2018-12-12 למה בחו"ל? הצעה לפוסטר או הרצאה הוגשה לפרופ' אלי ביהם: חתימות אלקטרוניות, חירות האדם, וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן

למה בחו"ל?  הצעה לפוסטר או הרצאה הוגשה לפרופ' אלי ביהם: חתימות אלקטרוניות, חירות האדם וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן 

פרופ' אלי ביהם, ראש המרכז לחקר אבטחת סייבר בטכניון, פרסם היום קריאה להצעות לפוסטר או הרצאה ביום "קריפטו" בטכניון בסוף החודש.  בתשובה, שלחתי לפרופ' ביהם הצעה לפוסטר או הרצאה: "חתימות אלקטרוניות, חירות האדם, וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן".  ההצעה מציינת את הרקורד הארוך שלי בתחום, כולל הרצאות בחודשים האחרונים בכנס אירופי למחשוב ממשלתי בספרד, קולוקוויום של פרופסורים למשפטים בגרמניה, וכנס לאבטחת מידע בינואר הקרוב בלונדון.  הפניה לפרופ' ביהם גם מעלה תקוה, שהטיפול בהצעה יתנהל על פי הליכים אקדמיים.  העתק נשלח לנשיא הטכניון שאישר את קבלתו.  נותר לצפות לתשובתו של פרופ' ביהם עצמו.  

כבר הדו"ח לאו"ם לשנת 2018 מתעד את המצב בישראל, בו פרופסרים בכירים בתחום המשפטים והמחשבים בישראל נחזים כמי ששותפים להסתרת המצב החמור בבתי המשפט בישראל.
פרופ' זאב שטרנהל הזכיר לאחרונה את "בגידת האינטלקטואלים" כגורם מרכזי להתדרדרות החברה באירופה לפני מאה שנה...

קראו  את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-12.html

תמונה.  טקס חנוכת המרכז לאבטחת סייבר בטכניון במימון משרד ראש הממשלה בשנת 2016: פרופ' אלי ביהם - ראש המרכז, אביתר מתניה - ראש רשות הסייבר במשרד ראש הממשלה, ופרופ' פרץ לביא - נשיא הטכניון.

תמונה.  ספרו של הצרפתי גו'ליאן בנדה - "בגידת האינטלקטואלים" - הטיח במשכילים את האשמה להתדרדרות החברה באירופה לפני מאה שנה.

---

תל-אביב, 12 לדצמבר  - לאחר שהתקבלה קריאה של פרופ' אלי ביהם להצעות לפוסטרים או להרצאה ביום "קריפטו" בטכניון בסוף חודש זה, נשלחה לפרופ' אלי ביהם הצעה: "חתימות אלקטרוניות, חירות האדם וזכויות האדם - ישראל כמקרה בוחן"  (הקריאה התפרסמה באנגלית, ולכן ההצעה נשלחה באנגלית ג"כ - שתיהן מועתקות להלן).

ההצעה מציינת שהפוסטר או ההרצאה יתמקדו במצב העניינים ביחס ליישום חתימות אלקטרוניות במערכת נט-המשפט (מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט המחוזיים והשלום), חוק החתימה האלקטרונית (2001), וההשלכות של מצב עניינים זה לגבי חירות האדם וזכויות האדם בישראל.

ההצעה מצינת את הרקורד העשיר שלי בהצגת נושאים דומים בפורומים אקדמיים:

* אוקטובר 2018 - הרצאה בספרד בכנס האירופי למחשוב ממשלתי.

* נובמבר 2018 - הזמנה להרצאה ודיון מעמיק בנושא דומה בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מאירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה.

* ינואר 2019 - הרצאה שנקבעה בכנס אקדמי בלונדון בנושא אבטחת מידע.

ההצעה מציינת שארבעה דוחות בנושא התקבלו על ידי הצוות המקצועי של האו"ם: בשנים 2010 ו-2015 ביחס לארה"ב, ובשנים 2013 ו-2018 ביחס לישראל.

כרך עב כרס בן מאות עמודים בנושא הוגש לבדיקה התקופתית של זכויות האדם ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018.  הממצאים סוכמו על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם כך:

ההצעה מציינת שעבודות בנושא צוטטו בספר לימוד על "למידה ממוכנת" בנושא "כריית נתונים", תוך ציון השימוש בשיטות אלה למטרות מחקר בזכויות האדם על ידי כריית נתונים ממסמכים ממשלתיים, המאפשרת זיהוי הונאות במערכת החוק והמשפט - לדוגמה - בתי המשפט ובתי הסוהר...

ההצעה מציינת שהפרסומים בתחום זכו להערכה מידי מומחים מישראל ומחוצה לה, ביניהם פרופ' עוזי אורנן, עו"ד אביגדור פלדמן, ופרופ' אמנון שעשוע.

ההצעה הועתקה גם לפרופ' פרץ לביא - נשיא הטכניון, וסגן הנשיא למחקר - פרופ' וויין קפלן, מתוך תקוה שההצעה תיבחן על פי הליכים אקדמיים.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא אישר את קבלת ההצעה, אך עד עתה לא התקבלה תגובה מפרופ' אל ביהם עצמו.

קריאה של פרופ' אלי ביהם לפוסטרים או הצעה להרצאה, וההצעה שנשלחה בתגובה

-------- Original Message --------

Subject:	Re: CRYPTODAY 2018 - proposed poster or talk: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study
Date:	2018-12-12 5:31 pm
From:	joseph.zernik@
To:	biham@
Cc:

Prof Eli Biham, Technion

By email: 

RE: CRYPTODAY 2018 - proposed poster or talk: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study

Dear Prof Biham,

Via the Center for Cyber Law & Policy, Haifa University, I have received today your call for posters and proposals for the open slot for a talk in the December 31, 2018 Cryptoday at the Technion (copied below).

I write to propose a talk or a poster on the subject: E-signatures, liberty and human rights - Israel as a case study.  Such a talk or a poster would narrowly focus on the current state of implementation of e-signatures in Net-HaMishpat (case management system of the district and magistrate courts in Israel) vis-à-vis the E-signature Act (2001), and implications of such state of affairs relative to liberty and human rights. 

I have a long track record of publishing and speaking on such subjects in academic forums:

• In January 2019 I am scheduled to speak on similar subjects in the 12th International Conference on Global, Security, Safety & Sustainability in London.
• In November 2018, I was invited to Goettingen University Law School for a colloquium of European law professors,  on Cyber and Law, sponsored by the EU.  The colloquium held an in depth discussion of the HRA-NGO submission to the UN Human Rights Council Universal Periodic Review of Israel (2018), which focused on e-government and the cyber establishment in Israel.  Our voluminous submission was summed up in the 2018 report of the UN High Commissioner for Human Rights on Israel as follows:

24. HRA-NGO highlighted the serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems. It affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best.

• In October 2018 I spoke on similar subjects in the European Conference on Digital Government in Santiago de Compostela, Spain.

My work was also cited in a textbook on “Machine Learning”:

Data mining of government records - particularly records of the justice system (i.e., courts, prisons) - enables the discovery of systemic human rights violations in connection to generation and publication of invalid or fraudulent legal records by various government agencies.

My work in this field has won appreciation by experts in Israel and abroad:

• Attorney Avigdor Feldman - “In my opinion you are doing very important work… thank you for your thorough and persistent work”.
• Prof Uzzi Ornan - “All power to you! I hope that you see your tremendous efforts reach fruition!”
• Prof Amnon Shashua, Mobileye Co-founder - “… very important work”.
• International experts, as part of anonymous peer-review - “… challenges current thinking in the field”.

Four (4) submissions, of which I was the primary author, addressing similar subjects, and submitted under Human Rights Alert - NGO, were incorporated into UN Human Rights Council Periodic Reports  - regarding the US (2010, 2015), and regarding and Israel (2013, 2018).

I would be glad to provide additional information upon request. I hope and expect that decision in this matter would follow academic process.

I look forward to your expedient response.

Truly,

Joseph Zernik, PhD

Human Rights Alert -NGO (AR 580654598)

CC: 

Attorney Avigdor Feldman, Tel-Aviv

Prof Danny Dolev, Hebrew University

Prof Uzzi Ornan, Technion

Attorney Michael Sfard, Tel-Aviv

Prof Amnon Shashua, Hebrew University

Attorney Dan Yakir, Association for Civil Rights in Israel

Technion President Prof Peretz Lavi 

Technion VP for Research Prof Wayne Kaplan ,

Haifa University law school Center for Cyber Law & Policy:

Prof Niva Elkin-Koren

Prof Gad Barzilai

Prof Emanuel Gross

Prof Tak Zarsky

Prof Eli Salzberg

Prof Orna Rabinovitch-Einy

Prof Amnon Reichman

On 2018-12-12 2:00 pm, cyber@univ.haifa.ac.il wrote:

שלום לידידי המרכז,

אנא ראו למטה קול קורא שעשוי לעניין חלקכם/ן.

בברכה,

יוני

The Center for Cyber Law & Policy

Cyber.haifa.ac.il

University of Haifa

199 Aba Khoushy Ave. Mount Carmel

Haifa, Israel 3498838

---------- Forwarded message ---------
From: Eli Biham 
Date: Wed, 12 Dec 2018 at 11:32
Subject: CRYPTODAY 2018 - posters + free slot
To:

Shalom,

On December 31st we will hold the next CRYPTODAY event at the Technion.

1. I would like to ask you to encourage your students to participate in
the poster session of CRYPTODAY 2018. The poster session is a great
opportunity for the students to present their work before the academic
community and the industry, and receive useful comments, find
cooperation oportunities, and attract the audience with new
results.

Any work in cryptology, cyber, security, privacy or related areas is
highly welcome.

Details of registering to the poster session will be published (when
ready) in the event's website

http://cryptoday.org/

We  will print the posters free of charge, and the student will be able
to take them afterwards. For further details on the posters it is also
possible to contact
cyber@technion.ac.il.


2. At this oportunity, I am seeking another talk for a free slot we
still have. If you have (or know of somebody else's) attractive talk
please let me know.


Thanks in advance for your help,

Eli

2018-12-11 מפברקות: השופטות אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן ושות' בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - גנוסר נ נתיבי הגז

 

Joseph Zernik 

מפברקות: השופטות אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן ושות' בבית הדין האזורי לעבודה ת"א - גנוסר נ נתיבי הגז

השופטת אורנית אגסי נתפסה על חם מפברקת דיון. שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.”  לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים.

שופטים ללא מינוי, דיונים הרשומים כ"לא התקיים", ופרוטוקולים מפוברקים שאינם כתבי בית דין כלל...  מבחינת משפטנים ישראלים יש כאן אולי חשש ל"בטלות יחסית", "פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים, שלא ירדו לשורש העניין", "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"...  נציב תלונות הציבור על השופטים אומר שבית דין אינו רשאי לעסוק ב"פישור" ו"גישור" (אבל מנקודת השקפתם של השופטים, החלטותיו הן בגדר "המלצה" בלבד).  "משפטנים בכירים" הסבירו (אבל רק ב"פרטי") - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידת הערכים ועליית הברדק", ""אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים"...  
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - אין כאן בית משפט בכלל.  מחזה תעתועים בקרקס הפשפשים... 

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-11.html

צפו - קרקס הפשפשים: https://www.youtube.com/watch?v=8T1Wp-BgMGc&t=316s

  

תמונות.  השופטות "המקצועיות" - אורנית אגסי, אריאלה גילצר-כץ, דגית ויסמן.

 

תמונות. נציגות ונציגי ציבור - עליזה מעין, רחל קפר, שולמית עתניאל שמואלי, אבי איילון

---

תל-אביב, 11 לדצמבר - מורן גנוסר פוטר מעבודתו בחברת החשמל, ואח"כ גם מעבודתו בנתיבי הגז. לטענתו - פוטר מחברת החשמל כיוון שחשף שחיתות, והפיטורים מנתיבי הגז גם הם היו קשורים לאירועים דומים. נתיבי הגז טענו שפוטר עקב צמצומים. [1]  
באפריל 2014, מורן גנוסר תבע את נתיבי הגז בבית הדין האזורי לעבודה [גנוסר נ נתיבי הגז 24696-04-14] .  באוגוסט 2018 נדחתה תביעתו בפסק דין החתום על ידי דגית ויסמן - שופטת, שולמית עתניאל שמואלי - נציגת ציבור-עובדים, ואבי איילון - נציג ציבור-מעסיקים.
אולם עיון בכתבים הנגישים לציבור במערכת נט-המשפט מעלה חששות כבדים, שלא התנהל בתיק זה הליך משפטי על פי חוקי מדינת ישראל, או על פי מה שייחשב על ידי משקיפים כהליך משפטי כלל.  

החשש הברור הוא שהתנהל פה "פברוק" (מרמה והפרת אמונים) על ידי סדרת שופטות ואחרים...  פרשת השופטת ורדה אלשייך ו"הפרוטוקולים המפוברקים" הבהירה, שהשופטים נטלו לעצמם פטור מאישום פלילי בהתנהלות מסוג זה - "חבריינות"  - חסינות בדויה לעבריינות.
בקשה לעיון, שהוגשה היום בבית הדין לעבודה ת"א (העתקה להלן), מנסה להבהיר חלק מן השאלות העולות מן העיון בתיק זה: 
* האם היה המותב ויסמן-עתניאל שמואלי-איילון מוסמך לדון בתיק ולתת בו פסק דין?  
על פי הנתונים בנט-המשפט, המתוב שהיה מוסמך לדון בתיק במועד מתן פסק הדין היה בכלל דגית ויסמן - שופטת, עליזה מעין ורחל קפר - נציגות ציבור.  במהלך הדיונים עסקו בתיק זה גם השופטות אורנית אגסי ואריאלה גילצר-כץ.  במהלך הטיפול בתיק ישבו בדין מותבים של אחד, של שניים, ושל שלושה. אפילו המותבים בתיק נחזים כחסרי תוקף ושאינם עומדים בקנה אחד עם החוק והתקנות.
* האם התנהלו בכלל הליכי משפט של בית דין של מדינת ישראל בתיק זה? 
הבקשה לעיון, שהוגשה היום בבית הדין לעבודה ת"א, מתעדת דיון בתיק זה, בו ישבה השופטת אורנית אגסי כמותב של יחיד, ונתפסה על חם מפברקת דיון (עוסקת במרמה והפרת אמונים):

המבקש נכח באחד הדיונים הראשונים בתיק זה, בו ישבה בדין השופטת אורנית אגסי לבדה.  לאחר כ-10 דקות לתוך הדיון, ביקשה השופטת שאלה מאיתנו שרשמו את תוכן הדיון יפסיקו לכתוב, והוסיפה שגם הקלדנית אינה רושמת דבר. אז התברר לי שאני נוכח בדיון שהוא למעשה דיון מפוברק "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול".  שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.”  לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים. מתוך תגובות האנשים מחוץ לאולם הדיונים היה לי ברור שאיש מהם, כולל התובע, לא הבין כלל מה התרחש באולם הדיונים  בקשר לשאלתי והתפרצותה של השופטת, וברור שלא הבינו כלל, שהם משתתפים בדיון מפוברק.  לא ברור אם באי כוח הצדדים ידעו מראש שהם הולכים להשתתף בדיון כזה, והאם נתנו את הסכמתם מראש.

השאלה המתבקשת היא: מדוע נזקקה השופטת אורנית אגסי לפברק את הדיון?  אלו החלטות היה בדעתה לתת במעמד הדיון המפוברק?
* האם התקיימו דיונים אמתיים של בית דין של מדינת ישראל בתיק זה?
רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים בנט המשפט מראה, שרק שני דיונים התקיימו בתיק זה:
(1) ביום 01 לספטמבר, 2014, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.

(2) ביום 20 לאפריל, 2015, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
מערכת גישת הציבור אינה מראה פרוטוקולים של דיונים אלה.  לעומת זאת, מערכת גישת הציבור מראה פרוטוקלים מפוברקים בעליל, של דיונים שביחס אליהם נרשם "לא התקיים":
(1) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון. רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".

(2) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול"  (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן.  רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
* כיצד ניתן להבחין בין דיון אמתי (אותנטי) של בית דין של מדינת ישראל, לבין דיון "מפוברק"?
הבקשה לעיון אומרת בעניין זה:

בחודש שעבר הוזמנתי לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בחסות האיחוד האירופי. נושא המפגש היה "סייבר ומשפט". אני הוזמנתי להציג ולדון בדו"ח שהגשנו למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. הדו"ח כולו עסק ב"פברוקים" במערכת המשפט הישראלית, בקשר להתקנת מערכות מידע בבתי המשפט – בראש ובראשונה נט-המשפט.  בדיון עלתה השאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי של בית משפט לבין דיון מפוברק?  הקונצנזוס היה שדיון אמתי מתאפיין בכך שיושבים בדין הגורמים השיפוטיים הממונים כדין, שהוא רשום ביומן הדיונים, ושיש לו פרוטוקול אמתי, חתום.  על פי מאפיינים אלה, נראה שחלקים גדולים מההליכים בתיק זה היו "מפוברקים"...

"פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים"? או קרקס הפשפשים?
קרוב לוודאי, שכל טענה לגבי תקפותם של ההליכים והכתבים בתיק זה תידחה בערכאות במדינת ישראל. מבחינתם של משפטנים ישראלים יש כאן אולי חשש ל"בטלות יחסית", "פגמים פרוצדורליים ולא מהותיים, שלא ירדו לשורש העניין", או "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים"...
נציב תלונות הציבור על הציבור, לעומת זאת, מצא לאחרונה, שבית דין אינו רשאי לעסוק ב"פישור" ו"גישור", ובוודאי שלו באולם הדיונים... [2] אולם, כידוע, החלטותיו של הנציב הן בגדר "המלצה" בלבד מנקודת השקפתם של השופטים והנהלת בתי המשפט.
"משפטנים בכירים" הסבירו, בתכתובת פרטית - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידת הערכים ועליית הברדק", ""אנחנו חיים באשליה שיש משפט ויש חוקים"... אותם "משפטנים בכירים" גם "נתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת" ופירטו ב כיצד מתנהלים ההליכים בבתי הדין לעבודה בפרט, ובתי המשפט בכלל...   [3]
מבחיננת משקיפים בינלאומיים - ברור שאין כאן התנהלות של בית משפט כשיר כלל, או בית משפט על פי המושגים המקובלים ברחבי העולם הנאור.
חמור מכך, הממצאים בתיק זה אינם ייחודיים לבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב, ממצאים דומים תועדו לרוחב מערכת המשפט בישראל בשנים האחרונות.

כשירות בתי המשפט וזכויות האדם בישראל
לרגל יובל ה-70 של ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, העלה פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה רעיון חדשני - הקמת "נציבות זכויות האדם" במדינת ישראל.  [4]  
אי אפשר לראות בהצעה הזאת דבר מלבד ניסיון להקים רשות ממשלתית לצורך פרופגנדה... רשות פוטיומקין...  פרופ' יובל שני מתעלם הן מתכנה של ההכרזה על זכויות האדם, והן מהמציאות בישראל:
* כמחצית מתריסר הסעיפים הראשונים בהכרזה על זכויות האדם מחייבים פעולה של בתי משפט כשירים וישרים לקיום אותן זכויות האדם.
* קדקוד הכשל והפרות זכויות האדם בישראל, כמו גם קדקוד השחיתות השלטונית, הם בתי המשפט והשופטים עצמם!
כרך עב כרס, בן מאות עמודים, משופע בכתבי בית דין "מפוברקים" הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל.  הדו"ח התקופתי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל סיכם את המצב כך:

סעיפים אחרים בדו"ח התקופתי מדברים על הדילמה הקבועה של ארגוני זכויות אדם בישראל - האם לפנות בכלל לבתי המשפט של ישראל, או להחרים אותם...
* ההליכים המתנהלים עכשיו בהאג, יהיו חייבים לפסוק תחילה לגבי כשירותה וישרתה של מערכת החוק והמשפט בישראל, ואופן טיפולה באירועים אותם חוקרים עכשיו.  המצב לא נראה אופטימי...
על רקע זה, המסר אותו מנסה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ההיא מתיק 1270) למכור לציבור בישראל - שהשופטים הם אלה המגינים על זכויות האדם בישראל - מגוחך לחלוטין.
לא נותר אלא לצטט את ח"כ עו"ד בצלאל סמוטריץ' בעניין זה:

קישורים
[1]  תחקיר "גלובס": למה פוטר מורן גנוסר מחברת החשמל ומנתיבי גז? | משה ליכטמן
גנוסר, שהתריע על יחסי חח"י וסימנס ופוטר, קיבל גם מנתיבי גז מכתב פיטורים בנימוק של צמצום בכ"א, אך החברה פרסמה מודעת דרושים לתפקיד, ופרקליטה אמר כי גנוסר לא יוחזר לעבודה משום ש"השמיץ" את החברה
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001038249
[2] ריבלין: ביה"ד הארצי לעבודה אינו רשאי לפשר בין הצדדים | אליעזר לוין
נציב התלונות על שופטים פוסל את ההסדר הנוהג מזה שנים בבית הדין, בעיקר בסכסוכים הגדולים ובשביתות הכלליות  אומר שהכוונה רצויה - אך החוק אינו מאפשר דיונים שכאלו, במיוחד שלא באולם
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-407771-00.html
[3] "יש ג'ונגל בבתי המשפט. תעשו הכול לא להגיע לשם" | חן מענית
חשיפת "גלובס": התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת על מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449
[4] הגיע הזמן להקים נציבות זכויות אדם בישראל | יובל שני
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6727432

בקשה לעיון (מס' 58) שהוגשה היום בתיק גנוסר נ נתיבי הגז בבית הדין האזורי לעבודה ת"א

Human Rights Alert – NGO AR 80654598

PO Box 33407, Tel Aviv, Israel     Fax: 077-3179186      Email

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית הדין האזורי לעבודה – תל-אביב, תיק  24696-04-14‬‬

ב) הצדדים בתיק:

מורן גנוסר נ נתיבי הגז לישראל

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
1) כל מסמך אמתי (אותנטי), המתעד את מינוי הגורמים השיפוטיים שישבו בדין בתיק זה.
2) כל מסמך בקשה, הסכמה, או החלטה, שהוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), ביחס לניהול הליכים במותב של שופט אחד בלבד בתיק זה.
3) רשימת מועדי דיון אמתית, עשויה כדין, והפרוטוקולים המתאימים - אמתיים (אותנטיים), עשויים כדין.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) תיק זה מוגדר במערכת נט-המשפט - "פתוח לציבור" – אינו חסוי.
ב) הנתונים שנמצאו בתיק זה במערכת נט-המשפט אינם ניתנים להסבר באופן העומד בקנה אחד עם התנהלותו של בית משפט כשיר וישר.
ג) המבקש נכח באחד הדיונים הראשונים בתיק זה, בו ישבה בדין השופטת אורנית אגסי לבדה.  לאחר כ-10 דקות לתוך הדיון, ביקשה השופטת שאלה מאיתנו שרשמו את תוכן הדיון יפסיקו לכתוב, והוסיפה שגם הקלדנית אינה רושמת דבר. אז התברר לי שאני נוכח בדיון שהוא למעשה דיון מפוברק "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול".  שאלתי את השופטת: “מה הבסיס החוקי להתנהלותך?”. השופטת אגסי הגיבה בצרחות: “אני לא צריכה לשמור על הזנב שלי”; “תגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים", ו"ממילא אני פורשת עוד מעט.”  לאחר מכן נראה היה שנרגעה, אבל לאחר מספר דקות שוב התחילה לצרוח ללא כל סיבה, והורתה לכולנו לצאת מאולם הדיונים. מתוך תגובות האנשים מחוץ לאולם הדיונים היה לי ברור שאיש מהם, כולל התובע, לא הבין כלל מה התרחש באולם הדיונים  בקשר לשאלתי והתפרצותה של השופטת, וברור שלא הבינו כלל, שהם משתתפים בדיון מפוברק.  לא ברור אם באי כוח הצדדים ידעו מראש שהם הולכים להשתתף בדיון כזה, והאם נתנו את הסכמתם מראש.
ד) בחודש שעבר הוזמנתי לקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בחסות האיחוד האירופי. נושא המפגש היה "סייבר ומשפט". אני הוזמנתי להציג ולדון בדו"ח שהגשנו למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל לשנת 2018. הדו"ח כולו עסק ב"פברוקים" במערכת המשפט הישראלית, בקשר להתקנת מערכות מידע בבתי המשפט – בראש ובראשונה נט-המשפט.  בדיון עלתה השאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי של בית משפט לבין דיון מפוברק?  הקונצנזוס היה שדיון אמתי מתאפיין בכך שיושבים בדין הגורמים השיפוטיים הממונים כדין, שהוא רשום ביומן הדיונים, ושיש לו פרוטוקול אמתי, חתום.  על פי מאפיינים אלה, נראה שחלקים גדולים מההליכים בתיק זה היו "מפוברקים" – ראו להלן.
יתרה מכך,הממצאים בתיק זה מעלים את השאלות:
האם השופטים המקצועיים בבית הדין לעבודה מכירים בכלל בזכותו של התובע להליך ראוי?
האם נציגי הציבור המשתתפים כגורמים שיפוטיים בהליכים בבית הדין לעבודה מכירים בכלל את החיקוק הנוגע להתנהלות בית הדין לעבודה?
והאם נציגי הציבור כשירים בכלל להבין אם הם משתתפים בהליכים המתנהלים כדין וכראוי?
ה) לגבי מינויים וסמכותם של הגורמים השיפוטיים,חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אומר:

הרכב בית דין אזורי (תיקון מס' 46) תשע"ד-2014
18. (א) בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט – והוא יהיה אב בית הדין – ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעסיקים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:
(1) בהליך המנוי בתוספת השלישית; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);
(2) אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לצדדים האחרים בהליך הזדמנות להשמיע את דבריהם בפניו; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור, בעניין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4).
(ג) ההחלטה בדבר הרכב בית הדין תינתן לפני שנקבע מותב בית הדין ואין אחריה ולא כלום.

ותקנות בתי הדין לעבודה (1991) אומרות:

בקשה לדן יחיד
42. (א) בקשת בעל דין שתובענה תידון לפני השופט כדן יחיד תהיה בכתב ומנומקת; הבקשה תוגש בעת הגשתהתובענה או כתב ההגנה או במועד אחר, אך לפני שנקבע מותב בית הדין.
(ב) השופט רשאי לדחות את הבקשה על אתר או לצוות שהעתקים ממנה יומצאו לבעלי הדין האחרים; מי שקיבלהעתק בקשה כאמור רשאי להגיש תשובה מנומקת בכתב, תוך שבעה ימים או תוך מועד ארוך יותר שקבע השופט בצו כאמור; השופט רשאי להחליט בבקשה על יסוד טענות שבכתב בלבד.

ו) רשימת הגורמים השיפוטיים (תמונה 1) מראה:

תמונה 1. גורם שיפוטי (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
(1) מיום 27-04-2014 ועד יום 20-04-2015 אורנית אגסי
(2) מיום 20-04-2015 ועד יום 27-02-2017 דגית ויסמן
(3) מיום 27-02-2017 – דגית ויסמן, עליזה מעין, רחל קפלר

לעומת זאת, רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 2) מראה:

תמונה 2. החלטות בתיק (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
(1) מיום 24 למאי, 2016 מופיעה החלטה של השופטת גילצר-כץ לבדה.
(2) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון. כתבים אלה לא נוצרו במערכת נט-המשפט, אינם חתומים ע"י איש, והם מסמכים "סרוקים" (תמונה3).

תמונה 3. “פרוטוקול מתוקן" מיום 20 לפברואר, 2017 – עמוד ראשון (מס 1) ואחרון (מס’ 78)-  נחזה ככתב בית דין מפוברק.
---
(3) מיום 26 לאפריל, 2017, מופיעה החלטה של השופטת דגית ויסמן לבדה.
(4) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול"  (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן. כתב זה לא נוצר במערכת נט-המשפט, אינו חתום ע"י איש, והוא מסמך "סרוק" (תמונה 4).

תמונה 4. “פרוטוקול" מיום 26 ליוני, 2017,2017 – עמוד ראשון (מס 1) ואחרון (מס’ 125)-  נחזה ככתב בית דין "מפוברק”.
---
(5) מיום 28 לאוגוסט, 2018, מופיע "פסק דין" מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון.
ז) רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים (תמונה 5) מראה:

תמונה 5. מועדי דיון (הורדה מיום 05 לנובמבר, 2018)
---
רשימת מועדי דיון ופרוטוקולים בנט המשפט מראה, שרק שני דיונים התקיימו בתיק זה:
(1) ביום 01 לספטמבר, 2014, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
(2) ביום 20 לאפריל, 2015, לפני השופטת אורנית אגסי, ונרשם פרוטוקול.
לעומת זאת, רשימת “החלטות בתיק” (תמונה 2) מראה:
(1) מיום 20 לפברואר, 2017, מופיע "פרוטוקול" ו"פרוטוקול מתוקן" (שניהם נחזים ככתבים שאינם כתבי בית דין אמתיים, אלא "מפוברקים" בעליל) מאת דגית ויסמן, שולמית עתניאל שמואלי, ואבי איילון (תמונה 3). רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
(2) מיום 26 ליוני, 2017, מופיע "פרוטוקול"  (נחזה ככתב שאינו כתב בית דין אמתי, אלא "מפוברק" בעליל) מאת דגית ויסמן ושולמית עתניאל שמואלי לבדן (תמונה 4).  רשימת "מועדי דיונים" מציינת שדיון זה "לא התקיים".
ח) רשימת גורמים שיפוטיים, רשימת מועדי דיון, רשימת החלטות בתיק – כולם מסמכי יסוד לגבי ישרת התיק בבית משפט כשיר וישר, המתנהל כבית משפט שבכתובים (COURT OF RECORD).  לפיכך, המצב המתגלה בנתוני נט-המשפט בתיק זה, מערער את אמון הציבור בבית המשפט האזורי לעבודה תל-אביב מיסודו.  ועל כך אמר לאחרונה נשיא המדינה בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות… בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור, אין להם זכות קיום.”
ט) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review].
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס אירופי לסייבר ומשפט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה (2018).
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת":

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

י) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט.  כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.

4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף): 
אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה.  המבקש מכיר את התובע בתיק זה, אך אינו בקשר אתו כבר מספר שנים.  המבקש ביקר בדיון אחד בתיק זה, שנחזה כדיון מפוברק (ראו לעיל).

5. המצאה למשיבים
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם.  מן הראוי שבית המשפט ימציא בקשה זאת גם לנציגי הציבור שהשתתפו בתיק זה – כדי ליידע אותם לגבי מצב הכתבים והרישומים בתיק.
תאריך: 11 לדצמבר, 2018:
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
על"ה – לשקיפות בתי המשפט
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)

2018-12-09 מי יותר מושחת ממי? אביבה (והשופט משה) גלעד עם חשבון בנק סודי בשווייץ, והשופטת המפברקת דנה אמיר יוצאת חוצץ נגד הסדר טיעון חסר פשר של רשות המסים והפרקליטות

תגידו לי: מי יותר מושחת ממי? אביבה (והשופט משה) גלעד עם חשבון בנק סודי בשווייץ, והשופטת המפברקת דנה אמיר יוצאת חוצץ נגד הסדר טיעון חסר פשר של רשות המסים והפרקליטות 

הניסיון של הנשיאה אסתר חיות, בעזרת יחצ"ן, להציג את השופטים כמי שמגינים על זכויות האדם במדינת ישראל - מגוחך במיוחד. ח"כ סמוטריץ' הסביר את זה יפה: "היחצן הטוב בעולם לא יעזור לך..." במרכז הפרשה: שופט ואשתו עם חשבון סודי בשווייץ, רשות המסים - "פשע מאורגן בחלונות הגבוהים" - והפרקליטות... איך לא! וגם שופטי שלום ת"א דנה אמיר ושמואל מלמד מופיעים עם צווי חיפוש מפוברקים, נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין, מפברק הליכי תלונה, ולורי שם-טוב בכלא... הביצה קטנה והנפשות הפועלות חוזרות על עצמן שוב ושוב...

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-09.html

   

תמונה. השופט המחוזי משה גלעד "פרש" לאחר שאשתו נתפסה עם חשבון בנק סודי בשווייץ.  מה מקור הכספים לא נודע עד היום.  נותר לנו רק לנחש... ומה עם כתבי אישום נגד השופט ואשתו? במרכז הפרשה - רשות המסים - אלה עליהם אמר מזוז "הקרוב ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים"...
---

הסדר חסר פשר של רשות המסים והפרקליטות עם אביבה (והשופט) משה גלעד - מאיפה הבונוס?

השופטת דנה אמיר יוצאת חוצץ נגד רשות המסים והפרקליטות בסגירת תיקים בהסדרי כופר. המקרה בו מדובר - אביבה גלעד, חברת מועצת העיר עכו לשעבר, ובעלה - השופט המחוזי חיפה לשעבר משה גלעד. אשת השופט (ובעקיפין - השופט עצמו) נחשדה בהעלמת מס בפרשת החשבונות הסודיים בבנק השוויצרי UBS גלעד סירבה לשתף פעולה, אבל זכתה לעונש מקל.הסדר הכופר. והשופט משה גלעד יצא מהפרשה בהתפטרות בלבד... [1] 

ראוי לציין שלגבי אחרים שנתפסו באותה תקופה עם חשבונות סודיים בשוויץ, די ברור מה היה מקור הכספים - רופאים, עורכי דין, בעלי דירות להשכרה. לא כן לגבי אביבה ומשה גלעד - מאיפה היה להם כסף שחור ברמה כזאת?

השופטת דנה אמיר היתה חלק מקשר של כל שופטי בית המשפט השלום תל-אביב שפברקו (עסקו במרמה והפרת אמונים) צווי חיפוש ותפיסה במשך שנים, וגם עסקו במרמה בתשובותיהם לנציב באותו עניין

תמונה. צו מפוברק של שופטת שלום ת"א דנה אמיר.
---

תמונה. צו מפוברק של שופט שלום ת"א שמואל מלמד.

---

תמונה. לורי שם-טוב - היתה במשך שנים במרכז חשיפת פברוק צווי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א. מוחזקת על ידי השופטים הנוקמים במעצר לפני משפט כמעט שנתיים.


---

 

תמונה. תעודת עובד ציבור של מזכירות בית המשפט, המראה את אופן ניהול הרישום של צווי חיפוש - במחברת מפוברקת בכתב יד - של משטרת תל-אביב, אך ללא כל רישום בבית המשפט השלום ת"א... [משה הלוי נ מדינת ישראל (משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט, פרקליטות המדינה  (13113-11-08)]


---

קצת מצחיק. כי השופטת דנה אמיר עצמה היא נוכלת לא קטנה...  

* דנה אמיר עסקה במשך שנים בפברוק (מרמה והפרת אמונים) צווי חיפוש ותפיסה בשלום ת"א בצוותא חדא עם משטרת ת"א. לורי שם-טוב הובילה את החשיפה של השחיתות של דנה אמיר בבית המשפט השלום ת"א [2]

* דנה אמיר (כמו גם השופט שמואל מלמד) עסקה במרמה והפרת אמונים בתשובתה לנציב באותו עניין  - טענה שזאת "טעות". 

* אבל אח"כ, השופט עלאא מסארווה נתן תשובת אמת לנציב על תלונה נגדו באותו עניין. [3]

* ובסופו של יום  - הנציב נאלץ להודות שזהו "כשל מערכתי" בן שנים רבות - כל השופטים בבית המשפט השלום ת"א פברקו צווי חיפוש ותפיסה במשך שנים בצוותא חדא עם משטרת ת"א - פשיעה מאורגנת בבית המשפט...  ניהלו הליכים בדויים - ללא כל רישום מזכירותי, ללא התיעוד הנדרש, ללא פרטים מהותיים בצו עצמו (לדוגמה - אין מספרי תיקים)... [4]  ושוב - לורי שם-טוב היתה זאת שהביאה לחשיפה.. 

נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין עסק במרמה והפרת אמונים - סירב לקבל תלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד - על מרמה והפרת אמונים בתשובותיהם לנציב עצמו על תלונות נגדם בעניין פברוק צווי חיפוש ותפיסה!

תמונה. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין (שפרש לאחרונה) - תחת כהונתו משרד הנציב הפך למרכז פברוקים לדוגמה...
---

* והנציב ריבלין עצמו? ריבלין סירב לקבל ולבדוק תלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד על מרמה והפרת אמונים בתשובותיהם על התלונות של ללורי שם-טוב לנציב עצמו. כלומר גם הנציב אליעזר ריבלין שוב עסק במרמה והפרת אמונים... תחת כהונתו של ריבלין משרד נציב תלונות הציבור על השופטים הפך למרכז פברוקים לדוגמה...
בקיצור: הכנופיה מצופפת שורות - מערכת משפטית שעוסקת בעיקר בהגנה על עצמה (חוות דעתו של פרופ' מוטה קרמניצר).

הביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים - זכות חוקתית מהמעלה הראשונה

הביטחון מפני חיפוש ותפיסה שרירותיים, שלא על פי צו שיפוטי שהוצא על פי הליך ראוי - נחשב כבר מאות שנים ברחבי העולם הנאור לזכות "חוקתית" מהמעלה הראשונה:

* מקורו בפסק דין אנגלי משנת 1604 - ביתו של אדם - מבצרו.

In Semayne's case (1604), Sir Edward Coke famously stated: "The house of every one is to him as his castle and fortress, as well for his defence against injury and violence as for his repose."^[3] Semayne's Case acknowledged that the King did not have unbridled authority to intrude on his subjects' dwellings, but recognized that government agents were permitted to conduct searches and seizures under certain conditions when their purpose was lawful and a warrant had been obtained.

* כונן כחלק ממגילת הזכויות Bill of Rights באנגליה בשנת 1689 בעקבות "המהפכה המפוארת" Glorious Revolution.

*  כונן כחלק ממגילת הזכויות בארה"ב -  כתיקון הרביעי לחוקה של ארה"ב משנת  1789:

The right of the people to be secure in their persons, houses, papers, and effects,[a] against unreasonable searches and seizures, shall not be violated, and no Warrants shall issue, but upon probable cause, supported by Oath or affirmation, and particularly describing the place to be searched, and the persons or things to be seized.

השופטים בישראל עומדים בקדקוד הפרת זכויות האדם של תושבי מדינת ישראל

על רקע זה, הניסיון של הנשיאה אסתר חיות, בעזרת יחצ"ן, להציג את השופטים כמי שמגינים על זכויות האדם במדינת ישראל - מגוחך במיוחד. ח"כ סמוטריץ' הסביר את זה בצורה יפה... "היחצן הטוב בעולם לא יעזור לך..."

=קישורים=

[1] אשת השופט שתקה, הכסף לא נמצא אך הסדר הכופר נחתם

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3751567,00.html

[2] US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel

https://www.opednews.com/populum/printer_friendly.php?content=a&id=203648

[3]  נציב התלונות קבע: השופט מסארווה הוציא צו חיפוש לקוי

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-391235-00.html

[4] פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

https://netinfo.live/2018/11/23/14200/

2018-12-07 פרוטוקול מפוברק של השופט דוד רוזן, חתימות אלקטרוניות וחירות האדם

Joseph Zernik

פרוטוקול מפוברק של השופט דוד רוזן, חתימות אלקטרוניות וחירות האדם

תזמון מושלם: אתמול (חמישי) הגשתי בקשה ל"פורום סייבר" בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת חיפה לקיים סמינר אקדמי על "חתימות אלקטרוניות וחירות האדם". בהמשך אותו היום התפרסם בתקשורת שהשופט דוד רוזן נתפס בפיברוק מעניין. כאן גם מוצגת לראשונה תשובת משרד המשפטים על פניה של עו"ד אביגדור פלדמן בעניין. התשובה אינה עונה כלל על נושא הפניה: כיצד ייתכן בכלל מבחינה טכנית, ששופטים יכולים לפברק לאחר מעשה החלטות ופסקי דין בנט-המשפט?
אולם הפיברוק של דוד רוזן שהתפרסם אתמול אינו חדשות של ממש. לרוזן עבר עשיר בפיברוקים - בפרט בתיק הולילנד...
הפיברוקים הפכו למגפה של ממש לאחר הפעלת מערכת נט-המשפט בשנת 2010. כבר בשנת 2011 נתפסה ורדה אלשייךבפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" - ולא הוגש נגדה כתב אישום פלילי בפרשה חמורה זאת עד היום. הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 כבר דיבר על "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים" בבתי המשפט בישראל, והדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 סיכם את המצב בבתי המשפט של מדינת ישראל כך: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
מערכת נט-המשפט היא מערכת בלתי תקינה בעליל לניהול תיקים משפטיים בבתי המשפט. מערכת מסוג זה לא היתה מתקבלת על הדעת אפילו כקופה רושמת בפיצוציה... יש לראות בפיתוחה, התקנתה והפעלתה של המערכת מרמה נרחבת של הנהלת בתי המשפט על הציבור בישראל, בידיעת השופטים ובהסכמתם. בכך, הפכו השופטים לסכנה ברורה ומידית לחירות האדם וזכויות האדם במדינת ישראל. על רקע זה, הניסיונות של נשיאת בית המשפט העליון למכור לציבור, בעזרת יחצנים, שהשופטים הם אלה שמגינים על זכויות האדם במדינת ישראל - מגוחכים מאי-פעם!
יש לקוות שיימצאו במדינת ישראל משפטנים ואנשי מחשוב שיהיו מוכנים לדון בעניין בגלוי, לפחות באקדמיה. בשביל מה הם קיבלו קביעות וחופש אקדמי אם לא בשביל זה?

קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-07.html

  

   

תל-אביב, 07 לדצמבר - אתמול (חמישי) נשלחה בקשה לפרופסורים למשפטים בבית ספר למשפטים באוניברסיטת חיפה, לקיים סמינר אקדמי על "חתימות אלקטרוניות וחירות האדם".

בקשה לקיום סמינר אקדמי בבית הספר למשפטים בחיפה - "חתימות אלקטרוניות וחירות האדם"

-----------------------------------

פורום סייבר

הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה

בדוא"ל:   

פרופ' ניבה אלקין-קורן

פרופ' גד ברזילי 

פרופ' עמנואל גרוס 

פרופ' טל ז'רסקי 

פרופ' עלי זלצברגר

פרופ' ארנה רבינוביץ'-עיני

פרופ' אמנון רייכמן 

הנידון: בקשה לקיום סמינר בנושא חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט וחירות האדם

פרופסורים נכבדים,

הריני פונה אליכם בבקשה לקיום סמינר פורמלי או בלתי פורמלי במסגרת פורום סייבר בנושא "חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט וחירות האדם".

בראשית שנה זאת הסתיים הליך הבדיקה התקופתית של זכויות האדם במדינת ישראל ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם. על"ה [ערנות לזכויות האדם- אל”מ (ע”ר)] הגישה לבדיקה דו"ח מפורט, העוסק בעיקרו בשיבוש מערכות המידע האלקטרוניות במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל. דו"ח זה היה המשך והרחבה של דו"ח דומה, שהיגשנו לבדיקה התקופתית הקודמת בשנת 2013.

הדו"ח לבדיקה של שנת 2013 נכלל בדו"ח הסופי של מועצת זכויות האדם וסוכם כך:

חוסר ישרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל.

הדו"ח לבדיקה של שנת 2018 נכלל בדו"ח הסופי של מועצת זכויות האדם וסוכם כך:

24. על"ה-אל"מ מדגיש את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

 HRA-NGO highlighted the serious deterioration in integrity of law and justice agencies as a consequence of the implementation of e-government systems. It affirmed that the validity and integrity of any legal and judicial records of Israel should be deemed dubious at best.

בעקבות דו"ח זה ופרסומים אחרים שלי בכנסים בינלאומיים, הוזמנתי בחודש שעבר להופיע בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מארצות אירופה, בחסות האיחוד האירופי, בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה.

עתה, אנו שוקלים הגשת עתירה לבג"ץ, בדרישה להתקין לשופטים חתימות אלקטרוניות כדין במערכת נט-המשפט.

לפיכך, נראה לי שיהיה לחברי הפורום עניין בנושא, וגם יוכלו לתרום ביקורת שתשפר את החשיבה בנושא זה.

אודה ואשמח לקבל את תשובתכם במהרה,

בברכה,

דר’ יוסף צרניק

על"ה – לשקיפות בתי המשפט

ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר)

מצורפים:

א) הדו"ח המקוצר לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל 2018

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html

ב) דרושים: מומחי אבטחת מידע ומשפטנים לקראת הגשת עתירה לבג"ץ - חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט

https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-03.html

-----------------------------------

פרסומים אמש בתקשורת על הפיברוק של השופט דוד רוזן

 

בהמשך היום, התפרסם, שהשופט דוד רוזן נתפס בפברוק פרוטוקול בית המשפט המחוזי תל-אביב:

פרסום ראשון: השופט רוזן שיפץ פרוטוקול שכתב

נציב הביקורת על הפרקליטות מתח ביקורת חריפה על שב"ס במהלך דיון בבית המשפט, אך כשהפרוטוקול עלה למערכת הממוחשבת הושמטו ממנו הדברים. בעקבות תלונה שהוגשה בנושא הוא זומן לבירור. רוזן: "מקבל את הממצאים"

...

המקרה אירע לפני שנתיים, אז התקיים דיון בפני רוזן בעניין 11 עצורים. אחד העצורים לא הגיע לדיון ולכן רוזן כתב פרוטוקול חריף מאוד: "הדעת אינה סובלת שבשל אי קיום צו של בית משפט הנאשם לא מובא במועד ועל כך פרקליטים, עדים, שוטרים ובית המשפט נאלצים להשחית את זמנם".

בהמשך ביקש רוזן להעביר את הדברים לנציבת שירות בתי הסוהר ולמפקד יחידת נחשון. אלא שכשהדברים הועלו למערכת נט המשפט הממוחשבת הדברים כולם נעלמו מהפרוטוקול.

...

https://www.mako.co.il/news-law/legal-q4_2018/Article-aa84f8d3d158761004.htm?Partner=rss&utm_source=mivzakimnet&

-----------------------------------

אולם התיאור כאן מטעה כלשהו.  יש פה מצב זהה למצב שמצאנו בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. כלומר - גרסה א' וגרסה ב' של אותו כתב בית דין...

וכאן - הדיווח בטלוויזיה

הפרוטוקול המשופץ של השופט רוזן

השופט דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות זומן לבירור אצל שרת המשפטים אחרי שהתברר ששיפץ פרוטוקול של דיון. נציב תלונות הציבור על השופטים מצא תלונה מוצדקת שהוגשה נגד השופט דוד רוזן

וידאו:https://www.mako.co.il/8691f5a1-e3c1-449d-8752-c6766f5fd6c6

-----------------------------------

"בירור" אצל שרת המשפטים לא ענה על השאלה - כיצד ייתכן פיברוק לאחר מעשה של כתבי בית דין?

 

תמונות.  הפרוטוקול המפוברק של דוד רוזן: גרסה א' (למעלה) וגרסה ב' (למטה) - ממכתב התשובה של משרד המשפטים על פניה של עו"ד אביגדור פלדמן.

---

עניין "הבירור" שערכה שרת המשפטים איילת שקד לשופט דוד רוזן מעיין במיוחד.  הרקע ל"בירור" הוא פניה של עו"ד אביגדור פלדמן.  אולם הפניה של עו"ד פלדמן לשרת המשפטים לא היתה בגדר "תלונה" נגד השופט דוד רוזן כלל. נהפוך הוא! פלדמן כותב בפירוש, כפי שמצוטט בתשובה, שפנייתו אינה בגדר תלונה כלשהי נגד אדם כלשהו. עו"ד פלדמן רצה לברר כיצד הדבר בכלל אפשרי במערכת נט-המשפט - ששופטים יפברקו לאחר מעשה פרוטוקולים והחלטות?  מצב זה נוגד מיסודו ניהול תיקים וכתבי בית דין בבית משפט כשיר וישר.
אולם תשובת שרת המשפטים מבולבלת קמעה - היא לא התייחסה כלל לשאלה בדבר הכשל הברור בישרת מערכת נט-המשפט.  להלן מכתב התשובה של לשכת היועצת המשפטית של שרת המשפטים במלואו:

יחד עם זאת, מכתבה של שרת המשפטים איילת שקד מבהיר מעל לכל ספק, שהיה לנו פה מקרה של פברוק בדיעבד על ידי השופט דוד רוזן, בדיוק כמו בפרשת ורדה אלשייך - גרסה א' וגרסה ב'. ולכן, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, כפי שדווחה בתקשורת מטעה את הציבור. הדברים עלו לנט-המשפט בגרסה א', ואח"כ הושמטו בגרסה ב'...

מכתב שרת המשפטים עם הסברים עליו נשלח גם הוא לפרופסורים למשפטים בחיפה

מכתב התשובה של שרת המשפטים נשלח גם הוא אמש לפרופסורים למשפטים ב"פורום סייבר" של אוניברסיטת חיפה - עם הסברים מעטים - כתוספת לבקשה לקיום סמינר:

-----------------------------------

פורום סייבר

הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה

בדוא"ל:   

פרופ' ניבה אלקין-קורן

פרופ' גד ברזילי 

פרופ' עמנואל גרוס 

פרופ' טל ז'רסקי 

פרופ' עלי זלצברגר

פרופ' ארנה רבינוביץ'-עיני

פרופ' אמנון רייכמן 

מסמך מעניין של משרד המשפטים מיום 06 לדצמבר, 2018, בעניין פיברוק מעניין של השופט דוד רוזן בנט-המשפט

נכבדי,

אנו קבלו את המסמך המצורף והפרשנות שלהלן (ואפשר להרחיב עוד), כתוספת עדכנית לבקשה לקיום סמינר בנושא "חתימות אלקטרוניות בנט המשפט וחירות האדם".

א) לאה רקובר ויועמ"שים - נתחיל בבדיקת המסמך על פניו: המכתב נשלח מ"לשכת היועצת המשפטית למשרד המשפטים". אולם רקובר חותמת ללא ציון סמכותה תחת שמה בתיבת החתימה (חתימה בלתי תקינה של פקיד ממשלה, בפרט אשת חוק בכירה במשרד המשפטים). אני לא מוצא ברשת את שמות המינויים בלשכת היועצת המשפטית של משרד המשפטים, וממילא תיקפותו של כל מידע ממשלתי שנמצא ברשת מפוקפק - אינו מידע רשמי ומוסמך.  בעבר ערכתי מחקר קצר גם בנושא זה - ורובם או כולם של היועמ"שים יושבים במשרדיהם ללא מינוי על פי התקשיר (צריך להיות כתב מינוי חתום על ידי השר או המנכ"ל, או במקרים אחרים - מנהל יחידת הסמך. לחליפין - חוזה העסקה שאומר בפירוש מהו המינוי, וחתום על ידי השר או המנכ"ל).  מבחינתי ומבחינת משפטנים בחו"ל - יועמ"ש ללא כתב מינוי דומה לעורך דין ללא ייפוי כוח...

ב) מערכת נט-המשפט - התשובה שבמכתב אינה לעניין, כמובן.  מתוך המכתב ומידע נוסף, ברור שהעניין שהעלתה הפניה אינו תלונה לגבי התנהלותו של השופט דוד רוזן. הפניה העלתה את הקושיה: כיצד ניתן בכלל מבחינה טכנית ל"פברק" כתבים שיפוטיים בנט-המשפט לאחר מעשה? התשובה ברורה - כשל ביישום החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט. 

לעומת זאת, בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" (החלטה 88/12/מחוזי תל-אביב, שנשלחה לכם עם הבקשה), הן הנציב אליעזר גולדברג, הן השופטת ורדה אלשייך, והן הנהלת בתי המשפט היו בתמימות דעים, שמסמך שיפוטי בנט-המשפט, שאינו חתום בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית, הוא בגדר "טיוטה" בלבד, חסר תוקף, ואינו בר אכיפה. כלומר, השופטים רואים בפרוטוקולים ובהחלטות ופסקי הדין בנט-המשפט "עותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח". בדיוק אותו מצב שהנוהג על ידי אהרן ברק ובועז אוקון בבית המשפט העליון מיד לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ביום 07 למרץ, 2002.  ורדה אלשייך אפילו מצוטטת בפירוש על ידי גולדברג בעניין זה - שהיא רואה בפרוטוקולים ובהחלטות מסמכים "כפוף לשינויי עריכה ונוסח" - בדיוק כמו בעליון.  וגולדברג כותב בתגובה: "נתלתה באילן גבוה". 

לא למותר לציין  - ניהול תקין של כתבים שיפוטיים אמינים וחתומים, ורישומם בתיקי בתי המשפט הוא יסוד מוסד בהתנהלות כשירה של בית דין שבכתובים (תרגום שלי למונח האנגלי - COURT OF RECORD).  זהו מושג יסוד בהנהלת בתי משפט כשירים ברחבי העולם היום, ובמערב אירופה מאז ימי הביניים המאוחרים. משום מה עורכי דין ישראלים שדיברתי איתם לא יודעים על מה אני מדבר.

Court of record - Wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Court_of_record 

מחוץ למדינת ישראל,רואים במצב המתועד כאן, ובתופעה הכללית בנט-המשפט -"פיברוק" כללי של הכתבים השיפוטיים בישראל, ו"פיברוק" כללי של מערכת המשפט עצמה. כלומר, אין בישראל היום התנהלות כשירה של בתי דין שבכתובים.

זהו בדיוק פשרו של הסיכום של האו"ם של דוחות עמותת על"ה:

* על סמך הדו"ח משנת 2013, האו"ם כתב:

חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל.  

* על סמך הדו"ח משנת 2018, האו"ם הרחיב, ואף כתב "מאשר שוב" (לשון מפתיעה במסמך דיפלומטי כמו כל הפסקה הזאת):

ג) דוד רוזן - ברשותי אוסף של החלטות של דוד רוזן מתיק הולילנד - מה שנחשב בזמנו "פרשת השחיתות החמורה ביותר" (בינתיים היא בטלה בשישים). מה שדוד רוזן עשה שם -  להטוטנות.  הצליח בו זמנית להיראות כשופט ישר ומחמיר.  קרא לאולמרט "בוגד", כאילו הרשיע את אולמרט, וכאילו דן אותו ל-7 שנות מאסר בפועל. אבל כשביקשתי לעיין בפסקי דין עשויים כדין של אולמרט וזקן (שאינם קייימים כלל) הוא שלח לי "החלטה בפתקית" כזאת:

"ההחלטה בפתקית" הזאת היא חוכא ואטלולא:

* ההחלטה עצמה היא ממרץ 2015.

* התיק נפתח בינואר 2012.

* מערכת נט-המשפט נכנסה לתפעול בינואר 2010 בכל בתי המשפט המחוזיים.

כלומר - התיק התנהל כולו כתיק אלקטרוני. אז איך התיק "נמצא פיזית בבית המשפט העליון"? 

וגם בעיון בתיק הנייר בבית המשפט העליון לא נמצאו פסקי דין עשויים כדין.  אבל כן מצאתי 3 גרסאות של פסק הדין, אף אחת מהן אינה כתב בית דין אמתי (אותנטי). 

ולהזכירנו, בסוף אולמרט לא ישב יום אחד בכלא על פרשת הולילנד (הוא ישב על מעטפות טלנסקי)... 

יש בתיק הולילינד גם אוסף מסמכים אחרים מפוברקים לגמרי, כמו "צו חילוט פלילי" בעניין הנאשמת שולה זקן (גם עליה אין פסקי דין - והיא ישבה בכלא! אבל ללא פקודת/צו מאסר. על הנאשמים האחרים בתיק יש פסקי דין). על צו החילוט בעניין שולה זקן כתבתי שני עמודים של הסברים בדוח שלי לאו"ם - רק להסביר את אוסף הפברוקים והזיופים עליו. זה מתחיל מזה שכתוב שהצו הוצא על פי פסק דין מיום 31 באפריל  (אין באפריל 31 יום), ואין בתיק כל פסק דין מסביבות אותו יום... או כל פסק דין אמתי (אותנטי) על שולה זקן.

לאחר מכן, שלחתי מכתב ארוך למנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר, עשרות עמודים אורכו, אם תיעוד של כל הפיברוקים בתיק. ביקשתי שיבהירו כיצד הדבר אפשרי מבחינת התנהלות מערכת נט-המשפט (דומה לפניה לשרת המשפטים במכתב של עו"ד אביגדור פלדמן, שהתשובה עליו לפנינו). קיבלתי תשובה בת משפט אחד מ"מבקרת הפנים של הנהלת בתי המשפט" עפרה תם-רוזנר: "ישרת בתי המשפט מעבר לכל ספק, כולל מערכת נט-המשפט".

לאחר מכן, פניתי לנשיא בית המשפט המחוזי ת"א- איתן אורנשטיין - וביקשתי שיסירו את המסמכים "המפוברקים" של דוד רוזן מתיק הולילנד. מה עשה אורנשטיין בתגובה? הפך את כל התיק לכאילו "חסוי" (בעניין דומה כתבה האגודה לזכויות האזרח מכתב מחאה על "חסיונות מנהליים" לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות).  אח"כ פניתי לנשיא בית המשפט המחוזי ת"א- איתן אורנשטיין - ומחיתי על ה"חיסיון" המפוברק, רטרואקטיבי, ללא בסיס בחוק. מה עשה אורנשטיין בתגובה? הסיר את החיסיון המפוברק, אבל כל המסמכים המפוברקים נותרו בתיק...

-----------------------------------

בקיצור: 

 

מערכת נט-המשפט היא מערכת בלתי תקינה בעליל לניהול תיקים משפטיים בבתי המשפט.  מערכת מסוג זה לא היתה מתקבלת על הדעת אפילו כקופה רושמת בפיצוציה... יש לראות בפיתוחה, התקנתה והפעלתה של המערכת מרמה כללית של הנהלת בתי המשפט על הציבור בישראל, בידיעת השופטים ובהסכמתם.  יש לקוות שיימצאו במדינת ישראל משפטנים ואנשי מחשוב, שיהיו מוכנים לדון בעניין בגלוי, לפחות באקדמיה.  לשם מה הם קיבלו קביעות וחופש אקדמי אם לא בשביל זה?

על רקע זה, הניסיונות של נשיאת בית המשפט העליון למכור לציבור, בעזרת יחצנים, שהשופטים הם אלה שמגינים על זכויות האדם במדינת ישראל - מגוחכים מאי-פעם!