2025-08-20 שי ניצן העלים כנראה תלונה פלילית שהוגשה במשטרה נגד השופטת אספרנצה אלון; שר המשפטים והיועמשית משתפים פעולה בטיוח הפרשה...

 2025-08-20 

שי ניצן העלים כנראה תלונה פלילית שהוגשה במשטרה נגד השופטת אספרנצה אלון; שר המשפטים והיועמשית משתפים פעולה בטיוח הפרשה...

עתירת חופש המידע המתנהלת בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בפני השופטת דנה כהן-לקח מספקת תובנות חסרות תקדים בעניין מערכת החוק והמשפט בישראל. מתוך העתירה עולה כי שי ניצן העלים כנראה תלונה פלילית שנרשמה כדין במשטרת ישראל נגד השופטת אספרנצה אלון. בקשת חופש המידע, שממנה עלתה העתירה, ביקשה "‫מסמך‬ ‫בחתימת‬ ‫בעל ‫הסמכות ‬‫המתאימה‪,‬‬ ‫ובו‬ ‫החלטה‬ ‫בעניין‬ ‫בקשתי‬ ‫ליועמ"ש‬ להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון בפלא‫‬ ‬‫‪223561-2016‬‬ והנמקה להחלטה". התלונה הייתה מבוססת על פברוקים מקוריים ומתוחכמים של השופטת אספרנצה אלון בנט המשפט. פרקליטות המדינה מייצגת את שר המשפטים והיועמשית בעתירה, ועושה כמיטב יכולתה לטייח, ודווקא כאן שר המשפטים והיועמשית משתפים פעולה... לטענת העותר, יש לראות בהליכים בעתירה זו חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שכן הם עלולים להקים נורמה חדשה בעניין "פברוקים" - שיבוש כתבי בית דין והליכי משפט על ידי שופטים.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/08/2025-08-20.html

 

תמונות | השופטת אספרנצה אלון, עו"ד עמוס צדיקה, השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן ארי - הפרשה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה החלה בשנת 2013 עם השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה. עד שנת 2023, שמונה שנים לאחר שעברה לבית המשפט המחוזי, נותר התיק המרכזי בפרשה רשום על שם השופטת אספרנצה אלון, וגם אז, התיק הופנה/נותב לחברתה הטובה השופטת הילה גורביץ, מחוץ לנהלים הקבועים בבתי המשפט לענייני משפחה. הפרשה נמשכת עד היום על ידי השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי. תלונה פלילית נפרדת, משלימה נרשמה נגד השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי.

בעתירת חופש המידע בבית המשפט המחוזי בירושלים (עת"מ 37010-06-25 צרניק נ' יריב לוין), מנסה העותר, יוסף צרניק, PhD, LLB, לגלות מה עלה בגורלה של התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון. התלונה נבדקה על ידי חוקרי הונאות במשטרה והתקבלה לרישום. מיד לאחר מכן נשלחה על ידי העותר ליועמ"ש אביחי מנדלבליט עם דרישה להורות למשטרה לפתוח בחקירה. על פי החוק, רק היועמ"ש מוסמך להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד שופט, ורק היועמ"ש מוסמך להחליט על הגשת כתב אישום נגד שופט.

תמונה | התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון נשלחה ללשכת היועמ"ש אביחי מנדלבליט עם דרישה להורות על פתיחה בחקירה פלילית. היועמ"ש הוא היחיד המורשה בחוק להחליט בעניין. אולם בסופו של דבר פרקליט המדינה שי ניצן העלים כנראה את התלונה בחוסר סמכות.

בהמשך, במשך חודשים רבים, אי אפשר היה לקבל כל תשובה ממשרד המשפטים, מלשכת היועמ"ש או מפרקליטות המדינה בדבר גורלה של התלונה. בסוף שנת 2024 פנה העותר לשימוש בחוק חופש המידע במקום בו היה אמור לקבל הודעה מהרשויות. 

בבקשת חופש המידע ביקש העותר: "‫מסמך‬ ‫בחתימת‬ ‫בעל ‫הסמכות ‬‫המתאימה‪,‬‬ ‫ובו‬ ‫החלטה‬ ‫בעניין‬ ‫בקשתי‬ ‫ליועמ"ש‬ להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון בפלא‫‬ ‬‫‪223561-2016‬‬ והנמקה להחלטה".

לאחר כשלושה חודשי הליך חופש המידע הגיעו חדשות טובות... לאחר חיפוש עקשני של אנשי חופש המידע במשרד המשפטים, התברר לבסוף ששי ניצן היה זה שהעלים את התלונה, למרות שהיה חסר סמכות בעניין... מתוך התקשורת הבלתי פורמלית עם משרד חופש המידע במשרד המשפטים עלה גם הרושם שבמקרה זה היה שיבוש כלשהו ברישום המסמכים במערכות המידע של משרד המשפטים - משרד היועמ"ש ומשרדי הפרקליטות... ולכן נדרשו 3 חודשים לברר במה מדובר...

אולם גם בהמשך לא הצליח משרד חופש המידע במשרד המשפטים לאתר את המסמך המבוקש - החלטה על הפסקת הטיפול בתלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון. מתוך התקשורת הבלתי פורמלית עם משרד חופש המידע במשרד המשפטים עלה כי "היחידה אינה משתפת פעולה". היחידה בה מדובר היא לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים).

מצב זה, כשלעצמו, קשה להפנמה. לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) היא אחד הגופים השלטוניים החשובים ביותר לאכיפת החוק במדינת ישראל וליושרת מערכת המשפט הפלילי. סירוב של לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לקיים את חוק חופש המידע בעניין תשובה למלין בדבר הטיפול בתלונתו אינו סביר בעליל...

 

תמונה |  ליבת המענה על בקשת חופש המידע היא מכתבה של עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). המכתב נחזה כמעשה הטעיה/תרמית/מרמה בפני עצמו על ידי בכירה בפרקליטות המדינה מול אדם שאינו עורך דין. עו"ד מוריה גרין נזהרה שלא לומר מילה לעניין - האם קיימת או לא קיימת החלטה של שי ניצן ביחס לתלונה הפלילית בעניין השופטת אספרנצה אלון... היא גם לא מגלה מה יום מתן ההחלטה כביכול... מוריה גרין גם נזהרת שלא לומר מילה בעניין סמכותו או חוסר סמכותו של שי ניצן לתת החלטה מסוג זה. במקום זאת מוריה גרין טוענת שההחלטה לסגור את התלונה הייתה החלטה נכונה, כי לא הייתה בתלונה לא גם "ראשית ראיה" לעבירה פלילית... 

וכך, בתום שישה חודשים של הליך חופש המידע, שביקש לקבל החלטה שניתנה, אם ניתנה, בעניין התלונה הפלילית נגד אספרנצה אלון, ליבת מענה חופש המידע הייתה מכתב מטעם עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). המכתב הגיע רק לאחר שמשרד חופש המידע במשרד המשפטים גילה לעותר שהצליחו לאתר את הרישומים בקשר לתלונה הפלילית שהגיש נגד השופטת אספרנצה אלון. קודם לכן, פניות חוזרות לאותו משרד - המשנה לעניינים פליליים - לא זכו לתשובה. 

תמונה | ליבת המענה על בקשת חופש המידע היא מכתבה של עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מיום 30.3.2025. המכתב נחזה כמעשה הטעיה/תרמית/מרמה בפני עצמו על ידי בכירה בפרקליטות המדינה מול אדם שאינו עורך דין. 

מכתבה של עו"ד מוריה גרין הסביר שהמצב מסובך, אנחנו לא יודעים אם קיימת או לא קיימת החלטה. אבל היא הייתה החלטה נכונה ומבוססת... שי ניצן נעזר במשטרה, ולא הייתה בתלונה גם "ראשית ראיה" לעבירה פלילית של השופטת אספרנצה אלון, אולי היו "אי דיוקים" בסדר הדין האזרחי...

אבל מהיכן יודעת עו"ד מוריה גרין מה הייתה החלטת פרקליט המדינה שי ניצן? ומהיכן היא יודעת כי לא הייתה גם "ראשית ראיה" לעבירה פלילית של השופטת אספרנצה אלון? מהו המקור למידע שהיא מסרה?

תמונה | הדרך בה בחרה עו"ד מוריה גרין, מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לטפל בסוגיית ההחלטה על התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון אינה מקורית. בתחום דיני חוזים, הגישה הזו אסורה ברחבי העולם דובר האנגלית על פי חוק הנקרא "חוק ההונאות".

הדרך בה בחרה עו"ד מוריה גרין, מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לטפל בסוגיית ההחלטה על התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון אינה מקורית. בתחום דיני חוזים, הגישה הזו אסורה ברחבי העולם דובר האנגלית על פי חוק הנקרא "חוק ההונאות".

חוק ההונאות הוא חוק שמקורו במשפט האנגלי המקובל בימי הביניים. בהמשך הוא הפך לחוק של הפרלמנט, וגרסאות שונות שלו קיימות כמעט בכל המדינות דוברות האנגלית. החוק שייך לדיני חוזים, והוא אוסר על ניהול הליכים משפטיים בעניין חוזה, בהם התביעה מבוססת על חוזה אותו התובע אינו מגיש לבית המשפט. חוק ההונאות מוכר גם במשפט הישראלי, הוא מופיע בפסיקת בית המשפט העליון, והוא קשור גם לדיני מקרקעין ודיני צוואות בישראל בעניין דרישת הכתב.

גם בעניין מענה חופש המידע הגישה הזו פסולה, שכן היא נוגדת את כלל הראיה הטובה ביותר. כמו כן, הגישה שהדגימה עו"ד מוריה גרין במכתבה ערערה לטענת העותר את חזקת התקינות המינהלית... 

יתר על כן, מכתבה של עו"ד מוריה גרין הוא עכשיו ליבת עמדת פרקליטות המדינה בעתירת חופש המידע, בה שר המשפטים יריב לוין והיועמשית גלי בהרב-מיארה הם בין המשיבים. לכן, מכתבה של עו"ד מוריה גרין מייצג לכאורה את עמדת שר המשפטים והיועמשית. מצב זה, של הסכמה בין שר המשפטים והיועמשית בעניין הנחזה כטיוח, קשה להבנה על רקע הדיווחים בתקשורת על העדר הסכמה בין השניים הנובע מן המחלוקת בעניין "רפורמה משפטית" ומעמד משרד היועמ"ש...

לטענת העותר, לעמדת הפרקליטות בעניין זה חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. ההליכים בעתירה זו עלולים לקבוע נורמות חדשות בעניין שיבוש כתבי בית דין על ידי שופטים. לטענת העותר, הסכר בעניין זה נחזה כעומד על תילו בפרשת השופטת הילה כהן בשנת 2005. אולם לאחר כניסת נט המשפט לשירות בשנת 2010, פרשת השופטת ורדה אלשייך בשנים 2012-2011 סימנה את פריצת הסכרים...

תמונה | הפרוטוקול "טרם נחתם" - פברוק מתוחכם של השופטת אספרנצה אלון ויד ימינה עו"ד עמוס צדיקה. 

ולעניין עצמו: האם היה ממש בטענתה של עו"ד מוריה גרין, שלא הייתה גם "ראשית ראיה" לעבירה פלילית בתלונה נגד השופטת אספרנצה אלון?

התלונה הייתה מבוססת על פברוקים מקוריים ומתוחכמים במיוחד של אספרנצה אלון בשיתוף פעולה עם עו"ד עמוס צדיקה. אחד מהם היה הפרוטוקול "טרם נחתם". תוכנו של הפרוטוקול שקרי ומטעה, החל בשמות בעלי הדין, כינויי הצדדים ומספרי ת"ז בדויים. על פניו הפרוטוקול נושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם". מסמך זה הוא דוגמה של פברוק יחיד ומיוחד בתולדות השפיטה במדינת ישראל. 

שנים לאחר מכן, ביום 4.9.2024 הוציאה הנהלת בתי המשפט (יוזמה של עו"ד ברק לייזר?) מכתב בירור תלונה מפוברק (לא הוגשה כל תלונה) שאומר שחותמת המים האלקטרונית "טרם נחתם" אינה מאפיין "מובנה" של נט המשפט מבית הנהלת בתי המשפט... החותמת היא כנראה תוצאה של "תקלה"... יחד עם זאת, לא היה במכתב בירור התלונה כל רמז שהשופטת אספרנצה אלון התבקשה לענות: איך הפקת את הפרוטוקול "טרם נחתם" בנט המשפט? ולאיזו תכלית הפקת את הפרוטוקול "טרם נחתם"?

על פניו, נראה שאם אכן מדובר בשינוי בכתב בית דין, שאינו חלק "מובנה" ממערכת נט המשפט, נדרשה פה חקירה רצינית הרבה יותר. הופעת הפרוטוקול "טרם נחתם" מצביעה על כשלים חמורים הרבה יותר בנט המשפט.

תמונה | החלטה בפתקית של השופטת אספרנצה אלון, בתגובה לבקשה לתקן את הפרוטקול "טרם נחתם".

וכיצד הגיבה השופטת אספרנצה אלון לבקשה לתקן את הפרוטוקול "טרם נחתם", כולל הסרת החותמת "טרם נחתם"? 

השופטת אספרנצה אלון השיבה כי אדם שאינו משפטן לא יבין את "רזי סדרי הדין"... ואין לה עניין לבדוק את "טעויות הסופר" שאולי נפלו בפרוטוקול... ב"הליך שהסתיים" אבל היא עדיין המשיכה לנהל הליכים באותו תיק, ביניהם הליכים בהם הסתמכו עו"ד עמוס צדיקה והיא על הפרוטוקול "טרם נחתם" השקרי.

ההחלטה בפתקית של השופטת אספרנצה אלון היא דוגמה קלסית של הסוגה של החלטות שיפוטיות, אותה העותר מכנה "בדחנות שיפוטית נלוזה". החלטות מסוגה זו חזרו והופיעו אצל השופטת אספרנצה אלון, כמו גם חברתה הקרובה השופטת הילה גורביץ. לטענת העותר, החלטות מסוגה זו בתגובה לבקשות לתיקון טעויות כביכול הן הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה בפני עצמן, והן שמספקות את הראיות הטובות ביותר לכוונת המרמה...

 

  

תמונות | השופטות אספרנצה אלון, הילה גורביץ ורויטל באום מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עסקו ועוסקות במשך למעלה מ-12 שנים בהסתרה של הכתבים בא"פ 1869-06-10.

הסתרת מעשיה בא"פ 1829-06-10 הפכה למשימה בפני עצמה עבור השופטת אספרנצה אלון. היא סיימה את טיפולה בתיק בשנת 2013. בשנת 2015 מונתה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אך המשיכה להחזיק את שני תיקי האפוטרופסות תחת שמה עד 2021! בפברואר 2021 נפתח תיק אפוטרופסות חדש לחסויה, שנותב/הופנה לשופטת רויטל באום. אולם אספרנצה אלון המשיכה להחזיק את תיק א"פ 1829-06-10. 

ביום 11.1.2023 הגיש העותר הודעת עיון בא"פ 1829-06-10. רק באותו בוקר, 8 שנים לאחר שעזבה את בית משפט השלום, שחררה אספרנצה אלון מתחת ידה את תיק א"פ 1829-06-10. אולם בניגוד לחוק ולנוהג - "משפחה אחת-שופט אחד"  - א"פ 1829-06-10 לא נותב/הופנה לשופטת רויטל באום, שהחזיקה את שאר תיקי האפוטרופסות, אלא לשופטת הילה גורביץ חברתה הטובה. 

הילה גורביץ החלה מיד בשיבושים: ביום 15.1.2023 היא נתנה החלטה בעניין העיון, אך החלטה זו לא הומצאה לעותר עד היום, למרות בקשות חוזרות להמצאה...  

השופטת הילה גורביץ החזיקה את התיק עד יום 30.9.2024, כלומר, במשך שנה ותשעה חודשים... במהלך תקופה זו ניתנו כתריסר החלטות שונות ומשונות הנושאות את שמה של השופטת הילה גורביץ, חסרות בסיס בדין, שכל מטרתן למנוע עיון כדין...  

ביום 30.9.2024 התיק עבר לידיה של השופטת רויטל באום. אולם השופטת רויטל באום לא ידעה כיצד להסביר את הבסיס החוקי להעברת התיק מיד ליד...

ולבסוף, ביום 1.12.2024 הילה גורביץ נתנה החלטה בה הכחישה שהופיעה בכלל בא"פ 1829-06-10... היא טענה כי התיק נותב/הופנה לשופטת רויטל באום כבר בפברואר 2021...

נספח

העותר טוען כי שלל מעשי המרמה שולל את סמכותן השיפוטית של שופטות המשפחה המעורבות בפרשה בחיפה, לפי הלכת הקאדי מלוד של הנשיא שמעון אגרנט.

 

העותר, יוסף צרניק, PhD, LLB דוגל ברפורמה משפטית, אבל שונה מזו המוכרת בשיח הציבורי. לטענתו, מדיניות אי-הענישה [impunity] כלפי שופטים, שהנהיגו היועמשים לדורותיהם, היא מדיניות מושחתת ומשחיתה. בעתירה הנשמעת בפני השופטת דנה כהן-לקח הוא מנסה לברר כיצד מדיניות זו, שהיא חסרת כל בסיס בדין, מיושמת הלכה למעשה.

תמונה | 2012 - ככה זה התחיל: שמחה דן רוטמן בעל משרד עו"ד ומנהל המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה; מוריה גרין סגנית בכירה בפרקליטות מחוז ת"א -- בין בוגרי תכנית תל אביב - נורת'ווסטרן של הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.

 

 

תמונה | 2025 - ככה זה נגמר: שמחה דן רוטמן -  ח"כ, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, מכריז בישיבת הוועדה על בתי המשפט לענייני משפחה - "הבור השחור של מערכת המשפט"; מוריה גרין - פרקליטה בכירה בלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), שמכתבה הוא ליבת מענה חופש המידע שמנסה לטייח תלונה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (אז).

---

 

2025-08-18 סוף משחק בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי

 2025-08-18 

סוף משחק בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי

 

 

לכבוד

מר אורי צרניק

בדוא"ל  uri.zernik@gmail.com 

 מר דרור צרניק 

בדוא"ל dror@empower-team.ai  

עו"ד יואב סלומון

בדוא"ל yoav@asc.co.il 

עו"ד רחל בן-ארי

בדוא"ל rachelb@bf-law.co.il

הנידון: סוף משחק - דרישה להתחייבותכם באשר לאופן חלוקת העיזבון

את תשובותיכם אבקש עד לסוף יום העבודה 21.8.2025, הזמן הוא מעיקרו של העניין.

שלום רב,

הריני שב ופונה, הפעם אל ארבעתכם בדרישה למסור הודעה ברורה וחד משמעית המפרשת את התחייבותכם המוסכמת באשר לאופן חלוקת כספי העיזבון. לטעמי ארבעתכם, ביחד ולחוד, מחויבים לקיומם ומימושם של הסכם חלוקת העיזבון מיום 28.8.2023, ופסק דין מיום 13.12.2024 בת"ע 23208-09-2, כמו גם מילוי תפקידיהם של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון כממונים ו/או נאמנים בשכר למימוש הסכם החלוקה. 

התנהלות עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון באשר לחלוקת המיטלטלין סיפקה דוגמה לכוונותיכם. לאחר ניסיונותיי במשך למעלה משנה לתקשר עם עו"ד יואב סלומון בעניין חלוקת המיטלטלין, הוא ניסה לבצע מחטף תוך יומיים בימים ---.  

כמו כן, הריני שב ודורש שתמסרו לי פרטה ודוחות כספיים כדין.

1. ראשית אציין כי הוזמנתי להשתתף בישיבות ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת העוסקות במצב בבתי המשפט לענייני משפחה. בישיבה מיום 16.7.2025 היו"ר, ח"כ שמחה רוטמן הכריז לפרוטוקול כי בתי המשפט לענייני משפחה הם "הבור השחור של מערכת המשפט". הכרזתו זו זיכתה אותו במאמר תמיכה מכיוון בלתי צפוי לחלוטין -- מאמר מערכת בהמקום החם ביותר בגיהינום.[1] בישיבה מיום 30.7.2025 קיבלתי את רשות הדיבור, מסרתי בקיצור את כישוריי לעניין הנדון [מצ"ב - יוסף צרניק, פעילות לתועלת הציבור] וחיוויתי את דעתי כי בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל אנו מוצאים "סממנים של פשיעה מאורגנת". חומר כתוב שהגשתי עוד קודם לכן לוועדה התבסס על ממצאים מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כמו גם תופעות כלליות בבתי המשפט בישראל הקשורות למערכת ניהול התיקים נט המשפט ולהנהלת בתי המשפט. 

2. אילולי הייתי מעורב בפרשה זו בעצמי, אילולי היו מר אורי צרניק ומר דרור צרניק אחיי, בני אמי, ואילולי הייתה עורכת הדין רחל בן-ארי בשר מבשרו של הממסד המשפטי בישראל זה שלושה דורות ["90 שנים של מצוינות משפטית"] ועורך הדין יואב סלומון ראש משרד ותיק גם הוא ["רב מוניטין"], ואילולי היו ארבעתם בוגרי בית הספר הראלי העברי בחיפה, שם לימדה אמי ז"ל כמורה במשך עשרות שנים, הייתי מוסיף פרשה זו לחוות הדעת בעניין "סממנים של פשיעה מאורגנת" בבתי המשפט לענייני משפחה. זאת, בשל משך הפרשה - מעל ל-15 שנים, בשל מספר האירועים הנטענים כעבירות, בשל טיבן של העבירות לכאורה, בשל מספר השופטים כמו גם עובדי בתי המשפט והנהלת בתי המשפט המעורבים ובשל המסגרת הארגונית לפעילותם.

3. במכתבי מיום 8.1.2025 [מצ"ב העתק הודעת הדוא"ל] פניתי אל עורך דין רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון בעניין זה.  במכתבי פירטתי את הצהרותיהם ההפכפכות בשמם ובשם שולחיהם בעניין קיום הסכם החלוקה, אף שהתמנו כממונים ו/או נאמנים לביצוע הסכם החלוקה, בשכר ועל פי בקשתם, ואף שכביכול התמנו גם למנהלי העיזבון על סמך בקשה בה הצהירו בשמם ובשם שולחיהם על מחויבותם למימוש הסכם החלוקה.

4. תשובתו של עו"ד יואב סלומון התקבלה ביום 9.1.2025: "אורי חתם על ההסכם לחלוקת העיזבון, רוצה לקיימו ופועל לשם כך. גם אני פועל לקיום ההסכם". תשובה זו, המציינת את חתימתו של מר אורי צרניק על הסכם החלוקה, כראיה למחויבותו, הייתה יכולה להתקבל כמספקת. דא עקא, תשובה זו מובאת על ידי עו"ד יואב סלומון, כשהוא ומר אורי צרניק מסרבים כבר למעלה משנה להציג ייפוי כוח תקין ותקף מטעם מר אורי צרניק לעו"ד סלומון כבא כוחו בהליך, בו שניהם עסקו ועוסקים בהפרה יסודית של הסכם החלוקה. יתר על כן, מר אורי צרניק גם לא הגיש תצהיר כדין עם כתב הטענות הראשון, ושניהם סירבו לתקן גם עניין זה בהמשך. תרומתה של השופטת הילה גורביץ בעניין זה הייתה איומים כלפיי אם אעמוד על דיון בבקשותיי לסילוק על הסף. לפיכך, הריני מבקש לקבל את תשובתו של מר אורי צרניק לפנייתי זו מידיו, ולא מידי עו"ד יואב סלומון.

5. תשובתה של עו"ד רחל בן-ארי התקבלה ביום 11.1.2025: "‫אפעל‬‫ בהתאם‬ ‫להסכמות‬ ‫ולהחלטות‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬". תשובה זו נחזית כהתנערות כללית ממחויבותה של עו"ד רחל בן ארי למימושו של הסכם החלוקה. שכן, האזכור של "הסכמות" נחזה כאזכור של "פסק דין" כביכול מיום 9.10.2024, שיש לראותו כמרמה, שכן הוא פסק דין שאינו אומר דבר, אלא מפנה ל"הסכמות" שיסודן במרמה לכאורה, ב"פרוטוקול" שאינו קיים. 

תשובתה של עו"ד רחל בן ארי אף אינה אומרת דבר בעניין עמדתו של שולחה מר דרור צרניק. אולם מר דרור צרניק הכריז מיזמתו, באופן חד-צדדי, על בטלות הסכם החלוקה כבר בהודעת דוא"ל לצדדים בראשית מאי, 2024, כחודש לפני ההכרזות ההפוכות בכתב הטענות הראשון בבקשה למינוי מנהלי עיזבון. 

6. יש לציין שהן עו"ד רחל בן ארי והן עו"ד יואב סלומון לא הזדהו כ"מנהלי עיזבון רבקה שמי צרניק ז"ל" בתשובותיהם.  אין זה עניין של מה בכך. שכן, תקנה 39(א) לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, קובעת: 

"בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של מנהל עיזבון, מכוח תפקידו, יצוין שהוא פועל כמנהל עיזבונו של פלוני, ואם היה מנהל עיזבון זמני תצוין עובדה זו." 

ההליכים בת"ע 11650-06-24 נחזו כהונאה כלפי בית המשפט החל בכתב הטענות הראשון. הודעה בעניין זה נתתי לצדדים ובאי כוחם סמוך לאחר שהגיע כתב הטענות הראשון לידיי. בהמשך, ביום 2.7.2024 נתתי הודעה דומה גם לבית המשפט. בהודעה זו הסברתי שכתב הטענות הראשון נחזה כהכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין. את "ניהול הליכי משפט למראית עין" הגדרתי כפי הגדרת העבירה ב-§ 32.48 לקוד העונשין של טקסס -- Simulating Legal Process. ביום 10.7.2024 חזר עו"ד יואב סלומון בשנית על הודעתי לבית המשפט, ופירש כי הכוונה להליכים שהם הונאה מיסודם, למקרה שהשופטת הילה גורביץ לא הבינה זאת בפעם הראשונה. יחד עם זאת, אני לא פירשתי, ועו"ד יואב סלומון לא ציין, אולי מתוך חוסר הבנה: ההרכב המינימילי בעבירה זו הוא בדרך כלל שופט, מזכיר ובא כוח אחד הצדדים. מהות הונאה מסוג זה היא התחזות של השופט ושל מנהלי העיזבון לבעלי התפקידים הנ"ל, בעוד שהם רואים עצמם פטורים מכל חובותיהם החוקיות של נושאי תפקידים אלה כדין. המקרה שלפנינו פרוץ במיוחד למעשי מרמה, בשל השילוב של ריבוי כובעיהם של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, והמרמה לכאורה במינוי מנהלי עיזבון למראית עין. 

לפיכך הגשתי ביום 17.2.2025 בקשה, 55#, למתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון להזדהות כדין בכל תקשורת אתי כמנהלי עיזבון. 

החלטת השופטת הילה גורביץ מיום 23.2.2025, 55#, דחתה את הבקשה, אך מבלי לנקוב במהות הבקשה בהחלטה:​

​

​

"אשר למבוקש בסעיף 21, הבקשה אינה חלק מהפלוגתות או המחלוקת שיש להכריע בהן בהליך זה -- מנהלי העיזבון הם עורכי דין מקצועיים ומנוסים, וחזקה כי הם פועלים כפי החובות המוטלים עליהם".

קשה לקבל החלטה זו של השופטת הילה גורביץ כטעות בשיקול הדעת השיפוטי שנעשתה בתום לב. שוב ושוב פועלים עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון בניגוד לדין, והשופטת הילה גורביץ פוטרת את העניין ב"עורכי דין מקצועיים ומנוסים"... החלטות מסוג זה אני מכנה "בדחנות שיפוטית נלוזה".

יש לראות החלטה זו כסירוב השופטת לקיים את חובותיה לפי תקנה 3 לתקסד"א...

בע"א 153/77 מרים אלואשוילי נ' יוסף סמואל, פ''ד לב (1) 627, הנשיא מאיר שמגר מציג גישה הפוכה: הוא מסביר כי המודל שנקבע בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מבוסס על פיקוח צמוד והדוק של בית המשפט על מנהל העיזבון. הנשיא שמגר מתאר בפירוט כשלים חמורים בהתנהלות מנהל עיזבון בחסות שופט בית המשפט קמא, ואף מסביר: 

"הצורך בפיקוח שוטף של בית-המשפט ובהנחייתו הוא תולדה של ניסיון העבר הרחוק, כי במקורו דבקו בתפקיד של מנהל העיזבון תופעות של ניצול לרעה למכביר". 

7. מצבים דומים, שזורים לאורך ההליכים מתחילתם. אף ששני עורכי הדין הנ"ל "הם עורכי דין מקצועיים ומנוסים" על פי השופטת הילה גורביץ, ואף שהם זוקפים לזכותם יחדיו כמעט 90 שנות ניסיון במקצוע עריכת הדין, כתב הטענות הראשון שהגישו לבית המשפט היה משובש באופן שהיה קשה לקבלו כשגגה בתום לב, גם אם היה יוצא מתחת לידיו של מתמחה. יתר על כן, הבקשה התקבלה לרישום באופן פלאי חלף דחייתה מרישום על ידי המזכיר המשפטי, אך ללא כל מסמך המעיד כי הבקשה עברה בדיקה של המזכיר המשפטי. בהמשך התיק נותב לשופטת הילה גורביץ, חלף ניתובו לשופטת רויטל באום, שתיקי אפוטרופסות אמי, רבקה שמי צרניק ז"ל, נותבו אליה כבר בפברואר 2021...

ככל שניסיתי, לא מצאתי דרך להסביר את רצף האירועים הסבוך בימים 6-2 ליוני, 2024, סביב הגשת כתב הטענות הראשון, באופן העולה בקנה אחד עם השכל הישר וללא כל מעורבות ישירה או עקיפה של השופטת הילה גורביץ בקנוניה עוד טרם הגשת הבקשה.  

8. ביום 16.6.2024 נרשמו בקשותיי הראשונות בת"ע 11650-06-24: (א) הודעה על שחרור עו"ד יאיר שיבר מייצוגי, (ב) בקשה למשיכת "הסכמה" שהוגשה לרישום על ידי עו"ד יואב סלומון, שקיבל אותה מבא כוחי אז, עו"ד יאיר שיבר, ללא ידיעתי, ללא הסכמתי, ובחריגה מהסכם הייצוג. לפי התגובות בהמשך, ניתן היה להסיק שעו"ד יאיר שיבר היה נכס חשוב עבור השופטת הילה גורביץ ולעורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי...

9. ביום 18.6.2024, יומיים בלבד לאחר שהגשתי את בקשותיי הראשונות פתחו עו"ד יואב סלומון, עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ במיצג הטעיה מול בעל דין שאינו עורך דין בעניין שלילת האוטונומיה שלי כאישיות משפטית בהנמקה בדויה ומופרכת של "ביצוע בקירוב" על פי דיני היושר שנטמעו במשפט הישראלי תחת דגל תום לב. המטרה המפורשת של מעשה מרמה לכאורה זה היה לשלול את זכותי להיות שותף עצמאי, אוטונומי להחלטות בעניין חלוקת כספי העיזבון לפי הסכם החלוקה. עו"ד יואב סלומון התניע את ההצגה מתוך עצמו באופן עצמאי כביכול. עו"ד רחל בן ארי הצטרפה אליו ותמכה בטיעוניו המשפטיים השקריים והמטעים. והשופטת הילה גורביץ יצרה תיעוד שקרי ומטעה - היא סימנה את המהלך, שהתנהל כולו מחוץ לסדרי דין מוכרים כלשהם - "התקבל".

כל ניסיון לטעון כי שלושה משפטנים "מנוסים ומקצועיים" טעו בעניין משפטי זה בצירוף מקרים אקראי, בתום לב, אינו מתקבל על הדעת. הבדיה מרוחקת כל כך מחשיבה משפטית נורמלית, שיש לראות טיעון זה כטיעון שהוא קרוב יותר לבדחנות שיפוטית נלוזה. לא אתפלא אם יתברר שהמחזה היה פרי מוחה של השופטת הילה גורביץ או מאן דהו דומה.

10. ביום 9.10.2024, התנהל ניסיון נוסף לשלילת האוטונומיה שלי כאישיות משפטית. הפעם - ללא כל טיעון משפטי של ממש ובהובלת השופטת הילה גורביץ עצמה. קשה להסביר את תחושת התיעוב וההשפלה, כשראיתי לפניי שופטת של מדינת ישראל מלהגת ומתלהבת מעצמה כשהיא מנסה להונות לכאורה בעל דין הנמצא שם בעל כורחו. 

יתר על כן, במקרה שלי, האירוע הציף בי זכרונות של אירועים בארה"ב שנגעו לשופטים מושחתים במצבים די דומים: 

 

האחד היה מכרי, עו"ד ריצ'רד פיין [Richard I. Fine], המחזיק בתואר במשפטים מבית הספר למשפטים של האוניברסיטה של שיקגו ודוקטורט מ-London School of Economics. בהמשך היה המייסד וראש ה- Antitrust Division של משרד המשפטים הפדרלי בקליפורניה (הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם). לאחר שפרש לגמלאות עסק בליטיגציה בענייני מיסים משולבים בתביעות ייצוגיות בסכומים גבוהים. בסביבות 2007 כשהיה כבן 70, חשף שכל השופטים במחוז לוס אנג'לס (כ-10 מיליון תושבים, כ-700 שופטים ורשמים) קיבלו "תשלומים שאינם מותרים", שהתקשורת החלופית כינתה - "שוחד" - בסכום של 50,000 דולר לשופט לשנה במשך כ-10 שנים. כתוצאה מהשערוריה, הוכן בזריזות חוק מיוחד, שנחתם על ידי המושל שוורצנגר ביום 20.2.2009, ושהעניק "חסינויות רטרואקטיביות", שנקראו בתקשורת החלופית - "חנינות" - לכל השופטים הנוגעים בדבר. שבועיים אחר כך, ביום 4.3.2009, ניהל השופט דייויד יפה [David Yaffe] הליכים למראית עין על עו"ד ריצ'רד פיין והכניס אותו למעצר בבידוד לתקופה בלתי מוגבלת (ענישה הנחשבת לעינויים). בסופו של דבר ריצ'רד פיין הוחזק בכלא כשנה וחצי, עד לפרישתו של דייויד יפה. אף עורך דין לא יצא להגנתו. השריף אסר עליו מגע עם התקשורת, אך כתבת הלוס אנג'לס טיימס הצליחה כביכול לחדור לכלא המבוצר לתאו של האסיר פיין ולראיין אותו. היא תיארה אותו כאדם בלתי שפוי... אני הייתי אחד הפעילים להגנתו של פיין. עיקר תרומתי הייתה בעיון בתיקים, כמו גם ברישומי בית הסוהר וזיהוי המרמה כלפי בית המשפט.

השני

11. עו"ד רחל בן-ארי מפרסמת את עצמה כמי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח ומייסדת וחברת "מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם". עו"ד רחל בן-ארי הייתה שותפה פעילה גם בניסיון השני לשלילת האוטונומיה שלי כאישיות משפטית, בשמשה כעזר לנגדה של השופטת הילה גורביץ:

---עמ’ 3 שורה 29---

כב’ השופטת: מה קורה אם הוא לא מיוצג?

עו"ד בר: נקווה שלא נגיע לשם

כב’ השופטת:‬‬ או קיי, כי כמו שזה נראה, אם לא יהיו הבנות ואדוני לא יהיה מיוצג, 

ואי אפשר יהיה לקדם את חלוקת העיזבון, אז אנחנו נצטרך לתת החלטה שקובעת 

מי מנהלי העיזבון. אז כדאי לקדם את החלוקה פשוט, ולא שלא התגלינו מחר 

שפיטרת את עוה"ד לייבוביץ’ או שהופסק הייצוג מסיבה כלשהי, ואנחנו שוב בפני 

העדר אפשרות לחלק את העיזבון.

…

עו"ד בן ארי: ‫‪‬אני ‬‫מבקשת‬ ‫להדגיש‬ ‫שאם‬ ‫לא‬ ‫יהיה‬ ‫ייצוג‬ ‫אנחנו‬ ‫נפעל‬ ‫כמנהלי עיזבון ‬ 

‫בהתאם‬ ‫לדין, ‪וכל דבר שממילא‬ ‫צריך‬ ‫את‬ ‫הסכמת‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫‪,‬ יובא לבית 

המשפט‪.

ד"ר צרניק: אני מבקש, ‬מה‬ ‫שאני‬ ‫אמרתי‬ ‫היה‬ ‫קצת‬ ‫שונה‬‫‪ ,‬אני‬ ‫אומר‫‪ ,‬

שלוחו‬ ‫של‬ ‫אדם‬ ‫כמותו,‬ ‫אם ‫‪‬‬‫תהיה ‬‫תקופה‬ ‫קצרה‫, ואני‬ ‫אנסה‬ ‫לעשות‬ ‫‪,‬אם‬ ‫זה‬ ‫יקרה

‬‫אני‬ ‫לא‬ חושב ‫שזה‬ ‫יקרה‬ ‫שוב‪.‬‬

‫‪‬‬‫אז‬‫ בתקופת‬ ‫הביניים‬ ‫הקצרה‬ ‫אני‬ ‫אחתום‬ ‫ואני‬ ‫אאשר‬ ‫את‬ ‫מה‬ ‫שצריך‬ ‫לאשר‬‫‪.‬ אבל אני 

‫‪‬‬‫אומר‬‫‪ ,‬שניכם‬ ‫יודעים‬ ‫את‬ ‫זה‬ ‫מהתקופה‬ ‫שעו"ד שיבר‬ ‫הפסיק‬ ‫לתפקד‬ ‫‪,‬שאני‬ ‫כל הזמן 

ניסיתי ‫‪‬‬‫לדחוף‬‫ את‬ ‫האישור‬‫‪ ,‬אני‬ ‫רציתי‬ ‫לסיים‬ ‫את‬ ‫העניין‪.‬‬

‫‪ כב‬‫'השופטת:‬‬‫תודה‬‫‪,‬ כן‬ ‫בסדר‪.‬‬ ‫‪,‬‬

עו"ד‬‫ בן‬ ‫ארי: ‬אני ‬‫מבקשת ‫אבל‬ ‫שתינתן‬ ‫החלטה‬ ‫במקרה‬ ‫שלא‬ ‫יהיה‬ ‫ייצוג‬ ‫‪ כי יש 

בינינו ‬ ‫מחלוקת‪.‬‬ ‬

‫‪‬כב‬‫' השופטת: אין ‬‫בעיה‬ ‫במקרה‬ ‫שלא‬ ‫יהיה‬ ‫ייצוג‬ ‫‪,‬זה‬ ‫לשיקולכם‬ ‫אתם‬ מנהלי

העיזבון‬‪‬ או‬ ‫שתקבלו‬ ‬‫‪‬‬‫את‬‫ החתימה‬ ‫שלו‬, או ‬שתוכלו‬ ‫לפנות‬ ‫לבית‬ ‫משפט‪.

עו"ד בן ארי: תודה.

כב‬‫'השופטת: זה בידיים שלכם.

עו"ד בן ארי: תודה.

‬‬‫‬‬ד"ר צרניק: ‫זאת ‬‫אומרת‫‪,‬ ששלוחו‬ ‫של‬ ‫של‬ ‫אדם‬ ‬כמותו‬, ‫בתקופה‬ ‫‪,‬‬‫אם‬ ‫תקרה.‬‬

כב’ השופטת: כן אדוני, אבל זה לשיקול מנהלי העיזבון. הם יכולים לקבל

את החתימה שלך. זה לשיקולם והם יכולים להגיד אנחנו לא מקבלים ונפנה 

לבית המשפט ואז נדון אם לקבל את החתימה או לא לקבל חתימה…

...

כב’ השופטת: האינטרס של כולם, שנייה סליחה, האינטרס של כולם הוא לחלק 

את העיזבון וכמה שיותר מהר. זה האינטרס של כולם. הרי אז צריך להיות כזה

שהוא יאפשר את זה.

ואם יהיה מי שיחתום בשמו שהוא עו"ד אז אני, אני מבינה שלזה יש הסכמה

מראש. אם יבקש מר צרניק לחתום בעצמו אז את שיקול דעת מנהלי העיזבון,

האם החתימה

---עמ’ 5, שורה 1---

באמת היא כזו שאפשר שהם מקבלים אותה. או שהם לפנות לבית המשפט

שבית המשפט יאשר את החלוקה, כדי שלא יהיו נגדם טענות. כי הם מנהלי

העיזבון והם רוצים ויש להם אחריות לחלוקה והם לא רוצים מחר להיתקל

בסיטואציה שבה הם היו לי טענות אבל למה עשיתם את זה, וזה רק רקע

לדברים, וזה זה נורא ברור.

…

ולכן זה לשיקול שלהם.

הצורך של השופטת הילה גורביץ להיזקק למחזה תעתועים זה, והדבקות במטרה, גם לאחר שהניסיון הראשון ביוני נכשל, מצביעים על כך שעניין זה הוא כנראה מרכזי להשלמת המרמה לכאורה.

יחד עם זאת, השופטת הילה גורביץ סירבה ומסרבת לערוך את התמליל המשובש כפרוטוקול ערוך וחתום כדין לפי נוהל 03-14 המחייב של הנהלת בתי המשפט. [מצ"ב מענה עו"ד אושר להב מהלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט מיום 12.12.2024 לפניית יוסף צרניק - פרוטוקול ותיעוד דיונים בהקלטה, בצירוף נוהל 03-14, הקלטה, פענוח ותמלול, מהדורה רביעית] מסיבות מובנות היא מעדיפה משהו בלתי פורמלי... 

הן בניסיון הראשון והן בניסיון השני אין כל מסמך שניתן לזהות בו הליך בקשה והחלטה שיפוטית מהסוג המקובל בבתי משפט בעולם המערבי כבר מאות שנים. אולם כל מי שנחשף לבתי המשפט לענייני משפחה של מדינת ישראל מבין שאין להיתפס לזוטות. לשופטת עומד סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, השתנ"ה-1995, המקנה לה חופש כמעט בלתי מוגבל בסדרי הדין - למען "עשיית צדק"... גורם מרכזי להיווצרות "הבור השחור" במערכת המשפט.

אחדאחדפ רישום מנהלי עיזבון, חגשןת 2.

ניתוב לגורביץ

שקרנות

אספרנצה אלון

הבקשה לגורביץ

ההחלטה

מדוע איני מיוצג

בברכה,

יוסף צרניק, PhD, LLB

הערות

[1] מאמר מערכת "החור השחור של מערכת המשפט: הצעת החוק שמבקשת לחשוף פסקי דין בענייני משפחה" המקום החם ביותר בגיהינום (31.7.2025) 

https://www.ha-makom.co.il/1060355-2/