Sunday, October 29, 2017

2017-10-29 הבלוגרים והשופטים הנוקמים - ראיות להונאת מחשב נוספת, מתועבת במיוחד, של השופט אברהם היימן

הבלוגרים והשופטים הנוקמים - ראיות להונאת מחשב נוספת, מתועבת במיוחד, של השופט אברהם היימן
ביום 26 לאוקטובר, 2017, ניהל לכאורה השופט אברהם היימן דיון בבית המשפט המחוזי ת"א, ונתן לכאורה במעמד הצדדים ובאי כוחם, בדלתיים פתוחות, החלטה חמורה, המורה על מעצרם של הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל עד תום ההליכים.  לורי ומוטי הם פעילי מחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה בכלל, ובפרט  - לקיחת ילדים מהוריהם (לרוב - הורים עניים).  היום יש לראות בלורי ומוטי אסירים פוליטיים.
ההחלטה עצמה חסרת תקדים. הסנגורים מנו רשימה ארוכה של נאשמים ברצח ופשיעה מאורגנת ששוחררו למעצר בית בזמן ההליכים נגדם.
אולם האם היה זה אמנם דיון על פי דין של בית משפט של מדינת ישראל? או שמא היה זה "דיון בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול", ומעולם לא ניתנה החלטה כדין בעניין המשך מעצרם?
בדיקה של מסמך, הנחזה כ"פרוטוקול" מיום 26 לאוקטובר, 2017, מעלה ראיות ברורות ל"פברוק", או במלים אחרות - הונאה, מרמה והפרת אמונים של השופט אברהם היימן. מסמכים אלקטרוניים מסוג זה נחשבים על ידי השופטים "טיוטות" חסרות כל תוקף, אך נחזים על ידי אחרים כהחלטות תקפות ובנות-אכיפה. במקרה שלפנינו - מסמך "מפוברק"/"טיוטה" לגבי שלילת חירותם של אנשים...
יחד עם זאת, ברור שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט יסרב להורות על חקירת משטרה בעניין מרמה זאת, כפי שסירב בעבר להתיר חקירות משטרה בתלונות פליליות נגד שופטים אחרים במקרים דומים. השופטים והיועמ"ש, בצוותא חדא, המציאו "חבריינות" [Impunity] - תיאוריה משפטית המעניקה לשופטים חסינות בדויה לגבי עבריינות על כס המשפט. ברחבי העולם הנאור התנהלות מסוג זה נחשבת "חוץ שיפוטית", ואין חלה עליה כל חסינות.
פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בעניינה (88/12/מחוזי ת"א) מספקים את הדוגמה המפורטת ביותר של מצב זה. פרשת פסקי הדין "המפוברקים" של השופטים יצחק כהן ואסתר הלמן והמתחזה לשופט חיים גלפז בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת מספקים את הדוגמה המתועבת ביותר של מצב זה.
ערעור [צרניק נ מדינת ישראל ואח' (בש"פ 7631/17)] בבית המשפט העליון בעניין "פברוק" "פרוטוקול" קודם של השופט אברהם היימן בתיק המעצרים שלפנינו, גם מראה שהשופט אברהם היימן הוא ככל הנראה עבריין סדרתי... הערעור מציג את השאלה: "האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?"
המצב המתועד בתיק זה ובסדרת מקרים דומים, מהווה סכנה ממשית ומידית לחירות האדם ולזכויות האדם הבסיסיות של כלל תושבי מדינת ישראל. המצב שנוצר בבתי המשפט במדינת ישראל ובשירות בתי הסוהר הוא בלתי נסבל - מאסרים שרירותיים וגחמניים.
המקרה שלפנינו גם מבהיר שוב שמערכת ניהול התיקים - נט-המשפט - היא מערכת בלתי תקינה בעליל, שנוצרה ומתנהלת באופן המשמש בידי השופטים כמכשיר להונאות.
קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2017/10/2017-10-29.html 


  
תמונה. השופט אברהם היימן.
_____


תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) תיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א - העמוד השני של מסמך "פרוטוקול" למראית עין ("פברוק"/"טיוטה") מיום 26 לאוקטובר, 2017 (עמ' 291).  "אני מורה על איסור פרסום ההחלטה או חלק ממנה. למען הסר ספק, כל פרסום של החלטה זו או חלקה, יש בו  משום עבירה פלילית".  תקפותו של המסמך כולו כהחלטה בת-תוקף של בית משפט של מדינת ישראל עמומה ודו-משמעית. יתרה מכך, אין בית משפט רשאי להטיל איסור פרסום על מסמך, שאינו כתב בית דין אמתי (אותנטי) אלא "פברוק"/"טיוטה" בלבד, כאילו היה "החלטה". ובוודאי שאין בית משפט רשאי להטיל איסור פרסום על הונאה שלו עצמו.
[ראוי לשים לב גם לחילופי הגופנים יוצאי הדופן במסמך זה. קיים חשש, שמסמך זה לא הונפק כראוי באמצעות היישומים המתאימים במערכת נט-המשפט.]
_____


תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) תיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א - מסמך "פרוטוקול" למראית עין ("פברוק"/"טיוטה") מיום 26 לאוקטובר, 2017 (עמ' 309). השיבוש בכתב הפרוטוקול ברור: חלקו - "החלטה" למראית עין על מעצר עד תום ההליכים - נוצר ונחתם לכאורה, על פי הכתוב, ביום 19 לאוקטובר, וניתן "בהעדר הצדדים". חלקים אחרים של אותו מסמך ניתנו ונחתמו לכאורה, על פי הכתוב, במעמד הצדדים ביום 26 לאוקטובר, 2017.  מתוך כך ברור שההחלטה בעניין המעצר עד תום ההליכים לא יכולה להיות חתומה בחתימה אלקטרונית כדין ביום 19 לאוקטובר, 2017, והיא "פברוק"/"טיוטה" בלבד - חסרת כל תוקף, ואינה בת-אכיפה. לחלופין, גם אם הייתה נחתמת כדין ביום 19 לאוקטובר, היה ראוי לראות בה שיבוש חמור של הליכי משפט, משום שניתנה ונחתמה עוד בטרם הסתיימה שמיעת הטיעונים בבקשה לחלופת מעצר, ובהעדר הצדדים.  מסמך "החלטה" "מפוברק" זה שימש ומשמש לכאורה כאסמכתה חוקית להמשך החזקתם של העצורים על ידי שירות בתי הסוהר.  הנפקת מסמכים עמומים ודו-משמעיים בעניין חירות האדם תיחשב ללא כל ספק כעבירה חמורה על זכויות האדם.
_____




תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) תיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א - הדף האחרון של הפרוטוקול למראית עין ("פברוק"/"טיוטה") מיום 26 לאוקטובר, 2017 (עמ' 310). "החלטה.  כפי שהוריתי במקרים קודמים, אני מתיר לנאשם 2 לנשק את בנו. הטעמים לכך ברורים."  בדף זה נרשם "הוקלד על ידי יפעת מינאי". אולם בדיון ישב אדם שנחזה כזכר.  המסמך כולו נחזה כתדפיס מנט-המשפט, ועל פי החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, אין ניתן לדעת מתוך תדפיס מעין זה אם הוא כתב בית דין אמתי ותקף, או "טיוטה" בלבד.
_____
.

תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) תיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א - "החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן מיום 18 לספטמבר, 2017, בעניין מסמך "פרוטוקול" "מפוברק"/ "טיוטה" קודם  (מיום 15 לאוגוסט, 2017). החלטה זאת אומרת בחלקה: “ככל שלמבקש טענות באשר לאותנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק". החלטה זאת מעידה על כוונתו של השופט היימן ליצור ולהמציא מסמך שאמיתותו עמומה ודו-משמעית.  התנהלות מסוג זה תיחשב ללא כל ספק התנהלות של שופט בלתי כשיר ו/או מושחת.
 ____



תמונה.  במשך יותר משנתיים מסרב שירות בתי הסוהר לענות כדין על בקשה על פי חוק חופש המידע לגבי אסמכתות חוקיות לקבלת אנשים למעצר/מאסר בעידן התיקים האלקטרוניים.  החקיקה במדינת ישראל ברורה - קבלת אדם למעצר/מאסר על ידי שב"ס מחייבת פקודת מעצר/מאסר עשויה כדין וחתומה כדין. כאן - תשובה מפוברקת, חסרת כל תוקף (אינה חתומה, אינה על ידי ממונה חופש המידע, אינה מתייחסת לבקשה על פי חופש המידע) ושקרית מיום 06 לינואר, 2016: "אסמכתא לכליאה בשב"ס היא פקודת מאסר/מעצר חתומה ע"י שופט - מקור בלבד!".  לאמיתו של דבר, שב"ס מקבל ומחזיק אנשים במעצר/מאסר על סמך כתבים עמומים ודו-משמעיים, או "מפורקים"/"טיוטות" חסרי תוקף בעליל. אין ספק שמצב זה הוא עבירה חמורה על זכויות האדם.
____


תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' (14280-04-17) תיק המעצרים בבית המשפט המחוזי ת"א - "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". על התיק כולו הופעל חסיון מפוברק בנט-המשפט. לכן אין דרך לבדוק האם המחזה שנערך בבית המשפט המחוזי ת"א ביום 26 לאוקטובר, 2017 היה בכלל דיון כשיר של בית המשפט, שנרשם ביומן הדיונים של בית המשפט, ושנרשם בו פרוטוקול כדין, או "דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול".
_____

תמונה. צרניק נ מדינת ישראל (7253/17) בבית המשפט העליון - ערעור שעניינו מסמך "פרוטוקול" "מפוברק"/ "טיוטה" קודם  (מיום 15 לאוגוסט, 2017) בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים. גם על תיק בית המשפט העליון הופעל חסיון מפוברק. הערעור, שהוגש ביום 01 לאוקטובר, לא נותב עד היום לשופט, ובית המשפט העליון לא נתן עד היום החלטה על בקשה שהוגשה ביום 01 לאוקטובר, 2017, להסיר את חסיון מפוברק מתיק זה.
_____

תל-אביב, 29 לאוקטובר - ביום 26 לאוקטובר התנהל בבית המשפט המחוזי ת"א דיון יוצא דופן בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים. בדיון זה, שנערך בדלתיים פתוחות, במעמד הנאשמים ובאי כוחם, נתן לכאורה השופט אברהם היימן החלטה חסרת תקדים על המשך מעצרם עד תום ההליכים של הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל, המוחזקים במעצר כבר 8 חדשים.
לורי ומוטי הם פעילי מחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה בכלל, ובפרט  - לקיחת ילדים מהוריהם (לרוב - הורים עניים).  היום יש לראות בלורי ומוטי אסירים פוליטיים.
 בתום הדיון נלקחו הנאשמים על ידי שירות בתי הסוהר להמשך מעצרם, לכאורה, על פי החלטתו של השופט אברהם היימן.
אולם האם היה זה אכן דיון על פי דין של בית משפט של מדינת ישראל? או שמא היה זה "דיון בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול"? 
והאם אכן ניתנה החלטה כדין על המשך מעצרם של הבלוגרים? או שמא הם מוחזקים היום בכליאה שרירותית ובלתי חוקית על ידי שירות בתי הסוהר? 
כבר בשעת הדיון עצמו, עלה החשש שזהו דיון "מפוברק" - כלומר דיון למראית עין, שאינו דיון תקף של בית משפט של מדינת ישראל.  תופעות מסוג זה - ניהול דיונים למראית עין והנפקת כתבי בית דין למראית עין - תועדו שוב ושוב בבתי המשפט של מדינת ישראל מאז המעבר לניהול תיקים אלקטרוניים והפעלת מערכת נט-המשפט.
 המקרה מסוג זה, המתועד בצורה המפורטת ביותר, הוא פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת"א)  בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" מבהירה, שהשופטים רואים במסמכים מעין אלה "טיוטות", שאין בהם גמירת הדעת ואין בהם נטילת אחריות. אולם החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים גם מבהירה שאין דרך לאדם שקיבל תדפיס ממערכת נט-המשפט להבחין בין כתב בית דין תקף ובר-אכיפה לבין מסמך "מפוברק"'/"טיוטה" חסר כל תוקף. לכן, אחרים רואים במסמכים אלה כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה...  אין ספק שמצב זה בכללותו ייחשב להתנהלות של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מוחשתים, והפרה חמורה של זכויות האדם של כל תושבי מדינת ישראל.
התנהלות מסוג זה מוכרת בבתי המשפט ברחבי העולם כבר מאות שנים כניהול הליכים למראית עין והנפקת כתבי בית דין למראית עין - כלומר, הונאה, מרמה והפרת אמונים.  התנהלות מסוג זה על ידי שופטים נחשבת ברחבי העולם הנאור כהתנהלות חוץ שיפוטית, שאין חלה עליה כל חסינות שיפוטית. לא כך המצב בישראל. השופטים והיועצים המשפטיים לממשלה, בצוותא חדא, המציאו בישראל "חבריינות" [impunity] - תיאוריה משפטית המעניקה לשופטים חסינות בדויה לגבי עבריינות על כס המשפט.
המצב הנגזר ממצב זה, בפרט בהליכים פליליים הוא ששירות בתי הסוהר מקבל למאסר אנשים ללא אסמכתה חוקית כלל - כלומר עוסק בכליאה שרירותית ובלתי חוקית.
התנהלותו המרמתית של השופט אברהם היימן בנוגע ל"פברוק" כתבי בית דין בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים מתועדת בצורה יוצאת דופן. שכן - בנוגע לפרוטוקול מפוברק קודם, (מיום 11 לספטבמבר, 2017), הנפיק היימן שתי החלטות בפתקית, המתעדות בבירור את כוונתו להשאיר את מקבל מסמך הפרוטוקול באפלה לגבי אמתותו של המסמך ככתב בית דין תקף ובר-אכיפה.
התנהלותו המרמתית של השופט אברהם היימן בתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים היא עילת הערעור [צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7631/17)  - העתקו להלן] התלוי ועומד בבית המשפט העליון. הערעור מציג את השאלה:
האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים? 
 בית המשפט העליון הפעיל מיד חסיון מפוברק על תיק הערעור כולו, ועד היום לא נותב התיק לשופט ולא נתנה בו כל החלטה.
המצב, המתועד בתיק הבלוגרים ובמקרים רבים אחרים מהווה סכנה ממשית ומידית לחירות האדם ולזכויות האדם הבסיסיות של כלל תושבי מדינת ישראל.
דו"ח שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית (2018) טוען: "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל".


להלן כתב הערעור שהוגש בבית המשפט העליון ביום 01 לאוקטובר, 2017 מתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים



בבית המשפט העליון
בש"פ 7631/17


המערער: דר’ יוסף צרניק
בעצמו, בלתי מיוצג
ת"ד 33407, תל-אביב
פקס: 077-3179186
דוא"ל:
                                                                         נגד

המשיבים: 1. השופט אברהם היימן, בית המשפט המחוזי ת"א
ע"י עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט
רח’ כנפי נשרים 22, ירושלים
טל: 02-6556919, פקס: 02-6556887
2. מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז מרכז (פלילי), עו"ד ע’ גבע וא’ גלילי
הנרייטה סולד 1, תל-אביבטל: 03-6970222, פקס: 03-6919108
3. לורי שם-טוב (עצירה)
ע"י עו"ד יהונתן רביקוביץ’
טל: פקס:
4. מרדכי לייבל (עציר)
ע"י עו"ד ניר שניידרמן
טל: פקס:
5. עו"ד צבי זר (עציר)
ע"י עו"ד דורון ברקוביץ’
טל: פקס:

הודעת ערעור וערעור
בהתאם לסעיפים 197-200 לחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב התשמ"ב-1982, מוגשים בזאת הודעת ערעור וערעור על"החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת"א מיום 19 לספטמבר, 2017 בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’(14280-04-17) (אשר טרם הומצאה למערער כדין). העתק ה"החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי מושא הערעור מצורף ומסומן א'. ה"החלטה בפתקית" הנ"ל דחתה בקשה לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול דיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה על פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003.
לכן, השאלה בבסיסו של ערעור זה היא לגבי זכותו של אדם, שקיבל המצאה כביכול מבית המשפט, בהליך פלילי, של מסמך אלקטרוני, הנחזה ככתב בית דין, לעיין בחתימה האלקטרונית של אותו מסמך עצמו, בכדי לוודא את אמיתות (אותנטיות) אותומסמך ככתב בית-דין שהוא החלטה שיפוטית תקפה. במלים אחרות: האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי,מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?
בית המשפט מתבקש בזאת לקבל את הערעור ולהתיר למערער לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15לאוגוסט, 2017 בתיק בית המשפט המחוזי ת”א מדינת ישראל נ שם-טוב ואח’, הנ”ל:
1. ה"החלטה בפתקית" הנ"ל נובעת מהליך פלילי, והיא מסיימת את ההליך המשני של בקשת העיון. מתוך כך יש לראות בהפסק דין, שיש עליו ערעור בזכות.
2. בית המשפט מתבקש לכלול כחלק בלתי נפרד מהטיעונים בערעור זה את הבקשות שהיו הבסיס ל"החלטה בפתקית" בית המשפט המחוזי ת"א מיום 19 לספטמבר, 2017:
א) הבקשה המתוקנת (מס’ 43)לעיון בפרוטוקול דיון עשוי כדין מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין, שהוגשה ביום 10לספטמבר, 2017. העתק הבקשה המתוקנת (מס’ 43), שהוגשה ביום 10 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ב'. 
    ב) הבקשה (מס’ 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה ביום 18לספטמבר, 2017. העתק הבקשה (מס’ 55) לעיון, שהוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ג'.
    ג) בקשה (מס’ 57) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול מיום 15 לאוגוסט, 2017, שהוגשה ונרשמה ביום 19לספטמבר, 2017. העתק הבקשה לעיון מיום 19 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ד'.
3. כמו כן מתבקש בית המשפט לכלול כחלק בלתי נפרד מהטיעונים בערעור זה את החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. העתק החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א) מצורף ומסומן ה'.
סקירת מהלך הבקשות וההחלטות בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’ (14280-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"אבעניין העיון בנתוני החתימה האלקטרונית
4. ביום 10 לספטמבר, 2017, הוגשה הבקשה המתוקנת (מס’ 43)לעיון בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, עשוי כדין(צרופה ב’). על בקשה מס’ 43 נתנה "החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, בה נעתר בית המשפט המחוזי ת"א לבקשה מס’ 43 (תמונה 1).


תמונה 1. "החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת"א מיום 10 לספטמבר, 2017 בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה)ואח’ 14280-04-17. "החלטה בפתקית" זאת אומרת בחלקה: “אני דוחה בקשת המבקש ליתן הבהרות והסברים. אני נעתר לבקשת המבקש ומתיר לו לעיין בפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 בלבד. למען הסר ספק העיון מוגבל אך ורק לפרוטוקול הנ"ל,משמע איני מתיר עיון בכל מסמךאחר מהתיק.”
____

5. ה"החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, הומצאה כביכול בפקס מיום 11 לספטמבר, 2017, יחד עם העתק מסמך שהוא כביכול העתק פרוטוקול דיון מיום 15 לאוגוסט, 2917 (תמונה 2). העתק תמסורת הפקס מיום 11 לספטמבר, 2017,מצורף ומסומן ו'.



תמונה 2. קטע ממסמך שהתקבל בפקס ביום 11 לספטמבר, 2017, והוא כביכול "פרוטוקול דיון" של בית המשפט המחוזי ת"אמיום 15 לאוגוסט, 2017, בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’ 14280-04-17. מסמך זה כולל החלטות שעליהם אין מופיעות אפילו ה"חתימות הגרפיות" חסרות התוקף, והוא קרוב לוודאי “טיוטה” בלבד.

____

6. תמסורת הפקס מיום 11 לספטמבר, 2017 התאפיינה בכך שהייתה נטולת כל סימן של אמיתות (אותנטיות) – הן לגבי תמסורת הפקס עצמה, הן לגבי ה"החלטה בפתקית" מיום 10 לספטמבר, 2017, והן לגבי פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017. (ראו בקשה מס’ 55, צרופה ג’). יתרה מכך, כבר החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א)בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך (צרופה ו’) מציינת, שאין ניתן להבחין בתדפיסמנט-המשפט בין כתב בית דין אמתי (אותנטי), תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא "טיוטה" חסרת כל תוקף. יחד עם זאת,החלטת הנציב מספקת מידע מפורט על אופן הפקת פרוטוקול בנט-המשפט, ומפרשת, ש"החתימות הגרפיות" המופיעות על תדפיסים מנט המשפט חסרות תוקף כשלעצמן. בנוסף, ניתן להסיק מהחלטה זאת, שפרוטוקול שאין מופיעה עליו"החתימה הגרפית", לא נחתם בחתימה האלקטרונית כדין.
7. מתוך כוונה לוודא האם המסמך שהומצא לכאורה כפרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, בו כבר הותר העיון, הוא אכן כתב בית-דין אמתי (אותנטי), הוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017, בקשה (מס 55) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית שלאותו מסמך עצמו (צרופה ג’). על בקשה מס’ 55 נתנה "החלטה בפתקית" מיום 18 לאוגוסט, 2017, ללא הוראה מקדימהלהגשת תגובות הצדדים וללא קבלתן, ובה דחה למעשה בית המשפט המחוזי ת"א את הבקשה (תמונה 3).


תמונה 3. "החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת"א מיום 18 לספטמבר, 2017 בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה)ואח’ 14280-04-17. החלטה זאת אומרת בחלקה: “ככל שלמבקש טענות באשר לאותנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים,אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק".
____

8. בעקבות ה"החלטה בפתקית" מיום 18 לספטמבר, 2017, הוגשה ביום 19 לאוגוסט, 2017, בקשה חוזרת (מס 57) לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017 (צרופה ד’). בקשה זאת הסתמכה בין השאר על:
א) תקנות העיון, המגדירות בסעיף 1 את המונח "עיון" - “לרבות צפייה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב...”’ [קו תחתון הוסף - יצ].
ב) פסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 בתיק משה הלוי נ מדינת ישראל (בש"פ 5234/14), האומר בין השאר, "הדרך היחידה לקבלם [קבצים אשר מקורם במערכת נט-המשפט - יצ] היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...”
ג) האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.
על בקשה מס’ 57 נתנה ה"החלטה בפתקית" מיום 19 לאוגוסט, 2017 (תמונה 4), ללא הוראה להגשת תגובות הצדדים וללא קבלתן, ובה דחה בית המשפט המחוזי ת"א את הבקשה. "החלטה בפתקית" זאת - על בקשה מס’ 57 - היא מושא ערעור זה.


תמונה4. החלטת בית המשפט המחוזי ת"א מיום 19 לספטמבר, 2017 בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’ 14280-04-17. החלטה זאת אומרת: “אני מפנה להחלטתי מאתמול. עיון בתיק בית המשפט אין בו כדי זכות לקבל נתונים או הסברים.הבקשה נדחית.”
____

9. לסיכום:
א) הבקשות החוזרות ביקשו היתר לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין", ובמקביל בקשו, שבמידה שאין בנמצא פרוטוקול עשוי כדין, יאמר זאת בית המשפט בפירוש בהחלטתו.
ב) בהחלטתו מיום 10 לספטמבר, 2017, נעתר כביכול בית המשפט לבקשה זאת. ומבקש העיון קיבל בפקס (ממקור בלתי מזוהה, וחסר כל סימן של אימות) מסמך, מתוך כוונה שיקבלו כפרוטוקול דיון של בית המשפט.
ג) יחד עם זאת, בית המשפט סירב ומסרב לציין בפירוש, האם המסמך שהתקבל הוא אכן "פרוטוקול עשוי כדין", כמבוקש,וכן מסרב לאפשר למבקש העיון לעיין בנתוני החתימה האלקטרונית של מסמך זה, על מנת לוודא את אמתותו של מסמך זה ככתב בית דין תקף.
ד) בעייתית במיוחד ה"החלטה בפתקית" מיום18 לספטמבר, 2017, האומרת, “ככל שלמבקש טענות באשר לאותנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק". מתוכה ניתן להסיק שבית המשפט מחזיק בעמדה, שמותר לבית המשפט להמציא כביכול מסמכים מתוך כוונה שייחזו ככתבי בית דין תקפים, אך לשמור את אמתותם בגדר חידה.

מניעת הגישה לנתוני החתימות האלקטרוניות היא תופעה נרחבת בבתי המשפט בישראל מאז הפעלת מערכת נט-המשפט,ותוצאותיה חמורות
10. הן בתיק מדינת ישראל נ קלאס ואח’ (63343-01-17) והן בתיק מדינת ישראל נ צרניק (38086-02-17) – מעצרים - שניהם בבית המשפט השלום פ"ת, בהם היה המערער בתיק זה צד להליכים, נמנעה ממנו הגישה לנתוני החתימה האלקטרוניתשל פרוטוקולים והחלטות, גם לאחר בקשות חוזרות.
11. בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (1623-00) – פשיטת רגל, כינוס נכסים - בבית המשפט המחוזי תל-אביב הונפקו,הומצאו ו/או נמסרו מסמכים, שכונו בתקשורת "הפרוטוקולים המפוברקים", אך קודם לכן נחזו על ידי אחרים ככתבי בית-דין תקפים. מסמכים אלה שימשו כבסיס להגשת תלונה סמי-פלילית נגד עו"ד רפאל ארגז ומן הראוי לראות בהם מרמה (תמונות 5).


 


תמונות 5. עורך דין רפאל ארגז, השופטת ורדה אלייך, ואחד מ"הפרוטוקולים המפוברקים" מיום 12 לספטמבר, 2011. המסמך אומר:
החלטה לאור דבריה של עו"ד הרמלין הרי שהפרוטוקול הנוסף יועבר על ידי המזכירות הן לעו"ד ארבל ולעו"ד ארגז, ואני פונה אל מנהל בתי המשפט שכשיעביר את התלונה ללשכת עורכי הדין הוא יעביר גם את התוספת הזאת.ניתנה והודעה היום, י"ג אלול, תשע"א, 12.09.2011, במעמד הנוכחים.
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) (צרופה ה’) קובעת, שהפרוטוקולים היו "טיוטות" בלבד, והשופטת ורדה אלשייך הייתה בהסכמה אתו בעניין זה:
א) המסמך שבתמונה נושא את "החתימה הגרפית" של השופטת, שהיא חסרת כל תוקף. המסמך מעולם לא נחתם בחתימה אלקטרונית כדין.
ב) האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוטבעו על ידי אדם חסר סמכות ובלתי כשיר – המזכירה של השופטת.
____

12. בתיק צ'נרו נ צ'נרו (4835-06-13) – משמורת קטין - בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים הונפק, הומצא ו/או נמסר כתב “החלטה", שנחזה על ידי מקבליו ככתב בית-דין תקף ובר-אכיפה, אך הוא מסמך חסר תוקף, שמן הראוי לראות בו מרמה(תמונות 6).
 
תמונות 6. ג'ואל בן-סימון, השופט מנחם הכהן, וכתב "החלטה" מיום 26 ליולי, 2016: בן-סימון ניהלה מחאה מול משרד שרת המשפטים איילת שקד מתוך טענות על שחיתות בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ובכללן טענות שבהליכי גירושים שופטים ואחרים גזלו את רכושה ועמדו לתת לאב להוציא קטין מתחומי המדינה. בהמשך, היא הוחזקה באשפוז פסיכיאטרי כפוי. הכתבים הרפואיים מציינים, שהאשפוז "תואם" על ידי עו"ד יעל קוטיק - בכירה במשרד המשפטים. בזמן האשפוז ניהל כביכול השופט מנחם הכהן דיון בתיקה של בן-סימון והנפיק את ה"החלטה", שהומצאה לבן-סימון על ידי בית המשפט. "החלטה" זאת אומרת בחלקה:
התייצבה לפני עורכת הדין ענבל וייל מהלשכה לסיוע המשפטי… כל ניסיונותי לאתר את בקשת האב ואת החלטת כבוד השופט אלבז לא צלחו...
עו"ד ענבל וייל הופיעה בבית המשפט ללא ידיעתה של בן-סימון וללא הסכמתה, ככל הנראה בניסיון לחקור את טענותיה של בן-סימון. המסמך הוא תדפיס ממערכת נט-המשפט. הכיתוב האלכסוני של חותם המים על המסמך אומר: “טיוטה". החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אומרת בפירוש שכתבים מסוג זה אינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין והם חסרי תוקף, אין להדפיס אותם, אין לאשר אותם, ואין להמציא אותם לצדדים.
על התדפיס הוטבעה חותמתו האישית של השופט מנחם הכהן וחתימת ידו "הרטובה", ואז המסמך נסרק חזרה לנט-המשפט.האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוספו על ידי אדם בלתי ידוע.
בעת הופעה במזכירות בית המשפט, שכותב שורות אלה היה עד לה, ניסתה בן-סימון לממש את העיון בתיקיה עצמה. עובדת המזכירות אסתי הדפיסה שוב את ה"החלטה", ואישרה אותה שוב. אח"כ הופיעה עובדת מזכירות בכירה בשם מאיה ודרשה את המסמך בחזרה, והסבירה שהמסמך הוא "טיוטה" בלבד, ואסור להדפיסו. מאיה סיפקה תדפיס של "מועדי דיון" מתיק זה,שבו לא נרשם בהם הדיון כביכול מיום 26 ליולי, 2016. אולם היא סירבה להדפיס רשימת "החלטות בתיק" או את כתבי ההחלטות עצמם מתיקי בית המשפט של בן-סימון, והסבירה, שהם "טיוטות" בלבד.
____


13. בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (פ”ח502-07) – רצח - בבית המשפט המחוזי נצרת,הונפקו, הומצאו ו/או נמסרו כתבי “החלטה" ו”גזר-דין”, שנחזו על מקבליהם ככתבי בית-דין תקפי ובני-אכיפה, אך הם מסמכים חסרי תוקף, שמן הראוי לראות בהם מרמה (תמונות 7,8).
(1)

  
    
(2)
 

(3)
תמונות 7. (1) הנוצרי, אזרח אוקראינה רומן זדורוב הואשם והורשע  לכאורה ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל בשנת 2006. פרופ' בעז סנג'רו כתב: “הרשעה ללא ראיות של ממש.” פרופ' מוטה קרמניצר כתב:
ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה. לא כך מתנהגת פרקליטות שרוצה לדעת את האמת... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות,  אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה...
(2) מותב השופטים כלל את השופט יצחק כהן (שהורשע בינתיים בעבירות מין), השופטת אסתר הלמן, ומר חיים גלפז. האחרון היה שופט בדימוס. הנהלת בתי המשפט לא ענתה כראוי על בקשה על פי חופש המידע לגבי מינויו כדין כשופט עמית בתקופה המתאימה, ולא נמצא עבורו יומן דיונים לשופט לתקופה זאת כלל.
(3) תדפיסים מנט-המשפט של כתב "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, שאינו מופיע ברשימת "החלטות בתיק" וכן אינו מופיע ברשימת "פסקי דין". כתב זה אומר בחלקו:
הוחלט אפוא פה אחד להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.נתנה והודעה היום, ו' תשרי,תשע"א, 14.09.2010, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.
למעלה - תדפיס מאוקטובר, 2010, שהוגש עם הודעת הערעור, כפי שנתגלה בעת עיון בתיק הערעור זדורוב נ מדינת ישראל(7939/10) בבית המשפט העליון. המסמך אינו חתום ואינו מאושר, בניגוד להוראות הדין. על כתב זה אין מופיעות אפילו "החתימות הגרפיות" חסרות התוקף של השופטים.
למטה – תדפיס ממזכירות בית המשפט המחוזי נצרת מדצמבר, 2015, אינו מראה את "החתימה הגרפית" של חיים גלפז, וכן מראה "חתימות גרפיות" משובשות – בתשליל – של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן.
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי תל-אביב) מספקת פרטים טכניים על אופן הנפקת כתבי החלטות בנט-המשפט וחתימתם. מתוך כך ברור שהכתבים המוצגים כאן אינם כתבים מוגמרים ולא נחתמו בחתימות אלקטרוניות כדין.  עובדה זאת גם ברורה מתוך ההבדלים בין שני התדפיסים המוצגים כאן.
עו"ד אביגדור פלדמן, שהיה בא כוחו של רומן זדורוב בערעור, פרו בונו, כתב בעוד הערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון, שפסקי הדין של זדורוב הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל" [שעליו משקיף בית המשפט המחוזי נצרת - יצ].
מן הראוי לראות בהחזקתו של רומן זדורוב במאסר בישראל מאסר שרירותי.



תמונות 8.  נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, השופט אברהם אברהם והחלטתו מיום 25 לינואר, 2016, על בקשות חוזרות לעיון בפסקי דין עשויים כדין ונתוני החתימות האלקטרוניות המתאימות לגבי פסקי הדין בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב 502-07 בבית המשפט המחוזי נצרת:
המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון בתיקים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות מערכת נט המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתי הנ"ל.בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש…
_____

 העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות מספק ראיות חותכות לרישומם והמצאתם של מסמכים מנט-המשפט, שהם "החלטות" ו"פסקי דין" חסרי תוקף/מפוברקים/"טיוטות"
14. העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות מאפשר למקבל המצאה של המסמך האלקטרוני להבחין בין כתב בית-דין, שנחתם כדין בחתימה אלקטרונית על פי חוק חתימה אלקטרונית,תשס"א-2001, והוא כתב בית-דין תקף ובר-אכיפה, לבין מסמך שהוא פברוק/”טיוטה".במקרים בהם התבצע עיון בנתוני החתימות האלקטרוניות של מסמכים שהומצאו על ידי בתי המשפט באמצעות מערכת נט-המשפט, כהחלטות ופסקי דין כביכול, נמצאו מקריםרבים של מסמכים, שאינם חתומים בחתימות אלקטרוניות על פי חוק חתימה אלקטרונית,תשס"א-2001 (תמונות 9,10).


תמונה 9: חתימה אלקטרונית בלתי תקינה סוג א’ של מסמך החלטה שהומצא כביכולבנט-המשפט . עיון בנתוני החתימה האלקטרונית באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד01/01/2999”. אדם בר-דעת לא יראה בחתימה מסוג זה חתימה אלקטרונית על פי ההגדרות המקובלות, ובוודאי שלא חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית, תשס"א-2001:שם החותם, סמכותו, ותאריך החתימה אינם מצוינים, אין בישראל רשות שהוקמה על פי דין,ששמה “Israel Courts Authority“, ובוודאי שאין גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית,תשס"א-2001 בשם זה.
______


תמונה 10: חתימה אלקטרונית בלתי תקינה סוג ב’ של מסמך החלטה שהומצא כביכול בנט-המשפט . עיון בנתוני החתימה האלקטרונית מראה: “חתימת המסמך אינה תקינה", ואין בנמצא נתונים נוספים.
____

 ערעור זה עוסק בשאלות חוקתיות לגבי יסודות ההליך הראוי והזכות לשימוע הוגן ופומבי, כשירותם וישרתם של בתי המשפט, ותקינותה של מערכת נט-המשפט
15. לטענת המערער, אסור שמערכת תקינה לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט תאפשר המצאת מסמכים הנחזים על ידי מקבל ההמצאה כביכול ככתבי בית-דין תקפים ובני-אכיפה,בשעה שאינם חתומים בחתימות אלקטרוניות תקינות על פי חוק החתימה האלקטרונית תשס"א-2001, והם “טיוטות” בלבד. יחד עם זאת, מתוך כל האמור לעיל, ברור שמערכת נט-המשפט מאפשרת המצאה כביכול של מסמכי "טיוטה".
16. לטענת המערער, ה"החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת”א מיום 18 לספטמבר, 2017 (תמונה 3), האומרת “ככל שלמבקש טענות באשר לאותנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק", וכן החלטת בית המשפט המחוזי מיום 19 לספטמבר, 2017 (תמונה 4), האומרת, "עיון בתיק בית המשפט אין בו כדי זכות לקבל נתונים…" עומדות בסתירה: א) לתקנות העיון המגדירות "קבלת פלט מחשב"כעיון, וכן ב) לפסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 בתיק משה הלוי נ מדינת ישראל (בש"פ 5234/14), האומר בין השאר, "הדרך היחידה לקבלם [קבצים אשר מקורם במערכת נט-המשפט - יצ] היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...” 
17. לטענת המערער, העיון בכתבי המקור של החלטות ופסקי דין בתיקי הנייר, כולל מעצמו את הגישה לחתימות השופטים על ההחלטות ופסקי הדין. בדומה, מן הראוי לראות בנתוני החתימות האלקטרוניות חלק בלתי נפרד מכתב המקור שבתיק האלקטרוני של בית המשפט. בפסק-דין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), מכריז בית המשפט העליון, שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי…" ומעלה על נס את חשיבות זכות העיון לקיום אמון הציבור בבתי המשפט. הוצאת נתוני החתימות האלקטרוניות מכלל זכות העיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק בית המשפט מעקרת את זכות העיון מיסודה, ומערערת מיסודו את אמון הציבור בבתי המשפט.
18. לטענת המערער, המצאתם על ידי בתי המשפט של מסמכים הנחזים על ידי מקבל ההמצאה כביכול ככתבי בית-דין תקפים ובני-אכיפה, בשעה שאינם חתומים בחתימות אלקטרוניות תקינות על פי חוק החתימה האלקטרונית, תשס"א-2001, ועניינם חירות האדם – עומדת בסתירה מוחלטת:
א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב-1992;ב) לזכות להליך ראוי;ג) לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (1966), וכןד) לזכות לשימוע הוגן ופומבי על פי ההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948).
19. לטענת המערער, המצב המתועד בערעור זה מעלה חששות כבדים לגבי כשירותם וישרתם של בתי המשפט בישראל.
לפיכך, מן הראוי שבית המשפט יקבל ערעור זה ויתיר את העיון בנתוני החתימה האלקטרונית של פרוטוקול הדיון מיום 15 לאוגוסט, 2017, בתיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (עצירה) ואח’ (14280-04-17), לאחר שהעיון בפרוטוקול זה כבר הותר למערער.

היום, 01 לאוקטובר, 2017, על החתום: דר’ יוסף צרניק _______________
                                                               המערער – בעצמו, בלתי מיוצג
רשימת הצרופות
  1. העתק ה"החלטה בפתקית" של בית המשפט המחוזי ת"א מיום 19 לספטמבר, 2017, כפי שהתקבל בפקס - מושא הערעור מצורף ומסומן א'
  2. העתק הבקשה (מס’ 43) המתוקנת לעיון, שהוגשה ביום 10 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ב'.
  3. העתק הבקשה (מס’ 55)לעיון, שהוגשה ביום 18 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ג'.
  4. העתק הבקשה (מס’ 57) לעיון מיום 19 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ד'.
  5. העתק החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת"א) מיום 11 למאי, 2011,מצורף ומסומן ה’.
  6. העתק תמסורת הפקס מיום 11 לספטמבר, 2017, מצורף ומסומן ו'.
______

פרסומים נוספים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים
אנגלית
[1] 2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel | OpEdNews.com
https://www.opednews.com/articles/US-DHS-assists-in-suppress-by-Joseph-Zernik-Department-Of-Homeland-Security_Israel_Judicial-Corruption_Protester-Surveillance-And-Arrests-160620-71.html
[2] 2017-03-10 Israeli Police Arrest Child Welfare Activists, Attorneys, Charging Them with Terrorism and Sex Crimes | Tikun Olam
[3]  2017-03-18 [Video] The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest | OpEdNews.com
[4] 2017-05-05 Court observers scuttle Israeli judge's attempt to hold a closed doors hearing in protesters' criminal prosecution | OpEdNews.com
[5] 2017-10-04 Israel: The bloggers and the vengeful judges | OpEdNews.com
[6] 2017-10-29 Israeli bloggers and the vengeful judges -- ongoing detention and chaos in the courtroom | OpEdNews.com
עברית
[1] 2017-02-27 לורי שם-טוב ומוטי לייבל
[2] 2017-03-16 הארכת מעצר שלישית ללורי, מוטי, וצביקה זר
[3] 2017-03-19 מוטי לייבל: בקשת עזרה דחופה הוגשה לוועד הציבורי נגד עינויים
[4] 2017-03-20 פרשת מוטי לייבל "ובית מעצר יפתח" - מתקן כליאה של בור שחור בתל-אביב
[5] 2016-03-23 מוטי לייבל, לורי שם-טוב - סקירת דיוני הארכת מעצר
[6] 2017-03-28 לורי שם-טוב, מוטי לייבל - פעילי זכויות ילדים והוריהם - סקירת דיון הארכת מעצרים בתום 30 יום
[7] 2017-04-04 סיקור הארכת מעצרים - לורי שם-טוב, מוטי לייבל, צבי זר; ובאולם סמוך - משפט עמיר מולנר
[8] 2017-04-05 מוטי לייבל, לורי שם-טוב, ולקיחת ילדים מהוריהם...
[9] 2017-04-09 לורי שם טוב, מוטי לייבל - בקשה לעיון בהליך "בדלתיים סגורות" תחת "צו איסור פרסום"
[10] 2017-04-18 לורי שם טוב ומוטי לייבל בבית המשפט המחוזי ת"א - סימנים מתרבים של פברוק הליכים
[11] 2017-04-26 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - בקשה חוזרת לעיון ב"צו איסור פ2017-04-26 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - בקשה חוזרת לעיון ב"צו איסור פרסום" "החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות"רסום" "החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות"
[12] 2017-05-03 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - השופט בני שגיא, התביעה והמשטרה עוסקים בשיבוש הליכים והפרות חמורות של זכויות האדם
[13] 2017-05-04 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - סקירת דיון - השופט בני שגיא מתמיד בהונאות
[14] 2017-05-07 לורי שם-טוב ומוטי לייבל - סקירת דיון מעצרים - גם השופט אברהם היימן מסתבך בנכלולים
[15] 20l17-05-08 "בית מעצר יפתח" - כלא של חור שחור בתל-אביב! משטרת ישראל מסרבת להסביר
[16] 2017-05-14 מערכת המשפט כבר קרסה: א) משפט שדה - לורי שם-טוב ומוטי לייבל, ב) מאסר שווא - שוקי משעול
[17] 2017-05-17 משפט שדה על לורי שם טוב ומוטי לייבל:לאחר שנחשפה, מקלטה של השחיתות הוא החוצפה!
[18] 2017-05-29 ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם
[19] 2017-06-05 עוד על לורי ומוטי
[20] 2017-07-07 לורי ומוטי - בקשת עיון הוגשה לשופט בני שגיא בתיק הפלילי - חשש להפרות חמורות של זכויות האדם
[21] 2017-07-25 לורי שם-טוב!
[22] 2017-07-27 שירות בתי הסוהר עומד בסירובו להשיב - כתבים ונוהלים בקבלת אדם למאסר כדין
[23] 2017-08-17 שם-טוב, לייבל וזר מוחזקים במעצר בלתי חוקי: השופט אברהם היימן נזקק לפברוקים מבית מדרשה של ורדה אלשייך...
[24] 2017-08-21 מעצר בלתי חוקי של האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר: בקשה בהולה הוגשה לשופט אברהם היימן ולנציבת שב"ס עפרה קלינגר
[25] 2017-08-24 האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר: דרישה להליך ראוי הוגשה לשופט אברהם היימן
[26] 2017-08-31 האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר: השופט אברהם היימן ופרקליטות מחוז ת"א משבשים בצוותא הליכי משפט
[27] 2017-09-02 האסירים הפוליטיים, הזכות להליך ראוי, והזכות לשימוע הוגן ופומבי
[28] 2017-09-04 האסירים הפוליטיים שם-טוב, לייבל וזר: השופט אברהם היימן פברק פרוטוקול מעצרים, ביקש "מצע אקדמי" - וקיבל...
[29] 2017-09-18 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן מסתיר את הפברוקים
[30] 2017-09-19 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט אברהם היימן עוסק בהונאת מחשבים ילדותית
[31] 2017-10-01 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: ערעור בעליון בעניין פברוק והחבאת החתימות האלקטרוניות
[32] 2017-10-10 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: לורי שם-טוב ומוטי לייבל - אסירים פוליטיים
[33] 2017-10-13 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: מוטי לייבל, שב"כ והאדמינ קוד...
[34]  2017-10-15 פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים: חסיון מפוברק על ערעור בעליון בעניין פברוק והחבאת החתימות האלקטרוניות
[35] 2017-10-19 הבלוגרים, השופטים הנוקמים, ורומן זדורוב - קריסת מערכת המשפט
[36] 2017-10-22 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: השופט היימן ממשיך לפברק, ופייסבוק מצנזר!
[37] 2017-10-24 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: פעלולי הסנגוריה הציבורית
[38] 2017-10-26 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: הפרקליטות והסנגוריה הציבורית - מי יותר מושחת ממי? "טוב שיש תחרות"
[39] 2017-10-26 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: אסור בפרסום- העצירים Z, Y, X נשארים במעצר!
Posted by at

No comments:

Post a Comment

Subscribe to: Post Comments (Atom)