2018-04-26 פרשת השבוע: ניסו שחם והשופט בני שגיא - פסק דין אמתי, או מפוברק?

פרשת השבוע: ניסו שחם והשופט בני שגיא - פסק דין אמתי, או מפוברק?

על פי התקשורת, לניצב ניסו שחם היה הרגל לקיים יחסי מין עם שוטרות תחת מרותו, בשעה שבידיו היו החלטות בעניינן.  בין השאר - קיים יחסי מין בשעות העבודה, וכו'... ביומיים האחרונים גם קראנו בתקשורת ניתוחים ופרשנויות של כתב האישום של מח"ש ושל פסק הדין של השופט בני שגיא.  אבל התיק כולו חסום לגישת הציבור. יתרה מזאת, התקשורת מדווחת שמשרד המשפטים מנסה להטעות את הציבור לגבי מהות פסק הדין, שהציבור אינו יכול לקרוא בעצמו...  
אז יש או אין איסור פרסום???  והאם קיים בכלל פסק דין אמתי, או שזהו עוד מקרה של פסק דין מפוברק???   
בקשה שהוגשה היום לשופט בני שגיא בבית המשפט השלום ת"א מנסה להבהיר עניינים אלה. הפרשה כולה מדגימה שוב שהשופטים בישראל אינם מחזיקים את עצמם מחוייבים לקיום זכויות היסוד להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.  נשיא המדינה רובי ריבלין, לעומת זאת, מצא לנכון להכריז לאחרונה בטקס השבעת השופטים - "הציבור רשאי לדרוש הליך נקי ושקיפות". בעברית מדוברת - תפסיקו לפברק! נציב זכויות האדם של האו"ם סיכם את המצב כך: "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... יש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב"...
שחיתות מערכת החוק והמשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית בישראל!

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/04/2018-04-26.html

צפו בוידאו:

בפייסבוק - https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10215800641550377/

ביוטיוב -  https://youtu.be/Dmix_bKV-ak

     

שלום לצופים ולצופות,

פרשת השבוע - פרשת ניצב ניסו שחם והשופט בני שגיא - פסק דין אמתי, או מפוברק?

אז מה העובדות הבסיסיות?

* ניסו שחם, בתפקידו כמפקד מחוז ירושלים, נהג לקיים יחסי מין באופן סדרתי עם שוטרות תחת מרותו, בשעה שבידיו הייתה סמכות ההחלטה בענייניהן. בין השאר, קיים כנראה יחסי מין בשעות העבודה, במתקני מדינה, וכו'...

* כפי שלמדנו בשנים האחרונות בפרשת רוני ריטמן, שוטרת, ואפילו קצינה, צריכה הרבה אומץ להתלונן על הטרדה מינית מצד מפקד בכיר. הקצין הנילון צפוי לזכות לגיבוי מהדרגים הבכירים ביותר, והמתלוננת עלולה לצאת "עבריינית". [1]

* בפרשת ניסו שחם, המצב היה מורכב עוד יותר: קשר שתיקה של קציני משטרה בכירים:

ניצבת אינה וולף, שידעה על התנהלותו של ניסו שחם אמרה: "אני חברה של אשתו, איך ארוץ למח"ש? זה לא הגיוני". [2]  ותנ"צ ניסים אדרי, מפקד מרחב ציון הורשע בעבירות של מסירת מידע כוזב במהלך חקירתו, באי-מילוי הוראה ובהתנהגות שאינה הולמת - כל זאת בניסיון לחפות על התנהלותו של ניסו שחם. [3] כלומר, הקצונה הבכירה במחוז ידעה על מה שמתרחש, ונוצרה מערכת שלמה של חיפוי על התנהלותו של ניסו שחם.

* מח"ש הגישה כתב אישום נרחב בפרשה.

* ושלשום ניתן על פי התקשורת פסק דין של השופט בני שגיא בפרשה.
אבל האם יש פסק דין אמתי של השופט בני שגיא? או שמא מדובר בפברוק? 

פסק הדין נדון בהרחבה בתקשורת:

* רויטל חובל מטילה את האשמה על תוצאות המשפט על התביעה, כפי שנוהלה על ידי מח"ש. [4]

* דר' אורית קמיר מעלה תהיות לגבי שיטת הניתוח של כלל הנסיבות על ידי השופט בני שגיא. [5]

* פרופ' מוטה קרמניצר תולה את האשם בכשל בחקיקה לגבי מרמה והפרת אימונים.  זהו כמובן נושא עליו קרמניצר ואחרים כותבים כבר שנים. [6] סעיף זה של חוק העונשין הוא כמובן כלי חיוני במלחמה בשחיתות השלטונית בשלש זרועות המשטר - המבצעת, המחוקקת, והשופטת. אבל משום מה הממשלה (ועדת השרים לענייני חקיקה) והכנסת אינן ששות לסיים את החקיקה בעניין זה.

* לוין ב- NEWS1 כותב במפורט - ששחם זוכה מכל עבירות הפרת האמונים שיוחסו לו והורשע רק בעבירה אחת של הטרדה מינית מתוך שלוש פרשיות המין שיוחסו לו.  וטיבה של העבירה בה הורשע גם מפורט בתקשורת.  [7]

* לוין ב-NEWS1 מתאר את ניסו שחם כמי ש"עסק בציד שוטרות", ותוהה מדוע לא הוגש סעיף אישום על שוחד. [8] 

* אבל מוזר מכל הוא הדיווח של לוין, בו הוא כותב: "משרד המשפטים מטעה בפרשת שחם": [9] 

דוברות משרד המשפטים פרסמה הודעה (יום ג', 24.4.18) המציגה את פסק הדין בעניינו של ניסו שחם בצורה מטעה, המוציאה אותו מהקשרו ויוצרת את הרושם כאילו הוא הורשע במרביתו וזוכה בשוליו - בעוד האמת היא הפוכה. 

מכל הדיווחים, ברור שלפרשה זאת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
השאלה המתבקשת היא: האם הציבור רשאי לוודא שקיים בכלל פסק דין אמתי בפרשת ניסו שחם?
מובן מאליו שיש בתיק זה עניין של הגנת הפרטיות של הנשים המעורבות.  אולם בד"כ נכתבים כתבי האישום ופסקי הדין במקרים כאלה ללא ציון שמן המפורש.
אבל מנסיון העבר אנחנו גם יודעים, שמפעם לפעם משרד המשפטים מפרסם כתבי אישום מפוברקים.דוגמה בולטת, בה השופט בני שגיא היה מעורב אישית - פברוק כתב האישום ושיבוש הקראת כתב האישום בפרשת הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל.
מנסיון העבר אנחנו גם יודעים, שמפעם לפעם יש נטיה להנהלת בתי המשפט לפרסם פסקי דין מפוברקים - העניין מתועד אפילו בדוחות נציב תלונות הציבור על השופטים.
השיטה הנפוצה ביותר ל"פברוק" היא על ידי פרסום מסמכים בלתי חתומים, הנחזים על ידי מקבליהם ככתבי בית דין, אך נחשבים על ידי משרד המשפטים והשופטים עצמם ל"טיוטות" חסרת כל תוקף.  שיטת מרמה זאת מוכרת וידועה ברחבי העולם בבתי משפט מושחתים כבר מאות שנים.  החידוש היחידי במצב בישראל הוא, שהשיטה מופעלת על מסמכים אלקטרוניים.
מנסיון העבר אנחנו גם יודעים, שהפרשנים והמשפטנים כמעט אף פעם לא יציינו, שאינם יודעים אם המסמך שהגיע לידיהם הוא כתב בית דין אמתי או פברוק. ובמקרים רבים גם ברור שהפרשנים והמשפטנים אינם יכולים לדעת בעצמם אם המסמך שבידיהם הוא כתב בית דין אמתי!
ניסיון לעיין בתיק ניסו שחם בנט-המשפט מעלה שהתיק כולו חסום לגישת הציבור. אבל לא נראה שיש צו איסור גורף בתיק זה - הרי כתב האישום ופסק הדין נידונו בהרחבה בתקשורת.
המצב שנוצר מתעד שוב, שהשופטים בישראל אינם מכירים בזכויות היסוד להליך ראוי ולמשפט הוגן ופומבי.
עניין זה הועלה גם על ידי נשיא המדינה רובי ריבלין בטקס השבעת השופטים האחרון, כשאמר, בנוכחות השופטים עצמם:

הציבור רשאי לדרוש הליך נקי ושקיפות.

מתוך מטרה לברר עניינים אלה, הוגשה הבוקר בקשת עיון לשופט בני שגיא.
בית המשפט העליון עצמו הכריז בעבר שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי...  אבל בית המשפט העליון עצמו מונע בשיטתיות את העיון בכתבי המקור החתומים שלו עצמו..
הבקשה, שהוגשה הבוקר לשופט בני שגיא מבקשת שני פרטים בלבד:
א) צו איסור פרסום, אם הוא קיים בתיק בכלל.
ב) עיון בחתימתו של השופט בני שגיא על פסק הדין, אם היא קיימת בכלל.
אדם בר-דעת יחשוב שלא תהיה סיבה למנוע את העיון בשני פרטים אלה. אולם ניסיון העבר מראה שלא זה המצב:
* בתיק רומן זדורוב בנצרת, נשיא בית המשפט המחוזי אברהם אברהם דחה בקשות עיון חוזרות בחתימות השופטים (שאינן קיימות) על פסק הדין המפוברק של רומן זדורוב בהנמקה יוצאת דופן:

אלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקיפות מערכת נט-המשפט... והתנהלות המותב בתיק זה.

* בתיק המעצרים של הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל, שופט בית המשפט המחוזי ת"א אברהם היימן דחה בקשת עיון דומה בהנמקה מקורית עוד יותר:

השאלה אם מסמך הוא כתב בית דין אותנטי (אמתי) או לא, אינה שאלה שניתן לציבור לברר על ידי בקשת עיון, וספק אם קיים בכלל הליך שיאפשר לציבור לברר שאלה זאת...

* בתיק השופט עבריין המין יצחק כהן מנצרת (אותו אחד שניהל את משפט רומן זדורוב) השופטת עינת רון מבית המשפט השלום בראשון ערכה תרגיל דומה לזה של השופט בני שגיא: התיק היה פתוח לציבור עד יומיים לפני מתן פסק הדין. אז נחסם התיק לגישת הציבור. בהמשך, פורסם "פסק דין" על ידי דוברות הנהלת בתי המפשט. ועל בקשה לעיון בפסק הדין האמתי, שרשום בתיק, השופטת עינת רון הוציאה החלטה שקרית. היא הפנתה את מבקש העיון למסמך של הדוברות, אבל סירבה לאפשר עיון במסמך פסק הדין שבתיק, בתואנה שקרית שהתיק כולו היה חסוי מיום הגשת כתב האישום.
אותה השאלה תלויה ועומדת לפני בית המשפט העליון כבר יותר מחצי שנה:

האם מותר לשופט בהליך פלילי לפרסם מסמכים, הנחזים על ידי מקבליהם ככתבי בית דין , אך להותיר את אמתותם בגדר חידה?

בית המשפט העליון מתקשה להחליט...
לעומת זאת, נציב זכויות האדם של האו"ם, סיכם את המצב לגבי הרגלי הפברוק של השופטים בישראל כך:

התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... יש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

נחכה ונראה מה יחליט השופט בני שגיא בעניין בקשת העיון שהוגשה היום.
אין ספק, ששחיתות מערכת החוק והמשפט היא קדקד השחיתות השלטונית. בלעדיה  - לא הייתה צומחת שחיתות שלטונית ברמה שאנחנו חווים היום. בדומה, אין ספק, שתיקון השחיתות במערכת החוק והמשפט הוא החלק הקשה ביותר במאבק בשחיתות השלטונית. בד"כ, תיקון מצב כזה דורש תיקונים ברמה חוקתית.  אבל חוקה כידוע עדיין אין לנו. מתקשים...

קישורים

[1] 2017-05-21 אלשיך על תביעת דיבה של קצינה שכינה "עבריינית": לא זוכר אם אמרתי את הדברים
בכתב ההגנה לתביעת הקצינה, שהתלוננה בעבר כי ניצב ריטמן הטריד אותה מינית, טוענים פרקליטיו של אלשיך: בהיעדר תאריך ומקום פרסום מדויק אין למפכ"ל יכולת לשחזר את דבריו
https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.4138921 
[2] 2015-02-16 הניצבת שידעה על ההטרדות במשטרה - ושתקה
בעוד הניצבים מסתבכים בפרשיות מין, מתברר כי שוטרות סיפרו לניצבת בדימוס אינה וולף שמפקד מחוז ירושלים ניסו שחם הטריד אותן, אולם היא שתקה. היא העידה: "אני חברה של אשתו, איך ארוץ למח"ש? זה לא הגיוני"
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4627057,00.html 
[3] 2013-12-29 פרשת ניסו שחם: נזיפה חמורה וקנס כספי לתנ"צ ניסים אדרי
בית הדין למשמעת של המשטרה גזר על מי שהיה מפקד מרחב ציון במשטרה עונש נזיפה וקנס בסך 2,000 שקל, לאחר שהורשע בעבירות של מסירת מידע כוזב במהלך חקירתו, באי-מילוי הוראה ובהתנהגות שאינה הולמת. עורך דינו: "גם בית הדין מבין שהמחיר ששילם תנ"צ אדרי היה גדול"
https://www.mako.co.il/news-law/legal/Article-209c6e4172d3341004.htm
[4] 2018-04-24 קריסת תיק ניסו שחם: הפרקליטות יצאה לקרב, אבל שכחה את החיילות
https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6028780
[5] 2018-04-25 השוביניזם של ניסו שחם: עצים או יער?
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6028949
[6] 2018-04-25 הסיבה לקריסת התיק נגד ניסו שחם נעוצה בחוק עצמו
https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6029056
[7] 2018-04-24 שחם זוכה מכל עבירות הפרת האמונים שיוחסו לו והורשע רק בעבירה אחת של הטרדה מינית מתוך שלוש פרשיות המין שיוחסו לו.
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-401740-00.html
[8] 2018-04-24 זיכויו של ניסו שחם- למה לא שוחד?

http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-127356-00.html
[9] 2018-04-24 משרד המשפטים מטעה בפרשת שחם
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-401855-00.html

להלן הבקשה לעיון שהוגשה היום 

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות: 

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

ה) דוא"ל: 

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט השלום ת"א, תיק ‫‪31283-10-13‬‬

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ ניסו (בן מנחם) שחם

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) צו איסור פרסום עשוי כדין, ככל שהוא קיים בתיק זה;

(2) נתוני החתימה האלקטרונית של השופט בני שגיא לגבי כתב פסק-הדין בתיק זה, ככל שהם קיימים.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של המגיש. התיק דנן נידון בהרחבה בתקשורת. בין השאר התפרסמו פרטים מתוך כתב האישום, העדויות ופסק דין מיום 24 לאפריל, 2018. לכן, נראה שתיק זה כולו, ובפרט פסק הדין, אינם תחת איסור פרסום כללי על פי דין. תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב), אומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.” כמו כן מבהיר פסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואחרים (בג”ץ 5917/97), שאין כל צורך בהגשת בקשה על מנת לממש את זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין. אותו פסק-דין גם הכריז על זכות העיון: “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי..." יחד עם זאת, הניסיון מראה שבתי המשפט בישראל, כולל בית המשפט העליון, מונעים את הגישה לעיון בכתבי החלטות שכבר התפרסמו ללא הגשת בקשת עיון.

ב) למרות הפרסום הנרחב ביחס להליכים בתיק זה, נמנעת גישת הציבור לתיק במערכת גישת הציבור בנט-המשפט באופן גורף (תמונה 1). הכיתוב המופיע, “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה", אינו מפרש שקיים צו איסור פרסום ביחס לתיק זה, אך עלול ליצור רושם כזה. מצב עמום ודו-משמעי זה לגבי קיומו של איסור פרסום, והיקפו – אם הוא קיים, עלול לאפשר אכיפה בררנית, ולכן יש לראות בו הפרה של יסודות זכויות האדם.

יתרה מזאת, בתיקים רבים אחרים בבתי המשפט השונים תועדה בשנים האחרונות הפעלת "חיסיון" ללא הליך ראוי – שרירותי וגחמני. האגודה לזכויות האזרח גם שלחה ביום 30 לאוקטובר, 2017, מכתב מחאה בעניין הפעלת "חסיונות מנהליים" (כפי שהאגודה קוראת לתופעה זאת) לרשם בית המשפט העליון ונשיאתו. יש לראות במצב זה הפרה של הזכויות להליך ראוי ומשפט הוגן ופומבי – עקרונות יסוד בזכויות האדם.

תמונה 1. ניסיון לעיון בתיק מדינת ישראל נ ניסו (בן מנחם) שחם (31283-10-13) במערכת נט-המשפט – גישת הציבור.

__

ג) לעניין העיון בנתוני החתימה האלקטרונית, תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), תקנה 1, אומרת:

"עיון" - לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב... [קו תחתון הוסף-יצ].

ד) בפסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 בתיק משה הלוי נ מדינת ישראל (בש"פ 5234/14) אומר שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל:

פסקה 5: “לגופם של דברים מוסיפה המשיבה [המדינה -יצ] … כי ממילא כל הקבצים שבמחלוקת אשר מקורם במערכת נט-המשפט … הדרך היחידה לקבלם היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...” [קו תחתון הוסף-יצ].

פסקה 12: “‫החלק הארי של הקבצים שבמחלוקת מקורו באתר הרשות השופטת "נט-המשפט"… אדם שאינו בעל דין בהליך, כגון המבקש [הלוי - יצ], אינו מורשה לעיין בתיקים, אלא אם בית המשפט אישר זאת לפי בקשה. עניין זה מוסדר בתקנות 2-4 לתקנות העיון…"

פסקה 13: ‘לא למותר לציין כי תקנות העיון מגדירות בסעיף 1 את המונח "עיון" - “לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב...”’ [קו תחתון הוסף-יצ].

לפיכך, הגשת בקשת עיון היא ההליך המתאים לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית לגבי פסק הדין בתיק דנן.

ה) במהלך מחקריו של המבקש בתחום זה, נתקל בכתבי החלטות ופסקי דין כביכול בנט-המשפט, שהומצאו כביכול על ידי בתי המשפט, אך אינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שמצב זה היה בבסיס התנהלותה של השופטת ורדה אלשייך בפרשה הנ"ל. ההחלטה הנ"ל גם מבהירה שמסמכים מסוג זה – שאינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין – הם "טיוטות" בלבד, אינם כתבי בית דין תקפים, ואינם בני אכיפה. יתרה מזאת, החלטת הנציב הנ"ל מבהירה ש"החתימות הגרפיות" המופיעות על כתבי בית דין בנט-המשפט חסרות כל תוקף, ואין דרך לציבור ולבעלי דין להבחין בין מסמך חתום אלקטרונית לבין מסמך שאינו חתום מתוך תדפיסים או תצוגות רגילות של המסמכים בנט-המשפט.

ו) לטענת המבקש, מכיוון שעצם מתן פסק הדין ותכנו התפרסמו בהרחבה, ובפרט לנוכח החשיבות הציבורית הרבה של תיק זה, זכותו של הציבור לדעת: האם פסק הדין חתום כדין או אינו חתום כלל? האם הוא תקף או חסר תוקף? שאלות אלה נותרו בגדר חידה. אין ספק שמצב זה, בפרט בהליך פלילי, ייחשב להפרה חמורה של זכויות האדם.

ז) נשיא המדינה ראובן רבלין אמר זאת לגבי בתי המשפט בניסוח דומה בטקס השבעת השופטים האחרון:

הציבור רשאי לדרוש הליך נקי ושקיפות.

ח) מבחינה טכנית, מתבקש בית המשפט לאפשר את העיון בנתוני החתימה האלקטרונית לגבי פסק הדין בתיק דנן על ידי הוראה למזכירות להמציא את פסק הדין למבקש העיון בדוא"ל <joseph.zernik@hra-ngo.org> באמצעות יישום ההמצאה האלקטרונית בנט-המשפט.

ט) אין למבקש העיון כל עניין בתוכנו של פסק הדין, אלא אך ורק בנתוני החתימה האלקטרונית לגבי פסק הדין. ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת עיון זאת, מתחייב בזאת מבקש העיון, שלא לגלות ולא לפרסם כל פרט מתוכנו של פסק הדין עצמו, רק את נתוני החתימה האלקטרונית, ככל שהיא קיימת לגבי פסק דין זה.

י) המבקש עוסק במחקר אקדמי שעיקר עניינו מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות וזכויות האדם. עבודתו בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:

• פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
• עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
• פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
• מומחים בינלאומיים כתבו כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

ארבעה דוחות שהגיש האל"מ (NGO) למועצת זכויות האדם של האו"ם כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית", התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018).

הדוח משנת 2018 על ישראל קשור במיוחד לנושא בקשת עיון זאת, ואומר:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

בנוסף, מאמרים אקדמיים של המבקש בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017).

עבודות אלה גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": [¹]

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[²,³]

י”א) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה, פרט לעניין הציבורי והאקדמי.

5. המצאה למשיבים

מיד לאחר הקבלה לרישום, תומצא הבקשה למשיבים: באת כוח המשיבה – מח"ש, ובאי כוח הנאשם - עוה"ד בעז בן-צור, דקלה סירקיס ועודד גזית.

תאריך: 26 לאפריל, 2018, חתימת המבקש:

                                           דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

                                           בעצמו - בלתי מיוצג

1 Wiki Nerds, "Machine Learning" | Google books

http://books.google.co.il/books?id=4ZayAwAAQBAJ&printsec=frontcover&source=gbs_atb#v=onepage&q&f=false

2Joseph Zernik. "Design and Operation of the Electronic Record Systems of the US Courts are Linked to Failing Banking Regulation" | Data Analytics, 2012

http://www.thinkmind.org/index.php?view=article&articleid=data_analytics_2012_3_50_60059

3Joseph Zernik, "Integrity, or Lack Thereof, of the Electronic Record Systems of the Courts of the State of Israel" | Data Analytics, 2012

http://www.thinkmind.org/index.php?view=article&articleid=data_analytics_2012_2_10_60063

ש