2017-04-26 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - בקשה חוזרת לעיון ב"צו איסור פרסום" "החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות"

מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - בקשה חוזרת לעיון ב"צו איסור פרסום" "החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות"

המצב שנוצר עמום ודו-משמעי .פרסומים טוענים כביכול שיש "צו איסור פרסום" ו"החלטה על ניהול דיונים בדלתיים סגורות". אולם התקשורת פרסמה כתבים מטעם התביעה, "מפוברקים" בעליל, והדיון השבוע היה בדלתיים פתוחות (לעומת הדיון בשבוע שעבר "בדלתיים סגורות").  מצב זה בלתי סביר לחלוטין, ויש לראות בו פגיעה בזכויות הנאשמים לשימוע הוגן ופומבי. מצב זה גם מעלה חשש לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל.  הופכים את התקשורת לשופר תעמולה של הפרקליטות, ומונעים דיווח עצמאי.  קרוב לוודאי שאין בכלל צו איסור פרסום בתיק זה. על בקשה קודמת, ענה השופט בני שגיא בהחלטה חסרת שחר, שאי אפשר לדון בעניין לפני מינוי סניגור.  החוק בישראל אומר: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". אם היה "צו איסור פרסום" - שגיא היה יכול להודיע על כך גם ללא מינוי סניגור, ובדומה - אם אין בכלל "צו איסור פרסום", והכל בדותה - היה יכול להודיע על כך.  ההליכים במקרה זה נראים יותר ויותר כשילוב בין משפט שדה למשפט ראווה.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-26.html

 

תמונות:  מוטי לייבל, לורי שם-טוב, השופט בני שגיא

______

מאהל המחאה ת"א, 26 לאפריל - בקשה לעיון "למען הסדר הטוב" הוגשה היום בתיק הפלילי - מ"י נ לורי שם-טוב, מוטי לייבר, צבי זר (ת"פ 14615-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א.

• הדיון הבא בתיק הפלילי: 04 למאי, שעה 10:00 מחוזי, השופט בני שגיא - הקראת כתב האישום.

• הדיון הבא בתיק המעצרים:  07 למאי, שעה 10:00, מחוזי, השופט אברהם היימן.

להלן הבקשה במלואה:

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשת עיון בתיק בית משפט – למען הסדר הטוב

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות: 

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט המחוזי תל-אביב, תיק פלילי 14615-04-17

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’

ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:

(1) צו איסור פרסום עשוי כדין, אם נרשם בתיק זה,

(2) החלטה שיפוטית עשויה כדין על ניהול הליכים "בדלתיים סגורות", אם נרשמה בתיק זה.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) בקשה להמצאה זריזה לנאשמים

למבקש העיון אין כל קשר ישיר עם הנאשמים, או יכולת להמציא להם את הבקשה. התביעה לעומת זאת מקבלת בשגרה הודעות מבית המשפט באמצעות המערכת האלקטרונית – נט-המשפט. לכן, מתוך קיום יסודות ההליך הראוי בהליך פלילי זה, מתבקש בית המשפט להמציא בזריזות לנאשמים במעצר בקשת עיון זאת.

ב) בקשה להחלטה האומרת לפחות האם הכתבים, שבהם בוקש העיון, קיימים

בקשת עיון קודמת נענתה בהחלטה (ראו להלן) שאינה מפרשת אפילו האם הכתבים קיימים. לכן, על מנת למנוע טרחה ממבקש העיון, מבית המשפט ומן הצדדים מתבקש בית המשפט להודיע בהחלטתו על בקשה זאת, לפחות, האם הכתבים קיימים בכלל.

ג) המבקש אינו עורך דין וחסר השכלה משפטית. המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקריו בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיבר בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה.

ד) בקשה זאת מוגשת בכפוף לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב), האומרת:

כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

פסק הדין משנת 2009 של בית המשפט העליון בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), מפרש תקנה זאת ואומר:

תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

אולם ניסיונו של המבקש בכל בתי המשפט במדינת ישראל אותם בדק, הוא שלא יינתן לו לעיין בהחלטות, גם אם אינן אסורות על פי דין, ללא הגשת בקשה לעיון. לפיכך מוגשת בקשה זאת כ"בקשה למען הסדר הטוב" – שכן לא היה ככל הנראה כל צורך להגיש בקשה לעניין העיון בכתבים שבנידון.

פסק הדין הנ"ל גם מצהיר לגבי זכות העיון:

עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...

פסק הדין הנ"ל גם מציין את הציפייה שהחלטות בתי המשפט יהיו נגישות לציבור באופן שוטף עם השלמת מערכת נט-המשפט.

ה) המבקש הגיע לדיון בתיק זה ביום 06 לאפריל, 2017 בבית המשפט המחוזי ת"א. גישת הציבור לאולם הדיונים נמנעה. משמר בתי המשפט הודיע שהדיון "בדלתיים סגורות". עורכי דין ובני משפחה, שעזבו את אולם הדיונים בסופו של הדיון, אמרו שהוצא "צו איסור פרסום". במערכת נט-המשפט נחסמה גישת הציבור לתיק לחלוטין – הוא אף אינו מופיע ברשימת התיקים או ביומן בית המשפט הנגישים לציבור.

ו) כבר באותו היום, מספר שעות אח"כ, התפרסם בתקשורת מסמך, שהוא כביכול כתב בית דין: "בקשה לצו איסור פרסום ודיון בדלתיים סגורות”.

ז) ביום 18 לאפריל, 2017, הגיש המבקש בקשה (מס’ 2), לעיון בכתבים הכוללים את הכתבים שבנידון.

ח) ביום 18 לאפריל, 2017, הנפיק השופט בני שגיא "החלטה בפתקית", שלא הומצאה למבקש העיון עד יום זה (תמונה 1).

תמונה 1: “החלטה בפתקית" מאת השופט בני שגיא מיום 18 לאפריל, 2017, על בקשה מס’ 2 – בקשה לעיון של מבקש העיון.

_____

“החלטה בפתקית" זאת אינה מספקת החלטה על הבקשה כשלעצמה, בהנמקה שאין ניתן לדון בבקשה לפני מינוי סנגורים.

ט) ביום 24 לאפריל, 2017, הגיע המבקש לבית המשפט, וניתן לו להיכנס ולשמוע דיון בתיק זה. הדיון לא נערך "בדלתיים סגורות".

י) נכון ליום זה, התיק במערכת נט-המשפט –גישת הציבור עדיין חסום, כביכול תחת "צו איסור פרסום" ו/או "החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות" (תמונה 2).

תמונה 2: כיתוב המופיע בשעת ניסיון לעיין בתיק זה בנט-המשפט – גישת הציבור נכון ליום 26 לאפריל, 2016: “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". לשון זאת אינה מורה על כל בסיס בחוק ל"איסור פרסום" או "ניהול דיון בדלתיים סגורות", אבל בפועל יוצר רושם זה.

_____

י”א) תיק זה עוסק בתביעה פלילית נגד פעילי מחאה חברתית, שעיקר מחאתם היא נגד התנהלות אנשי רווחה, עורכי דין, ושופטים לגבי לקיחת ילדים מהוריהם (בפרט – הורים מעוטי יכולת) – בעיה מוכרת וידועה. קיים חשש ברור של ניסיון השתקת ביקורת על מערכת המשפט ואכיפת החוק הן בהליך בתיק עצמו, והן בסיקור ההליכים על ידי תקשורת עצמאית (שאינה משמשת כשופר לפרקליטות המדינה). דיוני המעצר שלפני הגשת כתב האישום נערכו גם הם תוך חיסיון על חומר החקירה. במקביל, התפרסמו הדלפות מגמתיות וחלקיות לתקשורת (לטענת באי כוח החשודים אז - על ידי רשויות השלטון). ועל פי טיעוני הנאשמים – לפחות הפרסומים על "סחטנות באיומים" היו חסרי בסיס עובדתי ומטעים.

י”ב) המבקש מתמיד ומפרסם סיקור על הדיונים והכתבים בתיק זה. אולם אין ביכולתו לדעת אל נכון: האם קיימים בתיק זה "צו איסור פרסום" ו"החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות"? אי פרסום "צו איסור הפרסום" ו"החלטה על קיום דיון בדלתיים סגורות", או אפילו הודעה על קיומם, או אי קיומם, יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל.

י”ג) לאור כל האמור לעיל, עולים חששות כבדים של הפרות חמורות של זכויותיהם של הנאשמים, בראש ובראשונה – הזכות לשימוע הוגן ופומבי. מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

אין למבקש קשר ישיר לתיק זה.

המבקש מכיר את הנאשמים לורי שם-טוב ומוטי לייבל כפעילי מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד במחאה נגד שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. הנאשמים שם-טוב ולייבל היו דמויות מפתח בשחרורה של בן-סימון.

המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של הנאשמים שם-טוב לייבל ושל הגב’ בן-סימון. [¹]

למבקש עניין אקדמי בתיק זה, משום המצב יוצא הדופן שנוצר בו הן מבחינת זכויות האדם, הן מבחינת חופש הביטוי וחופש העיתונות, והן מבחינת התנהלות בית המשפט במערכת נט-המשפט.

תאריך: 26 לאפריל, 2017

חתימת המבקש:

דר' יוסף צרניק

1 2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Video-The-remedy-for-Isr-by-Joseph-Zernik-Children-170317-666.html

2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Israel-anti-judicial-corr-by-Joseph-Zernik-Israel_Judicial-Corruption_Punishing-Protesters-160814-5.html

2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/US-DHS-assists-in-suppress-by-Joseph-Zernik-Department-Of-Homeland-Security_Israel_Judicial-Corruption_Protester-Surveillance-And-Arrests-160620-71.html

2017-04-24 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - דיון במחוזי - משפט שדה? עו"ד ברק לייזר - סיפורים נבחרים

מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - דיון במחוזי - משפט שדה? עו"ד ברק לייזר - סיפורים נבחרים

הדיון לפני השופט בני שגיא היה בסגנון בית דין שדה... לא ברור מתי דיון נפתח ומתי הוא ננעל... הסניגוריה הציבורית אינה מעוניינת לייצג בגלל "אופיו של כתב האישום" - טיעון שהוציא את שגיא משלוותו...   שגיא: "תגידו שקראתם את כתב האישום, כי אני רוצה לרשום בפרוטוקול שקראתם". הדיון הקודם נערך בדלתיים סגורות. הדיון היום - בדלתיים פתוחות. בין הדיונים הוגשה בקשה לעיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדין". שגיא הנפיק "החלטה בפתקית" המסרבת להחליט בעניין. ובינתיים התיק כולו ממשיך להיות חסום בנט-המשפט. חיסיון מפוברק הוא הפרה חמורה של הזכות לשימוע הוגן ופומבי!  והתקשורת, שששה לשמש כשופר לפרקליטות בשלב מוקדם על "סחטנות באיומים" - שעכשיו נראית כחסרת בסיס עובדתי - הפסיקה לסקר את התיק... 
סיפורים נבחרים של עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט...

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-24.html

 

תמונות:  מוטי לייבל, לורי שם-טוב, השופט בני שגיא

______

מאהל המחאה ת"א, 24 לאפריל - הבוקר, בשעה 9:00 נקבע דיון בתיק הפלילי - מ"י נ לורי שם-טוב, מוטי לייבר, צבי זר (ת"פ 14615-04-17).   

כרגיל, שב"ס לא הביא את העצורים בזמן.  אז בהפסקה הארוכה שנוצרה, ניסיתי לברר מי מייצג - כי אצלנו, בבתי המשפט, השופטים משום מה אינם מודיעים לפרוטוקול על פתיחת הדיון ואת שם התיק, ובאי הכוח אינם מודיעים לפרוטוקול על הופעתם.  באומות מתוקנות, אפילו בישיבה של ועד התמיכה לקרן הגמלאות של מכבי האש בעיירה קטנה, היו"ר מודיע על פתיחת הישיבה, וקוראים את שמות נושאי התפקידים והנוכחים לפרוטוקול...  אבל אצלנו - "ירידה בפורמליזם - עלייה בערכים". מצב זה מקל כמובן על ניהול דיונים למראית עין ("מפוברקים").

• עו"ד רונה שוורץ הופיעה בשם הסניגוריה הציבורית (אך לא כבאת כוח הנאשמים).
• עו"ד מירב גבע ועו"ד אלירן גלילי הופיעו בשם הפרקליטות, אבל עו"ד גבע סירבה תחילה להזדהות - "תקרא בפרוטוקול" (בשעה שהתיק כולו תחת חיסיון מפוברק).

ואז השופט בני שגיא החליט בינתיים לדון בתיק אחר - דיון בענישה לפני מתן גזר דין.  גם בתיק האחר, הנאשמים לא היו נוכחים באולם, אבל דילגו על הפרט הפעוט הזה... 

בשעה 9:30 הגיעו לורי, מוטי וצבי, אז הפסיקו באמצע את הטיעונים בענישה בתיק האחר, ועברו לשיפוט מהיר בתיק של לורי, מוטי וצבי...

דלתיים סגורות וחיסיון מפוברק

הדיון הקודם נערך בדלתיים סגורות. הדיון היום - בדלתיים פתוחות. בין הדיונים הוגשה בקשה לעיון בהחלטה עשויה כדין על "דלתיים סגורות". על פי החוק בישראל, "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". והבקשה לעיון גם אמרה שמצב בו קיימת עמימות ודו-משמעותיות לגבי קיום צו איסור פרסום כדין, יוצר מצב שיכול להביא לאכיפה בררנית, שרירותית וגחמנית.

שגיא הנפיק על הבקשה לעיון "החלטה בפתקית ביום 19 לאפריל, 2017.

תמונה:   מ"י נ שם-טוב ואח' (14615-04-17) "החלטה בפתקית" של השופט בני שגיא על בקשה לעיון, הכוללת "צו איסור פרסום עשוי כדין". שגיא משאיר את השאלה האם קיים צו איסור פרסום כדין בתיק זה עמומה ודו-משמעית. יש לראות במצב זה הפרה חמורה של הזכות לשימוע הוגן ופומבי.

____________

• אז האם "הדלתיים הסגורות" בדיון הקודם היו מפוברקות? 
• ומה הבסיס החוקי למניעת גישת הציבור לתיק כולו בנט-המשפט עד היום?

תמונות: מ"י נ לורי שם-טוב, מוטי לייבר, צבי זר (ת"פ 14615-04-17) - התיק כולו חסום בנט-המשפט: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". הניסוח אינו טוען "איסור פרסום כדין", או חסיון, והדיון נערך בדלתיים פתוחות... חסיון מפוברק בנט-המשפט הפך לשגרה בתיקים הנוגעים לשחיתות השלטונית ולדיכוי המחאה החברתית.  יש לראות בכך הפרה חמורה של זכות האדם לשימוע הוגן ופומבי.

_____ 

באולם נכחו 4 פעילים מוכרים (כולל כותב שורות אלה).  התקשורת, שששה לשמש כשופר לפרקליטות בפרסומים מוקדמים על "סחטנות באיומים"  - חסרי בסיס ככל הנראה, הפסיקה לסקר את התיק לגמרי...

העמדת סניגור

עו"ד רונה שוורץ מהסניגוריה הציבורית הודיעה שהיא מייצגת בדיון את הסניגוריה הציבורית, אך לא את הנאשמים, ושהסניגוריה הציבורית אינה מעוניינת לייצג בתיק זה, בגלל "אופיו של כתב האישום". טיעון זה הוציא את שגיא משלוותו...  

לורי שם-טוב הציע שעו"ד דמרי ייצג את כולם (בהנחה שאין ניגודי עניינים)  - ובמימון הסניגוריה הציבורית. שגיא נתן מועד סופי לסניגוריה הציבורית למנות לנאשמים סניגור. 

הקראת כתב האישום

הדיון הקודם נרשם כביכול כ"הקראת כתב אישום", אבל בפועל עדיין לא נמסר אז לנאשמים כתב האישום.  עכשיו, שאל שגיא את הנאשמים אם קראו את כתב האישום. שלושתם אמרו שקראו אותו באופן חלקי.  מוטי לייבל גם התלונן שבמשך כל המעצר (כבר קרוב לחדשיים), עד אמש, נמנעה מהם הגישה לעט ונייר, כך שלא היה יכול לכתוב לעצמו כל הערות, ונמנעה ממנו האפשרות לקריאה מהותית של כתב האישום.

שגיא ניסה לדחוק בנאשמים: "תגידו שקראתם, כי אני רוצה לרשום בפרוטוקול שקראתם."

לורי גם התנגדה והסבירה, שעל פי הבנתה הפרקליטות כבר הודיעה שהיא הולכת לתקן את כתב האישום, אז לא ברור מה תוקפו של כתב האישום הנוכחי.

עיון בחומר החקירה וסמכות בית המשפט המחוזי

צבי זר העלה שאלה לגבי עיון הנאשמים בחומר החקירה, שאמור לעבור לידיהם עד מחר, בשעה שאין סניגור לנאשמים, ולא ברור כיצד הדבר ייתבצע בפועל.  

שגיא דילג על העניין...

צבי זר גם העלה שאלה לגבי סמכותו של בית המשפט המחוזי: הוא טען טענה מקדמית, שסעיפי האישום הנוגעים ל"סחטנות באיומים" חסרי אחיזה במציאות, וגם אינם נוגעים לכל הנאשמים. לכן, התיק צריך ללכת לבית המשפט השלום.  הסעיפים של "סחטנות באיומים" היו כמובן במרכז מסע התקשורת המגמתי של הפרקליטות...  

בני שגיא סירב לדון בעניין בשלב זה.

נעילה

גם לא ברור בבתי המשפט שלנו מתי דיון ננעל... גם לאחר שנחזה כננעל, צבי זר המשיך לדון עם בני שגיא, אבל קרוב לוודאי שחלק זה היה "בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול".  תופעה קבועה בבתי המשפט הבלתי פורמליים שלנו...

• הדיון הבא בתיק הפלילי: 04 למאי, שעה 10:00 מחוזי, השופט בני שגיא - הקראת כתב האישום.

• הדיון הבא בתיק המעצרים:  07 למאי, שעה 10:00, מחוזי, השופט אברהם היימן.

עו"ד ברק לייזר - סיפורים נבחרים

תמונה: עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, חברה לחיים של הדוברת איילת פילו, דמות מרכזית בכנופיית שלטון החוק, ועכשיו מתברר כביכול - גם מקור מרכזי לבלוגים של לורי שם-טוב.

______
בשולי הדיון היום בתיק הפלילי בבית המשפט המחוזי ת"א היו דיבורים. אז אולי אנחנו מגיעים סוף סוף לאחד הקטעים המעניינים ביותר בפרשה:
 * על פי התקשורת - עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, דמות מפתח בכנופיית שלטון החוק, נעצר ונחקר בפרשה זאת והיה כביכול במעצר בית למשך 15 יום.
 * על פי השמועה - ברק לייזר היה אחד המקורות המרכזיים לפרסומים של לורי שם-טוב. הוא עסק בין השאר בהדלפות בררניות ושרירותיות של כתבי בית דין. אבל מתוך המבחר שפורסם, כנראה שהוא העדיף להדליף מתיקים חסויים כביכול, הנוגעים לשחיתות השלטון המקומי (כי הכנופיה הלאומית אינה סובלת תחרות של הזוטרים) ואולי גם בנוגע לשופטים מסויימים...
 * על פי השמועה - ברק לייזר טען בחקירתו שלורי שם-טוב סחטה אותו על ידי כך שאיימה שתפרסם ידיעות על גירושיו.
 אולם ככל הידוע (כתב האישום האמתי עדיין לא התפרסם, רק "טיוטות") - אין בכתב האישום כל סעיף הנוגע לסחטנות באיומים של לורי שם-טוב נגד ברק לייזר.
 יתרה מכך, זאת סחטנות קצת יוצאת דופן, כשקרבן הסחטנות מדליף באופן בררני סיפורים מגמתיים על פי בחירתו... 

2017-04-23 ליום השואה: בית המשפט העליון סילף והעלים תיקים של ניצולי שואה

ליום השואה: בית המשפט העליון סילף והעלים תיקים של ניצולי שואה

התיקים הנוגעים ליהודית פרנקו-סידי וקבוצת ניצולי שואה מבולגריה עוסקים בזכאותם לפיצויים מכספים, שהוקצבו על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלים על ידי ממשלת ישראל.  בית המשפט העליון דחה כביכול ערעורים, שהוגשו על ידי ניצולי שואה אלה בניסיון להשיג הכרה בזכאותם לפיצויים מקרנות אלה. אולם הכתבים במערכת האלקטרונית של בית המשפט העליון מצביעים בבירור על סילוף הכתבים: בעז אוקון חתם על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר החלטות 5 שנים לאחר מותו.  על מנת להבהיר את העניין לאשורו, נעשו ניסיונות לעיין בכתבי המקור של ההחלטות בתיקי הנייר של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון מנע את העיון בתואנה שהתיקים "נגרסו". אולם התנהלות בית המשפט העליון לגבי בקשות עצמן הייתה בניגוד להליך הראוי ולישרה בסיסית.  בית המשפט העליון מסרב להציג את התיעוד הנדרש על פי תקנות הארכיונים לגבי ביעור תיקי בית המשפט ושולח בעקשנות רק תיעוד מפוברק וחסר סמכות במקומו.  כל זאת, לנוכח הצהרת בית המשפט העליון עצמו, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי"... "חוקתי, על-חוקי". התנהלות בית המשפט העליון לגבי תיקי יהודית פרנקו סידי ואח' מציגה את הצהרותיו לגבי "מהפכה חוקתית" כיחצנות המשרתת כוחניות בלבד. יתרה מזאת, התנהלות בית המשפט העליון לגבי הכתבים וההליכים בתיקים אלה ורבים אחרים מציגה את בית המשפט העליון כבית משפט בלתי כשיר בעליל.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-23.html

 

תמונות: בועז אוקון, שכיהן כרשם בית המשפט העליון תחת הנשיא אהרן ברק, ומילא את מקום המזכיר הראשי, הוא דמות מרכזית בהשחתת בית המשפט העליון ובתי המשפט האחרים אח"כ - בכהונתו כמנהל בתי המשפט. שמריהו כהן ז"ל - כיהן כמזכיר בית המשפט העליון. מותו במרץ 2002, מציין משבר בישרת בית המשפט העליון. לאחר מותו ישבו במשרדו שרה לישפיץ והיום עדית מלול - שתיהן ללא מינוי כדין.  התנהלות מזכירות כדין היא תנאי מוקדם לכשירות בית משפט.

___________

תמונה: בתיק יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1852/02) התגלו כתבים כוזבים במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבי החלטות 5 שנים לאחר מותו, ורשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון. במקביל, מונע בית המשפט העליון שלא כדין את הגישה לעיון בתיק הנייר (כתבי המקור). בית המשפט העליון דובק בטענה השקרית, שהתיק  "גרוס". אך הן נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והן הנהלת בתי המשפט מסרבים להשיב על בקשות למראה מקום ברשומות של ההודעה על ביעור התיק, הנדרשת בדין, וכן להעתק פרוטוקול הגריסה, שגם הוא נדרש בדין.

_____

תמונה: מיד לאחר מותו של שמריהו כהן ז"ל שונתה תבנית כל ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון. האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי..." הוסר מהכתבים, ובמקומו הוספה תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". אדם בר דעת ימצא ששינוי זה הפך את כלל כתבי ההחלטות ל"טיוטות". במקביל, מסרב בית המשפט העליון לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין "העתק מתאים למקור" של החלטותיו. כמו כן מסרבת הנהלת בתי המשפט לענות על בקשות על פי חוק חופש המידע: תחת סמכותו של מי, ומהו הבסיס החוקי לשינויים מפליגים אלה.  בדומה, סירבו נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס, מרים נאור, וכן הנשיא בדימוס אהרן ברק והרשם בדימוס בעז אוקון להשיב על שאלות אלה.

_____

מאהל המחאה ת"א, 23 לאפריל  - בתיקים יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01  ו- 1852/02) דחה בית המשפט העליון את ערעורם של קבוצת ניצולי שואה מבולגריה, לאחר שלא קיבלו פיצויים מקרן שהוקמה על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלת על ידי ממשלת ישראל.  זאת - לנוכח העוני המחפיר של ניצולי שואה בישראל...  

יחד עם זאת, סולפו משום מה כתבי החלטות במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון בתיק זה. המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבים 5 שנים לאחר מותו, ורשם בית המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון...  בועז אוקון, רשם בית המשפט העליון לשעבר, הוא החשוד המרכזי בסילופים אלה, שלא היו יכולים להתבצע ללא ידיעותו של הנשיא אז אהרן ברק.  אך הן אהרן ברק והן בועז אוקון מסרבים היום להסביר את פברוק הכתבים בתיק פרנקו-סידי.

יתרה מזאת, בית המשפט העליון מעלים את תיקי הנייר (כתבי מקור) בתיקי פרנקו-סידי בניגוד לחוק, בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט וגנז המדינה, בטענת שווא שהתיק "גרוס":
* נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור מסרבת לענות על בקשות חוזרות לקיים את הוראות החוק המחייבות אותה להסדיר את העיון בתיקים בבית המשפט העליון.
* נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ורשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון, החשודים במעורבות בשיבוש הכתבים בתיק זה מסרבים לענות ולהסביר את השיבושים.
*  מזכירות בית המשפט העליון טוענת שהתיק "גרוס" ומסרבת לקבל לרישום בקשות עיון כחוק בתיק זה...
* ארכיון המדינה, המופקד על משמורת התיקים, מסרב להשיב ישירות על השאלה: האם התיק קיים או "גרוס"?
* הנהלת בתי המשפט מתנדבת להצטרף להונאה, למרות שאין זה מסמכותה כלל...
* רשם בית המשפט העליון גיא שני דחה לאחרונה "בקשה להליך הוגן" שביקשה תשובה מוסמכת של בית המשפט העליון לגבי ביעור התיק...

תיק פרנקו סידי הוא רק דוגמה אחת מיני רבות של ההונאות והשיבושים בשגרה של כתבי בית המשפט העליון שהחלו לאחר מותו הפתאומי של מזכיר בית המשפט העליון שמריהו כהן ז"ל בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא, ובועז אוקון כרשם.

צרניק נ מזכירות בית המשפט העליון (3020/16) - בקשה לקבלת הודעת מזכירות תקפה וקבילה, עשויה כדין, בעניין ביעורו כביכול של תיק הנייר פרנקו ­סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02)

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5a0NobmttNGtBd1k/view?usp=sharing

תמונה: תמסורת פקס שהתקבלה ממזכירות בית המשפט ביום 19 למאי , 2016,  כ "הודעה" כביכול על ביעורו כביכול של תיק הנייר פרנקו סידי נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02). הבקשה להודעה תקפה וקבילה אומרת שאדם בר דעת לא יוכל לראות במסמך זה הודעה תקפה וקבילה שנתנה בתיק זה על ידי בית משפט כשיר מתוך אחת או יותר מהסיבות הבאות: א) אין מופיע עליו מספר תיק זה בו ניתנה הודעה זאת כביכול, ב) אין מופיעה עליו כל חותמת המראה שנרשם בתיק זה או בתיק אחר כלשהו, ג) אין מופיע עליו כל מספר אסמכתה של תכתובת רשמית מבית המשפט העליון, ד) אינו על נייר המכתבים של בית המשפט העליון, ה) אין מופיעה עליו החותמת האישית של עובד בית המשפט שחתם על מסמך זה, ו) שם התפקיד של החותם "מנהל מדור" אינו תקף ככל הנראה ואין שם תפקיד זה קיים  ככל הנראה בבית המשפט העליון ז) ה"הודעה" היא מפי השמועה -  משהו שמישהו אמר למישהו .

הבקשה גם מציינת ש"הודעה" זאת אינה תואמת תעודת עובד ציבור על פי פקודת הראיות.

F

תמונה: החלטת רשם המוצאת שאין צורך להציג את התיעוד הנדרש בתקנות לביעור תיקי בתי המשפט: "אינני מוצא במסגרת הליך זה להוסיף על החלטתי מיום 13 לאפריל, 2016"... החלטה של רשם בית המשפט העליון גיא שני מיום 20 לאפריל, 2016, הדוחה "בקשה להליך ראוי" בתיק צרניק נ מזכירות בית המשפט העליון (3020/16). ה"בקשה להליך ראוי" ביקשה שתשובת בית המשפט העליון לגבי ה"גריסה" בכיכול של תיק יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01) תיעשה בחתימתו של אדם בעל סמכות מתאימה, ותכלול אסמכות הנדרשות בחוק לביעור תיקי בתי המשפט: הודעה ברשומות ופרוטוקול הביעור.

 

תמונה:  בקשה שיגרתית לעיון בתיק סידי-פרנקו הוחתמה "התקבל/נבדק" ביום 07 לאוקטובר, 2015.  למחרת, 08 לאוקטובר, הוספה הערה בלתי חתומה בכתב יד: "בעדכון המדור [אזרחי - יצ] הוסבר כי התיק גרוס ואי אפשר לעיין בו...".  הבקשה החוזרה ידנית למבקש, ללא כל חותמת המראה על "דחייה" של הבקשה מרישום, וללא כל חתימה המראה תחת סמכותו של מי התבצעה פעולה זאת.  בע"פ, נאמר על ידי הסגל המזכירות, שלא יינתן להגיש כל בקשה נוספת בתיק זה.  נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור אינה עונה על בקשה להסבר לגבי התנהלות זאת, שיש לראות בה הפרה בוטה של ההליך הראוי והונאה.  אין זה סביר שהתנהלות זאת היא יוזמה של הסגל הזוטר של מזכירות בית המשפט העליון...

____________ 

יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01) 

הבקשה האחרונה בקשר לתיק זה, מבקשת שבית המשפט יתקן את החלטת הרשם מיום 19 למאי, 2016, שבלבלה בין מספר תיקים, ולמעשה לא אומרת בפירוש שתיק (9073.01) בוער, למרות שהיא מנסה ליצור רושם זה.

יתרה מזאת, הבקשה מצטטת את תשובת ארכיון המדינה על בקשה להבהיר מה מצבו הפיזי של תיק זה.  תשובת הארכיון אינה עונה ישירות על השאלה, ועונה כביכול על בקשה לעיון, שמעולם לא הוגשה לארכיון. אך ניתן להסיק מתשובת הארכיון, שגם הארכיון וגם המזכירה הראשית של בית המשפט העליון יודעים שהתיק לא בוער:

Subject: תיק בית המשפט העליון יהודית פרנקו סידי ואח נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01) Date: 2016­03­28 8:42 amFrom: אולם> reading_hall@archives.gov.il>To:

ד" ר זרניק שלום,אתמול נשלחה תשובה:ד" ר רזניק שלום,מצ" ב תשובה שהתקבלה ממזכירה ראשית מבית משפט העליון:" מדובר בתיק רע"א, מאחר והפונה לא צד בתיק הוא לא יוכל לעיין".לפי הנחיות של הנהלת בתי המשפט עיון בתיקי בתי המשפט ניתן רק דרך פנייה לבית המשפט.בברכה,הלנה וילנסקי,מרכזת שירותי מחקר וקהל

יוסף צרניק נ מדינת ישראל (3919/16)  - בקשה לתיקון החלטת רשם מיום 19 למאי , 2019 על השגה על החלטת מזכירות – ­ ' דחייה מרישום של בקשה לעיון בתיק יהודית סידי פרנקו ואח נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01) בטענת "גרוס"

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5TGZ1NXlRbWd3eVU/view?usp=sharing 

READ MORE: 

2016-05-05 ISRAEL: Supreme court's fraud in a holocaust survivors case //

 ליום השואה: בית המשפט העליון עוסק בהונאה בתיק ניצולי שואה

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/05/2016-05-05-israel-supreme-courts-fraud.html

2016-03-28 Supreme Court's fraud in a holocaust survivors' case - ongoing wiggling... //

  ההונאה בבית המשפט העליון בתיק ניצולי שואה - ממשיכים להתפתל...

2016-03-27 Fraud in the Supreme Court re: Franco-Sidi court file - a source in State Archive confirms - Supreme Court files are not shredded...

ההונאה בבית המשפט העליון בתיק פרנקו-סידי - מקור בארכיון המדינה מאשר - כלל לא מבערים תיקי בית המשפט העליון ...

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/03/2016-03-27-fraud-and-perversions-in.html 

2016-03-27 Informal seminar proposal sent to Prof David Peleg, Weizmann Institute: IT systems of the Israeli courts 

הצעה לסמינריון בלתי פורמלי נשלחה לפרופ דוד פלג ממכון וייצמן: "מערכות המידע של בתי המשפט בישראל"

 http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/03/2016-03-27-informal-seminar-proposal.html 

2016-03-25 Open letter to Prof David Peleg, Chair of Computer Science in the Weizmann Institute, regarding new fraudulent IT systems of the Israeli courts //

מכתב פומבי לפרופ' דוד פלג, דיקן מדעי המחשב במכון וייצמן בנידון מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/03/2016-03-25-open-letter-to-prof-david.html 

2016-03-24 Why is the Israeli Supreme Court engaged in fraud in a holocaust survivors' case? //

למה עוסק בית המשפט העליון בהונאה בתיק ניצולי שואה מבולגריה?

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/03/2016-03-24-what-is-israeli-supreme.html