2025-02-19 עורכת הדין רחל בן ארי איבדה את הכובע? או שמא השופטת הילה גורביץ עובדיה מעולם לא נתנה לה את הכובע? פרק א

עורכת הדין רחל בן ארי איבדה את הכובע? או שמא השופטת הילה גורביץ עובדיה מעולם לא נתנה לה את הכובע? פרק א

  

           עו"ד רחל בן-ארי                השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד יואב סלומון               

 פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                  אבניאל, סלומון ושות'        

"90 שנות מצוינות משפטית"                                                                         "רב מוניטין"  

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מתהדרים עכשיו באוסף כובעים - עו"ד, בא כוח, צד להסכם החלוקה, נאמן להסכם החלוקה, ממונה להסכם החלוקה, ומעל כולם - מנהלי עיזבון, שלטענתם אינם מחויבים לקיים את הסכם החלוקה (לא סתם  - "90 שנים של מצוינות משפטית" ביזמה משותפת עם "רב מוניטין".

דא עקא - חובותיהם וסמכויותיהם בכובעיהם השונים שונות זו מזו, ולעתים קרובות נוגדות זו את זו.

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מצאו פתרון פרקטי, פשוט. הם לא מציינים בתכתובותיהם מהו הכובע בו הם כותבים. וגם לאחר בקשות חוזרות, הם עומדים בסירובם להזדהות בתכתובותיהם בכובע המתאים.

עכשיו השופטת הילה גורביץ עובדיה התבקשה להורות להם לחבוש כובע כשכותבים!

זה אלמנטרי. 

אלא אם כן אדם רוצה להטעות או לרמות. עורכי הדין הוזהרו שוב, שבפרט כשהם מתכתבים מול צד בלתי מיוצג, סירובם להזדהות בכובעם המתאים, עלול להימצא כהטעיה.

ובנוסף הטעיה עלולה לעלות גם לגדר עבירה פלילית.

אבל האינטרס של השופטת הוא לשמור את כל העניין עמום ודו משמעי, תקף/לא תקף, היה/לא היה, זהו כלל יסוד בניהול הליכים למראית עין. 

כל מסוימות חוקית רק תזיק! 

לא נראה לי שהילה גורביץ עובדיה תשוש להחליט בבקשה שלי 55#, שלהלן.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-19_19.html

יום החתימה: 17.1.2025

בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה

ת"ע 11650-06-24

בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה

בעניין:	אורי צרניק ע"י ב"כ יואב סלומון, עו"ד אבניאל, סלומון ושות’	המבקש
	- נ’ -
1.	יוסף צרניק בעצמו
2.	דרור צרניק ע"י ב"כ רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד בן-ארי פיש – עורכי דין
3.	ב"כ היועץ המשפטי לממשלה חיפה
4.	רבקה צרניק (המנוחה)	המשיבים

בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, למתן החלטות:

1. ...

2. החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות בתפקידם הרלוונטי בכל תקשורת עם 

המשיב 1

תמצית

המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה למתן החלטות:

1. ..., 

2. החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות בתפקידם הרלוונטי בכל תקשורת 

עם המשיב 1.

ואלה טיעוני הבקשה

בקשה להחלטה ..

1. ..

בקשה להחלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות בתפקידם הרלוונטי בכל  

תקשורת עם המשיב 1

6. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מצטיינים עתה בריבוי כובעיהם: מעבר לתפקידם כבאי כוחם 
של המשיב 2 והמבקש בהתאמה, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הם צדדים להסכם החלוקה 
בעצמם, כפרטים ו/או כעורכי דין ו/או כנאמנים [נאמנים -- לפי סעיף 13 להסכם החלוקה, בו נקבעו 
סדרים לחלוקת העיזבון ע"י "נאמנים שנקבעו בסעיף 25"… "יערכו הנאמנים התמחרות..." . סעיף 25 
להסכם קובע את חובותיהם הספציפיות של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי במימוש ויישום 
הסכם החלוקה ואת שכר טרחתם] ו/או כממונים [ממונים -- "לטפל במימוש ההסכם", לפי פסקה 3 
לבקשה למינוי מנהלי עיזבון מיום 5.6.2024, כתב הטענות הראשון בת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק, 
וסעיף 25.2 להסכם החלוקה]. לאחרונה מתהדרים עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון גם בכובע 
חדש - מנהלי עיזבון.

7. חובותיהם, זכויותיהם וסמכויותיהם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון שונות בכל אחד 
מכובעיהם, ובין הכובעים השונים קיימים גם ניגודי עניינים מהותיים.

8 לפיכך חזר המשיב 1 וביקש מעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות בכל תקשורת אתו 
בתפקידם הרלוונטי לאותה תקשורת.לפי הדרך המקובלת ובתום לב, הזדהות מסוג זה נעשית בשורת 
הפתיחה ו/או בתיבת החתימה.

9. כעורכי דין הפועלים מול צד שאינו מיוצג, רחל בן ארי ויואב סלומון חייבים בחובות נוספות, אף 
שבישראל חובות אלה אינן מוגדרות היטב, פרט לחובת אי הטעיה. חובה זו גם נגזרת מתוך חובת 
האמונים של עורך הדין כלפי המקצוע וכבודו וחובת האמונים של עורך הדין לבית המשפט ולצדק .
האיסור על עורך דין לטעון טענה עובדתית או משפטית ביודעו כי אינה נכונה הוא איסור מפורש בכלל
34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986:

"איסור הטעיה

34. (א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה 

נכונה.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה 

בעובדה בהליך פלילי".

10. עו"ד ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה של עורכי דין, מוצאת את איסור ההטעיה מעוגן גם 

בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי־הדין - "לעזור לבית־המשפט לעשות משפט״, ובסעיף 61(3) לחוק לשכת 

עורכי־הדין – עבירת משמעת היא "כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין". ראו - 
לימור זר-גוטמן "חובת עורך־הדין לא להטעות את בית־המשפט" עיוני משפט כד(2) (דצמבר 2000), 
462-413.

11. לא למותר לציין שהטעיה, מלבד היותה עבירה על כללי האתיקה של עורכי הדין, היא גם 

עבירה פלילית. סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע:

"העושה מעשה בכוונה לרמות אדם, או להיטיב את עצמו או את זולתו, או כדי להביא את האדם לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה, והוא יודע שהמעשה או ההימנעות מהמעשה

עלולים להזיק לאדם או לאחר, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים".

12. יסודות עבירת ההטעיה הם כדלהלן:

מעשה: הנאשם עשה מעשה או נקט בהתנהגות מסוימת.

כוונה: הנאשם התכוון לרמות אדם אחר או להטעות אותו.

ידיעה: הנאשם ידע שהמעשה או ההימנעות מהמעשה עלולים להזיק לאדם אחר.

נזק: נגרם נזק לאדם אחר כתוצאה מההטעיה.

13.יש לראות את עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון כמי שעוסקים כבר חודשים רבים בהטעיה רבת 

רבדים, כמפורט בבקשת המשיב 1 מיום 13.1.2025, 54#.

14. לטענת המשיב 1, הזדהות ברורה בתקשורת משפטית, בפרט במצב כגון זה השורר עתה בעניין שלפנינו 

לנוכח ריבוי הכובעים, מתחייבת גם מתוך כללי האתיקה של עורכי הדין, כפי שכתב המשיב 1 לעו"ד 
רחל בן ארי בהודעה מיום 12.2.2025:

"כפי שהסברתי לעו"ד יואב סלומון, אני מבקש שכשאתם פונים אלי באחד מכובעיכם המרובים, 

תחתמו תוך ציון התפקיד בו אתם פונים אלי.

נראה לי שזאת חובתכם. אמנם היא לא מעוגנת בכלל מסוים אחד, אולם היא מתחייבת מתוך  מספר 

כללים, כגון זיהוי הלקוח, הימנעות מניגודי עניינים, וסודיות. לכן, סירוב לציין את תפקידכם 

הספציפי בתקשורת ספציפית במצב הנתון, ובפרט כשאתם פועלים מול צד בלתי מיוצג, עלול להיחשב 

להתנהלות שלא בתום לב ולא בדרך המקובלת ו/או הטעיה ו/או תרמית וכו'".

15.לטענת המשיב 1, הזדהות ברורה בתקשורת משפטית, בפרט במצב כגון זה השורר עתה בעניין שלפנינו 
לנוכח ריבוי הכובעים, מתחייבת גם מתוך תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, 
"ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך 
שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך". וכן, 
מתוך תקנה 3(ב), "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי 
תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית", ומתוך תקנה 4, "לא יעשה בעל דין או בא כוחו 
שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו".

16. לטענת המשיב 1, בשורה התחתונה, אי הוודאות באשר לכובעיהם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב 
סלומון בתקשורתם עמו מקשה על התקשורת ומעכבת את סיום הפרשה שלפנינו. ולהפך – בהירות 
בהזדהותם של עורכי הדין בתפקידיהם הרלוונטיים תקדם את העניין עצמו.

17. למרות בקשותיו החוזרות של המשיב 1, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון נמנעים עד עתה 
מהזדהות בכובעם הרלוונטי לתקשורת הספציפית.

18. לפיכך, בית המשפט מתבקש ליתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות 
בכובעם הרלוונטי בכל תקשורת עם המשיב 1, בשורת הפתיחה ו/או בתיבת החתימה.

סיכום

19. ,,,

20. בית המשפט מתבקש ליתן החלטה המורה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להזדהות בכובעם 
הרלוונטי בכל תקשורת עם המשיב 1 בשורת הפתיחה ו/או בתיבת החתימה.

17 בפברואר, 2025

ד"ר יוסף צרניק – המשיב 1

2025-02-19 רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה

רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה

מעשה ששמעתי לפני שנים רבות מקשיש אחד, ס"ט, מצאצאיהם של מגורשי ספרד...

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-19_18.html

     

 יואל זוסמן (1910- 1982)                                                        בעז אוקון (נ. 1958)

 נשיא בית המשפט העליון (1976- 1980)                                         רשם ביה"מ העליון (2000- 2002)

                                                                                                    מנהל בתי המשפט (2004- 2006)

בימי תור הזהב של יהודי ספרד, לפני כ-1000 שנים, כיהן הלמדן יואל זוסמן כרב קהילת העיר קורדובה, והיה שם מקרה ידוע של המטרונית הגרושה.

באה אל הרב זוסמן המטרונית הגרושה, שגרה בקורדובה, וביקשה שיערוך לה קידושין ויעמיד לה חופה עם בחיר לבה.

אמר לה הרב זוסמן - איני יכול לערוך לך קידושין עד שלא אראה את הגט שקיבלת מאישך הראשון.

בעלה הראשון, הגרוש של המטרונית, גר בגירונה, והיא, לאחר שנפרדה מבעלה, חזרה לבית הוריה בקורדובה. 

על כן, נערך הגט באמצעות שליח על ידי הרב הידוע של קהילת גירונה, הרב בעז אוקון.

הביאה המטרונית את כתב הגט לרב זוסמן.

שאל אותה הרב זוסמן - מניין היגיע לידייך?

אמרה לו - בידי שליח.

אמר לה - מה שמו? האם הביא אתו כתב שליחות?

אמרה לו - לא גילה לי מה שמו, ולא הביא אתו כתב שליחות.

אמר לה הרב זוסמן - הגט אינו חתום. במקום חתימות הדיינים והעדים מופיעים כאן ציורים שצייר סופר בית הדין. יש הקוראים לציורים אלה "חתימות גרפיות"...

אמרה לו המתטרונית - אכן, זהו גט לפי שיטת הרב אוקון מגירונה...

אמר לה הרב זוסמן - היכן העותק החתום של הגט? ומהי שיטת הרב אוקון מגירונה?

ענתה לו המטרונית -   העותקים כולם נראים כך לאדם מן השורה. אולם לרב אוקון מגירונה יש זכוכית מלוטשת, וכשהוא בוחן את הגט בעזרת הזכוכית המלוטשת, הרב יכול לומר אם הגט חתום או אינו חתום. אבל אך ורק הרב יכול לומר אם הגט הוא גט חתום או גט שאינו חתום...

שאל אותה הרב זוסמן - מה פירושו "גט שאינו חתום?"

ענתה לו המטרונית - תצילנה שתי אוזניי! הרב הדגול יואל זוסמן מקורדובה, שומע תורה מפי אשה!

נזף בה הרב זוסמן - חדלי אשה. מכל אדם אני למד, גם מנשים. אמרי לי מיד, מהו "גט שאינו חתום"?

ענתה לו המטרונית - הכל יודעין, שבין הגיטין לפי שיטת הרב הגדול הרב אוקון יש שמשתרבבים לעיתים גם גיטין בלתי חתומים, הנקראים "טיוטות". אולם רק הרב אוקון יודע אילו הם הגיטין הבלתי חתומים. והוא לעולם לא יגלה זאת לאיש. לכן, הגיטין של הרב אוקון מקובלים כולם על הקהל הקדוש.

"השם ישמור!" - זעק הרב זוסמן  זעקה גדולה - "הקהל הקדוש??? כת של ממזרים הקים לכם הרב אוקון!".

 

תמונות | השופטת ורדה אלשיך והחלטה של השופטת מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים": נציב תלונות הציבור על השופטים מצא שההחלטה אינה חתומה, והיא חסרת תוקף - "טיוטה" ותו לאו. אולם בעלי הדין, באי כוחם והציבור אינם יכולים לזהות ולהבחין בין החלטה חתומה והחלטה שאינה חתומה לפי שיטת הרב אוקון. רק השופטים יכולים להבחין בין החלטות חתומות לבין החלטות שאינן חתומות, אך הם לעולם לא יגלו...

2025-02-19 רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! נט המשפט והמודל להתנהלות בית משפט כשיר

רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! נט המשפט והמודל להתנהלות בית משפט כשיר 

המודל המקובל לניהול בתי משפט מבוסס על שתי זרועות שיש ביניהן איזונים ובלמים. שתי זרועותיו של בית המשפט הן: (א) הזרוע השיפוטית - תפקידה לקבל החלטות. לשופטים הוקנתה חסינות בנזיקין, ופטור חלקי מהעמדה לדין פלילי, (ב) הזרוע המזכירותית - תפקידה שמירה על התיקים והרשימות והטיפול בהם. למזכירים לא ניתנה חסינות כלשהי.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-19.html

 

החלטת הנציב בפרשת השופטת ורדה אלשיך

 

 

1. מצ"ב החלטת הנציב 88/12/מחוזי ת"א בעניין השופטת ורדה אלשיך (31.5.2012).

https://human-rights-alert.blogspot.com/2024/09/8812-3152012.html

 

2. אנא קרא בעיון.

 

3. מה למדת מהחלטה זו, ובמה היא שינתה, אם היא שינתה, את הדרך בה אתה רואה את נט המשפט, בתי המשפט והשופטים בישראל.

 

4. נניח מודל של בית משפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל (ישראל לפני כניסת נט המשפט לשירות - 2010).  אני נותן פה הפשטה של תהליך קבלה לתיק של החלטה או פסק דין, ו-Rules of Court תואמים.

עד שנת 2004 נותרו בתוקף Rules of Court המנדטוריים שנקראו בעברית: תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. אולם בבריטניה ובארה"ב הם בד"כ דבר חקיקה.  לדוגמה: Federal Rules of Civil Procedure. https://www.uscourts.gov/forms-rules/current-rules-practice-procedure/federal-rules-civil-procedure 

 

(א) לפי מה שהבנת מהחלטת הנציב הנ"ל, מה הם ה-Rules of Court בעניין קבלה לתיק של החלטה או פסק דין בנט המשפט בבית משפט בישראל היום?

(ב) האם הכרת אותם לפני קריאת ההחלטה?

(ג) האם הם התפרסמו כתקנות או חוק?

(ד) מי קבע את הכללים הנ"ל בנט המשפט?

(ה) האם ניתן לקבל העתק של הכללים הנ"ל? ממי?

 

English common law court

 

Staff: Judge AB with judicial immunity; Judge AB's Secretary; Clerk CD with no immunity, must deposit bond as part of his appointment; Clerk DC's Helper.

 

Process

1. Judge AB writes Decision in re: Attorney's Fees.

2. Judge AB writes <Date1> and signs the Decision.

3. Judge AB's Secretary takes the Decision record to the Clerk's Office.

4. Clerk CD's Helper receives the Decision record from Judge AB's Secretary, stamps the Decision record "FILED," signs the stamp,  and provides Judge AB's Secretary a copy stamped "FILED" and signed by Clerk CD's Helper.

5. Clerk CD's Helper takes the Decision record to Clerk CD.

6. Clerk CD checks that the Decision is in proper form: it has the proper court file number and party names, etc.; the court file was duly assigned to Judge AB, and the Decision is dated and signed by Judge AB, etc

7. If it is all correct, Clerk CD stamps the Decision record "ENTERED" and signs the stamp.

8. Clerk CD writes a new line, #23, in the court file Docket:

    #23 Judge AB's <Date1> Decision in re: Attorney's Fees (<Date2> signed: Clerk CD).

Clerk CD places the Decision record in the court file in proper chronological order.

9. Clerk CD makes 2 copies of the Decision (the copies were usually not signed by Judge AB). Clerk CD makes 2 cover letters, 1 addressed to Plaintiff and 1 to Defendant: "Attached please find Judge AB's <Date1> Decision in re: Attorneys Fees, entered today, <Date2>, <Date> <Clerk CD's signature>".

10. Clerk CD gives the letters and copies of the Decision to Clerk CD's Helper to serve.

11. Clerk CD notes in the court file's service list: <Date2> Judge AB's <Date1> Decision in re: Attorney's Fees was served on both parties <Clerk CD's signature>.

 

Rules of Court

1. The Judge shall date and sign his decisions.

2. If in proper form, the Clerk shall stamp the decision records "ENTERED" and sign the stamp.

3. Each new decision record shall be entered in a separate Docket line. The Clerk shall date and sign the Docket entry line.

4. Upon entry, the Clerk shall serve decisions without delay on all parties, with cover letters signed by the Clerk.

5. The Clerk shall record all service in the court file.

6. Any decision or judgment which were not entered as provided in instant rules is null and void and has no effect at all.

2025-02-18 רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! היחס בין תכנה לבין הסביבה החוקית בה היא מופעלת

רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה!  היחס בין תכנה לבין הסביבה החוקית בה היא מופעלת

נט המשפט פועלת בסתירה לחוק הקיים, והיא פועלת הלכה למעשה על פי מערכת חוקים נסתרים. הסודיות האופפת את המערכת עומדת בניגוד גמור לעקרון "שקיפות ההליך המשפטי". הסודיות האופפת את המערכת נדרשת עקב הפעילות הבלתי חוקית המתבצעת בה,

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-18.html

 

מהן הדרישות מתכנה לניהול חשבונות בתאגיד?

אם אני ראש מחלקת חשבונות בתאגיד ורוצה לרכוש תכנה להנהלת חשבונות בתאגיד, מובן מאליו שהתוכנות הנמכרות בישראל בנויות כך שהם מספקות נתונים הנדרשים להנהלת חשבונות תאגיד בישראל. לדוגמה: יהיה חישוב ברור של הנתונים הנדרשים לצורך הגשות למע"מ, למס הכנסה, וכו''. אם אקנה תכנה מחו"ל, נראה לי שיהיה צורך להתאים את התכנה, בין אם על ידי המוכר, ובין אם על ידי הקונה, ברישיון ובתיאום עם המוכר, לחוקי המס בישראל.

אנסח כך: אם אני מחפש, מהן הדרישות מתכנה להנהלת חשבונות בתאגיד, אמצא לפחות כמה אתרים שעוסקים בסוגיה, והם יאמרו שתכנה כזאת חייבת להתאים לסביבה החוקית בה היא מופעלת, בעיקר לעניין חוקי המס על התאגיד ולעניין חוקי המס על המשכורות לעובדים.

לדוגמה: עמוד של ORACLE:

https://www.netsuite.com/portal/resource/articles/accounting/accounting-software-requirements.shtml 

מהן הדרישות מתכנה לניהול תיקים בבתי המשפט?

כאן יהיה הרבה יותר קשה למצוא מידע. בעבר ניסיתי לדוגמה לפנות לחברה שסיפקה תכנה לבתי המשפט בלוס אנג'לס. אי אפשר היה לקבל מהם מידע כלשהו, אלא אם כן הצגת תעודה שאתה עובד של בית המשפט ומורשה מטעמו לקבל מידע.

אבל נראה לי מובן מאליו, שהתכנה חייבת להתאים לסביבה החוקית בה היא פועלת.

דוגמה א - רשימת המסמכים לערעור

 אני רוצה להגיש ערעור מבית משפט השלום בחיפה לבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 

אלה תקנות חדשות, נכנסו לתוקף 1.1.2021, והן חוללו מהפכה זוטא בבתי המשפט. חתומה עליהן איילת שקד, שרת המשפטים. כי שר המשפטים חותם על תקנות לבתי המשפט (הפרדת הרשויות). בתחתית הקישור לתקנות תמצא:

כ"ה באלול התשע"ח (5 בספטמבר 2018)      איילת שקד, שרת המשפטים

 תקנות 1-5 הן חלק בלתי נפרד מהתקנות החדשות, הן מבטאות עקרונות יסוד, ויש להן תוקף של תקנות בעצמן. לדוגמה, תקנה 1:

1. מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

תקנה 134 מספקת את המידע שאני מבקש:

תקסד"א 2018:
תקנה 134

... 
(ב)המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:
(1)העתק ההחלטה שעליה מערערים;
(2)העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

אבל היכן אמצא בנט המשפט את רשימת כל "המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת"???

המסורת של המשפט האנגלי המקובל היא שלכל תיק יש DOCKET, שהוא לוג של כל המסמכים שהוגשו והתקבלו כדין, בסדר כרונולוגי. ספרי הדוקטס נחשבים ל"ספרי יסוד" בניהול בתי המשפט. ספרי דוקט היסטוריים של בית המשפט העליון של ארה"ב משמשים כמקור היסטורי חשוב: 

Instructions to Researchers: Access to the Docket Book

https://www.supremecourt.gov/about/instructions.aspx 

בנט המשפט יש לעומת זאת רשימות מרשימות שונות, וקשה להגדיר מהי רשימת כל "המסמכים... הוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת".

אז מה עושים? פניתי בשאלה הזאת לגורם המוסמך: הלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט.

הם ענו:

זאת שאלה משפטית, שאנחנו לא יכולים לענות עליה, רק בית המשפט בערעור.

אז שאלתי את השופט שהוא אב המותב בערעור, חננאל שרעבי: מהי רשימת כל "המסמכים... שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת" בנט המשפט?

הוא ענה לי בתשובה בהחלטה קצרה, שמתאימה לאורקל בדלפי:

"כל המסמכים שהיו לעיני בית המשפט קמא".

אבל ברור מתוך נט המשפט והחלטות בית המשפט קמא, שאין לי גישה לכל המסמכים שהיו לעיני בית המשפט קמא.

וברור שניהול משפט, כשמסמכים סמויים מעיני בעל דין שלא כדין (יש מקרים יוצאי דופן שהדבר מותר, כמעט תמיד למספר ימים קצוב) הוא הפרה חמורה של יסודות ההליך הראוי וההוגן, וזכויות האדם. נוגד ודאות דיונית, ומשקף שרירותיות....

בשלב הבא, הגשתי בבית המשפט קמא בקשה לעיין ברשימת כל המסמכים בתיק שעמדו לעיני בית המשפט קמא...

השופטת הילה גורביץ דחתה את בקשתי, וגם דפקה לי 700 ש"ח הוצאות לטובת אוצר המדינה על החוצפה בהגשת הבקשה.

אז ערערתי לבית המשפט המחוזי, למותב בראשות השופטת חננאל שרעבי, בין השאר על החלטת השופטת הנ"ל, שאינה מאפשרת לי גישה לכל הכתבים שעמדו לעיני בית המשפט קמא.

שרעבי זרק אותי מיד מכל המדרגות, בין השאר בסעיף הזה של הערעור, בהנמקה פשוטה בתכלית:

המבקש (אני) מערער פה על החלטות בית המשפט קמא בעניינים דיוניים, הנופלים בגדר ליבת שיקול דעתו של בית המשפט קמא. ערכאת הערעור לא תתערב בעניינים אלה.   

ובו בזמן, בהחלטה שלו, הוא מציין שנכנס לתוך נט המשפט לתיק בית המשפט קמא... כלומר, המסמכים הסמויים מעיני, שעמדו לעיני בית המשפט קמא, עמדו גם לעיני בית המשפט לערעורים, כשהם עדיין סמויים ממני!

דוגמה ב' - מהו מסמך אמתי/אותנטי לערעור?

שים לב מה אמרו התקנות הישנות (משנת 1984 - לפני נט המשפט):

תקסד"א 1984
מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור [389(א)]

תקנה 419

אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור:
תק' (מס' 2) תשס"ה-2004 תק' תש"ע-2009
(1)  העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין, כשהם מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן הערכאות או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
...

עניין האישור של אותנטיות ההחלטה שעליה מערערים הוא עקרון יסוד בבבתי המשפט של המשפט האנגלי המקובל כבר מאות שנים. בכל בית משפט יש שופטים לא כל כך ישרים, שמפברקים. אבל לבית המשפט לערעורים אין סמכות לדון בפברוקים (סוגיה זאת אמורה להיות מטופלת כעניין עברייני - העמדה לדין פלילי של השופט המפברק).

הבעיה של פברוקים לא נולדה בנט המשפט בישראל בשנת 2011 (פרשת ורדה אלשיך), אבל נט המשפט הפכה את הבעיה למגפה - כי החתימות האלקטרוניות סמויות מעיני בעל הדין, בא כוחו, והציבור. 

ובכן, לפני נט המשפט, הייתה דרישה של אישור המסמכים.

לאחר כניסת נט המשפט לשימוש, הדרישה בטלה!!! מותר להגיש ערעור על החלטות מפוברקות (שאינן חתומות).

אבל אני כשר למהדרין, אז לפני הגשת הערעור הגשתי בקשה לשוופטת בבית המשפט קמא לעיין ולראות אלה החלטות חתומות ואלה אינן חתומות.

היא כמובן סירבה לאפשר לי לבדוק את העניין.

אז ערערתי לבית המשפט המחוזי, למותב בראשות השופטת חננאל שרעבי, בין השאר על החלטת השופטת הנ"ל, שאינה מאפשרת לי גישה לעיין ולבדוק, אלה מהחלטותיה חתומות ואלה אינן חתומות, כדי שאדע על מה לערער ועל מה לא לערער

שרעבי זרק אותי מיד מכל המדרגות, בין השאר בסעיף הזה של הערעור, בהנמקה פשוטה בתכלית:

המבקש (אני) מערער פה על החלטות בית המשפט קמא בעניינים דיוניים, הנופלים בגדר ליבת שיקול דעתו של בית המשפט קמא. ערכאת הערעור לא תתערב בעניינים אלה.   

ובו בזמן, בהחלטה שלו, הוא מציין שנכנס לתוך נט המשפט לתיק בית המשפט קמא... כלומר,  לערכאת הערעור מותר לדעת אלה החלטות שערערתי עליהן הן החלטות אמיתיות, אותנטיות. רק לי אסור לדעת.

לטענתי, מנקודת המבט של תורת ההונאות, המצב הזה בבתי המשפט של מדינת ישראל, לאחר התקנת נט המשפט, הן ביחס למסמכים הסמויים והן ביחס לחתימות הסמויות בנט המשפט, נופל בגדר "מרמת משחק הצדפות".

ומה עכשיו???

תוך כ-3 שבועות יש לי מועד סופי להגיש ערעור על החלטת שרעבי לבית המשפט העליון.

אבל בבית המשפט העליון זהו ערעור ברשות - הם יכולים לסרב לקבל את הערעור לדיון בכלל.

אני טוען שיש פה שאלה בעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, ולכן עליהם לקבל את הערעור לדיון והכרעה.... (הלכת חניון חיפה וכו').

אבל אני מתקשה למצוא עורך דין שיסכים לטעון לפי ההיגיון שלי לעיל... ברור מדוע...

אני מבקש עזרה במציאת עורך דין בתשלום שייצג אותי בערעור כנ"ל לבית המשפט העליון. הוא/היא יהיה קרוב לוודאי תומך הרפורמה.

יש גם צורך בכיסוי תקשורתי, אחרת שום דבר לא יזוז.

Add reaction