מדינת ישראל נ רפי רותם: השופט דניאל בארי מפברק בלי לדפוק חשבון! השופט דניאל בארי ניהל דיון "השמעת הכרעת הדין", שנחזה על פניו כדיון "בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול", או מה שידוע כדיון בדוי, למראית עין. כמו כן, עד היום אין ברשומות כל זכר לעצם קיומו של פרוטוקול לדיון זה. בהמשך, הוגשה בקשה לעיון בפרוטוקול הדיון, אם הוא בכלל קיים... בתגובה על הבקשה לעיון, הנפיק השופט דניאל בארי בחשאי "החלטה בפתקית", שסווגה שלא כדין "חסויה לציבור". השופט דניאל בארי גם ממשיך בניהול ספרים כפולים לרשימת "החלטות בתיק". בקשה דחופה למתן החלטה, שהוגשה היום, אומרת בסיכומה, שכלל הכתבים וההליכים בתיק זה מעלים חשש חמור של הפרת זכויות יסוד: א) "הליך ראוי" – על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), וכן, ב) "שימוע הוגן ופומבי" – על פי ההצהרה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948). כמו כן מעלים כלל הכתבים וההליכים בתיק זה חשש חמור לגבי אי כשירות בית המשפט השלום ת"א. "משפטנים בכירים" רואים במצב זה: "ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים". אדם מן השורה, לעומת זאת רואה בכך אי כשירות ו/או שחיתות נרחבת של השופטים בישראל.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/11/2016-11-06.html
פוסט קודם בנושא:
2016-10-31 מדינת ישראל נ רותם: האם השופט דניאל בארי פברק את דיון השמעת הכרעת הדין?
http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/10/2016-10-31.html
מאהל המחאה ת"א, 06 לנובמבר - בקשה דחופה הוגשה היום בבית המשפט השלום ת"א, בתיק מדינת ישראל נ רפי רותם (1704-02-13). הבקשה עומדת על התנהלותו המעוררת חששות כבדים של השופט דניאל בארי בתיק זה, הן לגבי דיון מיום 06 לאוקטובר, 2016 - "השמעת הכרעת דין" - שלגביו עדיין לא רשום קיום פרוטוקול, והן לגבי בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין לדיון זה.
להלן הבקשה הדחופה, שהוגשה היום, במלואה:
מדינת ישראל נ. רפאל רותם 1074-02-13
מבקש העיון:
דר' יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
בקשה דחופה: א) למתן החלטה, ורישומה כדין, על בקשה (מס' 45) למען הסדר הטוב לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016; ב) להגשת "הצדקה" נוספת לבקשת העיון; ג) לתיקון חיסיון שלא כדין על "החלטה בפתקית" מיום 01 לנובמבר, 2016 על הבקשה נ"ל.
מבקש העיון, דר' יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה דחופה : א) למתן החלטה, ורישומה כדין, על בקשה (מס' 45) למען הסדר הטוב לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016; ב) להגשת "הצדקה" נוספת לבקשת העיון; ג) לתיקון חיסיון שלא כדין על "החלטה בפתקית" מיום 01 לנובמבר, 2016 על הבקשה נ"ל.
כללי
1. מבקש העיון הגיש ביום 31 לאוקטובר, 2016, בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016. הבקשה מציינת, שהדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016, היה פתוח לציבור, ולא היה חסוי. על פניו נחזה הדיון כ"דיון בלתי פורמלי, שלא לפרוטוקול". הבקשה גם מציינת, שבניגוד לשאר הפרוטוקולים בתיק זה, עדיין לא נרשם פרוטוקול הדיון הנ"ל כקיים בכרטיסיית "דיונים בתיק" עד יום הגשת הבקשה.
2. בדיקה ביום 06 לנובמבר, 2016, העלתה ש"החלטה בפתקית " של השופט דניאל בארי, ביום 01 לנובמבר, 2016, מופיעה במערכת נט-המשפט של מזכירות בית המשפט על הבקשה הנ"ל, אולם לא הומצאה, לא הודעה, וכביכול נרשמה כ"חסויה לציבור" שלא כדין.
3. פרוטוקול הדיון הנ"ל גם לא נרשם כקיים עד יום זה (06 לנובמבר, 2016).
4. הנסיבות הנוכחיות של אי רישום פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יחד עם פרסום כתב "הכרעת דין" מאותו היום, יצרו מצב חוקי עמום ודו-משמעי לגבי תקינות ותקפות "הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016. יצירת מצב זה, ועוד יותר מכך – אי תיקונו לאחר שבית המשפט קיבל הודעה על כך – ייחשבו ללא כל ספק לפגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהלן. בנוסף, צורת הטיפול בבקשה שגרתית לעיון מראה גם הוא על הפרות חמורות ובסיסיות של הזכויות הבאות:
א)
בקשה דחופה למתן החלטה, ורישומה כדין, על בקשה למען הסדר הטוב לעיון
בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06
לאוקטובר, 2016
5. כתב הבקשה לעיון הנ"ל גם מסביר, שבמקרה זה, של דיון "השמעת הכרעת הדין", ניהול דיון פורמלי, לפרוטוקול, ופרוטוקול הדיון, הם למעשה חלק בלתי נפרד מכתב "הכרעת הדין" – ומהווים את אימותו (אותנטיקציה).
6. הנסיבות הנוכחיות של אי רישום פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יחד עם פרסום כתב "הכרעת דין" מאותו היום, יצרו מצב חוקי עמום ודו-משמעי לגבי תקינותה ותקפותה של "הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016. יצירת מצב זה, ועוד יותר מכך – אי תיקונו לאחר שבית המשפט קיבל הודעה על כך – ייחשבו ללא כל ספק לפגיעה חמורה בזכויות היסוד של הנאשם והציבור הרחב כאחת.
7. לפיכך, על מנת לקיים הן את זכויות הנאשם והן את זכויות הציבור, מתבקש השופט דניאל בארי ליתן בדחיפות החלטה המאפשרת את הגישה לעיון בפרוטוקול המבוקש – אם הוא קיים בכלל.
פוסט קודם בנושא:
2016-10-31 מדינת ישראל נ רותם: האם השופט דניאל בארי פברק את דיון השמעת הכרעת הדין?
http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/10/2016-10-31.html
תמונות: השופט דניאל בארי - האם הוא עוסק בהונאה בהליכים הפליליים על רפי רותם?
_____מאהל המחאה ת"א, 06 לנובמבר - בקשה דחופה הוגשה היום בבית המשפט השלום ת"א, בתיק מדינת ישראל נ רפי רותם (1704-02-13). הבקשה עומדת על התנהלותו המעוררת חששות כבדים של השופט דניאל בארי בתיק זה, הן לגבי דיון מיום 06 לאוקטובר, 2016 - "השמעת הכרעת דין" - שלגביו עדיין לא רשום קיום פרוטוקול, והן לגבי בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין לדיון זה.
בדיון שנערך ביום 06 לאוקטובר, הרשיע כביכול השופט דניאל בארי את רפי רותם בחלק נכבד מסעיפי האישום. לעומת זאת, משפטן ידוע, משה הנגבי, כתב אחר כך: "גיבור לא עבריין". כבר קודם לכן תיאר את המצב העיתונאי קלמן ליבסקינד: "כבר עשור שבתי המשפט מתעמרים בלוחם הצדק: אין שופטים בירושלים: עשר שנים לפרשת חושף השחיתויות ברשות המסים רפי רותם. חזרה לתיק ולפסק הדין שהותירו אותו חסר כל". [2]
בקשה דחופה למתן החלטה, שהוגשה היום, אומרת בסיכומה, שכלל הכתבים וההליכים בתיק זה מעלים חשש חמור של הפרת זכויות יסוד: א) "הליך ראוי" – על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), וכן, ב) "שימוע הוגן ופומבי" – על פי ההצרה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948). כמו כן מעלים כלל הכתבים וההליכים בתיק זה חשש חמור לגבי אי כשירות בית המשפט השלום ת"א. "משפטנים בכירים", לעומת זאת, רואים במצב זה: "ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים".
__________________________ __________________________
להלן הבקשה הדחופה, שהוגשה היום, במלואה:
מדינת ישראל נ. רפאל רותם 1074-02-13
מבקש העיון:
דר' יוסף צרניק
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
בקשה דחופה: א) למתן החלטה, ורישומה כדין, על בקשה (מס' 45) למען הסדר הטוב לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016; ב) להגשת "הצדקה" נוספת לבקשת העיון; ג) לתיקון חיסיון שלא כדין על "החלטה בפתקית" מיום 01 לנובמבר, 2016 על הבקשה נ"ל.
מבקש העיון, דר' יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה דחופה : א) למתן החלטה, ורישומה כדין, על בקשה (מס' 45) למען הסדר הטוב לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016; ב) להגשת "הצדקה" נוספת לבקשת העיון; ג) לתיקון חיסיון שלא כדין על "החלטה בפתקית" מיום 01 לנובמבר, 2016 על הבקשה נ"ל.
כללי
1. מבקש העיון הגיש ביום 31 לאוקטובר, 2016, בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016. הבקשה מציינת, שהדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016, היה פתוח לציבור, ולא היה חסוי. על פניו נחזה הדיון כ"דיון בלתי פורמלי, שלא לפרוטוקול". הבקשה גם מציינת, שבניגוד לשאר הפרוטוקולים בתיק זה, עדיין לא נרשם פרוטוקול הדיון הנ"ל כקיים בכרטיסיית "דיונים בתיק" עד יום הגשת הבקשה.
2. בדיקה ביום 06 לנובמבר, 2016, העלתה ש"החלטה בפתקית " של השופט דניאל בארי, ביום 01 לנובמבר, 2016, מופיעה במערכת נט-המשפט של מזכירות בית המשפט על הבקשה הנ"ל, אולם לא הומצאה, לא הודעה, וכביכול נרשמה כ"חסויה לציבור" שלא כדין.
3. פרוטוקול הדיון הנ"ל גם לא נרשם כקיים עד יום זה (06 לנובמבר, 2016).
4. הנסיבות הנוכחיות של אי רישום פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יחד עם פרסום כתב "הכרעת דין" מאותו היום, יצרו מצב חוקי עמום ודו-משמעי לגבי תקינות ותקפות "הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016. יצירת מצב זה, ועוד יותר מכך – אי תיקונו לאחר שבית המשפט קיבל הודעה על כך – ייחשבו ללא כל ספק לפגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהלן. בנוסף, צורת הטיפול בבקשה שגרתית לעיון מראה גם הוא על הפרות חמורות ובסיסיות של הזכויות הבאות:
(א) ל"הליך ראוי" – על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), וכן,
(ב) ל"שימוע הוגן ופומבי" – על פי ההצרה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948).
5. כתב הבקשה לעיון הנ"ל גם מסביר, שבמקרה זה, של דיון "השמעת הכרעת הדין", ניהול דיון פורמלי, לפרוטוקול, ופרוטוקול הדיון, הם למעשה חלק בלתי נפרד מכתב "הכרעת הדין" – ומהווים את אימותו (אותנטיקציה).
6. הנסיבות הנוכחיות של אי רישום פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יחד עם פרסום כתב "הכרעת דין" מאותו היום, יצרו מצב חוקי עמום ודו-משמעי לגבי תקינותה ותקפותה של "הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016. יצירת מצב זה, ועוד יותר מכך – אי תיקונו לאחר שבית המשפט קיבל הודעה על כך – ייחשבו ללא כל ספק לפגיעה חמורה בזכויות היסוד של הנאשם והציבור הרחב כאחת.
7. לפיכך, על מנת לקיים הן את זכויות הנאשם והן את זכויות הציבור, מתבקש השופט דניאל בארי ליתן בדחיפות החלטה המאפשרת את הגישה לעיון בפרוטוקול המבוקש – אם הוא קיים בכלל.
ב) "הצדקה" נוספת לבקשת העיון
8. הבקשה לעיון הוגשה על פי תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) ופסק-דין משנת 2009 של בית המשפט העליון בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג"ץ5917/97), בנוגע לגישת הציבור לכתבי בית דין. הבקשה לעיון הוגשה "למען הסדר הטוב", בעל כורחו של המבקש. שכן, על פי דין לא היה צורך בהגשתה או בהצדקתה כלל.
9. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
תיק זה אינו חסוי, וכן הפרוטוקול הוא של דיון בלתי חסוי. לפיכך, לא היה צורך להגיש בקשה זאת כלל, ובהתאם, כותרתה "בקשה למען הסדר הטוב".
10. פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (5917/97) מבאר את התקנה הנ"ל:
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
11. פסק הדין הנ"ל גם מוסיף שלל הצהרות בשבחה ובחשיבותה של זכות העיון, ביניהן:
עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי... בעל מעמד חוקתי על-חוקי...
חשיבותו של עקרון זה ביצירת אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט, שכן הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה.
12. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 6(ב) אומרת:
נשיא בית המשפט יקבע את סדרי העיון ומועדי העיון בתיקי בית המשפט שבו הוא מכהן.
קביעת סדרי העיון ומועדיהם על ידי נשיא בית המשפט השלום ת"א על פי תקנה 6(ב), הייתה מונעת את הכורח להגיש בקשה זאת. אולם למרות פניות חוזרות, נשיאת בית המשפט השלום דאז לא קבעה סדרי עיון כנ"ל.
13. חשיבותה של הזכות לעיון בתיקי בתי המשפט, שמוצאה מן החוק האנגלי המקובל, מוצדקת בדומה בפסק דין היסטורי של בית המשפט העליון של ארה"ב: ""להחזיק עין מפקחת על פעולותיהן של הרשויות הציבוריות." [ 1] בית המשפט הוא כמובן ראש וראשון לרשויות אלה.
ג) בקשה דחופה לתיקון חיסיון שלא כדין על "החלטה בפתקית" מיום 01 לנובמבר, 2016 על הבקשה נ"ל.
14. בדיקה ביום 06 לנובמבר, 2016, העלתה שהשופט דניאל בארי הנפיק ביום 01 לנובמבר, 2016, "החלטה בפתקית" על הבקשה לעיון הנ"ל. "ההחלטה בפתקית" (תמונה 1) אומרת:
תמונה 1: "החלטה בפתקית של השופט דניאל בארי מיום 01 לנובמבר, 2016.
15. ה"החלטה בפתקית" הנ"ל לא הומצאה ולא הודעה למבקש העיון (וככל הנראה גם לא לנאשם רפי רותם).
16. ה"החלטה בפתקית" הנ"ל אינה מופיעה ברשימת ה"החלטות בתיק" הנגישה לציבור (שבה נכון להיום מופיעות רק 07 החלטות), אולם היא מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" הנגישה למזכירות (שבה נכון להיום 48 החלטות) (תמונה 2). אין צורך להסביר שניהול ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק" בהליכים פליליים, כך שמהציבור ומהנאשם נמנעת הגישה להחלטות השופטים באופן בררני, ללא הפעלת חסיון כדין, תיחשב גם היא להתנהלות של בית משפט בלתי כשיר בעליל, והפרה ברורה של זכויות יסוד.
(א)
(ב)
תמונה 2: רשימת "החלטות בתיק": (א) גישת הציבור; (ב) גישת מזכירות.
17 . בדיקה נוספת מעלה ש"ההחלטה בפתקית" הנ"ל סומנה בנט-המשפט : "ניתנה במעמד צד אחד", לא סומנה: "תשוחרר לצד השני", וסומנה: "חסוי לציבור, פתוח לצדדים" (תמונה 3).
תמונה 3: "הוראות פרטים" של ה"החלטה בפתקית " מיום 01 לנובמבר, 2016: סומנה: "ניתנה במעמד צד אחד"; לא סומנה: "ההחלטה תשוחרר לצד השני"; סומנה: "חסוי לציבור, פתוח לצדדים".
18. אין צורך להאריך בהסברים, מדוע התנהלות השופט דניאל בארי לגבי הבקשה לעיון הנ"ל, מעצימה את החששות להתנהלות בלתי ראויה בהליכים הפליליים בתיק זה והפרות חמורות של זכויות יסוד
8. הבקשה לעיון הוגשה על פי תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) ופסק-דין משנת 2009 של בית המשפט העליון בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג"ץ5917/97), בנוגע לגישת הציבור לכתבי בית דין. הבקשה לעיון הוגשה "למען הסדר הטוב", בעל כורחו של המבקש. שכן, על פי דין לא היה צורך בהגשתה או בהצדקתה כלל.
9. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין.
תיק זה אינו חסוי, וכן הפרוטוקול הוא של דיון בלתי חסוי. לפיכך, לא היה צורך להגיש בקשה זאת כלל, ובהתאם, כותרתה "בקשה למען הסדר הטוב".
10. פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (5917/97) מבאר את התקנה הנ"ל:
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
11. פסק הדין הנ"ל גם מוסיף שלל הצהרות בשבחה ובחשיבותה של זכות העיון, ביניהן:
עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי... בעל מעמד חוקתי על-חוקי...
חשיבותו של עקרון זה ביצירת אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט, שכן הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה.
12. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 6(ב) אומרת:
נשיא בית המשפט יקבע את סדרי העיון ומועדי העיון בתיקי בית המשפט שבו הוא מכהן.
קביעת סדרי העיון ומועדיהם על ידי נשיא בית המשפט השלום ת"א על פי תקנה 6(ב), הייתה מונעת את הכורח להגיש בקשה זאת. אולם למרות פניות חוזרות, נשיאת בית המשפט השלום דאז לא קבעה סדרי עיון כנ"ל.
13. חשיבותה של הזכות לעיון בתיקי בתי המשפט, שמוצאה מן החוק האנגלי המקובל, מוצדקת בדומה בפסק דין היסטורי של בית המשפט העליון של ארה"ב: ""להחזיק עין מפקחת על פעולותיהן של הרשויות הציבוריות." [ 1] בית המשפט הוא כמובן ראש וראשון לרשויות אלה.
ג) בקשה דחופה לתיקון חיסיון שלא כדין על "החלטה בפתקית" מיום 01 לנובמבר, 2016 על הבקשה נ"ל.
14. בדיקה ביום 06 לנובמבר, 2016, העלתה שהשופט דניאל בארי הנפיק ביום 01 לנובמבר, 2016, "החלטה בפתקית" על הבקשה לעיון הנ"ל. "ההחלטה בפתקית" (תמונה 1) אומרת:
להעביר לתגובת הצדדים תוך 7 ימים מהיום.
15. ה"החלטה בפתקית" הנ"ל לא הומצאה ולא הודעה למבקש העיון (וככל הנראה גם לא לנאשם רפי רותם).
16. ה"החלטה בפתקית" הנ"ל אינה מופיעה ברשימת ה"החלטות בתיק" הנגישה לציבור (שבה נכון להיום מופיעות רק 07 החלטות), אולם היא מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" הנגישה למזכירות (שבה נכון להיום 48 החלטות) (תמונה 2). אין צורך להסביר שניהול ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק" בהליכים פליליים, כך שמהציבור ומהנאשם נמנעת הגישה להחלטות השופטים באופן בררני, ללא הפעלת חסיון כדין, תיחשב גם היא להתנהלות של בית משפט בלתי כשיר בעליל, והפרה ברורה של זכויות יסוד.
(א)
תמונה 2: רשימת "החלטות בתיק": (א) גישת הציבור; (ב) גישת מזכירות.
17 . בדיקה נוספת מעלה ש"ההחלטה בפתקית" הנ"ל סומנה בנט-המשפט : "ניתנה במעמד צד אחד", לא סומנה: "תשוחרר לצד השני", וסומנה: "חסוי לציבור, פתוח לצדדים" (תמונה 3).
תמונה 3: "הוראות פרטים" של ה"החלטה בפתקית " מיום 01 לנובמבר, 2016: סומנה: "ניתנה במעמד צד אחד"; לא סומנה: "ההחלטה תשוחרר לצד השני"; סומנה: "חסוי לציבור, פתוח לצדדים".
18. אין צורך להאריך בהסברים, מדוע התנהלות השופט דניאל בארי לגבי הבקשה לעיון הנ"ל, מעצימה את החששות להתנהלות בלתי ראויה בהליכים הפליליים בתיק זה והפרות חמורות של זכויות יסוד
סיכום:
1. מן הראוי שהשופט דניאל בארי יתן בדחיפות החלטה המתירה את הגישה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" – אם הוא בכלל קיים.
2. מן הראוי שהשופט דניאל בארי, מיזמתו הוא, יפעל לתיקון השיבושים הבולטים בהליכים העכשוויים בתיק זה.
3. כלל הכתבים וההליכים בתיק זה מעלים חשש חמור של הפרת זכויות יסוד:
4. כמו כן מעלים כלל הכתבים וההליכים בתיק זה חשש חמור לגבי אי כשירות בית המשפט השלום ת"א.
תאריך: 06 לנובמבר, 2016 __________________
מבקש העיון - דר' יוסף צרניק
1. מן הראוי שהשופט דניאל בארי יתן בדחיפות החלטה המתירה את הגישה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" – אם הוא בכלל קיים.
2. מן הראוי שהשופט דניאל בארי, מיזמתו הוא, יפעל לתיקון השיבושים הבולטים בהליכים העכשוויים בתיק זה.
3. כלל הכתבים וההליכים בתיק זה מעלים חשש חמור של הפרת זכויות יסוד:
א) "הליך ראוי" – על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), וכן,
ב) "שימוע הוגן ופומבי" – על פי ההצרה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948).
תאריך: 06 לנובמבר, 2016 __________________
מבקש העיון - דר' יוסף צרניק
No comments:
Post a Comment