בקשה לעיון בתיק שהוגשה אתמול, מיד הראתה שהשופט משה סובל מנהל ספרים כפולים בתיק זה, כמו קודמיו בפרשיות שחיתות אחרות... בסדרת משפטי השחיתות האחרונים, השופטים מנהלים מפעם לפעם דיוני ראווה, שהקשר בינם לבין ההליכים המתנהלים בכתבים מפוקפק. בו בזמן, השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים - עבירה חמורה על זכויות האדם והפרה חמורה של "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי". מערכת המידע - נט המשפט - מאפשרת ניהול ספרים כפולים בתיקי בתי המשפט כעניין שיגרתי. ההונאות בבתי המשפט בולטות במיוחד במשפטי השחיתות האחרונים.
רות דוד, רונאל פישר, משה סובל, ערן מלכה
_____________________
מאהל המחאה ת"א, 11 ליוני – דר' יוסף צרניק הגיש אתמול לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לעיון בתיק מדינת ישראל נ מלכה – פרשת רונאל פישר. [1] בהמשך, הוגשה גם בקשה להליך הוגן, שכן כבר עם הגשת הבקשה לעיון עולה חשש שהשופט משה סובל מנהל ספרים כפולים בתיק זה. [2]
הבקשה לעיון בתיק הוגשה כחלק מסקר על גישת הציבור לכתבי בתי המשפט בישראל. גישת הציבור לכתבים נחשבת לאבן יסוד בזכויות האדם - הזכות לשימוע הוגן ופומבי. זכות זאת גם הוכרזה על ידי בית המשפט העליון של מדינת ישראל כ"עקרון יסוד במשטר דמוקרטי", ו"זכות חוקתית על חוקית"... אולם סקר של סדרת תיקים פליליים הנוגעים לפרשות השחיתות האחרונות מראה שהשופטים בישראל מונעים בעקביות את גישת הציבור לכתבים בתיקים.
גישת הציבור לכתבים נובעת מחד מהצורך להגן על הנאשם ממשפט סודי. מאידך, גישת הציבור לתיקים מבטיחה שקיפות - שהיא הדרך היחידה לאפשר פיקוח ציבורי על השופטים ולמנוע את שחיתות בתי המשפט.
במצב הקיים בבתי המשפט היום, אין מבקש העיון יכול לדעת אפילו אם הבקשה נרשמה. גישת הציבור לרשימת הבקשות או לבקשות עצמן נמנעת לחלוטין. לשם כך, יש צורך לתקשר עם "שירות צ'אט", הפועל תחת תניית פטור – כלומר אין כל אחריות לאמינות המידע.
הפניה לשירות הצ'אט היום, לאחר הגשת הבקשה לעיון, העלתה שהבקשה לעיון אכן נרשמה: בקשה מס 15 בתיק.כמו כן נמסר שכבר נתנה החלטה בעניין הבקשה לעיון – היא נשלחה לתגובות הצדדים.
"החלטה בפתקית" מיום 10 ליוני, 2015, לגבי הבקשה לעיון בתיק, שהתקבלה מנציגת "שרות צ'אט" ברשת היום. ההחלטה לא נרשמה ברשימה הציבורית של "החלטות בתיק".
_______
אולם בדיקה של הרשימת הציבורית של "החלטות בתיק", מראה שרק החלטה אחת, מיום 21 למאי, 2015, ברשימה זאת.
רשימת "החלטות בתיק" בתיק מדינת ישראל נ מלכה (פרשת רונאל פישר), ביום 10 ליוני, 2015, 15:14. רק החלטה אחת (1) מופיעה ברשימה – החלטה מיום 21 למאי, 2015. בתיק זה קיימות נכון להיום קרוב לוודאי כתריסר החלטות.
______
מכיוון שהבקשה לעיון נרשמה כבקשה מס 15, קרוב לוודאי שבתיק זה קיימות כבר היום כתריסר החלטות, בהן החלטות קריטיות לגבי התנהלות המשפט. אולם ההחלטה היחידה הנגישה לציבור עוסקת במועד הדיון היום...
מצב זה אינו יוצא דופן כלל, והוא מתאפשר על ידי מערכת המידע ההונאתית של בבתי המשפט – נט המשפט.
לדוגמה: בתיק פרשת הולילנד בבית המשפט המחוזי ת"א, אותו ניהל השופט דוד רוזן, מופיעות כ-60 החלטות ברשימה הציבורית של "החלטות בתיק". זאת בשעה שרשימת "החלטות בתיק" של בית המשפט עצמו כוללת יותר מ-260 החלטות. יתרה מזאת, כמעט כל הכתבים ברשימה הציבורית אינם כתבים תקינים כלל. עד היום לא התגלו,לדוגמה, כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין לגבי הנאשם אהוד אולמרט בפרשת הולילנד...
עצם קיום ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק" ייחשב ללא ספק בידי כסימן מובהק של שחיתות בתי המשפט בישראל. יתרה מזאת, מערכת נט-המשפט תוכננה מראש לצורת התנהלות זאת – ההחלטות אינן ממוספרות, ואין עליהן כל חותמת המראה את זמן וסמכות הרישום במערכת.
במקביל, הממצאים מראים שהשופטים בישראל מתעתעים בציבור ומנהלים הונאות סדרתיות בבתי המשפט. מצב זה בולט במיוחד במשפטי השחיתות האחרונים.
מצב זה מסתייע גם בדיווחי התקשורת, המבוססים על הנאמר באולמות הדיונים ללא בדיקת הכתבים עצמם. זאת -גם לאחר שנציב קבילות הציבור על השופטים תיעד בדו"ח משנת 2012, שהשופטים בישראל אינם רואים את הקראת החלטה או פסק דין באולם הדיונים כמחייבת, ומחזיקים בזכותם לשנות את ההחלטות גם לאחר הקראתן באולם הדיונים.
לאור מצב זה, הוגשה היום הבקשה להליך הוגן, המבקשת מן השופט משה סובל לקיים רישום הוגן של ההחלטות בעניין הבקשה לעיון ברשימה הציבורית של "החלטות בתיק", להורות לצדדים להמציא למבקש את תגובותיהם על בקשתו לעיון, ולתת למבקש העיון הזדמנות להגיש על תשובות הצדדים.
המשך התנהלותו של השופט משה סובל לגבי בקשת העיון תספק ראיות ישירות לגבי ישרת משפט פרשת רונאל פישר בכללו. פשרת רונאל פישר נוגעת לשחיתות מערכת המשפט עצמה יותר מכל פרשת שחיתות של השנים האחרונות - שכן הראיות מצביעות על סחר במידע משטרתי וסחר בתיקי בתי המשפט בעסקאות בהן שימש רונאל פישר כסרסור. ספק גדול אם מערכת המשפט בישראל מסוגלת לטפל כראוי בשחיתותה עצמה.
המצב שנוצר בבתי המשפט בישראל בעשור האחרון, מודגם היטב בפרשיות השחיתות האחרונות: הציבור נחשף בעזרת התקשורת לדיוני ראווה בבתי המשפט, שבינם לבין התנהלות ההליכים בכתבים קשר בלתי ברור לחלוטין.אולם גישת הציבור לכתבים נמנעת באופן עקבי ושיטתי...
במצב שנוצר במדינת ישראל, אין הציבור יכול לדעת אל נכון במה הואשם אדם, במה הורשע, מה גזר דינו, והאם הוא מוחזק בבית הסוהר על פי צו מאסר עשוי כדין. מצב זה אינו תואם חברה אזרחית מתוקנת, והוא טיפוסי לטריבונלים של דיקטטורה צבאית.
יתרה מזאת, מצב זה מאפשר לשופטים לנהל הליכים מפוקפקים לגבי שחיתות מערכת המשפט עצמה.
קישורים
[1] 2015-06-10 State of Israel v Malka et al (28759-05-15) in the Jerusalem District Court – Request to Inspect court file//
מדינת ישראל נ מלכה ואח' (28759-05-15) – בקשה לעיון בתיק
[2] 2015-06-11 State of Israel v Malka et al (28759-05-15) in the Jerusalem District Court – Request for Due Process//
מדינת ישראל נ מלכה ואח' (28759-05-15) – בקשה להליך הוגן
