English below
Video URL: http://www.youtube.com/watch?
שומר המסגד האחרון מאת יצחק שמי (1888-1949)
ידידיה שמיר (בן 95) לשעבר סגן המדען הראשי במשרד הביטחון ומאחרוני היישוב הישן בחברון, קורא פסקאות מתוך סיפורו של אביו, יצחק שמי (1888-1949), "שומר המסגד האחרון", שהתגלה לאחרונה, ומעולם לא הופיע בדפוס.
אנו מקווים שכלל סיפוריושל שמי ומאמריו, בענייני המזרח התיכון, שחלקם לא הופיע בדפוס קרוב למאה שנה, יצאו לאור שוב בקרוב.
דר' יוסף צרניק
בשם עזבונו הספרותי של יצחק שמי, ז:ל
_____
מתוך "שומר המסגד האחרון"
המקום הזה והאילנות האלה היו חביבים עלי מילדותי הרחוקה. זכרונות עבר רבים קשרוני אליו. על העצים האלה טיפסתי בנערותי עם חברי בני גילי בתורנו אחרי קיני ציפורים. בשוכות הללו קשרנו נדנדות והתנודדנו בהם עד כדי סחרחורת. כאן ערכנו כירות משותפות וכאן טווינו את חלומות האושר של עתידנו. בשובי לא מכבר לעיר מולדתי מאוכזב ושבור כנפים, אחרי נודי על פני תבל עשרות בשנים ואחרי שטחנת החיים טחנה אותי היטב עד דק, הייתי חוזר תכופות אל החורשה הזאת ומבקש בה מרגוע לנפשי הנילאה, מפיח בגל האפר הקר שנערם על ימי הנהרה שחלפו ומחטט בתהום הנשייה בתוך תילי הפיח אחרי גיצים מלהלהים ולוחשים של ימי האושר האבודים.
גם היום שקעתי כאן כרגיל בהזיות והרהורים כשעיני מביטת ניכחן על העיר הקרובה המשתרעת למולי בגושי בתיה וחודי מסגדיה המעורבבים זה בזה והמוטלים זה על גבי זה ומתפרקדים בחמה בצלעות הגבעות בעצלות ותנומה ושלווה ושקט. עוד מבטי תרים ניכחי כמחפשים נקודות אחיזה לגלי הזכרונות ששטפוני ועברוני, והנה מנקיקי אחד האילנות שלמולי הזדקר עורב גדול כחלוק אבן שניתז מכף קלע, חג חוגים אחדים סביבו בפרץ וחבט בגפיו האפלים כלילה סביב ענפיו. המריא אל על ועמד על צמרתו ופתח בצריחת זוועה חודרת הפולחת קרב ולב.
____
Yedidyah Shamir (95 yo), one of the last of the old Hebron Jewish community, reads a couple of paragraphs of the story "Keeper of the Last Mosque" by his father, Yitzhaq Shami (1888-1949), which has been recently discovered, and has never been published.
We hope that his stories and essays on Middle Eastern subjects, some of which have not appeared in press for almost a century, will be published again soon.
Joseph Zernik, PhD
On behalf of the Estate of Yitzhaq Shami
From the "Keeper of the Last Mosque"
This place and these trees were my favorites from my bygone childhood. Many memories tied me to this place. On these trees I climbed with my friends, looking for birds' nests. On their branches we tied swings, and swung till we got dizzy. Here we lit bonfires and wove the dreams of our future happiness. Having come back recently to my home town, disenchanted and my wings broken, after travelling the world for decades, and after being finely milled by life, I often came back to this olive grove, looking for solace for my worn out soul, blowing the cold ashes of piled high on bright days, gone by, searching the abyss for smoldering ashes of lost happy days.
Today too, I dwelt into thoughts and musing, while my eyes were looking at the nearby town lying in front of me with its clustered homes and mosque towers all clustered on top of each other...
Suddenly, a large raven shot up from one of the trees, like a stone... landed on the top of the tree, and started with terrible screech piercing stomach and heart.
No comments:
Post a Comment