Friday, May 24, 2019

2019-05-25 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: "ריבונות-חסינות" היא פרשת "בר-און חברון" מס' 2 ■ מערכת משפט שהיא קרקס התעתועים...

Joseph Zernik
הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: "ריבונות-חסינות" היא פרשת "בר-און חברון" מס' 2 ■ מערכת משפט שהיא קרקס התעתועים...
מערכת החוק והמשפט היא היא שטיפחה את השחיתות השלטונית, בפרט של נתניהו, במהלך 20 השנים האחרונות.  מה שמתרחש לנגד עינינו הוא חזרה על פרשת "בראון-חברון" - שם סחרו בחבריינות לאריה דרעי.  הפעם, שם העסקה הוא "ריבונות-חסינות", ובה סוחרים בחבריינות לבנימין נתניהו. אולם הפעם - הכל מתנהל בפרהסיה, ללא בושה, ותחת "הכשר" מראש של היועמ"ש המשת"פ אביחי מנדלבליט.  ולכן, מאבק האיתנים בין הממשלה לבג"ץ הוא שילוב מדהים של ליצנות קרקסית ומופע תעתועים שלא יבייש אף קוסם ששולף ארנבות מהכובע...  ובפרט מאוסות ההטפות הפומביות של אליקים רובינשטיין ואהרן ברק בימים האחרונים - שניים שייזכרו כאבות מייסדים של השחיתות השלטונית במדינת ישראל.
צפו בווידאו: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10219048754631174/?t=0
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-25-2.html
 
צריך להיות סנילי כדי לא לזכור את פרשת "בר-און חברון".  כבר בשנת 1997 מר בנימין נתניהו היה צריך ללכת לכלא עם שותפיו אריה דרעי ,אביגדור ליברמן וצחי הנגבי. עיקרה של הפרשה היה מכירת משרד היועמ"ש.  היועמ"ש רוני בר-און, שמונה כדי לספק חבריינות [IMPUNITY] לאריה דרעי, התפטר תוך 24-48 שעות, לאחר שהעסקה נחשפה על ידי התקשורת.  המשטרה חקרה את הפרשה לאחר מעשה, והמליצה להעמיד לדין את נתניהו, ליברמן, דרעי, והנגבי...  ואז, אותה ממשלה עצמה, מינתה את היועמ"ש הערכי אליקים רובינשטיין, שסגר את התיקים למרות המלצות המשטרה.  העניין הובא לפני בג"ץ, שדחה עתירה בעניין ומצא שהתנהלותו של היועמ"ש אליקים רובינשטיין הייתה סבירה...    

והיום, 20 שנה מאוחר יותר, אותן דמויות עצמן ממשיכות במופע התעתועים. והפעם בפרשת "ריבונות-חסינות".   נתניהו, ליברמן ודרעי שוב במו"מ להקמת ממשלה.  הדיווחים בתקשורת תמוהים ולפעמים סותרים. אבל ברור שברקע המו"מ עומדת השאלה של הענקת חבריינות למר נתניהו.
ובכל זאת, אפשר למצוא מספר הבדלים משמעותיים ומעניינים בין שתי הפרשות:
■ בפרשת "בראון-חברון", התמורה לחבריינות הייתה העברת כאילו ריבונות לפלסטינים בחברון.  בפרשת "ריבונות-חסינות", לעומת זאת, התמורה אמורה להיות בהחלת ריבונות ישראלית בשטחים.  יש פה היפוך מגמות ביחסן של העסקאות המושחתות ל"חזון ארץ ישראל השלמה".
■ בפרשת "בר-און חברון", העסקה התנהלה בחשאי, ונחקרה רק לאחר שנחשפה ע"י התקשורת.  הפעם, עסקת "ריבונות-חסינות" נערכת פחות או יותר בגלוי, אם תעלולים שקופים לכאילו הסתרת טבעה של העסקה המושחתת.
■ בפרשת "בר-און חברון", היה צורך למנות את היועמ"ש הערכי אליקים רובינשטיין לאחר מעשה, כדי להעניק את החבריינות לכל המעורבים בפרשה.  בפרשת "ריבונות-חסינות", לעומת זאת, היועמ"ש הערכי  אביחי מנדלבליט יושב במשרדו, מוכן למלא את תפקידו המשת"פי עוד לפני תחילת הפרשה. יתרה מזאת, השבוע היועמ"ש אביחי מנדלבליט הנפיק מסמך שכאילו מכריז מראש, שאין כל מעשה פלילי במו"מ "ריבונות-חסינות"...  מצב זה דומה להפליא לקביעותיו של היועמ"ש הערכי אביחי מנדלבליט, עוד לפני חקירות המשטרה, ש"אין פן פלילי בפרשת הצוללות", ואח"כ, כשהפן הפלילי הפך ברור לחלוטין -  "והשחיתות לא ירדה לשורש קבלת ההחלטות"...  כמובן - שלאור כל זאת, צריך לראות באביחי מנדלבליט, חובש הכיפה השחורה, שדרוג רציני לעומת אליקים רובינשטיין, איש הכיפה הסרוגה...

■ אולי המופע המדהים מכל בקרקס התעתועים שלפנינו היום - אליקים רובינשטיין מטיף נגד ערעור שלטון החוק.  רובינשטיין מאשים: "מיקי זוהר זורה חול בעיני הציבור מבלי למצמץ"....  מאיפה החוצפה?  אליקים רובינשטיין ייזכר לדיראון,  לא רק בהישג של סגירות "בר-און חברון", אלא גם בהכשלת חקירות אחרות של השחיתות השלטונית. לדוגמה - בקשר למר אביגדור ליברמן. 
  

רצה הגורל, והייתי נוכח באירוע החגיגי לכבוד פרישתה של השופטת עדנה ארבל (שכיהנה כסגניתו של היועמ"ש רובינשטיין בתקופה הרלוונטית). באירוע חגיגי זה, אליקים רובינשטיין עצמו שימש כמייטר ד' (ראש הטקס), ודובר רבות על השחיתות השלטונית. במהלך האירוע, עדנה ארבל הטיחה בפניו של אליקים רובינשטיין, שהוא מילא תפקיד מכריע,  בפעולותיו כיועמ"ש,  בהכשלת המאבק בשחיתות השלטונית...
עניין חריג אחר באותו אירוע, בו נכחו שופטי בית המשפט העליון בעבר, בהווה ובעתיד עם שאר צמרת מערכת המשפט - בדברים שנשאה עדנה ארבל, היא בחרה לקרוא את שירה של לאה גולדברג - "שירי סוף הדרך", ובנוסף, הכריזה מספר פעמים במהלך הערב: "אני הייתי נאמנה לחוקי מדינת ישראל". 
אליקים רובינשטיין, לעומת זאת, תיבל את דבריו במובאות מהמקורות, לעניין, או שלא לעניין... ולא השיב על ההאשמות שהטיחה בפניו עדנה ארבל.
באותו אירוע חגיגי, לא נפקד גם מקומו של פרקליט המדינה שי ניצן, בוגר החינוך הערכי גם הוא. על האירוע האפילו הודעות הפרקליטות על פרשת "ישראל ביתנו" בסמוך לפני הבחירות לכנסת של 2015.  השאלה שעלתה שוב ושוב - האם הפרסומים על ידי פרקליטות המדינה היו מודרכים מאינטרסים פוליטיים - למטרת פגיעה במפלגת "ישראל ביתנו" לפני הבחירות.  שי ניצן, בתורו, הכחיש טענות אלה מכל וכל.  ואח"כ, ברהיטות מופלאה, המשיך והסביר, שלמרות שכבר אינו חובש כיפה, הוא קורא בשגרה את פרקי היום בתנ"ך. ובמקרה, קרא בדיוק באותו שבוע את פרשת דוד ובת-שבע.  שי ניצן המשיך והבהיר, שעל פי הנורמות המשפטיות הנהוגות היום, דוד המלך היה "מושחת".  אולם המלוכה לא נלקחה מדוד המלך ומזרעו, ובמסורת היהודית הוא נחשב לגדול מלכי ישראל...
גם לא צריך להיות גאון משפטי, להבחין בהבדל בין הטיפול בפרשת "ישראל ביתנו" לפני הבחירות אז (2015), והטיפול בתיקי נתניהו לפני הבחירות השנה (2019), ואפילו לאחריהן.
ומוסר ההשכל:
כל בר-דעת חייב להסיק, שמערכת החוק והמשפט: פרקליט המדינה, היועמ"ש, ובג"ץ, הם הם שגידלו וטיפחו את השחיתות השלטונית במדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות על ידי מתן חבריינות  [IMPUNITY] ברמה זאת או אחרת לנתניהו, לליברמן, לדרעי ולנלוויהם.  
תופעת החבריינות ברורה וגלויה לעין. לדוגמה - בהתנהלותם של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, השופט אביטל חן ושותפיהם בפרשת תיקי שרה נתניהו.  אם נשאל את לשונו המליצית של אליקים רובינשטיין - החבורה המושחתת "זורה חול בעיני הציבור מבלי למצמץ". עוסקים בצוותא חדא בשיבוש מהלכי משפט קבל עם ועדה.
כמובן, שבמסגרת קרקס התעתועים, כל זה לא מפריע לשופטים למחות נגד הכרסום המאיים על סמכותם ותפקידם בהגנת הצדק, זכויות האדם, וכו'...

אין כאן גאונות יהודית, וגם לא חדשנות ישראלית.  התופעה הזאת, חבריינות [IMPUNITY] - החסינות הבדויה לעבריינות - היא תופעה  מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים כסממן מובהק של משטר מושחת ושל פשע מאורגן.  היטיב להסביר את העניין השופט הפדרלי מרק וולף (נשיא בית המשפט הפדרלי בבוסטון), מומחה בינלאומי לשחיתות שלטונית.

את העיקרון שניסח מרק וולף אפשר לתרגם לענייננו כך: לאחר שזכה לחבריינות בפרשת "בר-און חברון", לא נזקק מר בנימין נתניהו לגאונות כדי לחשב שהוא לא יועמד לדין והוא לא ייענש גם בפרשת "ריבונות-חסינות".  בפרט - כשהפעם הוא בצוותא חדא עם צוות "חזון ארץ ישראל השלמה" - ולא כנגדה... אותו עיקרון, בניסוח שונה, הוכר כבר על ידי אפלטון, בספרו "הרפובליקה".  שם הוא מסביר ששחיתות מערכת החוק והמשפט היא הכשל הסופני של שיטת המשטר.

ולכן, מופע הליצנים - הכאילו מאבק איתנים בין הממשלה לבג"ץ בעניין "פסקת ההתגברות" -  הוא להטוט תעתועים, שלא היה מבייש אף קוסם ששולף ארנבות מהכובע...
 
ובלי אהרן ברק - "אבי כת הממזרים" -  אי אפשר...
אי אפשר לחתום דיון מסוג זה, מבלי להזכיר את מורנו ורבנו אהרן ברק....  גם הליצן הזקן הצטרף השבוע למופע הקרקס, ויצא חוצץ השבוע נגד "פסקת ההתגברות".  אהרן ברק, כמו בעבר, ממליץ לשופטים להתפטר, לנוכח הגבלת כוחם "בהגנה על הדמוקרטיה".  
אהרן ברק ייזכר ללא כל ספק בתולדות מדינת ישראל בתרומתו הייחודית להשחתת מערכת המשפט... אהרן ברק הוא שאחראי ל"פברוק" הטוטלי של כתבי ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט העליון החל בשנת 2002... 

בסביבות ה-7 למרץ, 2002, מיד לאחר מותו של המזכיר הראשי של בית המשפט העליון שמריהו כהן, הוסר מכל כתבי ההחלטות האישור הראוי על פי החיקוק, (כמו גם  על פי אמנת האפוסטיל) - "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן  - מזכיר ראשי".  במקום האישור המאמת את המסמכים, הוספה תניית הפטור, המבטלת את תקפותם של המסמכים: "העותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  
את התופעה הזאת הצגתי בכנסים בינלאומיים רבים בעשור האחרון.  ותמיד היא מעוררת השתאות. בית משפט עליון, הערכאה העליונה של המדינה, פוסקת: ■  רומן זדורוב רוצח, דינו מאסר עולם - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"... ■ רכושם ואדמותיהם של אלה ייגזלו - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".... ■  מתווה הגז ושוד מיליארדים מכספי הציבור - מתווה סביר - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"...   ■ מבקשי מקלט יגורשו באלפיהם לרואנדה, תוך סיכון חייהם, על סמך "הסכם" שלא היה ולא נברא - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"... 
עניין זה, והתופעות הסובבות אותו בנוגע ל"פברוק" הכתבים בבית המשפט העליון, היו במוקד דוחות שהוגשו לבדיקה התקופתית של ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם בשנים 2013 ו-2018.  דוחות נציב זכויות האדם של האו"ם שסיכמו את הבדיקות התקופתיות המתאימות כללו פסקאות האומרות "חוסר ישרה במערכות הכתבים" (2013), ו"ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

ובצדק פואטי, אותו עניין עצמו, תניית הפטור מבית מדרשו של אהרן ברק, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", הייתה גם טיעון מרכזי של השופטת העבריינית ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". אם להם מותר, למה לא לי? ותגובת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג באותו עניין עצמו הייתה: "נתלתה באילן גבוה" (החלטה 88/12/מחוזי ת"א)....   האילן הגבוה אליו מתייחס גולדברג הוא כנראה אהרן ברק... 
יש לציין שגם תופעה זאת, הנפקת כחבי בית דין, הנושאים תניית פטור, המבטלת את סמכותם, מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים.  גם כאן אין גאונות יהודית וגם לא חדשנות ישראלית. זאת תופעה מוכרת של בתי משפט מושחתים. לדוגמה, הוראות חוק העונשין של טקסס מפרטים שיטת מרמה זאת (החלטה שיפוטית הנושאת תניית פטור המבטלת את סמכותה) - כאחד מן המעשים המגדירים את עבירת "סימולציה של הליכי משפט" [Texas Penal Code - PENAL § 32.48. Simulating Legal Process]... או בעברית משפטית - ניהול הליכים למראית עין, או בעברית מדוברת - "פברוק" הליכי משפט...

אסתר חיות ו"תיק 1270" - גרסה נוספת של פרשת "בר-און חברון", ובמקביל - ערעור מורשת הפברוקים של אהרן ברק...
וכאן, מופע להטוטים נוסף בקרקס...  אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון הייתה מעורבת גם היא בפרשה שהיא העתק של "בר-און חברון", פרשה הידועה בשם "תיק 1270" - הניסיון למכור את משרת היועמ"ש להילה גרסטל תמורת חבריינות לשרה נתניהו.. 
 
מאידך, לאחר פרסום דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, בנוגע לישרתם המפוקפקת של כתבי בתי המשפט בישראל, הוסרה בדרך פלא בסביבות ה-07 ליוני, 2018, תחת כהונתה של אסתר חיות, תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  אולם האישור על ידי מזכיר/ה ראשי לא הוחזר על כנו...  יש פה כמובן חשש, שאסתר חיות מערערת את מורשתו של אהרן ברק בפברוק מערכת המשפט בישראל...

 
והדיון ה"חוקתי" מתבקש מאליו...
מאז "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק (המעשה הפירטי - על פי השופט האמריקאי הנודע ריצ'רד פוזנר), בית המשפט העליון שלנו הפך למומחה ל"עקרונות חוקתיים" ללא חוקה כלל. המצב היום, בקשר ל"פסקת ההתגברות", מוצג גם הוא על ידי בית המשפט העליון כ"משבר חוקתי"... וזה גם היה הרקע להערות הפומביות של אהרן ברק, שקרא לשופטים להתפטר...
אולם עניין אמתותם (האותנטיות) של כתבי בית דין, גם היא עניין חוקתי מן המעלה הראשונה.  העניין ברור ומובן מאליו - אין דרך לקיים את שלטון החוק, כשאי אפשר להבחין בין פסק דין אמתי, תקף, ובר-אכיפה לבין "טיוטה". 
העניין גם נובע מניסיון בן מאות שנים של פברוקים והונאות על ידי שופטים מושחתים באמצעות הנפקת כתבי בית דין למראית עין.
לדוגמה, עניין האותנטיות של כתבי בית דין מופיע בחוקה של ארה"ב בסעיף 4, חלק 1 [US Constitution Article 4 Section 1]. עניינים נוספים הנוגעים לאימות כתבי בתי המשפט נחקקו בין החוקים הראשונים של הקונגרס של ארה"ב, כולל חובתו ואחריותו של המזכיר הראשי לשמירה המצוינת של כתבי בית המשפט(היה חייב להפקיד ערבות כספית גבוהה עם מינויו) .
עניינים אלה גם נקבעו בבירור כבר לפני כמעט מאה שנה בפלשתינה-א"י, ב"דבר המלך במועצתו" - תקנות בתי המשפט - משרד רישום (1936).  שם הוגדרה חובתו של המזכיר (הפקיד) הראשי - "השמירה המצוינת של התיקים והפנקסים (הרישומים)".  אולם עניין מהותי זה בדיוק - החובה המוטלת על המזכיר בשמירה המצוינת של התיקים והרישומים -  בוטל תחת כהונתם של אהרן ברק וטומי לפיד בתקנות בתי המשפט -מזכירות - 2004 (שהחליפו את התקנות המנדטוריות).
אז אפשר להסביר כיצד המומחה למשפט חוקתי, "אבי המהפכה החוקתית", אהרן ברק, שיבש בכוונת מכוון וללא כל סמכות חוקית, את אמתותם של כל כתבי בית המשפט העליון, והפך אותם לבטלם מיסודם?  זאת בדיוק ליבת הלהטוטנות הקרקסית - "אבי המהפכה החוקתית", שניסה להציג את עצמו כחסיד זכויות האדם, השחית ללא תקנה את בית המשפט העליון בו זמנית...
מאמצים שנמשכו שנים, באמצעות פניות, שהוגשו לאהרן ברק, לבועז אוקון (בן טיפוחיו, ונושא כליו בפרשה זאת), ולנשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס ומרים נאור, וכן בקשות חופש המידע להנהלת בתי המשפט - העלו חרס בניסיון לתעד את זהותו של בעל התפקיד, הליך קבלת ההחלטות, והבסיס החוקי לשינויים תחת כהונתו של אהרן ברק בשנת 2002, שהפכו את כל החלטות בית המשפט העליון לטיוטות מפוברקות...
בימים אלה, מוגשות שוב פניות לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולמנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, ובקשות חופש המידע להנהלת בתי המשפט , בניסיון לתעד את זהותו של בעל התפקיד, הליך קבלת ההחלטות, והבסיס החוקי לשינויים באמתותם של כתבי בית המשפט העליון תחת כהונתה של אסתר חיות בסביבות ה-07 ליוני, 2018.
  
ולסיום - דבר אגדה: רמב"ם, המטרוניתא ורבנו אהרן ברק - "אבי כת הממזרים"
החלטות ופסקי דין כולם "כפוף לשינויי עריכה ונוסח", בלתי חתומים, ללא המצאה כדין? "ירידת הפורמליזם ועלייה בערכים"?  ואולי רק כת הממזרים???
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/08/2017-08-18.html

  Image result for ‫מטרוניתא‬‎ 
לפני כ-1000 שנה גר רבנו משה בן מיימון, הרמב"ם, בקורדובה שבספרד, והיה שם מקרה ידוע של מטרוניתא גרושה.
באה המטרוניתא הגרושה אל הרמב"ם וביקשה שיערוך לה קידושין.
אמר לה הרמב"ם - איני יכול לערוך לך קידושין עד שלא תביאי לי גט עשוי כהלכה.
בעלה לשעבר של המטרוניתא גר בגירונה, והיא, לאחר שנפרדה מבעלה, חזרה לבית הוריה בקורדובה.  
על כן, הגט נערך על ידי הרב הידוע מגירונה, רבנו אהרן ברק, באמצעות שליח.
הביאה המטרוניתא את כתב הגט של רבנו אהרן ברק לרמב"ם.
שאל אותה הרמב"ם - מניין היגיע לידייך?
אמרה לו - בידי שליח.
אמר לה - מה שמו? האם הביא אתו כתב שליחות?
אמרה לו - לא גילה לי מה שמו, ולא הביא אתו כל כתב שליחות.
אמר לה - הגט אינו חתום.
אמרה לו - השליח אמר, שרבנו אהרן ברק מגירונה שומר את המקור החתום אצלו, ואני מקבלת רק העתק בלתי חתום.
אמר לה הרמב"ם - מטרוניתא נכבדה, לא אוכל לערוך לך קידושין, כי אין זה גט עשוי כהלכה.
אמרה לו המטרוניתא - אבל רבנו אהרן ברק, מאור שופטי ישראל, פסק שזה פרוצדורלי ולא מהותי, ירידת הפורמליזם ועליית בערכים....
הסתכל הרמב"ם שוב באותו גט בלתי חתום של המטרוניתא מגירונה, ואז שם לב, שבתחתיתו מופיעה הערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
אמר הרמב"ם למטרוניתא: את בטוחה שאת גרושה? נראה לי ששלחו לך רק "טיוטה", כי כתוב פה שזה עדיין לא הנוסח הסופי.
אמרה המטרוניתא: כבוד הרמב"ם, אני מתפלאת עליך, שהרי אני רק אישה ואתה גדול בתורה. וכי לא שמעת על פסק ההלכה "המהפכה החוקתית" של רבנו אהרן ברק, גדול השופטים בכל הדורות?
אמר לה הרמב"ם: מה עניין שמיטה להר סיני?
אמרה לו המטרוניתא: מאז פסק ההלכה "המהפכה החוקתית" של רבנו אהרן ברק, כל הכתובות וכל הגיטין בגירונה אינם חתומים, ובתחתיתם ההערה "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
אמר לה הרמב"ם: מעולם לא שמעתי על פסק ההלכה "המהפכה החוקתית" של אותו אהרן ברק, אבל אם מה שאת אומרת נכון, נראה לי שיסד לכם שם כת של ממזרים...


Saturday, May 18, 2019

2019-05-18 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: די למלחמת הכנופיות -- עסקת חבילה!

הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: די למלחמת הכנופיות -- עסקת חבילה!
■ ■ ■
בצל האירוויזיון, נמשכה השבוע ההצגה הגדולה. הפקת תאטרון ילדים לחנוכה: הקואליציה המתגבשת מתכוונת להעניק לנתניהו חבריינות לשחיתות. ומנגד, מערכת החוק והמשפט המושחתת צועקת "הצילו!" והציבור, כמו הזאטוטים בהפקת התאטרון מעודדים צד זה או אחר. מערכת החוק והמשפט מסרבת להתמודד עם המציאות: הציבור התבגר ותוצאות הבחירות אכן מראות: רובו הגדול של הציבור מבין היטב:  מערכת המשפט מושחתת עד היסוד, ומה שמתרחש לפנינו הוא בסה"כ מלחמת כנופיות: כנופיית נתניהו ושות' מול כנופיית שלטון החוק. יש לנו משטר מושחת - אין כל ספק - והוא מושחת על כל זרועותיו. 
רוצים לתקן? אז בואו נלך על עסקת חבילה: נתניהו ושות', ורדה אלשייך, רות דוד, יעמדו לדין, ובתור בונוס- חקירת אמת של אסתר חיות והלה גרסטל בתיק 1270... מה שיוביל כנראה להעמדתו לדין של אביחי מנדלבליט גם -כן!
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/blog-post.html


אירועי השבוע מתרחשים כמובן כולם בצל האירוויזיון וננה בננה... 
ובמקביל, בהפקת התאטרון, נמשכים המהלכים בקשר לשימוע, לא שימוע, וחסינות לנתניהו.  צעקות שוד ושבר נשמעות מכל עבר... הלכה "הדמוקרטיה"...
אז בואו נפתח ונברך את כנופיית שלטון החוק: ברוכים הבאים לתאכלו את מה שבישלתם!
כבר 20 שנה לפחות, שיש לנו שרשרת של יועמ"שים שסוגרים תיקים לבכירים בצמרת המשטר, ומעניקים להם חבריינות [IMPUNITY] עם או בלי הסכמים קואליציוניים:

* פרשת בר-און חברון - אז המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו על מכירת משרד היועמ"ש.  לא פחות ולא יותר...  היועמ"ש שמונה - רוני בר-און, התפטר מתפקידו תוך 24 או 48 שעות, לאחר שפרטי הפרשה נחשפו בתקשורת.  אבל היועמ"ש שמונה במקומו - אליקים רובינשטיין הערכי, סגר את התיקים ללא העמדת איש לדין.

* פרשת רות דוד ורשות המסים - נמשכת כבר קרוב ל-20 שנה!  מערכת החוק והמשפט עומדת כחומה בצורה בהגנה על רות דוד, ומסרבת להעמיד אותה לדין על התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א.  מדובר שם לא רק במרמה, הונאה, שיבוש מהלכי משפט, אלא גם בקבלת טובות הנאה ושוחד.

* פרשת ורדה אלשייך - שופטת בישראל נתפסה בסדרת עבירות חמורות ומתועבות מאין כמותן, מרמה הונאה, הפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט.  ואז מה?  המערכת  עברה לסדר היום, ובהמשך, ורדה אלשייך מוזמנת על ידי משרד המשפטים להרצות לסטודנטים למשפטים, כאורחת כבוד...
* פרשת נבות תל-צור - רק בשבוע שעבר תהו בתקשורת לגבי האפשרות שעו"ד נבות תל-צור עבר "עבירה אתית"...  השאלה לגבי "עבירת אתיקה" ועורכי דין היא כמובן משעשעת, כשאחד מעורכי דינו המרכזיים של מר נתניהו, עו"ד נבות תל-צור, נתפס בעבר בהדחת העדה שולה זקן בפרשת הולילנד.  אז - הפרשה נחשבה "פרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה". היום היא נראית כזניחה...  אבל התנהלותו של עו"ד נבות תל-צור - הניסיון לשחד את שולה זקן שלא להעיד נגד אולמרט היא מה שמעניין אותנו כאן.  מר תל-צור לא הועמד לדין פלילי, לא ריצה עונש מאסר, וממשיך לעסוק בעריכת דין... וגם זה כמובן בחסות היועמ"ש ובג"ץ...
* פרשת תצהיר דר' חן קוגל - דינה זילבר, רחל שילנסקי, דורית יפרח-דרורי - ופרשת רומן זדורוב - גם שם העניין היה הדחת עד. אבל הפעם - על ידי פרקליטות בכירות בפרקליטות המדינה, ששינו את תצהיר העד המומחה דר' חן קוגל - ראש המכון הפתולוגי.  בפרשה מדהימה זאת, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן - שני הערכיים בצמרת מערכת אכיפת החוק, מנעו כל פעולה נגד הפרקליטות. למעשה, המציאו שני אלה דיבר חדש: "ענה ברעך עד שקר". ולא סתם - במשפט רצח!
ומה כתב בג"ץ בדחותו עתירה נגדם בעניין זה?
חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי, בבואו להחליט על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין...
כלומר, בג"ץ העניק סנדקאות מוחלטת ליועמ"ש וסירב לבדוק את התנהלותו!
פרשת תצהיר חן קוגל קשורה כמובן קשר ישיר להתנהלותה של כנופייית שלטון החוק בפרשת זדורוב, שגם אותה הציבור הרחב מבין היטב!
 
* פרשת תיק 1270 - אסתר חיות והילה גרסטל - השופטות הלה גרסטל ואסתר חיות היו מעורבות במה שנחזה כחזרה על אותו תרגיל עצמו מפרשת בר-און חברון - מכירת משרד היועמ"ש.  מה בדיוק קרה שם - לא נדע, כיוון שהפרשה לא נחקרה כראוי, תודות ליועמ"ש הערכי אביחי מנדלבליט. וגם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תרמה לעניין בערפול חושים נקודתי...   ובפרשת תיק 1270 חזינו תקדים במדינת ישראל - התקשורת לכל רוחב הקשת הפוליטית, קראה להתפטרותה המידית של נשיאת בית המשפט העליון!
מה שברור - בסופו של אותו תהליך, שכלל את הפניה להלה גרסטל, מונה מנדלבליט עצמו ליועמ"ש, מינוי שהיה בלתי סביר בעליל כבר אז.
ושוב, צריך להדגיש, שאין פה גאונות יהודית או חדשנות ישראלית.  כבר אפלטון, לפני כמעט 2,500 שנה, זיהה תהליכים כאלה, והסביר, שכשל מערכת החוק והמשפט הוא כשל סופני של שיטת המשטר.
והפתרון ההגיוני?  עסקת חבילה!
רוצים לתקן? אז בואו נלך על עסקת חבילה: נתניהו ושות', ורדה אלשייך, רות דוד, יעמדו לדין, ובתור בונוס- חקירת אמת של אסתר חיות והלה גרסטל בתיק 1270... מה שיוביל כנראה להעמדתו לדין של אביחי מנדלבליט גם -כן!

Friday, May 10, 2019

2019-05-11 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט - התפוררות חברתית וכשל שיטת המשטר

הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט - התפוררות חברתית וכשל שיטת המשטר
■ ■ ■
השבוע ציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות. במקביל נמשכה הפארסה בעניין "השימוע" וכתבי האישום נגד נתניהו. ובנוסף לכל אלה - ממשיכים ההליכים  סביב הקמת הקואליציה בראשות מר בנימין נתניהו - שהעיקרון המנחה בה הוא חסינות לעבריינות.  כל אלה יחד, יצרו השבוע אוסף אירועים שמדגימים היטב את המצב בו נתונה מדינת ישראל: התפוררות חברתית וכשל שיטת המשטר. 

צפו בווידאו: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218923770386646/?t=0
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-11.html

האירועים בהם נעסוק מקורם בשבוע האחרון, אולם אולי רצוי להתחיל עוד קודם - באירועים שסבבו את חקיקת חוק הלאום.  אירועים אלה הצביעו על חוסר הסכמה מוחלט בעניין עקרונת יסוד "חוקתיים".  ולמרות שהעניין - עקרון השוויון, כביכול עלה לפני השטח רק במסגרת חקיקת חוק הלאום. בית המשפט העליון פסק בעניין שוב ושוב בשנים שקדמו לכך. וכך כתב עוד לפני חקיקת חוק הלאום:


אירועי יום הזיכרון כללו כמובן את הסערה בקשר לקיום טקס יום-הזיכרון האלטרנטיבי, החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון למנוע את קיומו, החלטת בג"ץ להתיר את קיומו, והאירועים בשטח בעת קיום הטקס.... כולם לוו בביטויים של שנאה הדדית בולטת.
בהמשך, התנהל טקס הדלקת המשואות, וגם הוא לווה בביטויים של שנאה, לא רק נגד ראש הממשלה.
במקביל, נמשכה הבוקר הפארסה של "השימוע" לראש הממשלה על ידי ידידו הטוב, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, כשעורכי דינו של נתניהו הודיעו למנדלבליט שוב, שהם לא יקחו את חומרי החקירות, ולא יתחילו להתכונן ל"שימוע", כיוון שלא שולם שכרם. ובמקביל, ביקשו דחייה של מועד השימוע...  ולנוכח מחזה תעתועים זה, אנשי תקשורת רציניים עסקו בהתפלפלות: האם יש פה "עבירת אתיקה" של עורכי הדין?

השאלה לגבי "עבירת אתיקה" ועורכי דין היא כמובן משעשעת, כשאחד מעורכי דינו המרכזיים של מר נתניהו, עו"ד נבות תל-צור, נתפס בעבר בהדחת העדה שולה זקן בפרשת הולילנד.  אז - הפרשה נחשבה "פרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה". היום היא נראית כזניחה...  אבל התנהלותו של עו"ד נבות תל-צור - הניסיון לשחד את שולה זקן שלא להעיד נגד אולמרט היא מה שמעניין אותנו כאן.  מר תל-צור לא הועמד לדין פלילי, לא ריצה עונש מאסר, וממשיך לעסוק בעריכת דין... וגם זה כמובן בחסות היועמ"ש ובג"ץ...
אז עכשיו תוהים אם הוא עבר "עבירת אתיקה"?

בנוסף לכל אלה, שלח ח"כ יואב סגלוביץ' מכתב ליועמ"ש אביחי מנדלבליט. סגלוביץ' הוא כזכור ניצב בדימוס, ומי שהקים את להב 433  - היחידה למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. 
סגלוביץ' סיכם את המכתב כך:
ניהול מו"מ על חוק החסינות, כאשר עומדת כלפי נתניהו החלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, הוא ביצוע עבירה פלילית לאור יום בחסות הכנסת. "קחו תפקידים וכספים- תנו לי חסינות".  פניתי ליועמ"ש במכתב בבקשה לגלות מעורבות בנושא.
Image may contain: text
היה אפשר לצפות שיואב סגלוביץ', כאיש מקצוע בתחום השחיתות השלטונית והפשע המאורגן, יבין שאין בכוחה של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם המצב שלפנינו.
לפני כן, הוגשה עתירה לבג"ץ, שטענה שיש לאסור על נתניהו להקים את הקואליציה, עקב המצב בו עומדים מעליו שלושה כתבי אישום חמורים (בכפוף לשימוע).  כל זאת, מבלי לפסול את אפשרות הרכבת הממשלה ע"י חבר כנסת אחר של הליכוד.
שופטי בג"ץ העדיפו לדחות את העתירה על הסף. וזאת תוך התעלמות מוזרה מכתב החשדות המפליג בחומרתו אשר הוגש כנגד נתניהו ביחס לתיקי אלף ואלפיים ו-4000, ותוך התעלמות תמוהה מכול ההלכות המשפטיות שנפסקו בעניינם של דרעי, פנחסי, גנוסר, גפסו, ורוכברגר (בג"ץ 2848/19).
ובמקביל, אנו מתבשרים שהמשא ומתן הקואליציוני עוסק בצורות שונות בהן תובטח חסינות לנתניהו, ולהבטחת מימושה, גם פסקת התגברות של הכנסת על בית המשפט העליון...
אז בואו נבהיר את המצב מעבר לכל ספק:
לא רק שמערכת החוק והמשפט אינה מסוגלת להתמודד עם המצב שנוצר, מערכת החוק והמשפט היא גם זאת שגידלה וטיפחה את השחיתות השלטונית.
כבר 20 שנה לפחות, שיש לנו שרשרת של יועמ"שים שסוגרים תיקים לבכירים בצמרת המשטר. ולכן, אנשים כמו נתניהו הבינו שהם יכולים לפעול ללא חשש.
* נקודת ציון מרכזית אחת היא פרשת קו 300 בשנת 1984.  אז פוטר היועמ"ש שעמד על דעתו לגבי חקירת אמת של התנהלות ראשי השב"כ, שניסו, בין השאר לתפור תיק רצח לקצין בכיר ומוערך בצה"ל...
* נקודת ציון אחרת, קשורה יותר למצב היום, היא פרשת בר-און חברון בשנת 1997.  אז המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו על מכירת משרד היועמ"ש.  לא פחות ולא יותר...  היועמ"ש שמונה - רוני בר-און, התפטר מתפקידו תוך 24 או 48 שעות, לאחר שפרטי הפרשה נחשפו בתקשורת.  אבל היועמ"ש שמונה במקומו - אליקים רובינשטיין הערכי, סגר את התיקים ללא העמדת איש לדין.
כמובן, שאי אפשר להזכיר את פרשת בר-און חברון, מבלי להזכיר את פרשת תיק 1270, בו היו מעורבות השופטות הלה גרסטל ואסתר חיות, במה שנחזה כחזרה על אותו תרגיל עצמו - מכירת משרד היועמ"ש.  מה בדיוק קרה שם - לא נדע, כיוון שהפרשה לא נחקרה כראוי, תודות ליועמ"ש הערכי אביחי מנדלבליט. וגם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תרמה לעניין בערפול חושים נקודתי...   ובפרשת תיק 1270 חזינו תקדים במדינת ישראל - התקשורת לכל רוחב הקשת הפוליטית, קראה להתפטרותה המידית של נשיאת בית המשפט העליון!
מה שברור - בסופו של אותו תהליך, שכלל את הפניה להלה גרסטל, מונה מנדלבליט עצמו ליועמ"ש, מינוי שהיה בלתי סביר בעליל כבר אז.
כך או כך, ברור שמשרד היועמ"ש הוא גורם מרכזי בכשל מערכת החוק והמשפט בישראל, וכשל שיטת המשטר.
גם מומחים חיצוניים רואים את המצב כך:
על פי דיווחי תקשורת, ארגון OECD העלה כבר לפני יותר מ-10 שנים את פירוק משרד היועמ"ש כתנאי לקבלת ישראל לארגון.  הסיבה - חשש ברור שישראל לא תקיים את התחייבויותיה, בפרט בענייני האמנה למניעת שוחד, עקב מבנה משרד היועמ"ש בישראל...
כמובן, שבדיעבד אפשר לומר שהמומחים צדקו - פרשת הצוללות מדגימה היטב את כשל מערכת החוק והמשפט בפרשת שוחד בינלאומית, שאופפת את מר נתניהו מכל צדדיו, אך חקירתה מוכשלת באופן  שיטתי על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט.

אולם הכשל הוא לא של משרד היועמ"ש לבדו.  אפשר לראות את כשל מערכת החוק והמשפט ככשל תלת-ראשי:
א) משרד היועמ"ש
ב) לשכת עורכי הדין.
ג) השופטים.
על לשכת עורכי הדין לא ארחיב כאן. הדברים ידועים היטב.
אולם על תרומת השופטים למצב צריך להרחיב.
קודם כל: ב-70 שנות המדינה לא הורשע אף שופט על עבירות במילוי תפקידו  -לדוגמה - הונאה, מרמה והפרת אמונים. וכמובן, אף שופט או שופטת לא נידון למאסר.  אבל מועמדים מתאימים יש לנו בשפע.  הדוגמה הבולטת היא כמובן השופטת ורדה אלשייך.  בפרקליטות - הדוגמה הבולטת היא רות דוד כמובן...
 

בנוסף, אי אפשר לבקר את התנהלות היועמ"ש אביחי מנדלבליט בעניין פרשות השחיתות של נתניהו, מבלי לציין שבג"ץ עוסק באופן קבוע ומוצהר בסנדקאות בלתי מוגבלת של היועמ"ש, ללא הבדל כמה הזויה התנהלותו של מנדלבליט.
בפרשות נתניהו, לדוגמה, בג"ץ אישר את המשך הפגישות ב-4 עיניים של מנדבליט ונתניהו.   יועמ"ש קודם, מיכאל בן-ארי, אמר שפגישות כאלה ב-4 עיניים בין ראש הממשלה ליועמ"ש לא היו סבירות בתקופתו כלל. תמיד נכחו בפגישות "רפרנטים" לנושאים שנדונו בפגישה...  אבל בג"ץ העמיד את מנדלבליט מעל לכל אפשרות של התנהלות בלתי ראויה או עבריינית, או אפילו חשש שייכשל בשגגה במצבים כאלה.
בעתירות החוזרות נגד היועמ"ש, בג"ץ חזר והכריז על עמדתו זאת לגבי היועמ"ש - זאת לנוכח הכשל הברור בהתנהלות משרד היועמ"ש...
אחד מפסקי הדין הבולטים מסוג זה היה דווקא בפרשת רומן זדורוב - שגם היא מייצגת כשל כללי של מערכת החוק והמשפט...
גם שם העניין היה הדחת עד. אבל הפעם - על ידי פרקליטות בכירות בפרקליטות המדינה, ששינו את תצהיר העד המומחה דר' חן קוגל - ראש המכון הפתולוגי.  בפרשה מדהימה זאת, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן - שני הערכיים בצמרת מערכת אכיפת החוק, מנעו כל פעולה נגד הפרקליטות. למעשה, המציאו שני אלה דיבר חדש: "ענה ברעך עד שקר". ולא סתם - במשפט רצח!
ומה כתב בג"ץ בדחותו עתירה נגדם בעניין זה?
חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי, בבואו להחליט על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין...
כלומר, בג"ץ העניק סנדקאות מוחלטת ליועמ"ש וסירב לבדוק את התנהלותו!

יחד עם זאת, צריך להבין שאין פה גאונות יהודית של סדרת היועמ"שים סוגרי התיקים - בר-און, רובינשטיין, מזוז, ויינשטיין ומנדלבליט...  צריך להבין שגם אין פה חדשנות ישראלית של שופטי בית המשפט העליון ברק, בייניש, גרוניס, נאור או חיות...
כך בדיוק נראה משטר מושחת טיפוסי. חברי כנופיית השלטון יוצרים לעצמם "חבריינות" - IMPUNITY - חסינות בדויה לעבריינות. משם והלאה - אין כל סיבה לעצור באדום... 
התופעה תוארה יפה על ידי השופט הפדרלי האמריקאי מרק וולף, נשיא בית המשפט הפדרלי בבוסטון, מסצ'וסטס. וולף היה בעברו תובע לענייני שחיתות ופשע מאורגן.  הוא עסק בעניינים שהיו קשורים למאפיה האירית בבוסטון, ושחיתות מערכת החוק והמשפט בטיפול במאפיה.

בקיצור: כל מומחה חיצוני לקרימינולוגיה ולשחיתות שלטונית, שיבחן את המצב בארץ, יגיע ללא ספק למסקנה שלמערכת החוק והמשפט תפקיד מרכזי בטיפוח השחיתות השלטונית ומיסודה.
ויש גם מומחים מקומיים שמכירים במצב: שוב, משום מה, הביטוי הישיר ביותר למצב זה מגיע דווקא מפרשת רומן זדורוב... שם כתב פרופ' מוטה קרמניצר:


ושוב, צריך להדגיש, שאין פה גאונות יהודית או חדשנות ישראלית.  כבר אפלטון, לפני כמעט 2,500 שנה, זיהה תהליכים כאלה, והסביר, שכשל מערכת החוק והמשפט הוא כשל סופני של שיטת המשטר.

אם ננסח את סיכום המצב אחרת: כבר לקראת הגיעה לגיל 70, סבלה מדינת ישראל מתופעות חמורות של כשל שיטת המשטר והתפוררות חברתית.  

יחד עם זאת, צריך להבין, שכשל שיטת המשטר והתפוררות חברתית אינם גורמים בהכרח לחוסר יציבות של המשטר. נהפוך הוא!
משטר תקין דורש תפקוד ראוי של איזונים ובלמים - שיווי משקל בלתי יציב. במשטר מושחת - אבדו האיזונים והבלמים, ונוצר ריכוז כוח שהוא מוקד השחיתות. התוצאה היא שיווי משקל יציב מאד.. לכן, משטר מושחת קשה מאד לתיקון...

לאן כל זה מוביל?  
קשה לתת תחזית אופטימית.  ובנוסף - הדיון כאן, כמעט כולו עסק בעניינים משפטיים שנוגעים לשיטת המשטר ותפקוד מערכת החוק והמשפט.  לא התחלנו אפילו בדיון בתהליכים שצריך לראות בהם התפוררות חברתית...

Saturday, May 4, 2019

2019-05-04 הסקירה השבועית של שחיתות מערכת החוק והמשפט: לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים - סיכום ביניים

הסקירה השבועית של מערכת החוק והמשפט: לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים - סיכום ביניים
השופטים מנסים להפוך את לורי שם-טוב למקרה לדוגמה - למען יראו וייראו. זהו חלק ממסע מתוזמר ללדיכוי הביקורת על שחיתות השופטים ומערכת המשפט, ולדיכוי חופש הביטוי ברשתות. בסופו של דבר, מרוב חכמה, השופטים והפרקליטות נפלו במלכודת שהכינו, עלו על עץ גבוה ונאלצו לרדת ממנו בבושת פנים...
צפו בווידאו בפייסבוק: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218867855548810/?t=0
הערה: השידור החי זכה כבר בזמן השידור ליותר מ-600 צפיות. על פי מה שלמדנו בדיוני המעצר של לורי שם-טוב - הם מודדים את המסוכנות על פי מספר הצפיות, הלייקים והשיתופים. לכן, מדובר פה במסוכנות ברמה גבוהה במיוחד!
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-15.html







השבוע עמד כמובן בסימן שחרורה של לורי שם-טוב - הדיון ההזוי אצל גרוסקופף בעליון ביום רביעי - מחזה בשלוש מערכות. שם התביעה הודיעה בגלוי לראשונה: "המעצר הוא פוליטי, והיא ממשיכה להביע את עמדותיה"... הרי זה מה שאנחנו אמרנו מהיום הראשון - לורי שם-טוב - אסירה פוליטית. הייתה הצעקה הנוקבת על גרוסקופף באמצע הדיון: "אושוויץ עבר לישראל. תשחררו אותה כבר". והייתה המחאה בכניסה לבית המשפט העליון, ועוד...
ואז, ביום חמישי בלילה - המסיבה הפרועה בחניה של כלא נוה תרצה...
בקיצור: השופטים והפרקליטות טיפסו על עץ גבוה, ונאלצו לרדת משם בבושת פנים...

זכרונות אישיים
אני זוכר היטב את יום המעצר. נפגשנו אז בבית המשפט בת"א בקשר לדיון בצו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת מטעם רקפת רוסק עמינוח נגד פורת. אח"כ שמעתי, שביציאה עצרו את מוטי שוטרים סמויים, ובלילה גם את לורי.
למחרת בבוקר הלכתי לדיון הארכת המעצר הראשון. רצו שמועות - שמי שיילך לדיון, ייעצר. אכן, היו שם רק אנשים ספורים, ורוב הנוכחים היו שוטרים במדים באזרחי, ומשמר בתי המשפט. זה לא הפריע לעו"ד שחר שוורץ (אותו לא היכרתי עד אז) להתנהג כאילו הוא בעל הבית בבית המשפט, וגם לתקוף אותי פיזית... בסוף אותו דיון, או הדיון הבא, אצל עלאא מסארווה, הדפיסו פרוטוקול בסוף הדיון. לורי ראתה בעיני הנץ מתא העצורים שעל הפרוטוקול הוטבע חותם מים כוזב "דלתיים סגורות". לורי מיד דרשה ממסארווה להסיר את החותם הזה - סוג של "חיסיון" מפוברק. ויש לציין לזכותו של מסארווה (בניגוד לשופטים כמו בני שגיא ועופר גרוסקופף) שהוא מיד הסיר את ה"חיסיון" המפוברק.
מיד התחלתי לפרסם דוחות מההליכים. פעילי מחאה התנגדו - אמרו לי שלורי פרסמה דברים חמורים נגד שופטים ועובדות סוציאליות (אף פעם לא טרחתי לקרוא את הבלוגים, וזה גם לא עניין אותי). ופעילי מחאה עד לחודשים האחרונים כאילו לא מבינים שהעניין פה הוא לא ההתנהלות של לורי, אלא ההתנהלות של מערכת החוק והמשפט - הפרות חמורות ושיטתיות של זכויות האדם היסודיות של כולנו. דיקטטורה שיפוטית למהדרין!
וכמה פעמים התבקשתי באירועי מחאה, לא להזכיר את לורי ולא לדבר בפומבי על הפרשה?
מההתחלה, במשך שנתיים, העברתי באופן קבוע ושיטתי כתבי בית דין ודיווחים מההליכים לאוסף של "משפטנים בכירים". כמה מהם התפלאו גם כן בהתחלה, מדוע אני תומך באישה הנאשמת ב"טרור רשתי", ו"סחיטה באיומים". אבל שוב, אני עוסק בזכויות האדם, ובהפרות של זכויות היסוד על ידי מערכת החוק והמשפט...
בהמשך, העברתי ל"משפטנים בכירים" העתקים של בקשות שלורי כתבה בעצמה והגישה מהכלא. התחילו לשאול אותי: מי כותב עבורה? הסברתי להם שלורי כותבת בעצמה. ליתר ביטחון ביררתי עם משה, והבהרתי להם, שאין ללורי השכלה מעבר להשכלה תיכונית, ובוודאי שאין לה השכלה משפטית.
ואז המשיכו השאלות: איך היא מצליחה להפיק את הבקשות והעררים מהכלא ולהגיש אותם. הסברתי להם שעיקר העבודה נעשה עם בן הזוג - משה שלם, בטלפון, ומשה, נהג מונית במקצועו, הוא זה שמדפיס, מפרמט, מגיש ועוקב אחרי התיקים...
לאט לאט, במהלך השנתיים, השתנתה התודעה הציבורית. פתאום ברור ומובן לכל, בפרט לאחר המאמר של פרופ' בועז סנג'רו: "הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים".
הפרשה כולה הפכה לכתב אישום חמור נגד מערכת החוק והמשפט בישראל.

היה שבוע מרגש, אז תרשו לי, כיון שאינני פרגית, להוסיף עוד זכרונות קשורים: וזאת גם לא הפעם הראשונה. לפני 9 שנים ישבתי בבית קפה בברלין, רוזה לוקסמבורג פלאץ, וההודעות והברכות התחילו להגיע - ריצ'רד פיין השתחרר לאחר 18 חודשים במעצר מבודד! צריכים להבין - אין פה גאונות יהודית וגם לא חדשנות ישראלית. שיטות ההתעללות שראינו בפרשת לורי שם-טוב הן אותן שיטות בדיוק שמפעילים שופטים במקומות אחרים נגד אלה שמבקרים אותם וחושפים את שחיתותם.
במקרה של ריצ'רד פיין- תובע פדרלי בדימוס, עורך דין מוכשר ומבריק - הוא חשף שכל השופטים בלוס אנג'לס לקחו שוחד - 50,000 דולר לשופט לשנה במשך 10 שנים. (תמיד שואלים אותי - למה אתה אומר שכל השופטים מושחתים? כאילו שזה משהו יוצא דופן...) בהמשך, מושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר חתם חנינות מפוברקות לכל השופטים, והשריף תפס את ריצ'רד פיין והכניס אותו למעצר- ללא צו מעצר אמתי. אח"כ - ניסו לכפות עליו סנגור ציבורי. הוא סירב בתוקף. ניסו למנוע ממנו נייר ועט - אז הוא הכתיב את הבקשות בטלפון לחבר, וכו' וכו'...

אז מה בעצם קרה כאן?
נתחיל מהיסוד: לורי עסקה במחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ולקיחת ילדים מהוריהם. מה שמתרחש בבתי המשפט לענייני משפחה הוא מתועב. שופטים ושופטות מושחתים ומושחתות מאחורי הדלתיים הסגורות...
לאחר המעצר: במשך שנתיים וחודשיים, המערכת כולה מהדהדת את עצמה, ומשכנעת את עצמה שלורי שם-טוב "אויבת המדינה מס' 1", "יותר מסוכנת מדומראני, יותר מפחידה מקסטיאל", חייבת פיקוח אנושי כפול, צמוד 24/7, ובנוסף גם איזוק אלקטרוני. עכשיו - פתאום כל זה אינו נחוץ, ואין מסוכנות?
הסיפור יותר מורכב: השופטים והתביעה מצאו להם מצב מושלם לדעתם: לורי תהיה במעצר, בתנאים קשים. לורי תהיה במעצר, ובגלל כל מיני אי הבנות עם שב"ס, תימנע ממנה הגישה לחומרי הראיות...
בדיון ביום רביעי היא חזרה והזכירה שאפילו את כתב האישום המתוקן, שהוגש כבר מזמן, אין לה בכלא. במקביל, בית המשפט ימנה לה סנגורים ציבוריים משת"פים, שיסננו את הבקשות, כדי לא להיראות "לעומתיים" או "מתעמתים" יותר מידי עם בית המשפט - כי לפי התיאוריה שלהם - סנגור נרפס הוא סנגור מושלם... ובדומה, גם יסננו את הטיעונים...
ובנוסף, ינהלו משפט על פי נוהל "שברו את הכלים" - בו לא מגלים מראש מי יהיו העדים...
וכמו כן, יסמנו בכזב את הדיונים "דלתיים סגורות" - כדי שהתקשורת לא תדווח.
וככה יחסלו אותה מתחת למכ"ם.
זה לא עבד!
בראש ובראשונה, כי לורי לא נכנעה, ולא הסכימה לקבל את הייצוג המשת"פי של הסנגוריה הציבורית. לורי המשיכה להגיש בעקשנות, בעזרת משה, בקשות ועררים.
כפי שלורי עצמה הסבירה בדיון הקודם בעליון - שיעור ההצלחה שלה היה גדול יותר מזה של הסנגוריה... וזה כמובן אומר דרשני - מצב שעצירה בתנאים קשים, ללא השכלה משפטית, מצליחה יותר מהסנגוריה הציבורית. וזה כולל כמובן את ההליכים שהביאו לשחרור השבוע. אם זה היה תלוי בסנגוריה - דבר מכל זה לא היה קורה בכלל.
בהמשך, בני שגיא ואברהם היימן המציאו "הסדר" - לפיו לורי תהיה מיוצגת, אבל תהיה לה "מכסה" של שלוש בקשות בחודש. זהו מצב מצחיק, "קרקס הפשפשים" בהתגלמותו. ה"הסדר" הזה יצר מצב שלורי והסנגוריה טוענים אחד נגד השני כל הזמן. והתביעה טוענת פעם עם לורי נגד הסנגוריה, ופעם עם הסנגוריה נגד לורי. השופט אלכס שטיין בעליון בסוף הסביר להם - זהו דבר שלא נשמע כדוגמתו בבית משפט כשיר...
התפטרות סדרת הסנגורים הציבוריים כתוצאה מכל התנאים האלה, הביאה את ההליך הפלילי לעצירה מוחלטת. פתאום היה ברור ששום דבר לא זז חצי שנה ויותר...
במקביל, למרות ההאפלה התקשורתית, לאט לאט התפתחה תודעה בקרב הקהילה המשפטית בישראל של מה שמתרחש כאן. הפעולות של פרופ' בועז סנג'רו היו קריטיות. סנג'רו כתב: :"לשחרר את לורי שם-טוב מיד! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!". כלומר, סנג'רו הפך עליהם את השולחן -- המשך המעצר של לורי הפך פתאום לכתב אישום נגד השופטים עצמם!
במקביל, היה גם מכתב של עו"ד דן יקיר מאגודה לזכויות האזרח לאסתר חיות. האגודה מחתה על פרשה שקשורה ללורי שם-טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי. זהו עניין שעוד נחזור אליו כנראה במהלך המשפט. האגודה סיכמה את המצב: "פוזננסקי זיהמה את ההליך השיפוטי". כלומר, גם דן יקיר הפך עליהם את השולחן -- ההתעללות בלורי הפכה לכתב אישום נגד השופטים עצמם!
בסופו של דבר, נוצר מצב שהשופטים היו צריכים לרדת מהעץ עליו טיפסו, וזה לא היה קל...
בפרט יש לציין ברחמים את הצמד חמד מתביעה המשטרתית ת"א - מרב גבע ואלירן גלילי. קודם הפילו עליהם את כל העבודה המלוכלכת, ועכשיו - עשו מהם סמרטוט רצפה... בדרך, גם נאלצו לזרוק לפח את כל ההחלטות של היימן, שוהם, ברון, ועוד - אוסף שופטים מכובדים...

אז למי מגיע הקרדיט על השחרור?
■ בראש ובראשונה ללורי, כמובן.
■ למשה שלם שניהל את העניינים בכישרון רב.
■ לפעילים שלא הרפו.
■ לפרופ' בועז סנג'רו ו-9 האחרים שחתמו אתו על מכתב המחאה בקריאה: "לשחרר את לורי שם-טוב מיד! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!".
■ האגודה לזכויות האזרח - שכתבה מכתב מחאה לאסתר חיות בעניין לורי שם-טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי - "זיהמה את ההליך השיפוטי" - עניין שעוד נחזור אליו בוודאי במהלך המשפט.
■ שרון שפורר האגדית, וגיל רונן ז"ל...

ואת מי צריך לזכור לדיראון?
■ את השופטים - שפעלו במשך שנתיים בצוותא חדא ככנופיה - מהשלום, דרך מחוזי ת"א, מחוזי מרכז והעליון. זאת לא הייתה גחמה של שופט אחד או שניים.
■ את הסנגוריה הציבורית - כולל עו"ד גיל פרידמן. הרי הם לא הסכימו להגיש בכלל בקשה לשחרור, ולא ערר לעליון. צריך להבין שהתנהלות הסנגוריה הציבורית במקרה של לורי שם-טוב אינה חריג. ראינו את הסנגוריה הציבורית עוסקת בהונאה סדרתית בפרשת רפי רותם, וגם בפרשת רומן זדורוב יש לה חלק נכבד במצב... ולא מדובר בסנגור זה או אחר. מעורבים בהתנהלות הזאת הבכירים בסנגוריה הציבורית, כולל אלקנה לייסט, הסנגור הציבורי המחוזי ת"א (סוף סוף הוא לא "בפועל") והסנגור הארצי יואב ספיר.
■ את התקשורת הזנותית - בפרט ירון לונדון - הפרופגנדיסט הלאומי.

ומה הלאה?
עכשיו, כשיש הסכמה של הרשויות שלורי שם-טוב היא מקרה של רדיפה פוליטית, חייבים להמשיך להיאבק על זכויות היסוד: הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.
■ משפט פומבי - רבים טועים וחושבים שמשפט פומבי מסתכם ב"דלתיים פתוחות". לא כך המצב. משפט פומבי כולל גם את פומביות הכתבים כדין. השופטים, כולל גרוסקופף בעליון, מפעילים לאורך כל הדרך "חיסיון" מפוברק ברמות שונות על התיקים של לורי. מאיפה החוצפה? ההתנהלות הזאת היא סממן יסודי של דיקטטורה! חייבים להמשיך ולמחות על כל הפעלה של חיסיון ברמה כלשהי שאינה על פי דין.
■ הליך ראוי - ההפרות של ההליך הראוי בפרשה רבים וחמורים. החל בהחזקה של מוטי במעצר במתקן כליאה בלתי חוקי- בור שחור במרתפי סלמה, בכדי לסחוט הודאות. בהמשך התביעה והשופט בני שגיא עסקו במרמה חמורה בעניין פיברוק כתב האישום: בתיק נרשם כתב אישום אחד, ולנאשמים במעצר נמסר מסמך אחר. כשתפסנו את בני שגיא על חם, הוא הכריז מעל הדוכן שקר מופתי: זה שמסמך אחד הוא בן 52 עמודים, והאחר בן 64 עמודים - לא אומר שאינו אותו מסמך..
בחודשים האחרונים בני שגיא מנהל את המשפט על פי נוהל "שברו את הכלים" - ללא תכנית משפט, וללא הודעה מראש מי יהיו העדים עד לרגע האחרון. מאיפה החוצפה?
חייבים להמשיך ולמחות על כל הפרה של יסודות ההליך הראוי.

והתמונה בגדול
הפרשה החלה כמחאה חסרת תקדים נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. הפרשה המשיכה במעצר חסר התקדים של לורי. והמשפט יציג שאלות חסרות תקדים בעניין ראיות אלקטרוניות.
אין לי ספק שלורי שם-טוב הפכה לדמות היסטורית בתולדות מערכת המשפט בישראל.

סרטונים נוספים מהשבוע: 
2019-05-02 החגיגה בחניה בנווה תרצה א'
https://www.facebook.com/or.baroch/videos/2589519514410575/?t=23
2019-05-02 החגיגה בחניה בנווה תרצה ב'
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216268381759494/?t=0
2019-05-02 החגיגה ברוטשילד לפני הנסיעה לנווה תרצה 
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216267598939924/?t=0
2019-05-01 הפגנה בכניסה לבית המשפט העליון בזמן ההפסקה בדיונים על השחרור
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216255583759552/?t=501