With the ongoing massacre in Gaza, Israeli society and State officers were exposed at their worst, but Israeli Civil Society organizations are a glimpse of hope.
Major Israeli Civil Society organizations issued a series of public statements on the emerging situation:
- IDF conduct is Gaza appears as serious violation of International Hmaitarian Law.
- Infrastructure in Gaza collapsed - Israel must be held accountable, and must not stop its restoration, or risk the lives of thsoe who try to start the repair.
- Israeli senior State officers must ensure Feedom of Speech. The threats and violence against Israelis who oppose the ongoing Gaza massacre must stop.
- Israreli Civil Rights Association
- B'tselem
- Gishah
- Public Committee against Torture
- Center for Individual Rights
- Yesh Din
- Adallah
- Rabbis for Human Rights
- Physicians for Human Rights
- Mahsom Watch
בצלם • גישה • האגודה לזכויות האזרח בישראל • הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל • המוקד להגנת הפרט • יש דין • עדאלה • מחסוםwatch • שומרי משפט -רבנים למען זכויות האדם • רופאים לזכויות אדם
חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי בפעילות צה"ל בעזה
http://www.acri.org.il/he/32152
CC-BY: Basel Yazouriעשרה ארגוני זכויות אדם פנו בדחיפות ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות נתונים ודיווחים בדבר אופי התקיפות ושיעור הפגיעה באזרחים
בצלם • גישה • האגודה לזכויות האזרח בישראל • הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל • המוקד להגנת הפרט • יש דין • עדאלה • מחסוםwatch • שומרי משפט -רבנים למען זכויות האדם • רופאים לזכויות אדם
עשרה ארגוני זכויות אדם פנו היום (21.7.2014) במכתב דחוף ליהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות נתונים ודיווחים בדבר אופי התקיפות ושיעור הפגיעה באזרחים, באופן שמעלה חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי.
הארגונים דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה להנחות את הממשלה להימנע מהפרת דיני הלחימה, ולפעול לבחינת מדיניות התקיפה והוראות הפתיחה באש. הארגונים דורשים לברר, אם היועמ"ש קיים ביקורת על הייעוץ המשפטי שסיפקה הפרקליטות הצבאית במסגרת "צוק איתן", וקוראים לו לפעול להקמת מנגנון חקירה חיצוני, עצמאי ואפקטיבי לבחינת החלטות הדרג המדיני והפיקודי, כנדרש על פי הדין הבינלאומי וכפי שעולה גם מפסיקות בג"ץ.
במכתב מצוין, כי מתחילת צוק איתן נהרגו למעלה מ-400 בני אדם, רובם המכריע פלסטינים, ונפצעו אלפים. בין ההרוגים הפלסטינים יותר מ-80 ילדים. לפי הערכות האו"ם, שיעור האזרחים מקרב ההרוגים עומד על 70%.
במכתב מצוינים כמה מקרים של פגיעות קשות באזרחים. בשכונת שוג'אעיה, חושפים הנתונים שנאספו תמונה קשה של הרג עשרות פלסטינים, מתוכם לפחות 17 ילדים ו- 14 נשים, באופן שמעלה חשש כבד בנוגע לחוקיות הפעולה, ובפרט, להפרתם של עקרונות יסוד בדיני הלחימה, ובראשם עקרון ההבחנה בין לוחמים לאזרחים. הארגונים עומדים על כך שיש להימנע מפעולות שאינן מאפשרות הבחנה בין לוחמים לאזרחים, ולמזער ככל הניתן את הפגיעה באזרחים.
הארגונים מדגישים, כי מתן התרעה או אזהרה לתושבים אינו הופך אותם או את בתיהם למטרה צבאית לגיטימית, ואינו פוטר את הצבא מהחובה להימנע מפגיעה בלתי מובחנת באזור בו הם נמצאים: "בהיעדר אזור מוגן אליו יכולים התושבים להגיע בבטחה ושבו הם יכולים למצוא מחסה ומענה לצרכיהם ההומניטריים, המפקד הצבאי לא יכול לטעון כי הוא נקט אמצעי זהירות מספיקים למניעת הפגיעה."
הארגונים מונים במכתב מספר מקרי פגיעה במטרות אזרחיות מובהקות, דוגמת הפגזת בית הקפה שבו נהרגו 9 אזרחים, הפגזת חוף הים שבמהלכה נהרגו 4 ילדים והפצצת מעון לאנשים עם מוגבלויות, שבה נהרגו שתי חוסות. גם אם היו במקומות התקיפה, כפי שטוען דובר צה"ל, מטרות צבאיות לגיטימיות, הרי שהתוצאות מעלות חשד, שלא ננקטו אמצעי זהירות מספקים למניעת פגיעה באזרחים וכי לא נשקלו שיקולי מידתיות בהחלטה על ביצוע הפעולות.
המכתב סוקר גם מספר מקרים של הפצצת בתי מגורים בהם התגוררו, על פי הודעות דובר צה"ל, אנשי חמאס וג'יהאד איסלאמי. כך, בהפצצת בית משפחת כווארע נהרגו 8 בני אדם, מהם 6 ילדים. בהפצצת בית משפחת חמד שאירעה בערבו של אותו יום, נהרגו 6 בני אדם בשנתם. בהפצצת בית משפחת אל-חאג' נהרגו 8 בני משפחה. 3 ילדים ממשפחת שחייבר, אחים בני 8 ו-11 ובת דודתם בת ה-8, נהרגו מפגיעת "טיל אזהרה" שכוון אל בית סמוך. הארגונים עומדים על כך שתקיפת בית מגורים, רק בשל היותו משכנו של פעיל ארגון עוין היא בלתי חוקית, ואף אם נטען כי הבית שימש לפעילות צבאית, יש חובה לשקול שיקולי מידתיות נוכח סכנת הפגיעה באזרחים.
הארגונים מחדדים במכתב, כי הפרת דיני הלחימה על ידי הצד שמנגד אינה מצדיקה ואינה מכשירה הפרת חובותיה של ישראל על פי דיני הלחימה.
התשתיות האזרחיות ברצועת עזה קורסות
http://www.acri.org.il/he/32189
בניין שהופצץ בעזה. CC-BY: Muhammad Sabah, B'Tslelemעל ישראל לדאוג לשיקומן ולהימנע מפגיעה בעובדים היוצאים לתקן אותן
אמנסטי • במקום • בצלם • גישה • האגודה לזכויות האזרח בישראל • הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל • המוקד להגנת הפרט • יש דין • מחסוםwatch • עדאלה • רופאים לזכויות אדם • שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם
12 ארגוני זכויות אדם פנו היום (23.7.2014) במכתב דחוף לשר הביטחון, משה יעלון, בדרישה למלא את חובותיה של ישראל ולהבטיח כי יתמלאו הצרכים ההומניטריים של האוכלוסייה האזרחית בעזה, בפרט בכל הנוגע לאספקה המידלדלת של חשמל ומים. למעלה ממחצית מאוכלוסיית רצועת עזה, 1.2 מיליון בני אדם, סובלים ממחסור במים זורמים ובשירותי תברואה, מאות אלפים סובלים ממחסור מוחלט בחשמל ומאות אלפים נוספים מקבלים הקצבה של עד חמש שעות חשמל ביממה.
המחסור החמור נוצר בשל פגיעה קשה בתשתיות האזרחיות כתוצאה מהלחימה באזור. ארגונים הומניטריים בינלאומיים טוענים כי קיימת סכנה מוחשית למשבר הומניטרי וסביבתי חמור כתוצאה מהמחסור במים ובשל חשיפה לסכנות בריאותיות חמורות לנוכח הצפת מי שפכים בין בתי מגורים וחלחולם למי השתייה.
כ-80 מיליון ליטרים של מי שפכים בלתי מטופלים מוזרמים אל הים מדי יום. שליש מבארות המים של עזה אינו מתפקד ועובדי רשות המים חוששים לצאת לעבודות תיקון ותחזוקה, לאחר ששלושה עובדים עמיתים נהרגו במהלך עבודות תחזוקה. בשל המחסור בחשמל, יתר הבארות מתפקד רק שש עד שמונה שעות ביממה בלבד.
מהמכתב עולה כי מצב התשתיות ברצועה היה שברירי עוד לפני תחילת הלחימה הנוכחית, במידה רבה בשל מדיניות הסגר של ישראל. בנוסף, הארגונים מזכירים כי ישראל חזרה והצהירה על מחויבותה לדאוג לצרכיה ההומניטריים של האוכלוסייה האזרחית ברצועה תוך כדי הלחימה, כפי שעולה גם ממחויבויותיה לדין ההומניטרי הבינלאומי ומפסיקת בג"ץ.
הארגונים דורשים עוד כי בתום הלחימה יוסרו מגבלות התנועה אל רצועת עזה וממנה, בכפוף לצרכי הביטחון הלגיטימיים של ישראל, כדי לאפשר כניסת חלקי חילוף וחומרי הבניין שנדרשים לתיקון התשתיות.
להבהיר לנבחרי הציבור את חובתם להגן על חופש הביטוי
http://www.acri.org.il/he/32231
CC-BY: Daniela Vladimirovaהאגודה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות התבטאויות של שרים ונבחרי ציבור בכירים נגד קיום הפגנות
בעקבות מספר התבטאויות של שרים ונבחרי ציבור בכירים נגד קיום הפגנות, פנתה האגודה לזכויות האזרח הבוקר (24.7.2014) אל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. האגודה קוראת ליועץ המשפטי לממשלה להוציא הנחיה לנבחרי ציבורי במערכת הפוליטית, שתבהיר את תפקידם ואת חובתם להגן על חופש הביטוי וההפגנה, ולהימנע מלחתור תחתיו בדרך של דה-לגיטימציה למשתתפים במחאות חוקיות.
פניית האגודה, שכתבו היועץ המשפטי של האגודה דן יקיר ועו"ד שרונה אליהו-חי, נשלחה לאחר מספר התבטאויות מצד בכירים בזירה הפוליטית נגד הפגנות חוקיות: השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ',צוטט בתקשורת כמי שרואה בחומרה רבה הפגנות תוך כדי לחימה ותומך במניעתן; ראש עיריית חיפה,יונה יהב, פנה אל המשטרה בבקשה למנוע הפגנות נגד הלחימה בעיר, בטענה כי הן פוגעות במרקם היחסים בין יהודים לערבים בחיפה; ואילו שר החוץ אביגדור ליברמן, קרא בדף הפייסבוק שלו לאזרחי ישראל להחרים בתי עסק של ערבים שהשתתפו בשביתה כללית לאות הזדהות עם תושבי עזה ונגד המבצע.
מתוך המכתב:
"מחויבותה של חברה לחופש הביטוי נבחנת דווקא בתנאים של עיתות מלחמה, חילוקי דעות קשים ושסעים חברתיים ולאומיים [...]
התבטאויות מהסוג שצוין לעיל, של שרים וראשי ערים, מעודדות אווירה ציבורית של חוסר-סובלנות כלפי מי שמממשים את זכות הביטוי והמחאה שלהם ומשדרות את המסר הפסול והמרתיע, שלפיו השתתפות באירועי מחאה בנושא הלחימה היא לא לגיטימית ואף עלולה לחשוף את מי שבוחר להשתתף בהן לסיכונים שונים. בחלקן אף חבוי איום על מי שיעז לבקר את החלטות הממשלה בימים אלה, ובמיוחד את פעולות הצבא, אשר "יסומן" כמסית, או אף כתומך באויב ו"בוגד", שיש להחרים אותו, ולא כמי שתורם לדיון הציבורי הלגיטימי. במציאות שבה משתתפים בהפגנות מחאה חשופים לאלימות ולאיומים מצד מפגיני נגד, כפי שקרה בהפגנות שהתרחשו לאחרונה [...] הרי שהתבטאויות מסוג זה עלולות רק להגביר את הסכנה."
עו"ד שרונה אליהו-חי: "בתקופה שבה ההתלהמות, ההשתקה והאלימות הפוליטית, מילולית וגם פיזית, הגיעו לממדים כל כך קיצוניים ומפחידים, חשוב להזכיר לנבחרי הציבור שלנו שגם אם ההתבטאויות נגד מפגינים זוכות לתמיכה בקרב בוחריהם, ההשלכות על הדמוקרטיה עלולות להיות הרות אסון".
No comments:
Post a Comment