Saturday, June 7, 2025

2025-06-05 Judge Hila Gurevitz and Attorney Rachel Ben-Ari - records and entries in Estate Administrators' appointment procedure

Judge Hila Gurevitz and Attorney Rachel Ben-Ari - records and entries in Estate Administrators' appointment procedure

Triple Fraud Upon the Court:
1) Appointment of "Estate Administrators", while refusing to register them in the court file as "Estate Administrators", 
2) Granting permission to submit applications in the case to legal entities that are neither registered as parties in the case, nor as Court-Appointed Fiduciaries, such as "estate administrators", "receivers", etc., 
3) Permitting the registration of submissions from such legal entities under the alternate names of other registered parties, starting on February 18, 2025.
Regarding the appointment of Estate Administrators, the Haifa Family Court is purportedly conducting its business pursuant to the latest regulations that the Judge has learned by hearsay. 

What do these regulations say? What do they stipulate? It is difficult to know...
Judge Hila Gurevitz's version differs from that of Deputy Clerk Keren Peles. However, according to Judge Hila Gurevitz, Deputy Clerk Keren Peles was the source of the regulations by hearsay. A third version was provided by the Counsel for the Administration of the Courts, Adv. Barak Laizer.
Judge Hila Gurevitz, Deputy Clerk of the Court Keren Peles, and Counsel for the Administration of the Courts Barak Laizer are unanimous in one matter: All three refuse to provide a written source for the Rules of Court that they have fabricated.

At the end of the first quarter of the 21st century, the Israeli court system continues its development in line with the trend of 'the decline of formalism and the ascendance of values'. The result was sometimes described as a 'total jungle in the courts'. Others described the result as 'signs of organized crime in the judicial system'...


1. A request for instructions dated 18.2.2025, was filed in Estate File 11650-06-24 by the so-called "The Deceased's Estate Administrators", Adv. Rachel Ben-Ari and Adv. Yoav Salomon, who were not listed as "The Deceased's Estate Administrators" in the court file. Furthermore, they listed themselves at the top of the list of parties, and took on the party designation, "Applicants", thus becoming, according to the 2018 Civil Procedure Code, "Plaintiffs" in the main proceedings. The "Plaintiff" in the main proceedings, Mr. Uri Zernik, was falsely listed as "Respondent 1", etc.

2. A request for a formal order/decretal order, dated 29.4.2025 was also filed by the purported "The Deceased's Estate Administrators", who are not registered as  "The Deceased's Estate Administrators" in the court file. The perversions are the same as those detailed in relation to the request for directions dated 18.2.2025, above. However, while the request for directions dated 18.2.2025 was registered under the name of the "Applicant" in the main proceedings, the request for a formal order/decretal order dated 29.4.2025 was registered under the name of "Respondent 2" in the main proceedings.
3. The list of parties in the case and their party designations have not changed since the day the case was commenced. There is no entry of Attorney Rachel Ben-Ari or Attorney Yoav Salomon as parties or as court-appointed fiduciaries, such as "Estate Administrators." Therefore, the Office of the Clerk was obliged to reject the above requests from the registry on the grounds of "nonconformity."


4. The Office of the Clerk did not reject the filings on behalf of the "Estate Administrators" who are not registered in the file. The Office of the Clerk accepted the applications for registration.

5. The application for instructions dated 18.2.2025, #56, submitted by the "Estate Administrators" who are not registered in the file, was registered as an application by the "Applicant" ("Plaintiff") in the main proceedings.
.
6. On the other hand, the request for a formal order, dated 29.4.2025, #66, was registered as a request by "Respondent 2" ("Defendant" in the main proceedings): "Confirmation of Opening a Request... On 29.4.2025, at 12:47, a request for a ruling was submitted, a request by Respondent 2, a request for a formal order in Estate File 11650-06-24... The request number is: 66" [underline added – J.Z.].

 

7. Rules of Court - Judge Hila Gurvitz's version:
Judge Hila Gurevitz's decision of 2/23/2025, #56, in response to Joseph Zernik's demand to erase the registration of the "Estate Administrators"'s perverted, 2/18/2025, "Request for Instructions" submission effectively rejects Joseph Zernik's demand to erase the document that was unlawfully filed and entered, pursuant to Rules of Court by hearsay:
"The manner in which the parties are defined in Net-HaMishpat system is the responsibility of the Office of the Clerk. This is not a judicial matter but a technical/administrative one... It should be noted that, according to information received from the Office of the Clerk, it may not be possible to define the same party in two hats."


8. Judge Hila Gurevitz February 23, 2025 decision implies that she has no intention of registering the purported appointments of Attorney Rachel Ben-Ari and Attorney Yoav Salomon as "estate administrators" in this case in the future. 
Furthermore, the words of Judge Hila Gurevitz in this decision are seen as false and misleading. 
"The definition of party designations in Net-HaMishpat is the responsibility of the Office of the Clerk. It is not a judicial matter, but a technical/administrative one...". 
If so, why was there a need for a full court process, named "Request for Appointment of Estate Administrators"? 
Furthermore, the transactions involved in the invalid entry of Attorney Rachel Ben-Ari's filing included adding parties and uniting parties and entities, matters subject to judicial decision pursuant to the Regulations of Civil Court Procedures, 2018, and the Regulations of the Family Court (Court Procedures), 2020.
Judge Hila Gurevitz's statement at the end of the decision above, "It is noted that according to the information received from the Office of the Clerk, it may not be possible to define the same entity in two hats," evates the February 23, 2025 decision to the distinction of depraved judicial clowning, which at the same time is also an apparent fraud and deceit.

9. Rules of Court - Deputy Clerk Keren Peles' version: 
On March 3, 2025, the litigant acted in accordance with the direction of Judge Hila Gurvitz in her decision of February 23, 2025, #56, regarding the disclosure of the court rules applicable to the registration of the administrators of the Bennett estate: "The applicant must contact the responsible parties in the secretariat." In doing so, the litigant took a risk, since according to the rules of the court, which Judge Hila Gurvitz is deeply committed to, a written request to the secretariat is prohibited, it cannot be accepted for registration, and if it is accepted - it is subject to deletion and 700 NIS in expenses for the benefit of the State Treasury.
Amazingly! The request to the secretariat was not deleted, and the litigant was not charged with expenses for the benefit of the Medina Treasury. Although the request was not registered in the list of "Requests after closing", the litigant received a response from the Office of the Clerk.

The following is the March 23, 2025 request by Joseph Zernik, addressed to Deputy Clerk Keren Peles, RE: Entry of the appointment of Estate Administrators:

1. On 23.2.2025, I submitted a "Notice to the Court on behalf of Respondent 1, Dr. Yosef Zernik regarding an error in the registration of Request #56 - Nonconformity".

2. On the same day, Judge Hila Gurvitz Ovadia issued a decision refusing to correct the
perverted entry, reasoning that it was a technical/administrative matter, and that the matter should be referred to the Office of the Clerk.

3. The prohibition that Judge Hila Gurvitz declared on written communications with the Office of the Clerk lacks any basis in the law and must be considered a Constitutional tort, if not a Constitutional offense. Indeed, her intention is to place hurdles in access to the court and access to justice. Ultimately, it leads to the perversion of justice. A clerical "black flag" is flying over this lawless declaration.

4. Judge Hila Gurevitz added in the same decision:
"It is noted that, according to information received from the Office of the Clerk, it may not be possible to define the same party in two hats".

5. As a party in instant court file, and given the essential significance of the matter, I would like to know:

(a) Has anyone filed an application to register the appointment of Estate Administrators in this case? Has the application been denied? Is there a reference for its submission and denial?

(b) What is the source/reference for the information, "It may not be possible to define the same party in two hats"? Are there any procedures/work instructions/guidelines, etc., in which the above information is explicitly stated or provided, or is this an oral tradition?

6. I would appreciate your response without delay.

10. The response from Deputy Clerk Keren Peles arrived in the March 6, 2025 "Clerk's Notice":

".... The attorneys for the parties in the case cannot also be defined as Estate Administrators. The parties already exist in the case. Therefore, they cannot be defined as administrators of the estate from the perspective of the net."



11. On 9.3.2025, the party contacted the Keren Peles Court Secretary again, emphasizing that I had not received a response to his questions:

1. On 3.3.2025, my request was registered regarding the matter in question.

2. On 6.3.2025, the Secretariat's response was registered: "The parties' attorneys cannot be defined in the case as administrators of the estate." Thank you for the prompt response.

3. I have not yet received a response:
(a) Was a request submitted by someone to register the appointment of administrators of the estate in this case? Was it rejected from registration? Is there a reference for its submission and rejection?
(b) What is the source/reference for the information, "The parties' counsel cannot be defined in the case as Estate Administrators"? Are there any procedures/work instructions/instructions, etc., in which the above information is explicitly stated or provided, or is this an oral tradition?
(c) Under whose authority was permission granted to register the submissions of the "Estate Administrators" in this case under "Applicant - Uri Zernik"?
4. I would appreciate your response without delay.

12. The March 9, 2025 application was not received favorably. It was rejected from registration:
"Notice of rejection of filing. A legal document submitted by you on 09/03/2025, reference number 25081489, in case number 11650-06-24, is hereby returned for the reason: "Nonconforming / incompatible / incorrect document, the Office of the Clerk does not respond to written communications. Please contact the public service or the information center to receive an answer to all questions."
13. Rules of Court - Version of the Counsel for the Courts Administration, Adv. Barak Laizer
In his letter dated 19.3.2025, Adv. Barak Laizer provides a version that is substantially different from the version of Judge Hila Gurvitz and the version of the Deputy Clerk of the Court Keren Peles.
It should be noted that Adv. Barak Laizer (today he is also a candidate for appointment to a judicial position) was recognized as an expert in this type of matter, in more than one way, in the decision of the Ombudsman for Judges, Judge (retired) Eliezer Goldberg 88/12/Tel Aviv District (31.5.2012) in the matter of Judge Varda Alsheich ("The Affair of the Fabricated Protocols").).1 
לגרסתו של עו"ד ברק לייזר, קיימת האפשרות לרשום את מנהלי העיזבון בנט המשפט, אולם רישום כזה יגביל את פעולותיהם.
כמו השופטת הילה גורביץ, וכמו מזכירת בית משפט קרן פלס, גם עו"ד ברק לייזר סירב לענות על בקשה למסור מקור כתוב כלשהו לכללי בית המשפט (Rules of Court) החדשים.

(א) "אי בהירות במעמדם של באי כוח"
"‫בפנייתך ‬‫העלית‬ ‫טענות‬ ‫בדבר‬ ‫אי‬ ‫–‬ ‫בהירות‬ ‫במעמדם‬ ‫של‬ ‫באי‬ ‫הכח‬ ‫בתיק‪.‬‬ ‫יובהר‬ ‫כי‬ ‫מינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון‬ ‫נעשה ‬‫בהתאם‬ ‫להוראות‬ ‫חוק‬ ‫הירושה‪,‬‬ ‫התשכ"ה‬ ‫–‬ ‫‪1965‬‬ ‫והתקנות‬ ‫הרלוונטיות‪,‬‬ ‫על‬ ‫בסיס‬ ‫החלטה‬ ‫שיפוטית ‬‫מפורשת‪.‬‬ ‫החלטת‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫הינה‬ ‫המקור‬ ‫הסמכותי‬ ‫למינוי‪,‬‬ ‫והיא‬ ‫המעניקה‬ ‫את‬ ‫הסמכות‬ ‫והמעמד‬‫ הפרוצדורלי‬ ‫למנהלי‬ ‫העיזבון‪.‬‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון‬ ‫פועלים‬ ‫בהתאם‬ ‫להחלטות‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫ובמסגרת‬‫ה סמכויות‬ ‫המוקנות‬ ‫להם‬ ‫בחוק‪.‬‬ ‫התואר‬ ‫'מנהל‬ ‫עיזבון'‬ ‫–‬ ‫הניתן‬ ‫לבא‬ ‫הכח‪,‬‬ ‫נגזר‬ ‫מתפקידו‬ ‫הפורמלי ‬‫כפי‬ ‫שנקבע‬ ‫בהחלטת‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫ואין‬ ‫בו‬ ‫כדי‬ ‫להעיד‬ ‫על‬ ‫אי‬ ‫סדרים‬ ‫כלשהם‬ ‫בהליך‪."‬
The issue does not concern the ambiguity regarding the status of the attorneys in the case. Attorney Rachel Ben-Ari submitted a power of attorney on behalf of her client. Attorney Yoav Salomon did not submit a proper Certificate of Counsel and refused to amend and submit a proper power of attorney. Judge Hila Gurvitz issued written threats against a litigant who filed a motion to dismiss out of hand regarding the failure to submit a proper Certificate of Counsel, if he insisted on his right to a hearing on the motion.

The issue concerns the ambiguity regarding the status of the so-called Estate Administrators, whose questionable appointment was not recorded in the court file. The problem begins with the absence of an express judicial decision appointing them by virtue of the provisions of the Inheritance Law, 5725 – 1965, and the relevant regulations. Hence the clear concern that the intention of Judge Hila Gurvitz and Attorney Rachel Ben-Ari is to allow them to act outside the framework of powers granted to estate administrators who were duly appointed.

A second reading clarifies Attorney Barak Laizer's intention - there is nothing to talk about here about the status of the "estate administrators" in the case. Indeed, they are not recognized in the case as estate administrators...

b) Failure to register "Estate Administrators"
"As for your claim regarding the manner of registering Estate Administrators in the Net-e-Mishpat system, we would like to note that the Net-e-Mishpat system is a case management system. Technically, there is an option in the Net-e-Mishpat system to add an 'Estate Administrator' type of entity to the procedure. However, this option is usually not implemented in the Net-e-Mishpat system due to technical difficulties that affect the ability of entities to act in the case; since defining an attorney as an Estate Administrator may technically deprive him of the ability to perform actions as a Counsel of Record in the computerized case - this is because an Estate Administrator has different powers than an Counsel of Record.
The choice not to register an entity as an estate administrator in the Net-e-Mishpat system is at the discretion of the Judge and the Office of the Clerk. It is important to emphasize that this choice does not affect the legal validity of the appointment of an Estate Administrator.
The authority and status of the Estate Administrators derive solely from the judicial decision that appointed them, and not from their registration or its absence in the computerized system, which constitutes an administrative action that is not a condition for the validity of an appointment or the legal status of a party in the procedure. Indeed, every judicial decision acquires legal validity upon its proper signing by the person making it, regardless of the manner in which it is presented in one computerized system or another."

14. The letter from Attorney Yehuda Yaish from the Legal Bureau of the Administration of Courts, dated April 2, 2024, was seen as a reinforcement and repetition of the position of Attorney Barak Laizer:
"The status and powers of the Estate Administrator are derived exclusively from the judicial decision. This decision is the formal and essential source in every procedure and proceeding regarding the powers of the estate administrator, and it is, in fact, the one that anchors this status in the proceeding.
It is important to emphasize that registration in Net-HaMishpat' system is not a condition for the validity of the appointment, and non-registration does not nullify or impair the legal status as an estate administrator. The validity of the appointment is based solely on the judicial decision.
As for the registration process itself, this is carried out by the Office of the Clerk, by defining the Estate Administrator as an "assisting" proxies in the procedure in Net-HaMishpat system. We would like to draw your attention to a fundamental distinction between the definition of "Estate Administrator" and "Counsel of Record" in the system. Therefore defining a proxy as an Estate Administrator may limit the ability to view and perform actions in the file, since the powers of the Estate Administrator are limited in relation to the Counsel of Record. Therefore, such a definition may significantly impair the performance of actions in the electronic file."

‬‬
Summary
1. Judge Hila Gurvitz conducts proceedings in which the basic procedures are supposedly determined according to the Rules of Court, hearsay, hidden, secret, disclosed ad hoc, and retroactively.
2. Additional examples of this type of conduct include: (a) the case of the ban starting on November 3, 2024 on submissions to the Bennett Justice Secretariat, or on any written communication with the Secretariat, (b) the case of the hearing on October 9, 2024 (the essence of which requires investigation according to the submitter), and (c) “transcript” as a “protocol” “according to the procedures”, “including procedure 03-14” (decision of December 1, 2024).
3. The Administration of Courts is the one that developed, standardized, and operates Net HaMishpat case management system, accountable to the Minister of Justice.
4. The court administration is the one that established and implemented the secrecy policy that pervades the court system, especially the secrecy regarding the Rules of Court embedded in the court system, all of this - under the auspices of the Supreme Court.
5. The Administration of Courts is assisting Judge Hila Gurevitz to conduct proceedings according to so-called legal procedures, which are perceived as being contrary to common sense, contrary to the conduct of a competent court, and without any written source.
6. The Administration of Courts is assisting Judge Hila Gurvitz to conduct proceedings that are perceived as ongoing judicial fraud, which is also a substantive fraud such as embezzlement and theft of estate funds.
7. The entire phenomenon is seen, due to its scope, the number of incidents and the duration in years - as "institutional corruption". That is, corruption that is not limited to certain people, but has become part of the organizational culture. Institutional corruption can exist as non-criminal conduct. However, in other cases it is a sign of organized crime.

Links
1. Decision of the Ombudsman for Judges Judge (Retired) Eliezer Goldberg 88/12/Tel Aviv District (31.5.2012) in the matter of Judge Varda Alsheich ("The Fabricated Protocols Affair").

Thursday, June 5, 2025

2025-06-06 פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי -- כתבים ורישומים בתיק נט המשפט בעניין מינוי מנהלי עיזבון

 2025-06-06  

פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי -- כתבים ורישומים בתיק נט המשפט בעניין מינוי מנהלי עיזבון

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/06/2025-06-06.html

"פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד בן ארי - כתבים ורישומים מנט המשפט בעניין מינוי מנהלי עיזבון", שלהלן, נועד לתאר בצורה פשוטה ומובנת לקהל קוראים רחב, פרשה של מעשי מרמה משפטית לכאורה. לפרשה זו יש לזקוף חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שכן היא כנראה התיעוד הראשון מסוגו של התנהלות הליכי משפט אזרחי בנט המשפט, הנטענים כמרמה משפטית כלפי בית המשפט מהסוג המסוים של "ניהול הליכי משפט למראית עין" [כפי הגדרתה של מרמה מסוימת זו, לדוגמה, ב- Texas Penal Code § 32.48 - Simulating Legal Process]. חשיבותה של הפרשה נובעת מהאופן בו היא מבהירה את מהותם של סדרי הדין האזרחי ומהותם של הרישומים בתיק האלקטרוני - תיק נט המשפט, וכיצד הם מאפשרים את מעשי המרמה הנטענים. פרשה זו שונה מפרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשיך, לדוגמה, שכן בפרשת אלשיך השופטת הסכימה בסופו של דבר שהכתבים היו משובשים. לא זה המצב כאן.

ההונאה "המהותית" היא לכאורה כספית, בעניין נכסי עיזבון וחלוקתם על ידי השופטת ו-2 עורכי דין, אחת מהם היא דמות ציבורית ידועה שנשאה ונושאת משרות בכירות במערכת החוק והמשפט. ההונאה "הדיונית" היא לכאורה בשיבוש מהלכי משפט - "בקשה למינוי מנהלי עיזבון" - שניהלה השופטת עם 2 עורכי הדין בבית המשפט לענייני משפחה בחיפ החל ב-6.6.2024.

הליכי משפט אלה נפתחו בכתב טענות ראשון שלא הציג מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה, אך ביקש סעד של מינוי מנהלי עיזבון לביצוע הסכם חלוקת עיזבון שאושר על ידי בית המשפט 5 חודשים קודם לכן. לעומת זאת, יחד עם בקשה למתן "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון", כרכו 2 עורכי הדין הודעה לבית המשפט, כי עם מינוים כ"מנהלי עיזבון" כביכול, אין הם חבים עוד בקיום הסכם חלוקת העיזבון (שינוי הסעד כביכול או הגשת כתב טענות מתוקן כביכול לאחר מתן פסק דין, ושלא על פי סדרי הדין). 

בה בשעה, באותה בקשה, בסעיף 4.3 לאותה "פסיקתה" - ביקשו וקיבלו 2 עורכי הדין יחד תשלום של 60,000 ש"ח ומע"מ.

"4.3. סכום של 30,000 ש"ח ומע"מ לכל אחד ממשרדי מנהלי העיזבון, ע"ח שכר טרחתם".

תשלום זה הוא תשלום ראשון מבין שניים, שנקבעו ל- 2 עורכי הדין על פי הסכם חלוקת העיזבון כממונים ו/או כנאמנים לביצוע הסכם החלוקה, אותו הסכם חלוקה שלא ביצעו ושאינם רואים עצמם חבים עוד לקיימו ולבצעו. תשלום זה מכספי העיזבון לא התבצע כפי שמתבצעים תשלומים למנהלי עיזבון על ידי בית המשפט בדרך המקובלת ובתום לב.

בסופם של הליכים אלה, יצרו 2 עורכי הדין והשופטת מצב, בו 2 עורכי הדין הנ"ל מוכרים כ"מנהלי עיזבון" על ידי צדדי ג', מחוץ לבית המשפט, כגון הבנקים ומרשם המקרקעין. זאת, על פי מסמך "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון".  ה"פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" היא פלט מתיק נט המשפט, אותו יצרה השופטת לבקשתם של אותם 2 עורכי דין. אולם אותה שופטת מסרבת לרשום את מינוים של אותם 2 עורכי דין כ"מנהלי עיזבון" בתיק נט המשפט. כלומר, בתיק נט המשפט הם אינם מוכרים כמנהלי עיזבון - גורם בתיק, שהוא מינוי מיוחד של בית המשפט. 

כאמור לעיל, בתיק נט המשפט לא נרשם צד או גורם שהוא "מנהלי העיזבון". לפיכך, אין לצד או גורם בשם "מנהלי העיזבון" מעמד להגיש בקשות, הודעות או כתבים אחרים לתיק נט המשפט. בו בזמן, 2 עורכי הדין מגישים לתיק נט המשפט בקשות, שעל פי כותרתן הן מוגשות מטעם גורם ששמו כביכול - "מנהלי העיזבון", והוא צד שכינויו בהליך העיקרי הוא כביכול "המבקשים" - כלומר התובעים כביכול בהליך העיקרי. הגשות מעין אלה הייתה המזכירות חייבת לדחות מהמרשם בגין "אי התאמה" בין הצדדים הרשומים בתיק נט המשפט והצדדים הרשומים בהגשה.

הגשותיהם של 2 עורכי הדין אינן נדחות מהמרשם בגין "אי התאמה".  אולם כיוון שאין מופיע צד או גורם רשום מתאים בתיק נט המשפט, בקשות אלה נרשמות על שם התובע ("המבקש" בהליך העיקרי) או הנתבע 2 ("המשיב 2" בהליך העיקרי), לסירוגין. פעולות משובשות אלה בנט המשפט מתבצעות הלכה למעשה באישורה של השופטת ובוודאי שבידיעתה.

הנהלת בתי המשפט, היא שיצרה ומפעילה את נט המשפט. כמו כן, הפעולות הנ"ל בתיק נט המשפט מתבצעות הלכה למעשה בתמיכת היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, כמתועד בהתכתבות עם היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט בעניין תיק נט המשפט הנ"ל.

ההתנהלות הנ"ל מבוססת על האופן בו פותחה ומופעלת מערכת נט המשפט, והליכי משפט בהם סדרי הדין האזרחי נקבעים בדיעבד, על פי מקורות עלומים, המוצגים כמאפייני נט המשפט. סדרי דין אלה נסתרים אלה, שנקבעו כביכול בנט המשפט, נמסרים בגרסאות שונות על ידי השופטת ויועמ"ש הב"ה. יחד עם זאת, שניהם מסרבים להציג מקור כתוב לסדרי דין אלה, העומדים בניגוד לכללי הצדק הטבעי ומושכלות יסוד בניהול בית משפט כשיר ומוסמך (competent court) והליך ראוי.

באשר לתפקידו של יועמ"ש הב"ה בפרשה, לא למותר לציין שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט היה מעורב, ביותר מדרך אחת, בפרשות קודמות, ובכללן פרשת ורדה אלשיך ופרשת לורי שם טוב, ואף נעצר בפרשה השנייה.

כמו כן יש לציין כי סעיף 11א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, דבר החקיקה הראשון של מדינת ישראל, קובע:

"חוקים נסתרים"

"11א.(א)חוק נסתר אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף.
(ב)"חוק נסתר" פירושו, בסעיף זה – חוק במשמעות פקודת הפירושים, 1945, שדימו לחוקקו בתקופה שבין ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) ושלא פורסם בעתון הרשמי, למרות היותו נמנה עם סוג חוקים שפרסומם בעתון הרשמי היה, עובר לאותה תקופה, חובה או מנהג."

גם אם מדובר בכללים שמבחינה נורמטיבית נקבעים בד"כ בתקנות, ולא בחקיקה ראשית, כגון תקנות סדר הדין האזרחי או תקנות בתי המשפט (מזכירות), הרי שהיו חייבים להתפרסם על פי עיקרון פומביות החוק ועיקרון חוקיות המנהל.

אולם היום נקבעים כללים אלה בנט המשפט בשיטת Code is Law, והנהלת בתי המשפט מסרבת לגלותם, כפי שתועד בשנים קודמות בסדרת בקשות חופש המידע ועתירות חופש המידע. הנהלת בתי המשפט סירבה למסור את המידע אודות כללים מסוג זה, המוטמעים בנט המשפט, בהנמקה שלא קיים מקור כתוב של כללים אלה ו/או שמסירת המידע כפי שהוא רשום במסמכי אפיון של המערכת תיצור איום אבטחת מידע שעלול לסכל את פעולת המערכת.

האירוע הוא חסר תקדים לדעתי במערכת המשפט בישראל, והוא נוצר עקב צירוף מקרים חריג, בו בין השאר אדם שעיקר עיסוקו כבר כ-15 שנים במערכות מידע של בתי משפט בישראל ומחוצה לה, התגלגל שלא מרצונו לבית משפט לענייני משפחה. בתי המשפט לענייני משפחה בישראל תוארו על ידי פרופ' דפנה הקר כבר בשנת 2016 כ"ג'ונגל טוטלי" [חן מענית "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע לשם" גלובס (2016)]. על פי אותו פרסום, פרופ' דפנה הקר גם כתבה כבר בשנת 2016: "אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה" [קו תחתון הוסף - י' צ']. אולם לא נמצאו פרסומים מלומדים, המתעדים את אופן התנהלות ההליכים בבתי משפט אלה.

ההליכים בבתי המשפט לענייני משפחה הם ככל הנראה חריגים ביחס לשאר מערכת המשפט מבחינת שכיחות הכשלים וחומרתם. אולם בדיקת הכתבים והרישומים בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה בפרשה הנ"ל מראים כי מערכת נט המשפט מאפשרת אותם. מערכת נט המשפט היא היום המערכת האוניברסלית של בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון.

יתר על כן, כאמור, השופטת ויועמ"ש הב"ה מוסרים כי ההליכים מתנהלים כביכול על פי כללים שמכתיבה מערכת נט המשפט. מבחינת תורת המשפט, מערכת נט המשפט מוצגת כ"מקור" ו/או "סמכות" היוצרים דברי חיקוק מעצמם.

הפרשה שלהלן היא תיעוד של מקרה בודד כביכול. אין דרך לבדוק את אופן התנהלות ההליכים בבתי המשפט לענייני משפחה על פי דרכי מחקר מקובלות מחמת היעדר גישה למאגר הנתונים בנט המשפט. אולם אין ספק שהרישומים בתיקי נט המשפט חייבים להיות מקור מרכזי בכל מחקר כזה. 

לכן, אולי ההיבט החמור ביותר בפרשה זו, שחשיבותו הציבורית היא מהמעלה הראשונה, הוא הצהרות של השופטת והיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט בדבר אי-חשיבותם ואי-נפקותם כביכול של הרישומים בתיקי נט המשפט (או בהכללה "במערכת ממוחשבת כזו או אחרת" - על פי יועמ"ש הב"ה). 

הדוקטרינה של אי-חשיבות ואי-נפקות הרישומים, וניהול ההליכים ותיקי בתי המשפט ללא מרשמים אמינים ומוסמכים, היא קיצונית. היא עומדת בניגוד למושכלות יסוד בניהול בתי משפט כבר מאות שנים. דוקטרינה זו עומדת בניגוד גמור למושכלות יסוד בניהול מסמכי רשות ממשלתית, תאגיד, או אף ארגון וולונטרי, כמו גם בניגוד גמור למושכלות יסוד בניהול מסמכי חשבונאות...

דוקטרינה זו גם עומדת בניגוד גמור לנורמות שקבעו רשויות המנדט הבריטי, שהקימו את מערכת בתי המשפט לפי המודל של בתי המשפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל, כולל בפרט הנורמות שנקבעו בתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, שנותרו בתוקף עד שנת 2004 (אז בוטלו במקביל לתחילת פיתוח מערכת נט המשפט על ידי הנהלת בתי המשפט).

תקנה 4 לתקנות (כפי שהיו בתוקף בעת ביטולן) קבעה:

‫ה‬‫פיקוח‬‫ על‬ ‫פ‬‫נקסים‬ ‫ו‬‫מסמכים‬ [הפנקסים הם המרשמים - י' צ']

‫‪4‬‬‫‪‬‬‫. ה‬‫פקידים‬‫ האחראים‬ ‫לשמירה‬ ‫המעולה‬ ‫של‬ ‫פנקסים‬ ‫ומסמכים‬ ‫של‬ ‫בתי‬ ‫המשפט ‬‫יהיו‬ ‫הפקידים‬ ‫הממונים‬ ‫על‬ ‫משרדי‬ ‫הרישום‪,‬‬ ‫איש‬ ‫איש‬ ‫במשרדו‬ ‫שלו‬...".

תקנה 12 לתקנות קבעה:

‫פ‬‫נקסי‬‫ מינויים

‫‪.12‬‬‫ (א) ‬‫בכל‬ ‫בית‬ ‫משפט‬ ‫מחוזי‬ ‫ובכל‬ ‫בית‬ ‫משפט‬ ‫שלום‬ ‫ינוהל‬ ‫פנקס‬ ‫מינויים ‬‫שבו‬ ‫יירשמו‬ ‫המינויים‬ ‫הקבועים‬ ‫והזמניים‪,‬‬ ‫לסוגיהם‪,‬‬ ‫שנעש‬ו‬‫ בידי‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬‫ או‬ ‫הרשם‬ ‫לתפקידים‬ ‫המפורטים‬ ‫להלן‪:‬‬

...

(5) ‫מנהל‬ ‫עזבון‬ ‫או‬ ‫מבצע‬ ‫צוואה;‬

...

(ד) פנקס‬ ‫מינויים‬ ‫כאמור‬ ‫בתקנת‬ ‫משנה‬ (א) ‫יוחזק‬ ‫במזכירות‬ ‫בית‬ ‫המשפט ‬‫ויהיה‬ ‫פתוח‬ ‫לעיונו‬ ‫של‬ ‫הציבור‪.‬‬‬ 

דוקטרינה זו גם עומדת בניגוד גמור לנורמות הרלוונטיות לקיום בתי משפט כשירים ומוסמכים [competent courts] בחוק הבינלאומי ההסכמי, כולל בפרט סעיף 2 לחלק 2, וסעיפים 6, 8, 13, ו-14 לחלק 3 לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (נעשתה בניו יורק ביום 16.12.1966, ישראל חתמה ביום 19.12.1966, נכנסה לתוקף במדינת ישראל ביום 3.1.1992). 

מתוך החלטותיה של השופטת בפרשה, משתמע שהיא שותפה לתפיסה שבבסיס הדוקטרינה שניסח יועמ"ש הב"ה. ומתוך מעשיהם, שותפים לה גם שופטים אחרים המופיעים בפרשה. אין מדובר פה באירוע ספורדי, אלא בתרבות מוסדית, אף אם לא זכתה עד עתה לניסוח פורמלי.

פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - כתבים ורישומים בתיק נט המשפט בעניין מינוי מנהלי עיזבון

1) מינוי מנהלי עיזבון כביכול, תוך סירוב לרושמם בתיק בית המשפט כ"מנהלי עיזבון", 2) מתן היתר להגיש בקשות בתיק לאישויות משפטיות שאינן רשומות כבעלי דין בתיק ואינן רשומות כגורם שמונה בתיק על ידי בית המשפט, 3) רישום הגשותיהם של אישויות משפטיות כנ"ל תחת שמותיהם של בעלי דין רשומים אחרים, שהם התובע והנתבע בתיק, לסירוגין -- החל ביום 18.2.2025.
בעניין מינוי מנהלי עיזבון, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתנהל כביכול על פי תקנות מפי השמועה. מה אומרות תקנות אלה? מה הן קובעות? קשה לדעת...
גרסת השופטת הילה גורביץ שונה מגרסת מזכירת בית משפט קרן פלס, אף שעל פי שלדברי השופטת הילה גורביץ, מזכירת בית משפט קרן פלס היא זאת שהייתה מקור התקנות מפי השמועה על פי הן השופטת הילה גורביץ מנהלת את ההליכים בתיק... גרסה שלישית נמסרה מפי יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר. 
השופטת הילה גורביץ, מזכירת בית משפט קרן פלס ויועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר מאוחדים בעניין אחד: שלושתם מסרבים לספק מקור כתוב לכללי בית המשפט (Rules of Court) שבדו מליבם. 
בסוף הרבע הראשון של המאה ה-21 המשיכה מערכת המשפט בישראל את התפתחותה במגמת 'ירידת הפורמליזם ועליית הערכים'. התוצאה תוארה לעיתים כ'ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט'. 
 
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי
 
1. בקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, הוגשה בת"ע 11650-06-24 על ידי "מנהלי עיזבון המנוחה" כביכול, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, שאינם רשומים כ"מנהלי עיזבון המנוחה" בתיק בית המשפט. יתר על כן, הם רשמו את עצמם בראש רשימת הצדדים, ונטלו לעצמם את הכינוי "המבקשים", ובכך הפכו לפי תקסד"א 2018, ל"תובעים" בהליך הראשי. "התובע" בהליך הראשי, מר אורי צרניק, נרשם כ"המשיב 1", וכו'.

2. גם בקשה למתן צו פורמלי/פסיקתה מיום 29.4.2025, הוגשה על ידי "מנהלי עיזבון המנוחה" כביכול, שאינם רשומים כ"מנהלי עיזבון המנוחה" בתיק בית המשפט.  השיבושים זהים לאלה שפורטו ביחס לבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, לעיל.  אולם בעוד הבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025 נרשמה תחת שמו של "המבקש" בהליך העיקרי, הרי שהבקשה למתן צו פורמלי/פסיקתה מיום 29.4.2025 נרשמה תחת שמו של "המשיב 2" בהליך העיקרי.
3. רשימת הצדדים בתיק לא השתנתה מאז יום פתיחת התיק ועד עתה. אין רישום של עו"ד רחל בן-ארי או עו"ד יואב סלומון כצדדים או כמינויים מטעם בית המשפט, כגון "מנהלי עיזבון". לפיכך, המזכירות הייתה חייבת לדחות את הבקשות הנ"ל ממרשם - בהנמקה של "חוסר התאמה".
 

4. המזכירות לא דחתה את ההגשות מטעם "מנהלי העיזבון" שאינם רשומים בתיק. המזכירות קיבלה את הבקשות לרישום. 
 
5. הבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, 56#, שהוגשה על ידי "מנהלי עיזבון" שאינם רשומים בתיק, נרשמה כבקשה של "המבקש" ("התובע") בהליך העיקרי.
.

6. לעומת זאת, הבקשה למתן צו פורמלי, מיום 29.4.2925, 66#, נרשמה כבקשה של "המשיב 2" ("הנתבע") בהליך העיקרי: "אישור על פתיחת בקשה... ביום 29.4.2025, בשעה 12:47, הוגשה בקשה מסוג מתן פסיקתא,בקשה של משיב 2, בקשה למתן צו פורמאלי בתיק ת"ע 11650-06-24... מספר הבקשה הוא: 66" [קו תחתון הוסף – י’ צ’].

 
 
7. כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת השופטת הילה גורביץ: החלטת השופטת הילה גורביץ מיום 23.2.2025, 56#, בתגובה לדרישתו של יוסף צרניק, למחוק את רישום ההגשה המשובשת של "מנהלי העיזבון" ללא רישום, "בקשה למתן הוראות" מיום 18.2.2025, דוחה הלכה למעשה את דרישתו של יוסף צרניק למחוק את המסמך שהוגש שלא כדין, תוך שהיא מסתמכת על כללי בית המשפט (Rules of Court) שנודעו מפי השמועה: 
 "אופן הגדרת הגורמים במערכת נט המשפט הוא באחריות המזכירות. אין מדובר בעניין שהוא שיפוטי אלא טכני/מנהלי... יוער כי לפי מידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן שלא ניתן להגדיר את אותו גורם בשני כובעים".

8. מתוך דבריה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה מיום 23.2.2025 משתמע שאין בכוונתה לרשום את מינוים כביכול של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון כ"מנהלי העיזבון" בתיק דנן גם בעתיד. יתר על כן, דבריה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה זו נחזים כשקריים ומטעים. "הגדרת הגורמים במערכת נט המשפט הוא באחריות המזכירות. אין מדובר בעניין שהוא שיפוטי אלא טכני/מנהלי...". אם כך, מדוע היה צורך בהליך שיפוטי ששמו "בקשה למינוי מנהלי עיזבון"? יתר על כן, הפעולות שבוצעו מתוך הרישום הפסול של הגשות עו"ד רחל בן-ארי כללו הוספת בעלי דין ואיחוד בעלי דין וגורמים, עניינים הכפופים לפי תקסד"א 2018, ותקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, להחלטות שיפוטיות.
אמירת השופטת הילה גורביץ בסיפא של ההחלטה הנ”ל, "יוער כי לפי המידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן ולא ניתן להגדיר את אותו גורם בשני כובעים", מעלה את ההחלטה מיום 23.2.2025, לטענת מבקש העיון לגדר בדחנות שיפוטית נלוזה, שהיא בו בזמן גם הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה.

9. 
כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת מזכירת בית משפט קרן פלס: ביום 3.3.2025 פעל בעל הדין על פי הנחייתה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה מיום 23.2.2025, 56#, באשר לגילוי כללי בית המשפט החלים על רישום מנהלי עיזבון בנט המשפט: "על המבקש לפנות לגורמים האחראים במזכירות". בכך נטל בעל הדין סיכון, שכן על פי כללי בית המשפט, שבדתה מלבה השופטת הילה גורביץ, הפנייה בכתב למזכירות אסורה, אין לקבלה לרישום, ואם התקבלה - דינה מחיקה ו-700 ש"ח הוצאות לטובת אוצר המדינה.

הפלא ופלא! הפנייה למזכירות לא נמחקה, ובעל הדין לא חויב בהוצאות לטובת אוצר 

המד'ינה. אמנם הפנייה לא נרשמה ברשימת "בקשות אחרי סגירה", אך בעל הדין זכה למענה

 מהמזכירות.

להלן נוסח הפנייה למזכירת בית משפט קרן פלס מיום 3.3.1015.
 
פנייה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, למזכירת בית משפט קרן פלס: רישום מינוי מנהלי עיזבון
1. ביום 23.2.2025 הגשתי "‫הודעה‬‫ לבית‬ ‫המשפט‬ ‫מטעם‬ ‫המשיב‬ ‫‪‬‬ ‫‪,1‬‬‫ ד"ר יוסף צרניק בדבר  טעות ברישום ‫בקשה 56#‬ - חוסר‬ ‫התאמה"‬.  
2. עוד באותו יום נתנה השופטת הילה גורביץ עובדיה החלטה בה סירבה לתקן את השיבוש, בהנמקה כי זהו עניין טכני/מנהלי, וכי יש לפנות בעניין זה למזכירות.

3. האיסור שהפעילה השופטת הילה גורביץ עובדיה על פניות שלי למזכירות הוא חסר  בסיס בדין ויש לראות בו עוולה חוקתית. שכן, הוא נועד להקשות על גישתי לבית המשפט, והוא גורם בסופו של דבר לעיוות הדין. "דגל שחור" מזכירותי מתנוסס מעל  הוראה זו.  

4. השופטת הילה גורביץ עובדיה הוסיפה באותה החלטה: "יוער כי לפי מידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן ולא ניתן להגדיר אותו גורם בשני כובעים".

5. כצד בתיק דנן, ולנוכח חשיבותו המהותית של העניין, אני מבקש לדעת:

(א) האם הוגשה על ידי מאן דהוא בקשה לרישום מינוי מנהלי עיזבון בתיק זה? האם נדחתה מרישום? האם יש אסמכתא להגשה ודחייתה?

(ב) מה המקור/האסמכתא למידע, "ייתכן ולא ניתן להגדיר אותו גורם בשני כובעים"? האם קיימים נוהל/הוראות עבודה/הנחייה וכו', בהם נקבע או נמסר במפורש המידע הנ"ל, או שמא מדובר בתורה שבעל פה?

6. אודה לתשובתך ללא שיהוי.

10. תשובת מזכירות בית משפט קרן פלס הגיעה כ"הודעת מזכירות" מיום 6.3.2025:

".... לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים בתיק גם כמנהלי העיזבון. הצדדים קיימים כבר בתיק לכן לא ניתן להגדירם מבחינת הנט גם כמנהלי עיזבון".

 

11. ביום 9.3.2025 פנה בעל הדין שוב למזכירת בית משפט קרן פלס, והדגיש שלא קיבל מענה לשאלותיו:
 
1. ביום 3.3.2025 נרשמה פנייתי בעניין שבנידון.
2. ביום 6.3.2025 נרשמה תגובת המזכירות: "לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים מחשובית בתיק גם כמנהלי עיזבון". תודה על המענה הזריז.
3. עדיין לא קיבלתי תשובה:
(א) האם הוגשה על ידי מאן דהוא בקשה לרישום מינוי מנהלי עיזבון בתיק זה? האם נדחתה מרישום? האם יש אסמכתא להגשה ודחייתה?
(ב) מה המקור/האסמכתא למידע, "לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים מחשובית בתיק גם כמנהלי עיזבון"? האם קיימים נוהל/הוראת עבודה/הנחייה וכו’, בהם נקבע או נמסר במפורש המידע הנ"ל, או שמא מדובר בתורה שבעל פה?
(ג) תחת סמכותו של מי ניתן ההיתר לרשום את הגשות "מנהלי העיזבון" בתיק דנן תחת "המבקש – אורי צרניק"?
4. אודה לתשובתך ללא שיהוי.
 
12. הפנייה מיום 9.3.2025 לא התקבלה בעין יפה. היא נדחתה מרישום:
 
"הודעה ‬‫על‬ ‫דחיית‬ ‫הגשה‬ מוחזר ‬‫בזאת‬ ‫כתב‬ ‫בי‪-‬דין‬ ‫שהוגש‬ ‫על‬ ‫ידך‬ ‫ביום‬ ‫‪09/03/2025‬‬ ‫מספר‬ ‫אסמכתא ‫‪25081489‬‬‫‪‬‬‫ בתיק‬ ‫מספר 11650-06-24‬‬ מהסיבה: מסמך ‬‫פגום / לא תואם / לא נכון, מזכירות ‬‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫אינה‬ ‫נותנת‬ ‫מענה‬ ‫לבקשות‬ ‫בכתב‪.‬ יש‬ ‫לגשת‬ ‫לשירות‬ ‫לקהל‬ ‫או‬ ‫למרכז‬ ‫מידע ‫לקבלת‬‫ מענה‬ ‫לכל‬ ‫השאלות".
 
13. כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר
 
במכתבו מיום 19.3.2025, מספק עו"ד ברק לייזר גרסה שונה באופן מהותי מגרסת השופטת הילה גורביץ וגרסת מזכירות בית משפט קרן פלס.. 
יש לציין כי עו"ד ברק לייזר (היום הוא גם מועמד למינוי למשרה שיפוטית) הוכר הלכה למעשה כמומחה בעניינים מסוג זה, ביותר מדרך אחת, בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים").1 
לגרסתו של עו"ד ברק לייזר, קיימת האפשרות לרשום את מנהלי העיזבון בנט המשפט, אולם רישום כזה יגביל את פעולותיהם.
כמו השופטת הילה גורביץ, וכמו מזכירת בית משפט קרן פלס, גם עו"ד ברק לייזר סירב לענות על בקשה למסור מקור כתוב כלשהו לכללי בית המשפט (Rules of Court) החדשים.
 
(א) "אי בהירות במעמדם של באי כוח"
"‫בפנייתך ‬‫העלית‬ ‫טענות‬ ‫בדבר‬ ‫אי‬ ‫–‬ ‫בהירות‬ ‫במעמדם‬ ‫של‬ ‫באי‬ ‫הכח‬ ‫בתיק‪.‬‬ ‫יובהר‬ ‫כי‬ ‫מינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון‬ ‫נעשה ‬‫בהתאם‬ ‫להוראות‬ ‫חוק‬ ‫הירושה‪,‬‬ ‫התשכ"ה‬ ‫–‬ ‫‪1965‬‬ ‫והתקנות‬ ‫הרלוונטיות‪,‬‬ ‫על‬ ‫בסיס‬ ‫החלטה‬ ‫שיפוטית ‬‫מפורשת‪.‬‬ ‫החלטת‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫הינה‬ ‫המקור‬ ‫הסמכותי‬ ‫למינוי‪,‬‬ ‫והיא‬ ‫המעניקה‬ ‫את‬ ‫הסמכות‬ ‫והמעמד‬‫ הפרוצדורלי‬ ‫למנהלי‬ ‫העיזבון‪.‬‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון‬ ‫פועלים‬ ‫בהתאם‬ ‫להחלטות‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫ובמסגרת‬‫ה סמכויות‬ ‫המוקנות‬ ‫להם‬ ‫בחוק‪.‬‬ ‫התואר‬ ‫'מנהל‬ ‫עיזבון'‬ ‫–‬ ‫הניתן‬ ‫לבא‬ ‫הכח‪,‬‬ ‫נגזר‬ ‫מתפקידו‬ ‫הפורמלי ‬‫כפי‬ ‫שנקבע‬ ‫בהחלטת‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫ואין‬ ‫בו‬ ‫כדי‬ ‫להעיד‬ ‫על‬ ‫אי‬ ‫סדרים‬ ‫כלשהם‬ ‫בהליך‪."‬
הסוגיה אינה נוגעת לאי-בהירות באשר למעמדם של באי הכוח בתיק. עו"ד רחל בן-ארי הגישה ייפוי כוח מטעם שולחה. עו"ד יואב סלומון לא הגיש ייפוי כוח תקין, וסירב לתקן ולהגיש ייפוי כוח תקין. השופטת הילה גורביץ הוציאה איומים בכתב כלפי בעל דין שהגיש בקשה לסילוק על הסף בעניין אי הגשת ייפוי כוח כדין, אם יעמוד על זכותו לדיון בבקשה.
 
הסוגיה היא באשר לאי בהירות במעמדם של מנהלי העיזבון כביכול, שמינוים המפוקפק לא נרשם בתיק בית המשפט. הבעיה מתחילה בהיעדר החלטה שיפוטית מפורשת הממנה אותם מכוח הוראות‬ ‫חוק‬ ‫הירושה‪,‬‬ ‫התשכ"ה‬ ‫–‬ ‫‪1965‬‬, ‫והתקנות‬ ‫הרלוונטיות. לכן גם החשש הברור שכוונת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי היא להתיר להם לפעול מחוץ למסגרת סמכויות המוקנות למנהלי עיזבון שמונו כדין.
 
קריאה שנייה מבהירה את כוונת עו"ד ברק לייזר - אין מה לדבר פה על מעמדם של "מנהלי העיזבון" בתיק. שכן, הם אינם מוכרים בתיק כמנהלי עיזבון...
 
(ב) אי-רישום מנהלי "עיזבון" 
 
"‫אשר ‬‫לטענתך‬ ‫בדבר‬ ‫אופן‬ ‫הרישום‬ ‫של‬ ‫מנהלי‬ ‫העיזבון‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‪,‬‬ ‫נציין‬ ‫כי‬ ‫מערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬‫ היא‬ ‫מערכת‬ ‫לניהול‬ ‫תיקים‪.‬‬ ‫מבחינה‬ ‫טכנית‪,‬‬ ‫קיימת‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬ ‫אפשרות‬ ‫להוספת‬ ‫גורם ‬‫מסוג‬ ‫'מנהל‬ ‫עיזבון'‬ ‫בהליך‪.‬‬ ‫עם‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫אפשרות‬ ‫זו‬ ‫לרוב‬ ‫אינה‬ ‫מיושמת‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬ ‫בשל‬ ‫קשיים‬‫טכניים‬ ‫המשפיעים‬ ‫על‬ ‫יכולת‬ ‫פעולת‬ ‫גורמים‬ ‫בתיק;‬ ‫שכן‬ ‫הגדרת‬ ‫בא‬ ‫כוח‬ ‫כמנהל‬ ‫עיזבון‬ ‫עלולה‬ ‫לגרוע ‬‫ממנו‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫טכני‪,‬‬ ‫אפשרויות‬ ‫לבצע‬ ‫פעולות‬ ‫כמייצג‬ ‫בתיק‬ ‫הממוחשב‬ ‫–‬ ‫זאת‬ ‫היות‬ ‫ולמנהל‬ ‫עיזבון‬‫ סמכויות‬ ‫שונות‬ ‫מבא‬ ‫כוח‪.‬‬
‫הבחירה‬‫ שלא‬ ‫לרשום‬ ‫גורם‬ ‫כמנהל‬ ‫עיזבון‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬ ‫היא‬ ‫בשיקול‬ ‫דעת‬ ‫המותבים‬ ‫והמזכירויות‪.‬‬‫ חשוב‬ ‫להדגיש‬ ‫כי‬ ‫בחירה‬ ‫זו‬ ‫אינה‬ ‫משפיעה‬ ‫על‬ ‫התוקף‬ ‫המשפטי‬ ‫של‬ ‫מינוי‬ ‫מנהל‬ ‫עיזבון‪.‬‬
‫הסמכות‬‫ והמעמד‬ ‫של‬ ‫מנהלי‬ ‫העיזבון‬ ‫נובעים‬ ‫אך‬ ‫ורק‬ ‫מההחלטה‬ ‫השיפוטית‬ ‫שמינתה‬ ‫אותם‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫מהרישום‬‫ או‬ ‫העדרו‬ ‫במערכת‬ ‫הממוחשבת‪,‬‬ ‫המהווה‬ ‫פעולה‬ ‫אדמיניסטרטיבית‬ ‫שאינה‬ ‫תנאי‬ ‫לתוקפו‬ ‫של ‬‫מינוי‬ ‫או‬ ‫למעמד‬ ‫משפטי‬ ‫של‬ ‫גורם‬ ‫בהליך‪.‬‬ ‫ודוק‪,‬‬ ‫כל‬ ‫החלטה‬ ‫שיפוטית‬ ‫מקבלת‬ ‫תוקף‬ ‫משפטי‬ ‫עם‬ ‫חיתומה‬‫כדין‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫המותב‪,‬‬ ‫ללא‬ ‫תלות‬ ‫באופן‬ ‫הצגתה‬ ‫במערכת‬ ‫ממוחשבת‬ ‫כזו‬ ‫או‬ ‫אחרת"‪.‬‬
 

14. מכתב עו"ד יהודה יעיש מהלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט מיום 2.4.2024 נחזה כחיזוק וחזרה על עמדתו של עו"ד ברק לייזר:
 
‫"מעמדו ‬‫וסמכויותיו‬ ‫של‬ ‫מנהל‬ ‫העיזבון‬ ‫נגזרים‬ ‫באופן‬ ‫בלעדי‬ ‫מההחלטה‬ ‫השיפוטית‪.‬‬ ‫החלטה‬ ‫זו‬ ‫היא‬ ‫המקור ‬‫הפורמלי‬ ‫ומהותי‬ ‫בכל‬ ‫הליך‬ ‫והליך‬ ‫אשר‬ ‫לסמכויות‬ ‫מנהל‬ ‫העיזבון‪,‬‬ ‫והיא‬ ‫למעשה‬ ‫זו‬ ‫המעגנת‬ ‫את‬‫מעמדו‬ ‫זה‬ ‫בהליך‪.‬‬
‫חשוב‬‫ להדגיש‬ ‫כי‬ ‫הרישום‬ ‫במערכת‬ ‫'נט‬ ‫המשפט'‬ ‫אינו‬ ‫מהווה‬ ‫תנאי‬ ‫לתוקף‬ ‫המינוי‪,‬‬ ‫ואי‬ ‫–‬ ‫רישום‬ ‫אינו‬ ‫מאיין‬‫ או‬ ‫פוגם‬ ‫בסטטוס‬ ‫המשפטי‬ ‫כמנהל‬ ‫עיזבון‪.‬‬ ‫תוקף‬ ‫המינוי‬ ‫נשען‬ ‫על‬ ‫ההחלטה‬ ‫השיפוטית‬ ‫בלבד‪.‬‬
‫אשר‬‫ להליך‬ ‫הרישום‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫זה‬ ‫מתבצע‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫גורמי‬ ‫המזכירות‪,‬‬ ‫באמצעות‬ ‫הגדרת‬ ‫מנהל‬ ‫העיזבון‬ ‫כ‪-‬‬‫"גורם‬‫ מסייע"‬ ‫בהליך‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫ברצוננו‬ ‫להסב‬ ‫את‬ ‫תשומת‬ ‫ליבך‬ ‫להבחנה‬ ‫מהותית‬ ‫בין‬ ‫הגדרת‬‫"מנהל‬ ‫עיזבון"‬ ‫לבין‬ ‫"בא‬ ‫כוח"‬ ‫במערכת‬ ‫זו;‬ ‫הגדרת‬ ‫בא‬ ‫כוח‬ ‫כמנהל‬ ‫עיזבון‬ ‫עלולה‬ ‫להגביל‬ ‫את‬ ‫יכולת ‬‫הצפייה‬ ‫וביצוע‬ ‫פעולות‬ ‫בתיק‪,‬‬ ‫היות‬ ‫שסמכויות‬ ‫מנהל‬ ‫העיזבון‬ ‫מוגבלות‬ ‫ביחס‬ ‫לבא‬ ‫כוח‪.‬‬ ‫לפיכך‪,‬‬ ‫הגדרה‬‫שכזו‬ ‫עלולה‬ ‫לפגוע‬ ‫משמעותית‬ ‫בביצוע‬ ‫פעולות‬ ‫בתיק‬ ‫האלקטרוני"‪.
 
‬‬
סיכום: 
 
1. השופטת הילה גורביץ מנהלת הליכים בהם סדרי הדין הבסיסיים נקבעים כביכול על פי כללי בית המשפט (Rules of Court) מפי השמועה, נסתרים, סודיים, לאחר מעשה, לצורך השעה. 
 
2. דוגמאות נוספות להתנהלות מסוג זה כוללות את: (א) פרשת האיסור החל מיום 3.11.2024 על הגשות למזכירות בנט המשפט, או על כל תקשורת בכתב עם המזכירות, (ב) פרשת הדיון מיום 9.10.2024 (שמהותו נזקקת לחקירה לטעמו של המגיש), ו-(ג) ”תמליל” כ"פרוטוקול” "כפי הנהלים”, "כולל נוהל 03-14” (החלטה מיום 1.12.2024).
 
3. הנהלת בתי המשפט היא זו שפיתחה, התקינה ומפעילה את מערכת נט המשפט, בכפוף לאחריותו של שר המשפטים. 
 
4. הנהלת בתי המשפט היא זו שקבעה והפעילה את מדיניות הסודיות העופפת את נט המשפט, כוול בפרט הסודיות בדבר כללי בית המשפט (Rules of Court) המוטמעים בנט המשפט, כל זו - תחת חסותו של בית המשפט העליון.
 
5. הנהלת בתי המשפט מסייעת לשופטת הילה גורביץ לנהל הליכים לפי סדרי דין כביכול, הנחזים כעומדים בניגוד לשכל הישר, בניגוד להתנהלות בית משפט כשיר, וללא מקור כתוב כלשהו.
 
6. הנהלת בתי המשפט מסייעת לשופטת הילה גורביץ לנהל הליכים הנחזים כהונאה דיונית מתמשכת, שהיא גם הונאה מהותית כגזל וגניבת כספי עיזבון.
 
7. התופעה כולה נחזית, עקב היקפה, מספר האירועים ומשך השנים - כ"שחיתות מוסדית". כלומר, שחיתות שאינה מוגבלת לאנשים מסוימים, אלא הפכה לחלק מהתרבות הארגונית. השחיתות המוסדית יכולה להתקיים כהתנהלות שאינה פלילית. אולם במקרים אחרים היא סממן של פשיעה מאורגנת.
 
קישורים
 
1. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים").