Sunday, November 20, 2016

2016-11-20 מדינת ישראל נ רפי רותם: השופט דניאל בארי ממשיך בנכלולים של רמאי מליגה ז'

מדינת ישראל נ רפי רותם: השופט דניאל בארי ממשיך בנכלולים של רמאי מליגה ז'

השופט דניאל בארי ניהל ביום 06 לאוקטובר, 2016, דיון למראית עין ("מפוברק") "בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול" במקום "הקראת הכרעת הדין" על פי חוקי מדינת ישראל.  עכשיו, הוא מסרב בעקשנות לרשום פרוטוקול לדיון זה, מסרב לתת החלטה על בקשות חוזרות לעיון ב"פרוטוקול עשוי ורשום כדין", מנפיק "החלטות בפתקית" - בלתי חתומות, שאינן נרשמות ברשימת "החלטות בתיק", ואינן מומצאות - ומסרב לספק העתק חתום ומאושר כדין של החלטותיו הוא... 
"הקראת הכרעת הדין" בדיון פורמלי, לפרוטוקול, היא מרכיב מרכזי בהליך פלילי ראוי.  אבל השופט דניאל בארי הוא חניך אסכולת "ירידה בפורמליזם, עלייה בערכים" - או במילים אחרות - אי כשירות ו/או שחיתות בריש גלי. 
בקיצור: השופט דניאל בארי עוסק בנכלולים של רמאי מליגה ז'.  
תמונות: ההונאה בתיק מדינת ישראל נ רפי רותם החלה תחת ניצוחה של השופטת יעל פרדלסקי, ומסתיימת עתה תחת ניצוחו של השופט דניאל בארי.  משה סילמן ז"ל, רומן זדורוב, רפי רותם - כולם נפגעי עבריינות השופטים .
         _______
מאהל המחאה ת"א, 15 לנובמבר - בקשה חוזרת (שישית במספר) הוגשה היום לשופט דניאל בארי בתיק מדינת ישראל נ רפי רותם ("העלבת עובדי ציבור" וכו'), בניסיון להביא את השופט לידי החלטה לעניין בנושא פברוק דיון "הקראת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.  
 
הדיון, שהוא מרכזי להליך פלילי ראוי, התנהל על פניו כדיון "בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול" - כלומר דיון מפוברק, או הונאה של שופט מכס המשפט.
 
יתרה מזאת, עד היום לא נרשם פרוטוקול לדיון זה, למרות שהבקשות החוזרות לעיון שבו והזכירו לשופט דניאל בארי שלא קיים את חובותיו ולא רשם פרוטוקול לדיון זה.
תמונה: מתוך 44 דיונים בתיק זה, דיון "הקראת הכרעת הדין" המפוברק מיום 06 לאוקטובר, 2016, הוא היחידי עבורו לא נרשם פרוטוקול בכרטיסיית "מועדי דיון".
_____________

להלן הבקשה שהוגשה היום (בקשה מס' 52)
 
BILINGUAL FILING – ENGLISH FOLLOWS THE HEBREW
בית המשפט השלום ת"א

מדינת ישראל נ. רפאל רותם 1074-02-13

מבקש העיון:
דר' יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186

בקשה חוזרת דחופה להבהרת "החלטה בפתקית" מיום 09 לנובמבר, 2016, לעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, ולקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטה זאת.
מבקש העיון, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה חוזרת דחופה להבהרת "החלטה בפתקית" מיום 09 לנובמבר, 2016, לעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, ולקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטה זאת:
1. ביום 15 לנובמבר, 2016, הגשתי את הבקשה שלהלן.
2. ביום 16 לנובמבר, 2016, הנפיק השופט דניאל בארי את ה"החלטה בפתקית" שלהלן, האומרת: “הובהר למבקש כי הפרוטוקול נערך כדין “. (תמונה)

3. אין בין ה"החלטה בפתקית" מיום 16 לנובמבר, 2016, לבין הבקשה מיום 15 לנובמבר, 2016, דבר וחצי דבר.
4. לפיכך, הריני חוזר ומגיש את הבקשה מיום 15 לנובמבר, 2016.
מן הראוי שהשופט דניאל בארי ייתן החלטה לגופה של הבקשה מיום 15 לנובמבר, 2016 ללא שיהוי נוסף.


תאריך: 20 לנובמבר, 2016 __________________
מבקש העיון - דר’ יוסף צרניק


בית המשפט השלום ת"א

מדינת ישראל נ. רפאל רותם 1074-02-13

מבקש העיון:
דר' יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186

בקשה דחופה להבהרת "החלטה בפתקית" מיום 09 לנובמבר, 2016, לעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, ולקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטה זאת.

מבקש העיון, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה דחופה להבהרת "החלטה בפתקית" מיום 09 לנובמבר, 2016, לעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, ולקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטה זאת:
1. למרות בקשות חוזרות לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, מסרב השופט דניאל בארי ליתן כל החלטה על בקשות אלה לגופן, או להתייחס בכל צורה שהיא לקיומו, או אי קיומו של פרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של הדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016.
2. הבקשה הקודמות מציינות:
א) שהדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016, נחזה על פניו כדיון כ"דיון בלתי פורמלי, שלא לפרוטוקול" – כלומר דיון בדוי/למראית עין (“מפוברק") – שיטת הונאה של שופטים, המוכרת וידועה מזה דורות ברחבי העולם, והנפוצה היום בין השופטים בישראל.
ב) שבניגוד לפרוטוקולים של הדיונים הקודמים בתיק זה, עדיין לא נרשם פרוטוקול הדיון הנ"ל כקיים בכרטיסיית "דיונים בתיק", למרות שפרוטוקול הדיון שאחריו, מיום 07 לנובמבר, 2016 כבר נרשם.
ג) שלקיום דיון פורמלי, לפרוטוקול, ורישום פרוטוקול כדין של "השמעת הכרעת הדין", יש חשיבות קריטית לאימות (אותנטיקציה) של כתב “הכרעת הדין” שפורסם בתיק זה.
ד) שהנסיבות הנוכחיות של אי רישום פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יחד עם פרסום כתב "הכרעת דין" מאותו היום, יצרו מצב חוקי עמום ודו-משמעי לגבי תקינות ותקפות “הכרעת הדין” מיום 06 לאוקטובר, 2016. יצירת מצב זה, ועוד יותר מכך – אי תיקונו לאחר שבית המשפט קיבל הודעה על כך – ייחשבו ללא כל ספק לפגיעה חמורה בזכויות היסוד:
(א) ל"הליך ראוי" – על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), וכן,
(ב) ל"שימוע הוגן ופומבי" – על פי ההצרה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948)..
3. ביום 09 לנובמבר הנפיק השופט דניאל בארי "החלטה בפתקית", האומרת: "תמצית הכרעת הדין הוקראה ביום 6.10.16." (תמונה 1).

תמונה 1: “החלטה בפתקית" של השופט דניאל בארי מיום 09 לנובמבר, 2016, על בקשה דחופה חוזרת לקבלת החלטה על בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016: “תמצית הכרעת הדין הוקראה ביום 8.10.16."
________

4. "החלטה בפתקית" זאת:
א) מתחמקת שוב מהתייחסות ישירה לעצם קיומו, או אי קיומו של פרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.
ב) שוב, לא נרשמה ברשימת "החלטות בתיק", והוסתרה שלא כדין מעין הציבור. ללא איסור פרסום כדין הוגדרה "חסוי לציבור".
ג) אינה נושאת כל חתימה נראית לעין של השופט דניאל בארי, כל סימן אימות (אותנטיקציה) של מזכירות בית המשפט, ומעולם לא הומצאה כדין.
5. בקשות קודמות מציינות, שפרסום כתבי בית דין בדויים/”מפוברקים" (“טיוטות") בנט-המשפט, הפך לשגרה בקרב השופטים בישראל בשנים האחרונות. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך גם מבהירה את הקושי להבחין בכתבים בנט-המשפט בין כתב בית דין אמתי (אותנטי) לבין "טיוטא" חסרת כל תוקף. [1]
6. לפיכך מתבקש השופט דניאל בארי בדחיפות:
א) להבהיר: האם כוונת האמירה “תמצית הכרעת הדין הוקראה ביום 8.10.16", לומר ”“תמצית הכרעת הדין הוקראה על פי חוקי מדינת ישראל ביום 8.10.16", או שמא הייתה זאת הקראה בעלמא, כגון הקראת סיפור לילד לפני השינה?
ב) להבהיר: האם ה"החלטה בפתקית" מיום 09 לנובמבר, 2016, כפי שהיא, היא כתב בית דין אמתי (אותנטי) בר תוקף של בית משפט של מדינת ישראל?
ג) להורות למזכירות בית המשפט לשלוח לי בדואר רשום עם אישור מסירה העתק של ה"החלטה בפתקית" מיום 09 לנובמבר, 2016, התואם את אמנת האפוסטיל- האג (1961), לצורך הגשתו מחוץ לגבולות מדינת ישראל – דהיינו, העתק חתום בחתימה נראית לעין של השופט דניאל בארי, ומאושר כדין "העתק מתאים למקור" בחתימת ידו של מזכיר ראשי ממונה כדין או רשם בית המשפט.
מן הדין והצדק שהשופט דניאל בארי ייעתר לבקשה זאת ללא כל שיהוי.


תאריך: 15 לנובמבר, 2016 __________________
מבקש העיון - דר’ יוסף צרניק
1 2016-07-11 Complaint, filed with the UN Human Rights Council, Working Group on Arbitrary Detention, in RE: Roman Zadorov - Ukrainian citizen detained in Israel: Attachment 9.5 - Judge Varda Alshech “Fabricated Protocols” scandal – Israel Bar Association complaint and Ombudsman of the Judiciary May 31, 2012 decision (12/ 88 /Tel-Aviv District)
תלונה שהוגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם, קבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים, בעניין רומן זדורוב – אזרח אוקראינה המוחזק בישראל: נספח 9.5 -פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 31 למאי, 2012 (12/88 מחוזי ת"א)



Saturday, November 19, 2016

2016-11-20 פרשת רומן זדורוב: שחיתות מתועבת של השופטים - חיים גלפז התחזה לשופט!


פרשת רומן זדורוב: שחיתות מתועבת של השופטים - חיים גלפז התחזה לשופט!
לאחר שיהוי ניכר הגיעה לבסוף תשובת משרד המשפטים על בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי מינויו של חיים גלפז כשופט בזמן משפטו של רומן זדורוב בנצרת.  התשובה מאשרת את מה שהיה ברור כבר מזמן: חיים גלפז ישב כשופט למראית עין (בכאילו) וכחבר למראית עין במותב של שלושה עם השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן. השלושה עסקו בהונאה מתועבת: שיבוש (פברוק) הליכי משפט נגד רומן זדורוב.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/11/2016-11-20.html


 
תמונות: השופטים יצחק כהן, חיים גלפז, ואסתר הלמן עסקו בהונאה מתועבת בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) בבית המשפט המחוזי נצרת - ניהלו משפט למראית עין ("מפוברק") על רומן זדורוב.
_____
מאהל המחאה ת"א, 20 לנובמבר - לאחר שיהוי ניכר, התקבלה לבסוף תשובת משרד המשפטים על בקשה על פי חוק חופש המידע 220-16.
הבקשה ביקשה בין השאר: [1]
א. חיים גלפז – בית המשפט המחוזי נצרת
1. כל כתב, או לחלופין מראה מקום לפרסום ברשומות, המתעד את מינויו כדין של חיים גלפז כשופט, ו/או שופט עמית בבית המשפט המחוזי נצרת, שהיה בתוקף (אם היה) ביום 14 לספטמבר, 2010.


תמונה: בקשה על פי חוק חופש המידע (220-16) שהוגשה למשרד המשפטים.
____

התשובה אומרת בין השאר:
לעניין הבקשה בדבר הפרסום ברשומות, בקשתך נדחית מכח סעיף 8(3) לחוק.  בקשתך לדעת האם מנויים היה תקף בתקופות מסויימות שצוינו על ידך בבקשה: לאחר בדיקה נמצאו הודעות על מינוי, אולם לא המידע המבוקש על ידך.
סעיף 8(3) לחוק חופש המידע, המצוטט בתשובת משרד המשפטים, אומר:
8. רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע באחד מאלה:
...
(3)  לאחר שנקטה אמצעים סבירים, התברר לה שלא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי ברשותה;


תמונה: תשובת משרד המשפטים על בקשה על פי חוק חופש המידע (220-16).
_____

תשובת משרד המשפטים מאשרת את מה שהיה ברור כבר קודם לכן:   חיים גלפז ישב כשופט למראית עין וכחבר למראית עין במותב של שלושה עם השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן. השלושה עסקו בהונאה מתועבת: שיבוש (פברוק) הליכי משפט רצח נגד רומן זדורוב.

עבריין המין יצחק כהן שימש בזמן משפט זדורוב הן כנשיא בית המשפט המחוזי נצרת, הן כאב בית דין במותב.  בלתי אפשרי שהשופט יצחק כהן לא היה מודע ולא היה שותף מרכזי להונאה שבהופעת חיים גלפז כמתחזה לשופט במשפטו המפוברק של רומן זדורוב.

לפיכך, יש לראות לפחות שניים מתוך שלושת חברי המותב כשותפים בהונאה זאת.

הונאות נוספות של יצחק כהן, חיים גלפז, ואסתר הלמן בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) פורטו הן בתלונה שהוגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם, [3], והן בתלונה פלילית שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה. [4] 

התלונות הנ"ל מפרטות, בין השאר, את הראיות שהיו קיימות כבר אז לכך שחיים גלפז הופיע כמתחזה לשופט כחלק מן ההונאה הכללית בניהול תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07):
  1. לחיים גלפז אין יומן דיונים לשופט בשנת 2010 כלל.
  2. חיים גלפז לא חתם (אפילו לא ב"חתימה גראפית" חסרת תוקף) על הכתבים בנט-המשפט בשנת 2010. להלן כתב "גזר הדין" למראית עין, מיום 14 לספטמבר 2010.


  3. בבית המשפט המחוזי נצרת - השופט אברהם אברהם מנע את הגישה לעיון בנתוני החתימות על פסקי הדין למראית עין ("מפוברקים") של רומן זדורוב בהנמקה שהמבקש עוסק בחקירת התנהלות המותב... אולם השופט אברהם אברהם מסרב להמציא העתק חתום ומאושר כדין של החלטותיו בתיק זה...
  4. בבית המשפט העליון - הרשם גלעד לובינסקי והשופט סלים ג'ובראן מנעו את הגישה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר (שקרוב לוודאי מפוברקות גם הן) בתואנת "ערבוביה" בתיק. אולם בית המשפט העליון מסרב להמציא העתק חתום ומאושר כדין של החלטותיהם של הרשם גלעד לובינסקי והשופט סלים ג'ובראן בעניין זה. במקום זאת, מספק בית המשפט העליון זיופים בלבד...

ברור כבר מזמן שהשוטרים והתביעה במשפט זה עסקו בהונאה מחפירה במטרה לתפור תיק רצח לרומן זדורוב.  אולם הגיע הזמן להפסיק להעמיד פנים כאילו השופטים לא היו ואינם חלק בלתי נפרד מהונאה מתועבת זאת.

הגיע הזמן לעשות צדק עם רומן זדורוב ומשפחתה של תאיר ראדה ז"ל:
  1. למחוק את ההליכים בבית המשפט המחוזי נצרת כבטלים מיסודם ולהוציא את רומן זדורוב לחופשי.
  2. לפתוח מחדש את תיק החקירה  של רצח תאיר ראדה ז"ל.
  3. לפתוח לאלתר בחקירה פלילית נגד השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, ואברהם אברהם. 

קישורים: 
[1]2016-08-25 בקשה על פי חוק חופש המידע (220-16) על משרד המשפטים
[2] 2016-11-17 תשובת משרד המשפטים על בקשה על פי חוק חופש המידע (220-16) - כפי שהתקבלה בפקס
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5SXpQZ3VEZ0FSbk0/view?usp=sharing
[3]2016-07-11 בעניינו של רומן זדורוב: תלונה לקבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים של מועצת זכויות האדם של האו"ם.

[4] 2016-08-08 תלונה פלילית שהוגשה ליועמ"ש נגד השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, אבר הם אברהם מבית המשפט המחוזי נצרת בעניינו של רומן זדורוב