Appendix 29: Letter to Detainee Amir Melamed, re: authentication and electronic signatures in the courts
In browser: https://inproperinla.blogspot.com/2026/07/appendix-29.html
Introduction and Index of Appendices
In browser: https://inproperinla.blogspot.com/2026/07/appeal-for-review-of-rachel-ben-aris.html
Appeal to Prof. Uri Sivan, President of the Technion, and Prof. Daniel Chamovitz, Chair of VERA, in re: Review of Rachel Ben-Ari's competence as Legal Counsel
In browser:
https://inproperinla.blogspot.com/2026/07/2026-07-17-technion-israel-institute-of.html
Amir Melamed is one of the many people that Dr. Zernik met through joining online groups of litigants in the Family Courts. Almost all of them were in court for divorce and child custody issues as well as child support. Many of them are confident that Family Court judges fail to rule pursuant to the law of the State of Israel.
Some of them is Israel, like Amir, and many in the United States are confident that the rogue Judges rule pursuant to the Admiralty Law. Here I am trying to tell the story of the courts from a slightly different angle.
Very Brief Letter to Amir
Re: Signatures, Seals, Net HaMishpat, Electronic Signatures, Authentication, and A Few Other Matters
Dear Amir,
As requested, I have written a very brief summary of my position on the subject matter. It must be emphasized again: I am not an attorney and I do not provide legal counseling. My approach is systemic and historical.
The courts of the State of Israel are in an authentication crisis; they have entered the post-truth era.
A. The Doctrines of Administration of the Courts Developed over Centuries
The doctrine of management of Courts of Record (after learning to read and write at the end of the Middle Ages) evolved over centuries. The Courts of Record is a factory, whose raw material is paper—pleadings, protocols, etc—and so is its output: decisions and judgments.
Therefore, judicial corruption is likewise manifested through the falsification of records. A primary goal of the doctrine of management of Courts of Record was to prevent corruption—the chronic disease of the courts. That is, to prevent the falsification of records.
The development of this doctrine included the use of signatures and seals, the evolution of the court's Office of the Clerk, and the separation of powers between the judicial branch and the clerical branch of the court. The judicial branch deals with adjudication and is granted immunity for acts of adjudication, provided they are not committed fraudulently and maliciously. The clerical branch was given no immunity. On the contrary: for example, under original US laws, the chief clerk was required to deposit a substantial sum of money as a bond in case of negligence in performing duties leading to tort liability.
Developing the institution of the clerkship and establishing a system of checks and balances between the judicial and clerical branches laid the foundation for the Next stage: Competent Courts of Record. Among other things, rules were established prohibiting judges from engaging in the recording of court filings, and the clerk also became the court’s "chief notary." The clerk is the sole authority empowered to certify that a specific document is a valid and enforceable court record.
In addition, a tradition developed of maintaining "Books of Court." These include the Index of All Cases, the Court Calendar, the Judgment Book, the Book of Special Appointments, and the Dockets of the filings in cases. All of these are essential tools for auditing the integrity of records and proceedings.
Furthermore, a tradition developed of clear Service-of-Process procedures, as well as special service procedures at the opening of a case—serving the statement of claim along with the summons—and at the closing of a case—serving the judgment.
In addition, a tradition developed of clear rules for case assignment to judges and the documentation of that assignment, as well as the registration of parties and their legal counsel in the case.
All these, and more, are means of verification—authentication.
The Anglo-American common law model does not view the court as a generalized institution. The court is an institution created ad hoc, for the occasion, regarding a specific matter, specific parties, specific legal counsel, and a specific judge, all of whom commit to conducting proceedings according to the rules of the court. Not just anyone can appear in proceedings of a specific case; not just anyone can file documents in a case; not just any judge can preside over a case.
The central principle is that without clear authentication of records and proceedings, the rule of law is meaningless.
The fundamental principles of court procedure developed in Anglo-American common law and were only later codified into statute. Some remained as oral tradition.
The fundamental principle—the duty of clear authentication—was explicitly established as a constitutional principle in the United States Constitution (1789), under the Full Faith and Credit Clause (Article IV, Section 1).
This section stipulates that Congress must enact laws establishing clear methods of authentication, whereupon judgments of courts across the United States must be honored.
Thus, clear authentication of court records is a constitutional norm—both as an obligation of the state and as a fundamental right of every individual.
The aforementioned principles existed within the court system of the State of Israel, as the State inherited its judicial framework from the British Mandate. However, some of these principles were not codified in statutory law or regulations, and they certainly were not established in any Basic Law.
The transition from paper-based court dockets to electronic court records occurred over a short timeframe and in a distinctly unreasonable manner. This transitional process can be observed through several key stages:
1. In 2002 — The Supreme Court
With the passing of the Chief Clerk, Shemaryahu Cohen, on the evening of March 7, 2002, a transformation took place inside the Supreme Court. The authentication notice "Certified True Copy" (העתק מתאים למקור) that appeared on every published decision was discontinued. In its place, a disclaimer was introduced: "This copy is subject to editorial and phrasing changes."
This matter is baffling and unacceptable. This situation persisted until 2018, when I petitioned President Esther Hayut and requested the removal of the disclaimer. She granted my request, and I even received a letter of appreciation.
2. In 2004 — Cancellation of Secretariat Regulations
The Courts Regulations (Registry Office), 1936, were revoked and replaced by the Courts Regulations (Secretariat), 2004. As a result, a core part of the English judicial administration tradition was lost.
3. In 2003–2006 — Development of Net HaMishpat
The Net HaMishpat system was developed under the tenure of Aharon Barak as President of the Supreme Court and Boaz Okon as the Director of the Courts.
In 2010, a scathing State Comptroller report was published regarding the development and implementation of Net HaMishpat. Among other findings, the mandatory testing by civil servants prior to accepting the system was not conducted. "The system was developed without representation of the public interest"—this astonishing remark appears several times in the report. In the transition to electronic case management, a competent clerk’s office was effectively abolished, the balance between the judicial branch and the administrative branch was eliminated, and judges manipulate filings as they see fit. Furthermore, the framework of signatures and seals collapsed.
4. In 2010 — Deployment to District and Magistrate Courts
Net HaMishpat was deployed into service across District and Magistrate courts. According to Dr. Kinet’s assertions, Net HaMishpat is not merely a flawed system; it is a system that enables the corruption of the courts.
Despite the Administration of Courts announcing several times the deployment of an electronic signature system for judges, properly compliant electronic signatures have, in fact, not been installed as required by law to this day.
During the initial years, litigants were required to submit filings signed with an electronic signature. This requirement was also rescinded. Today, one can easily find filings submitted by attorneys that lack both a date and any form of signature.
In 2010, the first major fabrication occurred in Net HaMishpat—the conclusion of the Zadorov trial and the missing verdict. In 2011, Judge Varda Alshech's protocol scandal erupted. Both affairs are directly linked to the implementation of electronic signatures in Net HaMishpat.
5. In 2018 — Legislative Amendments
An amendment was enacted to the Electronic Signature Law, alongside amendments to the Civil Procedure Rules (2018), which took effect only on January 1, 2021. These accelerated the decline.
6. In 2024 — Supreme Court Deployment
Net HaMishpat was put into service in the Supreme Court.
The Ministry of Justice and Ministers of Justice
Legally, Net HaMishpat and the Administration of Courts fall under the purview of the Ministry of Justice. However, since the turn of the century, Ministers of Justice have abandoned the Administration of Courts to the judges. The results are plain to see.
Furthermore, the Ministry of Justice, legal counsel, and the State Attorney’s Office have abandoned the public to the hands of tortfeasors, plunderers, and offenders within the courts, while shielding these perpetrators through a policy of impunity toward judges and state prosecutors.
A policy of impunity toward public officials (not limited to judges and prosecutors) is recognized among criminologists and human rights organizations as a corrupt and corrupting policy.
This situation gives rise to the practice of conducting simulated legal proceedings—that is, judicial proceedings that constitute fraud upon the court and/or a party or parties to a case from inception to conclusion. This phenomenon was documented in the Joel Ben-Simon matter in the Jerusalem Family Court (2016), in the criminal proceedings against Effi Naveh in the Rishon LeZion Magistrate’s Court (2022), and in other cases. Nonetheless, it appears that the entire legal system is in deep denial regarding the very existence of this phenomenon.
The conduct of simulated legal proceedings must be viewed as a grave threat, as it exhibits the hallmarks of organized crime within the judiciary.
Authentication Crisis
The courts in the State of Israel are facing a severe authentication crisis. The Varda Alshech affair established a new legal norm—fabrications and falsifications are treated as trivial matters... Any judicial reform must first include an audit and rectification of Net HaMishpat, alongside amendments to the Courts Regulations (Secretariat) and the Electronic Signature Law.
Additionally, re-education of the legal community is required. Centuries of tradition have been lost.
In simple terms: The judicial system has transitioned into the post-truth era... The public senses the difference, even without grasping the fine legal and technological details.
Since the reign of Edward the Confessor in the eleventh century, the Great Seals of the Realm have been used in Britain to symbolize the official will and authority of the monarch.
Referred to as the ‘clavis regni,’ or ‘key of government,’ they are such critical tools of state that historically, counterfeiting them was deemed high treason, punishable by death.
Their role has remained virtually unchanged for the past 1,000 years – still used in the twenty-first century as they were in the eleventh. All important state documents have to include a seal as the physical mark of royal ratification.
Every monarch has had their own unique seal, with some even having multiple if they ruled for many years. This is because of the composition of the Great Seal.
The development of "Record Integrity" and the formalization of judicial acts mark the classic common law period (1166–1875).
1. The Genesis: The Angevin Reforms (1166–1215)
The Date: 1166 (Assize of Clarendon).
Significance: Henry II established the first permanent "Central Courts" (King's Bench and Common Pleas). This is when the Plea Rolls began.
Key Concept: A "Court of Record" was defined by its ability to keep a parchment roll. Once a fact was entered on the roll, it became "irreproachable"—it could not be denied or questioned by any witness. The record was the truth.
2. The Golden Age of the "Roll" (13th – 17th Century)
The Date: 1285 (Statute of Westminster II) to the 1600s.
Significance: This is when the distinction between Courts of Record (which could fine and imprison) and Courts not of Record (local/manorial courts) became fixed.
The Integrity Link: During this time, the "Record" was a physical object (parchment) kept in the Treasury. It was the physical custody and the seal that guaranteed the record's integrity.
3. The Statutory Formalization (1731)
The Date: 1731 (Proceedings in Courts of Justice Act).
Significance: This ended the practice of keeping records in Latin and "Court Hand" (a specialized shorthand). It mandated that all court records be in English and in a common legible hand.
Relevance: This was the first major step toward "Public Accessibility" of the records, making the "Books" readable to more than just a small priestly class of lawyers.
4. The Modern Consolidation: The Judicature Acts (1873–1875)
The Date: 1873–1875.
Significance: This abolished the old separate courts (King’s Bench, Chancery, etc.) and created the Supreme Court of Judicature.
The End of the Era: This period marks the transition from the ancient "Plea Rolls" to the modern administrative filing systems. It is where the modern "Abstract of Judgment" (similar to the Psikta) became the standard for enforcement.
Comparison to your current findings:
| Period | Technology | Integrity Basis |
| 1166–1873 | Parchment / Plea Rolls | Physical custody and "The Seal of the King." |
| 1875–1990s | Paper / Typed Files | Signature of the Clerk/Judge + physical filing. |
| 2000s–Present | Digital (Net HaMishpat) | Corporate ID 500102173 and Bogon IP 172.20.13.19. |
Conversely, failures in the chain of custody of court records—including the disappearance of records and files, or unauthorized alterations, the work of an "invisible hand"—are considered hallmarks of an incompetent and/or corrupt court. This is how Simon Agranat, President of the Supreme Court (1965–1976), describes the situation in the Haifa District Court around 1932. This is also the prevailing position today, for instance, within the UN Commission "Strengthening Judicial Integrity Against Corruption" (the Vienna Group). Note that from these descriptions, it is evident that judges themselves are considered natural suspects in such matters.
In the State of Israel, a different tradition has evolved, particularly since the turn of the 21st century, according to which minor fabrications are treated as no big deal...
משום כך, זכות העיון בתיקים ומימושה על ידי הציבור הם הערובה החשובה ביותר לכשירות המערכת כולה. כך מציין בית המשפט העליון של ארה"ב בפסק דין היסטורי בעניין קלטות השמע של הבית הלבן בתקופת הנשיא ניקסון, בו אושרה זכות העיון כזכות חוקתית (Nixon v. Warner Communications, Inc. | 435 U.S. 589 (1978)). כך גם הנשיאה דורית ביניש קבעה כי זכות העיון היא זכות חוקתית (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ’ שר המשפטים). כל פגיעה שלא כדין בזכות העיון, בין אם הפיכת תיק ל"חסוי" שלא כדין, ובין אם מניעת העיון מבעל דין שלא כדין – יש לראותה כמעשה חשוד.
מלבד הכתבים בתיקים, הניירת שנדרשה לניהול בית משפט כשיר כללה "ספרי יסוד" [Books of Court]: רשימת כל התיקים, יומן בית המשפט, ספר פסקי הדין, ספר המינויים המיוחדים (כגון – אפוטרופוס, כונס נכסים, מנהל עיזבון, וכו’), רשימות הכתבים בתיקים (Dockets). בלשון המנדטורית ספרים אלה נקראו "הפנקסים". ספרים אלה נשמרו במשרד המזכיר הראשי, היו פתוחים לעיון הציבור בכל שעה שבית המשפט פתוח, ואסור היה להוציא אותם ממשרד המזכיר הראשי.
תכלית מרכזית של ספרי היסוד היא הגדרת הפעולות האותנטיות, הלגיטימיות של בית המשפט. האם התיק שלך הוא תיק אמתי, אותנטי של בית המשפט? או שמא השופטת מנהלת אותו כתיק שחור (כמו כסף שחור בעסקים)? האם הדיון בו השתתפת היה דיון אותנטי, לגיטימי של בית המשפט? או שמא היה זה דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול? האם האפוטרופוסית לדין שמנהלת את החיים של משפחתך היא מינוי אותנטי לגיטימי של בית המשפט? או שמא היא רק מתחזה? האם פסק הדין שקיבלת, הוא פסק דין אותנטי, אמתי של מדינת ישראל? או שמא הוא כתב בית דין למראית עין?
התפקיד של שמירת יושרת התיקים והספרים, ומתוך כך שמירה על יושרת בית המשפט הוא תפקיד מרכזי של המזכירות. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, קבעה:
4. הפקידים האחראים לשמירה המעולה של פנקסים ומסמכים של בתי המשפט יהיו הפקידים הממונים על משרדי הרישום, איש איש במשרדו שלו.
שמן האנגלי של תקנות אלה הוא, Rules of Court – "כללי בית המשפט". בארה"ב ובאנגליה הן חוקים ולא תקנות. אלה הם כללי ההפעלה של בית המשפט, והם פורטו פירוט רב.
בארה"ב, המזכיר הראשי של בית המשפט הוא פשוט "מזכיר בית המשפט", והוא חייב בשבועת אמונים בדומה לשופט. כל הדרגים הבכירים במזכירות הם "סגני מזכיר בית המשפט" הממונים מטעם המזכיר הראשי, וגם הם חייבים בשבועת אמונים.
מלבד ניהול התיקים, בארצות דוברות אנגלית במקרים רבים חייב סגן מזכיר להיות נוכח בכל דיון של בית המשפט. דיון בו אין נוכח סגן מזכיר, אינו דיון אותנטי של בית המשפט. אפשר לראות משהו מזה בבית המשפט העליון. שם הם נוהגים לרשום "מזכיר המותב" הנוכח בדיון. אולם אין זה איש מזכירות , כי אם אחד המתמחים.
במערכת המתוארת לעיל, המזכיר הראשי הוא גם הנוטריון הראשי [Prothonotary] של בית המשפט. כיוון שהוא מחזיק באחריות למשמורת הכתבים, הוא גם זה שמחזיק בסמכות לאשר "העתק מתאים למקור". בתוך כך, מובן שהמקור של כל כתב בית דין הוא זה שנשמר בתיק בית המשפט.
המזכיר הראשי יכול למלא תפקיד זה כראוי, רק אם המערכת בנויה כך שיש לו שליטה על התיקים והכתבים. מערכת כזאת מחייבת: (א) שליטה של המזכיר הראשי בפתיחת התיקים – הנפקת הזמנה לדין, (ב) שליטה של המזכיר הראשי בכתבים המוגשים לרישום – הן על ידי בעלי הדין והן על ידי השופטים. כולם חייבים למסור את הכתבים דרך המזכירות, ואין לשופטים גישה ישירה להוספת כתבים או הסרתם מהתיק, (ג) שליטה של המזכיר הראשי במינויים המיוחדים – אפוטרופוסים, כונסי נכסים וכו’, (ד) שליטה של המזכיר הראשי ביומן בית המשפט ובספר פסקי הדין.
היום, בישראל, לפני אישור "העתק מתאים למקור", המזכיר הראשי בודק לכל היותר אם ההחלטה חתומה. אולם המזכיר הראשי חייב לוודא שהתיק הוא תיק אותנטי והשופט היה בעל סמכות לתת החלטות באותו תיק, וכו’.
לפני מספר שנים התגלתה "תקלה מערכתית" בבית משפט השלום בתל אביב. נציב תלונות הציבור על השופטים נאלץ להודות שהשופטים ניהלו הליכי הוצאת צווי מעצר, צווי חיפוש, וצווי תפיסה ללא תיקים כלל. המשטרה הייתה באה עם ערימת ניירות והשופט היה חותם. חברים התלוננו על המצב במשך שנים. הנציב הוציא כל פעם החלטה בה קבע שהייתה טעות. בסוף הוגשה תלונה נגד עלאא מסארווה. והנ"ל, במקום לשקר כמו כולם, הודיע לנציב שכך נוהגים בתל אביב...
בתי המשפט במדינת ישראל נתונים במשבר אותנטיקציה חמור. נראה שאמצעי האימות שהיו קיימים סוכלו באופן שיטתי: ניתוב התיקים לשופטים, פיקוח על פתיחת התיקים וההזמנה לדין, רישום הצדדים, רישום המינויים המיוחדים, ניהול דיונים עם פרוטוקולים אותנטיים, המצאה כדין, פסקי דין אותנטיים. בכל שלב מתגלות תקלות.
אלה תולדות ההפיכה המשטרית
___.
המשבר החל בשנת 2002 בבית המשפט העליון. ביום 7.3.2002, מת המזכיר הראשי שמריהו כהן בבית .המשפט העליון בשעות הערב, לאחר שעות העבודה. הוא נקבר עוד באותו לילה, ובעיתונים הופיעה ידיעה של מספר שורות שהוא נפטר מדום לב פתאומי. העיון בתיקים מראה שהתנהלה מחלוקת בתקופה שלפני מותו: שופטים ביקשו לשנות החלטות לאחר שכבר נרשמו על ידי המזכיר הראשי. שמריהו כהן התנגד ככל הנראה לנוהג פסול זה. מיד לאחר מותו הופסקה הופעת הערת השוליים "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן, מזכיר ראשי <קוד>". על כל ההחלטות בהמשך הופיעה הערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". בעצם ביטלו את סמכויות המזכיר הראשי, גם אם מינו מזכירה ראשית חדשה בהמשך. יש לזכור שתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, היו עדיין בתוקף.
אני גיליתי את הפרשה בשנת 2010, אחרי שחזרתי לישראל. המצב נראה בעיניי חמור והזוי במידה שווה. בבדיקות שערכתי עלה שהמזכירה הראשית שרה ליפשיץ מפברקת אישורים. הגשתי תלונה במשטרה, והיא התפטרה. בשנת 2018 שלחתי מכתב לאסתר חיות, הנשיאה, והיא הסירה את הערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". קיבלתי מכתב תודה.
השלב השני נערך בשנת 2004 - ביטול תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. התקנות החדשות, תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004, כמעט לא אמרו דבר בעניין התנהלות המזכירות, בהשוואה לתקנות המנדטוריות המפורטות. המזכיר הראשי לא נזכר כלל! שנה אח"כ, 2005, נערך תיקון ונוספה תקנה 6א -"המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט". התקנות החדשות תוקנו כשפיתוח נט המשפט כבר החל. תקנה 5 מסבירה את המצב: "כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט".
על מנת להבין את משמעות תקנה 5 וחומרת המצב יש להבין את התפיסה "קוד המחשב הוא החוק" – "Code is Law". זוהי כותרת מאמר וספר משנת 2000 של פרופסור למשפטים מאוניברסיטת הרווארד. הטענה שלו הייתה שאלה שכותבים את הקוד לפלטפורמות המונים מפעילים כללים שקרוב לוודאי עומדים בניגוד להוראות החוקה. לדוגמה – שוויון. אם הקוד בגוגל קובע שתקבל תוצאות לחיפוש לפי הפרופיל שלך, שהם הכינו ללא הסכמתך, הם מפעילים עליך בעצם הפליה אסורה. אין כל פיקוח, וקשה מאד לפקח על הקוד שמפתחת כל חברה.
אבל כשאנחנו מגיעים למערכת שמפעילה את בתי המשפט וההליכים בתיקים, המצב הזה הוא כשל חמור. בלתי נסבל.
את נט המשפט פיתחו במהלך כהונתם של אהרן ברק ובעז אוקון. שני משפטנים בכירים, מומחים למשפט חוקתי, מובילי "המהפכה החוקתית"... ובאותו זמן: הם העבירו חוזים לחברות ללא מכרז כנדרש בחוק. הם חתמו על חוזים ללא מפרט טכני. הפרויקט התבצע ללא ניהול ליבה על ידי עובד מדינה כנדרש. כרטיסים חכמים כפולים ניתנו למספר בלתי ידוע של אנשים לא ידועים. השרתים הוצאו מהמזכירויות והועברו לתאגידים... ובסוף – לא ביצעו את הבדיקה על ידי עובדי מדינה כמחויב... בקיצור, נשמע כמו פרויקט מחתרתי...
ולאחר שהפעילו את המערכת, עטפו אותה בסודיות מוחלטת. כל בקשת חופש המידע שלי נתקלה בקיר של "אבטחת מידע וחשש לשיבוש ממשי ומידי של פעולת המערכת..."
2011 - פרשת הפרוטוקולים של ורדה אלשיך
בשנת 2011 התפוצצה פרשת ורדה אלשיך. הבנת הסיפור היא קריטית להבנת פרשת החתימות האלקטרוניות. לדעתי (אני לא שופט, בוודאי לא נשיא בית המשפט העליון), ורדה אלשיך עשתה מעשה חמור, היא זייפה מסמך משפטי בכדי ליצור תשתית להליכים סמי-פליליים נגד עו"ד רפאל ארגז. אבל היה יצאה מכל הסיפור חלק.
.
כתבתי אתמול על הערעור בבית המשפט העליון בעתירת חופש המידע בה ביקשתי לקבל מידע על אופן החתימה של מותב שלושה על פסק דין בהליך פלילי - פשע חמור. ברור לי שבנט המשפט יש שם רק חתימה של שופט אחד, בשעה שחוק סדר הדין הפלילי קובע שחייבים לחתום שלושה שופטים. זו רק דוגמה קטנה של Code is Law. ומותב של שלושה שופטים סירב לתת כל מידע.
פיתוחה של המערכת התבצע במיקור חוץ מטעם הנהלת בתי המשפט, בעיקר בשנים 2006-2003. בשנת 2007 כבר פעלה גרסת ביתא, ובשנת 2010 הוכנסה המערכת לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום. בשנת 2024 הוכנסה המערכת לשירות בבית המשפט העליון, והיום היא המערכת האוניברסלית בבתי המשפט בישראל. יחד עם זאת, קיימים הבדלים בין הגרסאות המופעלות בבתי משפט שונים.
| האשכול | מחבר | תאריך כתיבה | מספר |
|---|---|---|---|
 12-11-19 ערעורו של סילמן בבית המשפט המחוזי ת''א - כתבים ממסוף המזכירות | לזכויות האדם | 22.11.12 10:59 | 1 |
| 12-11-19 משה סילמן נ ביטוח לאומי - כתבים אלקטרוניים - מסוף מקומי בבית המשפט | לזכויות האדם | 22.11.12 11:51 | 2 |
| 12-11-24 PRESS RELEASE – Self-immolated social protest activist Moshe Silman and | לזכויות האדם | 24.11.12 22:46 | 3 |
| משה סילמן, נט המשפט, ומחוזי תל-אביב – מערכת ספרים כפולים – טבלת סיכום // S-12-11 | לזכויות האדם | 24.11.12 22:48 | 4 |
| יום רביעי ז' בכסלו תשע''ג 16:07 21.11.12 | |||
     | |||
משה סילמן ובית המשפט המחוזי בתל-אביב – בקשה הוגשה לקבלת העתק כתב מינויו של המזכי
| |||
==תמונות==
=כתבי בית משפט למראית עין=
ב-17
למרץ, 2013, הנפיקה השופטת אספרנצה אלון שתי החלטות שונות וסותרות באותו
עניין, מבלי לציין באף אחת מן ההחלטות שהיא תיקון להחלטה קודמת באותו
עניין:
א.
ההחלטה הסבירה - בבוקר ה-18.3.2013, העביר עו"ד צדיקה בדוא"ל לדר' יוסף
צרניק את ההחלטה הסבירה של השופטת אלון. החלטה זאת אומרת "...המבקש ימציא
הבקשה למשיב ולצרניק יוסף לתגובתם תוך 60 יום מיום המצאה..."
ב.
ההחלטה הבלתי סבירה - בערבו של אותו היום, ה-18.3.2013,העביר עו"ד צדיקה
בדוא"ל לדר' יוסף צרניק את ההחלטה הבלתי סבירה של השופטת אלון. החלטה זאת
אומרת "....המבקש ימציא הבקשה למשיב ולצרניק יוסף לתגובתם תוך 45 יום.
בהעדר הסכמה, תבורר הבקשה במאוחד עם הבקשות שנקבעו לדיון בא"פ 1829-06-10
ביום 04.04.13, שעה 12:00." החלטה זאת אינה סבירה כיוון שהיא חורגת מסדרי
הדין, ועל פי החלטה זאת היה אמור להיערך דיון בבקשה תוך 18 ימים, לפני הגשת
תגובה על הבקשה. כמו כן, על פי החלטה זאת, ייערך דיון בבקשה שנרשמה תחת
מספר תיק אחד תחת דיון שנרשם ביומן בית המשפט תחת מספר תיק אחר (שיבוש יומן
בית המשפט ושיבוש רשימת התיקים). יתרה מזאת, באותו דוא"ל הדגיש עו”ד
צדיקה: “בהמשך להחלטה הקודמת שנשלחה אליך היום באמצעות המייל, אני מעביר
החלטה מתוקנת של כב' ביהמ"ש. בהתאם להחלטה המתוקנת עולה כי זמן התגובה קוצר
ל-45 ימים ובכל מקרה נקבעה הבקשה ליום 04/04/13.”
=השותפים: שופטת, מזכיר, ועו"ד=
ג. השופטת אספרנצה אלון - משבשת הליכי משפט מתוך יוהרה תחת אמתלת "רזי סדר הדין".
ד. "מזכיר ראש" ישראל חן - יושב במשרד המזכיר הראשי של בית המשפט השלום חיפה ללא כתב מינוי כחוק.
ה. עו"ד עמוס צדיקה - מספק שירותים מיוחדים בבית המשפט השלום חיפה, וגובה שכר בהתאם...
==תיקי בית המשפט השלום חיפה בנידון החסויה רש"צ ( 1829-06-10 ו- 25607-03-13) - דוגמה ייחודית לשחיתות בית המשפט==
המקרה
בכללו, שעניינו הונאה בניהול רכושה של החסויה על ידי רוברט רפאל צרניק
ודרור צרניק, מספק דוגמה יוצאת דופן לניהול הליכים למראית עין, כיוון
שהשופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה ציפו שהכתבים ככללם יישארו חסויים,
ולעולם לא יגיעו לידיעת הציבור.
בהצהרה שהגיש דר' יוסף צרניק לשופטת
אספרנצה אלון בעניין התנהלותה נאמר: "בחברה מתוקנת, מן הראוי שהתנהלות מסוג
זה תיחשב פלילית. יתרה מזאת, התנהלות מסוג זה קשורה בד”כ לפשע מאורגן של
צווארון לבן – של שופטים ועורכי דין.”
יש לציין שהשופטת אספרנצה אלון זכתה לפירסום שלילי ולמשמרות מחאה מול ביתה בשל התנהגותה החריגה גם במקרים אחרים.
=הנפקת והמצאת כתבי החלטות למראית עין=
עו"ד
עמוס צדיקה, הפועל בשם רוברט רפאל צרניק ודרור צרניק בתיקים אלה, העביר את
שתי ההחלטות הנ"ל (א ו-ב, לעיל) בדוא"ל ליוסף צרניק, כהמצאה כביכול,
בצירוף הודעה שההחלטה הבלתי סבירה היא תיקון של ההחלטה הסבירה.
בכך ניסה עו"ד צדיקה לשדל את יוסף צרניק בכזב להופיע ולהשתתף בדיון למראית עין ב-4 לאפריל, 2013.
בדיעבד,
הנפיקה פקידת בית המשפט מכתב משובש וחסר תוקף חוקי, הטוען את היפוכה של
הודעתו של עו"ד צדיקה - שההחלטה הסבירה היא ההחלטה בת התוקף, ותיקון של
ההחלטה הבלתי סבירה.
המזכיר הראשי (ללא כתב מינוי כחוק) מר ישראל חן
מסרב לאשר אף אחד מן הכתבים בתיקים "העתק מתאים למקור" ובכך מותיר את
הכתבים כבלתי אמינים - כתבי בית משפט למראית עין.
והשופטת אספרנצה אלון?
השופטת אספרנצה אלון מסרבת להגיב ולהסביר את התנהלותה בתיקים אלה, מעבר לקביעה שאדם שאינו משפטן "יתקשה... להבין את רזי סדר הדין".
בעקבות
פרסום התנהלותם של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה, הגיש האחרון
לשופטת אספרנצה אלון בקשה להטלת עונשים "לדוגמה" על דר' יוסף צרניק. יש
לציין שבקשה זאת הוגשה תחת כותרת כוזבת "תגובת המשיבים על בקשה חוזרת לעיון
בתיקים", וכן אין מצוין בה כל חוק של מדינת ישראל כבסיס לעונשים המבוקשים.
=מניעת גישת בעל דין כביכול לכתבי בית המשפט בתיקו הוא=
במקביל,
מונעת השופטת אספרנצה אלון את גישת דר' יוסף צרניק, צד כביכול, לכתבי בית
המשפט בתיקים אלה. גישה לכתבי בית המשפט הייתה יכולה להבהיר לאשורן את
העובדות בעניין התנהלות השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בעניין הנפקת
והמצאת ההחלטות השונות והסותרות מיום ה-17 למרץ, 2013. איזו החלטה הונפקה
על ידי השופטת אלון באיזה יום ובאיזו שעה? וכיצד הגיעו שתי ההחלטות לידיו
של עו"ד עמוס צדיקה?
=ניהול דיון למראית עין והנפקת פרוטוקול למראית עין=
ב-4
לאפריל, 2013, אכן קיימה השופטת אספרנצה אלון את הדיון למראית עין, כפי
שנאמר בהחלטה ב' לעיל, וכפי שטען עו"ד צדיקה בהודעתו. במהלך דיון זה אף
ביקש עו"ד עמוס צדיקה מן השופטת אלון להטיל על דר' יוסף צרניק עונשים בשל
אי הופעתו לדיון זה. והשופטת אספרנצה אלון על פי הפרוטוקול לא שללה כלל את
טענתו של עו"ד עמוס צדיקה לגבי חובתו כביכול של דר' יוסף צרניק להופיע
לדיון למראית עין זה.
יתרה מכך, בעקבות ניהול הדיון למראית עין זה,
הנפיקה השופטת אספרנצה אלון "פרוטוקול", שהומצא כביכול לדר' יוסף צרניק על
ידי מזכירות בית המשפט כשהוא מוטבע בחותם מים באותיות של קידוש לבנה "טרם
נחתם". הפרוטוקול גם כוזב בתוכנו - אף שמות המשתתפים בדיון לא נרשמו כהלכה -
כאלה שהופיעו לא נרשמו, וכאלה שלא הופיעו נרשמו כאילו הופיעו, אך השופטת
אספרנצה אלון מסרבת לתקן אותו.
==משרד המשפטים כפטרון לשחיתות השופטים בישראל==
יש
לראות מקרה זה בחומרה יתירה, שכן באות כוח היועץ המשפטי לממשלה ממשרד
המשפטים וממשרד הרווחה משתתפות בתיקים הנ"ל ונותנות יד להתנהלותה של השופטת
אספרנצה אלון.
==בית המשפט העליון כפטרון לשחיתות השופטים בישראל==
בעקבות
התנהלות בית המשפט השלום חיפה בתיקים הנ"ל, ובעקבות ראיות להתנהלות דומה
בתיקים הקשורים למשה סילמן ז"ל ולתיק "פירוק אי.די.בי. בבית המשפט המחוזי
ת"א, הגיש דר' יוסף צרניק עתירה לבג"ץ - דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי
לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (2689/13). העתירה הציגה ראיות ממקרים
אלה של השחתת בתי המשפט באמצעות הונאה בהתקנת מערכות המחשבים של העשור
האחרון על ידי הנהלת בתי המשפט בהסכמת משרד המשפטים.
העתירה גם מציינת שהראיות מצביעות על תפקידה המרכזי של מערכת המשפט במצב הכלכלי-חברתי בישראל היום, ובערעור הפיקוח על הבנקים.
בית המשפט העליון שיבש הליכי משפט, וסירב לרשום את העתירה כדין.
==בקשה להגנה על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם==
בתגובה
להתנהלותו של בית המשפט השלום חיפה ובית המשפט העליון בנידון, הגיש דר'
יוסף צרניק בקשה להגנה על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם על פעיל זכויות
אדם בישראל מנקמנות על ידי בתי המשפט בישראל והפרה בוטה של זכות האדם למשפט
הוגן. (רוב הכתבים בתיקים הנ"ל מקושרים בטבלה המצורפת לבקשה לאו"ם, ובהם
ראיות נוספות לניהול הליכים למראית עין)
הבקשה לאו"ם מציינת שבהליכים בבית המשפט השלום חיפה:
א. לא הונפק ולא הומצא זימון כחוק לדר' יוסף צרניק.
ב. כתב התובענה כביכול אינו נוקב בחוק כלשהו של מדינת ישראל כבסיס לתובענה.
ג.
הבקשה לעונשים "לדוגמה" נגד דר' צרניק, שהוגשה תחת כותרת כוזבת "תגובת
המשיבים על בקשה חוזרת לעיון בתיקים", גם היא אינה מציינת כל חוק של מדינת
ישראל כבסיס לבקשה.
ד. כל החלטת בית המשפט הומצאו כביכול כשהן בלתי
חתומות על ידי שופט, עם "מכתב מלווה" (אוטנטיקציה) בלתי חתום בשם "מזכיר"
ששמו אינו נזכר.
ה. המזכיר הראשי בבית המשפט השלום חיפה, מר ישראל חן מסרב לאשר אף אחד מן הכתבים בתיקים אלה "העתק מתאים למקור".
ו.
בית המשפט מונע את גישת דר' יוסף צרניק, צד כביכול, לכתבי בית המשפט
בעניינו הוא, בניגוד לחוקי מדינת ישראל וזכויות האדם למשפט הוגן.
הבקשה לאו"ם קובעת שאדם בר דעת יסיק שבית המשפט השלום חיפה עוסק בניהול הליכים למראית עין.
הבקשה
גם מציינת פעולות קודמות שננקטו נגד דר' צרניק על ידי רשויות מדינת ישראל
בינואר 2007 – לקיחת רכושו תוך הפרה בוטה של חוקי מדינת ישראל וזכויות האדם
בחוק הבינלאומי.
==נט המשפט - מערכת המחשבים החדשה של בתי המשפט המחוזיים והשלום - כלי מרכזי בהשחתת בתי המשפט בעשור האחרון==
המקרה
בכללו גם מספק דוגמה ייחודית ולתפקידה המרכזי של מערכת נט המשפט ככלי
לניהול הליכים למראית עין ולהנפקת כתבי בית דין למראית עין.
דו"ח סייג
לזכויות האדם (NGO) שנכתב על ידי דר' יוסף צרניק תיאר בפירוט את תהליך
השחתת בתי המשפט בישראל בעשור האחרון בסמוך להנהגת מערכות מחשבים חדשות
בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים והשלום. הדוח נכלל בדוח מועצת
זכויות האדם של האום על זכויות האדם בישראל (2013) בלוויית ההערה "חוסר
יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי
הדין למוחזקי משמורת בישראל".
דר' יוסף צרניק גם התבקש על ידי כנס
ההאקרים הגדול באירופה - CHAOS COMPUTER CLUB להגיש הצעה להרצאה בנושא
"הונאה רחבת מימדים במערכות המחשבים של בתי המשפט בישראל".
העיתונות
בארץ פרסמה מקרים מן השנים האחרונות בהם נתפסו שופטים בקלקלתם - זיוף כתבי
בית דין, לדוגמה - מקרה השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א, ומקרה
השופטת הילה כהן בבית המשפט המחוזי חיפה.
נציב תלונות הציבור על השופטים בדוח האחרון גם הוא נוגע במכה הפושה בבתי המשפט - שופטים המשנים כתבי בית דין בדיעבד.
אך
העיתונות ונציב תלונות הציבור על השופטים מעולם לא העלו את השאלה הבסיסית:
כיצד יכולים שופטים לזייף כתבי בית משפט בישראל? איך זה בכלל ייתכן?
בבית
דין בו קיימת מזכירות כשירה ותקינה אין שופט יכול מבחינה מעשית לזייף את
כתבי בית המשפט. מגפת הזיופים של כתבי בתי המשפט על ידי שופטים מתאפשרת,
מכיוון שעם הנהגת הדור האחרון של המחשבים בבתי המשפט (מבית המשפט העליון,
דרך בתי המשפט המחוזיים והשלום ועד לבתי הדין לבתי משמורת), עורערה לחלוטין
סמכותן וישרתן של המזכירויות בבתי המשפט בישראל.
יש לציין שמוסד
מזכירות בבתי המשפט נוצר בימי הביניים המאוחרים במיוחד בכדי למנוע את
שחיתות השופטים ובכדי לשמור על יושרת כתבי בתי המשפט. לפיכך, אפשר לומר
שבתי המשפט במדינת ישראל התדרדרו בעשור האחרון לרמה של בתי המשפט בימי
הביניים.
התהליכים שהתרחשו בבתי המשפט בישראל תחת כהונתם של אהרן ברק,
דורית בייניש, ואשר גרוניס הם חסרי תקדים בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל.
אפשר להניח ששחיתות של שופטים הייתה קיימת מאז ומעולם, גם בארץ. אולם היום,
השחיתות בבתי המשפט בישראל יוצאת דופן, שכן הונהגה מלמעלה - על ידי הנהלת
בתי המשפט שעסקה בעשור האחרון בהשחתה שיטתית של בתי המשפט על ידי הונאה
בהנהגת מערכות המחשבים החדשות של בתי המשפט.
מתוך כך אפשר גם להבין את
ההגנה הנחרצת שמספקים נשיאי בית המשפט העליון ומשרד המשפטים לשופטים שנתפסו
משבשים הליכי משפט ומזייפים כתבי בית משפט -- שופטים אלה בסך הכל משתמשים
בכלים שהעמידו לרשותם הנהלת בתי המשפט, נשיאי בית המשפט העליון, ומשרד
המשפטים!
==סיכום==
*
התיקים במקרה המתואר כאן מציגים דוגמה ייחודית של שחיתות בבית המשפט השלום
חיפה, ולתפקידה של מערכת נט המשפט ככלי לניהול הליכים למראית עין.
*
תחת כהונתם של אהרן ברק, דורית בייניש, ואשר גרוניס, התדרדרו בתי המשפט
בישראל לרמת שחיתות חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, בסמוך להונאה
בהנהגת מערכות מחשבים חדשות בבתי המשפט בישראל על ידי הנהלת בתי המשפט
בשיתוף עם משרד המשפטים.
* אחד ממאפייניה המרכזיים של שחיתות זאת הוא
ערעור סמכותן ואחריותן של מזכירויות בתי המשפט לישרת כתבי בתי המשפט. בכך
התדרדרו בתי המשפט בישראל לרמת בתי המשפט בתקופת ימי הביניים.
* שחיתות בתי המשפט בישראל היא גורם מרכזי במשבר החברתי -כלכלי בישראל היום.
==קישורים==
1.
בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) - מרבית הכתבים בתיקים אלה
הועלו לאתר "סייג לזכויות האדם תחת האוסף: “In re: RSZ”.
http://www.scribd.com/Human_Rights_Alert
13-03-17.2 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) - שלושה כתבי החלטות למראית עין שהומצאו כביכול לידי דר' יוסף צרניק.
http://www.scribd.com/doc/132872623/
3.
13-04-02 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) בבית המשפט השלום
חיפה – הצהרת יוסף צרניק: השופטת אספרנצה אלון – אשת "רזי סדר הדין" או
"משבשת הליכי משפט מתוך יוהרה"?
http://www.scribd.com/doc/147192877/
4.
13-07-25 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט
השלום חיפה – הודעה על פסילות בית המשפט השלום חיפה והשופטת אספרנצה אלון.
http://www.scribd.com/doc/156534241/
5.
13-06-20בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט
השלום חיפה – הצהרת יוסף צרניק לגבי מניעת גישה לכתבי בית המשפט.
http://www.scribd.com/doc/148981775/
6.
13-08-11בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט
השלום חיפה – הודעה משלימה לגבי פסילות בית המשפט השלום חיפה - "צו למינוי
אפוטרופוס" - כתב בית דין למראית עין.
http://www.scribd.com/doc/159464955/
7. השופטת אספרנצה אלון רצתה לדון במקרה של עו"ד שהיתה עובדת שלה לשעבר
http://cafe.themarker.com/topic/2704129/
8. משמרות מחאה לפני ביתה של השופטת אספרנצה אלון – סרטון יוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=tBJhkT9hUhg&list=PL53BB67D63446BA2E
9.
13-08-24 בקשה להגנה על פעיל זכויות אדם בישראל הוגשה לנציב זכויות האדם
של האו"ם (בטבלה המצורפת לבקשה זאת ניתנים קישורים לרוב הכתבים בתיקים
הרלוונטיים)
http://www.scribd.com/doc/163164315/
10.
13-07-31 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל
שפיצר - בית המשפט העליון מסרב לאשר כדין את פסק דינו הוא “העתק מתאים
למקור”.
http://www.scribd.com/doc/157642285/
11.
עצומה הקוראת לחקירה פלילית של בית המשפט המחוזי ת"א לגבי טענותיו של
סילמן לגבי "שיבוש הליכי משפט" נחתמה על ידי יותר מ-100 פעילים, עורכי דין,
ואזרחים מן השורה. אנא חתמו והפיצו!
http://www.atzuma.co.il/MosheSilman
__
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה החברתית, ת"א
סייג לזכויות האדם (NGO)
One woman decided to stage a sit-in in front of Justice Minister Ayelet Shaked's office, protesting judicial corruption. Such simple direct action made the entire system go into convulsions, and exposed organized crime in the Jerusalem Family Court and the Ministry of Justice. It started with compulsory psychiatric hospitalization of Joelle, which was "coordinated" by Attorney Yael Kutik (Minsitry of Justice? Shin-Bet?), continued with unlawful court appearance of Attorney Inbal Weil (Legal Assistance, Ministry of Justice) purportedly on behalf of Joelle, but with no knowledge of Joell, without her consent, without certificate of counsel in a sham/simulated proceeding, which fails to appear in the court calendar, and ended with the issuance and certification of a false and misleading "Decision" record ("Draft") by Judge Menahem HaCohen as the outcome of the sham proceeding. Serious criminality by law and justice state officers... In a visit yesterday in the Jerusalem Family Court, evidence was discovered that the proceeding never took place, that the "Decision" was only a "Draft", that there is no protocol of the non-proceding, that there is no certificate of counsel for Attorney Weill, and that the Office of the Clerk considers the Judge Hacohen "Decision", which was fraudulently served by the Court - "Draft", which must not be printed, must not be certified, and must not be served... With it, the Court denied Joelle the right to inspect the docket in her own court file - "a Constitutional, supra-statutory right" according to the Supreme Court and the sham/fake "Constitutional Revolution" by Justice Aharon Barak... Not all details are clear yet, but it is obvious that investigation of the 22 court files in Joelle's case in the Jerusalem Family Court would show that the judges are engaged in organized crime, and senior staff of the Office of the Clerk are engaged in misprision of felonies, that senior officers of the Ministry of Justice, including Justice Minister Ayelet Shaked and Director General Amy Palmor are involved as well... Case management system of the courts - Net-HaMishpat - is the instrument which caused an epidemic of fraud and corruption in the courts.
Read the complete Post: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/09/2016-09-08-organized-crime-in-jerusalem.html
Figure 1: Joelle Ben Simon and some of the judges, who are involved in the organized crime: Judge Menahem Hacohen, Judge (ret) Nili Maymon, Judge Shlomo Elbaz - Jerusalem Family Court.
חתימות אלקטרוניות בנט המשפט
המסגרת החוקית: חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, בנוסח שהיה בתוקף בשנת 2010, עם כניסת נט המשפט לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום, ובנוסח שהוחל לאחר תיקון 3 בשנת 2018. לנוחותך, מצ"ב נוסח החוק בו מסומנים התיקונים. החוק מבחין בין סוגים שונים של חתימות אלקטרוניות – חתימה אלקטרונית, חתימה אלקטרונית מאובטחת, וחתימה אלקטרונית מאושרת (כלומר מאובטחת ומאושרת). ראה הגדרות בסעיף 1 לחוק.
הנוסח של החוק שהיה בתוקף בשנת 2010, חייב את השימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת כשנעשה שימוש בחתימה אלקטרונית במקום בו נדרשת חתימה על פי חיקוק. תקסד"א 1984 חייבו חתימה על כתבים שיפוטיים בהליכים אזרחיים. חוק סדר הדין הפלילי חייב חתימה על כתבים בהליכים פליליים. אז הסבירו לציבור שבנט המשפט השופטים חותמים בחתימות אלקטרוניות.
אבל בהחלטת הנציב הוא מגיע למסקנה שוורדה אלשיך לא חתמה על הפרוטוקולים, ולכן הם היו בחינת טיוטות. היא טענה תחילה שחתמה, אבל אח"כ כנראה הבינה שהוא מכין לה נתיב הימלטות, והסכימה שהיא לא חתמה.
ואז הנציב מסביר שאי אפשר להבחין בין החלטות חתומות והחלטות בלתי חתומות בנט המשפט. לדוגמה – ההחלטה בתמונה היא החלטה לא חתומה, חסרת תוקף. רק השופטים יכולים לדעת מה חתום ומה לא חתום.
2018 — Amendment No. 3 to the Electronic Signature Law
Section 2: The mandatory requirement to use a certified signature whenever a signature is required by statute was repealed. The requirement was made more flexible: the type of signature appropriate for the specific purpose must now be applied.
2018 — Revocation of Civil Procedure Rules 1984 and enactment of Civil Procedure Rules 2018 (effective January 1, 2021)
Revocation of the mandatory signature requirement on decisions and judgments
Revocation of the mandatory certification requirement of decisions and judgments for appeal
Revocation of the mandatory requirement to define the record on appeal
2018 — UN Human Rights Council adopts my submission as part of the report on Israel
The submission describes the decline in the integrity of law enforcement and judicial
2020 — Fabrication of judges' electronic signatures: "The Judicial Authority" and the "Israeli Courts Authority"
Who and what is the cyber-entity named the "Judicial Authority"? Court Director Yigal Mersel needs 4 months to answer...
The "Judicial Authority" supposedly holds ownership of the web pages of the Supreme Court and Net HaMishpat system... The "Judicial Authority" supposedly issues electronic signature means (despite not being a "Certifying Authority" under the Electronic Signature Law)... The "Judicial Authority" also supposedly signs all judicial decisions in Net HaMishpat in lieu of the judges...
Does a legal entity named the "Judicial Authority" even exist in Israel? Or is this a concoction, and perhaps even an act of fraud? The Director of the Courts, Judge Yigal Mersel, announced that he requires an additional two months (4 months in total) to respond, owing to the "complexity" of the matter...
It should be noted that a Freedom of Information petition [Zernik v. Mersel 33861-02-20] is currently underway in the Jerusalem District Court regarding a similar matter—the authentication and integrity of decision texts and judgments in the Supreme Court.
The Human Rights Alert NGO report to the UN Human Rights Council for the Universal Periodic Review (UPR) of Israel (2018) focused on fabrications/disruptions/forgeries, particularly those related to the development, installation, and operation of IT systems. The report was incorporated into the UN Human Rights Council's periodic report on Israel and concluded: "the integrity and validity of any legal and judicial record from Israel is dubious at best..."
On the blog: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/03/2020-03-05.html
..
..
..
Image| A letter from the Director of the Courts, Judge Yigal Mersel, extending up to 4 months the deadline to respond to Freedom of Information Request 269/2019 regarding the "Judicial Authority."
...
The regime in the State of Israel is based on the theory originating from Montesquieu's doctrine—the separation of powers among the three branches of government: the legislative, the executive, and the judicial.
The Knesset and its committees are defined in Basic Law: The Knesset: "The Knesset is the parliament of the State."
The Government and its branches are defined in Basic Law: The Government: "The Government is the executive authority of the State."
The courts and judges are defined in Basic Law: Judiciary, the Courts Law, and their derivatives.
The Director of the Courts? Pursuant to the Courts Law, "The Director of the Courts shall be responsible to the Minister for the implementation of the administrative procedures" in the courts, as set by the Minister of Justice...
The Administration of Courts? This is already a more ambiguous entity... The Courts Law does not define the "Administration of Courts," though it specifies that it shall maintain a website...
But what is the "Judicial Authority"?
In conclusion:
One can only hope that at the conclusion of 4 months, Judge Yigal Mersel and the Administration of Courts will manage to answer Freedom of Information Request 269/2019 in a satisfactory manner on a topic so critical to the integrity of the courts in Israel.
What is the raison d'etre of he "Judicial Authority"?
The fictitious entity named the "Judicial Authority" was created in order carry out tasks that others, who are state employees, hae aeemlywsto do things that would be considered illegal for true state employees or state entities to engage in.
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין... חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
2020 —Dr. Zernik won an appeal before the Supreme Court regarding a decision by the three-judge panel in the Netanyahu trial — establishing the right to inspect "post-it note decisions" ("v")
4421/20 Zernik v. State of Israel, Netanyahu et al. — The Supreme Court’s judgment in Dr. Zernik's appeal was hailed by Feldman in Haaretz as "one of the historical events in our legal world."
אליה וקוץ בה: בהמשך הוגשה בקשה להליך ראוי ותום לב. נטען שבית המשפט פברק את מימוש החלטת השופט גרוסקופף. מענה חדש נשלח מבית המשפט...
בקשת חוזרת טענה שהעיון בתיקים הוא עיון בתיקים, ולא עיון במאגרים המקובלים.
החלטה בבקשה לא ניתנה עד שהוגש איום בפעולה משפטית.
דו"ח מבקר המדינה מיום 17.2.2026 [1]:
- אימות חתימות לקוי: נמצא כי 77% מהאישורים שהונפקו על ידי המדינה ניתנו ללא אימות חתימות כנדרש באמנות בינלאומיות (כגון אמנת אפוסטיל).
- היעדר מאגר דוגמאות חתימה: למשרד החוץ חסרות דוגמאות חתימה של כ-45% ממורשי החתימה הממשלתיים, מה שמונע את היכולת לוודא את מהימנות המסמכים.
- פגיעה בכיס האזרח: הליקויים והסחבת באימוץ פתרונות דיגיטליים הובילו לכך שאזרחי ישראל שילמו כ-45 מיליון ש"ח מיותרים בשנת 2023 בלבד עבור שירותים שניתן היה לייעל.
- פרצה להונאות: המבקר הזהיר כי המצב הנוכחי "מזמין" תופעה של 'מאכערים', מאפשר זיוף מסמכים ויוצר פתח להונאות ומעילות בשל היעדר בקרה דיגיטלית הולמת.
[1] מבקר המדינה: ליקויים חמורים בפרויקט תעודות הזהות החכמות
https://www.pc.co.il/featured/386531/
2. אדובי - הקורא, הגרסה החינמית
.
הכתובת 172.20.13.19 היא כתובת IP השייכת לטווח הכתובות הפרטיות (Private IP) לפי תקן RFC 1918 (ספציפית בטווח של 172.16.0.0/12). כתובות אלו נחשבות לBogons כאשר הן מופיעות בתעבורה הציבורית של האינטרנט, כיוון שהן מיועדות לשימוש פנימי בלבד ולא אמורות להיות מנותבות (Routed) החוצה.
המשמעות של הממצא:
* זיהוי השרת: הכתובת הזו מייצגת שרת פנימי בתוך הרשת הממשלתית.* זמן החתימה הוא 2026/05/02 17:07:38 +0. זהו הזמן שבו עסקתי בהורדות של המסמכים. אבל פסק הדין מראה שנחתם ביום 21.5.2025.
המסקנה הסופית: החתימה התבצעה כנראה באופן אוטומטי, על ידי מכונה, במהלך ההורדה, ואינה חתימה הקשורה לאדם שהתכוון לחתום על המסמך עצמו במהלך מתן פסק הדין.
2026-05-05
מקשקש עם נחמה: חתימות אלקטרוניות מאובטחות ומאושרות? מאובטחות אך לא מאושרות? נחמה מסכמת: "כנופיה"
איך
זה ייתכן??? בוויקיפדיה כתוב שיש 6 ישראלים עם פרס טורינג. מרשים. אני
הייתי בקשר עם 3 או 4 מהם... יש בארץ יותר עורכי דין לגולגולת מכל מקום אחר
בעולם... אז איך זה ייתכן שכבר 15 שנים השופטים מפברקים את החתימות
האלקטרוניות, ואיש לא פותח את הפה, חוץ ממני, החמור?
מה יצא הפעם? סקירה
של חתימות אלקטרוניות החל מהילה גורביץ (הקשר האישי) בבית המשפט לענייני
משפחה בחיפה, ועד לבג"ץ פיטורי השב"כ - כנפי-שטייניץ, יצחק עמית והרשמת
מורן יהב - רק שתי זהויות נמצאו בסריקה:
(1) מספר הח.פ. של הנהלת בתי המשפט - ID_500102173,
(2) כתובת IP, אבל מהסוג שהאקרים אוהבים - בוגון - Bogon - שלא הושם - 172.20.13.19.
No comments:
Post a Comment