2025-03-03 פרשת השופטת הילה גורביץ עובדיה ועו"ד רחל בן ארי, הרפורמה בבתי המשפט... והקרמה

פרשת השופטת הילה גורביץ עובדיה ועו"ד רחל בן ארי, הרפורמה בבתי המשפט... והקרמה 

האירועים האחרונים בתיק המתנהל בבית המשפט בחיפה אצל השופטת הילה גורביץ עובדיה שכנעו אותי סופית: זה הכל בגלל הקרמה.

בסדרת הפוסטים שלי כאן בבלוג וברשתות החבריות, אני מתעד הליכים בבית משפט של מדינת ישראל, 2025, המתנהלים באמצעות נט המשפט (עלות עד היום לפי ניחוש מושכל ~1 מיליארד ש"ח).  מבחינה אקדמית, העניין הוא הרבה מעבר לנט המשפט: הפוליטיקה של המידע,  הכוח שבשליטה במערכות מידע, ממשל פתוח (אולי אפילו יש שם דוגמה לוויראליות של המידע). 

אני טוען שהקרמה היא שהפילה אותי כנתבע לבית המשפט בחיפה. כ-15 שנים אני חוקר ומפרסם על מערכות ניהול תיקים של בתי משפט, של מחוז לוס אנג'לס, קליפורניה (Sustain) של בתי המשפט הפדרליים-ארה"ב (CM/ECF), מערכת המידע של בית המשפט העליון (יצאה משימוש באוגוסט 2024), מערכת מידע של בתי הדין למוחזקי משמורת בישראל, וגולת הכותרת - נט המשפט! [מצ"ב - פעילות לתועלת הציבור].

להלן כמה מהנקודות במגמה שאני מקדם

לטענתי, נט המשפט היא מכשיר שאפשר השחתה של בתי המשפט מסיבות שונות, המתחילות באופן הפיתוח, קבלת החלטות, ו(היעדר) פיקוח ציבורי (ראו, דו"ח מבקר המדינה 60ב' (2010) - מחשוב במשרד המשפטים).

השימוש ב"השחתה" בקונטקסט זה מוצדק. באשר לשחיתות בבתי משפט, סממניה ואופיה, אני מקבל את הגדרתו במשתמע של הנשיא שמעון אגרנט. "הפברוקים" למיניהם -- הם בו זמנית הסממן ומהות השחיתות. זאת גם דעה מקובלת בקרב מומחים בינלאומיים בתחום. שכן, אף שבהכרזה על זכויות האדם ובאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות מחויבים "בתי משפט כשירים" (אני חולק על התרגום הרשמי של "Competent" כ"מוסמך"), הגדרת "בית משפט כשיר" במסורת של הארצות דוברות האנגלית (מבחינת מבנה מערכת המשפט אנחנו עדיין די צמודים למבנה המנדטורי) מחייבת "Court of Record" - בית משפט שבכתב. בבתי המשפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל הפקת הכתבים, הטיפול בכתבים (לדוגמה - המצאה) ומשמורתם, כמו גם האותנטיקציה של ההליכים, הכתבים והרישומים (התפקיד הנוטריוני של המזכיר הראשי של בית המשפט) הפכו לעניין מרכזי ומהותי בניהול בתי משפט כבר בסוף ימי הביניים. האבחנה בין בתי משפט שבכתב (courts of record) ובתי משפט שלא בכתב (courts not of record) הפכה לאבן דרך מרכזית בהתפתחות בתי המשפט. אבחנה זו עדיין מקובלת בחלק מהארצות דוברות האנגלית, בהם קיימים בתי משפט שלא בכתב לטיפול בעניינים פעוטים.

התפתחות מוסד "בית משפט שבכתב" חייבה את פיתוח מוסד המזכירות, שתפקידה הוא הטיפול בכתבים. המודל המקובל לניהול בית משפט כשיר שבכתב מחייב קיום מזכירות כשירה. תקינותו וכשירותו של בית המשפט תלויה באיזונים ובלמים בין הזרוע השיפוטית לבין הזרוע המזכירותית של בית המשפט.

אני מתאר את נט המשפט כשלב חשוב ב"משבר האותנטיקציה", שנמשך כבר כ-30 שנה.  קרוב משפחה של "ירידת הפורמליזם" ו-"ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט".

 תהליך זה החל בשנת 2002 בבית המשפט העליון עם מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל והסרת האישור "העתק מתאים למקור, <> מזכיר ראשי, והחלפתו בתניית הפטור: "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח".

התהליך המשיך בשנת 2004 עם ביטול התקנות המנדטוריות תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, והחלפתם בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (מזכירות), 2004, שאינן אומרות כמעט דבר על המזכירות. בגרסה המקורית התקנות החדשות לא הזכירו את קיומו של מזכיר ראשי כלל.

נט המשפט קיבעה את חיסול המזכירויות הכשירות בבתי המשפט. לשופטים ניתנה גישה ישירה לתיקים לבצע כל פעולה שירצו. המזכירות איבדה כל סמכות ושיקול דעת.

תמונה | בהחלטה מיום 3.11.2024, 28#, החשודה 1, השופטת הילה גורביץ עובדיה בדתה מליבה תקנות בתי המשפט מזכירות - איסור על הגשת פניות למזכירות בנט המשפט, בניגוד לעמדת הנהלת בתי המשפט, בניגוד לכללים המוטמעים בתפריטים בנט המשפט, ובניגוד לדו"ח מבקר המדינה 2022 בעניין נט המשפט, הקובע שתקשורת בין המזכירויות לבעלי הדין ובאי כוחם היא חלק מהמשימה של נט המשפט. בהחלטה זו, החשודה 1, השופטת הילה גורביץ עובדיה גם בדתה מליבה תקנות האגרות. כל הגשה בנט המשפט חייבת באגרה גם כשהוראות הנהלת בתי המשפט והכללים המוטמעים בנט המשפט אומרים שההגשה היא בחינם. בקשה 28# עצמה הייתה פנייה למזכירות בבקשה לתקן שיבושים של הגשות קודמות... שנגעו לאותנטיקציה של כתבי בית דין... פנייה למזכירות פטורה מאגרה לפי הנהלת בתי המשפט. השופטת עובדיה החליטה למחוק את הבקשה, ולדחות ממרשם כל פניות עתידיות למזכירות דרך נט המשפט. 

עניין זה מודגם היטב בת"ע 11650-06-24, שם מזכירת בית המשפט מבצעת כל הוראה של השופטת הילה גורביץ עובדיה, כולל הוראות ש"דגל שחור" מזכירותי מתנוסס עליהן.

זכיתי להכרה בחו"ל, וגם בארץ: ב-2018 הנשיאה אסתר חיות קיבלה את הצעתי והסירה את תניית הפטור שהופיעה על כל הכתבים השיפוטיים מאז מרץ 2002 - "העותק כפוף לשינוי עריכה וניסוח". אף קיבלתי הערת תודה. בינואר 2019 הוזמנתי לפגישה סגורה שקיים יובל שני, בהשתתפות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר, לדון באיומים על טוהר הבחירות בישראל. אני הוזמנתי עקב פרסומים ביקורתיים אודות מערכת המידע של הוועדה - "דמוקרטיה".

פרסמתי גם ראשי פרקים לתכנית פעולה לתיקון המצב. עכשיו אני מקווה להוסיף אותה לשיח הציבורי בעניין רפורמה בבתי המשפט.

אז איפה נכנסת כאן הקרמה?

1. המעשה בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית גרם לח"כ טלי גוטליב לשבור את "קשר השתיקה" של השופטים ועורכי הדין ביחס לנט המשפט. ברור מתקשורת אתה בעקבות האירוע, שהיא יודעת כבר הרבה זמן הרבה יותר על הכשלים בנט המשפט. שימי לב להקבלה הלא מקרית בין "יד מסתורית" אצל אגרנט, לבין "יד נעלמה" אצל גוטליב...

2. השופטת הילה גורביץ עובדיה ועו"ד רחל בן ארי יוצרות עכשיו יום יום תיעוד מעולה של הכשלים שתיארתי כבר מזמן בנט המשפט, של ההשלכות שלהם על ישרת ההליכים ותקפותם, ואת תגובות מערכת המשפט לפרסומים על כשלים כאלה.

לדוגמה: בתיקים של בתי משפט ניהלו בד"כ "רשימת כתבים" [docket] ממוספרת. המספור הסדרתי חשוב לעניין האותנטיקציה. בהליך האמור מספרי הבקשות קופצים... שכן כשליש מהמספרים "נעדרים" מהרשימה כפי שאני רואה אותה. מפליאים לא פחות ההסברים לתופעה החריגה.

 

 

ולסיום - אני טוען לקיומה של זכות חוקתית, על חוקית, הכרחית במשטר דמוקרטי, שעל מדינת ישראל להכיר בקיומה.

השופטים הקימו לעצמם מערכת ניהול תיקים עם אופציות נסתרת למרמה: בראש ובראשונה - חתימות אלקטרוניות נסתרות, הצגה בררנית של הכתבים בתיק לצדדים ולבית המשפט, ויישומים נוספים הקשורים לאבחנה בין תיק אותנטי לבין תיק פיקטיבי (להגדרת תיק ותיק פיקטיבי - ראו  קרן וינשל ואח' "יעילות פתיחת וסגירת התיקים בנט המשפט" מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט (2011).

במצב בו האדם הסביר ו/או בא כוחו אינם יכולים להבחין בין כתב בית דין אותנטי, תקף ובר אכיפה לבין מסמך "טיוטה" חסר תוקף, משמעות "שלטון החוק" הופכת למרמה של השופטים כלפי בעלי הדין והציבור כולו.