. כלומר, מניעת ביטול מזכר ההבנות הפכה להצדקה לשיבוש החקירות. אולם צה"ל ומשרד הביטחון הרי התנגדו לרכש הזה מלכתחילה. [^xxix] מתוך כך עולה החשד, שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט יצר בכזב מראית עין של מעשים ופעולות למען האינטרס הציבורי– בטחון המדינה - בשעה שבפועל עשה ופעל בניגוד גמור לאינטרס הציבורי ולמען האינטרס האישי של ראש הממשלהבנימין נתניהו, ואולי גם אינטרסים אישיים של היועמ"ש אביחי מנדלבליט עצמו. [^xxx]

לסיכום: התנהלותם של מנדלבליט ואחרים המשתפים אתו פעולה בחקירות פרשת הצוללות הפכה לפרשה בפני עצמה – שיבוש מהלכי משפט – תופעה טיפוסית לפשע מאורגן.

VIII. האם אפשר לצפות לאכיפת החוק בפרשת הצוללות? רק לחץ ציבורי נחוש ועקשני יוכל להפסקת שיבוש מהלכי החקירות ולהביא לעשיית צדק

כל תחזית בפרשת הצוללות צריכה לכלול בבסיסה את הידוע לנו על התנהלות מערכת החוק והמשפט בפרשות, שציינתי קודם:

א) פרשת קו 300

ב) פרשת בר-און חברון

ג) פרשת רשות המסים ורות דוד

ד) רומן זדורוב ורצח תאיר ראדה ז"ל

ה) פרשת מסמך הרפז

ו) פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך

ז) פרשות אפי נוה.

המסקנה מתקדימים אלה אינה מעודדת. הקו הברור בכל הפרשות הוא חוסר יכולת להתמודד עם פרשות של פשע מאורגן מדינתי, בפרט כשמעורבים בו בכירים במערכת הביטחון או בכירים במערכת החוק והמשפט. בפרשת הצוללות – מעורבות היום גם צמרת מערכת הביטחון, וגם צמרת מערכת החוק והמשפט.

בפרט, צריך לשים לב לפרשת קו 300, פרשת רות דוד ורשות המסים, ופרשת רומן זדורוב. המהלכים בפרשות אלה נמשכו שנים.אולם בדיעבד, אפשר לומר, שכבר בתחילתן של פרשות אלה החלו פעולות שיבוש מהלכי המשפט. בהמשך, גם כאשר המשך השיבוש חייב צעדים שערורייתיים – בכירים במערכת, כולל בפרט היועמ"ש ושופטי בג"ץ, לא היססו להמשיך בשיבושים.

הסיבה היחידה לאופטימיות זהירה היא ההתעוררות הציבורית: רק מחאה ציבורית נחושה ועקשנית תוכל אולי להביא לשינוי בהתנהלות מערכת החוק והמשפט.

IX. משרד היועמ"ש מייצג את אחד הכשלים המרכזיים בשיטת המשטר בישראל – אפילו OECD זיהה את הבעיה. 

התנהלותו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפרשת הצוללות, משקפת ניגודי עניינים חמורים. ניגודי העניינים האינהרנטיים במשרד היועמ"ש זוהו כבר לפני שנים. בשנת 2007 התנה ארגון OECD את קבלת ישראל לארגון ברפורמה מבנית במשרד היועמ"ש. [^xxxi]בהמשך נסוג OECD מדרישה זאת תחת לחץ כבד. עם מינויה לשרת המשפטים, איילת שקד הכריזה על כוונתה לממש את פיצולמשרד היועמ”ש. [^xxxii] מימוש השינוי במבנה משרד היועמ"ש היה יכול למנוע את השיבושים שאנו רואים עכשיו. אולם היועמ"ש אביחי מנדלבליט בשיתוף עם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, פעלו לסיכול כוונתה של השרה איילת שקד. [^xxxiii] החשד העולהמהמעשים הנ"ל הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו, והיועמ"ש אביחי מנדלבליט התנגדו לכוונתה של שרת המשפטים לפצל אתמשרד היועמ"ש בכדי לאפשר את שיבוש מהלכי המשפט בפרשות הקשורות לראש הממשלה בנימין נתניהו.

X. שיבוש מהלכי משפט בפרשות השחיתות החמורות מתנהל תחת שרביטם של היועמ"ש ובג"ץ.

בפרשות הקודמות שתיארתי, וגם בפרשות הקשורות לראש הממשלה נתניהו, שיבוש מהלכי המשפט מתנהל בסופו של דבר תחת שרביטם של היועמ"ש ובג"ץ. בג"ץ דוחה שוב ושוב עתירות שמאתגרות את התנהלות היועמ"ש. אולי הבוטה שבהן הייתה החלטת בג"ץ המתירה את המשך הפגישות בארבע עיניים בין היועמ"ש לראש הממשלה.

לכן, הסנדקים של "השלטון המאפיוזי"/"הפשע המאורגן המדינתי" הם בג"ץ והיועמ"ש.

קישורים

 

i נתניהו חייב להיחקר ומיד! | אהוד ברק

https://twitter.com/barak_ehud/status/1108778803520856069/video/1

ii פשע מאורגן בארץ ובעולם תיאוריות ומציאות | אבי דוידוביץ’

http://www.xn--7dbl2a.com/1993/07/30/%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A4%D7%A9%D7%A2-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%AA/

iii 2000-08-30 Rackets law can be used against police in Los Angeles | NYT

https://www.nytimes.com/2000/08/30/us/rackets-law-can-be-used-against-police-in-los-angeles.html?mtrref=undefined&gwh=396B68A24976B1D42AA8919CE02DA788&gwt=pay

ivTreble damages – Wikipedia

https://en.wikipedia.org/wiki/Treble_damages

vRampart Scandal: LAPD Blues | PBS

https://www.youtube.com/watch?v=uiWMLYfp8tQ

vi Kids For Cash (2014) by Robert May

https://youtu.be/vxpNynnYwC0

vii1986-05-28 זמיר: בפרשה זו יש אישים הנושאים שם הביטחון לשווא, מעריב

http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR/1986/05/28&id=Ar00104

viii2013-06-05 מני מזוז תוקף את המערכת המשפטית על הפסיקות בעניין אולמרט, הנגבי ורשות המסים. ראיון | הארץ

https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2038952

ixפס"ד בעתירת התנועה לאיכות השלטון נ שרת המשפטים, היועמ"ש ורות דוד (בג"ץ 6874/18)

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts

x2014-10-16 פרופ' מרדכי קרמניצר: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה" | הארץ

https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2459167

xi2018-11-14 האם פרשת הצוללות תוליד פרשה נוספת הנוגעת לאופן שבו התנהלה החקירה? | גלובס

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001260371

xii2017-01-19 מאמר מערכת: מנדלבליט, משוך את ידיך | הארץ

https://www.haaretz.co.il/whtzMobileSite/opinions/editorial-articles/.premium-1.3222737

xiii 2016-11-20 היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות | ישראל היום

http://www.israelhayom.co.il/article/428947

2016-11-20 בכירי משרד המשפטים נועדו אצל היועמ"ש: אין חשד לפלילים בפרשת הצוללות | הארץ

https://www.haaretz.co.il/news/law/1.3128059

xiv פרשת הצוללות: מנדלבליט צריך להתפטר - ובהמשך אולי להיחקר | הארץ

https://www.haaretz.co.il/blogs/misgav/.premium-1.5771708

xv2017-08-10 דווקא בצוללות הוא לא חשוד? | הארץ

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4341789

xvi 2018-11-30 משה לדור: ייתכן שההודעה מראש שנתניהו לא חשוד בפרשת הצוללות שיבשה את החקירה | הארץ

https://www.haaretz.co.il/news/law/1.6701765

xvii 2017-07-10 פרשת הצוללות-ספינות: גם שומרי הסף יידרשו להסברים | הארץ

https://www.haaretz.co.il/blogs/misgav/.premium-1.4239043

xviii2019-03-05 מבקר המדינה לא יבדוק את נסיבות רכישת הצוללות והספינות מתאגיד טיסנקרופ

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001276756

xix2018-11-13 מדוע חקירת פרשת הצוללות נעצרה בפתח משרדי טיסנקרופ?

https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.6651084

xx2019-02-20 נתניהו, בן הדוד והגרסאות הסותרות: כל מה שצריך לדעת על פרשת מניות הפלדה | דה מרקר

https://www.themarker.com/law/.premium-1.7041374

xxi אור-לי ברלב | טוויטר

https://twitter.com/Joseph_Zernik/status/1108482395857186816

xxii 2018-11-08 בכיר גרמני על "פרשת הצוללות": עניין ישראלי פנימי, מחויבים לביטחון ישראל | ישראל

https://www.israelhayom.co.il/article/606221

xxiii 2018-11-11 יעלון למנדלבליט: "שאלות קשות עולות מאופן התנהלותך בפרשת הצוללות" | מעריב

https://www.maariv.co.il/breaking-news/Article-670139

xxiv 2017-07-17 לפיד: נתניהו אישר מכירת צוללות מגרמניה למצרים בלי לעדכן את שר הביטחון | Ynet

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4988589,00.html

xxv 2017-07-17 נתניהו על מכירת הצוללות למצרים: "החלטה גרמנית" | Ynet

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4991674,00.html

xxvi 2017-07-17 פרשת הצוללות: עמוס גלעד מסר עדות; המספנה בגרמניה: אין לנו כלים לחקור | Ynet

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4990977,00.html

xxvii 2019-03-17 עמוס גלעד העיד במשטרה: נתניהו אישר לגרמניה למכור צוללות למצרים | הארץ

https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.7025249

xxviii 2017-11-02 פרשת הצוללות: מנדלבליט אישר לגרמניה שדרג קבלת ההחלטות לא מעורב | מעריב

https://www.maariv.co.il/news/law/Article-606228

xxix 2019-03-20 יעלון: "רכש הצוללות? נתניהו חתם, אבל אף אחד לא ביקש זאת"

https://www.israelhayom.co.il/article/642777

xxx פרשת הצוללות: "חקירת נתניהו לא תפגע בעסקת הרכישה" | Ynet

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5138384,00.html

xxxi 2009-10-08 רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?| באתר Nrg‏

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/16/ART1/951/298.html

xxxii 2015-10-09 איילת שקד: ''רציתי לפצל את תפקיד היועמ''ש, אבל אין לי יכולת להעביר את זה.'' (רוטר על פי ידיעות אחרונות)

http://rotter.net/forum/scoops1/253473.shtml

xxxiii 2015-08-06 נתניהו מתנגד ליוזמת איילת שקד לבחון פיצול תפקיד היועמ"ש

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3666379,00.html

 

2019-03-19 בחירות וסייבר - מפגש בפורום סייבר ומשפט באוניב חיפה עם יוחאי בנקלר (הרווארד)

Joseph Zernik is with ‎מיכאל מוריס-רייך וב‎ and 3 others.

March 19 at 10:51 PM

בחירות וסייבר - מפגש בפורום סייבר ומשפט באוניב חיפה עם יוחאי בנקלר (הרווארד)

■ ■ ■

   

עדי Adi Ben Yaccov החליט להיות נחמד, ונסענו לחיפה למפגש עם פרופ' למשפטים יוחאי בנקלר מהרווארד לרגל הספר החדש שלו - בנקלר מהרווארד לרגל הספר החדש שלו - "פרופגנדה ברשת". יחד עם בנקלר הופיעו גם: א) דר' ענת בן דוד - ממייסדי המעבדה למדיה ולמידע, האוניב הפתוחה, ב) איתמר ב"ז - העין השביעית, ג) תא"ל (מיל) איתי ברון - סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניב ת"א, ד) פרופ למשפטים טל ז'רסקי - אוניב חיפה.
הנושא של בחירות, פרופגנדה וסייבר הוא נושא חם, כמובן, גם בארץ וגם בחו"ל.
את בנקלר אני מכיר קצת בהתכתבות, עוד מהתקופה שחייתי בארה"ב. ההישג הגדול שלו מבחינתי - יזם מכתב לקונגרס של יותר מ-100 פרופסורים למשפטים מבתי ספר מובילים בארה"ב, שקרא לחקיקת חוקי אתיקה בני אכיפה על שופטי בית המשפט העליון - גינו ומחו על שחיתות שופטי בית המשפט העליון בארה"ב. ההרצאה שלו היום היתה סקירה של הספר החדש. נקודת המוצא של בנקלר היא שאנחנו חיים בעידן ה"בתר-אמת" [POST TRUTH]. בזה אין כל חדש.
ולכל מי שמכיר קצת את התקשורת והרשתות החברתיות בארה"ב - תכנים וסגנון - לא היה הרבה חדש בממצאים של בנקלר. אולי אפילו היה מאכזב.
בעיקר - נראה היה שבנקלר נעזר בצוות טכני טוב, ואסף נתוני רשת מכאן ועד להודעה חדשה. אבל לא היה פה מחקר אקדמי במובן הקלאסי - לא היתה כל הנחת עבודה, לא היו כל מסקנות עומק, מלבד תיאור של הנתונים.
בנקלר שוב ושוב דיבר על "משבר אפיסטמי". הזכיר לי את ראש המוסד בדימוס פרדו, שאמר אתמול, שהרשתות החברתיות "הוציאו את הדמוקרטיות מכלל שליטה". בשני המקרים נראה שהדוברים מתקשים להתמודד עם מציאות, בה הציבור יכול לגשת למגוון רחב של מידע באופן עצמאי, וחמור מזה - לבטא את עמדותיו ביעילות במרחב הציבורי... הממסד איבד את המונופול על האמת...
והפתרון שבנקלר מציע? ריגולציה -- אבל הוא עדיין לא בטוח איזו רגולציה בדיוק...
היתה לי הרגשה שאם בנקלר היה חי בימיו של ממציא הדפוס גוטנברג, הוא היה חש "משבר אפיסטמי" דומה. פתאום הכנסיה איבדה את המונופול על האמת. אנשים יכלו לקרוא, וחמור מזה - לכתוב ולפרסם ספרים. וגם אז, הפתרון המידי היה צנזורה קפדנית של הכנסיה על בתי הדפוס.
הישראלים לעומת זאת היו מעניינים מאד:
א) דר' ענת בן דוד - הציגה מחקרים על פעילות ונוכחות ברשת של כל 120 חברי הכנסת. מה שהיה ברור: נתניהו משחק בליגה משל עצמו - גם בנוכחות ברשת, וגם בשימוש בטכנולוגיות פרופגנדה מתקדמות. מבחינה זאת, מערכת הבחירות נראית כמו הופעה של גוליבר בארץ הגמדים.
ב) איתמר ב"ז - נתן דיאגנוזה אחרת לגמרי למצב, ואולי יותר מדויקת - התקשורת בישראל "חולה מאד". תקציבים דלים, אין כמעט תחקירים עצמאיים. התקשורת ניזונה מיחצנים ועסקנים שמגישים לה מידע מבושל לפי טעמם. לכן, הציבור מאבד אמון בתקשורת, וניזון ממידע חליפי.
ג) תא"ל (מיל - לשעבר ראש חטיבת מחקר,אמ"ן) איתי ברון - היה אולי המעניין מכולם. תיאר את ההשלכות של המציאות החדשה ב"חדרי הביטחון הלאומי":
* קושי גדל להבחין בין אמת לשקר
* חוסר בהירות לגבי הצורך להבחין בין אמת ושקר.
* מתקפה ממסדית על אומרי האמת.
השמעת הפריט האחרון - "מתקפה ממסדית על אומרי האמת" - והדגשתו על ידי בכיר במערכת הביטחון הלאומי - החזיר לי איזה שבב אמון, שיש עדיין אנשים ישרים במערכת איפושהו...
ד) פרופ טל ז'רסקי - מהערכיים - שמענו פרשנויות חליפיות למגילת אסתר: "וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר-הַמֶּלֶךְ; קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי-סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ"