2017-10-15 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: חסיון מפוברק על ערעור בעליון בעניין פברוק והחבאת החתימות האלקטרוניות

פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: חסיון מפוברק על ערעור בעליון בעניין פברוק והחבאת החתימות האלקטרוניות

הפעלת חסיון מפוברק על תיקים שלמים, בהם נידונים עניינים מביכים לרשויות, הפכה לשגרה בבתי המשפט.  זאת - בשעה שבית המשפט העליון הכריז שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." העלמת תיקים שלא כדין נחשבת עצמה לסימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים.  חסיון מפוברק מסוג זה הופעל מיד עם הגשתו על ערעור בעניין פברוק חתימות אלקטרוניות וכתבי בית דין על ידי השופטים.  המצב השגרתי - השופטים מנפיקים במערכת נט-המשפט החלטות ופסקי-דין "מפוברקים", שאינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין. על פי השופטים מסמכים אלה הם "טיוטות", שאין בהם גמירת הדעת ואין בהם קבלת אחריות. במצב זה, השופטים גם נוטלים לעצמם את הרשות להנפיק החלטות מרמתיות ללא מורא. הדוגמה המתועדת בצורה המפורטת ביותר היא כמובן פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.  והדוגמה המתועבת ביותר היא פסקי הדין נגד רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת... אבל בכדי לאפשר התנהלות זאת, השופטים גם חייבים להסתיר את החתימות האלקטרוניות. התנהלות כזאת נחשבת על ידי מומחים להונאה מסוג "הונאת משחק הצדפות" (SHELL GAME FRAUD). הערעור מציג את השאלה: "האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?" המצב המתואר בערעור זה מהווה סכנה ממשית ומידית לחירות האדם ולזכויות האדם הבסיסיות של כלל תושבי מדינת ישראל.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/10/2017-10-15.html

תמונה. "הונאת משחק הצדפות" - או "תעלול ביטחון" הוא סוג של הונאה על היחיד או על הציבור, המבוסס על קניית אמון תחילה.  הונאות מסוג זה מחולקות בד"כ להונאות מידיות, והונאות לטווח ארוך. מטרתן של הונאות מידיות הוא בד"כ מזומנים שבכיסו של אדם. הונאות לטווח ארוך מורכבות הרבה יותר, וכוללות לעיתים קרובות בנקים ותאגידים, או במקרה שלפנינו את בתי המשפט ומערכת המידע שלהם - נט-המשפט. 

____ 

 
   

תמונות. ההתעללות במוטי לייבל ולורי שם-טוב - פעילי המחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה - נמשכת, ומייצרת בעצמה תיעוד ייחודי של שחיתות בתי המשפט והפרות חמורות של זכויות האדם. השופט אברהם היימן מחזיק בתיק המעצרים, שם נוצר תיעוד יוצא דופן של שיבוש כתבי בית דין ושיבוש הליכי משפט.  היימן מפרסם כתבי פרוטוקול מפוברקים, ומסרב להציג את החתימה עליהם.

____ 
 

תמונה.  באי-כוח הפרקליטות עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי: פברוק כתב-האישום נחזה כמבצע משותף של הפרקליטות והשופטים. 

______

תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’ (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א – התיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט שלא כדין.  השופט אברהם היימן אינו מספק החלטה על בקשה להציג צו איסור פרסום עשוי כדין בתיק זה.

____

תמונה. צרניק נ מדינת ישראל ואח’ (7631/17) בבית המשפט העליון – התיק כולו חסום לגישת הציבור במערכת גישת הציבור שלא כדין . בית המשפט העליון לא נתן עד היום החלטה על בקשה מיום 01 לאוקטובר להסיר את החסיון המפוברק.

____ 

תל-אביב, 15 לאוקטובר -  בקשה הוגשה היום לבית המשפט העליון למתן החלטה על בקשה להסרת חסיון על תיק הערעור צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7631/17). התיק הוגדר כ"חסוי" מיד עם הגשתו לרישום בבית המשפט העליון. ומיד עם הגשתו הוגשה בקשה להסרת החסיון שהופעל שלא כדין.  הערעור עצמו עוסק בפברוק והחבאת החתימות האלקטרוניות על ידי השופט אברהם היימן בתיק המעצרים - מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) - בבית המשפט המחוזי ת"א, והשגרה שבפברוק חתימות אלקטרוניות וכתבי ביבית דין אלקטרוניים בבתי המשפט. הערעור טוען שמצב זה הוא סכנה מוחשית ומידית לחירות האדם בפרט ולזכויות האדם בכלל במדינת ישראל.

הערעור נובע מהחלטות של השופט אברהם היימן, שהמציא לכאורה פרוטוקול מעצרים בלתי חתום מיום 15 לאוגוסט, 2017, אבל מסרב לאפשר עיון בנתוני החתימה האלקטרונית של אותו פרוטוקול.
הערעור מסכם את העניין כך:

לכן, השאלה בבסיסו של ערעור זה היא לגבי זכותו של אדם, שקיבל המצאה כביכול מבית המשפט, בהליך פלילי, של מסמך אלקטרוני, הנחזה ככתב בית דין, לעיין בחתימה האלקטרונית של אותו מסמך עצמו, בכדי לוודא את אמיתות (אותנטיות) אותו מסמך ככתב בית-דין שהוא החלטה שיפוטית תקפה.  במלים אחרות: האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?

השופט אברהם היימן והנהלת בתי המשפט נרשמו במקור כמשיבים הראשונים. זאת - כיוון שהשופט היימן דחה בקשות לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית ללא בקשת תגובות הצדדים וללא קבלתן. יתרה מכך, על סמך בקשות דומות בבתי משפט שונים, ברור שפברוק והחבאת החתימות האלקטרוניות היא מדיניות סודית של הנהלת בתי המשפט.  כצפוי, מזכירות בית המשפט העליון דרשה למחוק את השופט היימן והנהלת בתי המשפט מרשימת המשיבים.  
עם הגשת הערעור נרשם מיד כ"חסוי", ללא סיבה נאותה. לפיכך הוגשה במקום "בקשה להסרת חיסיון".  תיק בית המשפט המחוזי חסום לגישת הציבור גם הוא, אך השופט אברהם היימן לא השיב עד היום על בקשות חוזרות לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין  - שככל הנראה לא ניתן בתיק זה.  הדיונים בתיק זה נערכים בשגרה בדלתיים פתוחות, אך מסומנים בשגרה בשגגה או בכזב "בדלתיים סגורות". פרקליטות המדינה כתבה שהתיק "פתוח לציבור", אך בא כוח העציר 3 כתב שעל תיק זה קיימות "מגבלות פרסום"...  המצב העמום והדו-משמעי לגבי תיק בית המשפט המחוזי ת"א הוא כנראה הסיבה שהתקשורת אינה מדווחת על פרשה חשובה זאת.
הערעור וכל צרופותיו הוגשו דו-לשונית - בעברית ובאנגלית, שכן העניין בבסיסו של הערעור נוגע לכשירותם וישרתם של בתי המשפט בישראל, והוא מתעד מצב שהוא סכנה ממשית ומידית לחירות האדם ולזכויות האדם הבסיסיות של כל תושבי המדינה.
מאז תחילת מעצרם של לורי שם-טוב ומוטי לייבל בסוף פברואר 2017, עוקבים פעילי מחאה אחרי הדיונים בבתי המשפט בקפידה.  זהו אחד מסדרת מקרים שבהם בתי המשפט פועלים לדכא את המחאה החברתית ועוסקים ברדיפת חושפי שחיתויות.
לורי שם-טוב ומוטי לייבל הובילו את המחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והתנהלות גורמי הרווחה בעיקר לגבי לקיחת ילדים מהוריהם הביולוגיים והעברתם למשפחות אומנה, למוסדות, או לאימוץ.  רובן של המשפחות הנפגעות הן משפחות עניות, והמערכת יצרה תעשיה, בה מוזרמים כספים רבים, סביב הטיפול בילדים אלה.  בין האישומים נגד לורי שם-טוב ומוטי לייבל - הפגנות נגד שופטים ואנשים משרד הרווחה שהיו מעורבים בטיפול בילדים אלה, וכן פרסומים ברשתות, ש"הכפישו" לכאורה שופטים, עורכי דין ואנשי משרד הרווחה.  
יחד עם זאת, הפרשה עצמה יצרה תיעוד חסר תקדים של התעללות מערכת המשפט ואכיפת החוק בעצירים.

תמונה.  ירון לונדון מכריז על "טרור רשת" על רקע תמונה של אקדחים שלופים.  מאז, התקשורת בדום שתיקה בפרשה חמורה זאת.
____

• מיד לאחר תחילת המעצר, התקשורת בישראל החלה במסע הכפשה, בו תוארו העצירים כקבוצת "טרור רשתי, ופורסמו הקלטות של סחיטה באיומים לכאורה.  הסנגורים טענו בבית המשפט שפרסומים אלה ניזונו מהדלפות של המשטרה והפרקליטות, בשעה שבאי-כוח המשטרה והפרקליטות טענו בבית המשפט שכל חומר החקירה חסוי.

תמונה.  היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, נעצר ונחקר בפרשה זאת...
____

• היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר נעצר תחילה ונחקר, לאחר שהתברר שהדליף מידע לנאשמים. אולם נגד עו"ד לייזר לא הוגש כתב אישום, והוא חזר למשרדו כעבור כשבועיים...

תמונה.  מתקן כליאה בלתי חוקי - "חור שחור" - במרתפי מטה משטרת ישראל ברח' סלמה, בלב תל-אביב. מוטי הוחזק בתנאים שייחשבו לעינויים, במטרה לסחוט ממנו הודאה.

____ 

• הדיונים בבית המשפט חשפו שמוטי לייבל הוחזק במשך 10 ימים במעצר מבודד במתקן כליאה בלתי חוקי - "חור שחור" - במרתפי מטה משטרת ישראל ברח' סלמה, בלב תל-אביב. מוטי הוחזק בתנאים שייחשבו לעינויים, במטרה לסחוט ממנו הודאה.  נמנעה ממנו שינה באופן קבוע, מטווח ירי פעל בסמיכות לתא המעצר, רכב נסע מעל לתקרה, ונמנעה ממנו גישה לעורך דין.
• בהקשר לפרשה זאת נערכו חיפושים ונתפסו המחשבים של הנאשמים וחבריהם על סמך "צווי חיפוש" מפוברקים. התברר, שבית המשפט השלום ת"א ניהל במשך שנים דיונים על "צווי חיפוש" ללא תיקים כלל וללא כל רישום מזכירותי.
• לורי שם-טוב הוחזקה בבידוד מוחלט מהעולם החיצון במשך כחודש, לאחר שהתקשורת דיווחה על התעללות בעצירה אחרת, שהייתה בהריון, והותז עליה בטעות גז פלפל על ידי הסוהרים.  העובר מת, אך העצירה לא זכתה לטיפול רפואי נאות. לורי נחשדה בדיווח לתקשורת...
• למרות שמשטרת ישראל טענה בבית המשפט שהחקירה הסמויה נמשכה כשנה וחצי לפני המעצרים, התביעה לא הגישה את כתבי-האישום תוך 30 יום מיום המעצר, בניגוד לחוק.  למרות זאת, לא שוחררו העצירים.

תמונה.   "הסכמת ממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב-אישום": אחד ההבדלים הבולטים בין כתב-האישום האמתי (אותנטי), שנרשם בתיק בית המשפט, לבין כתבי האישום המפוברקים, שנמסרו לנאשמים במעצר, הוא בהשמטת הסכמת פרקליט המדינה שי ניצן בשם היועמ"ש אביחי מנדלבליט להגשת כתב האישום, הכולל שימוש בסעיפים קיצוניים של חוק העונשין.

____ 

• אח"כ, נמסרו לעצירים בבית הכלא כתבי-אישום מפוברקים, ונערכו דיונים מפוברקים של "הקראת כתב-האישום". לאחר שהעניין נחשף, היה צורך לחזור על דיוני הקראת כתב-האישום.
• כתב-האישום האמתי (אותנטי), שנרשם בתיק בית המשפט, כלל סעיפים יוצאי דופן של חוק העונשין, הדומים במהותם ל"המרדה", ושעל-פי החוק בישראל נדרשת הסכמת היועמ"ש להגשתם.  כנראה שהסתרת המעורבות הישירה של פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט בפרשה זאת הייתה אחד המניעים לפברוק כתבי -האישום.
• במשך חודשים לאחר הגשת כתב-האישום, נמנעה מהנאשמים הגישה לחומרי החקירה, בניגוד לחוק. לכן, לא היו יכולים להיות מעורבים באופן ממשי בניהול הגנתם בבית המשפט. לורי שם-טוב לא זכתה עד היום לראות אף עמוד אחד מחומרי החקירה בעניינה.
• הנאשמים מוחזקים כבר 7 חודשים ללא שחרור לחלופת מעצר, ונראה שהכוונה היא להמשיך ולהחזיק אותם במעצר עד תום ההליכים, שעשויים להימשך עוד שנה או שנתיים.  נסיבות אלה הן קיצוניות בישראל.  הסנגורים סיפקו בבית המשפט סדרת דוגמות מתיקים של רצח ופשיעה מאורגנת, בהם שוחררו הנאשמים לחלופת מעצר בזמן ההליכים בבית המשפט.
• סדרת עררים הוגשו על ידי הנאשמים בבית המשפט העליון לגבי התנהלות בית המשפט המחוזי ת"א ושירות בתי הסוהר בעניינם. כולם נדחו ללא יוצא מהכלל.

מחאה נגד שחיתות מערכת המשפט ואכיפת החוק מאפיינת את תנועת המחאה בשנים האחרונות, והמערכת נראית מושחתת על כדי "קריסה".  ההפגנות ליד ביתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט נמשכת מידי מוצאי שבת מאז נובמבר האחרון, במחאה על הכשל בחקירת מושחתים בכירים והעמדתם לדין, ובמקביל  - רדיפת חושפי שחיתויות ופעילים חברתיים.  למרות שההפגנות היו בלתי אלימות לחלוטין, המשטרה הפעילה בחלק מהמקרים אלימות ללא כל צורך.

דו"ח שהוגש לאחרונה למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה הארבע-שנתית של זכויות האדם בישראל, מתעד את מצב מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל, וטוען: "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפלייה באכיפת החוק בישראל".

להלן כתב הערעור שהוגש ביום 01 לאוקטובר, 2017, בתיק עליו הופעל חסיון מפוברק

בבית המשפט העליון

בש"פ 7631/17

המערער: דר’ יוסף צרניק

בעצמו, בלתי מיוצג

ת"ד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186

דוא"ל:

נגד

המשיבים: 1. השופט אברהם היימן, בית המשפט המחוזי ת"א

ע"י עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט

רח’ כנפי נשרים 22, ירושלים

טל: 02-6556919, פקס: 02-6556887

2. מדינת ישראל

ע"י פרקליטות מחוז מרכז (פלילי), עו"ד ע’ גבע וא’ גלילי

הנרייטה סולד 1, תל-אביב

טל: 03-6970222, פקס: 03-6919108

3. לורי שם-טוב (עצירה)

ע"י עו"ד יהונתן רביקוביץ’

טל: פקס:

4. מרדכי לייבל (עציר)

ע"י עו"ד ניר שניידרמן

טל: פקס:

5. עו"ד צבי זר (עציר)

ע"י עו"ד דורון ברקוביץ’

טל: פקס:

הודעת ערעור וערעור

בהתאם לסעיפים 197-200 לחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב התשמ"ב-1982, מוגשים בזאת הודעת ערעור וערעור על"החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת"א מיום 19 לספטמבר, 2017 בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’(14280-04-17) (אשר טרם הומצאה למערער כדין). העתק ה"החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי מושא הערעור מצורף ומסומן א'. ה"החלטה בפתקית" הנ"ל דחתה בקשה לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול דיון מיום 15לאוגוסט, 2017, שהוגשה על פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003.

לכן, השאלה בבסיסו של ערעור זה היא לגבי זכותו של אדם, שקיבל המצאה כביכול מבית המשפט, בהליך פלילי, של מסמך אלקטרוני, הנחזה ככתב בית דין, לעיין בחתימה האלקטרונית של אותו מסמך עצמו, בכדי לוודא את אמיתות (אותנטיות) אותומסמך ככתב בית-דין שהוא החלטה שיפוטית תקפה. במלים אחרות: האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותםהמסמכים ככתבי בית-דין תקפים?

בית המשפט מתבקש בזאת לקבל את הערעור ולהתיר למערער לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום15 לאוגוסט, 2017 בתיק בית המשפט המחוזי ת”א מדינת ישראל נ שם-טוב ואח’, הנ”ל:

1. ה"החלטה בפתקית" הנ"ל נובעת מהליך פלילי, והיא מסיימת את ההליך המשני של בקשת העיון. מתוך כך יש לראות בה פסק דין, שיש עליו ערעור בזכות.
2. בית המשפט מתבקש לכלול כחלק בלתי נפרד מהטיעונים בערעור זה את הבקשות שהיו הבסיס ל"החלטה בפתקית"בית המשפט המחוזי ת"א מיום 19 לספטמבר, 2017:
   א) הבקשה המתוקנת (מס’ 43)לעיון בפרוטוקול דיון עשוי כדין מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין, שהוגשה ביום 10לספטמבר, 2017. העתק הבקשה המתוקנת (מס’ 43), שהוגשה ביום 10 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ב'.
   ב) הבקשה (מס’ 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה ביום 18לספטמבר, 2017. העתק הבקשה (מס’ 55) לעיון, שהוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ג'.
   ג) בקשה (מס’ 57) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה ונרשמה ביום 19לספטמבר, 2017. העתק הבקשה לעיון מיום 19 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ד'.
3. כמו כן מתבקש בית המשפט לכלול כחלק בלתי נפרד מהטיעונים בערעור זה את החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. העתק החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א) מצורף ומסומן ה'.

סקירת מהלך הבקשות וההחלטות בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’ (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"אבעניין העיון בנתוני החתימה האלקטרונית

4. ביום 10 לספטמבר, 2017, הוגשה הבקשה המתוקנת (מס’ 43)לעיון בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין(צרופה ב’). על בקשה מס’ 43 נתנה "החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, בה נעתר בית המשפט המחוזי ת"א לבקשה מס’ 43 (תמונה 1).

תמונה 1. "החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת"א מיום 10 לספטמבר, 2017 בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב(עצירה) ואח’ 14280-04-17. "החלטה בפתקית" זאת אומרת בחלקה: “אני דוחה בקשת המבקש ליתן הבהרות והסברים. אנינעתר לבקשת המבקש ומתיר לו לעיין בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בלבד. למען הסר ספק העיון מוגבל אך ורק לפרוטוקול הנ"ל, משמע איני מתיר עיון בכל מסמךאחר מהתיק.”

____

5. ה"החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, הומצאה כביכול בפקס מיום 11 לספטמבר, 2017, יחד עם העתק מסמך שהוא כביכול העתק פרוטוקול דיון מיום 15 לאוגוסט, 2917 (תמונה 2). העתק תמסורת הפקס מיום 11לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ו'.

תמונה 2. קטע ממסמך שהתקבל בפקס ביום 11 לספטמבר, 2017, והוא כביכול "פרוטוקול דיון" של בית המשפט המחוזי ת"אמיום 15 לאוגוסט, 2017, בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’ 14280-04-17. מסמך זה כולל החלטות שעליהם אין מופיעות אפילו ה"חתימות הגרפיות" חסרות התוקף, והוא קרוב לוודאי “טיוטה” בלבד.

____

6. תמסורת הפקס מיום 11 לספטמבר, 2017 התאפיינה בכך שהייתה נטולת כל סימן של אמיתות (אותנטיות) – הן לגבי תמסורת הפקס עצמה, הן לגבי ה"החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, והן לגבי פרוטוקול הדיון מיום 15לאוגוסט, 2017. (ראו בקשה מס’ 55, צרופה ג’). יתרה מכך, כבר החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים(88/12/מחוזי ת”א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך (צרופה ו’) מציינת, שאין ניתן להבחין בתדפיס מנט-המשפט בין כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא "טיוטה" חסרת כל תוקף. יחד עם זאת, החלטת הנציב מספקת מידע מפורט על אופן הפקת פרוטוקול בנט-המשפט, ומפרשת,ש"החתימות הגרפיות" המופיעות על תדפיסים מנט המשפט חסרות תוקף כשלעצמן. בנוסף, ניתן להסיק מהחלטה זאת, שפרוטוקול שאין מופיעה עליו "החתימה הגרפית", לא נחתם בחתימה האלקטרונית כדין.
7. מתוך כוונה לוודא האם המסמך שהומצא לכאורה כפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, בו כבר הותר העיון, הוא אכן כתב בית-דין אמתי (אותנטי), הוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017, בקשה (מס 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרוניתשל אותו מסמך עצמו (צרופה ג’). על בקשה מס’ 55 נתנה "החלטה בפתקית" מיום 18 לאוגוסט, 2017, ללא הוראהמקדימה להגשת תגובות הצדדים וללא קבלתן, ובה דחה למעשה בית המשפט המחוזי ת"א את הבקשה (תמונה 3).

תמונה 3. "החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת"א מיום 18 לספטמבר, 2017 בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב(עצירה) ואח’ 14280-04-17. החלטה זאת אומרת בחלקה: “ככל שלמבקש טענות באשר לאותנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק".

____

8. בעקבות ה"החלטה בפתקית" מיום 18 לספטמבר, 2017, הוגשה ביום 19 לאוגוסט, 2017, בקשה חוזרת (מס 57) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 (צרופה ד’). בקשה זאת הסתמכה בין השארעל:
   א) תקנות העיון, המגדירות בסעיף 1 את המונח "עיון" - “לרבות צפייה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה,קבלת פלט מחשב...”’ [קו תחתון הוסף - יצ].
   ב) פסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 בתיק משה הלוי נ מדינת ישראל (בש"פ 5234/14), האומר בין השאר, "הדרך היחידה לקבלם [קבצים אשר מקורם במערכת נט-המשפט - יצ] היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...”
   ג) האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.
   על בקשה מס’ 57 נתנה ה"החלטה בפתקית" מיום 19 לאוגוסט, 2017 (תמונה 4), ללא הוראה להגשת תגובות הצדדים וללא קבלתן, ובה דחה בית המשפט המחוזי ת"א את הבקשה. "החלטה בפתקית" זאת - על בקשה מס’ 57 - היא מושא ערעור זה.

תמונה4. החלטת בית המשפט המחוזי ת"א מיום 19 לספטמבר, 2017 בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’14280-04-17. החלטה זאת אומרת: “אני מפנה להחלטתי מאתמול. עיון בתיק בית המשפט אין בו כדי זכות לקבל נתונים או הסברים. הבקשה נדחית.”

____

9. לסיכום:
   א) הבקשות החוזרות ביקשו היתר לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין", ובמקביל בקשו, שבמידה שאין בנמצא פרוטוקול עשוי כדין, יאמר זאת בית המשפט בפירוש בהחלטתו.
   ב) בהחלטתו מיום 10 לספטמבר, 2017, נעתר כביכול בית המשפט לבקשה זאת. ומבקש העיון קיבל בפקס (ממקור בלתי מזוהה, וחסר כל סימן של אימות) מסמך, מתוך כוונה שיקבלו כפרוטוקול דיון של בית המשפט.
   ג) יחד עם זאת, בית המשפט סירב ומסרב לציין בפירוש, האם המסמך שהתקבל הוא אכן "פרוטוקול עשוי כדין",כמבוקש, וכן מסרב לאפשר למבקש העיון לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית של מסמך זה, על מנת לוודא את אמתותו של מסמך זה ככתב בית דין תקף.
   ד) בעייתית במיוחד ה"החלטה בפתקית" מיום18 לספטמבר, 2017, האומרת, “ככל שלמבקש טענות באשר לאותנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק". מתוכה ניתן להסיק שבית המשפט מחזיק בעמדה, שמותר לבית המשפט להמציא כביכול מסמכים מתוך כוונה שייחזו ככתבי בית דין תקפים, אך לשמור את אמתותם בגדר חידה.

מניעת הגישה לנתוני החתימות האלקטרוניות היא תופעה נרחבת בבתי המשפט בישראל מאז הפעלת מערכת נט-המשפט,ותוצאותיה חמורות

10. הן בתיק מדינת ישראל נ קלאס ואח’ (63343-01-17) והן בתיק מדינת ישראל נ צרניק (38086-02-17) – מעצרים - שניהם בבית המשפט השלום פ"ת, בהם היה המערער בתיק זה צד להליכים, נמנעה ממנו הגישה לנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקולים והחלטות, גם לאחר בקשות חוזרות.
    
    
11. בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (1623-00) – פשיטת רגל, כינוס נכסים - בבית המשפט המחוזי תל-אביבהונפקו, הומצאו ו/או נמסרו מסמכים, שכונו בתקשורת "הפרוטוקולים המפוברקים", אך קודם לכן נחזו על ידי אחריםככתבי בית-דין תקפים. מסמכים אלה שימשו כבסיס להגשת תלונה סמי-פלילית נגד עו"ד רפאל ארגז ומן הראוי לראות בהם מרמה (תמונות 5).

 

תמונות 5. עורך דין רפאל ארגז, השופטת ורדה אלייך, ואחד מ"הפרוטוקולים המפוברקים" מיום 12 לספטמבר, 2011. המסמך אומר:

החלטהלאור דבריה של עו"ד הרמלין הרי שהפרוטוקול הנוסף יועבר על ידי המזכירות הן לעו"ד ארבל ולעו"ד ארגז, ואני פונה אל מנהל בתי המשפט שכשיעביר את התלונה ללשכת עורכי הדין הוא יעביר גם את התוספת הזאת.ניתנה והודעה היום, י"ג אלול, תשע"א, 12.09.2011, במעמד הנוכחים.

החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) (צרופה ה’) קובעת, שהפרוטוקולים היו "טיוטות" בלבד, והשופטת ורדה אלשייך הייתה בהסכמה אתו בעניין זה:

א) המסמך שבתמונה נושא את "החתימה הגרפית" של השופטת, שהיא חסרת כל תוקף. המסמך מעולם לא נחתם בחתימה אלקטרונית כדין.

ב) האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוטבעו על ידי אדם חסר סמכות ובלתי כשיר – המזכירה של השופטת.

____

12. בתיק צ'נרו נ צ'נרו (4835-06-13) – משמורת קטין - בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים הונפק, הומצא ו/או נמסרכתב “החלטה", שנחזה על ידי מקבליו ככתב בית-דין תקף ובר-אכיפה, אך הוא מסמך חסר תוקף, שמן הראוי לראות בו מרמה (תמונות 6).

 

תמונות 6. ג'ואל בן-סימון, השופט מנחם הכהן, וכתב "החלטה" מיום 26 ליולי, 2016: בן-סימון ניהלה מחאה מול משרד שרת המשפטים איילת שקד מתוך טענות על שחיתות בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ובכללן טענות שבהליכי גירושים שופטים ואחרים גזלו את רכושה ועמדו לתת לאב להוציא קטין מתחומי המדינה. בהמשך, היא הוחזקה באשפוז פסיכיאטרי כפוי. הכתבים הרפואיים מציינים, שהאשפוז  "תואם" על ידי עו"ד יעל קוטיק - בכירה במשרד המשפטים. בזמן האשפוז ניהל כביכול השופט מנחם הכהן דיון בתיקה של בן-סימון והנפיק את ה"החלטה", שהומצאה לבן-סימון על ידי בית המשפט. "החלטה" זאת אומרת בחלקה:

התייצבה לפני עורכת הדין ענבל וייל מהלשכה לסיוע המשפטי… כל ניסיונותי לאתר את בקשת האב ואת החלטת כבוד השופט אלבז לא צלחו...

עו"ד ענבל וייל הופיעה בבית המשפט ללא ידיעתה של בן-סימון וללא הסכמתה, ככל הנראה בניסיון לחקור את טענותיה של בן-סימון. המסמך הוא תדפיס ממערכת נט-המשפט. הכיתוב האלכסוני של חותם המים על המסמך אומר: “טיוטה". החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אומרת בפירוש שכתבים מסוג זה אינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין והם חסרי תוקף, אין להדפיס אותם, אין לאשר אותם, ואין להמציא אותם לצדדים.

על התדפיס הוטבעה חותמתו האישית של השופט מנחם הכהן וחתימת ידו "הרטובה", ואז המסמך נסרק חזרה לנט-המשפט.האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוספו על ידי אדם בלתי ידוע.

בעת הופעה במזכירות בית המשפט, שכותב שורות אלה היה עד לה, ניסתה בן-סימון לממש את העיון בתיקיה עצמה. עובדת המזכירות אסתי הדפיסה שוב את ה"החלטה", ואישרה אותה שוב. אח"כ הופיעה עובדת מזכירות בכירה בשם מאיה ודרשה את המסמך בחזרה, והסבירה שהמסמך הוא  "טיוטה"  בלבד,  ואסור להדפיסו. מאיה סיפקה תדפיס של "מועדי דיון" מתיק זה,שבו לא נרשם בהם הדיון כביכול מיום 26 ליולי, 2016. אולם היא סירבה להדפיס רשימת "החלטות בתיק" או את כתבי ההחלטות עצמם מתיקי בית המשפט של בן-סימון, והסבירה, שהם "טיוטות" בלבד.

____

13. בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (פ”ח502-07) – רצח - בבית המשפט המחוזי נצרת,הונפקו, הומצאו ו/או נמסרו כתבי “החלטה" ו”גזר-דין”, שנחזו על מקבליהם ככתבי בית-דין תקפי ובני-אכיפה, אך הם מסמכים חסרי תוקף, שמן הראוי לראות בהם מרמה (תמונות7,8).

(1)

  

    

(2)

 

(3)

תמונות 7. (1) הנוצרי, אזרח אוקראינה רומן זדורוב הואשם והורשע  לכאורה ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל בשנת 2006. פרופ' בעז סנג'רו כתב: “הרשעה ללא ראיות של ממש.” פרופ' מוטה קרמניצר כתב:

ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות,  אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה...

(2) מותב השופטים כלל את השופט יצחק כהן (שהורשע בינתיים בעבירות מין), השופטת אסתר הלמן, ומר חיים גלפז. האחרון היה שופט בדימוס. הנהלת בתי המשפט לא ענתה כראוי על בקשה על פי חופש המידע לגבי מינויו כדין כשופט עמית בתקופה המתאימה, ולא נמצא עבורו יומן דיונים לשופט לתקופה זאת כלל.

(3) תדפיסים מנט-המשפט של כתב "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, שאינו מופיע ברשימת "החלטות בתיק" וכן אינו מופיע ברשימת "פסקי דין". כתב זה אומר בחלקו:

הוחלט אפוא פה אחד להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.נתנה והודעה היום, ו' תשרי,תשע"א, 14.09.2010, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

למעלה - תדפיס מאוקטובר, 2010, שהוגש עם הודעת הערעור, כפי שנתגלה בעת עיון בתיק הערעור זדורוב נ מדינת ישראל(7939/10) בבית המשפט העליון. המסמך אינו חתום ואינו מאושר, בניגוד להוראות הדין. על כתב זה אין מופיעות אפילו "החתימות הגרפיות" חסרות התוקף של השופטים.

למטה – תדפיס ממזכירות בית המשפט המחוזי נצרת מדצמבר, 2015, אינו מראה את "החתימה הגרפית" של חיים גלפז, וכן מראה "חתימות גרפיות" משובשות – בתשליל – של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן.

החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) מספקת פרטים טכניים על אופן הנפקת כתבי החלטות בנט-המשפט וחתימתם. מתוך כך ברור שהכתבים המוצגים כאן אינם כתבים מוגמרים ולא נחתמו בחתימות אלקטרוניות כדין.  עובדה זאת גם ברורה מתוך ההבדלים בין שני התדפיסים המוצגים כאן.

עו"ד אביגדור פלדמן, שהיה בא כוחו של רומן זדורוב בערעור, פרו בונו, כתב בעוד הערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון, שפסקי הדין של זדורוב הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל" [שעליו משקיף בית המשפט המחוזי נצרת - יצ].

מן הראוי לראות בהחזקתו של רומן זדורוב במאסר בישראל מאסר שרירותי.

תמונות 8.  נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, השופט אברהם אברהם והחלטתו מיום 25 לינואר, 2016, על בקשות חוזרות לעיון בפסקי דין עשויים כדין ונתוני החתימות האלקטרוניות המתאימות לגבי פסקי הדין בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב 502-07 בבית המשפט המחוזי נצרת:

המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון בתיקים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות מערכת נט המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתי הנ"ל.בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש…

_____

העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות מספק ראיות חותכות לרישומם והמצאתם של מסמכים מנט-המשפט, שהם "החלטות" ו"פסקי דין" חסרי תוקף/מפוברקים/"טיוטות"

14. העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות מאפשר למקבל המצאה של המסמך האלקטרוני להבחין בין כתב בית-דין, שנחתם כדין בחתימה אלקטרונית על פי חוק חתימה אלקטרונית,תשס"א-2001, והוא כתב בית-דין תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא פברוק/”טיוטה".במקרים בהם התבצע עיון בנתוני החתימות האלקטרוניות של מסמכים שהומצאו על ידי בתי המשפט באמצעות מערכת נט-המשפט, כהחלטות ופסקי דין כביכול, נמצאו מקריםרבים של מסמכים, שאינם חתומים בחתימות אלקטרוניות על פי חוק חתימה אלקטרונית,תשס"א-2001 (תמונות 9,10).

תמונה 9: חתימה אלקטרונית בלתי תקינה סוג א’ של מסמך החלטה שהומצא כביכולבנט-המשפט . עיון בנתוני החתימה האלקטרונית באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד01/01/2999”. אדם בר-דעת לא יראה בחתימה מסוג זה חתימה אלקטרונית על פי ההגדרות המקובלות, ובוודאי שלא חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית, תשס"א-2001:שם החותם, סמכותו, ותאריך החתימה אינם מצוינים, אין בישראל רשות שהוקמה על פי דין,ששמה “Israel Courts Authority“, ובוודאי שאין גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית,תשס"א-2001 בשם זה.

______

תמונה 10: חתימה אלקטרונית בלתי תקינה סוג ב’ של מסמך החלטה שהומצא כביכול בנט-המשפט . עיון בנתוני החתימה האלקטרונית מראה: “חתימת המסמך אינה תקינה", ואין בנמצא נתונים נוספים.

____

ערעור זה עוסק בשאלות חוקתיות לגבי יסודות ההליך הראוי והזכות לשימוע הוגן ופומבי,כשירותם וישרתם של בתי המשפט, ותקינותה של מערכת נט-המשפט

15. לטענת המערער, אסור שמערכת תקינה לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט תאפשר המצאת מסמכים הנחזים על ידי מקבל ההמצאה כביכול ככתבי בית-דין תקפים ובני-אכיפה,בשעה שאינם חתומים בחתימות אלקטרוניות תקינות על פי חוק החתימה האלקטרונית תשס"א-2001, והם “טיוטות” בלבד. יחד עם זאת, מתוך כל האמור לעיל, ברור שמערכת נט-המשפט מאפשרת המצאה כביכול של מסמכי "טיוטה".
16. לטענת המערער, ה"החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת”א מיום 18 לספטמבר, 2017 (תמונה 3), האומרת “ככל שלמבקש טענות באשר לאותנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק", וכן החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19 לספטמבר, 2017 (תמונה 4), האומרת, "עיון בתיק בית המשפט אין בו כדי זכות לקבל נתונים…" עומדות בסתירה: א) לתקנות העיון המגדירות "קבלת פלט מחשב"כעיון, וכן ב) לפסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 בתיק משה הלוי נ מדינת ישראל (בש"פ 5234/14), האומר בין השאר, "הדרך היחידה לקבלם [קבצים אשר מקורם במערכת נט-המשפט - יצ] היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...” 
17. לטענת המערער, העיון בכתבי המקור של החלטות ופסקי דין בתיקי הנייר, כולל מעצמו את הגישה לחתימות השופטים על ההחלטות ופסקי הדין. בדומה, מן הראוי לראות בנתוני החתימות האלקטרוניות חלק בלתי נפרד מכתב המקור שבתיק האלקטרוני של בית המשפט. בפסק-דין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), מכריז בית המשפט העליון, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי…" ומעלה על נס את חשיבות זכות העיון לקיום אמון הציבור בבתי המשפט. הוצאת נתוני החתימות האלקטרוניות מכלל זכות העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק בית המשפט מעקרת את זכות העיון מיסודה, ומערערת מיסודו את אמון הציבור בבתי המשפט.
18. לטענת המערער, המצאתם על ידי בתי המשפט של מסמכים הנחזים על ידי מקבל ההמצאה כביכול ככתבי בית-דין תקפים ובני-אכיפה, בשעה שאינם חתומים בחתימות אלקטרוניות תקינות על פי חוק החתימה האלקטרונית, תשס"א-2001, ועניינם חירות האדם – עומדת בסתירה מוחלטת:
    א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב-1992;
    ב) לזכות להליך ראוי;
    ג) לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (1966), וכן
    ד) לזכות לשימוע הוגן ופומבי על פי ההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948).
19. לטענת המערער, המצב המתועד בערעור זה מעלה חששות כבדים לגבי כשירותם וישרתםשל בתי המשפט בישראל.
    לפיכך, מן הראוי שבית המשפט יקבל ערעור זה ויתיר את העיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’ (14280-04-17), לאחר שהעיון בפרוטוקול זה כבר הותר למערער.

היום, 01 לאוקטובר, 2017, על החתום:. דר’ יוסף צרניק _______________

המערער – בעצמו, בלתי מיוצג

רשימת הצרופות

1. העתק ה"החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת"א מיום 19 לספטמבר, 2017, כפי שהתקבל בפקס - מושא הערעור מצורף ומסומן א'
2. העתק הבקשה (מס’ 43) המתוקנת לעיון, שהוגשה ביום 10 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ב'.
3. העתק הבקשה (מס’ 55)לעיון, שהוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ג'.
4. העתק הבקשה (מס’ 57) לעיון מיום 19 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ד'.
5. העתק החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת"א) מיום 11 למאי, 2011,מצורף ומסומן ה’.
6. העתק תמסורת הפקס מיום 11 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ו'.