2026-09-30 Shana Tova +++ to family and friends

2026-09-30 

Shana Tova +++ to family and friends 

https://inproperinla.blogspot.com/2026/09/2026-09-30-shana-tova-to-family-and.html 

 ...

15.12.2022 - אמי ז"ל נפטרה.

11.1.2023 - השופטת הילה גורביץ נכנסה לתיק אפוטרופסות של אמי ז"ל, א"פ 19829-06-10, שהיה מנותב על פי דן לשופטת רויטל באום החל ב 24.2.2021, אך הוחזק על ידי השופטת אספרנצה אלון במחוזי חיפה 8 שנים לאחר שעזבה את בית המשפט לענייני משפחה.  אני מניח שבכירים במזכירות היו מעורבים.

11-15.1.2023 - הילה גורביץ עשתה מעשי תרמית/מרמה שהיו מכוונים כלפי.

2-3.2023 -נערך ניסיון לגישור. דרור סירב להופיע (מאותה סיבה) בן-ארי הופיעה במקומו וטרפדה את הגישור.

3-8.2023 - התנהל מו"מ להסכם. במהלך המו"מ עו"ד יאיר שיבר התהפך ועבר לצד השני.

9-12.2023 - אישור ההסכם בבית המשפט. השופטת הייתה הילה גורביץ, למרות שרויטל באום הייתה השופטת אליה נותבו תיקי המשפחה... רחל בן-ארי הגישה את ההסכם. לדעתי, המסמכים תקפים. נהפוך הוא - הן רצו שאני אסתמך על ההסכם המאושר, שלא היה בכוונתן לקיים.

13.12.2023-4.5.2024 - בן ארי וסלומון כביכול אחראים לביצוע ההסכם, אבל הם לא עשו אפילו את המינימום - הם לא רשמו הערה בטאבו. נחשב לראשלנות עורכי דין... לדעתי - הם לא רשמו הערה בטאבו, כי הם ידעו שהם יהפכו למנהלי העיזבון, וההערה בטאבו הייתה מסובכת לבטל. לעומת זאת, תוך פחות מחודש לאחר המינוי כביכול למנהלי עיזבון, הם רשמו הערה בטאבו.

4.5.2024 - דרור ובן-ארי מכריזים על בטלות ההסכם.

5.6.2024 - דרור ובן-ארי מצטרפים לאורי וסלומון בהגשת התובענה, שבה הם מכריזים שכוונתם לקיים את ההסכם.

16.6.2024 - אני מגיש בקשה/הודעה על סילוק יאיר שיבר, ביטול ה"הסכמה".

18.6.2024 - שני ימים אחר כך, סלומון מגיש את ה"תגובה" שמבקשת "ביצוע בקירוב" תוך שלילת האוטונומיה שלי.

24.6.2024 - בן ארי מצטרפת לבקשת "ביצוע בקירוב".

25.6.2024 - הילה גורביץ מסמנת "התקבל". ללא החלטה בכתב, ללא הודעה ללא הליך.

 

הגשת השגה על "תאימות" ישראל עם תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי

1. לדוגמה, אני מגיש הודעה למזכירות שהשופטת עסקה בתרמית בעניין זה או אחר, ויש להחיל עליה את הלכת הקאדי מלוד של הנשיא שמעון אגרנט:
"מעשה השפיטה, שהיה נגוע בתרמית מצד השופט... יש בו כדי לשלול את הסמכות השיפוטית מעיקרא ולפיכך אין הפטור [מאחריות פלילית] תופס במעשה שפיטה כנ"ל" - ע"פ 26/66 טאהר אבן מחמד חמאד נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד כ(3) 057 (1966)‏‏.
השקרנות של השופטת הילה גורביץ היא באמת בלתי נסבלת. זאת שקרנות שבחוק העונשין נקראת "פזיזה" - כלומר, לא אכפת לה אם מה שהיא אומרת הוא אמת או שקר. פעולה או מחדל מתוך פזיזות יכולים להיחשב כוונה פלילית במקרים רבים.
2. זאת אחת הסיבות שהיא המציאה שאסור להגיש "הודעות למזכירות", בפרט לא דרך נט המשפט. וחוץ מזה היא המציאה שכל הגשה, ללא הבדל חייבת באגרה. אני מתעלם מכל הבדיות האלה.
3. הם דוחים מרישום כל דבר שאני מגיש, כבר שנה. אבל אני מתעקש שכל דחייה תקבל הודעת דחייה, כי בכך מתועדת הגשה שלי. ואני גם ממציא את ההגשות הנדחות לצדדים, כך שהם מקבלים הודעה ללא הבדל אם נדחה או לא נדחה.
4. התוצאה הסופית היא שהם מנהלים משפט בו הנתבע חסר זכות דיבור.
5. ההשתקה הגדולה התחילה לפני כשנה וחצי. לפני כן היא ניסתה להשתיק אותי בטענה שכיוון שאינני מיוצג, חל עלי " דוקטרינת ביצוע בקירוב " בדיני היושר , ואין לי זכות דיבור. זאת דוגמה לשקרנות משפטית. באותה מידה יכלה לומר שחלה עלי דוקטרינת העירוב בדיני תבשילין.
6. ואז הגשתי לה סקירה היסטורית קצרה של מעשי מרמה משפטיים מהסוג הנ"ל בדיוק, שהיו נפוצים במדינות הדרום לאחר מלחמת האזרחים  1865-1861. לאחר המלחמה לא בוטלה העבדות, רק נקבע שהיא חייבת להיווצר בהליך ראוי. ולכן בתי המשפט הפכו למכשיר לדיכוי, על ידי יצירת עבדות חוקית כביכול. בתגובה הקונגרס חוקק שני חוקים חשובים בשנים 1865-1870:
(א) "שלילת זכויות תחת דגל כוזב של החוק" Deprivation of Rights under the Color of Law.
ב) "קשירת קשר נגד זכויות"  Conspiracy against Rights.
שני החוקים מופנים כלפי אנשי חוק ומשפט. ו העונש המרבי בשניהם הוא עונש מוות. שני החוקים עדיין בתוקף, וגם מופעלים בפרשות שחיתות של מערכת החוק והמשפט.
7. לא ברור לי מדוע, אבל היא לא אוהבת כשאני נכנס לענייני היסטוריה ופילוסופיה של המשפט... אז היא הוציאה עלי בתגובה " צו חוסם ".  

כידוע, צו חוסם הוא צעד דרקוני, והשימוש בו מוגבל. הוא מופנה כלפי תובע קנטרני, שמגיש הליכים חדשים ללא הפסקה. דא עקא - אני הנתבע ולא התובע, ולא הגשתי כל תובענה.  ויש פה עוד היבט מעניין: היא כתבה צו חוסם נגד הגשת " תובענות ", שהוא צו חוסם טיפוסי. תובענה היא פעולה משפטית שמתחילה בכתב תביעה. בקשה אינה תובענה, והודעה למזכירות בוודאי שאינה תובענה. אבל היא הורתה למזכירות לדחות מרישום כל דבר שאני מגיש, בתואנה של צו חוסם .
8. התוצאה הסופית היא שהשופטת הילה גורביץ מנהלת הליכי עדלאידע. מי שאינו שיכור לא יוכל לראות בהם הליכי משפט.

9. אז לאן כל זה הולך? לאירופה, ל השגה על החלטה של נציבות האיחוד משנת 2024 בדבר "תאימות" של ישראל עם תקנות GDPR של האיחוד האירופי. ההנחה היא שהתאימות שווה הרבה כסף (הערכה להלן), ולכן, אינני צריך לגרום לבטלות מוחלטת של התאימות. מספיק שיתעורר חשש כלשהו לסדק בתאימות, ומשרד המשפטים ירוץ לטפל בעניין.
10. כמה שווה התאימות (לפי ג'מיני):
 

ש: תני לי הערכה של השווי של התאימות עם GDPR לישראל לשנה.
ת: הערכת ה"שווי" השנתי של תאימות הפרטיות של ישראל מול האיחוד האירופי (מעמד ה-Adequacy המאשר כי ישראל נחשבת מדינה בעלת רמת הגנה נאותה ל-GDPR) אינה מספר בודד אחד בספרי התקציב, אלא נמדדת במיליארדי אירו בשנה.   See Security
ניתוח הערך הכלכלי התקופתי מתחלק לשני רכיבים מרכזיים: חיסכון ישיר בעלויות רגולטוריות ואישור היקפי מסחר ושירותים מבוססי מידע.   See Security
א. החיסכון הישיר בעלויות תפעול ומשפט (Compliance Costs)   

הערכה: 200 עד 500 מיליון אירו בשנה.
אלמלא מעמד ה-Adequacy (שחודש ואושר מחדש על ידי נציבות האיחוד האירופי בינואר 2024), כל חברה ישראלית המקבלת מידע אישי מאירופה (שמות, כתובות מייל, נתוני אשראי, מידע רפואי, או מידע ממשתמשי אפליקציות) הייתה מחויבת בפתרונות אלטרנטיביים להעברת מידע:   
    Standard Contractual Clauses (SCCs): חתימה על סעיפים חוזיים אחידים ומורכבים מול כל ספק, לקוח או שותף באירופה.   
    Transfer Impact Assessments (TIA): ביצוע הערכות סיכון משפטיות פרטניות לכל העברת מידע (בעקבות פסיקות באירופה כגון Schrems II).   
    Binding Corporate Rules (BCRs): הליכים יקרים וארוכים במיוחד עבור חברות רב-לאומיות.   
בישראל ישנן למעלה מ-1,400 חברות הפעילות באופן ישיר בשוק האירופי וכמה אלפי חברות הזנק (Startups) וספקי טכנולוגיה, שירותי ענן, פינטק וסייבר המעבדים מידע עבור לקוחות אירופאיים. ביטול המעמד היה מטיל עליהן עלויות ייעוץ משפטי, ביקורת אבטחה והתאמה טכנולוגית בעלות ממוצעת של עשרות עד מאות אלפי יורו לחברה מדי שנה.   See Securityועוד 1
ב. אפשרות המסחר החופשי במידע (Trade & Export Facilitation)   
הערכה: יצוא מבוסס טכנולוגיה ושירותים בשווי עשרות מיליארדי אירו.   פאהן קנה
    מניעת חסמי כניסה לשוק האירופי: היצוא הישראלי לאיחוד האירופי (סחורות ושירותים) עומד על עשרות מיליארדי אירו בשנה. נתח ניכר ממנו מבוסס על שירותי טכנולוגיה, ענן, תוכנה (SaaS), ותעשיות מתקדמות המבוססות על העברת מידע.   
יתרון תחרותי: מעמד ה-Adequacy מעניק לחברות ישראליות יתרון על פני חברות במדינות שאין להן מעמד כזה (כמו הודו, סין או מדינות רבות באסיה ודרום אמריקה). לקוחות אירופאיים יכולים להעביר נתונים לחברות ישראליות "בטרנזקציה פשוטה" ללא בירוקרטיה רגולטורית עודפת.   
ג. מניעת קנסות וסיכוני חשיפה   
הערכה: מניעת קנסות פוטנציאליים בשווי עשרות מיליוני אירו.   פאהן קנה
אי-ציות או כשלים בהעברת מידע שלא כדין לפי תקנות ה-GDPR עלולים לגרור קנסות של עד 20 מיליון אירו או 4% מהמחזור השנתי העולמי של החברה (הגבוה מבניהם). השמירה על סטנדרט תאימות מדינתי מפחיתה דרמטית את הסיכון המשפטי המבני של חברות ישראליות מול רשויות הפיקוח האירופיות (Data Protection Authorities).  
סיכום   

אם מתרגמים את מעמד התאימות והמשכיותו לערך כלכלי נטו עבור המשק הישראלי:   See Security
    חיסכון ישיר בבירוקרטיה, חוזים וייעוץ משפטי: כ-200–500 מיליון אירו בשנה.   
    שמירה על זרימת יצוא שירותים וטכנולוגיה (השפעה היקפית): הגנה על יצוא מבוסס מידע בשווי של כ-5 עד 10 מיליארד אירו בשנה.   

11. איך יוצרים סדקים בתאימות של מדינת ישראל עם ה-GDPR?  
 

לדעתי יש להתרכז ב-3-2 תחומים בסיסיים:

(א) הקדמה (5) להקדמות ההחלטה משנת 2011, שאושרה מחדש בשנת 2024, קובעת שבתי המשפט בישראל " דבקים במידה רבה בעקרונות המשפט האנגלי המקובל". הקביעה הזאת היא בדיה חסרת אחיזה במציאות. בפרט, כל מה שמתרחש בבתי המשפט לענייני משפחה. כל סיפור האפוטרופוה לדין, העו"סיות וכו' וכו'.
 

(ב) הקדמה (10) להקדמות ההחלטה משנת 2011, שאושרה מחדש בשנת 2024, קובעת שבתי המשפט בישראל יספקו את ההגנה על זכויות הפרט המוקנות מתוך התאימות ל-GDPR.

 

לא צריכה להיות בעיה למצוא מספר תיקים בהם הי ה]רת של  

 

לי עצמי יש שני הליכים מהשנים האחרונות בקשר להפרת הפרטיות על ידי בנק הפועלים, שעסק בריגול אחרי לטובת ממשלת ארה"ב.  

בבית משפט השלום בת"א, השופט עדי הדר פעל בתרמית - פעולה בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות - כשמנע ממני לזמן לעדות את קצינת הציות הראשית של הבנק שהגישה תצהיר שקרי ומטעה. ההנמקה שנתן השופט עדי הדר הייתה שההליכים בבית משפט השלום הם לפי הליכי "ערעור מנהלי" (כלומר בית המשפט העליון).

בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, הרשמת הבכירה והמזכירה שלה עסקו בתרמית - פעולות בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות -- כשרשמו בחשאי את משרד עורכי הדין יוסף ישורון עורכי דין ונוטריון כבא כוחו של הבנק בניגוד לחוק, וגם הסתירו זאת ממני.

12. מהם סיכויי ההצלחה?
לדעתי, אם אצליח ליצור שיתופי פעולה עם אחד מתוך 3 ארגונים שסימנתי, הסיכויים טובים מאד. אחרי הכל יש לי עבר בתחום - 4 הגשות למועצת זכויות האדם של האו"ם, 2 על ארה,ב ו-2 על ישראל. 
בהגשה משנת 2010 על ארה"ב, הראשונה שכתבתי אי פעם, ללא מושג במשפטים, בהליכים בינלאומיים, במחשבים (המחשבים היו חלק מרכזי בעניין) הצלחתי להכניס לדו"ח הסופי את המשפט הבא: " שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין ואפלייה באכיפת החוק בקליפורניה" (זהו ניסוח של הצוות המקצועי של המועצה, סיכום של הגשה של מאות עמודים).
בהגשה משנת 2018 על ישראל הצלחתי להכניס לדו"ח הסופי את הפסקה הבאה: " התדרדרות חמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט בישראל, ההגשה מאשרת שבעקבות הכנסת מערכות מידע חדשות, יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
אם אני אצליח להכניס משהו דומה לזה להחלטה של האיחוד האירופי, אנחנו מסודרים... (אבל משרד המשפטים והשופטים יקראו לי "חמאס". מבחינתם אני כבר עכשיו "חמאס", כי אני לא סוגר את הפה).

13. מדוע אני חופר לכם בניגוד להוראות @יוני כהן ?
כי אני צריך מסמכים שמתעדים את העניינים הנ"ל. אתם כבר מבינים שהעניין הוא דווקא בעניינים הטכניים, פרוצדורליים ולא מהותיים.  לדוגמה, במקרה של @Tamir.  תמיר מילוא שוויון הורי רילס אפשר להזכיר בסוף המקרה את ההשלכות של מה שעשה בית המשפט על תמיר, אביו וילדיו. אבל מה שמעניין את האירופים לדעתי הוא -- איך השופטת הגיעה להחלטה המוזרה הזאת בעניין מזונות? 

 

14.  השגה על "תאימות" ישראל ל-GDPR
מעניין איזה אחוז מהקוראים ידע על האירוע משנת 2018, המתועד בתמונה, ואיזה אחוז מאלה ששמעו עליו זכרו אותו... הזיכרון הציבורי בישראל שואף לאפס. נוהל הפעולה הוא "הכלה"... ממשיכים ממשבר למשבר תוך כיבוי שריפות, אך ללא טיפול הולם במשברים וגורמיהם.
מה מיוחד באירוע?
(א) זוהי הפעם היחידה לפי זיכרוני, שנושא תפקיד בכיר במדינת ישראל דיבר במפורש (ככל הניתן) על שחיתות במערכת המשפט (היעדר שקיפות, הוגנות, והליך נקי )...
(ב) הדברים נאמרו על ידי נשיא המדינה...
(ג) הדברים נאמרו כששרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון משמאלו ומימינו, במהלך טקס השבעת השופטים...
ועוד דבר מה: שימו לב שכמגיעים לדיבור בנושא השחיתות, הדגש הוא על דרישות טכניות, פרצדורליות ולא מהותיות... 

 השגה על "תאימות" ישראל ל-GDPR של האיחוד האירופי, ומדוע אני חופר לכם בנושא

 
אני זקוק לעזרתכם באיסוף מסמכים תומכים להגשת ההשגה. אין בעיה להשחיר כל פרט מזהה.
כפי שהסברתי אתמול, נראה לי שהשגה על "התאימות" של ישראל לתקנות GDPR של האיחוד יכולה להביא לפעולות מתקנות, כי התאימות שווה מיליארדי ש"ח בשנה לכלכלה הישראלית. 

ביסוד החלטת התאימות עומדת הנחה ש בתי המשפט בישראל "דבקים במידה רבה בעקרונות המשפט האנגלי המקובל" . ההנחה הזאת חסרת אחיזה במציאות. ולכן יהיה קל לסתור אותה:

    

1) אפוט' לדין - יש פסק הדין של סולברג שמסביר שהתחום פרוץ. יש סיכום פגישה של צוות הלשכה שאומר עוד קודם לכן אותו דבר. ויש מאמר של עורכת דין ידועה, שמסבירה שבתור אפוטרופה לדין היא יכולה לומר לבית המשפט ההפך ממה שאומר הקטין. מדוע? כי לדעתה טובת הקטין הפוכה ממה שהוא אומר. אבל אין לה מינוי לקבוע מה טובת הקטין, וגם אין לה הכשרה כזאת. היא מונתה להשמיע את קולו של הקטין.
וכל זה על רקע מצב בו אין לאפוטרופה לדין באף מקרה שבדקתי מינוי כדין. כל זה רחוק מרחק מזרח ממערב מבית משפט של המשפט האנגלי המקובל. ועל רקע זה צריך לתעד את מה שהאפוט לדין קבעה בהליך.

2) כונסי נכסים - מידע שקיבלתי לאחרונה מראה על מצב דומה בכונסי נכסים בבתי המשפט לענייני משפחה. שם הם עוסקים בעיקר בגזל ההון שברכוש המשותף. שוב, אודה לכל מי שיוכל לתרום מסמכים לתעד את המצב.

3) מנהלי עיזבונות - לצערי חברת הקבוצה לא מסייעת, אבל בנושא זה יש לי די והותר מסמכים.

 
4) מזכירות וניהול הכתבים - אני מחפש תיעוד של מצבים שמסמכים נעלמו מהתיק. או מצבים שבקשות שהוגשו כדין לא נרשמו ברשימת הבקשות. אולי הן בתיק הנייר, אבל הן לא נרשמו ברשימת הבקשות ולא ניתנה עליהן החלטה.
לדעתי, בסופו של דבר, ההוכחה הטובה ביותר לכך שאין קרבה בין בתי משפט של המשפט האנגלי המקובל ובתי המשפט בישראל היא פרשת הציפור הצהובה - ביטול סמכויותיו של המזכיר הראשי בבית המפשט העליון על ידי אהרן ברק בשנת 2002. בהמשך - ביטול רשמי על ידי ביטול בשנת 2004 של תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. ולבסוף ביטול בפועל עם התקנת נט המשפט בשנת 2010. 

5. סדרי הדין 

 

6. מרמה כללית ביישום חוק חתימה אלקטרונית