2016-12-23 Crooked judge Ben-Yizhak is consistent in fraud for bank CEO

Crooked judge Ben-Yizhak is consistent in fraud for bank CEO 
Crooked Judge Shlomit Ben Yitzhak continues perpetrating fraud to benefit Bank Leumi CEO Rakeft Russak-Aminoach: First, she withheld court file Russak-Aminoach v Porat from the Index of All Cases with no foundation in the law - conduct that is considered worldwide a cardinal sign of incompetence and/or corruption of the judges.  Later, she could not understand what the issue was in requests to inspect any court decision, which was the legal foundation for withholding the court file from the Index.  Her responses on such requests, she issued as sham/unsigned/unserved "Post-it Decisions"...  And now, she refuses to provide a duly signed and certified copy of such fake "Post-it Decisions".
Amnon Porat claims that he is victim of fraud by Bank Leumi and Rakefet Russak Aminoach. Therefore, he opened a prayer stand on the sidewalk - for absolution of robbery sins of Rakefet Russak-Aminoach and Bank Leumi.  In response, Rakefet asked the Court for restraining order, claiming threatening harassment.  Her claim is apparently based on what her 4 yo daughter heard from another 4 yo girl about Amnon Porat...
It is difficult to comprehend, how a Judge, who come from a "values" background - Kibbut Sdeh Eliyahu, studied law in a "values" institution - Bar-Ilan University, practiced in a "values" workplace - the State Prosecution, and was appointed judge less than a year ago, is already practicing fraud like much more seasoned veterans...
The "Post-it Decisions" are one of the striking fraudulent traits of Net-HaMishpat case management system. Judges employ them on routine basis to perpetrate fraud.  The issuance of sham, unsigned decision records was also the core of the fraud by Judge Varda Alshech - cover girl for the book "Corrupt Judges in Israel"...
Senior law professor Menachem Mautner sees conditions in the Israeli courts as "Decline in formalism and increase in values".  However, "senior legal scholars" have recently described such circumstances as "total jungle in the courts", where the judges act arbitrarily and capriciously, while ignoring both the facts and the law...  In simple works - incompetence and/or widespread corruption of the judges.
Godfather of the gang is Attorney General Avichai Mandelblit, since he refuses to permit criminal investigation and prosecution of judges who engage in criminality on the bench.  The Israeli Bar Association in general, and Attorney Effi Naveh in particular are senior partners.  They were the ones who filed the complaint against Judge Varda Alshech, and they were the ones who received the Ombudsman of the Judiciary's "secret" decision in the "Fabricated Protocols" scandal. The decision provided detailed description of fraud methods in Net-HaMishpat, and explicitly states that Varda Alshech was no exception... But the Israel Bar Association chooses to keep the code of silence regarding judicial corruption.  Media are the lackeys - they fail to report on the corruption, even when the evidence of fraud on the bench is blatant...
Until we get some of the criminal judge imprisoned, nothing will change!
Read the complete post: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/12/2016-12-23-crooked-judge-ben-yizhak-is.html

    

    

תמונות 1: אמנון פורת מפגין נגד בנק לאומי ורקפת רוסק-עמינח -מנכלית הבנק; השופטת שלומית בן יצחק.

תמונה 2: מתוך סרטון ברשת על המחאה נגד רוסק עמינח ביום הדיון האחרון.
_____

מה הלך בחניון... וויי וויי רקפת... אין לך עוד הרבה זמן עם ההונאות האלה.

   Moshe Menkin added a new video.

LIKES KK  ,You, Kfir Monsonego, Shuki Mishol and 468 others  :35K Views;  :  

 347 shares

  89 Comments

  https://www.facebook.com/sgavivi/videos/1328663543830855/

 _____

מאהל המחאה ת"א, 22 לדצמבר - בתגובה על בקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של "החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן-יצחק בתיק רוסק-עמינח נ פורת, שוב הנפיקה השופטת שלומית בן-יצחק "החלטה בפתקית", הונאתית, מפוברקת (תמונה 3)...

א) השופטת שלומית בן יצחק מסרבת לספק החלטות חתומות ומאושרות כדין - היא מנפיקה רק "החלטות בפתקית" שקריות, מטעות, בלתי חתומות, שאינן מומצאות ואינן מופיעות ברשימת "החלטות בתיק"

תמונה 3: רוסק-עמינח נ פורת (64434-11-16) בבית המשפט השלום ת"א - "החלטה בפתקית" של השופטת שלומית בן-יצחק.  אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה למבקש, אינה נגישה למבקש או לציבור. אדם בר דעת (פרט לשופטים ועורכי דין ישראלים) לא יוכל לראות במסמך זה כתב בית דין אמתי. נהפוך הוא, מסמך זה ייראה כחלק מן ההונאה בהליכים בתיק זה.  ההחלטה גם שקרית ומטעה: הבקשה הייתה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של החלטותיה ההונאתיות והמפוברקות הקודמות של השופטת שלומית בן-יצחק (כפי שאפשר לראות ברקע ה"החלטה בפתקית").

____

החלטתה האחרונה של השופטת שלומית בן-יצחק היא שוב "החלטה בפתקית", בלתי חתומה, בלתי מאושרת, שלא הומצאה למבקש.  ההחלטה גם שקרית ומטעה, שכן אינה מתייחסת כלל לבקשה. עניין הבקשה, בניגוד לבקשות קודמות לעיון, היה קבלת העתקים חתומים ומאושרים של "החלטות בפתקית" הונאתיות קודמות של השופטת שלומית בן-יצחק בתיק זה.

ב) השופטת שלומית בן יצחק עוסקת בהונאה על כס המשפט בתיק רוסק-עמינח נ פורת

הבקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים של ה"החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן-יצחק אמרה שה"החלטות בפתקית" אינן מראות כל סימן של אמיתות (אותנטיות) ככתבי בית דין.  לכן, אדם בר-דעת (פרט לשופטים ועורכי דין ישראלים) לא יוכל לראות ב"החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק כתבי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים.  נהפוך הוא, אדם בר דעת יראה ב"החלטות בפתקית" אלה חלק מן ההונאה על כס המשפט של השופטת שלומית בן יצחק.
מכיוון שהבקשות וההחלטות לגבי העיון בתיק זה נועדו להגשה לגורמים מחוץ למדינת ישראל, התבקשה השופטת שלומית בן -יצחק לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית", בכפוף לתקנות לביצוע אמנת האג- אפוסטיל (1977). הבקשה עצמה מועתקת להלן.

ג) השופטת שלומית בן-יצחק העלימה את תיק רוסק-עמינח נ פורת מרשימת התיקים ללא בסיס בחוק.
השופטת שלומית בן יצחק הנפיקה את ה"החלטות בפתקית" המפוברקות בתגובה לבקשות עיון. בקשות העיון היו ברורות לחלוטין - הן ביקשו כל מסמך שהוא הבסיס החוקי להעלמת תיק רוסק-עמינח נ פורת (64434-11-16) מרשימת התיקים. 

ב"החלטה בפתקית" האחרונה - מיום 08 לדצמבר - השופטת שלומית בן-יצחק פשוט לא מבינה מה רוצים ממנה... (תמונה 3).

 תמונה 4: רוסק-עמינח נ פורת (64434-11-16) בבית המשפט השלום ת"א - "החלטה בפתקית" של השופטת שלומית בן-יצחק.  אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה למבקש, אינה נגישה למבקש או לציבור. אדם בר דעת (פרט לשופטים ועורכי דין ישראלים) לא יוכל לראות במסמך זה כתב בית דין אמתי. נהפוך הוא, מסמך זה ייראה כחלק מן ההונאה בהליכים בתיק זה.
_____

רשימת התיקים היא אחד מ"ספרי היסוד" של כל בית משפט כשיר מזה מאות שנים.  העלמת תיק מרשימת התיקים ללא בסיס בחוק מעלה חששות כבדים לא רק לגבי השופטת שלומית בן-יצחק, אלא לגבי אי-כשירות ו/או שחיתות של בית המשפט השלום ת"א כולו.
לדוגמה: במקרה דומה, העלים שופט בלוס אנג'לס תיק הנוגע לכוכבת שרון סטון מרשימת התיקים.  עצם העלמת התיק מרשימת התיקים זכתה לסיקור בלוס אנג'לס טיימס, שהעלה חששות לגבי ישרת בית המשפט.
לא כך אצלנו.  גם כשהראיות להונאות השופטים ברורות, התקשורת מעלימה עין...

ד) ה"החלטות בפתקית" הן אחד הסממנים ההונאתיים הבולטים של מערכת נט-המשפט
ההחלטות בפתקית הן אחד הסממנים ההונאתיים הבולטים של מערכת נט-המשפט. למרות בקשות חוזרות, עד היום לא צלחו נסיונות לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של "החלטה בפתקית" כלשהי.
בין הפברוקים וההונאות הבולטים ב"החלטות בפתקית":

1. השופט דוד רוזן הנפיק "החלטה בפתקית" הונאתית על בקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין (שאינם קיימים) של אולמרט וזקן בפרשת הולילנד

 

תמונה 5: מדינת ישראל נ צרני (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א - פרשת הולילנד - השופט דוד רוזן בהונאה ב"החלטה בפתקית" - לא מצליח למצוא את פסקי הדין של אולמרט וזקן... למרות בקשות חוזרות, דוד רוזן מסרב לספק העתק חתום ומאושר כדין של מסמך מפוברק זה.

____

2. השופט אברהם אברהם הנפיק "החלטות בפתקית" הונאתיות על בקשות עיון בחתימות האלקטרוניות (שאינן קיימות) על פסקי הדין המפוברקים, ובפקודת המאסר (שאינה קיימת)  לגבי רומן זדורוב

 

תמונה 6: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת - השופט אברהם אברהם בהונאה ב"החלטה בפתקית" - מאיים בתגובה על בקשות חוזרות לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות (אם הן קיימות בכלל) על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" המפוברקים של רומן זדורוב...

____

 

תמונה 7: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת - השופט אברהם אברהם בהונאה ב"החלטה בפתקית" - מודה בפועל שאין לרומן זדורוב "פקודת מאסר עשויה כדין" - הנדרשת בדין לקבלת נידון למאסר...

____

3. הרשם אבי כהן הנפיק "פסק דין" הונאתי וחסר סמכות ב"החלטה בפתקית" על לורי שם טוב ומוטי לייבל

תמונה 8: חוה קליין נ לורי שם-טוב ומוטי לייבל (621-02-16) בבית המשפט השלום ת"א – "פסק דין בפתקית" של הרשם אבי כהן מיום 17 לאפריל, 2016, שגזר כביכול פסק דין של 800,000 ש"ח לטובת עורכת הדין חווה קליין - יותר מפי 10 מסמכותו בחוק... 

____

4. השופט עודד מודריק הנפיק "החלטות בפתקית" הונאותיות על בקשות עיון בפסק דין עשוי כדין (שאינו קיים) לגבי יאשיהו פינטו בפרשת פינטו-ברכה-ארביב

 

תמונה 9: מדינת ישראל נ פינטו (43357-09-14) בבית המשפט המחוזי ת"א: "החלטה בפתקית" הונאתית של השופט עודד מודריק על בקשה לקבלת העתק חתום ומאושר של "החלטה בפתקית" קודמת, שמנעה את העיון בכתב "הכרעת הדין עשוי כדין", שאינו בנמצא בתיק פינטו. החלטה זאת התקבלה בפקס ממכונת פקס בלתי מזוהה... ההחלטה פותחת: "החלטותי ניתנות בדרך ובאופן שאני סבור שמותר לי לנקוט בהם"... אכן לשופטים במדינת יששאל מותר היום להונות מכס המשפט...

ה) הנפקת כתבי החלטות בלתי חתומים הייתה גם הבסיס להונאה של השופטת העבריינית ורדה אלשייך. התנהלות זאת מוכרת ברחבי העולם מזה דורות רבים כסימן מובהק של שחיתות השופטים

שיטת ההונאה המבוססת על הנפקת כתבי בית דין חסרי תוקף, שקריים ומטעים, מתוך כוונה שבעלי דין והציבור יקבלו אותם ככתבי בית דין תקפים ואמיתיים (אותנטיים), מוכרת ברחבי העולם מזה דורות רבים.  עבריינות מסוג זה נקראת "ניהול הליכי משפט למראית עין", והיא טיפוסית לפשיעה מאורגנת בבתי המשפט.  לביצוע הונאה זאת אין די בשופט מושחת אחד. יש צורך במזכירות בלתי כשירה, המאפשרת הנפקת כתבים אלה, ומתוך כך ברור שכלל השופטים בבית המשפט מודעים למצב, אם לא שותפים להונאות...

תמונה 8: נערת השער לספר "עבריינות השופטים בישראל" היא כמובן השופטת ורדה אלשייך, הזכורה לדראון מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים".

____

פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של ורדה אלשייך היא ללא כל ספק אבן דרך מרכזית בתולדות שחיתות השופטים בישראל.
ההונאה של השופטת העבריינית ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" הייתה מבוססת על אותה שיטת עבודה בדיוק.  ורדה אלשייך הנפיקה כתבי פרוטוקולים שקריים ומטעים, מתוך כוונה להרע לעו"ד רפאל ארגז. ורדה אלשייך הנפיקה כתבים אלה כשאינם חתומים, אך מתוך כוונה שייחזו  על ידי אחרים ככתבי בית דין חתומים ותקפים.
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשה זאת תיעדה בפרטי פרטים את עבריינותה של ורדה אלשייך.  יחד עם זאת, בסופו של יום, הסכימו ורדה אלשייך והנציב ש"הפרוטוקולים המפוברקים" היו "טיוטות" בלבד.
עבריינות על כס המשפט אינה מוגנת על ידי חסינות שיפוטית. אולם ורדה אלשייך לא הועמדה לדין.
בכך, הקימו השופטים בישראל אמות מידה חדשות - מותר לשופטים לעסוק בעבריינות על כס המשפט ללא מורא החוק.

ו) סנדק הכנופיה - היועמ"ש אביחי מנדלבליט

תמונה 9: כמו בתחומים אחרים של שחיתות שלטונית - היועמ"ש אביחי מנדלבליט הוא סנדק שחיתות השופטים.
_____

בשנה האחרונה הוגשו מספר תלונות פליליות נגד שופטים שעסקו בהונאה על כס המשפט. על  התנהלות מסוג זה אין חלה כל חסינות שיפוטית.  אולם היועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להורות על חקירות פליליות של שופטים גם במקרים של ראיות חותכות לעבריינות כל כס המשפט.
המקרה הבולט ביותר הוא כמובן זה של שופטי בית המשפט המחוזי נצרת בתיק רומן זדורוב - יצחק כהן, אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז

ז) לשכת עורכי הדין, ועו"ד אפי נווה בפרט, הם שותפים בכירים בכנופיה

 

תמונה 10: לשכת עורכי הדין ועורך דין אפי נווה הם שותפים בכירים בכנופיה.
___
לשכת עורכי הדין בהנהגת עו"ד אפי נווה, הם שהגישו את התלונה נגד ורדה אלשייך בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים.  הם גם שקיבלו את ההחלטה ה"סודית" של נציב תלונות הציבור על השופטים, המפרטת בפרטי פרטים את שיטות ההונאה בנט המשפט.  החלטה גם ברורה לגבי העובדה שוורדה אלשייך לא הייתה חריגה, והונאות מסוג זה נפוצות מאז הנהגת מערכת נט המשפט.
אולם לשכת עורכי הדין בחרה שלא לדרוש כל תיקון של המצב הבסיסי - של מערכת ניהול תיקים הונאתית בבתי המשפט...

ח) התקשורת היא נושאת הכלים של הכנופייה
התקשורת בישראל מדווחת באופן קבוע על פי מה ששופטים אומרים על כס המשפט, ומתעלמים לחלוטין מהעובדה שהכתבים בתיקים מפוברקים, או חסרים בכלל.  בכלל זה תיקים שזכו לסיקור נרחב - כגון פרשת הולילנד, פרשת יאשיהו פינטו, התביעה הפלילית נגד רפי רותם.
אולם אין בכך כל חדש. דוחות של ועדות האו"ם על "חיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות" מציינים שבאומות בהם השופטים מושחתים, התקשורת בד"כ משתפת איתם פעולה...

השופטים ועורכי הדין הם קדקש השחיתות השלטונית במדינת ישראל היום. עד שלא נכניס לכלא שופטים עבריינים, דבר לא ישתנה!

============================

להלן הבקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של "החלטות בפתקית של השופטת שלומית בן-יצחק בתיק רוסק-עמינח נ פורת.
.

                                בית המשפט השלום ת"א
רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת                            64434-11-16
מבקש העיון: דר' יוסף צרניק
            Human Rights Alert - NGO
            ת"ד 33407, ת"א
            דוא"ל:  joseph.zernik
            פקס: 077-3179186
 בקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של "החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות לעיון בתיק זה
החתום מטה, מבקש העיון בתיק זה, מגיש בזאת בקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של שתי (2) "החלטות בפתקית" שלהלן של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות לעיון בתיק זה:

א. ה"החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות העיון בתיק זה לא ייראו על ידי אדם בר דעת ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים.
1. בתגובה על הבקשה המקורית לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים,  הנפיקה השופטת שלומית בן אהרן את ה"החלטה בפתקית" מיום 05 לדצמבר, 2016:
ה"החלטה בפתקית" מיום 05 לדצמבר:
     (א) אינה מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות) - אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה, ואינה נגישה למבקש ברשימת החלטות בתיק (שכן התיק כולו הועלם מרשימת התיקים).
    (ב) "החלטה בפתקית" זאת אומרת (תמונה 1):
הדיון התקיים בדלתיים סגורות, מטעמים שנקבעו במסגרתו. לפיכך לא ניתן לעיין בתיק בית המשפט.

 תמונה 1: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16) - "החלטה בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק מיום 05 לדצמבר, 2016.
_____
“החלטה בפתקית" זאת אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון, שעניינה לא היה עיון בתיק עצמו, אלא עיון בכתב שהוא הבסיס החוקי להעלמת הנתונים לגבי תיק זה מרשימת התיקים. בתיקים רבים מתנהלים דיון או דיונים בדלתיים סגורות, אולם מספר התיק ושמות הצדדים אינם מועלמים מרשימת התיקים.  "החלטה בפתקית" זאת אינה אומרת דבר וחצי דבר לגבי קיומו או אי קיומו של איסור פרסום ו/או חסיון על התיק בכללו. לדוגמה, העלמת תיק בית משפט בעניינה של הכוכבת שרון סטון מרשימת התיקים של בית המשפט בלוס אנג’לס זכתה לסיקור תקשורתי בפני עצמה כסיבה לחשש לגבי ישרת בית המשפט. [1]
2. בתגובה על הבקשה החוזרת לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים,  הנפיקה השופטת שלומית בן אהרן "החלטה בפתקית" מיום 08 לדצמבר, 2016:
ה"החלטה בפתקית" מיום 08 לדצמבר:
     (א) אינה מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות) - אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה, ואינה נגישה למבקש ברשימת החלטות בתיק (שכן התיק כולו הועלם מרשימת התיקים).
    (ב) "החלטה בפתקית" זאת אומרת (תמונה 2):
הבקשה החוזרת אינה ברורה, כמו כן לא ברורה הטענה בס”ק ד’ בעמ’ 2 לבקשה. החלטתי הקודמת עומדת בעינה.

 תמונה 2: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16) - "החלטה בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק מיום 08 לדצמבר, 2016.
_____
“החלטה בפתקית" זאת שוב אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון, שעניינה עיון בכתב שהוא הבסיס החוקי להעלמת הנתונים לגבי תיק זה מרשימת התיקים.
3. מכל הסיבות להלן, לא ייראו "החלטות בפתקית" אלה בעיני אדם בר דעת (למעט עורכי דין ושופטים ישראלים) ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים. נהפוך הוא, אדם בר דעת יראה "החלטות בפתקית" אלה ככתבי בית דין למראית עין, חסרי כל תוקף, והונאה על כס המשפט של השופטת שלומית בן יצחק.
4.  יתרה מזאת, אדם בר דעת יראה בתגובותיה של השופטת שלומית בן-יצחק הודיה שבשתיקה לכך שאין כל איסור פרסום על ההליכים בתיק זה, ושהעלמתו של תיק זה מרשימת התיקים מתבצעת שלא כדין, כמתואר בפרסום המצורף:

2016-12-07 השופטת שלומית בן יצחק מתקשה להסביר את התנהלותה בעניין רקפת... [2]

ב. העתקים חתומים ומאושרים כדין מבוקשים לשם הגשתם לגורמים בינלאומיים
5.  כתבי הבקשות וההחלטות בעניין העיון בתיק זה נועדו להגשה לפורומים בינלאומיים. לפיכך, הריני מבקש בזאת שהשופטת שלומית בן יצחק תורה למזכירות לספק לי בדואר העתקים של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל, שיימצאו קבילים בעיני גורמים בינלאומיים על פי אמנת האג-אפוסטיל (1961).  כלומר - יהיו חתומים כדין על ידי השופטת שלומית בן יצחק, ומאושרים כדין על ידי מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין או רשם בית המשפט השלום ת”א.
6. אישור על ידי מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין:
    (א) תקנות בתי המשפט (מזכירות) 2004, תקנה 6א, אומרת:

6א. המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.

    (ב) פרסום של נציבות שירות המדינה, "עקרונות יסוד... נוהלי העסקת עובדים בכירים", [2] עמודים 9-11, מפרט מהן הדרכים בהן מתועד מינוי כדין בשירות המדינה.
    (ג) תשובות של הנהלת בתי המשפט על בקשות על פי חוק חופש המידע לגבי תיעוד מינוים כדין של "מזכירים ראשיים" בבתי המשפט השונים של מדינת ישראל לא העלו עד היום כל תיעוד של מינוי כדין של אף מזכיר ראשי אחד.
לפיכך, ככל שהאישור המבוקש ייחתם על ידי "מזכיר/ה ראשי/ת" של בית המשפט השלום ת”א, הריני מבקש בזאת, שיצורף אליו תיעוד של מינויו/ה כדין של אותו אדם כ”מזכיר/ה ראשי/ת”.
7.  אישור על ידי רשם בית המשפט:
חוק בתי המשפט – 1984, סעיף 105(א), אומר:

105.(א) הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.

לפיכך, באם אין היום בבית המשפט השלום ת"א מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין, ניתן לאשר את כתבי "ההחלטות בפתקית" כדין על ידי רשם בית המשפט.
8. אישור מזויף על ידי מי שאינו מוסמך בדין:
 בית המשפט מתבקש במפורש, שהאישור לא ייחתם על ידי אדם שאינו מוסמך בדין לחתום על אישור זה, כגון: “המזכיר/ה של השופטת".  בבית משפט כשיר, אישור כתבי בית דין על ידי אנשים חסרי סמכות בחוק ייחשב לזיוף.
9. לשון האישור:
(א) מן הראוי שלשון האישור תהיה הלשון המפורשת בתקנה הנ"ל, "העתק מתאים למקור".
(ב) בית המשפט מתבקש במפורש שהאישור לא יהיה על ידי לשון משובשת וחסרת תוקף, כגון,  “העתקה מתאימה למקור".
10. שם המאשר וסמכותו:
   (א) מן הראוי ששם המאשר וסמכותו יופיעו במפורש על פני המסמך.
   (ב) בית המשפט מתבקש במפורש להימנע מאישור בחתימת, "בשם", שכן המזכיר/ה הראשי/ת ורשם בית המשפט אינם מורשים בחוק להאציל את סמכותם לאשר כתבי בית דין.
ג. סירוב לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין, או אספקת כתבים משובשים
11.  כאמור, ההעתקים החתומים והמאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל מבוקשים לצורך הנפקת אפוסטילים כדין, בכפוף לתקנות לביצוע אמנת האג, תשל"ז-‫‪ 1977‬‬ולהנחיות משרד החוץ בעניין ביצוע האמנה הנ"ל, על מנת לאפשר את הגשתם מחוץ למדינת ישראל.
12.  לפיכך, סירובו של בית המשפט לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל, או אספקת כתבים משובשים ו/או מזויפים ייראו קרוב לוודאי כראיות נוספות להונאה על כס המשפט של השופטת שלומית בן יצחק בהליכים בתיק זה.
מן הדין והצדק שבית המשפט כשיר וישר יספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של החלטותיו.

היום, 12 לדצמבר, 2016,                ____________
                            דר' יוסף צרניק, מבקש העיון

קישורים

 [1]  סודיות תביעה אזרחית נגד שרון סטון מעלה חששות. לוס אנג’לס טיימס

תומכי פומביות הדיון נזעקים לאחר ששופט הסכים להעלים כל עניין לגבי התיק – כולל עצם קיומו -המעלה את האפשרות של קיום תיקים סודיים אחרים.

http://articles.latimes.com/2009/apr/24/local/me-secret-courts24 

 [2] 2016-12-07 השופטת שלומית בן יצחק מתקשה להסביר את התנהלותה בעניין רקפת...  

http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/12/2016-12-07.html