Monday, October 23, 2017

2017-10-22 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט היימן ממשיך לפברק, ופייסבוק מצנזר!

הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט היימן ממשיך לפברק, ופייסבוק מצנזר!
הפוסט שבקישור להלן הוסר היום מפייסבוק בתואנה שהוא "מפר את הסטנדרטים של פייסבוק". כבר לפני יותר מ-200 שנה אמר הצרפתי וולטר: "אם ברצונך לדעת מיהו הדיקטטור האמתי - חפש את מי אסור לבקר!"  על פי הסטנדרטים של וולטר ופייסבוק, יש להסיק שהמשטר בישראל הוא דיקטטורה שיפוטית!

תמונה. פרוטוקול מפוברק, בו השופט אברהם היימן תייג כרגיל דיון שנערך בדלתיים פתוחות - "בדלתייים סגורות" .  המטרה הברורה היא מניעת דיווחי תקשורת על פרשה מתועבת זאת - פרט למידע המושתל בתקשורת על ידי הפרקליטות ...
_____
 
תמונה. השופט אברהם היימן.  ההליכים המשפטיים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים יוצרים תיעוד חסר תקדים של שחיתות בתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה.
_____
תמונה. הודעת צנזורה מס' 1 מפייסבוק: "נראה שמשהו שהעלית בפוסט אינו תואם את הסטנדרטים של הקהילה שלנו."
____
תמונה. הודעת צנזורה מס' 2 מפייסבוק: "בבקשה בדוק שוב את הסטנדרטים של הקהילה.  אנחנו מבינים שאולי לא ידעת על סטנדרטים אלה, ולכן אנו מעודדים אותך ללמוד עוד על אלה סוגים של דברים מותר לשתף בפייסבוק...  תודה על הבנתך ועזרתך בשמירת פייסבוק בטוח ומאיר פנים."
_____

2017-10-22 הבלוגרים והשופטים הנוקמים - השופט היימן ממשיך לפברק
 כאן: דף ראשון מפרוטוקול הדיון בתיק המעצרים היום. היימן מכזב באופן קבוע, ומסמן את הפרוטוקולים "בדלתיים סגורות", בשעה שהדיונים מתנהלים בדלתיים פתוחות. היימן גם לא החליט עד היום על בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין בתיק זה. אבל הוא מפעיל על התיק כולו חסיון מפוברק. המטרה ברורה - להפחיד את התקשורת, כדי שלא ידווחו בכלל על הפרשה המסריחה הזאת... ברקע: בית המשפט העליון הכריז בשנת 2009 על זכות העיון וגישת הציבור לכתבי בתי המשפט "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." (האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואח', בג"ץ 5917-97), אבל הן בית המשפט העליון והן כל שאר בתי המשפט עוסקים באופן שגרתי בהעלמת תיקים שלמים או החלטות רבות בתיקים השונים מעין הציבור ללא כל בסיס בחוק. התופעה הזאת בולטת במיוחד בתיקים הקשורים לשחיתות השלטונית מחד, ולרדיפת חושפי שחיתויות ופעילים פוליטיים מאידך... התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם כסימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. בנוסף, על פי ההכרזה הנ"ל של בית המשפט העליון בנושא זה, ניתן להסיק ממצב הקיים בפועל, שבישראל אין "משטר דמוקרטי", ואין משטר "חוקתי" - לכל מי שעניינים אלה לא היו ברורים לו/לה ממילא.
נחמה דר מיכאל מוריס-רייך וב Haim Sadovsky רועי וייס Gonen Ben Itzhak Sigalit Kesler Ezra Rehana דינה עבט Moshe Halevi Kfir Monsonego Shuki Mishol

Sunday, October 22, 2017

2017-10-22 המרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית: יש לחדש בדחיפות את פעולת הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות

המרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית: יש לחדש בדחיפות את פעולת  הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות
חידוש פעולתה של ועדה ציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות יכול להיות צעד בונה חשוב לחידוש אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית.  זאת - לאור שלל הראיות למרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.  אולם משרד הפנים, שהוועדה הציבורית פעלה תחת סמכותו, הפסיק את פעולת הוועדה. משרד הפנים גם אינו עונה על בקשת חופש המידע בעניין הוועדה הציבורית ופעולות משרד הפנים בעקבות המלצות מבקר המדינה בעניין חידוש פעולת הוועדה.
תזכורת נשלחה היום למשרד הפנים בדבר אי קיום הוראות חוק חופש המידע. כמו כן נשלחו פניות לראש השב"כ נדב ארגמן וליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, בתקווה שיסייעו בהשגת תשובה כדין מאת משרד הפנים על בקשת חופש המידע, וכן - שיסייעו בחידוש פעולת הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות. עם חידוש פעולת הוועדה, מן הראוי לכלול בין חבריה מומחים בכירים למדעי המחשב ולאבטחת מידע, שאינם קשורים לגופי השלטון (שב"כ, רשות הסייבר, צה"ל, וכו').
בדיון בכנסת, הועלו לאחרונה חששות של פריצה רוסית למחשבי ועדת הבחירות המרכזית.  אבל הסיכון הממשי והמידי ליסודות המשטר בישראל הוא אויבים מבית, ולא אויבים מבחוץ...
המצב שנחשף בסדרת בקשות חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית מגוחך במיוחד לאור הצהרות בלתי פוסקות של רשויות השלטון על מעמדה של מדינת ישראל כמעצמת היי-טק, אומת סטרט-אפ, ומובילה ביכולות הגנה ותקיפה במרחב הסייבר...  המצב שנחשף בוועדת הבחירות המרכזית גם מעלה תהיות חמורות לגבי תפקודם של שופטי בית המשפט העליון, המכהנים כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית.  הגיע הזמן להפעיל פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית בכלל, ועל מחשוב הוועדה בפרט. 
המצב שנחשף בוועדת הבחירות המרכזית הוא חלק בלתי נפרד מהמצב הכללי של מוסדות השלטון בישראל -  אי-כשירות ו/או שחיתות רחבת ממדים. יש לראות מצב זה כקריסת שיטת המשטר, או משבר חוקתי באומה ללא חוקה...
קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2017/10/2017-10-22.html 
תמונה. שופט בית המשפט העליון חנן מלצר מכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. שופטי בית המשפט העליון שכיהנו בעשור האחרון כיושבי ראש הוועדה נחזים כבלתי כשירים או גרוע מכך.
____
  
תמונה. עו"ד אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ולזר דודוביץ -  החשודים המרכזיים במרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית.  
____  
תל-אביב, 22 לאוקטובר - בקשה לקיום חוק חופש המידע נשלחה היום למשרד הפנים, לאחר שלא ענה כלל על בקשת חופש המידע לגבי התנהלות הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות ופעולות משרד הפנים בעקבות המלצות מבקר המדינה בעניין חידוש פעולתה של הוועדה. [1] הבקשה המקורית נשלחה ביום 12 לספטמבר, 2017 (ואגרה שולמה אז כדין). החוק מחייב תשובה תוך 30 יום, אך עד היום לא התקבלה כל תגובה ממשרד הפנים. משרד הפנים גם לא שלח עד היום אישור על קבלת הבקשה ומספר בקשה.
במקביל, נשלחו היום פניות בנידון גם לראש השב"כ נדב ארגמן וליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר. השניים התבקשו להפעיל את השפעתם לקיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים, וכן - לחידוש פעולתה של הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות (העתקי הפניות לראש השב"כ נדב ארגמן ולשופט בית המשפט העליון חנן מלצר - להלן).

חוק חופש המידע - המלצה בלבד?
במהלך הגשת בקשת חופש המידע גם עלה חשש ברור, שאין בכלל במשרד הפנים ממונה כדין על פי חוק חופש המידע.  
בזילות בוטה של חוק חופש המידע אינו ייחודי למשרד הפנים. המצב אופייני לכל זרועות השלטון - כולל משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, ואפילו הכנסת עצמה... מצב זה בולט במיוחד בבקשות חופש המידע הנוגעות למחשוב זרועות השלטון השונות.  
ממונה חופש המידע של הכנסת (שחוקקה את חוק חופש המידע) מר יחיאל חזקיה, הוא מקרה לדוגמה: בתשובה על בקשת חופש המידע לגבי מידע בסיסי על מערכות המידע של הכנסת עצמה ענה: "... הבקשה עוסקת בידע ארגוני ... ולא במידע המצוי ברשותנו." [2]

ראיות מצטברות למרמה בהתנהלות ועדת הבחירות המרכזית
פרסומים, שהחלו בארה"ב מספר ימים לאחר הבחירות של שנת 2015, העלו חשדות להונאה בעיבוד הנתונים במערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית במהלך הבחירות לכנסת באותה שנה.  
סדרת בקשות חופש המידע, שהוגשו לוועדה בשנה האחרונה, העצימו את הראיות למרמה במחשוב הוועדה ובמחשובה, החל מתשובתה לבקשה הראשונה: אז ענתה הוועדה שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה, אולם השב"כ הכחיש טענה זאת מכל וכל. [3]
תשובות הוועדה על בקשות נוספות על פי חוק חופש המידע נחזו גם הן כשקריות: בין השאר טענו שאין בידי הוועדה כל תיעוד של תפקידו של מר לזר דודוביץ או מינויו כדין. לעומת זאת, תשובה קודמת של הוועדה הציגה את מר לזר דודוביץ' כדמות מרכזית לגבי מחשוב הוועדה.  הוועדה גם ענתה שאין בידה כל תיעוד של עמידת המערכות בתקנים הישראלייים לאבטחת מידע... [4]
בעקבות פרסום תשובות הוועדה על הבקשות האחרונות לגבי מחשוב מערכת הבחירות, יצא גונן בן-יצחק, איש שב"כ בעברו ועורך דין, באמירה אמיצה, "נשמטה לי הלסת"... כמו כן הוסיף שהטענות לגבי חוסר ישרה בוועדה ובניהול מערכת הבחירות אינן לדעתו בגדר "קוסנפירציה". [5]
יש לציין, שדוחות מבקר המדינה החל מלפני כ- 10 שנים גם הם מתעדים תופעות, שיש לראותן כאי-כשירות ו/או שחיתות בוועדת הבחירות המכרזית, בעיקר בנוגע להתקשרויות בין הוועדה לבין חברות הקשורות למחשוב הוועדה.  [6]

הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות חדלה מלפעול, ופעולתה לא חודשה למרות המלצות מפורשות של מבקר המדינה
הוועדה הוקמה בשנת 2014 על ידי שר הפנים גדעון סער, וחבריה כללו נציגים של משרדי הממשלה השונים.  בראש הוועדה עמד עו"ד צבי האוזר, ששימש מזכיר הממשלה בשנים 2013-2009. [7]  באותה שנה גם פרסמה הוועדה מכרז: "קול קורא לקבלת עמדות והצעות מהציבור לגבי אבטחת מידע ותשתיות טכנולוגיות." [8]  
הוועדה פעלה עד סמוך לבחירות של שנת 2015 ועל פי דברי יו"ר הוועדה, עו"ד צבי האוזר, בראשית 2015, "הוועדה לא הספיקה לסיים את דיוניה והיא תחדש אותם לאחר הבחירות."
דו"ח מבקר המדינה לאחר הבחירות לכנסת בשנת 2015, מצא שעבודת הוועדה לא חודשה. מבקרה המדינה סיכם והמליץ: [9]

תפקוד שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית
המחוקק העמיד בראש ועדת הבחירות המרכזית את שופטי בית המשפט העליון.  ניתן להניח שכוונת המחוקק הייתה לאשש את אמון הציבור במערכת הבחירות וניהולה.
ברור שיושבי ראש הוועדה, שופטי בית המשפט העליון היו מעורבים בעבר באופן ישיר בנושא מחשוב מערכת הבחירות.   שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא מסר לתקשורת בשנת 2015, כי ההיערכות לקראת מחשוב תהליך ההצבעה היתה מהנושאים המרכזיים שבהם עסקה הוועדה כבר בבחירות בשנת 1999.   [7]  השופט מצא אף כתב בזמנו דו"ח משלו בנושא מחשוב ועדת הבחירות המרכזית.
לעומת זאת, התשובה האחרונה של ועדת הבחירות המרכזית על בקשת חופש המידע אומרת, כי אין בידי הוועדה כל מסמך הקושר בין עניינים הנוגעים למחשוב הוועדה לבין יושבי ראש הוועדה שהם שופטי בית המשפט העליון. 
כך או כך, הראיות לגבי התנהלות ועדת הבחירות המרכזית במהלך העשור האחרון מעלות תהיות קשות לגבי תפקוד שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה. [4]

חידוש פעולת הוועדה והכללת מומחים למחשבים ולאבטחת מידע, שאינם אנשי השלטון חיוניים לחידוש אמון הציבור במערכת הבחירות, ויש לראותה כדחופה לאור השמועות על הקדמת הבחירות
מובן מאליו שתפקוד אמין וישר של ועדת הבחירות המרכזית בניהול מערכת הבחירות הוא גורם חיוני/קריטי למהות המשטר בישראל.  כמו כן ברורה חשיבות אמון הציבור בהתנהלות חוקית וישרה של ועדת הבחירות המרכזית, וניהול מערכת הבחירות על ידי הוועדה . 
דו"ח שהוגש לאו"ם ביוני 2017 מסכם וממליץ: [10]
כהונת שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית הייתה נגועה באי-כשירות או גרוע מכך, והוועדה זקוקה לתיקון מן היסוד. עד לתיקון הוועדה מן הראוי לנהל בחירות כלליות תוך הימנעות משימוש במערכות המידע הקיימות, ומן הראוי להזמין משקיפים בינלאומיים למערכת הבחירות לכנסת.
לאור הראיות לגבי כשלים בתפקוד הוועדה ומרמה במחשוב הוועדה, ולאור התהיות לגבי תפקוד שופטי בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה, חידוש פעולתה של הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות,  יכול להיות צעד בונה חשוב ביותר לחידוש אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית. 
יחד עם זאת, יש לשקול את שינוי הרכב הוועדה, ולכלול בין חברי הוועדה לא רק נציגים של משרדי הממשלה, אלא גם מדעני מחשב בכירים ומומחי אבטחת מידע שאינם קשורים לגופים הממשלתיים.  
לאור השמועות על הקדמת הבחירות לכנסת, המתפרסמות בתקשורת חדשות לבקרים, יש בעניין גם דחיפות מרובה.

המכתב שנשלח היום לראש השב"כ נדב ארגמן
22 לאוקטובר, 2017

‫ראש השב"כ‬ נדב ארגמן‬
משרד ראש ‫הממשלה‬‬
בניין ג’, קריית בן ‫גוריון‬
91950 ‫ירושלים
בדוא"ל - sigal
הנידון: מחשוב מערכת הבחירות – אי קיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים
מר ארגמן הנכבד,
רוב תודות על תשובת השב"כ על פניות קודמת בעניין חוסר ישרה ו/או מרמה והפרת אמונים בתשובת ועדת הבחירות המרכזית על בקשה על פי חוק חופש המידע.
ביום 12 לספטמבר, 2017, הגשתי בקשת חופש המידע גם למשרד הפנים (מצורפת), בנוגע להתנהלות הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות, והמלצות מבקר המדינה בעניין זה.
עד היום לא קיבלתי כל תגובה ממשרד הפנים על הבקשה על פי חוק חופש המידע, תוך התעלמות מהוראות החוק בעניין.
חידוש פעולתה של הוועדה הציבורית הנ"ל היה יכול להיות צעד בונה לחידוש אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית. לאור השמועות המתפרסמות בתקשורת חדשות לבקרים על הקדמת הבחירות, יש בעניין גם דחיפות מרובה.
חוק השב”כ (2002), סעיף 7 (א), אומר:
השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה,חתרנות...
הריני מקווה שתוכל להפעיל את השפעתך להביא לפחות לקיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים, אם לא לחידוש פעולת הוועדה.
אודה על תשומת לבך לעניין חשוב זה, וכן על אישור קבלה בדוא"ל חוזר.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
העתקים: מומחים למחשוב, משפטנים, פעילים, תפוצה רחבה

המכתב שנשלח היום ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר

22 לאוקטובר, 2017

‫שופט בית המשפט העליון חנן מלצר
בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית
בפקס: 02-6759648

הנידון: קיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים והוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות
אבקש את תשובתך בתוך 45 יום, על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), 1958.
לכבוד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר,
ביום 12 לספטמבר, 2017, הגשתי בקשת חופש המידע למשרד הפנים בנוגע להתנהלות הוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות והמלצות מבקר המדינה בעניין זה.
עד היום לא קיבלתי כל תגובה ממשרד הפנים על הבקשה על פי חוק חופש המידע, תוך התעלמות מהוראות החוק בעניין.
חידוש פעולתה של הוועדה הציבורית הנ"ל היה יכול להיות צעד בונה לחידוש אמון הציבור בוועדת הבחירות המרכזית. לאור השמועות המתפרסמות בתקשורת חדשות לבקרים על הקדמת הבחירות, יש בעניין גם דחיפות מרובה.
הריני מקווה שתוכל להפעיל את השפעתך להביא לפחות לקיום חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים, אם לא לחידוש פעולת הוועדה.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
תל-אביב
העתקים: ראש השב"כ נדב ארגמן, תפוצה רחבה
_____ 

קישורים
[1] בקשה לקיום הוראות חוק חופש המידע על ידי משרד הפנים בנוגע לוועדה הציבורית לבחינת מחשוב מערכת הבחירות (כולל העתק הבקשה מיום 12 לספטמבר, 2017)
https://www.scribd.com/document/362306625/ 
[2]  תשובה חסרת תוקף ומטעה של הכנסת על בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי מערכות המידע והכתבים האלקטרוניים של הכנסת – כפי שהתקבלה בדואר נייר
https://www.scribd.com/document/331042996/
[3] 2017-02-06 השב"כ מפליל את ועדת הבחירות המרכזית בהונאת מחשבים חמורה... ואיפה היו שופטי בית המשפט העליון???
http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/02/2017-02-06.html
[4] 2017-10-20 אי-כשירות ו/או שחיתות במחשוב וועדת הבחירות המרכזית ובתפקודם של שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראשה
http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/10/2017-10-20.html
[5] 2017-10-21 המרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - אמירה אמיצה של גונן בן-יצחק
http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/10/2017-10-21.html
[6] 2007-01-30 דו"ח מבקר המדינה: ממצאים וליקויים חמורים בהתנהלותה של ועדת הבחירות לכנסת ה-17
בין הממצאים: התקשרות בחוזה בזבזני עם מלמ, העסקת עובדים בעלויות גבוהות והעסקת קרובי משפחה -
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000177736
[7] 2015-01-08 פתק (ללא) החלפה
קשה להאמין, אבל גם במארס 2015 נאמר את דברנו בקלפי כמו בשנות ה־50': עם פתקי הצבעה • במשך הזמן גם השיטה הידנית לספירת הקולות לא השתנתה • נשמע מוזר? יותר מפעם אחת בדקו איך אפשר למחשב את ההליך הדמוקרטי – רק כדי לגלות שהקפיצה הטכנולוגית אינה חפה מתקלות | ישראל היום
http://www.israelhayom.co.il/article/248581
[8] 2014-07-14 מכרז משרד הפנים: קול קורא לקבלת עמדות והצעות מהציבור לגבי אבטחת מידע ותשתיות טכנולוגיות.
http://www.telecomnews.co.il/%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%96-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA.html 
[9] 2016-05-00 מבקר המדינה, דו"ח 66ג’ - ועדת הבחירות המרכזית -היבטים מינהליים בהיערכות לבחירות לכנסת ה-20 (2015)
[10] 2017-06-29 "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" – דו"ח על זכויות האדם בישראל הוגש לבדיקה התקופתית על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם.


Saturday, October 21, 2017

2017-10-21 המרמה במחשוב ועדת הבחירות המרכזית - אמירה אמיצה של גונן בן-יצחק


Joseph Zernik shared his post.
5 mins
2017-10-21 המרמה במחשוב ועדת הבחירות - אמירה אמיצה של גונן בן-יצחק
===============
מה שגונן בן יצחק כתב להלן, "הלסת שלי נשמטה", לגבי הפוסט שלי על מחשוב ועדת הבחירות הוא אמירה אמיצה של שב"כניק ועורך דין בחברה הישראלית, שבה הנומנקלוטורה והאינטליגנציה עומדות כחומה בצורה להסתיר את האמת.
מיכאל מוריס-רייך וב Sigalit Kesler חנה קים Ezra Rehana מני נפתלי Avigdor Feldman Adi Ben Yaccov Itamar Pirchi Or-ly Barlev Daphni Leef
Gonen Ben Itzhak Doron Ofek
קראו אם הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/10/2017-10-21.html
Gonen Ben Itzhak shared your post 
Yesterday at 9:30pm ·
נורא קל לפטור את הטענות הללו תוך שימוש במנגנון ששומר על שלוות חיינו-על האיזון בין החשש שיש דברים לא טובים שמתרחשים סביבנו לרצון לשמור על המציאות נוחה ומאוזנת
בלי הפתעות
בלי סיכונים
העובדה שהגורמים המקצועיים הממלכתיים לא לוקחים אחריות על המערכת שבאמצעותה מנהלים בישראל את ההליך הדמוקרטי היא:
א. עובדה - ראיתי את מכתב התשובה שקיבל Joseph Zernik לבקשות חופש המידע שהגיש בעניין. הלסת שלי נשמטה.
ב. בלתי חוקית לכאורה - שירות הביטחון הכללי אמון על שמירת הדמוקרטיה ומניעת חתרנות מדינית - מהי התקפת סייבר על מערכת "דמוקרטיה"אם לא חתרנות מדינית?
ג. מעידה שלכאורה קיים חשש גדול שניתן היה לעשות מניפולציה במערכת.
זו לא תיאוריה הזויה - אני חובב קטן מאוד של קונספירציות.
Joseph Zernik
Yesterday at 6:18am ·

2017-10-20 אי-כשירות ו/או שחיתות של וועדת הבחירות המרכזית ושופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראשה
==========
תשובות נוספות התקבלו מוועדת הבחירות המרכזית על בקשות חופש המידע:
א) לגבי מינויו והגדרת תפקידו של מר לזר דודוביץ,שהוצג בתשובה קודמת כמי שהיה דמות מפתח במחשוב הוועדה - "אין בידינו את המידע המבוקש".
ב) לגבי כל תכתובת של יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון - בקשר למחשוב הוועדה - "אין בידינו את המידע המבוקש".
ג) לגבי אישור על אישור על עמידה בתקן ישראלי ת. י. 27001 ­ טכנולוגיית המידע טכניקות אבטחה מערכות לניהול אבטחת מידע - "אין בידינו את המידע המבוקש".
בקשה קודמת ביקשה אישור על ידי עובד מדינה של בדיקת המערכות. הוועדה ענתה שהשב"כ בדק ואישר את המערכות, אך השב"כ הכחיש תשובה זאת מכל וכל.
ועדה ציבורית הייתה אמורה לבדוק את מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ולספק המלצות בעניין. אולם משרד הפנים, תחתיו הייתה הוועדה אמורה לפעול, לא כינס את הוועדה כבר שנים, ולא השיב כלל על בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי פעילות הוועדה בשנים האחרונות...
קרוב לוודאי, שאם ועדת הבחירות המרכזית הייתה חברה ציבורית, התנהלות מעין זאת הייתה נחשבת לרשלנות עבריינית...
הודעה נשלחה לראש השב"כ מר נדב ארגמן, שכן על פי חוק השב"כ (2002), השב"כ מופקד על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". הועדה נשלחה גם לראשי הסיעות בכנסת.
בדיון בכנסת, הועלו לאחרונה חששות של פריצה רוסית למחשבי ועדת הבחירות המרכזית. אבל הבעיה המרכזית ליסודות המשטר בישראל היא אויבים מבית, ולא אויבים מבחוץ...
המצב שנחשף בבקשות חופש המידע לגבי מחשוב ועדת הבחירות המרכזית מגוחך במיוחד לאור הצהרות בלתי פוסקות של רשויות השלטון על מעמדה מדינת ישראל כמעצמת היי-טק, אומת סטרט-אפ, ומובילה ביכולות הגנה ותקיפה במרחב הסייבר... הגיע הזמן להפעיל פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות המרכזית בכלל, ועל מחשוב הוועדה בפרט. המצב שנחשף בוועדת הבחירות המרכזית הוא חלק בלתי נפרד מהמצב הכללי של מוסדות השלטון בישראל - אי-כשירות ו/או שחיתות רחבת ממדים. יש לראות מצב זה כקריסת שיטת המשטר - או משבר חוקתי באומה ללא חוקה...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/10/2017-10-20.html

Joseph Zernik
האמירה של עורך הדין גונן בן-יצחק, "זו לא תיאוריה הזויה - אני חובב קטן מאוד של קונספירציות", גם עומרת בסתירה לעמדת פרקליטות המדינה. הפרקליטות הרי הכריזה שאני מפיץ "תיאוריות קונספירציה". יחד עם זאת יש לציין שהן פרקליטות המדינה והן נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם סירבו להמציא כדין את תשובתה של פרקליטות המדינה בעניין "תיאוריות קונספירציה", ונציבת ביקורת הציבור על הפרקליטות הילה גרסל לא הצליחה להביא לגילוי המסמך לפני התפטרותה תחת לחץ הפרקליטים...