2025-02-05 רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה - צמרת עולם המשפט הישראלי, או צמד העוסק בהטעיה משפטית תחת דגל כוזב של החוק?

רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה -  צמרת עולם המשפט הישראלי, או צמד העוסק בהטעיה משפטית תחת דגל כוזב של החוק?

במערכת משפט בה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית (גולדפריינד) עסק במרמה בהליכי משפט, מה לנו כי נלין על אלה?

  

           עו"ד רחל בן-ארי                השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד יואב סלומון               

 פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                  אבניאל, סלומון ושות'        

"90 שנות מצוינות משפטית"                                                                               "רב מוניטין"  

              

 
תמונות | פרשת בן עמי אנדרס והדפים המקושקשים -- רחל בן ארי במיטבה. רחל בן ארי היא לא אפי נוה! 

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-05-90.html

___

ד"ר יוסף צרניק הגיש בקשה להחלטה שיפוטית של השופטת הילה גורביץ עובדיה, המורה לעורכי הדין רחל 

בן ארי ויואב סלומון לחדול ולהימנע מכל התקשרות עם מר דוד אנדרס לעניין שמאות מיטלטלין וכן מכל

הפרה אחרת של הסכם החלוקה בין הזוכים, שכן התנהלותם נחזית כהטעיה רבת רבדים.

הגשת הבקשה הייתה כמובן עניין פורמלי בלבד... שכן, ההטעיה מתבצעת על ידי הצמד, רחל בן ארי

והילה גורביץ עובדיה יד ביד... בית משפט של מדינת ישראל שהפך לזירת עבריינות...

לאחר פטירת רבקה שמי צרניק ז"ל נותר עיזבונה, עיזבון לא גדול ולא מסובך. העיזבון כולל דירת מגורים

 בחיפה, חשבונות בנק ומיטלטלין. על פי צוואתה העיזבון אמור להתחלק באופן שוויוני בין שלושת בניה.

לאחר משא ומתן בין באי כוחם של שלושת הזוכים -- עורכי הדין רחל בן ארי, יואב סלומון ויאיר שיבר,

 חתמו שלושת הזוכים באוגוסט 2023 על הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה, לקיום צוואתה

 של אמם ז"ל.

 

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון התמנו על פי בקשתם לנאמנים לביצוע ההסכם ושכר טרחתם אף נקבע

 בהסכם. ההסכם כלל גם סעיף האוסר על כל תביעות בין הצדדים, פרט לתביעות לביצוע ההסכם כנגד מי

 שהפר את ההסכם. באשר לדירת המגורים, בהסכם נקבע ששמאי יבצע הערכה והדירה תימכר. באשר

 למיטלטלין, שכללו יצירות אמנות, בהסכם נקבע ששמאי יבצע הערכה והמיטלטלין יחולקו בין הזוכים או

 יימכרו. 

בדצמבר 2023 קיבל ההסכם  את אישור בית המשפט בחיפה, מידי השופטת הילה גורביץ עובדיה, לאחר

שעו"ד רחל בן ארי הגישה את ההסכם לאישור בשם שלושת הזוכים, שייפו את כוחה לעשות כן. 

אולם כבר בפברואר-מרץ 2024 חדלו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מביצוע ההסכם, בתואנה שייפויי

הכוח שקיבלו אינם מספקים, והם דרשו להתמנות כמנהלי עיזבון...

ביוני 2024 הגישו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון תובענה נגד הזוכה יוסף צרניק כבקשה למינוים

כמנהלי העיזבון. עורכת הדין רחל בן ארי כתבה שהתובענה הייתה יוזמה משותפת שלה ושל עו"ד יואב

 סלומון. אולם בבית המשפט נרשם מרשו של עו"ד סלומון - מר אורי צרניק - כתובע, בעוד מרשה של עו"ד

 רחל בן ארי - מר דרור צרניק - נרשם כנתבע. יחד עם זאת, כבר בכתב הטענות הראשון נרשמו עו"ד רחל בן

ארי ומרשה כמי שהסכימו לבקשה.

 כתב הטענות הראשון - הבקשה למינוי מנהלי עיזבון - היה משובש  למשעי. נעדרו ממנו תצהיר, ייפוי כוח

 מתאים מטעם התובע והזמנה לדין, ולא נמצאה בו מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה. 

כמו כן, לא נמצא כל מסמך או רישום בתיק המראה שכתב הטענות הראשון נבדק ואושר על ידי המזכיר

המשפטי כנדרש בדין. השופטת הילה גורביץ עובדיה נקטה בצעדים משונים ומחשידים לסיכול פניותיו של

ד"ר יוסף צרניק למזכירות בניסיונותיו להבהיר את הליך קבלת כתב הטענות הראשון לרישום. 

קבלתו לרישום של כתב הטענות הראשון הייתה מלווה באירוע מצער... עו"ד יואב סלומון הגיש לבית

המשפט הסכמה כביכול מטעם ד"ר יוסף צרניק, ללא הסכמתו וללא ידיעתו של האחרון... ההסכמה ניתנה

לעו"ד יואב סלומון על ידי בא כוחו של ד"ר יוסף צרניק, עו"ד יאיר שיבר, שהסתיר ממרשו אפילו את עובדת

הגשת הבקשה, פתיחת תיק בית המשפט וקבלת ההמצאה של כתב הטענות הראשון... עו"ד יואב סלומון 

טען כי ידו לא הייתה במעל. ד"ר יוסף צרניק משך את הסכמתו. כמו כן סיים את ייצוגו על ידי עו"ד  יאיר  

שיבר.

לאחר האירוע המצער התברר לד"ר יוסף צרניק כי מציאת ייצוג הולם וראוי הפכה לבלתי אפשרית,

אולם דווקא עו"ד יואב סלומון והשופטת הילה גורביץ עובדיה נחזו כמי שאבדו נכס חשוב עם סיום הייצוג 

על ידי עו"ד יאיר שיבר... 

למקרא כתב הטענות הראשון, הודיע ד"ר יוסף צרניק לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי בלתי סביר

בעליל כי ראשי שני משרדים בעלי שם בחיפה, האחד "90 שנים של מצוינות משפטית" (רחל בן ארי) והשני

"רב מוניטין" (יואב סלומון) הוציאו מתחת ידיהם כתב טענות ראשון משובש שכזה לתכלית שהיא ניהול

הליך תקף ותקין של מדינת ישראל, בו ייעתר בית המשפט לבקשתם. יתר על כן, בלתי סביר בעליל כי ראשי

שני משרדים בעלי שם בחיפה, הוציאו מתחת ידיהם כתב טענות ראשון משובש שכזה מתוך ציפיה שיתקבל

לרישום לאחר שיעבור בדיקה תקינה ותקפה של המזכיר המשפטי. ד"ר יוסף צרניק הבהיר לעורכי הדין רחל

 בן ארי ויואב סלומון כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לנהל הליכי

 משפט למראית עין".

בכתב הטענות הראשון הכריזו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי מטרת המינוי היא ביצוע הסכם

החלוקה וקיום ההסכמות בין הזוכים שנרשמו בהסכם.

יומיים לאחר תחילת ההליכים (18.6.2024) הודיע עורך הדין יואב סלומון, ועו"ד רחל בן ארי הצטרפה אליו 

מספר ימים אחר כן, כי אין בכוונתם לבצע את הסכם החלוקה ככתבו וכלשונו, אלא לנהל "ביצוע בקירוב".

כפי שהסביר עו"ד יואב סלומון, מקורה של דוקטרינת הביצוע בקירוב הוא בדיני היושר המעוגנים בעיקרון

תום הלב. לפי פרשנותם המשפטית של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, "ביצוע בקירוב" במקרה זה

משמעו הוא מינוי מנהלי עיזבון, וככל שהזוכה יוסף צרניק ימשיך להיות בלתי מיוצג - ההתייחסות אליו

תהיה כבעל מעמד של זוכה נעדר שאינו מיוצג כדין לפי סעיף 110 (ג) לחוק הירושה. כלומר זכותו לעמדה

עצמאית, אוטונומית, תופקע על ידי עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון ובית המשפט. 

  

למקרא הודעותיהם של עורכי הדין רחל בן ארי (24.6.2024)  ויואב סלומון (18.6.2024) בדבר תוכניותיהם

החדשות הודיע ד"ר יוסף צרניק לבית המשפט כי הודעות אלה נחזות כהגשת כתב תביעה מתוקן, אך שלא

 על דרך סדר הדין. יתר על כן, בלתי סביר בעליל כי ראשי שני משרדים בעלי שם בחיפה, האחד "90 שנים 

של מצוינות משפטית" והשני "רב מוניטין" נתנו בתום לב את פרשנותם המשפטית בדבר "ביצוע בקירוב",

שכן הפרשנות שנתנו היא חסרת שחר ופוגענית...

פחות מחודש לאחר תחילת ההליכים, הגיש עו"ד יואב סלומון את טרונייתו לשופטת הילה גורביץ עובדיה:

הנתבע ד"ר יוסף צרניק "מסתיר מעיני בית המשפט הנכבד" את עמדתו האמתית - כי ההליכים בתיק הם

הונאה מיסודם... 

השופטת הילה גורביץ עובדיה השתיקה את עו"ד יואב סלומון, שלא הבין את עיקרון היסוד בניהול מרמה

כלפי בית המשפט: בבית התלוי אין מזכירים את החבל!

[הרושם הכללי הוא שהתפקיד של הובלת המרמה גדול ממידותיו של עו"ד יואב סלומון. הליהוק הכושל

של עו"ד יואב סלומון לתפקיד זה נועד כנראה להשאיר את עו"ד רחל בן ארי מאחורי הקלעים.]  

 

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון זכו לבסוף במינוי הנחשק של מנהלי עיזבון לאחר שהשופטת הילה

גורביץ עובדיה הפגינה את יכולותיה בשיבוש ההליכים וכתבי בית דין באמצעות נט המשפט [שאלת תם:

מדוע ישבש שופט כתבי בית דין שיצאו מתחת ידו?], כל זאת - תוך הפגנת מזג שיפוטי שהתאפיין בבדחנות

שיפוטית נלוזה...

עם מינוים המשובש כמנהלי עיזבון הודיעו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי אין כל קשר וכל

התחייבות של מנהלי העיזבון, כפי שמונו, לביצוע הסכם חלוקת העיזבון...

לא נותר אלא לחכות בדריכות לשוד העיזבון על ידי מנהלי העיזבון, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב

סלומון, תחת חסותה של השופטת הילה גורביץ עובדיה...   

__________________________________________

בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה

ת"ע 11650-06-24

בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה

בעניין:	אורי צרניק ע"י ב"כ יואב סלומון, עו"ד אבניאל, סלומון ושות’	המבקש
	- נ’ -
1.	יוסף צרניק בעצמו
2.	דרור צרניק ע"י ב"כ רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד בן-ארי פיש – עורכי דין
3.	ב"כ היועץ המשפטי לממשלה חיפה
4.	רבקה צרניק (המנוחה)	המשיבים

בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, להחלטה שיפוטית המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון

 

לחדול ולהימנע מכל התקשרות עם מר דוד אנדרס ו/או "בן עמי אנדרס מכירות פומביות" לעניין שמאות

 

מיטלטלין וכן מכל הפרה אחרת של הסכם החלוקה בין הזוכים מיום 28.8.2023, שכן התנהלותם נחזית

 

כהטעיה רבת רבדים

תמצית

המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להחלטה שיפוטית המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב 

\סלומון לחדול ולהימנע מכל התקשרות עם מר דוד אנדרס ו/או "בן עמי אנדרס מכירות פומביות" לעניין 

שמאות מיטלטלין ו/או מכל הפרה אחרת של הסכם החלוקה בין הזוכים מיום 28.8.2023. שכן, יש לראות 

בפעולותיהם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הטעיה אסורה, שיסודה עכשיו בטענה שהם פטורים 

מלקיים את הסכם החלוקה מיום 28.8.2023. הטעיה זו היא החוליה האחרונה בשרשרת פעולות הטעיה. 

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חובשים כעת שלל כובעים... בכל כובעיהם אלה הם חייבים למשיב 1 

חובת תום לב, חובת אמונים וחובות אחרות במימוש הסכם החלוקה... גם אם הם מתהדרים בכובעיהם 

החדשים, אין בכוחם לבטל את צו קיום הצוואה. שכן, הפסיקתא של השופטת הילה גורביץ עובדיה בת"ע 

23208-09-23 מיום 16.1.2024, שניתנה לבקשת עו"ד רחל בן ארי, שייצגה אז את שלושת הזוכים קבעה כי 

הסכם החלוקה הוא חלק בלתי נפרד מצו קיום הצוואה. בנוסף, בהתנהלותם מול צד בלתי מיוצג, עורכי 

הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חייבים בחובת אי הטעיה. יש לראות בהתנהלותם הפרה של חובת הנאמנות 

של עורך הדין כלפי המקצוע וכבודו (סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין), וחובת האמון של עורך הדין לבית 

המשפט ולצדק. ויש לזכור כי הטעיה יכולה גם לעלות לכדי עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין, 

התשל"ז-1977.

ואלה טיעוני הבקשה

מכתבם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מיום 27.1.2025 מפגין את נחישותם להפר את הסכם

החלוקה

1. ביום 2.2.2025 – נרשמה הודעתו של המשיב 1, 53#, בדבר חשש להתנהלות לא ראויה של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בכובעיהם השונים. בהודעה זו הוגשו לבית המשפט מכתב עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מיום 27.1.2025, "‫המשך‬ ‫טיפול במיטלטלין ובדירה‬" [נספח 1 להודעת המשיב 1 מיום 31.1.2025] ותגובותיו של המשיב 1 מיום 31.1.2025 ומיום 1.2.2025 [נספחים 2 ו-3 להודעה האמורה].

2. בשתי תגובותיו למכתבם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, מיום 27.1.2025 ומיום 1.2.2025 התרכז המשיב 1 בשלושה עניינים שונים במכתבם, בהם יש לראות את התנהלותם של עורכי הדין כהטעיה:

(א) הטעיה בפסקה 1: פנייה ל"שמאי דויד אנדרס" "על פי הצעת יוסף מיום 17.4.2024";

(ב) הטעיה בפסקה 4: ‫"‬יחלו‬‫ בהליך‬ ‫המכירה‬ ‫כפי‬ ‫שנקבע‬ ‫בהסכם החלוקה";

(ג) הטעיה בתיבת החתימה: סירובם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לציין את תפקידיהם בתיבות החתימה על הודעותיהם השונות.

3. בבקשה דנן מתרכז המשיב 1 בהטעיה (א) בלבד – ההטעיה בפסקה 1 למכתבם: "‫מנהלי העיזבון החליטו, ‫על‬ ‫פי‬ ‫הצעת‬ ‫יוסף‬ ‫מיום 17.4.2024, ‫‪‬‬ ‬‬‫לפנות‬ ‫לשמאי‬ ‫דוד‬ ‫אנדרס ‫ולבקשו ‬‫שיוציא חוות דעת שמאית כתובה וחתומה באשר למיטלטלין‬‬" - משפט קצר זה כולל את האמירות המוקשות שלהלן:

4. "מנהלי העיזבון החליטו... לפנות לשמאי דוד אנדרס ‫ולבקשו ‬‫שיוציא‬ ‫חוות‬ ‫דעת‬ שמאית כתובה וחתומה‬..." -- סעיף 10 להסכם החלוקה קובע: "הצדדים יסכימו על זהות השמאי...". לפיכך, אין בסמכותם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להתקשר עם שמאי ללא התייעצות מוקדמת עם המשיב 1 ובקשת הסכמתו. ההטעיה שבבסיס פסקה 1 למכתבם של עורכי הדין היא מצג השווא שמעלים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון שוב ושוב מאז 9.10.2024, כי הם פטורים כביכול מחובת קיום הסכם החלוקה.

5. "על פי הצעת יוסף מיום 17.4.2024, לפנות לשמאי דוד אנדרס..." – כאן נוקטים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בהטעיה נוספת. אכן, ב-17.4.2024 פנה המשיב 1 לזוכים מר אורי צרניק ומר דרור צרניק והציע לפנות למר אנדרס יחדיו. הזוכים לא נתנו את הסכמתם. לכן פנה המשיב 1 למר אנדרס לבדו באוגוסט 2024, כלומר לפני כחצי שנה. המשיב 1 שילם למר אנדרס טבין ותקילין ₪819.00 תמורת חוות דעת שמאית מודפסת וחתומה... אך בסופו של דבר קיבל ממר אנדרס חוות דעת מודפסת וחתומה, שקרית ומטעה בזדון מיום 11.8.2024 [עמודים 17-15 לנספח 3 להודעת המשיב 1 מיום 2.2.2024, 53#]. כבר ביום 25.8.2024 דיווח המשיב 1 לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון על כישלון ניסיונו לקבל ממר אנדרס חוות דעת שמאית תקינה [נספח 3 להודעת המשיב 1 מיום 2.2.2025 , 53#].

6. "לשמאי דוד אנדרס" – אפילו בפרט זה יש חשש להטעיה. לא ברור כלל שמר אנדרס רואה את עצמו כשמאי. שכן, לדוגמה, מר אנדרס עצמו הבהיר שאינו נותן "הערכת שווי", כפי שנדרשים שמאים לתת, אלא "‫‫מחירים ‬‫מומלצים‬ ‫כמחירי‬ התחלה למכירה פומבית‫‬". כלומר הערכתו של מר אנדרס מבוססת בעיקרה על היכרותו עם שוק הקונים במכירות הפומביות שהוא מנהל. הוא עצמו הסביר ששני מדדים אלה נותנים תוצאות שההבדל ביניהן משמעותי. לפיכך, מר דוד אנדרס קרוב לוודאי אינו מספק את דרישות הסכם החלוקה. יש לבחור שמאי של ממש, בתקווה שהמשיב 2, מר דרור צרניק, לא יסכל את ביצוע השמאות גם הפעם.

7. יתר על כן, כמתואר בנספח 3, עמ’ 13-9, כשהעמיד המשיב 1 את מר דוד אנדרס על טעותו בתיאור הפיזי של היצירה "סצנת הקרב", אחת משתי היצירות שערכן גבוה יותר, התברר שמר אנדרס לא ראה אותה מעולם! לדבריו סיפק את ההערכה על פי צילום באיכות ירודה שהציג לפניו המשיב 2, דרור צרניק. 

8. זאת ועוד – לאחר שהובהר למר אנדרס שהוא טועה אף בעובדות הפיזיות בעניין היצירה, קיבל המשיב 1 בהודעת דוא"ל ביום 25.8.2024 הערכה מודפסת וחתומה, שקרית ומטעה בזדון (עמודים 17-15 לנספח 3). 

9. כפי שהוסבר בנספח 2 ובנספח 3 להודעת המשיב 1 מיום 2.2.2025, לאחר ההתקשרות בין המשיב 1 ומר דוד אנדרס, ברור למשיב 1, כי:

10.  התנהלותו של מר דוד אנדרס אינה התנהלות מקצועית של שמאי בדרך המקובלת ובתום לב. שמאי מקצועי לא ייתן הערכה ליצירה כגון זו בה מדובר, מבלי לראות את היצירה עצמה, על סמך צילום באיכות ירודה לדבריו, ומבלי לדעת אף את התיאור הפיזי הנכון של היצירה. 

11. ודאי ובוודאי ששמאי מקצועי הפועל בדרך המקובלת ובתום לב לא ינפיק חוות דעת מודפסת וחתומה בתמורה לתשלום הוגן שביקש וקיבל, כששני הצדדים יודעים שחוות הדעת היא שקרית ומטעה... 

12. יתר על כן, הנסיבות בכללן מעלות חשש ברור שמר אנדרס פועל בעצה אחת עם המשיב 2, מר דרור צרניק, בכוונת מכוון להטעות. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון נחזים כמי שהצטרפו כשותפים לקנוניה זו. 

13. פנייה למר דוד אנדרס בשלב זה אינה פעולה של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לטובת העיזבון, אלא פעולה לטובת אחד משלושת הזוכים. עורכי הדין מפגינים את אי יכולתם לנהל את ענייני העיזבון בתום לב ומתוך גישה שוויונית לשלושת הזוכים. 

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חובשים מספר כובעים, אולם אף אחד מכובעיהם, אף לא כובעם 

החדש, אינו פוטר אותם מחובותיהם למימוש הסכם החלוקה, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מפרים את חובותיהם ברגל גסה ובעזות מצח.

14. מעבר לתפקידם כבאי כוחם של המשיב 2 והמבקש, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הם צדדים להסכם החלוקה בעצמם, כפרטים וכעורכי דין ו/או כנאמנים [נאמנים -- לפי סעיף 13 להסכם החלוקה, בו נקבעו סדרים לחלוקת העיזבון ע"י "נאמנים שנקבעו בסעיף 25"… "יערכו הנאמנים התמחרות..." . סעיף 25 להסכם קובע את חובותיהם הספציפיות של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי במימוש ויישום הסכם החלוקה ואת שכר טרחתם] ו/או כממונים [ממונים -- "לטפל במימוש ההסכם", לפי פסקה 3 לבקשה למינוי מנהלי עיזבון מיום 5.6.2024, כתב הטענות הראשון בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק, וסעיף 25.2 להסכם החלוקה]. לאחרונה מתהדרים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון גם בכובע חדש - מנהלי עיזבון.

15. חובותיהם של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי בכובעיהם השונים כוללות חובת תום לב וחובת אמונים למשיב 1 ביחס לקיום הסכם החלוקה. וגם כובעיהם החדשים אינם פוטרים אותם מחובת תום הלב, חובת האמונים, או כל חובה אחרת הנובעת מהסכם החלוקה. הניסיון להציג את כובעיהם החדשים ככובעי קסם, שבכוחם לבטל את התחייבויותיהם ההסכמיות הוא ליבת ההטעיה החדשה.

16. הסכם החלוקה אושר ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה בפסק דין מיום 13.12.2023 בת"ע 23208-09-23. הפסיקתא מיום 16.1.2024 קובעת: "‫ההסכם ‬‫מסומן‬ ‫ומצורף‬ ‫לפסיקתא‬ ‫זו‬ ‫ו‬מהוו‬‫ה ‬‫חלק‬ ‫בלתי‬ ‫נפרד‬ ‫מצו‬ ‫קיום‬ ‫הצוואה‬ ‫שניתן‬ ‫אחר‬ ‫המנוחה" [הדגשה הוספה – י’ צ’].

17. כובעי עורכי הדין החדשים, אינם כובעי קסם שבכוחם לבטל את צו קיום הצוואה.‬‬ למרות שצו קיום צוואה אינו מוגדר כ"פסק דין", הוא נושא תוקף משפטי דומה. המשמעות היא שלא ניתן להתעלם מהוראות הצו והעובדה שהסכם החלוקה אושר כחלק בלתי נפרד מצו קיום הצוואה. לפיכך, כובעי עורכי הדין החדשים נחזים כאמתלה להיתלות בה בניסיון ההטעיה החדש ותו לאו.

18. כעורכי דין הפועלים מול צד שאינו מיוצג, רחל בן ארי ויואב סלומון חייבים בחובות נוספות. אף שבישראל חובות אלה אינן מוגדרות היטב, הכללים המוסכמים מטילים על עורך הדין בהקשר זה בעיקר חובות שליליות, בראש ובראשונה - חובת אי הטעיה. חובה זו גם נגזרת מתוך חובת האמונים של עורך הדין כלפי המקצוע וכבודו וחובת האמונים של עורך הדין לבית המשפט ולצדק .

האיסור על עורך דין לטעון טענה עובדתית או משפטית ביודעו כי אינה נכונה הוא איסור מפורש בכלל 34 

לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986:

           "איסור הטעיה

34. (א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה 

נכונה.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה 

בעובדה בהליך פלילי".

19. עו"ד ד"ר לימור זר-גוטמן,מומחית לאתיקה של עורכי דין, מוצאת את איסור ההטעיה מעוגן גם בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי־הדין - "לעזור לבית־המשפט לעשות משפט״, ובסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי־הדין – עבירת משמעת היא "כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין". ראו - לימור זר-גוטמן "חובת עורך־הדין לא להטעות את בית־המשפט" עיוני משפט כד(2) (דצמבר 2000), 462-413.

20. לא למותר לציין שהטעיה, מלבד היותה עבירה על כללי האתיקה של עורכי הדין, היא גם עבירה פלילית. סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע:

"העושה מעשה בכוונה לרמות אדם, או להיטיב את עצמו או את זולתו, או כדי להביא את האדם 

לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה, והוא יודע שהמעשה או ההימנעות מהמעשה עלולים 

להזיק לאדם או לאחר, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - 

מאסר חמש שנים."

21. יסודות עבירת ההטעיה הם כדלהלן:

מעשה: הנאשם עשה מעשה או נקט בהתנהגות מסוימת.

כוונה: הנאשם התכוון לרמות אדם אחר או להטעות אותו.

ידיעה: הנאשם ידע שהמעשה או ההימנעות מהמעשה עלולים להזיק לאדם אחר.

נזק: נגרם נזק לאדם אחר כתוצאה מההטעיה.

22. יש לראות את עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כמי שעוסקים כבר חודשים רבים בהטעיה רבת רבדים.

23. כצדדים ו/או כנאמנים ו/או כממונים להסכם, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון היו מחויבים גם בסעיף 33 להסכם, שלא לנקוט הליכים משפטיים כלשהם הקשורים להסכם החלוקה "מלבד תביעה נגד מי מהצדדים לאכיפת הסכם זה". כתב הטענות הראשון בהליך דנן לא טען כי הוא תביעה לאכיפת ההסכם. והטענה כי הבקשה למינוי מנהלי עיזבון הוגשה מתוך כוונה לקיים את ההסכם ולקדם את ביצועו התבררה בדיעבד כהטעיה במקרה הטוב.

למצער יש בהתנהגותם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בהגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, יזמה משותפת של עורכי הדין, בתובענה שכוונתה הייתה לסכל את קיום הסכם החלוקה, הפרת חובותיהם כפרטים וכעורכי דין לתום לב והגינות דיונית, וכן כהפרת חובת תום לב וחובת אמונים כצדדים להסכם החלוקה ו/או כנאמנים ו/או כממונים לביצוע הסכם החלוקה.

24. ביום 18.6.2024, יומיים לאחר תחילת ההליך בפועל (16.6.2024), הגיש עו"ד סלומון "תגובה".

המשיב 1 טען בתשובתו לתגובתו של עו"ד יואב סלומון, שהיא למעשה כתב טענות מתוקן שלא על דרך סדר הדין. יתר על כן, המשיב 1 טען כבר אז, שעו"ד יואב סלומון העלה ב"תגובה" טענות משפטיות חסרות שחר, שקריות, ביודעו שהן כאלה: (א) הטענה המשפטית שמינוי מנהלי עיזבון הוא "ביצוע בקירוב" של הסכם החלוקה על פי דיני היושר ובתום לב, (ב) הטענה המשפטית שבהיותו של המשיב 1 בלתי מיוצג, המעמד הראוי למשיב 1 הוא מעמד זהה לזה של זוכה נעדר שאינו מיוצג כדין לפי סעיף 110(ג) לחוק הירושה.

25. עורכת הדין רחל בן ארי הצטרפה לעמדותיו המופרכות והמטעות בזדון של עו"ד יואב סלומון ב"תגובה" שהגישה ביום 24.6.2024.

26. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הוסיפו רובד נוסף להתנהלותם המטעה כשהגישו לבית המשפט בצוותא חדא ביום 4.11.2024 "הודעה בדבר תגובת המשיב 1 לנוסח הפסיקתה ועמדת מנהלי העיזבון", ללא הרשאה מטעם המשיב 1 ובחוסר סמכות.

27. יחד עם זאת, ההגשה האמורה מיום 4.11.2024 מבהירה את עמדתם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בשלב זה:

(א) שניהם זנחו כבר מזמן את טענותיהם המשפטיות המטעות בבקשה מיום 5.6.2024, לדוגמה בפסקה 6 

לבקשה, כי כוונתם "לממש את ההסכם, לטובת הזוכים ולקיום הסכמותיהם".

(ב) שניהם שכחו כבר מזמן את טענותיהם המשפטיות המטעות בתגובותיהם מיום 18.6.2024 ו-24.6.2024, 

כמתואר לעיל, בדבר "ביצוע בקירוב" ב"תום לב".

28. בהגשה מיום 4.11.2024, פתחו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בהטעיה משפטית חדשה, לפיה

בכובעיהם החדשים הם פטורים כביכול מחובותיהם לקיום הסכם החלוקה:

"1.1 מינוי ‬‫מנהלי‬ ‫העיזבון‬ ‫אינו‬ ‫על‬ ‫פי‬ ‫או‬ ‫בהתאם‬ ‫להסכם‬ ‫לחלוקת‬ ‫העיזבון,‬ ‫‪ וזאת‬ ‫משום

‬ ‫שבהסכם‬ לא ‬‫נקבע ‫מינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון". ‪

29. אכן, בהסכם לא נקבע מנהל עיזבון ואף לא היה צורך במנהל עיזבון. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הפרו את חובותיהם כצדדים להסכם, כנאמנים לביצוע ההסכם, ו/או כממונים לביצוע ההסכם, ושיתקו את מימוש ההסכם בכדי לטעון שיש צורך במינוי מנהלי עיזבון. גם בצו קיום הצוואה לא נקבע מנהל עיזבון, אך דבר זה אינו פוטר את עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מביצוע צו קיום הצוואה.

30. יחד עם זאת יש לזכור כי עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הפרו את סעיף 33 להסכם החלוקה, האוסר על מי מהצדדים לתבוע צד אחר, פרט לאכיפת ההסכם. לפי סעיף 33, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חבים למשיב 1 150,000 ש"ח כל אחד, וזאת בנוסף ומבלי לפגוע בכל סעד ותרופה אחרת העומדים למשיב 1 בגין ההפרה היסודית האמורה.

31. בל נשכח כי עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הגישו את כתב התובענה מיום 5.6.2024 בהליך דנן, תוך שהם טוענים כי התובענה נועדה לקדם את מימוש ההסכם. עתה הם טוענים כי אין כל קשר בין ההליך המשפטי דנן לבין מימוש הסכם החלוקה. לנוכח התנהגותם בעניין מרכזי זה, לנוכח הנזק שכבר נגרם למשיב 1 מהתנהלותם של עו"ד יואב סלומון ורחל בן ארי, ולנוכח הנזק הצפוי בהמשך, יש לראות בהטעיה אם לא תיפסק מיד, הטעיה העולה לגדר עבירה על חוק העונשין.

32. בהגשה מיום 4.11.2024, פתחו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בהטעיה משפטית חדשה, שנזקקה להיגיון משפטי מקורי:

"1.3 מנהלי העיזבון מתנגדים לכלול את ההסכם לחלוקת העיזבון כחלק מכתב מינויים. נושא זה עלה ‬‫בין‬ ‫הצדדים‬ ‫בהפסקה‬ ‫השנייה‬ ‫בדיון‬ ‫מיום‬ ‫‪09.10.2024‬‬ ‫ובסופו‬ ‫של‬ ‫דבר‬ ‫הוסכם‬ ‫הנוסח‬ המופיע‬‫ בפרוטוקול‬ ‫שאינו‬ ‫כולל‬ ‫את‬ ההסכם‬ ‫לחלוקת‬ ‫העיזבון‬ ‫כחלק‬ ‫ממינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫העיזבון"‪.

33. לפי שני המשפטנים, האחת – "90 שנה של מצוינות משפטית", והשני - "רב מוניטין", די בכך ששניהם עמדו בסירובם בדיון מיום 9.10.2024 לכלול את הסכם החלוקה בכתב מינוים, בכדי לפטור אותם מחובותיהם בהסכם החלוקה. מהלך משפטי מבריק זה עלול להימצא עברייני.

34. עמדתו של המשיב 1 הייתה ועודנה:

על פי הפסיקתא מיום 16.1.2024 בת"ע 23208-09-23, הסכם החלוקה ‬מהוו‬‫ה ‬‫חלק‬ ‫בלתי‬ ‫נפרד מצו קיום 

הצוואה ‫שניתן‬ ‫אחר‬ ‫המנוחה. סירובם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לכלול אזכור של הסכם

החלוקה אינו דרך משפ5ית מוכרת לתקוף את צו קיום הצוואה ולבטלו.

הדיון ביום 9.10.2024 התנהל כדיון במסגרת החוקית של יישום הסכם העיזבון, כפי שהכריזה השופטת הילה

גורביץ עובדיה בפתח הדיון. העובדה ששני עורכי הדין התעקשו על ניסוח משובש, שאינו כולל אזכור של

הסכם החלוקה בנוסח הפסיקתה אינו מעלה ואינו מוריד מחובותיהם לקיים את הסכם החלוקה, גם אם

יתהדרו בכובעם החדש.

בדומה, יש לקוות שהדיון ביום 9.10.2024 התנהל במסגרת החוקית של בית משפט של מדינת ישראל, אף אם

עורכת הדין רחל בן ארי ועורך הדין יואב סלומון השמיטו מנוסח "פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון" את 

האזכור המחויב של חוק הירושה, התשכ"ה-1965.

אם הבנתי נכון את ההיגיון המשפטי של עורכת הדין רחל בן ארי ועורך הדין יואב סלומון, עתה הם פטורים

גם מציות לחוקי מדינת ישראל בעניין העיזבון דנן. אם אכן זהו קו ההיגיון המשפטי שנוקטים בו השניים,

מדובר בקנוניה פלילית של ממש.

35. ‪שתי פסיקתאות – מצאו את ההבדלים:

סיכום

36. בית המשפט מתבקש ליתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לחדול מיד מכל התקשרות עסקית עם איש המכירות הפומביות דוד אנדרס לאחר שכבר הפגין חוסר תום לב וחוסר ישרה במתן הערכה
שקרית ומטעה בזדון באוגוסט 2024 למשיב 1, ששילם לו כפי דרישתו עבור חוות דעת שמאית מודפסת וחתומה. יתר על כן – להורות לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להתייעץ עם הזוכה יוסף צרניק בעניין שמאי מוסכם לפי הוראות סעיף 10 להסכם החלוקה.

37. בית המשפט מתבקש ליתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי אינם פטורים מחובותיהם למימוש הסכם החלוקה וכי עליהם לקיים את ההסכם גם אם בחרו לנסח פסיקתה משובשת,שאינה מזכירה את הסכם החלוקה.

38. בית המשפט מתבקש ליתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כי אינם פטורים מציות לחוקי מדינת ישראל בהנהלת העיזבון, וכי עליהם לקיים את הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965, גם אם בחרו לנסח פסיקתה משובשת, שאינה מזכירה את חוק הירושה. כמו כן -- להימנע מלעבור על סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 -- הטעיה.

5 בפברואר, 2025

--------------------------------------------------------------   ד"ר יוסף צרניק – המשיב 1                 

2025-02-01 פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה: שמאות מיטלטלין כמטפורה - נספח 2

פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה: שמאות מיטלטלין כמטפורה - נספח 2

הסכם החלוקה קבע ששמאי מיטלטלין ייקבע בהסכמה על ידי הצדדים. אולם מר דרור צרניק סיכל את הסכם החלוקה בטענה ששמאות פוגעת בו אישית, ורק שני דפים מקושקשים שהציג יכולים לשמש כשמאות. עתה מודיעים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון על כוונתם להשתמש בשירותיו של מחבר הדפים המקושקשים, מר דיויד אנדרס, כשמאי. זאת, לאחר שכבר נמצא בעבר לא אמין - הוא מסר הערכה שקרית ביודעין.

העניין הטריוויאלי של שמאות מיטלטלין, המניפולציות והשקרים, מייצגים את הפרשה כולה מתחילתה ועד היום... קשה להאמין שבזה האנשים האלה עוסקים, הן בני משפחה, והן עורכי דין מוכרים.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-01-2.html

מכתב ונספח 1: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-30.html

  

           עו"ד רחל בן-ארי                השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד יואב סלומון               

 פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                  אבניאל, סלומון ושות'        

"90 שנות מצוינות משפטית"                                                                              "רב מוניטין"  

              

1 בפברואר, 2025

לכבוד

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון בכובעיהם השונים

בדוא"ל

הנידון:  מכתבכם מיום 27.1.2025 בעניין המשך הטיפול במיטלטלין ובדירה  - נספח 2

שלום רב,

אתמול, שלחתי את מכתב התשובה למכתבכם שבנידון עם נספח 1 שמתאר את מהלך העניינים הכללי מיום פטירת אמי ז"ל, ביום 15.12.2022, ועד להגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון ביום  5.6.2024, ואת התפקיד המרכזי של שמאות המיטלטלין, עניין שולי, בהתפתחות האירועים המשפטיים. 

מאוחר יותר מצאתי ששלחתי לשניכם, וגם לזוכים מר אורי צרניק ודרור צרניק, הודעת דוא"ל מיום 25.8.2024, "דרור, יצירות האמנות ושמאות לפי הסכם החלוקה -- כישלון הצעת הפשרה...". סיכום זה ממוקד יותר בסוגיית השמאות, והוא ומספק פרטים רבים נוספים באשר לדפים המקושקשים שמר דרור צרניק הציג כ"שמאות", הניסיון שלי לעמוד על פשרם, והתוצאה - המידע שהתקבל ממר דיויד אנדרס, מחבר הדפים המקושקשים, נמצא לא אמין, עוד יותר מבעבר.

למען השלמת התמונה, אני מצרף העתק של הודעת הדוא"ל האמורה, שהייתה אמורה להיות בידיכם,  [מצ"ב, א. הודעת הדוא"ל מיום 25.8.2024, 22:05] .

אחד הפרטים המעניינים בפרשה: 

לפני משלוח הודעת הדוא"ל מיום 25.8.2024, 22:08, לשניכם, למר אורי צרניק ולמר דרור צרניק, פניתי מספר פעמים למר אנדרס וגב' בן עמי בדוא"ל, וביקשתי את המסמך הסופי החתום עבורו שילמתי. אני מצרף את העתקי התזכורות ששלחתי [מצ"ב, ב. תזכורות לבן עמי אנדרס בחודש אוגוסט 2024 - בקשות לקבלת המסמך החתום].

בקשותיי לא זכתה למענה הנדרש - קבלת המסמך החתום עבורו שילמתי. 

הניחוש המושכל שלי היה שמר דיויד אנדרס לא ידע איך לצאת מהסבך: מחד גיסא התברר שהוא נתן תיאור שקרי של היצירה "תמונת הקרב", עבורה נתן הערכה בתשלום, וגם הודה שלא ראה מעולם את היצירה בעיניו.  לדבריו - ראה רק תצלום באיכות נמוכה שהציג לפניו דרור. לכן, בחר שלא לעשות מאומה. שכן, אם היה מתקן את התיאור ללא תיקון הערכת מחיר פתיחה למכירה פומבית - היה נחזה כבלתי כשיר כשמאי, ומאידך גיסא ייתכן שהיה בעל אינטרס עבורו קבע מחיר נמוך במיוחד לתמונה זו, ולכן לא היה יכול לתקן את התיאור ולתקן את ההערכה בהתאם.

לאחר משלוח הודעת הדוא"ל שלהלן בשעה 22:08, קיבלתי עוד באותו לילה  בשעה 22:35 את המסמך החתום (לאחר פחות מחצי שעה, בשעות הלילה). דא עקא - תיאור היצירה "שמן על בד" לא תוקן ל"שמן על עץ", כלומר, מר דויד אנדרס הנפיק ביודעין מסמך שומה בתשלום, כשהוא שקרי, ואף חתם עליו.

הניחוש שלי הוא שמאן דהוא שקיבל את הודעת הדוא"ל שלי צלצל מיד למר דיויד אנדרס והורה לו כיצד לפעול בעניין. אופן הפעולה מפוקפק כמובן, ומצביע על חוסר ישרה בסיסי.

לכן, ההודעה האחרונה בשרשור היא מאת מיכל בן עמי, ביום 25.8.2024, 22:35, וצורף אליה המסמך החתום [מצ"ב, ג. המסמך החתום שהתקבל מבן עמי אנדרס ביום 25.8.2024, 22:35].

התוצאה הסופית לא השתנתה: יש לראות את פסקה 1 למכתבכם מיום 27.1.2025, בה כתבתם כי "מנהלי העיזבון החליטו על פי הצעת יוסף מיום 17.4.2024, לפנות לשמאי דיויד אנדרס...", כהטעיה: טענה עובדתית או משפטית שהועלתה על ידי עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון ביודעם שאינה נכונה...

בברכה,

יוסף צרניק

נספח 2-א הודעת הדוא"ל מיום 25.8.2024, 22:08 

כותרת הודעת הדוא"ל המקורית

לאורי, לדרור, לעו"ד סלומון ולעו"ד בן ארי שלום רב,

לאחרונה פניתי לאורי ודרור בהצעת פשרה, במטרה לפתור את הבעיה המרכזית שסיכלה את ביצוע הסכם החלוקה עד היום: התנגדותו חסרת הפשר של דרור לשמאות דברי הערך ויצירות האמנות לפי הוראות הסכם החלוקה. קיוויתי לשדרג בתשלום את הדפים המקושקשים שדרור השיג ממר דוד בן עמי, שהם השמאות כביכול היחידה המקובלת על דרור, למשהו מתקבל יותר על הדעת - מסמך פורמלי, מודפס וחתום. 

אולם גם לאחר ששילמתי ל"בן עמי אנדרס מכירות פומביות" כמבוקש, לא הצלחתי עד היום לקבל מסמך מודפס וחתום, כפי שהוסכם. בדרך, מר דוד בן עמי סתר את עצמו ביחס להערכה של "סצינת הקרב". כמו כן התברר שההערכה הייתה מבוססת על טעות, הנובעת מכך שמר בן עמי סיפק ככל הנראה את ההערכות כולן מבלי שראה את היצירות עצמן. 

ניסיון הפשרה נכשל לצערי, ויש לראות את המידע שהגיע ממר דוד בן עמי בשני הדפים המקושקשים עוד פחות אמין מבעבר.

כשדרור הציג לראשונה את שני הדפים המקושקשים כשמאות כביכול לפי הסכם החלוקה, חשבתי לעצמי שזאת מהתלה. אחרי הכל, דרור הוא אדם משכיל ובעל ניסיון בעסקים. במאי 2024, כששיבוש לכאורה ע"י דרור של שמאות חיצונית, עצמאית, מוסכמת הפך למשבר, דרור הכריז: "הבורות שלי, היא שתוביל". אולם כשסוקרים את הפרשה מתחילתה - הוצאת דברי הערך מהדירה, אי מענה על פניות בבקשה לגלות לאן נעלמו, אי מענה על פניות בעניין גורלה של המכונית שהיא חלק מנכסי העיזבון, תשובות לא ענייניות על בקשות לגילוי מסמכים כגון פוליסת ביטוח - בורות כשלעצמה אינה מכילה את התופעה. 

לדעתי מדובר פה בחוסר תום לב מודע לעצמו, גס, בוטה, ומתריס, שמפר בכוונה נורמות בסיסיות של הגינות בעסקים (גם לא בין בני משפחה). חוסר תום לב מסוג זה לא היה יכול להתקיים בפני עצמו, ללא תמיכתם של שני עורכי הדין הוותיקים. כגון - זעקות השבר של עו"ד בן ארי כנגד "השיח המתלהם המאשים הפוסק המוציא דיבה האגרסיבי הכפוי טובה" לאחר התבטאות ביקורתית במיוחד של אורי ביחס להתנהגותו של דרור. 

אורי עבר במהלך התקופה דרך פתלתלה: בינואר 2023 אורי הביע ביקורת מעודנת על התנהגותו של דרור, שסירב לגלות לאן נעלמו דברי הערך - "חוסר שקיפות". בהמשך, אורי עבר להגנת סגי נהור על דרור מפני דרישה לגילוי מסמכים: "מה אתה רוצה ממנו כעת? שיפליל את עצמו ויגיד התרשלתי...?"  באמצע פברואר 2023, אורי עבר לתוכחה חוצבת להבות: "שלושה אחים פריבילגים... לא מסוגלים להגיע לפשרה בלי לשכור עורך דין, ומגשר, וכפי הנראה כעת אפילו בית דין לענייני משפחה... כל מה שיש לי לומר זה בושה, בושה, בושה!"... אבל ביוני 2024 אורי היה זה שפתח את התובענה בבית המשפט לענייני משפחה. וביולי 2024 אורי התנה את הסכמתו לשדרוג הדפים המקושקשים של מר דוד בן עמי על חשבוני למסמך פורמלי, מודפס וחתום -- בהסכמתו של דרור. (דרור עצמו לא נתן את הסכמתו).

במידה רבה, פרשת יצירות האמנות ופרשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון שלובות זו בזו ודומות במאפייניהן. שתיהם מתנהלות מתוך שיתוף פעולה של אורי ודרור ובאי כוחם. באחת - דרור ובאת כוחו הם השחקנים הראשיים, ואורי ובא כוחו הם השחקני התומכים. בשנייה - היפוך התפקידים.

אנא תגובותיכם עד סוף יום העבודה ביום ד' 21.8.2024.

בברכה,

יוסף צרניק

דרור, יצירות האמנות ושמאות לפי הסכם החלוקה -- כישלון הצעת הפשרה

.

תמונה 1 | שני דפים בכתב יד, שהגיש לצדדים המשיב 2, דרור צרניק, והם "השמאות" היחידה שהמשיב 2 מוכן לקבל. דפים אלה אינם תוצר של שמאי שמונה ע"י הצדדים לפי ההסכם. על פני המסמך לא צוין מי מחברו ומי ערך את התיקונים בו, המסמך אינו חתום ואינו מתוארך. המסמך גם מספק ערכים לכאורה רק לחלק מהיצירות.

קיצור מהלך העניינים עד לתחילת יולי, 2024

בדצמבר 2022 - ינואר 2023 - מעשיו החד-צדדיים של דרור החלו בהוצאת דברי הערך מדירת המנוחה בחיפה סמוך לאחר פטירתה ב-15.12.2022.  פניות חוזרות של יוסף, ששאל לאן נעלמו דברי הערך לא נענו.

ב-7.1.2023 - דרור הציע למנות את עו"ד בן ארי כמגשרת, מבלי לגלות שהיא מייצגת אותו כבר מזמן.

ב-1.15.2023 - עם תחילת הגישור עו"ד גידי שרויאר מכריז: "המכנה המשותף היחיד של כל הנוגעים בדבר הוא בית הספר הריאלי העברי בחיפה". דרור מסרב להשתתף בעצמו בגישור, רק ב"כ עו"ד בן ארי משתתפת.

ב-2.2.2023 - עו"ד בן ארי הודיעה שדברי הערך הוצאו מהדירה והם מוחזקים ע"י דרור. 

ב-3.2.2023 - יוסף נסע לחיפה ופגש את אורי בדירת המנוחה, כדי להראות לאורי היכן נשמרו יצירות האמנות והיכן נשמרו תכשיטים בעלי הערך. הנחתו של יוסף, שהתבררה כנכונה, הייתה שאורי ודרור לא ידעו אודות קיומם. באותו יום גילה יוסף לאורי את היצירות שהן רוב אלה הכלולות בעיזבון היום. יוסף ארז אותן לאכסון לפני מעל ל-50 שנה. התברר שגם כבן עשרה עשה עבודה מקצועית. למרות הרטיבות בדירה, היצירות נשמרו ללא שינוי במצבן במשך 50 שנה. אורי צילם את כל הפרטים. "מחברת הנכסים" המוזכרת בצוואה המשותפת וההדדית משנת 1999, נמצאה גם היא, אולם היא הייתה מושחתת.

בהמשך, דרור הוציא מהדירה גם את היצירות שיוסף גילה את דבר קיומן. 

ב-27.2.2024 - אורי כותב: "מבחינתי, ונראה לי שגם מבחינתכם, הנושא האחד והיחיד שדורש שיח מהותי בינינו הוא חלוקת הנכסים".

ב-27.2.2023 - יוסף כותב: "... לאחר שב"כ מטעם דרור (שעומד בסירובו להשתתף בגישור בעצמו) דיברה ודיברה על פוליסות ביטוח, בסוף נשלחה הערכת תכולה משנת 2012 בלבד!!! לאחר שב"כ מטעם דרור דיברה ודיברה על כך שכבר מסרה את דוחות הפרטה, היא כנראה מתכוונת לדוחות הפרטה שנמצאו ע"י בית המשפט בלתי קבילים - שכן הם אינם כוללים פרטת רכוש. לצערי, כל זה לא עושה רושם של שקיפות, לא בונה אמון, ולא מקדם את הגישור. נהפוך הוא, הרושם הכללי שלי היום היה שדרור, באמצעות באת כוחו, מברבר בניסיון למרוח זמן, לערפל ולטרפד כל התקדמות ממשית בגישור. במקביל הוא נקט צעדים חד צדדיים, חסרי סמכות, והוציא רכוש יקר ערך מהדירה... הסבר ברור ביחס למצב אודות מכונית, אם הייתה קיימת והיכן היא היום, ופוליסת ביטוח."

ב-28.2.2023 - אורי כתב: "ספי,  Get on with the program. דרור רוקן את כיסיו.  הוא נתן לך את כל המסמכים שהוא ייצר והגיש במשך השנים.  הוא לא מוסר לנו פרטות מכל השנים--כי אין לא פרטות כאלו.  הוא התרשל במילוי תפקידו, ועשה רק את המינימום הבירוקרטי ההכרחי. מה אתה רוצה ממנו כעת? שיפליל את עצמו ויגיד התרשלתי במשך 17 שנה?? תעזוב אותו. שחרר!"

ב-28.2.2023 - עו"ד בן ארי כתבה: "צר לי על השיח המתלהם המאשים הפוסק המוציא דיבה האגרסיבי הכפוי טובה. ובעיקר- חסר הבסיס וההצדקה. אנה הגענו. דרור מוכן להחזיר את התמונות ודברי הערך שהוציא מהדירה (כפי שדיווח לכם עוד ביום 2.2.23) בכל עת..." 

ב-28.2.2023 - יוסף כתב: "דרור חייב על פי דין להגיש עתה פרטה של סוף האפוטרופסות, כולל פרטת נכסי העיזבון... אני לא מכיר בהקשר של פטור מקיום חובת הגשת דוחות לאפוטרופוס הכללי בתום האפוטרופסות את הטיעון המשפטי "רוקן את כיסיו". נשמע לי מתאים יותר כטיעון במסגרת הליכי חדלות פירעון... הרעיון של דיון בחלוקת נכסי העיזבון ללא פרטת נכסי העיזבון נראה לי כרעיון שאורי מעולם לא היה מעלה בדעתו בקונטקסט של עולם העסקים. והפללה??? מאיפה אורי מצא את זה???"

בהמשך, לאחר שיהוי נוסף, דרור מודיע באמצעות ב"כ, שהמכונית, שהיא חלק מהעיזבון, נמצאת אצלו.

ב-24.12.2023 - פחות משבועיים לאחר שהסכם החלוקה אושר ע"י בית המשפט, דרור הכריז על סירובו לקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו (תמונה 2). באשר לשמאות: "אין טעם, כבר יש שמאות על הכל".

תמונה 2 | תכתובת בין אורי, יוסף ודרור ב-24.12.2023 בניסיון לקדם את ביצוע הסכם החלוקה, לאחר שאושר ע"י בית המשפט.

עד היום, דרור עומד בסירובו לקיים את הוראות ההסכם בעניין דברי הערך וחלוקת המיטלטלין. השמאות כביכול היחידה המקובלת על דרור היא הדפים המקושקשים על נייר העסק של "בן עמי אנדרס מכירות פומביות" שהוא חזר והציג לצדדים להסכם (תמונה 1). 

עו"ד סלומון ועו"ד בן ארי, שמונו ע"י הצדדים להוביל את ביצוע חלוקת העיזבון לפי ההסכם, לא העמידו את דרור במקומו. חלף הוראות ההסכם הפשוטות הם הציעו דרכי פעולה מסובכות, שמטרתן הייתה לייתר את הצורך בשמאות.

ב-31.1.2024 - עו"ד סלומון כתב [מצ"ב להלן]: "בעניין זה, אני מציע שיוסף יעבור על הדוח שהכין דוד בן עמי (מצ"ב) – הן לעניין רשימת העבודות והן כדי לראות האם היא או חלקים ממנה מקובלים עליו וייתרו את הצורך בהתייחסות השמאי אל אותם פריטים. יוסף, דוד בן עמי הוא מנהל בית מכירות פומביות שהומלץ על ידי אסתי רכניץ, בת מחזור של אורי ושלי, מומחית אמנות (עבדה 16 שנים בסותבי'ס). הוא ערך את הדוח על פי מאגר נתונים של מכירות פומביות. כפי שתראה הוא "גילה" רישום של אוגוסט רודן ותחריט של אלברט דירר". [דוד בן עמי לא "גילה" דבר. יוסף היה זה שטיפל בדברי האמנות ואכסן אותן לפני 50 שנה, והן היו מוכרות לו היטב.]

ב- 11.2.2024 - עו"ד בן ארי כתבה [מצ"ב להלן]: "  יצירות אמנות – אני מציעה לקבל את השמאות שדרור פרסם. את השמאות לעבודות הישראליות, ביצע אחד מבתי המכירות הפומביות המובילים בארץ, והערכים שהתקבלו בו תואמים ערכים שלמיטב הבנתי נתקבלו אצל מי מכם משמאים אחרים. שמאות ה״תמונה היקרה״ של להמברוק – דרור קיבל משני מקורות הערכה של פחות מ-15,000$."

ב-8.4.2024  - עו"ד סלומון פנה לשמאי שהוסכם ע"י באי כוח הצדדים, חזקיהו & א.ש.ט. הערכות, בבקשה לקבל הערכה. הפנייה כללה מכתב וטבלת אקסל בה נרשמו הפריטים להם נדרשה הערכה (תמונה 3).

תמונה 3 | פניית עו"ד יואב סלומון לשמאי שהוסכם ע"י הצדדים, וקובץ אקסל שצורף לפנייה.

ב-2.5.2024 - יוסף הודיע לצדדים כי התגלה שיבוש בפנייה לשמאי. הטבלה משמאל (תמונה 3) מראה את השיבוש: בעמודה שכותרתה "הערכת שמאי", השמאי היה אמור לרשום את הערכותיו. אולם דרור רשם מראש בעמודת "הערכת שמאי" את הערכים שרצה.  יוסף הציע דרך לריפוי המצב - מכתב חוזר לשמאי בלוויית טבלה תקינה.

ב-3.5.2024 - תגובתו של דרור לחשיפת השיבוש הייתה בלתי צפויה. דרור הסביר את מעשיו בהתנגדות עקרונית להוראות ההסכם, מכיוון שההערכה תתבצע על ידי "שמאי ש"הוסכם על-ידי באי הכוח... התהליך הזה הוא בזבוז זמן מוחלט". דרור ממשיך ומציע שיטה סמי-סטטיסטית לבדוק את מהימנות ההערכות שהוא ישיג בדרכו שלו, ומסכם "וואו, זה אתגר, כי זו סטייה גסה מהחוזה, שנחתם לפני שהבנו איך עושים שמאות ליצירות אמנות... ואולי, בכל זאת שווה לשקול את ההצעה הזו?"

ב-3.5.2024 - יוסף משיב: "תגובתו של דרור אינה מפתיעה... גם באירוע זה היא משקפת גישה לא נורמטיבית לענייני משפט ועסקים. עו"ד סלומון ניסה כמיטב יכולתו להסביר את שיבוש הפנייה לשמאי כשגגה בתום לב. תגובתו של דרור לעומת זאת, נחזית כהכרזה על חוסר תום לב, ואולי אף הכרזה על ניסיון הטעיה של הצדדים בכוונת מכוון. ולקינוח... דרור מנסה להשליך על כל שאר הנוגעים בדבר את בורותו שלו".

ב-4.5.2024 - ככל שנותר ספק באשר לכוונתו של דרור, הוא מגיב להצעתו של יוסף, כי עו"ד סלומון ישלח פנייה חוזרת לשמאי: "אני כן מתנגד להליך השמאות המוצע, אם זה לא היה ברור..."

ב-4.5.2024 - בשלב זה, דרור, שנחזה כמי שנתפס במעשה לא ראוי, מתקרבן ויוצא למסע צלב נגד "ההיגיון המשפטי". "הבורות שלי - היא שתוביל!":

"עורכי דין יקרים. אני מבקש לסגת מההסכם שחתמתי עליו מתוך בורות. יש בו הרבה סעיפים שלא הבנתי, ואני חושב שהם לרעתי! לפיכך - אני מבקש מעו״ד בן-ארי לבטל את חתימתי לבנק הבינלאומי, ולחזור לשולחן הדיונים...  כן. בשלב זה אשמח לפעול לפי ההיגיון ולא לפי ההיגיון המשפטי. והבורות שלי - היא שתוביל! כאמור, אני מבקש לבטל את ההסכם כולו, ולחזור לשולחן הדיונים. תודה דרור"

ב-5.5.2024 - עו"ד סלומון מנסה לצנן את הרתיחה. דרור שב ומכריז: "כאמור, מבחינתי - ההסכם מבוטל".

ב-8.5.2024 - יוסף מגיב: "הופתעתי... לדרור כואב, כי הוא חש שנעשתה לו כאן עוולה בכך שנקבע בהסכם חלוקת העיזבון, כי תתקבל הערכת שמאי מיטלטלין. לדעתו הערכת השמאי פועלת לרעתו והוא ניזוק ממנה. לא הצלחתי להבין את ההיגיון.  פרשת המיטלטלין כבר הפכה לפארסה... הגיע הזמן לסיים את חלוקת העיזבון."

ב-11.5.2024 - עו"ד בן ארי, המועמדת עתה למינוי כמנהלת העיזבון קבועה, תמכה במאי שנה זו, בעמדתו של דרור,  אין צורך ב"שמאות נוספת" לביצוע הסכם החלוקה. הדפים המקושקשים הם כביכול השמאות לפי הסכם החלוקה... עו"ד בן ארי גם נחזית כמי שתמכה בהכרזתו של דרור, שההסכם שאושר על ידי בית המשפט, אינו מחייב את דרור, ונדרש מו"מ חדש על ההסכם עצמו.

בהמשך, עו"ד סלומון לא השיב לעניין לפניות בשאלה כיצד ינהג בסוגיית ביצוע הסכם החלוקה בנושא מיטלטלין ודברי אמנות, אם יתמנה למנהל העיזבון.

ניסיון הפשרה

כיוון שנושא חלוקת המיטלטלין, שהוא עניין שולי יחסית, הפך לאבן נגף מרכזית, יוסף הציע פתרון לבעיה על דרך של פשרה.

ב-10.7.2024 - יוסף פנה ל"בן עמי אנדרס מכירות פומביות". התקשורת התנהלה מול הגב' מיכל ומר דוד בן עמי, שמסרו לו שהם בעלי העסק, מנהליו ומפעיליו. הם אישרו ששני הדפים המקושקשים בכתב יד הוכנו ע"י דוד בן עמי. דוד בן עמי התייחס אליהם כ"טיוטה", שנמסרה לדבריו לדרור בחינם. יוסף ביקש לוודא ש"בן עמי אנדרס מכירות פומביות" שמרו עותק משלהם של המסמך המקורי של הדפים המקושקשים, שעל פיו יוכלו ליצור את המסמך המשודרג. זאת, כיוון שהמסמך שדרור הציג מראה שינויים ומחיקות בידי אנשים בלתי מזוהים בתאריכים בלתי ידועים, וחלקים ממנו כתובים בשני עטים לפחות. "בן עמי אנדרס מכירות פומביות" השיבו בחיוב. 

דוד בן עמי הסכים לשדרג את הדפים בתשלום למסמך פורמלי, מודפס וחתום. יחד עם זאת הבהיר מיוזמתו:

1. הערכים שהוא מספק הם "מחירים מומלצים כמחירי התחלה למכירה פומבית" - שהם ערכים שונים מאלה שמספקים שמאי אמנות.

2. ‫הוא לא יוכל לתת הערכה ליצירה שהוא כינה "סצינת קרב"‬ ‫במסגרת‬ ‫השירות‬ ‫שנקבע ("סצינת הקרב" גם אינה מופיעה בדפים המקושקשים)‪,‬‬ ‫כיוון‬ ‫שנדרשת‬ ‫עבודת‬ ‫למידה‬ נוספת לצורך זה. יחד עם זאת, ‬‬‫הוא‬ ‫זיהה‬ ‫אותה‬ ‫באופן‬ ‫ראשוני‬ ‫כיצירה‬ ‫מארצות‬ ‫השפלה‪,‬‬ ‫מהמאה‬ ‫ה‪.18-

ב-11.7.2024 - יוסף הציע לאורי ולדרור, שהוא, יוסף, ישלם מיד מכיסו (בתקווה לקבל החזר בעתיד) בכדי לשדרג את הדפים המקושקשים של "בן עמי אנדרס מכירות פומביות", בתקווה ליצור מסמך קביל יותר לצורך ההסכם (הגם שהשמאות כביכול לא הוכנה על פי הסכמה מראש של הצדדים, לפי הוראות ההסכם).

אורי הסכים מיד, אך התנה את הסכמתו בהסכמה של דרור. דרור לא השיב כלל.

ב-11.8.2024 - יוסף העביר תשלום של 819 ש"ח ל"בן עמי אנדרס מכירות פומביות".

ב-12.8.2024 - יוסף קיבל בדוא"ל מסמך מודפס בן 3 עמודים, "הערכה לצורך מימוש, עיזבון צרניק", מיום 11.8.2024, מאת דוד בן עמי, בלתי חתום (תמונה 3).

תמונה 4 | מסמך מודפס בן 3 עמודים, "הערכה לצורך מימוש, עיזבון צרניק", מאת דוד בן עמי - "בן עמי אנדרס מכירות פומביות", בלתי חתום, שהתקבל בדוא"ל ב-12.8.2024.

 הערות

1. למרות פניותיו החוזרות, יוסף לא קיבל עד היום מ"בן עמי אנדרס מכירות פומביות" את המסמך החתום ע"י דוד בן עמי.

2. באשר ל"סצינת הקרב":

(א) ב-12.8.2024 יוסף כתב ל"בן עמי אנדרס מכירות פומביות" בעניין "הערכה לצורך מימוש, עיזבון צרניק":

‫"היצירות‬‫ אינן‬ ‫לנוכח‬ ‫עיני‬ ‫כעת‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫לדעתי‬ ‫יש‬ ‫טעות‬ ‫בפריט‬ ‫שלהלן‪:‬‬

‫‪.58‬‬‫ אמן‬ ‫לא‬ ‫מזוהה‪,‬‬ ‫שמן‬ ‫על‬ ‫בד‪,‬‬ ‫סצינת‬ ‫קרב -‬ ‫‪1000‬‬ $.‬‬

‫א‪ .‬‬‫היצירה‬ ‫היא‬ ‫גדולה‬ ‫יחסית‬ ‫(גדולה‬ ‫במידותיה‬ ‫מכל‬ ‫שאר‬ ‫היצירות‬ ‫ברשימה)‬ ‫שמן‬ ‫על‬ ‫לוחות‬ ‫עץ‪.‬‬

‫ב‪ .‬‬‫בעניין‬ ‫יצירה‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫דויד‬ ‫מסר‬ ‫לי‬ ‫בטלפון‬ ‫שאינו‬ ‫יכול‬ ‫לתת‬ ‫הערכה‬ ‫במסגרת‬ ‫השירות‬ ‫שקבענו‪,‬‬ ‫כיוון‬ ‫שנדרשת‬ ‫עבודת‬ ‫למידה‬ ‫נוספת‪.‬‬‫ הוא‬ ‫זיהה‬ ‫אותה‬ ‫באופן‬ ‫ראשוני‬ ‫כיצירה‬ ‫מארצות‬ ‫השפלה‪,‬‬ ‫המאה‬ ‫ה‪.18-‬‬

‫איך ‬‫תרצו‬ ‫לתקן‬ ‫את‬ ‫המסמך‬ ‫ששלחתם?‬" 

(ב) ב-13.8.2024 התקבלה תשובתו של דוד בן עמי:

"ההערכה‬‫ של‬ ‫הפריטים‬ ‫המזוהים‬ ‫ניתנה‬ ‫על‬ ‫פי‬ ‫תוצאות‬ ‫של‬ ‫מכירת‬ ‫פריטים‬ ‫של‬ ‫אותו‬ ‫אמן‬ ‫במכירות‬ ‫פומביות‪.‬ המחיר‬‫ שנקבע‬ ‫לתמונה‬ ‫הנ"ל‪,‬‬ ‫אינו‬ ‫יכול‬ ‫להיות‬ ‫מחיר‬ ‫מדויק‪.‬‬ ‫נתתי‬ ‫הערכה‬ ‫משוערת‬ ‫על‬ ‫פי‬ ‫צילום‬ ‫גרוע‪,‬‬ ‫ובכל‬ ‫מקרה‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫שמכניסים‬ ‫יצירה‬‫זו‬ ‫למכירה‪,‬‬ ‫כדאי‬ ‫לבדוק‬ ‫אותה‬ ‫ספציפית‪.‬‬ ‫ההערכה‬ ‫ניתנה‬ ‫לכם‬ ‫כנייר‬ ‫עבודה‬ ‫לצורך‬ ‫החלטות‬ ‫איך‬ ‫לחלק‬ ‫את‬ ‫התמונות‬ ‫ביניכם‬ ‫והאם‬‫ כדאי‬ ‫למכור‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫לשם‬ ‫כך‪,‬‬ ‫ההערכה‬ ‫הזו‬ ‫מספיקה‬". 

3. הטעות במסמך ההערכה הפורמלי, בין יצירת שמן על בד לבין יצירת שמן על עץ, היא מביכה, ומצביעה על חוסר מקצוענות. עוד יותר מכך - חוסר היכולת לתקן כראוי את הטעות.

4. ההערה בתשובת מר דוד בן עמי מיום 13.8.2024 בעניין תיקון הטעות הנ"ל - "... תוצאות של מכירת פריטים של אותו אמן במכירות פומביות", אינה רלוונטית ל"סצינת הקרב", שכן האמן אינו מזוהה. 

5. מתוך תשובת מר דוד בן עמי מיום 13.8.2024 השתמע שהוא לא ראה את התמונה במו עיניו, רק "צילום גרוע". לעומת זאת, שמאי אמנות שיוסף פנה אליהם דרשו לראות את היצירות להערכה במו עיניהם (ולכן גם נדרש בזמנו תיאום עם דרור באמצעות עו"ד סלומון). גם ממכתב הפנייה של עו"ד סלומון בשם שלושת באי הכוח ל"חזקיהו & א.ש.ט. הערכות", מיום 8.4.2024, משתמע שהשמאי יבדוק את היצירות במו עיניו. נראה ששמאי אמנות יראו במתן הערכות ללא בדיקה של היצירות בעין גישה לא מקצועית לעניין.

6. ב-14.8.2024 - יוסף פנה למר דוד בן עמי ושאל אם ראה את היצירות האחרות או רק צילומים שלהן. למרות תזכורת, מר דוד בן עמי לא ענה על השאלה עד היום.

7. בהכללה, הערכים שאליהם מתייחס מר דוד בן עמי -- "מחירים מומלצים כמחירי התחלה למכירה פומבית" -- נמוכים מהערכים שמספקים שמאי אמנות, אליהם מתייחסים כ"הערכת שווי".

8. דווקא בעניין שתי היצירות הגדולות, הערכים שסיפק דוד בן עמי חריגים ונחזים חסרי בסיס: (א) הערך שסיפק ליצירה של וילהלם להמברוק (#59) גבוה בעשרות אחוזים מהערכים שסיפקו שמאי אמנות (ראו - עו"ד בן ארי, ב- 11.2.2024, לעיל). (ב) הערך שסיפק ל"סצינת הקרב" (#58) נמוך בעשרות אחוזים מהערכות ראשוניות של שמאים.

מסקנות

1. הניסיון ליצור מסמך פשרה לעניין שמאות דברי האמנות על בסיס הדפים המקושקשים שהציג דרור, נכשל.

2. מר דוד בן עמי אינו אמין כשמאי אמנות. שינוי עמדתו ביחס ליצירה "סצינת הקרב" חסר פשר. הערכים שהציע ליצירה של להמברוק ול"סצינת הקרב" חורגים בעשרות אחוזים מהערכות של שמאי אמנות.

3. "בן עמי אנדרס מכירות פומביות" גם אינם אמינים כעסק גרידא - עד היום יוסף לא קיבל את המסמך החתום, עבורו שילם.

3. הדפים המקושקשים בכתב יד הופקו מלכחחילה שלא לפי הוראות ההסכם. הדפים המקושקשים אינם קבילים כשמאות לפי ההסכם לפי צורתם. הערכים המופיעים בדפים המקושקשים גם אינם אמינים כערכים שהם תוצאה של שמאות מקצועית של דברי אמנות. 

4. התנהגותו של דרור ביחס לדברי האמנות נחזית כחוסר תום לב במהלך המו"מ על הסכם החלוקה, במעמד החתימה על ההסכם, ובמהלך החדשים בהם ההסכם היה אמור להתבצע.

5. התנהלותם של עו"ד סלומון ובן ארי מול דרור בעניין דברי האמנות וסוגיית השמאות, לאחר שמונו להוביל את ביצוע החלוקה לפי ההסכם, מצביעים על חוסר יכולת או חוסר מוכנות להתמודד עם ניגודי העניינים ולבצע את תפקידם בניטרליות, לפי ההסכם. התוצאה הסופית היא אי כשירותם למינוי כמנהלי העיזבון. 

נספח 2-ב תזכורות לבן עמי אנדרס בחודש אוגוסט 2024 - בקשות לקבלת המסמך החתום

העתק של שרשרת הודעות בדוא"ל מראה שתזכורות בעניין הבקשה לקבלת המסמך החתום, שהזוכה יוסף צרניק שילם עבורו כפי דרישת בן עמי סנדרס, נשלחו ב-19.8.2024, 20.8.2024, 21.8.2024,  23.8.2024.

נספח 2-ג -- המסמך החתום שהתקבל מבן עמי אנדרס ביום 25.8.2024, 22:35