"זאת הקרמה" טוען המשיב (הנתבע) ד"ר יוסף צרניק, "בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה מתנהלת עתה פרשה של ניהול הליכים למראית עין/הונאה על בית המשפט, והקרמה שלי, כמי שעוסק בהונאות משפטיות כבר שנים, היא להיות בתוך הסיפור". "העניין המהותי בתיק חסר חשיבות", אומר ד"ר צרניק. לעומת זאת, בתגובה שהגיש בסוף השבוע כתב:
"ההונאה הדיונית בתיק דנן, ת"ע 11650-06-24, היא פן אחד בהונאה רבת הרבדים בפרשת משפחת צרניק. יש בפרשה שילוב מעניין של מאפייני פרשת עו"ד אפי נוה והוועדה לבחירת שופטים עם פרשת השופטת ורדה אלשיך והפרוטוקולים המפוברקים. יש לקוות שהתיעוד המפורט של פרשת משפחת צרניק יקדם את השיח הציבורי בדבר רפורמה במערכת המשפט – מזכירויות ונט המשפט תחילה!"
יוסף צרניק נותר בלתי מיוצג לאחר מעשים לא ראויים של בא כוחו אז, עו"ד יאיר שיבר, בקשר לפתיחת ההליכים. "הגישה שלי היא לא פרקטית", אומר ד"ר צרניק. עורכי דין בדרך כלל לא ידווחו ללקוחותיהם שמרמה מתבצעת נגדם בבית המשפט. הגישה הפרקטית אומרת לא להתעמת עם שחיתות בבתי המשפט, כי ההתנגדות חסרת סיכוי. לנסות להיות נחמדים ולמזער את הנזק. "הגישה שלי היא לתעד את המרמה בפרטי פרטים".
החשיבות הציבורית היא רבת פנים: הפרשה מציגה באופן ברור את הצורך הדחוף ברפורמה במערכת המשפט...
הפרשה גם מציגה בבירור את נקודות התורפה במערכת: מזכירות שאיבדה את סמכותה ומאפשרת לשופטים לשבש את הכתבים והרישומים כרצונם... ומערכת נט המשפט המשמשת כמכשיר לשיבושים והונאות - דבר לא השתנה מאז פרשת ורדה אלשיך לפני 12 שנה.
בלב הפרשה בשלב הנוכחי: 2 שופטות - השופטת הילה גורביץ עובדיה והשופטת רויטל באום, ו-2 עורכי הדין העומדים בראש משרדים מהוותיקים בחיפה: עו"ד רחל בן-ארי, פירמת עורכי דין בן-ארי פיש -"90 שנות מצוינות משפטית", ועו"ד יואב סלומון, אבניאל, סלומון ושות' - משרד עורכי דין -"רב מוניטין".
עו"ד רחל בן ארי גם כיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירות שופטים כשהשופטות הילה גורביץ עובדיה ורויטל באום זכו למינויים למשרות שיפוטיות.
הפרשה גם מציגה באור חדש את סוגיית החסינות השיפוטית. בשנים האחרונות השיח הציבורי התמקד בחסינות מפני חבות בנזיקין, אך חשובה לא פחות היא החסינות מפני תביעה פלילית. סעיף 34כ לחוק העונשין התשל"ז-1977, קובע:
"34כ. נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו".
המגמה בפסיקה בעולם היא לצמצם את החסינות הפלילית לשופטים. כך, מעשי מרמה והונאה, אף אם נעשו במהלך עבודתו של השופט, לא ייחשבו ל"מעשה שעשה במילוי תפקידו". שכן, אם מרמה והונאה הם "מעשה שעשה במילוי תפקידו" - אנא אנו באים? הנטייה היא לפסוק כי ברגע ששופט עוסק במרמה, מעשיו הם "התנהלות חוץ שיפוטית" - ואינם חוסים תחת החסינות השיפוטית.
"בכל שנות המדינה לא הורשע אף שופט בעבירות שחיתות - שוחד ו/או מרמה והפרת אמונים - מועמדים ומועמדות מתאימים היו בשפע". ד"ר צרניק טוען שהמצב שנוצר הוא לא "חסינות" [Immunity] כי אם "אי ענישה" [Impunity] - מצב טיפוסי לשחיתות שלטונית.
ביום 10.11.2024 הגיש ד"ר יוסף צרניק בקשת פסלות נ' השופטת הילה גורביץ עובדיה בגין ניהול הליכי משפט למראית עין, הונאה על בית המשפט -- משוא פנים בפועל, היעדר תום לב וטעמים של מראית פני הצדק.
"אלה הליכים המתנהלים הרחק מעבר לגבול הביזארי" אומר ד"ר צרניק. לדוגמה, אחת אחת הטענות בבקשת הפסלות היא, שהחל בספטמבר 2024, השופטת הילה גורביץ עובדיה משבשת בכוונת מכוון את כינויי הצדדים בהחלטות בתיק. המשיב (הנתבע) ד"ר יוסף צרניק הפך כביכול ל"המבקש" (התובע). המבקש (התובע), אחיו אורי צרניק, הפך כביכול ל"המשיב" (הנתבע). המסמכים המשובשים כוללים בין השאר פרוטוקול ופסק דין כביכול מיום 9.10.2024...
"ועכשיו, עו"ד רחל בן-ארי הצטרפה לשופטת הילה גורביץ עובדיה בשיבוש כינויי הצדדים. יתר על כן, עו"ד רחל בן-ארי רשמה את השופט סארי ג'יוסי כמי שהעניין נדון בפניו", אומר ד"ר צרניק ביחס להודעה שהגישה עו"ד רחל בן-ארי ביום 18.11.2024, "מה שמדהים הוא עזות המצח".
לא למותר לציין כי עו"ד רחל בן ארי כיהנה כחברה בוועדה לבחירות שופטים כשהשופטת הילה גורביץ עובדיה זכתה למינוי למשרה שיפוטית.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2024/11/blog-post_22.html
%2033%23%20%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%9F.jpg)
(ב) ב"תגובה" שהגיש עו”ד יואב סלומון ב-18.6.2024, שבועיים בלבד לאחר הגשת כתב הטענות הראשון, (עו"ד רחל בן-ארי הגישה "תגובה" דומה שבוע אחר כך) הוא גילה את כוונתם האמתית של עו"ד יואב סלומון ורחל בן ארי ומרשיהם – לקפח את הזוכה, באשר לזכותו בהסכם, שאושר ע"י בית המשפט, לשותפות בפיקוח ובקבלת החלטות במימוש ההסכם וחלוקת הכספים לפי הסכם החלוקה.
(ג) בהצעת פסיקתא שהגיש עו"ד יואב סלומון ביום 29.10.2024, ושעו"ד רחל בן ארי נתנה לה את הסכמתה ...הסעד המבוקש הוא מינוי מנהלי עיזבון תוך הכחשת כל קשר להסכם החלוקה...
