2026-07-07
לאן נעלמה התלונה הפלילית בעניין השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי, שהוגשה ליועמשית עם דרישה לחקירה ולהגנה
לפי החוק, רשויות המדינה חייבות לענות לפניות האזרח בתוך 45 ימים, גם אם המענה מציין שהטיפול בפנייה לא הסתיים עדיין. אולם היועמשית גלי בהרב-מיארה, כמו קודמיה, אינה עונה כלל.
לפיכך הגענו למצב בו כדי לקבל מענה, אני נדרש להגיש בקשת חופש המידע בעניין הטיפול בפנייתי... הגשת בקשת חופש המידע תוביל לקבלת מענה קרוב לוודאי... אם לא תוך 30 יום כמצופה בבקשת חופש המידע, אזי תוך מספר חודשים. אולם אין בכך וודאות כי המענה על בקשת חופש המידע מסוג זה ימסור מידע אמתי כנדרש...
מדוע ולמה??? ואיך זה ייתכן???
על פי החוק, היועמשית מחזיקה בסמכות ייחודית ובלעדית להורות על בדיקה או חקירה פלילית בעניין שופט. אסור למשטרה לפתוח בחקירה ללא הוראה מפורשת של היועמשית. דא עקא, היועמ"שית אינה ששה להחליט בעניין. היא לא רוצה ששמה ייקשר להחלטה לחקור, והיא לא רוצה ששמה ייקשר להחלטה שלא לחקור (זוכרים את היועמ"ש מנדלבליט וסוגיית אישור פעולות חקירה בעניין ראש הממשלה נתניהו?). הפתרון המעשי והיצירתי הוא בכל מיני אירועים, לעיתים בלתי צפויים וייתכן גם בלתי חוקיים, שיתרחשו בעניין מסמך התלונה. לפי הבנתי, פרקליט המדינה שי ניצן שכלל שיטה זו.
מה קורה, לדוגמה, אם פרקליט המדינה שי ניצן מחזיק בידו תלונה פלילית בעניין שופטת משפחה, וסר למשרדו של המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) שלמה (מומי) למברגר, ולפתע, רצפת המשרד פוערת את פיה ובולעת את התלונה הפלילית בעניין השופטת אל תוך הבור הנקרא "הגניזה"?
תאונה מצערת. כל שנותר לעשות הוא למחוק כל זכר לתלונה ממערכות המידע של משרד המשפטים. ולא נודע כי באה אל קרבו.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/07/2026-07-07.html
מתוך בקשת חופש המידע (מספר בקשה: 567196) שהוגשה היום למשרד המשפטים:
No comments:
Post a Comment