The fraud in e-government in Israel during the previous decade amounts to unannounced regime change. The collection of individuals, who led the deception defies easy definition.
====================================
וכדאי לקרוא גם את הסקירה הזו, בהמשך לפוסט הקודם על האינטרסים שמפעילים את ידיעות
(ובכלל את שוק התקשורת)
#הוןשלטוןעיתון
(ובכלל את שוק התקשורת)
#הוןשלטוןעיתון
Tehilla Shwartz Altshuler with Nati Tucker.
1. היום התפרסמה בדה מארקר כתבה מדהימה של נתי טוקר בנושא התנהלותו של תאגיד ידיעות אחרונות. בעצם, ממה שעולה שם, בידיעות אחרונות אין באמת עיתונאות. יש שם רשימות שחורות וצנזורה עצמית בממדי ענק.
זה בנוסף לאסטרטגיה של תוכן שיווקי ללא סימון מספק, כלומר למכירת שיקול הדעת התוכני לכל המרבה במחיר.
2. אין ספק שחשוב להביא לידיעת הציבור ולהוציא לאור את המידע הזה.
אין ספק שחשוב עוד יותר להבין את המצב הבלתי אפשרי כמעט שעיתונאים נמצאים בו. המתח בין פרנסה לבין ערכים, בין עצמאות לכניעה, בין מקצוענות לשרלטנות, בין תיקון עולם לאינטרסים צרים ובזויים.
3. אין ספק שחדשות כאלה מחדדות עוד יותר את המאבק על המושג החמקמק שנקרא "חופש העיתונות". צריך לחדד מאד על מה מגינים. מול מי מגינים. מיהם הפוגעים ומיהם הנפגעים. מי צריך להינות מן הפריבילגיות החוקתיות שחופש הביטוי מביא איתו ומי נושא את שמן לשווא.
4. אבל,
יש כאן שכבה נוספת שחשוב לדבר עליה, ובואו נקרא לה "השמים הפתוחים".
המנטרה של נתניהו, ובעקבותיו גם מנכל המשרד שלו ואנשי ימין כלכלי נוספים היא שצריך לפתוח את שוק התקשורת לתחרות. שהרגולציה אשמה בכך ששמאלנים יושבים ליד מיקרופונים ושולטים במסכים. שאם רק היתה יותר תחרות, הכל היה נפלא. שמים פתוחים, הם קוראים לזה. רק נוסיף ערוצים חופשיים והכל יהיה סבבה.
ובכן:
5. שוק העיתונות הכתובה הוא שוק חופשי לגמרי. אין עליו רגולציה (אפילו פקודת העיתונות המנדטורית בוטלה). אף אחד לא מחלק בו רישיונות ולא זיכיונות, לא מפקח על התוכן ולא דורש מינימום הפקה ישראלית מקורית. אין כללי אתיקה מעוגנים בתקנות ואין מועצה ציבורית לתת קנסות ולעשות שימועים. וועדת הכלכלה של הכנסת לא דנה בשינויי רגולציה ואין וועדות בראשות מנכל משרד התקשורת לבדיקת עתיד השוק הזה.
6. ובכל זאת, כך מתברר, שוק העיתונות הכתובה הוא שוק התוכן הכי מושחת שיש כאן.
7. מאז שדעכה העיתונות המפלגתית והעיתונות מוכוונת הרווח הפכה לדומיננטית בשוק, מהר מאד:
ידיעות אחרונות הפך למונופול מוכרז, והיום אנחנו יודעים עד כמה ניצל את כוחו לרעה להשפעה על התהליכים הפוליטיים ולצנזורה והטיה של מידע. אנחנו יודעים גם שהמודל העסקי שלו מבוסס בחלקו על הטעיית הקהל.
ישראל היום נכנס לשוק והוא מתקרב להיות מונופול, וגם הוא פועל מתוך אג'נדה מוטה ובמימון של איש עסקים שתומך פרסונלית בראש הממשלה ולא מתוך מודל של ניסיון להשיג רווח הוגן או תחרות על בסיס עסקי.
8. גם המהפיכה הדיגיטלית לא שינתה את המצב, כי שוק אתרי התוכן הממוסדים נשלט על ידי השחקנים ששולטים בעיתונות הכתובה, וכל השחיתות פשוט היגרה גם לדיגיטל. ואל תספרו לי על הרשתות החברתיות - הן שוק משלים ולא תחליפי לשוק התקשורת הממוסדת.
9. במובן הזה, דווקא בערוצים המסחריים ובתחנות הרדיו - השחקנים המפוקחים, המצב הרבה יותר טוב. חישבו כמה רעש נעשה סביב המכרזים שלהם, סביב ההטיות שלהם, סביב הלחצים הפוליטיים עליהם, סביב מינויים של יושבי ראש חברות החדשות שלהם, סביב השאלה כמה גיוון יש בהם, סביב תיקוני הרגולציה שצריך או לא צריך לעשות להם, סביב הוועדות שבוחנות את עתידם.
10. שלא לדבר על תאגיד השידור הציבורי ששם ממש סופרים ראשים ועושים פרופיילינג כמה מזרחים יושבים במועצה ומנהלים דיונים עד אמצע הלילה בסעיפי השתקה כאלה ואחרים.
11. כדאי לזכור: בשוק טלוויזיה לא מפוקח תהיה בו תחרות מושחתת הרבה יותר מהר מאשר מה שקרה בשוק העיתונות הכתובה. זה משום שההפקה בו הרבה הרבה יותר יקרה, והשוק נורא קטן. מי שמנסה למכור לכם אשליות של שמיים פתוחים, לא מבין בכלכלת תקשורת, עוצם עיניים, או - חמור מזה - רוצה פשוט להרוס את כל השוק כדי לשלוט בשיח. או שיש מאחריו איזה בעל הון שמוכן לשפוך כסף על תקשורת ללא מודל עסקי.
12. כדאי לזכור עוד: כשהשוק יהיה פתוח לחלוטין, לא יהיה לכל הטוענים נגד הטלוויזיה השמאלנית אל מי לבוא בטענות. אולי תהיה טלוויזיה ימנית, אולי לא. השוק לא יכול להחזיק אלף ערוצי טלוויזיה, גם לא שלושה. תזכרו את זה. גם לא בעולם דיגיטלי.
13. מה שבטוח, תהיה טלוויזיה שמשרתת אינטרסים עצמיים של מישהו שיש לו כסף. והאינטרסים האלה, עיניכם הרואות את זה בשוק העיתונות הכתובה, לא יהיו - לעשות עוד כסף, כמו בתעשיות אחרות. האינטרסים האלה יהיו לשלוט, להדיח פוליטיקאים או לרומם אחרים, להשיג הקלות רגולטוריות לעסקים אחרים, למנף עסקים אחרים. ולא יהיה מה לדון על זה בוועדת הכלכלה של הכנסת כי זה לא יהיה בסמכותה של הכנסת ולא בסמכותה של הממשלה. שוק חופשי לגמרי.
14. אני הראשונה לבקר מנגנוני רגולציה מכבידים, קשרי הון שלטון זיכיון, מועצות לא מתפקדות, מינויים לא ענייניים, רגולטורים רודפי פרסום, פוליטיקאים עוד יותר רודפי פרסום.
15. אני גם מבינה שלפעמים המנטרה של תחרות ו"שמים פתוחים" משמשת כל מיני גורמים פוליטיים אינטרסנטיים שפשוט מנסים להחליש את התקשורת המשודרת, כלומר - לפעמים בכלל משתמשים בטיעון התחרות ככיסוי לאינטרסים אחרים.
16. אבל אני רוצה שכל מי שחושב בכנות שפתיחת שוק הטלוויזיה לתחרות חופשית לחלוטין תעשה בהכרח טוב לשוק הרעיונות והדיעות - שיסתכל היטב על מה שקורה בשוק הפתוח שיש כבר.
17. שורה תחתונה: אם אנחנו רוצים תקשורת מתפקדת צריך פיקוח. וגם לפיקוח יש מחירים. צריך לנסות לצמצם אותם. אבל אין צדיקים בעולם הזה. שוק פתוח לחלוטין יכול להוביל להשחתה יותר גדולה וגם כמובן פחות שקופה - של התוצרים שלו.
18. כי הטיעון הכי חזק של תומכי השמיים הפתוחים הוא - תאפשרו תחרות ומי שטוב ינצח. מי שהקהל יבחר בו - ינצח. הקהל יפקח. והטיעון הזה עובד רק בשוק פתוח לחלוטין ומשוכלל לחלוטין. הוא לא פועל בשוק שאפשר להסתיר בו הטיות לאורך זמן. הוא לא פועל בשוק קטן מידי. הוא לא פועל בשוק שיש בו קשרים חזקים מידי בין בעלי הון. הוא לא פועל בשוק שיש בו אוריינות תקשורת נמוכה. הוא לא פועל בשוק שבו לאנשים יותר בוער לטפל בתור הארוך לרכבת, במשכורת, במעון של הילדים - מאשר בהטיות של אמצעי התקשורת.
19. ולמטה מן השורה התחתונה - דעו לכם: אין דבר כזה אובייקטיביות. לא היתה ולא תהיה. ובסדר גמור גם שתהיה עיתונות מוטת אג'נדה. אבל, חייבת להיות שקיפות. חייבת. ומי שמסתיר את האג'נדה שלו, את האג'נדה האמיתית שלו, ואת הרשימות השחורות שלו, ואת התמיכה הפרסונלית שלו, ואת האינטרסים הכספיים מאחורי מה שהוא מפרסם - הוא שקרן. והוא מוכר לכם את השקרים שלו.
20. יש הבדל בין תקשורת לבין תעשיות אחרות. תקשורת משפיעה על מה שאתם חושבים, על הבחירות שלכם. לא רק על דפוסי הצריכה.
וכל עוד אנחנו מקיימים פה משטר דמוקרטי, ומספרים לעצמנו שאנחנו יכולים לפקח על נבחרי הציבור ועל הפקידות ולבחור פעם בארבע שנים בבחירות שיש בהן משמעות, זה צריך להיות המאבק:
לחשוף את האג'נדות.
לטייב את הפיקוח. כן. פיקוח. אנחנו לבד לא יכולים.
לחשוד. לקרוא בצורה ביקורתית.
וגם לא להאמין הכרחית במנטרות של שמיים פתוחים ובטוב לב והוגנות בסיסית כלפי הציבור של השחקנים בשוק הפתוח הזה.
זה בנוסף לאסטרטגיה של תוכן שיווקי ללא סימון מספק, כלומר למכירת שיקול הדעת התוכני לכל המרבה במחיר.
2. אין ספק שחשוב להביא לידיעת הציבור ולהוציא לאור את המידע הזה.
אין ספק שחשוב עוד יותר להבין את המצב הבלתי אפשרי כמעט שעיתונאים נמצאים בו. המתח בין פרנסה לבין ערכים, בין עצמאות לכניעה, בין מקצוענות לשרלטנות, בין תיקון עולם לאינטרסים צרים ובזויים.
3. אין ספק שחדשות כאלה מחדדות עוד יותר את המאבק על המושג החמקמק שנקרא "חופש העיתונות". צריך לחדד מאד על מה מגינים. מול מי מגינים. מיהם הפוגעים ומיהם הנפגעים. מי צריך להינות מן הפריבילגיות החוקתיות שחופש הביטוי מביא איתו ומי נושא את שמן לשווא.
4. אבל,
יש כאן שכבה נוספת שחשוב לדבר עליה, ובואו נקרא לה "השמים הפתוחים".
המנטרה של נתניהו, ובעקבותיו גם מנכל המשרד שלו ואנשי ימין כלכלי נוספים היא שצריך לפתוח את שוק התקשורת לתחרות. שהרגולציה אשמה בכך ששמאלנים יושבים ליד מיקרופונים ושולטים במסכים. שאם רק היתה יותר תחרות, הכל היה נפלא. שמים פתוחים, הם קוראים לזה. רק נוסיף ערוצים חופשיים והכל יהיה סבבה.
ובכן:
5. שוק העיתונות הכתובה הוא שוק חופשי לגמרי. אין עליו רגולציה (אפילו פקודת העיתונות המנדטורית בוטלה). אף אחד לא מחלק בו רישיונות ולא זיכיונות, לא מפקח על התוכן ולא דורש מינימום הפקה ישראלית מקורית. אין כללי אתיקה מעוגנים בתקנות ואין מועצה ציבורית לתת קנסות ולעשות שימועים. וועדת הכלכלה של הכנסת לא דנה בשינויי רגולציה ואין וועדות בראשות מנכל משרד התקשורת לבדיקת עתיד השוק הזה.
6. ובכל זאת, כך מתברר, שוק העיתונות הכתובה הוא שוק התוכן הכי מושחת שיש כאן.
7. מאז שדעכה העיתונות המפלגתית והעיתונות מוכוונת הרווח הפכה לדומיננטית בשוק, מהר מאד:
ידיעות אחרונות הפך למונופול מוכרז, והיום אנחנו יודעים עד כמה ניצל את כוחו לרעה להשפעה על התהליכים הפוליטיים ולצנזורה והטיה של מידע. אנחנו יודעים גם שהמודל העסקי שלו מבוסס בחלקו על הטעיית הקהל.
ישראל היום נכנס לשוק והוא מתקרב להיות מונופול, וגם הוא פועל מתוך אג'נדה מוטה ובמימון של איש עסקים שתומך פרסונלית בראש הממשלה ולא מתוך מודל של ניסיון להשיג רווח הוגן או תחרות על בסיס עסקי.
8. גם המהפיכה הדיגיטלית לא שינתה את המצב, כי שוק אתרי התוכן הממוסדים נשלט על ידי השחקנים ששולטים בעיתונות הכתובה, וכל השחיתות פשוט היגרה גם לדיגיטל. ואל תספרו לי על הרשתות החברתיות - הן שוק משלים ולא תחליפי לשוק התקשורת הממוסדת.
9. במובן הזה, דווקא בערוצים המסחריים ובתחנות הרדיו - השחקנים המפוקחים, המצב הרבה יותר טוב. חישבו כמה רעש נעשה סביב המכרזים שלהם, סביב ההטיות שלהם, סביב הלחצים הפוליטיים עליהם, סביב מינויים של יושבי ראש חברות החדשות שלהם, סביב השאלה כמה גיוון יש בהם, סביב תיקוני הרגולציה שצריך או לא צריך לעשות להם, סביב הוועדות שבוחנות את עתידם.
10. שלא לדבר על תאגיד השידור הציבורי ששם ממש סופרים ראשים ועושים פרופיילינג כמה מזרחים יושבים במועצה ומנהלים דיונים עד אמצע הלילה בסעיפי השתקה כאלה ואחרים.
11. כדאי לזכור: בשוק טלוויזיה לא מפוקח תהיה בו תחרות מושחתת הרבה יותר מהר מאשר מה שקרה בשוק העיתונות הכתובה. זה משום שההפקה בו הרבה הרבה יותר יקרה, והשוק נורא קטן. מי שמנסה למכור לכם אשליות של שמיים פתוחים, לא מבין בכלכלת תקשורת, עוצם עיניים, או - חמור מזה - רוצה פשוט להרוס את כל השוק כדי לשלוט בשיח. או שיש מאחריו איזה בעל הון שמוכן לשפוך כסף על תקשורת ללא מודל עסקי.
12. כדאי לזכור עוד: כשהשוק יהיה פתוח לחלוטין, לא יהיה לכל הטוענים נגד הטלוויזיה השמאלנית אל מי לבוא בטענות. אולי תהיה טלוויזיה ימנית, אולי לא. השוק לא יכול להחזיק אלף ערוצי טלוויזיה, גם לא שלושה. תזכרו את זה. גם לא בעולם דיגיטלי.
13. מה שבטוח, תהיה טלוויזיה שמשרתת אינטרסים עצמיים של מישהו שיש לו כסף. והאינטרסים האלה, עיניכם הרואות את זה בשוק העיתונות הכתובה, לא יהיו - לעשות עוד כסף, כמו בתעשיות אחרות. האינטרסים האלה יהיו לשלוט, להדיח פוליטיקאים או לרומם אחרים, להשיג הקלות רגולטוריות לעסקים אחרים, למנף עסקים אחרים. ולא יהיה מה לדון על זה בוועדת הכלכלה של הכנסת כי זה לא יהיה בסמכותה של הכנסת ולא בסמכותה של הממשלה. שוק חופשי לגמרי.
14. אני הראשונה לבקר מנגנוני רגולציה מכבידים, קשרי הון שלטון זיכיון, מועצות לא מתפקדות, מינויים לא ענייניים, רגולטורים רודפי פרסום, פוליטיקאים עוד יותר רודפי פרסום.
15. אני גם מבינה שלפעמים המנטרה של תחרות ו"שמים פתוחים" משמשת כל מיני גורמים פוליטיים אינטרסנטיים שפשוט מנסים להחליש את התקשורת המשודרת, כלומר - לפעמים בכלל משתמשים בטיעון התחרות ככיסוי לאינטרסים אחרים.
16. אבל אני רוצה שכל מי שחושב בכנות שפתיחת שוק הטלוויזיה לתחרות חופשית לחלוטין תעשה בהכרח טוב לשוק הרעיונות והדיעות - שיסתכל היטב על מה שקורה בשוק הפתוח שיש כבר.
17. שורה תחתונה: אם אנחנו רוצים תקשורת מתפקדת צריך פיקוח. וגם לפיקוח יש מחירים. צריך לנסות לצמצם אותם. אבל אין צדיקים בעולם הזה. שוק פתוח לחלוטין יכול להוביל להשחתה יותר גדולה וגם כמובן פחות שקופה - של התוצרים שלו.
18. כי הטיעון הכי חזק של תומכי השמיים הפתוחים הוא - תאפשרו תחרות ומי שטוב ינצח. מי שהקהל יבחר בו - ינצח. הקהל יפקח. והטיעון הזה עובד רק בשוק פתוח לחלוטין ומשוכלל לחלוטין. הוא לא פועל בשוק שאפשר להסתיר בו הטיות לאורך זמן. הוא לא פועל בשוק קטן מידי. הוא לא פועל בשוק שיש בו קשרים חזקים מידי בין בעלי הון. הוא לא פועל בשוק שיש בו אוריינות תקשורת נמוכה. הוא לא פועל בשוק שבו לאנשים יותר בוער לטפל בתור הארוך לרכבת, במשכורת, במעון של הילדים - מאשר בהטיות של אמצעי התקשורת.
19. ולמטה מן השורה התחתונה - דעו לכם: אין דבר כזה אובייקטיביות. לא היתה ולא תהיה. ובסדר גמור גם שתהיה עיתונות מוטת אג'נדה. אבל, חייבת להיות שקיפות. חייבת. ומי שמסתיר את האג'נדה שלו, את האג'נדה האמיתית שלו, ואת הרשימות השחורות שלו, ואת התמיכה הפרסונלית שלו, ואת האינטרסים הכספיים מאחורי מה שהוא מפרסם - הוא שקרן. והוא מוכר לכם את השקרים שלו.
20. יש הבדל בין תקשורת לבין תעשיות אחרות. תקשורת משפיעה על מה שאתם חושבים, על הבחירות שלכם. לא רק על דפוסי הצריכה.
וכל עוד אנחנו מקיימים פה משטר דמוקרטי, ומספרים לעצמנו שאנחנו יכולים לפקח על נבחרי הציבור ועל הפקידות ולבחור פעם בארבע שנים בבחירות שיש בהן משמעות, זה צריך להיות המאבק:
לחשוף את האג'נדות.
לטייב את הפיקוח. כן. פיקוח. אנחנו לבד לא יכולים.
לחשוד. לקרוא בצורה ביקורתית.
וגם לא להאמין הכרחית במנטרות של שמיים פתוחים ובטוב לב והוגנות בסיסית כלפי הציבור של השחקנים בשוק הפתוח הזה.
Joseph Zernik
אור-לי, יכול להיות שהמידע נכון, אבל המקור, הגב' תהילה שוורץ אלטולר, חשוד... היה לי הכבוד להיפגש איתה...
כשהיגעתי לארץ בשנת 2010, היה לי מידע רב על הונאות במחשוב הממשלתי בארה"ב, ורק התחלתי לחקור את ההונאות במחשוב בתי המשפט בישראל... על פי עצת חברים, פניתי לפרופ' מוטה קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. מוטה ענה שהוא לא מבין בעניין, אבל הפנה אותי למומחית של המכון לעניין - עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטושלר.
נפגשתי איתה בהמשך. הדוקטורט שלה הוא מארה"ב. אבל היא לא רצתה לדבר על מחשוב בתי המשפט בארה"ב. לעומת זאת, הסבירה לי שהיא עצמה הייתה יועצת בפרויקטים של המחשוב הממשלתי בישראל - ואין בכלל בעיה - הכל כשורה.
היום כבר ברור - או שהיא חלק מההונאה, או שאין לה מושג על מה היא מדברת... ההונאה במחשוב הממשלתי בישראל חמורה ונרחבת, נבדקה על ידי מומחים בכירים למחשבים בישראל, בחו"ל ובאו"ם. כולם בהסכמה.
יש לראות את ההונאה במחשוב הממשלתי בישראל כשינוי שיטת משטר בלתי מוכרז.
לכן, המעמד של הגב' תהילה שוורץ אלטשולר ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" מגוחך להפליא...
כשהיגעתי לארץ בשנת 2010, היה לי מידע רב על הונאות במחשוב הממשלתי בארה"ב, ורק התחלתי לחקור את ההונאות במחשוב בתי המשפט בישראל... על פי עצת חברים, פניתי לפרופ' מוטה קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. מוטה ענה שהוא לא מבין בעניין, אבל הפנה אותי למומחית של המכון לעניין - עו"ד דר' תהילה שוורץ אלטושלר.
נפגשתי איתה בהמשך. הדוקטורט שלה הוא מארה"ב. אבל היא לא רצתה לדבר על מחשוב בתי המשפט בארה"ב. לעומת זאת, הסבירה לי שהיא עצמה הייתה יועצת בפרויקטים של המחשוב הממשלתי בישראל - ואין בכלל בעיה - הכל כשורה.
היום כבר ברור - או שהיא חלק מההונאה, או שאין לה מושג על מה היא מדברת... ההונאה במחשוב הממשלתי בישראל חמורה ונרחבת, נבדקה על ידי מומחים בכירים למחשבים בישראל, בחו"ל ובאו"ם. כולם בהסכמה.
יש לראות את ההונאה במחשוב הממשלתי בישראל כשינוי שיטת משטר בלתי מוכרז.
לכן, המעמד של הגב' תהילה שוורץ אלטשולר ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" מגוחך להפליא...
idi.org.il
Joseph Zernik
יהיה
מעניין לקרוא את תגובתה של תהילה אלטשולר לפוסט מלפני כמה ימים, בו תיעדנו
את ההונאה במחשב בית המשפט לענייני משפחה י-ם, לדוגמה... :) בואי נשמע מה המומחית, שייעצה לממשלת ישראל בנושא אומרת...
Tehilla Shwartz Altshuler
פרשת ז'ואל בן-סימון מתרחבת - פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה י-ם ומשרד המשפטים
=========================
אישה אחת לבדה, ז'ואל בן-סימון, מחליטה לשבות שבת מול משרדה של איילת שקד, שרת המשפטים במחאה על שחיתות השופטים. פעולה ישירה פשוטה זאת גרמה לכל המערכת להשתבש והביאה לחשיפת רשת של פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובמשרד המשפטים... החל מהאשיפוז הכפוי של ז'ואל ב"תיאום" עו"ד יעל קוטיק (משרד המשפטים? שב"כ?), המשך בהופעה בניגוד לחוק של עו"ד ענבל וייל (הסיוע המשפטי, משרד המשפטים) בשמה של ז'ואל כביכול, אך ללא ידיעתה של ז'ואל, וללא ייפוי כוח, בדיון בדוי/למראית עין, שלא נרשם שהתקיים, וכלה בהנפקת, אימות, והמצאה של כתב "החלטה" שקרי ומטעה, בדוי/למראית עין ("טיוטא") של השופט מנחם הכהן - כתוצאת הדיון הבדוי/למראית עין... עבריינות סדרתית חמורה של אנשי משפט חוק... בביקור אתמול בבית המשפט לענייני משפחה, י-ם, נמצאו הראיות שלא התקיים האין דיון, שמתעדת כביכול האין "החלטה", שאין פרוטוקול לאין דיון זה, שאין ייפוי כוח לעו"ד ענבל וייל שהופיעה באין דיון, ושגם המזכירות רואה בכתב ה"החלטה" של השופט מנחם הכהן, שהומצא במרמה והונאה על ידי בית המשפט - "טיוטא" שאסור להדפיס, אסור לאמת, ואסור להמציא... יחד עם זאת נמנעה מז'ואל זכות העיון בתיקים שלה עצמה - "זכות חוקתית על-חוקית..." על פי בית המשפט העליון ו"המהפכה החוקתית" הבדויה/למראית עין של אהרן ברק... עדיין לא התבררו כל הפרטים, אבל כבר ברור שחקירת 22 התיקים שנפתחו בעניינה של ז'ואל בן סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, תראה שמדובר בפשיעה מאורגנת של שופטי בית המשפט לענייני משפחה י-ם, בידיעה והעלמת עין של עובדי המזכירות הבכירים, ומעורבות בכירים במשרד המשפטים, כולל השרה איילת שקד והמנכ"לית אמי פלמור... מערכת המידע - נט-המשפט - הפכה את הפשיעה המאורגנת בבתי המשפט למכת מדינה...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/09/2016-09-08.html
Tehilla Shwartz Altshuler
פרשת ז'ואל בן-סימון מתרחבת - פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה י-ם ומשרד המשפטים
=========================
אישה אחת לבדה, ז'ואל בן-סימון, מחליטה לשבות שבת מול משרדה של איילת שקד, שרת המשפטים במחאה על שחיתות השופטים. פעולה ישירה פשוטה זאת גרמה לכל המערכת להשתבש והביאה לחשיפת רשת של פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובמשרד המשפטים... החל מהאשיפוז הכפוי של ז'ואל ב"תיאום" עו"ד יעל קוטיק (משרד המשפטים? שב"כ?), המשך בהופעה בניגוד לחוק של עו"ד ענבל וייל (הסיוע המשפטי, משרד המשפטים) בשמה של ז'ואל כביכול, אך ללא ידיעתה של ז'ואל, וללא ייפוי כוח, בדיון בדוי/למראית עין, שלא נרשם שהתקיים, וכלה בהנפקת, אימות, והמצאה של כתב "החלטה" שקרי ומטעה, בדוי/למראית עין ("טיוטא") של השופט מנחם הכהן - כתוצאת הדיון הבדוי/למראית עין... עבריינות סדרתית חמורה של אנשי משפט חוק... בביקור אתמול בבית המשפט לענייני משפחה, י-ם, נמצאו הראיות שלא התקיים האין דיון, שמתעדת כביכול האין "החלטה", שאין פרוטוקול לאין דיון זה, שאין ייפוי כוח לעו"ד ענבל וייל שהופיעה באין דיון, ושגם המזכירות רואה בכתב ה"החלטה" של השופט מנחם הכהן, שהומצא במרמה והונאה על ידי בית המשפט - "טיוטא" שאסור להדפיס, אסור לאמת, ואסור להמציא... יחד עם זאת נמנעה מז'ואל זכות העיון בתיקים שלה עצמה - "זכות חוקתית על-חוקית..." על פי בית המשפט העליון ו"המהפכה החוקתית" הבדויה/למראית עין של אהרן ברק... עדיין לא התבררו כל הפרטים, אבל כבר ברור שחקירת 22 התיקים שנפתחו בעניינה של ז'ואל בן סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, תראה שמדובר בפשיעה מאורגנת של שופטי בית המשפט לענייני משפחה י-ם, בידיעה והעלמת עין של עובדי המזכירות הבכירים, ומעורבות בכירים במשרד המשפטים, כולל השרה איילת שקד והמנכ"לית אמי פלמור... מערכת המידע - נט-המשפט - הפכה את הפשיעה המאורגנת בבתי המשפט למכת מדינה...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/09/2016-09-08.html
inproperinla.blogspot.com|By Human Rights Alert (NGO)
Joseph Zernik
אוסף
אנשי "הממשל העמוק" (DEEP STATE) בישראל, שעמדו בראש ההונאה במחשוב
הממשלתי בעשור הקודם, קשה להגדרה: אהרן ברק, בועז אוקון, מאיר שטרית, אבי
דיכטר, משה גל, תהילה שוורץ אלטשולר, ועוד ועוד...
עמד בראש הכנפיה - אהרן ברק....
Joseph Zernik
עמד בראש הכנפיה - אהרן ברק....
Joseph Zernik
ועוד
מאנשי "הממשל העמוק": טומי לפיד (בכהונתו הקצרה כשר המשפטים), עו"ד יורם
הכהן, עו"ד עמית אשכנזי (רשמי גורמים מאשרים לחוק החתימה האלקטרונית), זאב
שטח - מייסד קומסיין (ואנשי 8200 לשעבר אחרים), עו"ד אדם מירון ובכירי
לשכת עורכי הדין...
No comments:
Post a Comment