Monday, May 22, 2017

2017-05-23 פרשת שוקי משעול: כליאה שרירותית על ידי צו מאסר מפוברק של השופט אורי שוהם, פברוקים וכזבים של הרשמת ליאת בנמלך כתוספת

פרשת שוקי משעול: כליאה שרירותית על ידי צו מאסר מפוברק של השופט אורי שוהם, פברוקים וכזבים של הרשמת ליאת בנמלך כתוספת
שוקי משעול נכלא תחת צו מאסר מפוברק של שופט בית המשפט העליון אורי שוהם. כרגיל במקרים דומים, הופעל חיסיון מפוברק על התיק כולו. ועכשיו - רשמת בית המשפט העליון ליאת בנמלך מכזבת ומפברקת הליכים בעניין בקשות לעיון בצו מאסר עשוי כדין. מניעת הגישה לעיון בצו מאסר עשוי כדין תצריך יצירתיות ומקוריות של הרשמת ליאת בנמלך. מניעת הגישה לצו המאסר של שוקי משעול גם תציין נקודת שפל חדשה בישרת בית המשפט העליון. עתירת אסיר הוגשה לחוד לגבי תנאי כליאתו של שוקי משעול - עם עבריינים כבדים, במקום בכלא מעשיהו. בית המשפט העליון גם דחה למועד בלתי ידוע את הדיון בעתירת שוקי משעול נ היועמ"ש על אי אכיפת החוק על התנהלות רות דוד כפרקליטת מחוז ת"א. בתי המשפט מובילים את ההתנכלות לחושפי השחיתות ברשות המסים ובמקביל - את אי אכיפת החוק על רות דוד. על כך כתב ג'פרסון: "ממרומי מגדל החוק, הם מפעילים את התותחים נגד אלה, עליהם הם היו אמורים להגן". התנהלות שופטי בית המשפט העליון טיפוסית לשופטים בדיקטטורות ובמשטרים אפלים!
  

  
תמונה: שוקי משעול מוחזק בכליאה שרירותית - תחת צו מאסר מפוברק מעשה ידיו של שופט בית המשפט העליון אורי שוהם.  ועכשיו - רשמת בית המשפט העליון ליאת בנמלך מפברקת הליכים בניסיון להסתיר את העניין. כרגיל, חיסיון מפוברק, הוא חלק בלתי נפרד מחבילת ההונאות השיפוטיות.


תמונה: למרות הודעות והתרעות חוזרות, קיבלה נציבת שירות בתי הסוהר עפרה קלינגר את שוקי משעול למאסר ללא צו מאסר עשוי כדין.  מפקדת גולאג, ולא אשת חוק!
____ 

מאהל המחאה ת"א, 23 למאי - "בקשה להבהרות הוגשה אתמול בבית המשפט העליון בתיק "פלוני" (שוקי משעול) נ מדינת ישראל (1322/17).


בבית המשפט העליון
פלוני (שוקי משעול) נ מדינת ישראל                                       רע”פ 1322/17
מבקש העיוןדר' יוסף צרניק
מאהל המחאה ת"א
תד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
בקשה להבהרות על החלטת הרשמת ליאת בנמלך על הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין בתיק זה
מבקש העיון בתיק זה, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת תגובה על החלטת הרשמת ליאת בנמלך על הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין בתיק זה:
אמניעת העיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדיןוהשתת חיסיון שלא כדין בתיק זה
1.תיק זה נחזה כ"חסוי" שלא כדין – הפרה חמורה של הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
2. החלטת הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017, לא נמסרה לי עד היום (תמונה1). החלטה זאת אומרת בעניין צו איסור פרסום עשוי כדין:
בקשר לבקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי אציין, כי שמו של המבקש נחסה במועד פתיחת ההליך כיוון שההליך בערכאה קמא התנהל בדלתיים סגורות.
3. דבריה אלה של הרשמת ליאת בנמלך לוקים בחוסר ישרה בסיסי בעניינים עובדתיים:
א) הם יוצרים את הרושם שרק שמו של המבקש שוקי משעול נחסה (על ידי הפיכתו שלא כדין ל"פלוני"), בעוד שלאמיתו של דבר, התיק כולו מוסתר מעין הציבור עד היום (תמונה 2). הרשמת ליאת בנמלך גם לא תיקנה את החסיון שלא כדין עד יום זה. זאת - לאחר שהודתה בפועל שאין בתיק זה חיסיון כדין.
ב) האמירה "ההליך בערכאה קמא התנהל בדלתיים סגורות" – יסודה בכזב. המבקש בתיק זה – מר שוקי משעול – כתב לי לפני כניסתו למאסר, וכן מצאתי במאגרי נתונים, שכל ההליכים הפליליים הקשורים לתיק זה בבתי המשפט קמא נערכו בדלתיים פתוחות.

תמונה 1. החלטת הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017.


תמונה 2. על תיק זה ממשיך החסיון הכללי שלא כדין עד היום.
____
במניעת העיון ב"פקודת מאסר עשויה כדין"
4ביום 30 לאפריל, 2017, הגשתי בקשה דחופה למען הסדר הטוב (שנרשמה כבקשה מסח') – לעיון בצו מאסר עשוי כדין לגבי המערער משעולהדין בעניין ברורתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) תקנה 2(באומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכךפסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ5917/97מבהיר במפורש שאין כל צורך להגיש בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דיןיתרה מזאתפסק הדין הנ"ל הכריז על זכות העיון: “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתיעל-חוקי...” יחד עם זאתניסיון נרחב במשך השניםמראה שמזכירויות בתי המשפט (כולל בית המשפט העליוןמסרבות לקיים את החוק ומונעות את הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דיןודורשות החלטה שיפוטית לפני שהן מאפשרות עיון. לכן הוגשה הבקשה מיום 30 לאפריל כ"בקשה למען הסדר הטוב".
5הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין הוגשהמכיוון שהחלטת השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017, בעניינו של “פלוני” (שהוא המערער שוקי משעול), כפי שנשלחה (המצאה למראית עיןלבא-כוחו של שוקי משעול, נחזית כ"פקודת מאסרמשובשת וחסרת תוקףשאינה בר-אכיפה (תמונות 3)שנועדה לשלול את חירותו של אדם מתוך הונאה.


תמונות 3. "פלוני" נ מדינת ישראל (רש"פ 1322/17) - “החלטה" של השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017: ”10. סוף דבר… המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.4.2017 עד השעה 10:00, בימ"ר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון, ועותק מהחלטה זו...” ה"החלטה" אינה מפרשת את שם האדם שעליו להיכנס למאסר, אינה חתומה, ובשוליה תניית הפטור: “כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
_____
6החלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017, אומרת בעניין זה: "הצדדים יגישו תגובתם לבקשה לעיין בפקודת המאסר וזאת תוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה." הדין בישראל אינו מקנה לרשמת ליאת בנמלך כל סמכות שפיטה בעניין העיון בפקודת מאסר עשויה כדין (אם היא בכלל קיימתבתיק זהמובן מאליו שגם לצדדים בתיק זה אין כל סמכות להתנגד לעיון זההחלטה זאת גם השהתה בפועל את העיון עד לאחר כניסתו של שוקי משעול לכלא.
7אין ספק שהתנהלות זאתמאסר שרירותי על ידי הנפקת פקודת מאסר משובשת וחסרת תוקףבשילוב עם חיסיון שלא כדין, תימצא כנוגדת לא רק יסודות "משטר דמוקרטי", אלא גם יסודות כבוד האדם וחירותו ושימוע הוגן ופומבי.
גשליחתו וקבלתו של שוקי משעול למאסר ללא פקודת מאסר עשויה כדין
8.תקנות סדר הדין הפלילי, 1974, אומרות:
צו ביצוע ופקודת מאסר
31. ניתן גזר דין – יערוך בית המשפט או הרשם, על פי דרישת בעל הדין, צו אשר יציין את הטעון ביצוע על פי גזר הדין ואם הוטל עונש מאסר תיערך פקודת מאסר לפי טופס 6 שבתוספת; צו ופקודה כאמור ייחתמו בידי בית המשפט או בידי הרשם וישמשו אסמכתה לכל רשות מוסמכת לבצע את העונש.
פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, גם היא ברורה, ואומרת בפירוש:
קבלת אסירים
2. לא יתקבל אדם לבית סוהר אלא על פי צו מאסר או צו מעצר שהובא עמו, ואולם מותר לקבל לבית סוהר ילד של אסירה ביחד עם אמו אם היא מיניקה אותו והוא בן פחות משנתיים.
זיהוי 
3. מנהל בית הסוהר יאמת כי הצו חתום בידי הרשות המתאימה ועשוי כדין והאסיר הוא האדם הנזכר בו.
9. כבר לפני שנתיים הגשתי בקשה על פי חוק חופש המידע לשירות בתי הסוהר בעניין סדרי קבלת אנשים למאסרהתשובהמיום 06 לינואר, 2016 (באיחור של שנה), מאת אתי גרובר "רכזת טיפול בתלונות ופניות ציבור שב"ס" (בלתי תקינהבלתי חתומהושלא על ידי ממונה על פי חוק חופש המידע) אומרת (תמונה 4):
הננו להביא לידיעתך כי אסמכתא לכליאה בשב"ס היא פקודת מאסר/מעצר חתומה ע"י שופט - מקור בלבד! .

תמונה 4תשובה משובשת/בדויה/מפוברקת על פי חוק חופש המידע של שירות בתי הסוהר מיום 06 לינואר, 2016, לגבי נוהלי קבלת אנשים למאסר.
_____
10. הבקשות שהגשתי לבית המשפט העליון בתיק זהגם שימשו כהודעות לבית המשפט העליון בכללולשופט אורי שוהם בפרטעל השיבוש החמור בנוגע לפקודת המאסר ובתיק זהלפיכךיש לראות את המצב גם כסירוב לתקן שיבוש זה.
11. במקביל שלחתי הודעות לנציבת שירות בתי הסוהרעפרה קלינגרהמתריעות אותה לגבי השיבוש בפקודת המאסר המפוברקת לגבי שוקי משעולומבקש אותה לקיים את החוק לגבי קבלת אנשים למאסר בכללוהמערער שוקי משעול בפרט.
12.לדברי שוקי משעול, ביקש לראות פקודת מאסר עשויה כדין בעת הופעתו לפני וועדת מיון של שירות בתי הסוהר ביום 09 למאי, 2017, אולם מבוקשו נמנע ממנו.
13.למרות כל זאת, התקבל שוקי משעול למאסר ביום 16 למאי, 2016, ללא פקודת מאסר עשויה כדין.
ד. שוקי משעולרות דודרונאל פישר והשחיתות ברשות המסים ובפרקליטות מחוז ת"א
14. המערער שוקי משעול הוא לשעבר בכיר ברשות המסים, והבכיר מבין חושפי השחיתויות שם. משעול הפך אח"כ לקרבן התעללות של מערכת המשפט ואכיפת החוק בכלל, ופרקליטת מחוז ת"א לשעבר רות דוד ושותפה עו"ד רונאל פישר בפרט. לפיכך, הנסיבות המתועדות בתיק זה גם נחזות כהמשך רדיפת חושף השחיתויות ברשות המסים שוקי משעול על ידי מערכת המשפט ואכיפת החוק.
15לפיכך, יש לראות את התנהלותה של הרשמת ליאת בנמלך גם כהמשך ישיר של מה שכתב פרופ’ מוטה קרמניצר בפרשת רומן זדורוב: “התנהלות של הפרקליטות... מפחידה… כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונותאנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.”
ה. החלטות בית המשפט העליון מאז 2002 בכללוהחלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017 בפרט, הן "טיוטותבלבדולכן אין גם דרך לערער על החלטת הרשמת בתיק זה
16החלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום11 למאי, 2017, בדיוק כמו החלטתו של השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017, נשלחה בפקס כשאינה חתומהללא מכתב מלווה או אימות כלשהו על ידי המזכירותוכשהיא נושאת תניית פטור, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". התנהלות זאת אינה יוצאת דופןוהיא טיפוסית לבית המשפט העליון מאז 2002 (תמונה 5). אין ספק שכך אדם בר דעת יראה בכתב זהכפי שנשלחכתב בית דין למראית עין, “מפוברק" (כפי שהוא נקרא על ידי התקשורת בישראל), או "טיוטה" (כפי שהוא נקרא על ידי השופטים בישראל). ניסיוני הנרחב במהלך השנים גם מראהשאין כל אפשרות לקבל מבית המשפט העליון החלטה חתומה על ידי שופט או רשם כדיןומאושרת על ידי המזכירה הראשית כדין "העתק מתאים למקור". לכןגם אין כל אפשרות להגיש ערעור כדין מהחלטת הרשמת ליאת בנמלך.

תמונה 5. תבנית החלטות בית המשפט העליון לפני 2002, ולאחר מכן. האישור "העתק מתאים למקור", וכל אזכור של מזכיר ראשי הוסרו מן ההחלטות, ותניית הפטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הוספה. נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס ומרים נאור, וכן הנהלת בתי המשפט (חופש המידע) סירוב ומסרבים לספק הסבר לגבי הבסיס החוקי לשינוי המפליג שחל בכתבי ההחלטות בבית המשפט העליון תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא
____
17הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטותתועדה שוב לאחרונה בתיק בתיק י.שאבן ישראל בע"מ נ שולמן ואח’ (1554/16). בתיק זה נתן בית המשפט העליון החלטה שנחזתה כפסק דין ביום 10 לאפריל, 2016, והחלטה שנחזתה כפסק דין הפוך ביום 05 ליוני, 2016. לאחר פרסום העניין בתקשורת כ"שערוריה", פרסם בית המשפט העליון ביום 08 ליוני, 2016, החלטהמתוכה עולה שבית המשפט העליון שומר לעצמו את הזכות להחשיב את החלטותיו כ"טיוטות", גם לאחר שהומצאו כביכול.
18. הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטותתועדה גם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקיםשל השופטת ורדה אלשייךהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 11 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת"אמפרשת שהן השופטת ורדה אלשייך והן הנציב מצאו את הפרוטוקולים כ"טיוטות". יתרה מזאתההחלטה מצטטת את השופטת ורדה אלשייךשטענה להגנתהשהתנהלותה אינה שונה מהתנהלות בית המשפט העליוןהמנפיק את החלטותיו "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". תשובתו של הנציב: “נתלתה באילן גבוה"…
19. התנהלות בית המשפט העליון לגבי הנפקת כתבי בית דין משובשים וחסרי תוקףשהחלה תחת כהונתו של הנשיא אהרן ברקאינה המצאה ישראלית מקוריתהתנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם מזה מאות שנים כהנפקת כתב בית דין למראית עין וניהול הליכי משפט למראית עין – סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתיםלא מצאתי בחוק העונשין הישראלי הגדרה של עבריינות מסוג זהלכןלצורך הבהרה בלבדמובא בזאת הסעיף המתאים בחוק העונשין של מדינת טקססארה"ב:
חוק העונשין של טקסס סעיף 32.48: הליכים למראית עין
32.48 הליכים למראית עין
(א) אדם מבצע עבירה פלילית אם אותו אדם מתוך חוסר זהירות גורם למסירתו לאחר של מסמך המחקה הזמנה לבית המשפט, כתב תביעה, פסק דין, או כל כתבי בית דין אחר, בכוונה ל:
(1) לגרום לתשלום של דרישה על ידי האחר, או
(2) לגרם לאחר:
A) להישמע לסמכות לכאורה של אותו מסמךאו
B) לנקוט פעולה או להימנע מלנקוט פעולה כלשהי בתגובה למסמך ובהתאם לואו על בסיס מסמך זה.
(ב) אישור המצאה של המסמך לאדם כלשהו מתוך כוונה שיגיע לייעודו הוא עילה מספקת להראות שהמסמך נמסר.   
(ג) אין זאת הגנה מפני תביעה פלילית תחת סעיף זה, אם המסמך למראית עין:
(1) אומר שאינו מסמך בית דין בר תוקף.
(2) הונפק או אושר על ידי אדם או ישות שאין להם סמכות חוקית להנפיק או לאשר מסמך מסוג זה.
(ד) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהמסמך למראית עין הוגש לרישום, או הוצג, או נמסר למזכיר בית המשפט, או לעובד מזכירות בית המשפט, שהועמד או נוסד על פי החוקה והחוק של מדינה זאת, יש בכך הנחה, הניתנת להפרכה שהמסמך נמסר מתוך הכוונה שנאמרה בסעיף (א) לעיל.
(ה) מלבד מה שנאמר בסעיף (ו), עבירה תחת סעיף זה, היא עבירה מסוג “Class A misdemeanor”.
(ו) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהנאשם הורשע בעבר על עבירה על פי סעיף זה, העבירה היא מסוג “state jail felony” (פשע שדינו מאסר).
התנהלות מסוג זה נחשבת להתנהלות עבריינית, חוץ-שיפוטית, שאין חלה עליה כל חסינות שיפוטית. אולם כפי שתועד בפרשת השופטת ורדה אלשייך, בפרשת השופטת הילה כהן, ובמקרים אחרים, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל השתיתה נורמות, על פי הן מותר לשופטים לעסוק בהתנהלות מסוג זה מתוך פשיענות [IMPUNITY].
ו. בית המשפט העליון מונע לאחרונה את הגישה לעיון בתיקים תוך זילות החוק
20במהלך השנים עיינתי בקשר למחקר אקדמי בתיקים רבים של בית המשפט העליוןאולם בשנתיים האחרונותנמנעה הגישה לעיון בהחלטות שכבר התפרסמותוך זילות החוק:
א) פרנקו-סידי ואח’ נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01 ,1582/02) – בתיקים אלה ברור שהכתבים שהתפרסמו במערכת האלקטרונית מפוברקים. בית המשפט מנע את הגישה לעיון בהנמקה שהתיקים "נגרסו", אולם סירב ומסרב לספק את האסמכתאות הנדרשות בחוק לביעור התיקים – פרסום ברשומות ופרוטוקול ביעור.
ב) רומן זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) – בתיק זה מנע הרשם גלעד לובינסקי את הגישה לעיון בכתבי ההחלטות בתיק הנייר מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) – שהיה אז במשמורת בית המשפט העליון – בהנמקה של "ערבוביה" בתיק. גם בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב ברור ששובשו כתבי בית דין בבית המשפט המחוזי נצרת.
ג) אומ"ץ נ היועמ"ש ואח’ (5514/16) - השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל ונועם סולברג מונעים את הגישה לעיון בהחלטה ובצו על תנאי ללא כל הנמקה.
יש לחשוש, שמטרת הרשמת ליאת בנמלך בנטילת סמכות שיפוט שלא כדין בעניין העיון בפקודת המאסר בתיק זה, גם היא למנוע עיון המותר בדין. אולם נותר לחכות ולראות אם תמצא הנמקה מקורית ויצירתית לזילות החוק, מעבר לאלה המנויות לעיל (א-ג). יחד עם זאת, אין ספק שמניעת העיון בפקודת מאסר עשויה כדין לגבי חושף שחיתויות, בעודו מוחזק בכלא, תציין שפל מדרגה חדש, שכמותו לא נראה עדיין.
היום, 22 למאי, 2017 ____________
                               דר' יוסף צרניק, מבקש העיון
                                בעצמו – בלתי מיוצג


No comments: