Tax Authority v David Levy originates in charges that Attorney David Levy, who acted as counsel for the Tax Authority for collecting tax liabilities through the debtors' courts, stole over NIS 16 m in the process. The case if of high public policy significance, since it involves two notoriously corrupt law enforcement agencies: The Tax Authority and the Debtors' Courts.
In such case, it appears that Judge Ruth Lorch, the Tax Authority and Attorney David Levy are united in their interest to conceal the matter from public scrutiny.
In the past, Judge Ruth Lorch conducted in this case double books for dockets, in a manner that denied public access even to the decisions in the case, in disregard of the law.
But today, it turns out that the entire case in no longer accessible in Net-HaMishpat - IT system of the courts - with no lawful sealing or publication prohibition decree.
The case again documents that Net-HaMishpat is a fraudulent IT system for case management of the courts. The case also again documents that Israeli judges ignore the public's lawful right to access judicial records, and do so particularly in matters that involve government corruption...
נראה שהשופטת רות לורך, רשות המסים, ועו"ד דוד לוי מאוחדים בדבר אחד - מניעת זכותו של הציבור לדעת על השחיתות ברשות המסים ובהוצאה לפועל. זכות העיון הוכרזה על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי". אולם השופטים בישראל מונעים את הגישה לכתבים באופן שרירותי וגחמני, ללא כל בסיס בחוק. נט המשפט משמשת ככלי למטרה זאת. תופעה זאת בולטת במיוחד בתיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון. יתרה מזאת, כמידה שמתאפשרת גישת הציבור לכתבים בתיקים אלה, מתגלים שיבושים חמורים של הכתבים והרישומים, המעלים ספק לגבי טיבם של ההליכים בכללם. יש לראות בשופטים גורם מרכזי בהכשלת המאבק בשחיתות במדינת ישראל.
הנאשם עו"ד דוד לוי והשופטת רות לורך
_____
מאהל המחאה ת"א, 20 לספטמבר - בדיקה שגרתית של תיק רשות המסים נ דוד לוי (42814-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בנט המשפט, שנערכה על ידי מר יוסי הרמן, בעל עניין בתיק, גילתה שהתיק הפך במפתיע לבלתי נגיש בנט המשפט. עד לאחרונה היה תיק זה רשום ב"פתוח לציבור", "בלתי חסוי".
מניעה שרירותית של גישת הציבור לתיק בנט המשפט
תמונה: בדיקה היום מראה שתיק רשות המסים נ דוד לוי (42814-10-14) הפך לבלתי נגיש בנט המשפט.
_____
בקשה להבהרה, שהופנתה לנציגת השירות של בתי המשפט זכתה לתשובה חסרת השחר, שזהו תיק פלילי ולכן הוא "חסוי"... על השאלה האם הוצא צו איסור פרסום בתיק זה, התשובה הייתה שאין למבקש רשות לדעת זאת, כיון שהתיק חסוי...
בקשה בכתב הופנתה גם לדוברת הנהלת בתי המשפט, לקבלת העתק צו איסור פרסום, אם הוא קיים בתיק זה. כל תשובה לא התקבלה בינתיים.
הטלת חסיון מדומה על ידי מניעת גישת הציבור בנט המשפט,ללא כל בסיס בחוק, גם מדגימה פן הונאתי נוסף של מערכת נט המשפט.
זכות העיון בכתבים - "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי"
זכות הציבור לעיין בתיקים הוכרזה על ידי בית המשפט העליון כ"עקרון יסוד במשטר דמוקרטי" וכן "זכות חוקתית על חוקית" (האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים בג"ץ 5917/97)
תקנות בתי המשפט, עיון בתיקים (2003) ברורות בעניין זה גם הן: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין."
זכות העיון בכתבים, בפרט בהליכים פליליים, היא גם מיסודות זכויות האדם - הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
פסק דין ידוע של בית המשפט העליון של ארה"ב (הקלטות הנשיא ניקסון) מוצא שעניין מרכזי בזכות זאת הוא לאפשר לאזרחים "לשמור עין פקוחה על התנהלות הרשויות".
מניעת גישת הציבור על ידי ניהול ספרים כפולים
מניעת גישת הציבור על ידי חסיון מדומה היא רק הגלגול האחרון של מאמציה של השופטת רות לורך למנוע את זכות הציבור לעיין בכתבים בתיק זה.
גם בעבר, כשהתיק היה נגיש לציבור בנט המשפט, כ"פתוח לציבור" ו"בלתי חסוי", ניהלה השופטת רות לורך ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק". על ידי כך, מנעה בפועל את גישת הציבור להחלטות בתיק ללא כל בסיס בחוק:
א. ביום 24 למאי, 2015, הופיעו במערכת נט המשפט–גישת הציבור רק שתי (2) החלטות. שתיהן החלטות הדוחות בקשות לעיון בתיק. אין ביניהן כל החלטה בנוגע להליכים בתיק עצמו.
ב. כבר ביום ה-22 למרץ, 2015,הופיעו במערכת נט המשפט–גישת בית המשפט עשרים ואחת (21) החלטות.
א.
ב.
תמונות: מדינת ישראל נ דוד לוי (42814-10-14) בבית המשפט המחוזי מרכז, לוד, רשימת "החלטות בתיק" בתיק שאינו חסוי - “פתוח לציבור”: א. מערכת גישת הציבור מראה ביום 24 למאי, 2015, שתי (2) החלטות. ב. מערכת גישת בית המשפט מראה ביום ה-22 למרץ, 2015, עשרים ואחת (21) החלטות.
_____
אין ספק שניהול ספרים כפולים לגבי רשימת ההחלטות בתיק (DOCKET) ייחשב לסימן מובהק של בית משפט העוסק בהונאה על הציבור, וכן לסימן מובהק לטיבה ההונאתי של מערכת המידע נט המשפט.
התנהלות זאת גם אינה תואמת את פסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג"ץ 5917/97) בו הבהירה הנשיאה בייניש שהציפייה הייתה שעם התקנת נט המשפט, יהיו פסקי הדין והחלטות בתי המשפט "פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף בכפוף למגבלות הדין". [קו תחתון הוסף - יצ]
השופטת לורך עוסקת במאמצים להסתיר מהציבור שלא כדין את ענייניהן של שתי רשויות אכיפת החוק הידועות בשחיתותן - רשות המסים והוצאה לפועל
תיק רשות המסים נ דוד לוי הוא בעל עניין ציבורי רב: עו"ד דוד לוי הועסק על ידי רשות המסים בגביית חבויות מס דרך ההוצאה לפועל. לוי נאשם עתה בגנבת יותר מ-16 מליון ש"ח מתוך כספים שגבה מחייבים.
לוי, שנחשב בעבר מקורב לבכירים ברשות המסים, טוען שחילוקי הדעות החלו בתיק גדול של דמות פשע, שהופנה לטיפולו. לאחר שהשקיע בתיק עבודה רבה, קיבל הוראה ללא כל בסיס חוקי להפסיק את פעולות הגבייה בתיק, ולא קיבל כל תמורה לעבודתו.
טענותיו של לוי תואמות את הראיות שהציג רפי רותם – חושף השחיתויות ברשות המסים: ויתור על חבויות מסים בשווי מאות מיליוני ש"ח על ידי רשות המסים לטייקונים, לדמויות בכירות בארגוני פשיעה, ולמקורבים למפלגת השלטון מסיבות פסולות.
יתרה מזאת, בראיון עיתונאי אמר מנחם מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה לשעבר והיום שופט בית המשפט העליון, שפרשת השחיתות ברשות המסים היא הקרובה ביותר לפשע מאורגן בחלונות הגבוהים של רשויות השלטון.
טענותיה של רשות המסים לגבי התנהלותו של עו"ד לוי בהליכי ההוצאה לפועל תואמות את הראיות שמציגים החייבים בהוצאה לפועל – הונאות וגנבות של כספי החייבים על ידי עורכי דין הפועלים בשם בעלי החוב בשיתוף פעולה עם רשמים ובחסות בתי המשפט. חלקם הקטן של מקרים אלה גררו אישומים והרשעות. אולם ברובם הגדול של המקרים מסרבות רשויות אכיפת החוק בעקשנות לפעול נגד עורכי דין שעשקו את החייבים בהליכי ההוצאה לפועל.
לאור מספר התיקים בהוצאה לפועל וממדי ההונאות, יש לראות בהוצאה לפועל גורם מהותי בהעמקת העוני בישראל היום.
סממן מעניין נוסף בתיק זה: לאחר שעו"ד דוד לוי העלה טענות על שחיתות ברשות המסים בקשר לוויתור על חבות המסים של דמות הפשע, העלתה רשות המסים טענות לגבי מצבו הפסיכיאטרי של עו"ד דוד לוי. בדומה, העלו אנשי רשות המסים טענות לגבי מצבו הפסיכיאטרי רפי רותם, לאחר שהגיש תלונות על שחיתות ברשות המסים. טענות של רשויות השלטון על הפרעות פסיכיאטריות של אלה הטוענים לשחיתותן, הן תופעה מוכרת היטב מהגוש הסובייטי...
מספר בקשות לעיון הוגשו על ידי מספר אזרחים בתיק זה בעבר, ונדחו רובן ככולן ללא הסבר מניח את הדעת. לאחר בקשה חוזרת, נתנה רשות העיון רק לכותב שורות אלה, ורק בכתב האישום.
הראיות מצביעות על כך שתוך התעלמות מהוראות החוק, השופטת רות לורך, התביעה, והנאשם בתיק זה מאוחדים בעניין אחד – הסתרת הכתבים בתיק זה מעיני הציבור.
השופטת רות לורך אינה לבדה בהסתרת כתבי בית המשפט שלא כדין
סקר המתנהל בימים אלה לגבי מימוש זכות העיון בכתבים, מראה שהשופטים במדינת ישראל מונעים את גישת הציבור לכתבים באופן שרירותי וגחמני.
תופעה זאת בולטת במיוחד בתיקים הפליליים הנובעים משחיתות רשויות השלטון עצמן:
* השופט דוד רוזן פעל בצורה דומה או חמורה מזאת בתיק פרשת הולילנד.
* השופט עודד מודריק פעל בצורה או חמורה מזאת בתיק פרשת הרב פינטו.
יתרה מזאת, כמידה שהתאפשרה גישת הציבור לכתבים בתיקים אלה, התגלו שיבושים חמורים של הכתבים והרישומים, במידה המעלה חששות חמורים לגבי טיבם של ההליכים בכללותם.
נסיון של מאות שנים מראה שהתרופה היעילה ביותר לשחיתות היא חשיפתה לאור השמש. לכן, יש לתמוה על השופטים בישראל, המתעקשים על שמירת הכתבים של משפטי השחיתות הגדולים במחשכים, ועל ניהול הליכים שתקינותם ויושרתם מפוקפקת בתיקים אלה. יש לראות בשופטים גורם מרכזי בהכשלת המאבק בשחיתות במדינת ישראל.
