13-05-12 בית המשפט העליון מתבקש להבהיר אם החלטה ש"שוחררה" לאחרונה היא החלטה בת תוקף, או החלטה למראית עין (מרמה)

העתירה לבג"ץ דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ומנהל בתי המשפט טוענת שמערכות המחשבים שהונהגו בבתי המשפט בעשור האחרון הן כלים למירמה רחבת-היקף בבתי המשפט. החלטתה של השופטת אסתר חיות מיום ה-18 לאפריל בעתירה זאת הומצאה כשאינה חתומה על ידי השופטת, נושאת תניית פטור "עותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח", וללא מכתב מלווה מאת מזכירות בית המשפט. בקשה הוגשה היום לאישור כתב החלטה זה "העתק מתאים למקור". בבתי המשפט שמוצאם מן המשפט האנגלי המקובל, אישור זה הוא השיטה הפשוטה ביותר להבחין בין כתבי בי דין תקיפים וכתבי בי דין מרמתיים.

שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות

מאהל המחאה החברתית ת"א, ה-12 למאי – דר' יוסף צרניק, סייג לזכויות האדם (NGO) הגיש היום בבית המשפט העליון בקשה לאישור החלטה של השופטת אסתר חיות "העתק מתאים למקור". [1] הבקשה הוגשה בעתירה דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (2689/13). העתירה עצמה טוענת למרמה רחבת-היקף במערכות המחשבים שהונהגו בבתי המשפט בישראל בעשור האחרון. [2]

הבקשה לאישור החלטתה של השופטת חיות מציינת שאדם בר-דעת לא יוכל לקבל את כתב ההחלטה, כפי שהומצא, ככתב החלטה בר תוקף של בית משפט כלשהו:

• כתב ההחלטה הומצא לעותר כשאינו חתום על ידי השופטת חיות.
• כתב ההחלטה נושא תניית פטור "עותק כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
• כתב ההחלטה הומצא ללא מכתב מלווה מאת מזכירות בית המשפט (אותנטיקציה).

בנוסף, כתב הבקשה מציין שמזכירות בית המשפט העליון מנהלת רישומים כוזבים ומטעים של הכתבים שהוגשו לרישום בעתירה זאת.

יתרה מזאת, הבקשה שהוגשה היום מציינת שהמזכירה הראשית של בית המשפט העליון, הגב' שרה ליפשיץ יושבת במשרדה מעל לעשור ללא כתב מינוי כדין.

המצאת כתבי החלטות ממין זה היא תופעה יחסית חדשה, שהחלה בסביבות 2002 בבית המשפט העליון, בסמוך ל:

• תחולתו של חוק החתימה האלקטרונית (2001)
• כניסתה של הגב' שרה ליפשיץ למשרד המזכיר הראשי.

שינויים אלה ארעו בבית המשפט העליון תחת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, שנודע בהנהגת "מהפכה תחוקתית" בישראל...

דוח סייג לזכויות האדם למועצת זכויות האדם של האו"ם נכלל בדוח הרשמי של המועצה (2013) בלוויית הערה לגבי "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העלין... בישראל". הדוח מתעד, בין השאר, החלטות רבות של בית המשפט העליון שאושרו אלקטרונית, כביכול, על ידי המזכיר הראשי שמריהו כהן, ז"ל, עד חמש שנים לאחר מותו!

מאמרים אקדמאים הדנים במירמה בכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל גם התפרסמו בשנים האחרונות בכתבי עת למדעי המחשב בכפוך לבדיקת עמיתית אנונימית.

המירמה במערכות המחשבים מן הדור האחרון בבתי המשפט בישראל היא חיקוי של מערכות דומות שהונהגו בבתי המשפט בארה"ב עשר עד עשרים שנים קודם לכן. על פי דוח מבקר המדינה, מערכות המחשבים של בתי המשפט הונהגו בעשור האחרון על ידי חברות שבסיסן בארה"ב – אי.בי.אם ואי.די.אס. - בניגוד לחוקי מדינת ישראל. [3]

הבקשה מהיום והעתירה עצמה הוגשו ממאהל המחאה, ת"א. העתירה וכתבים נוספים שהוגשו בתיק זה טוענים שמירמה בבתי המשפט היא גורם מרכזי לשינויים החברתיים-כלכליים בישראל בעשור האחרון, שהם נושא המחאה החברתית. [4]

דר' יוסף צרניק

סייג לזכויות האדם (NGO)

מאהל המחאה החברתית, ת"א

_____

* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2010), עם הערה: "שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בקליפורניה".

* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013), עם הערה: "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".

קישורים:

[1] 13-05-12 בקשה לאישור החלטת השופטת חיות

http://www.scribd.com/doc/140995717/

[2] 13-04-15 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (36681/13) - עתירה לבג"ץ

http://www.scribd.com/doc/136215148/

[3] דוח מבקר המדינה 60ב (2010)

http://www.scribd.com/doc/50624862/

[4] הטייקון נוחי דנקנר ומשה סילמן ז"ל - שני צדדים של אותה המטבע - שחיתות השופטים בישראל

http://www.scribd.com/doc/139701644/